הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-3 במרץ, 2013 20 תגובות

ערב הבחירות האחרונות סיפק אלי אמינוב (בתגובה למאמר דעה ב"עוקץ") הסבר מעניין לשאלה, מדוע רבים בישראל ובעולם אינם מזהים את ישראל כמדינת אפרטהייד. הוא ציין, כי משטר האפרטהייד ברפובליקה של דרום אפריקה "לא הסתפק בחקיקת אפרטהייד בנושא הליבה של הסכסוך בין מדינת מתיישבים קולוניאלית לבין האוכלוסייה הילידית, כלומר שלטון הלבנים על הקרקע ועל מה שאצור בתוכה [….] אלא גלש באיוולתו וחוקק חקיקת אפרטהייד בנושאים שאינם נושאי ליבה של הסכסוך, והידועים בשם "אפרטהייד קטנוני" (Petty apartheid) כגון שירותים נפרדים, תורים נפרדים, קווי תחבורה נפרדים וכד". מדינת ישראל, בתחכום רב יותר, המשיך אמינוב, הסתפקה בחקיקת אפרטהייד לנושאי הליבה של הסכסוך (קרקע, מים וזכויות אזרח) והשתדלה להמנע מ"אפרטהייד קטנוני" שתדמיתו מזיקה ותרומתו מעטה. הדברים נכתבו בהקשר למגמה הברורה של נטישת הגישה התבונית הזאת בתקופה האחרונה לטובת שורה של יוזמות חקיקה גזעניות בעליל.

MAHSOMWATCHשוטר וחיילים מורידים פועלים פלסטינים מאוטובוסים, מסוף אורנית, 28/2/13 (צילום: עפרה ישועה-ליית)

אין זה סוד שכוחות הבטחון של מדינת ישראל מקדימים לא פעם את המחוקקים בפרקטיקה גזענית חפה מכל הסוואה. מקרה מבחן לדוגמה הוא ההתעמרות חסרת הפשר בפועלים פלסטינים החוזרים מעמל יומם באוטובוסים מישראל למקומות מגוריהם באזורי הכיבוש, וההכרזה על קווי אוטובוס מסויימים כאסורים לאוכלוסיה שאינה יהודית וישראלית. בעקבות תלונות רבות בנושא החלו פעילות של "מחסוםווטש", "לא מצייתות" "יש דין" ו"קו לעובד" לתעד, ולנסות למנוע (בינתיים ללא הצלחה),  את המופע החדש יחסית של אפרטהייד בתחבורה הציבורית. להלן סקירה קצרה של ההתפתחות המהירה בנוהל הזה לצד דו"ח מהמשמרת שלי ביום חמישי האחרון, וכמה מחשבות לצידו.

קו 286 של חברת אפיקים מתל  אביב לאריאל הוא התחבורה הציבורית היחידה שיש לתושבי כפרים רבים באיזור ה"שומרון" המתפרנסים מעבודת כפיים  בישראל. הדיווח הראשון על מגמה לסלק את הפועלים מהקו הזה היה של חגי  מטר ב"זמן תל אביב" בחודש אוגוסט האחרון. על פי הדיווח הזה נהג האוטובוס הוא שדרש מפלסטינים לפנות את האוטובוס "שלו". דווקא המשטרה  שהוזעקה למקום הבהירה שמאחר שמדובר בבעלי אישורים כחוק, אין שום מניעה לנסיעתם בקו. בנובמבר הופיעו ב"הארץ" דיווחים על כך שמשרד התחבורה "בוחן הנהגת קווים נפרדים לאוטובוסים". במקביל הופץ סרטון של ערן וורד בהפקת "קו לעובד" שתיעד נהגת בקו 286 המסרבת להסיע פלסטינים ומכריזה על כך בגלוי. הסרטון זכה לעשרות אלפי צפיות וכאמור פעילות זכויות אדם החלו לעקוב אחר המתרחש.

לזמן קצר נראה היה  שהפרסום על אפרטהייד בתחבורה הציבורית הוריד את הנושא מעל סדר היום. נהגי חברת אפיקים למדו – ושמעו גם מאיתנו במשמרות שקיימנו בתחנה  המרכזית בתל אביב– שאין להם  רשות לבצע סלקציה בין הנוסעים שלהם. אולם מהר מאוד התחילו להגיע תלונות ודיווחים על כך שהמשימה הבזויה דווקא  מתבצעת, וביעילות. היא רק הוטלה על שילוב כוחות בין הצבא למשטרה.

המשמרת שלי ביום ה' 28.2.13 החלה בשעה ארבע אחר הצהרים ב"מסוף אורנית" – תחנת איסוף והורדה של קווי האוטובוסים הנוסעים להתנחלויות, בשדה פתוח סמוך ל"מחלף שער שומרון" על כביש 5. בשעה הראשונה לא נרשמו שם אירועים מיוחדים – מתנחלים, דתיים  וחילונים, חיילים ופועלים פלסטינים ירדו ועלו על האוטובוסים ללא כל הפרעה. זה היה סוף יום שמש חורפי  ונראה די מיותר לעמוד שם ברוח הקרירה.

בחמש בדיוק, לקראת  שקיעת השמש, זה מתחיל: שתי ניידות ושני רכבים צבאיים גדולים. השוטר רס"מ שי זכריה מודיע שכל הפלסטינים צריכים לרדת מקו 286 שעצר במסוף בדרכו לאריאל. החיילים בדלת האחורית מגבים אותו, סורקים את האוטובוס, דבר ראשון אוספים מכל פלסטיני את תעודות הזהות ביציאה מהאוטובוס – כך הם לא יוכלו להסתלק לשום מקום, עד שלא יקבלו רשות. באוטובוס הראשון נלכדו כך כמעט שלושים פועלים, בגילאים 30 – 50. הם מוצעדים בצייתנות. אל גדר המסוף, נדרשים לעמוד לאורכה בשורה, להתיישב על הקרקע הקרה ולחכות. כל זה תוך צעקות "אודרוב" ו"לשבת על התחת!" באדנות משפילה.

החיילים בודקים את התעודות  הירוקות, דורשים "תסריך" (אישור  עבודה). בדקות הראשונות בודדים ברי  מזל מצליחים לקבל את התעודות ולעלות על אוטובוס אחר – מתקוממים רק על אובדן דמי הנסיעה הכפולים. אבל  כוחותינו המגלים את המזימה מפסיקים  מיד את הערוץ הזה: אחד אחד החיילים החמושים מקפידים שהפועלים יעזבו את המסוף בכיוון צפון, ויתחילו לצעוד ללכת ברגל למחסום עזון-עתמה, מרחק 2.5 קילומטרים מ"מחלף שער שומרון".

כבר קר, השמש שקעה. רובם קמו בשלוש בבוקר להסעה לעבודה. בתיהם נמצאים קילומטרים ספורים מאריאל הסמוכה. כל שהם מבקשים הוא לנסוע  עוד שתים שלוש תחנות באוטובוס. הם שילמו על הנסיעה. ואגב, ההוצאה על "תסריך" היא 8000 שקל. צריך לעבוד קשה בשביל  לכסות את הסכום הזה לפני שמרוויחים  את השקל הראשון.

החיילים צדים ארבעה  פועלים שהעזו לעבוד ללא "תסריך". "שיבלו קצת במצודת יואב", אומר קטן הקומה שביניהם בארסיות.

כשמגיע המשלוח הטרי הבא של עוד כ-25 פועלים הקטנצ'יק הגיבור החמוש כבר דוחף אותם בידיים. הנוהל  חוזר: אודרוב, תחת, הוויה, תסריך. יאללה  ברגל לעזון עתמה. בתוך חצי שעה  כשמונים גברים הושפלו כך על ידי  קומץ חיילים חמושים ושוטר אחד. כולם הגיבו באיפוק ובעצב, לכל היותר  שאלו את השאלות המתבקשות וקיבלו פה ושם  תשובות מאירות עיניים, למשל:

"אסור לכם להיות על כביש 5" – סוף סוף אישור רשמי לכך שיש כבישי אפרטהייד בישראל, למרות כל ההכחשות.

"אסור לכם בכלל להשתמש בתחבורה ציבורית".

על השאלה: אז למה הנהג העלה אותי על האוטובוס ולקח את הכסף שלי  אם אסור לי לנסוע כאן?

תשובת נציג החוק: "הנהגים הם אזרחים ואסור להם לאסור על נוסעים לעלות על האוטובוס. בשביל זה אנחנו כאן".

רס"מ זכריה  תידרך  את אחד הפלסטינים המבוגרים שבא  עם מידע חיוני: עדיף לנסוע בטרנזיטים  המיוחדים ולא באוטובוסים הישראליים. כל הפלסטינים מכירים את התרגיל, חושדים שיש ברית כלכלית בלתי כתובה בין  נציגי כוחות הבטחון לבין הבדווים  המפעילים את הטרנזיטים, הגובים פי 5 לנסיעה הקצרה יחסית לאוטובוסים. עבור הנסיעה של כמה דקות הם ישלמו כל אחד בשעה או שעתיים של שכר עבודה.

אציין כי הרס"מ (רב סמל  מתקדם) ענה לשאלותי כחוק כשביקשתי לדעת את שמו ודרגתו, אך מייד הצהיר  שהתערבותי "גורמת להתלהטות" ואיים  ש"עוד מעט" גם אני אמצא את עצמי מבלה כמה שעות בתחנת המשטרה הקרובה. כמו הפועלים הפלסטינים, גם אני  צייתתי בשתיקה והסתלקתי מהמקום בעיניים  דומעות מהשפלה ומעלבון. אבל עם רכב  פרטי שכל כבישי הארץ הזאת פתוחים לפניו.

ועם כמה שאלות שיש בהן עניין לציבור.

  • כמה מאות פלסטינים עברו הערב את הזובור הקבוע הזה בסופו של שבוע עבודה שבמהלכו ניקו, בנו, טייחו וסללו את מולדתנו?
  • מה הרעיון שמאחורי ההתעללות הזאת? איך ייתכן שאין הפועל מהווה שום "סכנה בטחונית" בתל אביב וראשון לציון מהבוקר עד הערב אבל נוכחותו על אוטובוס בדרך הביתה היא עניין ל"צבא ההגנה לישראל" להתעסק בו ולחייליו החמושים להתערב בו?
  • האם מי שמאיים כל הזמן שאו-טו-טו תפרוץ אינתיפאדה שלישית לא צריך להיות מעוניין שפועלים צייתנים וחרוצים יגיעו הביתה בשלום? (אגב את ההערה הזאת שמעתי מהפועלים שהם אולי עניים אך כלל לא טפשים).
  • ועוד משהו: כשאשה נדרשת לשבת "בספסלים האחוריים" של אוטובוס מלא חרדים החברה הישראלית נרעשת ומתקוממת, ליבנו נחמץ ואנו מחפשים להפרע ממחוללי האפליה החשוכה הזאת. אבל לפועל פלסטיני אסור לנסוע באוטובוסים "שלנו" אפילו מאחור, בעמידה, וזה ממש בסדר מבחינת החוק, או שמשהו מאוד מאוד לא בסדר עם החוק.
  • איזה בון טון היה להתנפל השבוע על שופט האנונימי שהצליף בילדיו המסכנים, ועל מערכת המשפט שלא מיצתה איתו את הדין. כי הנאורות, הקידמה, זכויות האדם והילד והשיוויון לפני החוק הם, כידוע, נר לרגלינו.

באירופה בדיוק חגגו את שבוע האפרטהייד, בישראל-פלסטין אמור שבוע האפרטהייד להתחיל אוטוטו ב-8 במרס. מסוף אורנית הוא נקודת תצפית טובה על הצד הקטנוני, המצטלם היטב של האפרטהייד הישראלי. פחות מרבע שעה נסיעה מרמת השרון.

תגובות
נושאים: מאמרים

20 תגובות

  1. מורן בריר הגיב:

    תודה רבה עפרה על הדיווח החשוב והכואב.

  2. ע.ג. הגיב:

    ומה בענין הגשת תלונה למחלקת משמעת במשטרה במקום סתם לקטר?

  3. משה הגיב:

    על פי תוצאות הבחירות עוד נתגעגע לגזענות של היום.

  4. אמנון מיכאלי הגיב:

    לא רק בשטחים שנכבשו ב67, אלא בתוך כל פלסטין ההיסטורית, משני צדי "קו ירוק", הדת היהודית משמשת כבסיס משפטי של משטר גזעני. זה שמגדיר את עצמו כ"מדינה יהודית ", ואותה יהדות מוגדרת על ידי משטר ורבניו כבני דת יהודית. כלומר מדינת ישראל מוגדרת על ידי כאפיון אתני דתי, המבסס את קיומה של העדה האתנית הדתית היהודית כגזע העליון, כאשר בני עדות אחרות, ה"לא יהודיות "משתייכים לרמה נחותה, בעיקר, בני עם הילידי. הדת כאן היא הבסיס החוקתי והמשפטי של משטר אפרטהייד.

    • ק.א. הגיב:

      מה שאמרת זוהי באמת המטרה והפונקציה.
      "עם הספר" יכול היה לדחות את התפקיד והמשימה המלאכותית והמטומטמת הזו.
      נשאלת השאלה מה יש (או מה נשאר) בספר של עם הספר? או במילים אחרות, ישנו עדיין עם הספר?

  5. שמעון מרמלשטיין הגיב:

    אמר מי שאמר שכל דבר בהיסטוריה קורה פעם אחת כטרגדיה ופעם שניה כפארסה.
    הסיפור עם האוטובוסים זה לא אמריקה של שנות החמישים והשישים ? כאשר ללבנים היו אוטובוסים נקיים משחורים, עד שקמה אישה אחת, שחורה, אמיצה ושמה סוף לדבר. רוזה פארקר היה שמה, כמדומני.
    ואחרי שישים שנה, במאה אחרת, כשיש נשיא שחור (שעומד להגיע לכאן – כפוף לבנטלפיד) מישהו מחליט להוציא מהבוידם את הדבר הזה ולגלגל אותו לכאן? לאזור המוכה הזה?
    זאת אפילו לא פארסה, זה פתטיות. הימין מעולם לא היה יצירתי, אפילו כשהחליט לכתוב ספרים ומחזות וגם כשהחליט להיות מנוול.
    אפשר להגיש בג"ץ על דבר כזה? או שמא אי אפשר כי החוק הישראלי לא חל מעבר לקו הירוק (איזו מילה מכובסת. אני הייתי קורה לו הקו השחור)? אלא רק החוק הצבאי.

  6. צדוק התקוה הגיב:

    גברת עופה
    צנזורה היתה וקיימת במשטרים אפלים דקטטורים מדוע מחקת את תגובתי שבה רשמתי על פיגוע שביצע מחבל באוטובוס

  7. שמעון הגיב:

    זה הזמן, לעשות שעורי בית על דרום אפריקה. יותר מזה, כאשר יתחיל הנידוי שלנו, אולי מישהו,כולל הברית של בנט – לפיד, יתעשת ויעשה מעשה…אבל האופטימיזם הזה שלי, כבר הוכיח את סכלותו. איש לא יתעשת, פרט לסרט אחד או שנים…ששרת התרבות תשמח כאשר לא יקבלו את האוסקר…. היועץ המשפטי יגיב ב2023. בחגיגות העשור לאפרטהייד.

  8. יונתם מ. הגיב:

    באירופה בדיוק "חגגו" את שבוע האפרטהייד…

    וכאן בדיוק הבעיה של ארגוני זכויות ה- X. החגיגה שלכם היא האסון של ישראל. באופן בלתי מודע הפנמתם את העובדה שפתרון הסכסוך יפסיק את הזרמת החמצן הכלכלי לארגונים שלכם. איבדתם קשר עם הציבור הישראלי, וכאשר יש לכם ההזדמנות להוציא דיבתו רעה אתם חוגגים זאת.

    ה"אפרטהייד הקטנוני" של דרא"פ חוקק הפרדת אזורי מחיה לפי גזע – לא מכיר עיר ישראלית שבה אסור לערבי לרכוש נכס. אולי את מכירה?
    ה"אפרטהייד הקטנוני" של דרא"פ חוקק איסור על נישואי תערובת בין גזעים – בישראל מותר לערבי להתחתן עם יהודייה (אמנם לא ברבנות אבל מי רוצה להתחתן שם בכלל). לעומת זאת יהודי שיתחתן עם ערבייה, תנחומיי למשפחתה על "חוסר הכבוד" שייאלץ אותם לרצוח אותה.
    ה"אפרטהייד הקטנוני" בדרא"פ כפה טרנספר על שחורים (מתוך האזורים בהם רוכזו והורשו להיות בעלי קרקע) כשהיה ללבנים צורך בשטח. בישראל עד כה בוצע טרנספר מרוכז רק כנגד יהודים.

    הדוגמאות עוד רבות, אבל ממילא זה לא ישנה דבר, ותמצאו פלפולים שונים כדי להקביל קווים אנכיים. ככה זה עם דת, האמונה מעוות את המציאות שתתאים לה ולא להיפך.

    • אמנון מיכאלי הגיב:

      ליונתם המיתמם. איפה אתה חי?
      רק השבוע הייתה בעכו הפגנה של גזענים יהודים נגד אזרח ערבי שקנה בית בשכונה מעורבת ונגד מי שמכר לו את הבית. השבוע הותקפו שתי נשים בירושלים ובאבנם תפוזים ועוד ושמשות מכוניתן רוסקו רק בשל היות אחת מהן אזרחית ערביה. ראש עיריית נצרת עילית מתנגד לפתוח בית ספר ערבי בעירו לתושבי העיר הערבית כי הוא מקווה שיסתלקו מהעיר. מחוץ לערים על 93% של אדמות המדינה אין לערבים זכות להתיישב, או לגדל ברוקולי. מתן גושפנקה חוקית ל"ועדות קבלה" בישובים רבים מונעת מערבים לרכוש בהם דירות ותהליך זה הולך ומחמיר. איך אתה קורא לתופעות אלו?

  9. עפרה ישועה ליית הגיב:

    הזיהוי האווילי והשקרי של פועלים פלסטינים עם "מחבלים מתפוצצים" הוא התמצית המזוקקת של חשיבת האפרטהייד. לצערי אפילו עתון "הארץ" הדפיס הבוקר מכתב למערכת עם הדמוניזציה המתועבת הזאת.
    נזכיר: נשים לבנות "פחדו" משחורים שעל כן נדרשו הסעות נפרדות באוטובוסים בדרא"פ ובדרום האמריקאי; גרמנים "פחדו" שהיהודים משתלטים על חיי הכלכלה שלהם ואכן מצאו פתרון סופי; חרדים ישראלים "פוחדים" שנשים יעבירו אותם על יצריהם ומנסים לסלק אותן מהמרחב הציבורי.
    בינתיים . הסטטיסטיקה מגלה שגברים ישראלים מרבים לרצוח נשים, למרות זאת לא נפסיק לחיות לצידם. .

  10. צדוק התקוה הגיב:

    גברת עופרה מדברת על אפרטהייד האם הגברת בדקה כמה משפחות נוצריות "נאלצו לעזוב" את בית לחם האם הגברת בדקה מה מצבם של גיי בשטחים שבשליטת הפלסטנאים אותם גברים מעדפים לברוח ולחיות בתל אביב שהיא כמובן חלק ממדינת האפרטהייד אם כל כך רע במדינת האפרטהייד אז מדוע בישראל שוהים אלפי שבח"ים ומדוע אלפי משפחות מעדיפות תעודת זהות כחולה מי רוצה לחיות בגהנום הזה כנראה שיש כאלה המעדפים לחיות במדינת האפרטהייד למרות הכל ולקבל טיפולים רפואים בבתי החולים הישראלים כולל כאלה הבאים ממדינות ערב [שאין להם קשרים עם המדינה הציונית] ולקבל כאן טיפולים לא ראיתי שבבתי החולים לא מקבלים ערבים מהרשות הפלסטנאית בבית החולים שנידר מאושפזים עשרות ילדים משטחי הרשות הפלסטנאית וכן מעזה אז היכן כאן האפרטהייד…….

  11. דני הגיב:

    תודה על הדיווח, והנה סיפור אישי מאירופה החוגגת. יש לי חבר גרמני, שאיתרע מזלו ואביו אתיופי (אמו כמובן גרמניה כשרה), ומה לעשות, נולד בצבע מוקה. ואותו חבר, נעצר כל הזמן ע"י שוטרי סיור גרמנים המבקשים ממנו להציג תעודה מזהה. כשהוא פונה אליהם בגרמנית (הרי הוא יליד גרמניה), הוא כמובן עוד יותר מגביר את חשדם שמדובר במרגל או פועל זר שלמד את השפה על בוריה כדי להתחזות באופן מושלם. רק כאשר הוא מראה דרכון גרמני הוא משוחרר לדרכו … אני מניח שהוא לא ממש ישתתף בחגיגות. לצערי הבעיה שאת מתארת – שנאת הזר – רחוקה מלהיות מנת חלקה של מדינת ישראל. זו תופעה פרימורדיילית שטבועה בנפש האדם. וכאחד שחי אי-אילו שנים בארה"ב, אני מבטיח לך שהמצב שם לא יותר טוב. והדרך לריפוי המחלה הוא קודם כל הבנת השורשים שלה, והאונברסליות שלה …

    • ק.א. הגיב:

      הצדק עמך, המקור הוא אוניברסלי. רק שבארץ זה לא מוכר כבעיה אלא זו הנורמה שמוקנית בביה"ס.
      מעבר לים מכירים בבעיה ומנסים (גם אם חלקית בלבד) להתמודד עימה ולא לחגוג אותה כפי שזה נחגג בישראל. מעבר לים אפשר (עדיין) להימלט מזה בעוד בישראל זה אופף אותך מכל עבר. לכן אתה צודק מאד שאתה אומר שזה עניין אוניברסלי אבל בכל זאת ישנם הבדלים ניכרים ביותר בין שתי החברות. יש לציין שהמערב נמצא מאז 9-11 בתהליך של ישראליזציה מואצת וההבדל שדיברתי עליו לצערינו מצטמצם.
      בישראל מותר ורצוי לחגוג את מה שמעבר לים עדיין יש בושה לחגוג. תודות לפעילות ציונית הבושה הזו מתערערת.

  12. דני הגיב:

    אה כן … הנה עוד סיפור אירופאי. חבר אחר, גם הוא גרמני, נושא שם ערבי, רחמנא ליצלן. כאשר בא לחדש את הדרכון הגרמני שלו, הפקידה הספקנית לא יכלה להאמין שהוא באמת גרמני. הרי איך ייתכן שבן לאומה הגרמנית יהיה בעל שם לבנטיני בוטה שכזה … כנראה שהגברת לא אמונה על אסכולת פרנקפורט המפוארת, וביקשה מחברי לעשות שמניות באוויר להוכיח שהוא אכן גרמני (חבל שזה לא פשוט כמו להוכיח שהוא יהודי). לאחר דין ודברים, בירורים וריצות בירוקרטיות רבות, השתכנעה הפקידה שאכן מדובר בגרמני, והדרכון חודש … אך אך בטח אדורנו מתהפך בקברו.

  13. זלמן רובשוב הגיב:

    "רכבים"? "ברי מזל"? הזו העברית בפיה של עורכת חדשות בדימוס? אתמהההההה!

    (לידיעת הנבערים: "כלי רכב" ו"בני מזל".)

  14. זלמן רובשוב הגיב:

    ועוד דבר אחד: לא "אפרטהייד" גרידא אלא פאשיזם גזעני נוסח גרמניה בשנות ה-30. הרע ביותר עוד לפנינו.

  15. צדוק התקוה הגיב:

    לזלמן
    אםן הרע ביותר עוד לפננו אז אני רגוע פאשיזם גזעני נוסח גרמניה בשנות ה-30 הכונה שלך לחמאס לחיזבאללה שכוחם עולה ומצדעים במועל יד

  16. צדוק התקוה הגיב:

    ישראל מדינת אפרהייטד

    15 פלסטינים לפחות נהרגו הבוקר (שבת16 במרץ 2013) בהתהפכות אוטובוס ליד גשר אלנבי בירדן. 42 בני אדם נוספים נפצעו בתאונה הקטלנית שאירעה באזור אל-עדסייה, חמישה מתוכם באורח קשה.

    שר התחבורה ישראל כץ הורה היום למנכ"ל רשות שדות התעופה להעניק סיוע לפצועים בתאונה והנחה את הרשות לסייע לבני המשפחות המבקשים להגיע לנפגעים בירדן. בנוסף, גורמים תיאום של פעולות הממשלה בשטחים והמנהל האזרחי פנו לבכירים ברשות הפלסטינית והציעו סיוע רפואי, מעבר של קרובי משפחה וגורמים מהרשות הפלסטינית בנוהל מזורז במעבר אלנבי ועדכנו כי שעות פעילות המעבר יורחבו במידת הצורך.

    מגן דוד אדום הציע סיוע בהעברת הפצועים לבתי החולים בישראל,

הגיבו למשה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים