הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-28 במאי, 2013 12 תגובות

אפילו התקשורת, הרדומה בדרך כלל, לא יכלה להתעלם לאורך ימים מהמערכה של נתן בלנק נגד הבירוקרטיה הצה"לית קהת החושים. בצורה שקטה, הציב נתן בלנק אתגר למנגנון הגיוס הצה"לי ולדעת הקהל בארץ. בלנק מסרב להשתלב במערכת הדיכוי הישראלית נגד העם הערבי הפלסטיני, וישנם כמה וכמה היבטים של המסר שלו הראויים להתייחסות.

natanblancהפגנת תמיכה בנתן בלנק, תל אביב (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

כשאין קולקטיב

רבים בוודאי התרשמו מהעובדה שנתן לבדו נאבק נגד הבירוקרטיה. מאבק זה של הבודד נגד המנגנון הבירוקרטי, של היחיד מול סמכות הענישה של המעצמה הישראלית, הצליח לכבוש את דמיונם של רבים בארץ ואפילו בעולם.

ברור שהפעילות בצוותא עדיף על מאבק יחידים. אך ישנם מקרים רבים בהם הפרט נקרא להגיב בגופו וברוחו מול מעשי עוול ודיכוי. כאמור, תגובה כזו עדיף שתתקיים במסגרת ארגונית ופוליטית. נתן בלנק עמד במבחן כפול: הראשון, עשיית המעשה הנכון והשני, עשיית המעשה שלא במסגרת תנועה או ארגון, אלא לבדו. אנו, היהודים המתקדמים בחברה הישראלית, אוהבים להצביע על המגבלות ועל הכישלונות של השמאל. אני כשלעצמי סבור שהטענות והדרישות נגד השמאל בארץ מוגזמות. נכון שהשמאל יכול לשפר את התארגנותו ותושייתו, אך רצוי לזכור שלימין הישראלי שותפים רבי עוצמה. מטבע הדברים, קורה שהפרט חייב להגיב באופן ישיר ועצמאי על אתגרים מוסריים-פוליטיים שהכיבוש וכל הכרוך בו מציגים לפניו. המסר של נתן בלנק הוא שכל אחד ואחת מאתנו יכול למצוא דרך והזדמנות לפעול נגד המציאות העגומה הישראלית.

למה לבד

אלה שעוקבים אחרי מאבקי השמאל בארץ יודעים שהייתה כאן לא מזמן תנועת סרבנות בעלת הד ציבורי ("השמיניסטים"). יש צורך לשאול את עצמנו את השאלה הקשה הבאה: מה קרה לתנועה זו בשנים האחרונות שגרם לה להיעלם מהשיח הציבורי בארץ? בהגיעי להתמודד עם שאלה זו אני מודה בכך שלא כל העובדות נהירות וכי אני נאלץ להשתמש בהיפותזות.

הרבה דרכים ישנן אל הסירוב. ניתן למיין דרכים אלה על בסיס המניע הרעיוני-פוליטי למעשה. אך לפני בדיקת השוני במניעים עלינו להזכיר לעצמנו שבסופו של דבר הסירוב הוא אקט של צעיר מסוים או צעירה מסוימת. בכל מקרה, המעשה כרוך בלבטים אישיים ומשפחתיים לא פשוטים. לבטים אלה מתקיימים באווירה קשה ודחוסה שאינה מכבדת את חופש הבחירה של הסרבן הפוטנציאלי. הרי בסופו של דבר השאלה אם לסרב או לא היא הכרעה אישית ביותר. אך לאחר הבחירה האינדיבידואלית מסתתרות אלטרנטיבות פוליטיות ורעיוניות. לדידי, עלינו לדון בסוגיה הרעיונית-פוליטית לעומקה כדי לענות על השאלה שהצגנו בקשר להיעלמות תנועת הסרבנות, שהיא הרקע לנדירותו של המעשה של נתן בלנק.

סירוב מצפוני-פוליטי או סירוב פוליטי-מצפוני

הסירוב להתגייס לצבא כלשהו מטעמים מצפוניים מוכר היטב. הדבר מוגדר היטב בספרות הפילוסופית והמשפטית. סירוב זה נשען על הריבונות של המצפון. החברה אמורה להכיר בעמדה מצפונית של אדם המסרב לאחוז בנשק ולהשתתף במלחמה או בהכנתה. מדובר בעמדת ה-conscientious objection. המאבק לסרב על בסיס זה זכה להישגים לא מעטים במשפט הישראלי, אף על פי שמנגנון הגיוס עושה מאמצים כבירים לצמצם את השימוש בזכות הסירוב מסוג זה.

כידוע, ישנו סירוב מסוג שונה במציאות הישראלית. מדובר בצעירים שאינם פוסלים את האפשרות של התחיילות בכל מקרה. צעירים אלה מצהירים בדרך כלל שאינם מוכנים להתחייל לצבא ההגנה לישראל, כעת, מסיבות הכרוכות במדיניות הדיכוי והכיבוש של ישראל. המנגנון הצבאי לוחם נגד הכרה בלגיטימיות של סירוב זה במלוא העוצמה, ורואה בו סכנה ממשית.

ככל הנראה נרקמה במשך השנים מעין עסקה: הסרבנים הפוליטיים-מצפוניים רשאים להשיג פטור משירות באמצעות פניה לקציני בריאות הנפש. כך הסרבן יכול להימנע מתקופה ארוכה של מאבק קשה ומתיש הכרוך במעצרים הולכים ונשנים. איש אינו מאשים צעיר על כך שהוא רואה בקבלת פטור מקב"ן תשובה למאבק המתיש הזה. מצדו של צה"ל, עסקה זו מקובלת מאחר והיא מעמעמת את המחאה הפוליטית. ככל הנראה, רבים וטובים הלכו ב"דרך הקב"ן" וכך הוקהה החוד של המחאה הציבורית הסרבנית.

יש שיכולים לטעון שהיעלמות הסרבנות היא דווקא תוצאה של השלמה פוליטית של צעירי הארץ ושההתנגדות העמוקה לכיבוש פשוט הלכה ונעלמה. אך כל מי שמכיר את הלך הרוח אצל הצעירים יודע שיש בקרבם לא מעטים המתעבים את הכיבוש.

נתן בלנק לא רוצה לראות קב"ן. הוא גם אינו מוכן להשתחרר מצה"ל על יסוד הפטור המצפוני כאילו הוא מתנגד להגנת הארץ בכל מקרה ובכל תנאי. העמדה הבהירה, הפשוטה, הכנה, הישירה הזו מערערת את יסודות האחדות הלאומית המזויפת. היא מציגה מחדש בכל עוצמתה את האלטרנטיבה האישית של סירוב פוליטי-מצפוני. ועל כך מגיע לו צל"ש.

תגובות
נושאים: מאמרים

12 תגובות

  1. דרור הנאור מרמת גן הגיב:

    חחח… "מול סמכות הענישה של המעצמה הישראלית, הצליח לכבוש את דמיונם של רבים בארץ ואפילו בעולם"…
    המעצמה הישראלית העלובה פוחדת להעמיד לדין את נתן בלנק בפני בי"ד צבאי,כפי שכל "מעצמה" נורמלית הייתה עושה, ומשליכה אותו לכלא לשנים רבות,באשמת סרבנות פוליטית. במקום זאת,מעדיפה "המעצמה הישראלית" להעמיד את נתן בלנק לדין משמעתי, משל היה עבריין זוטר על חוקי המשמעת הצהליים,ולשפוט אותו ל 10 ימי מאסר בכל פעם. בכך מעניקה "המעצמה הישראלית" לנתן בלנק לגיטימציה מוסרית. שפיטה בבי"ד צבאי וענישה כבדה הייתה ממחישה לציבור הישראלי כי המדינה רואה בחומרה רבה סרבנות על רקע פוליטי.
    נכונותו של השלטון ל"עיסקה" של שיחרור ע"י הקב"נ היא עיסקה פלילית לכל דבר, היות והקב"נ נותן פטורמהשירות למרות שהוא יודע שאין לסרבן בעיות נפשיות אמיתיות.

    • דרור BDS הגיב:

      המשטר הציוני המכונה בתגובה מעלי בכינוי אחר אכן פוחד להעמיד לדין את נתן בלנק בפני בי"ד צבאי, כפי שכל משטר אימים נורמלי היה עושה – משליך אותו לכלא לשנים רבות באשמת סרבנות פוליטית.
      אלא שעל פי התבטאויותיהם של חלק גדול מהמצדדים בו (בבלנק, לא במשטר הציוני) גם אלו פוחדים להשתמש במונח אסיר פוליטי ומעדיפים לדבר גבוהה גבוהה על מצפון.

      האם קראו בזמנו אנשי יש גבול את מאמרו של מאיר עמור – ההיסטוריה המושתקת של הסירוב החברתי? קראו גם קראו. האם אי פעם ענו בענייניות לטענותיו? מעולם לא ענו.
      האם בין עשרות הספרים שלקח עמו נמצא הספר "תולדות המאבק המזרחי בישראל" – סמי שלום שטרית? האם בין כל החותמים על העצומה לשחררו נמצאו אנשים הקוראים בריש גלי לסרבנות פוליטית, לא רק לגילויי אמפטיה כלפי יסורי וורתר הצעיר – סרבן מצפון ע"פ הראיון מהיום, הארץ.

      המשיכו לשרת בשטחים כך וכך שנים עד שתבינו שזה רעיון מטופש, לאחר מכן התייסרו עם מצפונכם ותלכו לסרב סרבנות מצפונית, והכי חשוב – המשיכו להרעיל את הבארות מהן שותה נתן בלנק.

  2. דרור BDS הגיב:

    תודה לראובן קמינר על הדברים החשובים ועל השמטת הדברים שאינם חשובים.

    כשבוחנים את פשעי המשטר ראוי להתייחס גם אל בגידת הפסיכיאטרים, אותם אלה המשתפים פעולה ע"י הזניית מקצועם ומקבעים למעשה את התפיסה כי מי שאינו מוכן לשרת בצבא הציוני אך מסיבות מובנות גם חושש לשבת בכלא הוא בהכרח בעל הפרעה נפשית.
    לי זכור כחייל סדיר (90-93) לאחר 3 פעמים בכלא איך ניסו אלו להוריד לי את הפרופיל הנפשי אך ורק בגלל שטענתי כי הסירוב לפגוע באוכלוסיה אזרחית (לא רק בשטחים, גם בלבנון) הוא פשע פוליטי, לא מצפוני. במקום לדבר על עצמי כפי שציפו (מצפון וכו'), התעקשתי לדבר איתם על ההפרעה הנפשית שלהם – של הדוקטורים המכובדים – ועל הבגידה שלהם, אותה השוויתי לפשע.

    לא נסלח ולא נשכח את פשעי הפסיכיאטרים הציונים.

  3. לפיד הגיב:

    מה עם החרדים?

  4. Carte Blanc he הגיב:

    ‎מדוע נתן "עמישראל" לצבא הכיבוש Carte Blanche להציק לפלסטינים ולנתן בלנק

  5. צדוק התקוה הגיב:

    ותודה שמחקתה את התגובה שלי

  6. מדוע נתן שוחרר? הגיב:

    נתן בלנק הוא ה ת ק ו ו ה של הארץ. הוא שוחרר מהכלא לאחר שרשויות הכיבוש הבינו שהמחאה בארץ ובעולם על כך שהוא נכלא תעלה להם ביוקר. ומי הפסיד? השיעור שקיבלנו לאחר שיוני בן-ארצי (שישב שנתיים בכלא הצבאי על סרובו לשרת בצבא הכיבוש) הוא שישראל איבדה עוד דוקטור מצטיין במתמטיקה, שהצטרף לאחיותיו וגר בארה"ב. וכך יהיה כנראה גם עם נתן בלנק, שרשויות הכיבוש יחתימו אותו בחותם "לא כשר". ישראל תשלם את המחיר באובדן מיטב בניה. כך לומדת ישראל הרשמית, לאחר 10 סיבובי כליאה לא מוצדקת, להחליט לשחרר את סרבן השירות בשטחים…

  7. צדוק התקוה הגיב:

    בתגובה מדוע נתן שוחרר
    אני לא מבין את התלהבות שלך מה יקרה [וזה לא יקרה] אם יעלה שלטון שאתם חולמים עליו כבר דורות על גבי דורות שלטון שמאלני מה לעשות כל מדינה צריכה להחזיק צבא גם במשטרים סוציאליסטים קומניסטים אוהבי שלום ופירוז נשק עולמי היו צבאות מה יקרה אם יבאו אנשים ולא ירצו לשרתת את אותו משטר? הוא שוחרר כי השלטון חלש במדינה זה שלטון שיש לו תמיכה רחבה אבל הוא פוחד במשטר אחר הבחור היה נכנס לארבע שנות מאסר שלוש על אי שרות הצבאי ושנה נוספת כעונש מקווה שהתגובה תפורסם מה כבר יכול לעלות לנו ביוקר בעולם על השתמטות של כמה נערים?
    אז כל שנה קופץ איזה יפה נפש האם הצבא התפורר לא ראה את ממדי הגיוס ליחידות קרביות ואת אחוז המשתמטים ותבין שהם אחוז אפסי נכון התקשורת שלכם דואגת לבחור מדי פעם בקיצור לכל מטבע שניי צדדים

  8. האם נתן היה מסכים לשרת אילו ביבי היה מתפטר? הגיב:

    להנחתי, אילו היינו נפטרים מהכיבוש — והצבא היה באמת מגן על ישראל — ולא על ההתנחבלויות בחוק הבינלאומי והכיבוש הבלתי חוקי, היו גם נתן בלנק וגם יוני בן ארצי מסכימים לשרת. בתקווה שנתן ויוני יסכימו להשתתף בדו-שיח שנפתח ביום השנה לפתיחת "מלחמת ששת הימים" (ועוד עשרות שנים) ב-6.6.2013. בברכת שלום!

  9. מיכה רחמן הגיב:

    נתן בלנק לא היה לבדו. תנועת "יש גבול" הייתה איתו לאורך כל הדרך. דוברי " יש גבול" הדגישו את הצדדים שנתן לא הדגיש שהסירוב קשור בסירוב להשתתף בכיבוש, שזהו מעשה דמוקרטי נגד כיבוש אנטי-דמוקרטי. הסירוב עצמו היה מרכיב מרכזי בהצלחת הסיקור התקשורתי הנרחב. אבל, אומר מתוך ידיעה: הרוב הגדול של הכיסוי היה פרי מאמצים מתוכננים היטב של איש תקשות מטעם "יש גבול". גם אם מדובר בתנועה קטנה ממש חבל לזלזל בה, שהרי כולנו בסך הכול שמאל קטן. הסירוב של נתן בלנק היה נראה אחרת לגמרי ללא משמרות המחאה מול הכלא והראיונות הרבים של אנשי שמאל "ויש גבול" בתקשורת.

    • דרור BDS הגיב:

      אף אחד לא מזלזל ביש גבול. מה שנדרש מאנשיו הוא דיון ענייני שיענה על טענות המבקרים, זה הכל. לעומת זאת, מה זה אנשי שמאל שהתראיינו בתקשורת? מה הם אמרו שם? (אין צורך לענות לשאלה זו – אני יודע מה נאמר שם – יש צורך לענות רק לטענות המבקרים)

הגיבו ללפיד

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים