הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-26 במרץ, 2013 6 תגובות

שני אירועים כלכליים התרחשו בשבוע שעבר ועלולים להפוך לבעלי משמעות חברתית גדולה בחצר האחורית של הגלובליזציה: הנגב. מפעל ההיי-טק "מיקרון" בקריית גת צפוי להיסגר אם לא יימצא לו קונה, ואלפי עובדים מאזור הדרום יישלחו הביתה. בדיון שנערך בכנסת סירב יו"ר ועדת הכספים להעניק לו סיוע ממשלתי, כל עוד אין ודאות מלאה שהעובדים אכן לא יפוטרו בעת מכירתו או החלפת בעלות. במקביל, עובדי קונצרן כימיקלים לישראל (כיל) המופרט המשיכו במחאות נגד המכירה הצפויה של מפעלי ים המלח לחברה הרב-לאומית הקנדית "פוטאש".

Dead_Sea_Works1סככת אחסון של מפעלי ים המלח (מקור)

ומדוע הנגב הפך לחצר האחורית של הגלובליזציה? כי לאזור גיאוגרפי כלשהו יש לו זכות קיום, כלכלית וחברתית, בעולם הקפיטליזם הגלובלי רק בעקבות התועלת שמפיקים ממנו חברות רב-לאומיות ובעלי ההון. והסקר האחרון, שנערך לפני מספר שנים, על תעשיות הנגב על ידי הרשות לפיתוח הנגב ומרכז בנגב לפיתוח אזורי רק מאשר זאת. בהקדמה לסקר המקיף נכתב כי "תהליך הגלובליזציה הוא מרכיב חשוב ומרכזי במסגרת השינויים המתרחשים בתעשייה הישראלית והביטוי הבולט ביותר של תהליכים אלה על התעשייה בנגב הוא הירידה הדרמטית של ענף הטקסטיל וההלבשה". זאת בשל סגירתם של מפעלי הטקסטיל והעתקת חלקם למדינות השכנות. בדצמבר האחרון אף נסגר מפעל "כיתן" המיתולוגי שבדימונה ופוטרו עשרות מעובדיו האחרונים.

לדברי עורכי הסקר "תעשיית הטקסטיל המסורתית פינתה את מקומה לטובת מפעלי-ייצור בענף החשמל והאלקטרוניקה. מדובר בעיקר במפעלים עתירי-עבודה המאופיינים בעבודה שגרתית בשכר נמוך ושאין בהם כמעט מחקר ופיתוח". זהו תהליך הנמשך מזה יותר מעשור וכולל את הקמת מפעל "אינטל" בקרית גת תוך מתן סיוע ממלכתי נדיב למדי. ב"אינטל" מועסקים כ-3000 עובדים (יצוין שרק 4% מהם תושבי העיר). כמו כן, הוקמו מפעלים נוספים: "וישיי" בדימונה ובבאר-שבע, "מוטרולה" בערד, "אמדוקס" בשדרות, "פלקסטרוניקס" ו-""ECI באופקים שאינם מאורגנים. ענף זה המעסיק את מספרם הרב של העובדים בנגב. ענף הכימיה והמינרלים האל-מתכתיים, הוא המעסיק הגדול שני: 25% מעובדי התעשייה, רובם מועסקים במפעלים של כימיקלים לישראל. על פי אותו סקר שליש מעובדי התעשייה בנגב מועסקים במפעלים גדולים ובהם יותר מ-500 עובדים לרבות אלה שבבעלות החברות רב-לאומיות, רובם ככולם בשני הענפים שצוינו ושרוב תוצרתם מיועדת לייצוא. שליש נוסף מועסק במפעלים שבין 100 ל-500 עובדים, שרוב תוצרתם אף היא מיועדת לשיווק בחו"ל. אך, המעסיק הגדול מוכלם הוא קונצרן כי"ל המופרט.

כך שהחצר האחורית של ישראל משלובת היטב בגלובליזציה הקפיטליסטית ורכישת מפעלי ים המלח על ידי החברה הרב-לאומית הקנדית מהווה את המסמר האחרון לתעשייה שתוצרתה ופירותיה הכלכליים אמורים לשרת דווקא את תושבי הארץ. עם השלמת העסקה, "פוטאש" תשלוט כלכלית על כל ים המלח שתחת ריבונות ישראלית (כולל שטח כבוש מהשטחים הפלסטינים) וירדנית. זאת, מהסיבה ש"פוטאש" שולטת גם במפעלים שבצד הירדני לאחר שהבית המלוכה החליט להפריט אותם. מי יעצור את "פוטאש" בדרכו למיקסום רווחיו וייבוש ים המלח? ממשלת ישראל? ממשלת ירדן? הרי כבר כעת הממשלה אינה עושה דבר כדי למנוע פגיעה סביבתית אנושה בים המלח, בעקבות תאוות הבצע של בעלי המפעלים.

אין לשכוח שלמדינת ישראל יש מניית זהב בכימיקלים לישראל, מה שאומר שעוד לפני ש"פוטאש" מתחילה לדבר עם בעלת השליטה, משפחת עופר, היא צריכה לנהל מו"מ עם ממשלת ישראל. אך, ראשי הוועדים בים המלח, רובם חברי ליכוד, לא סומכים על ראש הממשלה. "שלושה שבועות לפני הבחירות, ישבנו יו"ר מועצת העובדים של מפעלי ים המלח, ארמונד לנקרי, ואני עם ראש הממשלה נתניהו, שבא לכנס פוליטי בבאר שבע. ישבנו שלושתנו, 5 דקות, מסביב לשולחן – מסביב היינו מוקפים באנשים. הסברנו לו ממה אנחנו חוששים. לא יצאנו מהפגישה הזאת מעודדים. אפילו מאוכזבים. לאחר מכן עוד פעלנו בכל הכוח כדי שייבחר", גילה בריאיון יו"ר ועד העובדים במפעל תרכובות ברום של כיל ברמת חובב, אבנר בן סניור, והוסיף "ראש הממשלה רואה את כל סיפור המיזוג של כיל ב'פוטאש' דרך החור שבגרוש ואנחנו מקבלים את הרושם שהוא נחוש לעשות עסקה. אנחנו לא נאפשר את זה". "פוטאש לא מבקשת להשתלט כאן על חברה כושלת, שאחרי הרכישה היא תשקיע בה הון ותעלה אותה על דרך המלך, ולא מתכוונת לבנות כאן מפעל חדש או תשתיות – כי לא צריך והכול כבר קיים ועובד. למהלך כזה אין שום ערך מוסף מבחינת ישראל. 'פוטאש' רק תיקח את הרווחים של כיל – לקנדה", הדגיש בן סניור. לנקרי, יו"ר מועצת העובדים של מפעלי ים המלח, הוסיף: "אם עסקה כזאת תצא לפועל, 'פוטאש' תשלוט על כל שוק האשלג בעולם. אבל הידע שרכשנו במשך שנים, ההשקעות האדירות בתשתיות – הכול יעבור לירדן. מה יישאר לנגב מכל העסקה הזאת? רק דבר אחד: אבטלה. מה תגיד למישהו בהנהלת הענקית הזאת? שכיל היא מנוע הצמיחה המרכזי של הנגב, שאחראי ליותר מ-20% מהתמ"ג שלו? מבחינתם שהנגב יתייבש. בכלל, איזו מדינה בעולם תהיה מוכנה לוותר על אוצרות הטבע שלה?" אך התשובה מובנת מאליה. מדובר בישראל.

הרי ממשלת ישראל כבר מסרה את העתודות הגז לטייקונים בשיתוף עם חבר אוסטרלית. הצעד המשלים "המתבקש", על פי תפיסת העולם הקפיטליסטית הניאו-ליברלית של ממשלת הימין החדשה-ישנה, הוא מכירת כיל. אבל יש עוד מקום למקצה שיפורים, ראשי הוועדים בים המלח צריכים להוכיח במאבקם הנחוש שהם נאמנים לחבריהם ולתושבי הנגב – ולאו דווקא לתליינם (ע"ע תמיכתם בנתניהו בבחירות האחרונות). כי זו ההכרעה: יש לבחור בין טובתם של אזרחי ישראל לבין האינטרסים של בעלי ההון המקומיים והזרים. קיימת וודאות אחת: ברור לטובת איזה צד תתייצב הממשלה.

תגובות
נושאים: מאמרים

6 תגובות

  1. הפוטש של "פוטאש" - לפיד ו-BB התליין הגיב:

    ב-2 לנובמבר 2012 ציטט הוול סטריט ג'ורנאל מקור ממשלתי ישראלי שאמר: "ממשלת ישראל אמרה שהיא לא תרשה ל- Potash Corp, שהיא אחת המפיקות הגדולות של מוצרי אשלגן בעולם, להתאחד עם חברת כי"ל כימיקלים בע"מ"… מה השתנה הלילה הזה??? 1. חברת פוטאש השמיעה דרך דובר בלתי מזוהה איומים, על מפעל כי"ל הקטן "שלא יצליח לעמוד בתחרות" … 2. כנראה שמישהו, גם הוא בלתי מזוהה הבטיח הבטחות בלתי ניתנות לציטוט, למישהו אחר, שגם הוא לא ניתן לציטוט… 3. צריך גם לברר האם "כסף קטן" (ולא מדווח) עבר מיד קנדית ליד ציונית, שחראגיל "דואגת לבטחון המדינה" (אך לא לבטחון העובדים).

  2. ע.ג. הגיב:

    לא הבנתי. ישראל מסרבת לתת כסף לבעלי מיקרון אם לא יבטיחו שהכסף ישמש להעסקת עובדים כדי שהם לא יקחו את הכסף ואז יפטרו את העובדים ואתה חושב שזה לא בסדר שועדת הכספים דואגת שלא יפטרו עובדים? אתה גם מתלונן שלאזור גיאוגרפי יש זכות קיום רק אם בעלי הון בין לאומים נהנים ממנו. כזכור לי הפעם האחרונה שמישהו ניסה להחיות אזור גיאוגרפי בלי הצדקה כלכלית זה היה הניסוי של סטלין בהקמת גולאגים בסיביר. זה לא נגמר טוב. גם ישראל ניסתה את זה עם הקמת עירות הפיתוח. תסתכל על ירוחם, מצפה רמון ודומות להן ותבין שגם זה לא נגמר טוב. אגב, היחידים שניסו והצליחו לפתח אזור כלכלי נידח היו הקבוצים אבל הם עשו את זה על בסיס אידיאולוגי מאד מוצק, הציונות, והקוראים באתר זה ממש לא אוהבים את האידיאולוגיה הזו למרות שהיא המצליחה בעולם.

  3. לזה שלא מבין הגיב:

    Potash Corp לא מנסה "להחיות אזור גיאוגרפי בלי הצדקה כלכלית" — היא מנסה לעשות יותר כסף מאשר מדינת ישראל עושה ממפעל ריווחי!!! והגיע הזמן להשוות כל דבר עם סטלין. אז אם אני מבין נכון את הצעת ג.ע. צריך לחסל מחדש ("כמו סטלין"…) את "עיירות הפיתוח, ירוחם, מצפה רמון והדומות להן". זה יהיה ממש עשייה ציונית כמו הקמת התנחבלויות "זולות" — בסיביר שבגדה המערבית הכבושה.

    • ע.ג. הגיב:

      כרגיל יש לסטליניסטים בעיות בהבנת הנקרא. אם תקרא לאט ובזהירות תראה שלא כתבתי על פוטש אלא על מיקרון. לא הצעתי לחסל את עירות הפתוח אלא ליצר להן בסיס כלכלי וממש לא איכפת לי אם את הבסיס הכלכלי הזה יקים יזם פרטי, שירויח ממנו הון אם הרוח למדינת ישראל ולתושבים יהיה הוגן, או אם תקים את זה המדינה. ואיך הגעת מכאן להתנחלויות בגדה רק מח סטליניסטי יכול להבין.

  4. אסף אורון הגיב:

    אפרים,

    תודה על העדכון והחיבור בין הנקודות. עבדתי במפעל אינטל קרית-גת בעת הקמתו 1997-2000. מאז הוא הספיק להחליף ידיים פעמיים, ועכשיו (בבעלות מיקרון) נראה שהמפעל המקורי עומד בפני סגירה או צמצום משמעותי. מעבר לנושא הדרום הכאוב, ישנו גם הנושא של הטירוף שבכלכלה-תעשייה החדשה, וההרס הסביבתי הלא-יאומן.

    המפעל הזה היה בזמנו אולי אחד מפרוייקטי הבנייה הפרטיים הגדולים בתולדות המדינה, אם לא הגדול בהם – יותר ממיליארד וחצי דולר, 38% ממנו לפחות במימון ישיר של המדינה. לקח כחצי עשור לתכנן אותו, לקמבן את הממשלה, להקים פיזית, להעביר אותו דרך תהליך הרצה ממושך ויקר. הוא התחיל לייצר מעבדים בהיקף משמעותי רק בתחילת שנת 2000.

    והנה, תוך פחות מעשור מפתיחתו, הוא כבר לא היה שווה כלום בשביל אינטל והיא נפטרה ממנו – ותוך עוד כמה שנים יכול להיות שהוא כבר לא שווה כלום בשביל אף חברה. אז מה יעשו עם המבנה הענק, המפלצתי, הסופר-יקר הזה ברגע שאין בו תועלת כלכלית? עם כל הכבוד למהפכת המיחשוב העולמית שגם אני נהנה מפירותיה בעצם הקלדת הערה זו – יש כאן משהו שהוא מעבר לטירוף. מה שבטוח, זה לא בר-קיימא.

  5. הפוטש ו"ע.ג." הגיב:

    ראשית תודה לאסף אורון על התזכורת שההביא מנסיונו. ע.ג. כותב "ממש לא איכפת לי אם את הבסיס הכלכלי הזה יקים יזם פרטי". כאילו שתשובה, דלק ונובל סתם קודחים בים – ולא כדי למלא את כיסיהם זהב… כאילו שהם עושים לנו הנחות, למרות ההנחה הגדולה שמדינת ההון-שלטון העניקה להם, ולחברת INTEL. וכאילו שהם "מגלים אחריות" כלפי מישהו בעולם, יותר מאשר חברת BP גילתה כלפי
    מפרץ מקסיקו, שאותו זיהמה ברוב רעבנותה וגרגרנותה לרווחים.

הגיבו להפוטש ו"ע.ג."

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים