הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-31 במאי, 2013 40 תגובות

שלא בטובתי נקלעתי לאיזה קישור אינטרנטי ששלח אותי, בסופה של גלישה במים עכורים ומסואבים, למאמר של מר בן-דרור ימיני באתר של "מעריב". ברשת שבה אני עובד מתייחסים לימיני בבוז תהומי, ומעדיפים להתעלם מכתבי הפלסתר שלו, שלוקים באובססיה עמוקה עם עיתון "הארץ" ועם הכותבים בו. ההתעלמות היא נשק רב עוצמה, וחרף כל הכחשותיו יש להניח שימיני נפגע ממנו. הכיסופים שלו להיות חלק מקבוצת ההשתייכות של הכותבים והקוראים ב"הארץ" הם שקופים לגמרי. באחד ממחזותיו שׂם אוסקר ויילד בפי אחת הנפשות הפועלות את המשפט האלמותי הבא: "אל תזלזל בחברה הגבוהה; רק אלה שאינם מצליחים לחדור אליה עושים כך". מעולם לא הזדהיתי ממש עם הסנוביזם התהומי שהמשפט הזה מדיף,  אבל ימיני איכשהו ראוי לכך. יוצא לי לקרוא אותו בערך פעם בשנה והוא מסלים מפעם לפעם את מסע ההשמצות שלו נגד "הארץ".

rightwingersפעילי ימין צועדים ברוטשילד, 2011 (צילום: אקטיבסטילס)

הטון והתוכן של דבריו מזכירים תכופות את העיתונות הפשיסטית באירופה בין שתי מלחמות העולם, אבל גם לימיני יש זכות להגדרה עצמית, והוא אינו רואה את עצמו כפשיסט. עם זאת, בלי קשר לדעתו הטובה על עצמו, הוא חושף בכל משפט את זהותו הלאומנית באמתלה של מלחמה למען "הציונות". עלה התאנה הישן שלו (לטענתו, הוא לא תומך במפעל ההתנחלויות) מצטמק והולך מיום ליום. לא צריך לשיר שירי תהילה למתנחלים; תמיד אפשר להסתייג מהם אבל לתמוך בכל המלחמות שפרצו בעטיים, להגן על כל הזוועות שמחולל צבא הכיבוש, כולל הרג ילדים פלסטינים רבים, ולנקוט בכל סוגי הטקטיקות והאסטרטגיות למטרה הנלוזה הזאת.

כיוון שאני תומך בכל לבי במאמץ הסברתי של השמאל והמחנה הליברלי האמיתי בישראל נגד הכיבוש על כל היבטיו (מחסומים, גדרות, התעמרות, עינויים, הרג אזרחים, מעצרי שווא שרירותיים, התעלמות מעקרונות המשפט הבינלאומי) ימיני כבר סימן אותי מזמן כאויב. זה לא מזיז לי באורח אישי, כי הוא איש רדוד בעיני, ולאומנים בהסוואה "ציונית" אינם שייכים לקבוצת ההתייחסות שלי. עם זאת, עלי להתוודות שלא בכל הנושאים אני ראוי לשנאתו של האיש הזה. למשל, בנושא החרם על ישראל. רבים מחבריי בשמאל העקבי כועסים על כך, אבל בינתיים (ואני מדגיש את המלה הזאת, "בינתיים") איני תומך בחרם.

הסיבות לכך הן בעיקר רעיוניות. אני יכול להבין את הכעס בשמאל העולמי לא רק על ממשלת ישראל אלא גם על העם שלנו, שבוחר מרצונו הטוב את הממשלות שמכשילות כל התקדמות לשלום ומתעקשות להגן על קיומן הממאיר של ההתנחלויות בשטחים הכבושים. אלא שאנשים כמוני, שיש להם השקפה סוציאליסטית, חוששים מטשטוש הקו המבדיל בין הממסד לבין העם. החרם יכליל את כולנו באותה קטגוריה, ויחבל בניסיונות שלנו מאז 1967 להבחין בין הממשלה לבין הציבור, בין הכיבוש לבין זכותם של כל העמים, כולל העם הישראלי, להגדרה עצמית. עם זאת, עלי להודות שלא נוכל להתמיד לאורך שנים בעמדה הזאת, שאני רואה אותה כזמנית בלבד. ההסלמה, ההתעללויות, הנישול, העמקת הקרע עם האזרחים הערבים של ישראל, דוחקים אותנו למצב בלתי אפשרי.

השמאל ייאלץ להסלים את מאבקו בארץ וגם בחוץ לארץ. הימין והמרכז הלאומני מנסים לסלק את כל המתנגדים לכיבוש לשולי הזירה הפוליטית ואז לרדוף את כולנו עד צוואר. אם ניאלץ לצאת לעולם הגדול בקריאה גלויה לסייע למאבקנו נגד הממסד נשלם מחיר חברתי ופוליטי כבד. בינתיים, הסולידאריות הטבעית שלנו עם עמנו ועם דוברי שפתנו היא אדירה, וגוברת לעתים על השיקולים הרציונאליים. אבל היום שבו נראה במפגינים נגד מדיניות ישראל ברחובות לונדון או ברלין בני ברית טבעיים הולך ומתקרב. ההסתה של ימיני ודומיו לא תעלה ולא תוריד.

אם ההתעלמות מימיני גורמת לנו נחת רוח קלה לזמן קצר, גם בה לא נוכל להתמיד לאורך שנים. ימיני הוא מסית ומדיח, ומאמריו (בלי קשר לכוונותיו) הם חלק ממסע הכפשה חמוּר ומקיף נגד טובי הישראלים החיים עדיין עימנו. השאלה הגדולה שאני מציג לעצמי וגם לאחרים היא, מה יהיו התוצאות של טקטיקת בת היענה שלנו. ההתעלמות מהתעמולה הלאומנית של ימיני יכולה בסופו של תהליך ארוך להתגלות כהתעלמות גם מן המציאות. האיש אינו פועל בחלל הריק, אלא במציאות שרבים מאיתנו מסרבים להפנימה. הוא מעורר בקרב קוראיו את כל האינסטינקטים האפלים שאפיינו מאז ומעולם את הפשיזם הקלאסי על שורשיו ההיוּליים, השבטיים, הפרימיטיביים, מורדי האור ושונאי הנאורות. עקבתי אחרי התגובות של קוראיו, שנותרו באתר לזמן ארוך מאוד חרף העובדה שכמו ברפובליקת ויימאר (1933-1919) הם מנוגדים לחוק המדינה. יש שם המלצות להקים "מחנות השמדה לשמאלנים ולערבים", "לסגור את עיתון הארץ", "לבטל את תעודת העיתונאי של כתבי העיתון". לכן, גם אם נגדיר את מר ימיני רק ככותב שמרני-לאומני, הרי שקוראיו הנלהבים ומעריציו המושבעים השואבים ממנו השראה ועזוז הם פשיסטים מובהקים ואף גזענים. השתיקה מצדנו עלולה להיחשב לפחדנות, לחוסר רצון להתעסק עם אנשים כאלה גם אם הם רוצים לסגור את מקור פרנסתנו, להשתיק את קולנו ויש שחולמים על השמדתנו הפיזית.

לדעתי, מאות אלפי הישראלים הנאורים חייבים להתגבר על חילוקי הדעות בנושאים עדתיים, תרבותיים ואפילו מעמדיים, כדי להגן על "הארץ" ואולי גם לעודד את הוצאתם לאור של עוד עיתונים ואתרים אלקטרוניים מתחרים שייאבקו בגלוי נגד הכיבוש ונגד ההסתה כלפי השמאל. כדאי לנו לזכור דוגמה היסטורית שאיננה קשורה, חלילה, לימיני, שאינו אשם באסוציאציות שכתיבתו מעוררת בקוראים מכל הסוגים. כחמש שנים לפני שאדולף היטלר עלה לשלטון הוא שלח את יוזף גבלס לשקם את המפלגה הנאצית בברלין. גבלס סלד מהמטלה הזאת ואף התבטא שברלין היא עיר של "יהודים, הומואים וסוציאליסטים", אבל הוא ציית לפיהרר ופתח במסע הסתה אדיר נגד כל מי שנראה בעיניו שותף לכניעת גרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה ול"סכין בגב" שהיהודים והשמאל תקעו כביכול באומה הגרמנית המדממת מהמלחמה. האליטות בברלין זלזלו בגבלס ובכנופיות הרחוב שלו, לגלגו על הגרמנית הקלוקלת של אנשיו, ושילמו את המחיר ב-30 בינואר 1933 כאשר הנאצים עלו לשלטון וגבלס הפך לשר התעמולה הכול-יכול, שחלש על התקשורת ועל התרבות הגרמנית עד 1945.

ימיני איננו גבלס, כמובן. הוא לא נאצי ולא רואה את עצמו כפשיסט. אבל הלקח ההיסטורי הוא שאסור לזלזל בתופעות של הסתה, וגם לא בתגובות שאנשים כמוהו מעוררים בציבור לא קטן, מוּסת ואף מפחיד, שמתעצם והולך בשנים האחרונות.

  • פורסם בכל העיר, 31 מאי 2013
תגובות
נושאים: מאמרים

40 תגובות

  1. רונן הגיב:

    חיים תודה,

    זה ברור שאנשים כמו ימיני יכולים לפעול אך ורק באקלים הישראלי העכשווי. זה לא מקרי שדווקא עכשיו האיש הנלוז הזה צובר תאוצה. כשאנשים קטנים יוצרים צל גדול- זה סימן שהשמש שוקעת. זה בדיוק הזמן של כל הפאשיסטים לזחול ממערותיהם שבהן התחברו רוב שנות חייהם, ולהפיץ את משנתם הארסית.

  2. צדוק התקוה הגיב:

    חיים
    אתה מדבר על הסתה קרא כאן מאמרים של חבריך קמינר גדעון ספירו קרא בהארץ את עמירה הס וגדעון לוי אם הם לא מסיתים אז מיhttp://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000834025
    זכותו לכתוב כל מה שהוא רוצה וכך גם זכותם של חבריך אבל להאשים רק צד אחד זו צביעות לקרוא על השוואת מדינת ישראל וצה"ל לנאצים ושאר תאורי הזוועות כלפי מדינת ישראל הצבא והיהודים הדברים האלה מתורגמים לעתנות בחול ומטורפים איסלמיסטים רוצחים יהודים בחול מקווה שתגובתי תפרסם

  3. יולו הגיב:

    חיים אני בהלם
    יש רק מאות אלפים נאורים בפיסת האדמה המיוסרת שלנו {ואתה בינהם}
    וכן עוד כמה מיליונים שפלי דעת ומוסר שלא יודעים מימינם ומשמאלם….באיחוד משמאלם.
    אני מצטער, יש משהו זחוח ,טווסי במאמר הזה וחבל שניכתב

    • אלמקייס הגיב:

      אין מה להיבהל מברעם. תמיד יהיה אפשר למצוא זעיר בורגנים ש"מצטרפים" לתנועות שמאל, ואפילו מציגים עצמם כשמאל, כדי לנצל את התמיכה העממית על-מנת לקדם את האינטרס המעמדי שלהם. למקרה שפספסת, הנה השורה המפלילה מתוך המאמר:

      "לדעתי, מאות אלפי הישראלים הנאורים חייבים להתגבר על חילוקי הדעות בנושאים עדתיים, תרבותיים ואפילו מעמדיים, כדי להגן על "הארץ" ואולי גם לעודד את הוצאתם לאור של עוד עיתונים ואתרים אלקטרוניים מתחרים שייאבקו בגלוי נגד הכיבוש ונגד ההסתה כלפי השמאל".

      סוציאליסטים כמובן חייבים להיאבק בכיבוש, אולם לא מתוך ויתור על האינטרס המעמדי כפי שהיה רוצה ברעם, אלא מתוך האינטרס המעמדי. הגנה על מכונת התעמולה הבורגנית של "הארץ" רק בגלל שהיא "מתנגדת לכיבוש" (והיא כמובן לא באמת מתנגדת לכיבוש אלא רק להוצאות הכספיות על הכיבוש) שקולה לתמיכה בריאקציונר כמו רון פול רק בגלל "התנגדותו לאימפריאליזם האמריקאי".

      • צדוק התקוה הגיב:

        אלמקייס

        רוב של מי שמתקרא אנשי שמאל הם מהמעמד הגבוה לא עמך רובם גרים בדירות פאר בצפון תל אביב או בשכונות היוקרה בקיסריה ירושלים מעטים הם אנשי עמל אם בכלל וזה נתון מענין כי בדרך כלל מי בשמאל פועלים אנשי עמל אנשי שכונות בארץ זו דוגמא הפוכה מבלי לנקוב בשמות ויש כאלה הרבה המצגים עצמם כאנשי שמאל מזל שלא כמעמד הפרולטריון

      • צפור בודד הגיב:

        אתה מטפס על ראשו של חיים אך למעשה טובע באותם המים העכורים של נסיונות נפל לחבר בין תפוז לאגס. מה הקשר בין המאבק המעמדי לבין המאבק בכיבוש?
        אלו שני מישורי מלחמה שונים בנפרד.
        וכל מי שמערבב ביניהם וקושרם זה בזה, עושה שעטנז וגורם בכך נזק, בעיקר לעצמו ורעיונותיו (בשני התחומים).
        תחשבו לבד מה היה קורה, לו מפלגות הימין בישראל היו גם סוציאליסטיות?
        קרוב להניח שהיינו רואים, גם התנחלויות קומונריות (יהודיות וערביות) בכל רחבי א"י וגם מדינה פלסטינית סוציאליסטית השוכנת לצידה של ישראל הסוציאליסטית. שתיהן באינטרנציונל מלא.
        מה רע בזאת?

        • אלמקייס הגיב:

          המאבק המעמדי לא נולד בתודעתם של עובדים אלא הוא תוצאה של הסבל והדיכוי של מעמד העובדים. לכן אי אפשר לתמוך בדיכוי של עובדים פלסטינים ובו זמנית בשחרור של עובדים יהודים. לא רק שזה פסול מוסרית, אלא זה מעיד על חשיבה לא מטריאליסטית. הכיבוש הוא לא תאונה היסטורית שנגרמה על-ידי כמה פוליטיקאים וגנרלים אלא תוצאה של הקפיטליזם הישראלי והקפיטליזם הגלובלי. אם אתה רוצה להיאבק למען סוציאליזם, אתה חייב להיאבק בכיבוש. כל ניצחון של הפלסטינים הוא ניצחון של מעמד העובדים הישראלי.

          ברעם מאידך רוצה שנוותר על המאבק המעמדי ונילחם נגד הכיבוש מתוך האינטרס של הבורגנות. כן, גם לבורגנות יכול להיות אינטרס בסיום הכיבוש אבל אם נאפשר לבורגנות לסיים את הכיבוש בתנאים שלה, זו תהיה תבוסה גם למעמד העובדים הישראלי וגם למעמד העובדים הפלסטיני.

          • צפור בודד הגיב:

            אתה פותח ב: "המאבק המעמדי לא נולד בתודעתם של עובדים אלא הוא תוצאה של הסבל והדיכוי של מעמד העובדים.", אך למרות שזו הנחה הדורשת נמוק, הנה אתה מציגה כקביעה המוסכמת על כולם כביכול, כאמת מאיזו ד'אורייתא…אך ביננו, ניתן להתווכח, רק עליה שעות. ניחא…אבל במשפט הבא, אתה קופץ למסקנה: "לכן אי אפשר לתמוך בדיכוי של עובדים פלסטינים ובו זמנית בשחרור של עובדים יהודים."….מי לא מסכים עם הכרזה זו? גם אני! אך מה הקשר בינה לבין המשפט הפותח?..וכך הלאה: סיסמא רודפת סיסמא,עד לסיפא המתבקש שכל מי שלא מתנגד לכבוש הוא לא סוצ' ר"ל. ובכן, לא כל לוגיקה לקויה, הינה דיאלקט מטריאליסטי (ועוד לא דברנו על דמגוגיה).
            ובכלל, כל "קפיטליסט", יגיד לך שמצבם של עמלי פלסטין גרוע לא מפני ה"כבוש", אלא משום שבחרו בדרך התנגדות אלימה כנגד "ההתנחלות הציונית" וכפו על עצמם המצב הנוכחי כפתרון. אז לך להתוכח איתו.
            כלומר, בתחילה אתה קושר לרגליך ססמאות כמשקולות וכאשר אתה טובע, אתה מנסה להתפס בקש של ההתיפיפות המעמדית. יעני "פוס", לא משחקים. "אם לא עוזרים לפועל הערבי, אז לא עוזרים גם ליהודי!"…תתעורר החבר אלמקיס.

          • אלמקייס הגיב:

            מכיוון שאתה חושב שהפלסטינים "בחרו" בדרך של התנגדות אלימה ושהפלסטינים "כפו על עצמם" את הכיבוש, כנראה שגם תתקשה להבין שלא ניתן להפריד בין מאבק בכיבוש ובין מאבק מעמדי. אני רק מתפלא שאתה עדיין לא חושב (או חושב ולא כותב) שמעמד העובדים הישראלי "כפה על עצמו" את הניצול הקפיטליסטי. גם זה יגיע.

        • צפור בודד הגיב:

          החבר אלמקיס, הרי כתבתי :"לך תתווכח איתו"….ולא איתי. אנא קרא דברי שנית.
          אני שותף לכאבך ותיסכולך בהתנגדות ל"כבוש" ומוראותיו, נקודה.
          אתה אומר לי שהסוציאליזם "דורש" התנגדות ל"כבוש" ואני אומר לך שהסוציאליזם מבקש ממך (בנימוס) לא לדבר בשמו. זאת בעיקר משום שהתנ"ך ומורשתו מצווים על כול היהודים כן להתנחל בכל א"י והרצל ומורשתו הסוציאליסטית מצווים עליהם לעשות זאת יחד עם הפועל הערבי בן המקום.
          אם כך מדוע להרחיק פועל יהודי מהסוציאליזם רק משום שהוא תומך ברעיון ההתנחלות?
          וזה הענין שהקאו-בוי הקפיטליזם הממזרי, מנצל זעמם הקדוש של דומיך ומתעלכם כמספר קטן של פרי רביה למכלאה מבוצרת ואת שאר העדר (הסוציאליסטי) מתעל פרות ועגלים למכלאות דיר מלאות צחנה כאשר בירכתיהן מתקנים מצוחצחים וממרוטים לצרכי חלב ובשר.

      • אלכסנדר הגיב:

        התגובה של אלמקיס הטוען ששמאל אמריקאי תומך ברון פול הרפובליקאי – אין לה שחר. דרושה ידיעה
        הרבה יתר מעמיקה במציאות הפוליטית בארהב כדי להבין שאם רפובליקאי כפול מביע בפומבי דעות
        אנטי-מלחמתיות – אז יש בשמאל מי שמתפתה לתמוך בו כשם שאצלנו אנשי-שמאל התפתו לתמוך ברפי
        איתן מהגמלאים שבאו ונעלמו כל היו
        בסנאט האמריקאי יושב גם סנאטור סוציאליסט : ברנארד סאנדרס והוא נתמך בידי המפלגה הדמוקראטית
        ובוחריה במדינתו – כך שתמיכה שמאלית ברון פול יש לה גם הפוך על הפוך – תמיכה ימנית בסנדרס השמאלי

  4. כרמית. הגיב:

    אם אנשי שמאל יכולים ליטול מיקרפון בהפגנה ברחוב רוטשילד בשנת 2011 ולשאוג – "חד"ש וביבי זו אתה מהפכה" , אז זה כנראה נאיבי לדרוש מהשמאל להשתחרר ממחלות ילדות שמכרסמות אותו יותר ממה שהימין מצליח לכרסם אותו.
    אותה חברה – פעילה חברתית מוכרת ומוערכת, שלקחה על עצמה את האחריות על המיקרפון וצרחה את המשפט: "חד"ש והליכוד אותה מהפכה", ואף לגרום לשלל תופעות עצובות – מביאה אותי לפסימית בדבר יכולתו של השמאל להתאחד.

    • איתן קלינסקי. הגיב:

      מגיבה יקרה שלום

      אל תהיי פאסימית. אני כמי שנפגעתי באותו אירוע מבקש בכל לשון של בקשה לשים את הפרשה העצובה הזו מאחור. אותה חברה שהמיקרפון היה בידה הכירה בטעות שעשתה. כל אחד עשוי לטעות. אין אדם המחוסן מפני עשיית טעות מצערת..
      חשוב לנו להשקיע את מירב המאמצים למצוא את המאחד. ואין הצדקה , שמקרה מצער, חד פעמי, שאירע לפני כשנתים נעלה אותו מהאוב.
      רק מציאת המשותף במחנה השמאל חייבת להנחות אותנו. חייבים לשלב ידיים.
      אסור שנעלה על שרטון של חטטנות עקרה על שגיאה כזו או אחרת שביצעה חברה יקרה לפני כשנתיים.

      • דרור BDS הגיב:

        פרשה עצובה, טעות שנעשתה, טעות מצערת, מקרה מצער, [מקרה] חד פעמי, העלאה מהאוב.
        וגם: שרטון של חטטנות עקרה על שגיאה.

        משורר יודע את כוחן של מילים. לא לשם שמיים השתמש בביטויים הנ"ל. אלא כשם ששלל תופעות עצובות יכולות להיות מוצגות כטעות וגו', כך המחלוקת נשארת מחלוקת, ועודנה קיימת, ויש גם מי שידעו להגן על עמדה זו. שאלתי היא האם מעבר לטעות המצערת וגו' מתכוון המשורר גם לעמדה המשמחת: ביבי, חד"ש, אותה מהפכה. כי ההשתקה וההדחקה וההכחשה של דיון ומחלוקת הן משיטותיהם של הציונים.

  5. דמוקרט הגיב:

    נכון מאד. צריך אבל לציין שהעמדה של ברעם לגבי החרם היא בעייתית משהו. בכל חרם יש נפגעים חפים מפשע, המקרה הישראלי אינו חריג. גם מן החרם על דרא"פ נפגעו אזרחים רבים ובהם גם שחורים, ומן החרם על ישראל ייפגע גם האזרח היהודי השמאלני וגם הפלסטיני. ועדיין אין דרך אחרת לא-אלימה לכפות על מדינה לשנות את מדיניותה. זה לוקח זמן רב, אבל בסופו של דבר שלטון האפרטהייד נפל.

  6. צפור בודד הגיב:

    שוב עולה וצפה אצל חיים השגיאה החמורה מכולן. טשטוש הגבולות בין ימין ושמאל בטחוניים לימין ושמאל חברתיים. לפעמים נדמה שהוא חש בהבדל הזה ומנסה ליצב עצמו בין הזרמים ולפעמים אובדת בלוריתו בתוך הקצף. לא אדוש בכך, זה המצב (אצל רובינו) ויש לקבלו.
    אלא שמצר אנוכי על כך.
    ראו נא. עם כל הכבוד למאבק כנגד "הכיבוש הממאיר", מדובר גם, ברצון כן לאכלס ארץ ישראל כולה ע"י יהודים. כלומר שאיפות ההגדרה העצמית של העם היהודי בא"י כפי שהן באות לידי בטויי בחלק גדול מאד מהעם. זהו נתון עובדתי שצריך להתיחס אליו לגופו.
    חיים ודומיו, נוטים להעמיד עצמם כנגד גוש ענק זה כאדם החופר מנהרה בתוכו ע"מ להגיע לצדו השני. ולא היא. ראוי לראות גוש זה כמרכיב חשוב של אבני בנין סוציאליסטיות אנושיות. כלומר לקרב לעברו דחפורים ומכונות ערבול.
    וזה הענין: השמאל העיקבי עוקר הסוציאליזם מידי ההמונים (שרובם תומכים בימין בטחוני).
    בדיעבד הוא מגמד ראשה של הסוציאל דמוקרטיה בארצנו ומעמיד מחסום בלתי עביר בפני שינוי כלשהו.
    הוא עושה זאת בעזרת קיבוע המשוואה האומרת, שמי שלא מתנגד ל"כיבוש", אננו יכול להיות סוציאליסט.

    • רונן הגיב:

      במילים אחרות, אתה רוצה לשלב סוציאליזם ולאומנות. רעיון מתוחכם,אבל לא ממש מקורי.המילה נאציונל סוציאליזם אומרת לך משהו?

      • צפור בודד הגיב:

        עיין נא בתגובתי שנוספה לשרשור זה בהמשך, ששלחתיה עוד בטרם עלתה תגובתך לאתר.
        כתבתי אותה משום שהייתי משוכנע שיהיו כמוך שיפלו בפח היקוש הזה (שלאומיות סוציאליסטית ונאציזם היטלריסטי על כל "גווניו" המפלצתיים, הינם היינו הך ולא היא).

  7. אברהם שומרוני הגיב:

    כל כך נכון גם אם מפחיד.
    חזק ואמץ
    אברהם

  8. בטטה הגיב:

    מר ברעם יש לך דרכון זר ? אם לא כדאי מאוד שתוציא ומהר .
    לצערי אבות אבותי עלו ממרוקו כך שאני לא יכול להוציא דרכון כזה.

  9. שום בצל הגיב:

    מר ברעם, זהו טור מלא השמצות ונטול תוכן, וחבל. אתה מגייס את היטלר כדי להשמיץ את ימיני, ואתה מתנשא עליו ועל קוראיו (כולל אותי, אבל נו שוין, מי אני כבר…), ובדרך, מבטל את דבריו, כך שגם אם יגיב, אין לדברים שום ערך.

    קצת לגבי התוכן – אתה לכאורה אביר זכויות אדם ונלחם מלחמת חורמה בכיבוש, ומדוע לכאורה? כיוון שגם אם דבריך אמת וכוונותיך טהורות, אתה משרת פונקציה שאינה רוצה להילחם בכיבוש, אלא לבטל את קיומו של הכובש. לאור זאת, קריאתך לתמוך בזכותם גם של הישראלים להגדרה עצמית נראית חיוורת ולא רלוונטית.
    ימיני, שאינו תומך בכיבוש כלל, וקורא בצורה מפורשת לסגת ולהקים מדינה פלסטינית כפיתרון צודק, מבוטל על ידך, ומדוע? כיוון שהוא נלחם באנשי שמאל קיצוני, אבירי זכויות אדם לכאורה, כשלמעשה הם לוחמים למען מטרותיו של החמאס והג'יהאד, וכדי לממש זאת, משמיצים בכל דרך אפשרית את ישראל והשנאתה ע"מ להכשיר את הקרקע לחיסולה הסופי. אין בינם וסיום הכיבוש ולא כלום. גם תנועת BDS היא תנועה להשמדת ישראל במסווה של זכויות אדם. עיון קצר בעקרונותיה מראה בבירור שהם תומכים בזכות השיבה המלאה, ואינם מכירים בישראל.

  10. אלכס מסיס הגיב:

    התמונה המופיעה במאמרו של חיים ברעם היא של הפגנה נ ג ד נ ו – חבל שהוכנסה. יש להקפיד
    יותר וגם על מה שנכתב מתחת לתמונות.

    • צדוק התקוה הגיב:

      חיים הכניס את התמונה בכונה האמן לי הוא מבין בדיוק מה הוא עושה הוא פשוט רוצה להראות את הסתת הימין נגד אברי זכיות האדם ואנשי השלום…….

    • מבין עניין הגיב:

      מדוע?
      זה מוריד מהחד ממדיות המחשבתית?

  11. דרור BDS הגיב:

    "אם ניאלץ לצאת לעולם הגדול בקריאה גלויה לסייע למאבקנו נגד הממסד נשלם מחיר חברתי ופוליטי כבד". זהו בדיוק הדרישה של העם הפלסטיני – לוותר על הפריוילגיות שלנו כיהודים במדינה הציונית. בינתיים, עד שיואיל מר ברעם לתמוך בחרם, מעטים יותר הם אלו המשלמים מחיר חברתי, פוליטי, וגם אישי, כבד יותר. דרוש שוויון בנטל ההתנגדות.

    הסיבה המרכזית לתמיכה בחרם היא בדיוק מהסיבה שהמסית והמדיח אינו פועל בחלל ריק והשפעתו על הציונים גדולה. אפשר לראות זאת באופן חד מימדי – מעין תחרות משיכת חבל המסומן באמצעו, כאשר כל צד מושך לצד ימין או שמאל. ככל שהחבל נמשך ימינה, יש צורך בכח גדול יותר המושך שמאלה. מי שלא מושך משתמט.

    אשר לעיתון הארץ. ממש כמו בגצ, מדובר בחלק מהפרופגנדה הציונית כאשר המסיתים והמדיחים מתאמצים לתארם כשמאלנים. אין להתפתות ולגונן על מוסדות אלו רק בגלל שימיני ודומיו מתעמלנים אותם כשמאל.

    • שום בצל הגיב:

      לפחות הכל ברור – BDS = no more Israel.
      אין קשר לכיבוש.

      ברגע שהציונים "יוותרו על זכויות היתר", הם גם יוותרו על הזכויות האחרות, כולל הזכות לנשום.

    • צפור בודד הגיב:

      מסכים עם כל מילה בתגובתך. אכן דברים כדורבנות. אך האם חש אני בכך, שהפנמת העובדה שהציונות יכולה להיות מפעל סוציאליסטי לאומי המשרת יהודים וערביים, חף מאימפריאליזם קפיטליסטי נצלן (שרוכב על גבה, בוטש בקרביה ומסכסך אבריה זה בזה)?

  12. אליהו קאופמן הגיב:

    חיים, שתי הערות:1) בקשר לימיני בן דרור, הרי שאני חוזר על כך שוב מהיכרותי אותו. לדעתי האיש הזה מעולם לא היה ליברל או "איש שמאל" אך ניצל את הבמה הזו לקידומו וקידום חבריו הימניים במסווה של "צדק חברתי" עד שהימין עלה לשלטון ואז נחשף פרצופו. לדעתי הוא סירב לליבני בעניין הכנסת כי היא "שמלאנית" מדי. ושוב, מי שנפגע ממנו מילולית צריל לקחת אותו לבית המשפט.2) בעניין איחוד כוחות השלום הרי שאני מסכים אתך – ואני בעצמי משלם מחיר פוליטי ותקשורתי כבד על כך אבל "פיקוח נפש דוחה שבת". באשר לעיתון "הארץ"- הרי שאסכים אתך בנושא כשהם יסכימו אתך ויתנו גם לאנשים שאינם "אנשי שמאל" לכוב שם על בסיס מחנה השלום כמו שזה רורה ב"גדה השמאלית" , ב"על צד שמאל". או ב"מגזין הכיבוש". בנתיים "הארץ" עצמם הם סקטאנטים הדוחים כותבי מאמרים שעומדים על בסיס השלום אך אינם שייכים ל"מחנה הליברלי".

  13. יעקב הגיב:

    למרבה הפליאה בן דרור ימיני נחשב לשמאלן בעיני הציבור כנראה בשל הטפותיו למען שתי מדינות לשני עמים.

  14. דמוקרט בריבוע הגיב:

    קצת לפני הבחירות ב2003 הלכתי בערב משמים אחד לשמוע את אורי אבנרי "קורא" את המפה הפוליטית באותה יהירות כפי שנכתב המאמר כאן וטוען שכל מה שחסר למצנע לנצח את שרון הוא כמה אלפים בודדים בלבד. שבועיים לאחר מכן המפסידים יצרו מעגל של שירי ארץ ישראל הישנה (זכור לי מצנע, יולי תמיר ) ושרו בדבקות ללמדך כי למרות הכל הם עדין הנר שלפני המחנה. חיים ברעם- לא מאות אלפים וגם לא עשרות אלפים. אחטא אם אומר כי אלפים בודדים אוחזים בדיעותיך במגזר היהודי ואת הערבים בן דרור ימיני ממש לא מעניין. אינך יכול לטעון כי המדינה הזאת עדיין לא חצתה את הקווים ולהאמין שיש כאן מאות אלפים שתומכים בראדיקליזציה המוחלטת של השמאל המיוצגת באתר זה. העיוורון של השמאל בישראל הוא אשר דחק אותו לשוליים הבלתי רלוונטיים ומאות האלפים שצעדו ברחובות לפני שנתיים בחרו ביאיר לפיד להזכירך.

  15. משה הגיב:

    לשום בצל בן דרור ימיני הוא מיני פשיסט.
    האדם נגוע באובססיה כלפי השמאל לראיה האיש הקדיש מאמר להוכחת האנטישמיות של יוסי שריד.
    כך שטיעוניך שימיני "מחפש" את "השמאל הקיצוני" איננה נכונה האמת היא שימיני הוא סתם פשיסט קטן.

    • שום בצל הגיב:

      לא מיני פשיסט ולא מיקרו פשיסט ולא ננו פשיסט. פשוט לא.

      אם הוא תקף את שריד (לא זכור לי), אזי גם ימיני לא חף מביקורת. לא כל ביקורת נכונה.
      אבל ימיני מייצג בדבריו שאיפה שפויה לשלום ולצדק, ככל הניתן, לשני הצדדים, ולטובת שני הצדדים. נכון שדבריו מכוונים ע"פ אינטרסים של הצד הישראלי.

      מובן שלא ניתן להשיג את ה(אנטי) צדק של דרור BDS, מוני יקים או גלעד עצמון, כיוון שזה צדק במעמד צד אחד בלבד, דהיינו, אי צדק (על גבול הרשע). על אלה, שזכויות אדם בגרונם, ובה בעת קצף על שפתותיהם בכל הנוגע לישראל ולזכויות היהודים כאן, ראויים לביקורתו של ימיני.

  16. מבין עניין הגיב:

    לעם הישראלי יש זכות להגדרה עצמית (כנראה עמדה זמנית)
    מה עם זכותו של העם היהודי?

  17. חיים ברעם הגיב:

    הבהרה לצדוק, אין לי שום קשר לבחירת התמונות כאן, רק לטקסט שבו מטפלים באתר באהבה ובלי טעויות. אני קצת עיוור בכל הקשור לצד החזותי ומעוניין יותר במילים. עם זאת, התבוננתי היטב בתמונה והיא דווקא מוצלחת. היא מייצגת חלק מהאנשים שההסתה יכולים לשלוח אותם לרחובות

    • צדוק התקוה הגיב:

      חיים את ההערה בקשר לתמונה נתן אלכס מסיס ואני עניתי לו בדיוק כמו שכתבתה כאן

  18. עוד על "הארץ" הגיב:

    ברעם קובע ש"ישראלים נאורים חייבים להתגבר על חילוקי הדעות בנושאים עדתיים, תרבותיים ואפילו מעמדיים, כדי להגן על "הארץ". הנסיון מדרום-אפריקה מוכיח את נכונות התביעה. שם רק עיתון אחד ה- Rand Daily Mail התנגד בגלוי לאפרטהייד, וזאת בעקביות של עמדותיו הליברליות בעניני כלכלה. גם כאן יש ל"הארץ" בעיה אחת חמורה: >>> שעורכי התגובות פוסלים תגובות אנשי שמאל ומתנגדי הכיבוש. כתבתי לבעל (המונופול) ומו"ל העיתון , עמוס שוקן, בעניין – אך הוא לא מגיב.

  19. צפור בודד הגיב:

    בין מנין הקבין של האסונות, שהמיט היטלר על העם היהודי, יש אחת ממזרית, מרושעת, צינית ואכזרית. כזו שרק מעטים מבחינים בה ועוד פחות, אם בכלל, יצקצקו בצער על פגיעתה.
    ראו נא: רוב מנינו של העם היהודי היושב בישראל מורכב מעמלים. ואכן תשתית בסיס הקמתה ויסודה של מדינת ישראל היה סוציאליסטי למהדרין. אך חברו לו גם השאיפות הלאומיות שנשענו על התנ"ך ומורשתו, להגדרה עצמית כמדינה בא"י. כלומר, לאומיות.
    נשמע מוכר?
    נאציונליות סוציאליסטית.
    הנאציונל סוציאליזם או הסוציאליזם הלאומי, הוא זה שאמור לקשר בין שני נושאים אלה ולקים ביניהם סינטזה, לטובת הפועל (בעל הזהות הלאומית), המדינה והאינטרנציונל.
    כלומר היטלר ימ"ש, גזל אף את ערכה ההיולי של הציונות.
    הוא נכס לעצמו את הדגל, בו הייתה אמורה לנפנף הציונות הסוציאליסטית, אף להציבו בראש ההר כמגדלור וכמובן, לפעול לאורו.
    הקביעה הזו, שהטוטליטריזם, תורת הגזע וההשמדה ההמונית, זו כביכול "רוחו" של הנאציונל סוציאליזם, חזקה מכל.
    היא חודרת אל התת מודע ופועלת כרעל שקט, המשתק וחונק הישות הלאומית הסוציאליסטית בא"י (הציונות) והמונע ממנה כל תפקוד והתפתחות ואף מעמידה חיץ בין מרכיביה.
    ת

  20. נוחי הגיב:

    ימיני קשקשן שכותב בנוסח חיבורי תלמידים בי"א וי"ב. הארץ הוא עיתון הקיר בכתה של ימיני. חובבני ויומרני עם סך הכל שנים שלושה עיתונאים שמצדיקים את המקצוע

הגיבו ליולו

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים