הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-3 במאי, 2013 13 תגובות

בשבוע שעבר מתחתי כאן ביקורת קשה גם על החרדים וגם על שונאי החרדים ובינתיים נחת שר האוצר יאיר לפיד על דוכן הנואמים לכנסת (הוא כבר הספיק לאמץ יחס של בוז למוסד הנבחר הזה, שאמור לייצג את כולנו), ונהם כלפי הח"כים מהסיעות החרדיות בסגנון מחפיר שאין לו כפרה.

lapid

לפיד הוא פרלמנטר טירון אבל בזכות תפקידיו העיתונאיים הוא מכיר היטב את בית הנבחרים ורבים מהח"כים. הנאום הזה קיבע סופית לא רק את דמותו של לפיד כאיש פוליטי, אלא גם את עיקרי האסטרטגיה שלו. הוא חבר למתנחלים בראשות נפתלי בנט מהבית היהודי, והשבוע הידרדר עד לתמיכה בתוכנית הישנה של תומכי ההתפשטות הטריטוריאלית של ישראל לקיים משאל עם על כל הסכם שלום עם הפלסטינים. זוהי סוגיה תיאורטית, כמובן; שום הסכם רציני אינו עומד על הפרק, ואנחנו מתרחקים מכל הסדר סביר, שיהיה קביל גם באזור ובעולם כולו. אבל המגעים בין שני המנהיגים "החדשים" מניבים הצהרת כוונות משותפת, שמציבה גם את "יש עתיד" במחנה המוצהר של סרבני השלום. בינתיים האמריקאים עדיין מטפחים את לפיד מתוך אמונה נאיבית אופיינית שהוא מהווה אנטיתזה אמיתית לראש הממשלה בנימין נתניהו. עד שיבינו שגם בנושא הזה מדובר ביריבות לכאורה, לכל היותר במאבק כוחני-אישי על ראשות הממשלה בעתיד שאין בו היבט רעיוני או פוליטי, יעברו כמה שנים והממשלה בינתיים תסייע או תעלים עין מיצירת עוד עובדות "בלתי הפיכות" קשות בשטח.

ההתעמרות המעליבה והדוחה בחרדים מעל דוכן הכנסת, וההסכמה השקטה שבנט נותן להשתוללות של לפיד, משקפים את סדר העדיפויות של הציבור הדתי-לאומני. בעבורם, הדת היא נושא משני, ואילו הלאומנות הגזענית וזלילת השטחים הכבושים היא החשובה מכל. בעבר עוד שילמו הדתיים הלאומנים מס שפתיים לחרדים, וגם שותפיהם החילונים (כמו אריאל שרון) עשו הכול כדי ליצור אינטרס חרדי מוצק בהתנחלות בשטחים. גם הציבור המסורתי-מזרחי, שהיה זקוק להטבות בדיור, הצטרף לברית עם המתנחלים, בעיקר בזכות שר הפנים לשעבר אלי ישי שטיפח את האגף הכהניסטי בש"ס, מבלי להצהיר על כך כדי שלא ייקלע לעימות עם הרבנים המתונים יותר. אבל אחרי הצלחתו המדהימה של לפיד בבחירות הבינו המתנחלים האידיאולוגים ותומכיהם, שעליהם לשלם תמורת הזכות לעשות בשטחים כבתוך שלהם באין מכלים. כך נוצרה הברית הטמאה בין הבורגנות האזרחית התל-אביבית (שהיא המשך רעיוני של הציונים הכלליים ובמידה ידועה גם של תנועת החרות) לבין הציונות הדתית-לאומנית.

לא צריך להיות מרקסיסט מושבע (אבל המרקסיזם עוזר ככלי ניתוח מוצלח) כדי לאתר מיד את הבסיס החברתי והמעמדי של ציר לפיד-בנט. את הזרם הדתי-לאומני מנהיגים עתה בני הדור השני והשלישי של המפד"ל, אנשים שהתייחסו באדישות ואולי גם באיבה למחאה החברתית המרשימה אך העקרה של 2011. רבים מהם הם מצליחנים, שטופחו על ידי המדינה ועל ידי הצבא, והם שותפים כיום ליחסו העוין של לפיד (ממשיך קלאסי של אביו טומי לפיד בכל הנושאים החשובים) לחרדים, לאזרחים הערבים ולמזרחים. הדרתם של ציבורים גדולים כאלה היא רעיונית, אבל משרתת גם אינטרסים מעשיים לגמרי. הנזקקים יקבלו הרבה פחות, החוגים השליטים יחלקו ביניהם את השלל, את ההון הסמלי (יוקרה, השפעה על קבלת ההחלטות בכל הנושאים) ואת ההון פשוטו כמשמעו. לכן "הפוליטיקה החדשה" איננה אלא ריאקציה שמרנית חשוכה לכל יוזמה של שינוי חברתי. חרף שטחיותם והתקרנפותם של חלק מראשי מחאת 2011 ההפגנות איימו על הבורגנים החילונים והדתיים. לפיד ובנט, כל אחד מהם לחוד ושניהם ביחד, דחו את הנוסחה שגורסת ששלום יאפשר הקצאת משאבים לעשירונים התחתונים.

שתיקת הכבשים של אנשי לפיד היא מתמיהה: רבים מהם טיפחו במשך שנים תדמית עצמית מתקדמת ונאורה, וכל מה שנשאר ממנה הוא השאיפה המחליאה לגזול את לחמם של ילדים עניים, ולהגדיל את הנתח שלהם ושל בני בריתם בהתנחלויות.

כרגיל היו תושבי עירנו מבשרי ההתפתחות החברתית-פוליטית החדשה בימין הישראלי. שוב נזכרתי בפגישה שחברי השכבה שלי ב"תנועה המאוחדת" (שהייתה מסונפת למפא"י) קיימו בשנת 1957 עם בני גילנו בתנועת בני-עקיבא של המפד"ל. האמנו שחברי בני-עקיבא היו בעצם שותפים נאמנים של תנועת העבודה ושהמנהיגים המתונים של המפד"ל, משה שפירא ומשה אונא, ייצגו גם את הנוער הדתי-לאומי. אבל הפגישה הטראומטית והמדהימה מבחינתי חשפה תופעה שבה היינו עתידים להיתקל שוב ושוב: רוב מארחינו הנעימים מבני עקיבא היו בעצם בית"רים לכל דבר, חולמי חידוש מלכות ישראל ובית המקדש ושוחרי כיבושים "בנוסח דוד המלך". יצאתי מהפגישה בתחושת מועקה כבדה ושמרתי את הדברים בלבי. לעתים קורה שאירוע כאילו בודד ומנותק ממעגל ההתרחשויות היום-יומי נחרת בתודעה לשנים רבות. לימים קראתי על הזעזועים התת-קרקעיים בבני עקיבא ואחר כך גם בקרב צעירי המפד"ל (בין השאר זבולון המר, יהודה בן-מאיר וחנן פורת) לא רק בעיתונות אלא גם בספריו של חיים באר, בעיקר בספר "נוצות" הנהדר, שפורסם בשנת 1979 ("עם עובד") ונחל הצלחה רבה.

באמצע שנות ה-70 היו אנשי מפד"ל כמו המר המנוח, למשל, בגיניסטים מוצהרים לכל דבר, ומרדו בעסקנים שנקטו בעמדות יוניות מובהקות. הם נחשבו לנושאי הדגל של האגף הימני במפד"ל, עד שקמו בזרם הדתי-לאומני אנשים כה קיצונים, שגם צעירי המפד"ל (שהשתלבו בעמדות מפתח בממשלות ישראל) הוקעו כמתונים מדי, בעיקר אחרי חתימת הסכמי השלום עם מצרים. כך קמו תנועות קיצוניות בקרב הציבור הדתי-לאומני, עד שבנט כבש את המפד"ל מבפנים, טיהר את האספסוף הכהניסטי והקים רשימה אליטיסטית של קיצונים עם חזות אינטלקטואלית. הוא עדיין משתדל להסתיר את הימין הקיצוני שמקנן בתוך רשימתו, עד שבריתו עם לפיד תתחשל.

אכן, ירושלים בנתה תקדים גם להתפתחויות הפוליטיות בשנת 2013. ראש העיר ניר ברקת קדם ללפיד וגם לבנט (הוא יותר קיצוני משניהם) בהקמת חזית לאומנית של דתיים וחילונים, שאליהם נספחו צעירים ליברלים רבים מתוך שנאה לחרדים וחשש כבד מפניהם. ראשי הציבור החרדי בארץ, אשכנזים ומזרחים, לא ראו את הכתובת על הקיר ולא הבינו את הסכנה הנשקפת להם: כדי לקבל אור ירוק לבנייה יהודית מסיבית בשטחים ולזכות במשאבי הרבנות הראשית והמועצות הדתיות, בחרו הדתיים הלאומנים בברית עם אוכלי חזיר ומחללי שבת, ובלבד שיהיו לאומנים כמותם. נכונותם של החילונים ברשימת לפיד לשתף פעולה עם אנשי בנט (שזוללים את משאבי המדינה ומסבכים אותנו במלחמות שעולות הון עתק) היא תופעה חמורה ומבישה.

  • פורסם בכל העיר, 3 מאי 2013
תגובות
נושאים: מאמרים

13 תגובות

  1. ק.א. הגיב:

    הסימביוזה הדורסנית והמאורגנת שבין אימפריאליזם לבין הזיות תנ"כיות ירושלמיות הגיעה לצומת דרכים. מכאן ואליך או שמבררים את ההונאה המתמשכת שבאורגניזם הטורף שהצמד הזה מייצג או שהמדרון הופך לתלול יותר ויותר. שטיפת המוח שלהם מתחזקת בעודם חוששים ממהפיכה אזרחית ואין להם ברירה אלא למצא בנו מחנות שונים ולהסיטינו זה בזה בעוד המפלצת הפאשיסטית שלהם קורמת עור וגידים. טוב יעשו המחנות, דתיים, מחללי שבת ואוכלי שפנים, שחורים, לבנים, אדומים, צהובים, אוכלי בשר, טבעונים, לא-מעשנים ומעשנים, הטרו או לא, מוסלמים, יהודים, נוצרים, זקנים, צעירים, עובדים, מחוסרי עבודה, בורים ועמי-ארצות, משכילים, עניים, עשירים, מזרחיים, אשכנזיים, מעורבבים, נהגים, הולכי רגל, רוכבי אופניים, נוסעי הרכבת, אלה שתגייסו או אלה שהשתמטו, דרומי, או צפוני, שחורי שיער, בלונדינים או ג'ינג'ים, שומרי סביבה או יורקי קליפות גרעינים, בעלי כלבים או בעלי החתולים – הגיעה השעה לפקוח את העיניים. חבל שההקצנה שהם זורעים תאחוז בנו. מוטב שנתעשת בטרם יעשו בנו שפטים. והרי הם כבר עושים!

  2. אוכל חזיר הגיב:

    אודה על האמת. אני אוכל חזיר, ומסרב להיאכל על-ידי חזירים כשרים "למהדרין" וגם ע"י לפידים לבושי שחורים. לא נסעתי לארה"ב כדי לצפות בפצצה חודרת הבונקים החדשה שאובמיהו מנסה למכור ל"ביבי" כדי להמריצו להמתין עוד קצת. איני יודע אם י.גולדשטיין (הבן של הרוצח ברוך) עודו נווט בח"א ואם הוא שותף לפשעים החדשים. אבל ברור שיש סיבות לחרדות, וכאלה לא חסרות.

  3. ק.א. הגיב:

    והמציאות מעידה: הכה במוסלמים – והגדר את מהות ישראל:
    הנבוט האימפריאליסטי (בכיסוי של "צדק ליהודים") – נושאת המטוסים הגדולה בתבל.

    בתמורה לעיסקה:
    -לחצי העם (אוכלי השפנים) הוגשו במתנה בהמיות וגזענות חילונית – שנתקבלו ברצון.
    -לחצי השני (סוגדי הקברים) אופשרו פנטזיות של גאולה דתיות – גם זה התקבל בברכה.

    התוצאה לאחר 65 שנה – הצוויון היהודי – לפנינו.

  4. צפור בודד הגיב:

    שוב עולה הזמר מחד"ש: שוב מנוכס הרעיון הסוציאליסטי בידי בורים חסרי הבנה סוציאליסטית בסיסית. תשאלו אותם למשל מה הבדל בין קומוניזם למרכסיזם, או בכלל מהו אנרכיזם וכיצד הוא והסוציאל דמוקרטיה אמורים לפעול יחדיו שכם אחד עם הקומוניזם…נדה. כל שתקבלו תהיה, ברברת אין סופית רווית אהבה עצמית ושינאת האחר ודעתו. הם מנפנפים בדגלי המרכסיזם וסיסמאותיו ובאותו זמן אונסים הציבור לקבל עמדותיהם- שהן למרבית הצער, גם עמדותי- בעלות האופי הבטחוני המובהק, ככאלה המחויבות לסוציאליזם.
    משמע שמאל בטחוני שווה לשמאל כלכלי.
    ולא היא.
    אני תקווה שחלק מהקוראים כאן המחזיקים בדיעה ימנית בטחונית (ואני לא ביניהם), יבינו שאין לזה קשר עם הסוציאליזם : החזרת פליטים, חזרה לגבולות 48 וכו' אינן קשורות לסוציאליזם כשם שטרנספר וספוח אינם קשורים לרעיון הקפיטליסטי.
    משה רבנו והעם שהלך אחריו, למשל, הינם דוגמא טובה לסוציאליזם, שכלל סיפוח.
    אל תתנו להם להרחיקכם מהסוציאליזם.

    • משה הגיב:

      כיבוש ( שלילת זכויות אדם ) וסוציאליזם הם שני הפכים.
      שילוב של סוציאליזם וכיבוש דומה לחבורת שודדים שדוגלים בשוויון בינם לבין עצמם אך שודדים את כל המזמן בדרכם .
      אין חייה כזו סוציאליזם וכיבוש.

      • צפור בודד הגיב:

        אתה צודק כל זמן שהמציאות מתקימת ע"פ הגדרותיך. אך אישה מכוערת בעיני אחד יכולה להיות היפה שבנשים בעיני האחר. אתה ואני קובעים שזה כבוש. עבור נפתלי בנט מדובר בשחרור. כאן יכולה לקבוע רק הדמוקרטיה או בלשון המשל: תחרות היופי. ולדאבוננו הקהל קבע. בדיוק ע"פ עקרון זה אנחנו נראים לבנט כבוגדים ועוכרי ישראל.
        מסקנתי מכל הנ"ל היא, שבמקום להתעסק בפוליטיקה, הגיע הזמן להתעסק בסוציאליזם.

  5. משה הגיב:

    1. החרדים היו שותפים ב30 שנה האחרונות (כמעט ) בכל הממשלות.
    למרבה הצער החרדים נתנו יד למדיניות כלכלית קפיטליסטית דורסנית ונתנו לשכבות החלשות לרדת לתחתית המדרגה הכלכלית.
    2. החינוך החרדי איננו מחנך לעבודה!!!!
    3. החרדים סוגרים את עצמם בגטאות, חומות הגטו החרדי משלבים חומה תרבותית וחומה פיזית מקום מגורים, תעסוקה…..
    4. החרדים מנתקים את עצמם מכלל החברה כאשר דאגתם היחידה היא למגזר!!! החרדי .
    5. החרדים מפיצים גזענות ממקורות דתיים ולאומים ומובילים בשנאה לפלסטינאים "וזרים"
    6. מספר הילדים במשפחה חרדית הוא מעבר ליכולת המשפחה לפרנס אותם . (גם למי שמרוויחים יפה)
    7. אילו ביבי היה מזמין היום את המפלגות החרדיות להצטרף לממשלה הם היו מצטרפים לממשלה בשמחה ובדרך היו גוזרים קופון למגזר החרדי וז' על כולם.
    8. יחסי העבודה בישראל לא מעניינים אותם כי רובם מחוץ למעגל העבודה – לומדים תורה .

    בהתנהגותם במשך עשרות שניים החרדים הרוויחו את השנאה והבוז שרבים רוכשים להם, אילו ההנהגה החרדית הייתה עושה חשבון נפש ומודיעה היכן טעו וכו' ניתן היה להתייחס אליהם ברצינות היום רק בוז!!!

  6. שום בצל הגיב:

    אם לפיד "נהם כלפי הח"כים מהסיעות החרדיות בסגנון מחפיר שאין לו כפרה", אז מה נאמר על המאמר האחרון של מר ברעם?
    הרי לפיד ובנט הופכים בן רגע לפושעים חמורים (לפי ק"א לפושעי מלחמה שדינם מוות…), והחרדים הופכים לסוציאליסטים אמיתיים, ממש מרקסיסטים…
    אכן לפיד עוד טרם עשה את דברו לגבי הסכם עם הפלסטינים. אני מקווה שיעשה כן, אבל לשם כך נדרש שיתוף פעולה מהצד השני, קרי רצון להגיע להסכם שכזה… וכרגע, נראה שאין רצון. יותר קל להעמיד את ישראל בפינה ולאיים בהאג כל העת. בינתיים הBDS יגדל עד שהמלכות תקרוס מעצמה – לא צריך הסכם ולא גבולות 67'.
    שוב הפלסטינים מהמרים על הסוס הלא נכון…

  7. צדוק התקוה הגיב:

    ממתי החרדים מענינים את השמאל תמיד קראתם להם חשוכים פרמיטבים סחטנים ועכשיו כאשר הם לא בממשלה והפנטזיה שלכם שאולי הם ילכו עם השמאל פתאום פורצת אהבה צבעיות אמרתי כבר……

  8. חיים ברעם הגיב:

    צדוק, תשלח אימייל ותקבל כתבות רבות שלי בעשר השנים האחרונות על הנושא החרדי. אז (אולי) תבין שאתה טועה בנושא הזה ואולי גם בשורה ארוכה של נושאים אחרים

    • צדוק התקוה הגיב:

      חיים שלום כתבתי במפורש שמאל לא כתבתי עלייך לעצם הענין נו באמת פתאום התאהבתם בחרדים ?
      הינה מספר דוגמאות ל"אהבת השמאל לחרדים"
      "החרדים יונקים מאותם יצרים אפלים שמהם ינקה הזוועה הנאצים-פשיסטית"
      (שולמית אלוני, עיתון דבר
      כשאני רואה את החרדים אני מבין את הגרמנים שרצחו אותם בשואה"
      (הפסל יגאל תומרקין,עיתון ת"א)
      "מתי נבין שאנחנו צריכים לכלוא אותם בשכונותיהם, לנתק אותם מצינור החמצן של הקדמה, להותיר אותם לבד, בעליבותם ובשנאתם?"
      (גבי גזית על החרדים, רדיו ללא הפסקה)
      "העלוקות, התולעים האלה, אלה שלא משרתים בצבא אבל עצם קיומם בבתי הדרש והישיבות והכוללים מושתת על היותו של צה"ל מגן העם, החרדים שונאים את המדינה."
      עוזי ארנן – 'כל העיר' 30.12.83: "צריך לתלות את החרדים על עמודי חשמל" (עוזי ארנן כל העיר 30.12.83)

      אורי אבנרי – 'העולם הזה' 10.11.88: "הגיעה השעה לקבור אותם", "צריך להיכנס למאה שערים עם זחלמי"ם ומקלעים אפס חמש ולרסס
      יעל לוטן – על המשמר: "אנו נגעלים מלבושם השחור, מן הפאות הנוכריות שעל ראשי הנשים, מן המקוואות, הנקרופיליה, העיסוק הכפייתי בבני מעיהם של הבריות

  9. חיים ברעם הגיב:

    חלק מהציטטות כאן (אם הן מדויקות) נאמרו מפי ידידים שלי אבל אני תמיד סלדתי מהסיגנון הזה כלפי ציבור גדול ומורכב

  10. צדוק התקוה הגיב:

    חיים ברעם שבת שלום
    אתה יכול לבדוק בארכיוני העתונים והאמן לי יש לי עוד המון ציטוטים בנושא אבל זה לא הענין הענין הוא כמו שצינתי פתאום החרדים הם יקרי השמאל בשר וחלב לא הולכים ביחד את זה אני מאמין שאתה יודע מרוח הדברים של חבריך [ידידים] אותו ציבור סולד מהשמאל לסיום אצין שהכתיבה של מענינת אומנם איני מסכים לדעות שלך אבל אנחנו חיים בדמוקרטיה תמיד כואב לי שהשמאל משווה את ישראל/ ציונות לנאצים ואת הפלסטנאים"המסכנים" ליהודים בשואה את זה אני לא מוכן לקבל ועל זה אני לא סולח ……

הגיבו לק.א.

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים