הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-19 ביוני, 2013 3 תגובות

גם בשטף הגזירות הקשות אשר גוזר שר האוצר החדש על הציבור הישראלי, ישמר לשלב האחרון ב"רפורמת" המיסוי על האלכוהול מקום מיוחד בליבנו. זו בוודאי אינה הגזירה הקשה ביותר ואפילו לא הרגרסיבית ביותר (הפגיעה בקצבאות והעלאת המיסוי על הסיגריות קשים ורגרסיבים ממנה) – אלא שבניגוד למהלכים אחרים (בראשם העלאת המע"מ) שעיקר המניע להם הוא גיוס כסף מהיר מהמעמדות הנמוכים לצורך סתימת ה"גרעון" – רפורמת המיסוי על האלכוהול היא חוליה אחרונה בשלשלת שראשיתה לפני שנים ומבטאת מגמה עמוקה יותר של השתלטות השקפת העולם הימנית-השמרנית על חיינו, דוגמא ששווה להתעכב עליה.

alcohol(מקור)

"ילדים לא יוכלו לשתות משקאות זולים ולהשתכר, הצריכה תהיה תרבותית… אדם שהתרגל לשתות וודקה זולה – יגלה שיש פער קטן בין וודקה זולה שתעלה בקרוב 80-90 שקל לוודקה ביניים שתעלה 100 שקל, אז הולך ילך למותג יותר איכותי…" סינגר מנכ"ל יבואנית אלכוהול על המהלך באופן שכיסה טפח (האיש הוא כמובן אינטרסנט מובהק) אך גילה טפחיים. מפתה כמובן להיתפס לטרמינולוגיה, שהיתה גורמת גם למרי אנטואנט להסמיק, או לטיעון עצמו (מר אפשטיין טוען למעשה שמי שעד היום יכל להרשות לעצמו רק משקה זול ועממי ב-35 שקל, יגלה לאחר שהמחיר יוכפל שעוד עשר שקל והוא "עולה" באיכות – או במילים אחרות: אם אין לחם תאכלו עוגות, אבל לא סתם – עוגות איכותיות!) אך חשוב יותר להאזין לצלילים מאשר לתוכן, כי במקרה זה הם מעניינים יותר. הסאבטקסט של רפורמת האלכוהול כמו חוקי היובש שלפניה (שמיד נסקור אותם) עומד על שלוש רגליים:

  1. הבוז להמון ולטעמו ה"לא תרבותי", והצורך של המעמד השליט לשאת ב"משא האדם הלבן", לעדן ולחנך אותו.
  2. הצורך להגביל את צריכת האלכוהול ה"מופרזת" ולרסן אותה.
  3. ההסתה וההפחדה כנגד אותו המון פרוע (בני הנוער המופרעים השותים וודקה זולה ומשתכרים!) שנדרשת מדיניות קשוחה כנגד האלכוהול המשמש כמתיר הרסן לאלימות הטבועה בו.

כל האלמנטים האלה היו שם גם בחוקי היובש הקודמים שקודמו, חלקם בהצעות חוק פרטיות וחלקם בתמיכת הממשלה במהלך 2009-2010. בתחילה נאסרה השתיה על "קטינים במקומות ציבוריים" (2009) לאחר מכן הותר למשטרה להשמיד אלכוהול הנצרך במקום ציבורי אם ישנו "יסוד סביר להניח" שהשתיה עלולה להביא "להפרת הסדר הציבורי או לפגיעה בשלום הציבור או בטחונו", בהמשך נאסרה מכירת אלכוהול לאחר 11 בלילה ולבסוף הועלה מס הקניה על אלכוהול לרמה של 80 ש"ח לליטר כוהל – רמה אשר רשות המיסים מציינת שהיא "נמצאת בטווח המס הגבוה בהשוואה בינלאומית" (כל החגיגה הזו קרתה ב-2010).

במילים אחרות – בתוך שנים ספורות, מתחת לאפו של הציבור, עבר משק האלכוהול בישראל מהפכה דרמטית באופן שבו מתייחס אליו המחוקק, ומיותר לציין שאין המדובר במותרות אלא במוצר צריכה עממי שנצרך על ידי כל שכבות האוכלוסיה – מסורתיים (לדוגמא יין – בקידוש, בפורים, בפסח) מזרחיים (עראק), רוסים (וודקה) וכו'.

אם כן, הצעדים הנקודתיים-לכאורה, שננקטו טיפין-טיפין לאורך השנים, מתגבשים לידי הכרזת מלחמה של ממש כנגד הרגלי צריכת האלכוהול של הציבור. בהכרזת המלחמה הזו, שנראית על פניו כנושא שולי יחסית ליתר הנושאים שעל סדר היום, מתאחדים לברית כוחות וזרמים אידיאולוגים ימניים-שמרניים מכיוונים שנהוג לסווג אותם כשונים במפה החברתית-פוליטית, נמנה אותם לפי הסדר:

הזרם הראשון, זרם טרי שיובא לארצנו בעשור האחרון ומתחזק בהדרגה, הוא שמרנות בסגנות אמריקאי-רפובליקאי הרואה באלכוהול "המשחרר", "הפורץ סכרים", "המסיר עכבות" איום על המוסר והסדר החברתי בדמות המשפחה ההטרו-נורמטיבית הלבנה. כל אותם צעירים שפשוט עושים מה שהם רוצים, שותים, ומי יודע מה עוד, ירחם השם – הם, גם אם אין להם שום מודעות פוליטית, ניגוד משווע של סמכות המבוגר השמרן ושלטונו בחברה. מי יודע איזה רעיונות יעלו להם שם בראש בפאבים האפלוליים והטחובים שלהם? ומילא כל הפרחחים האלה משכונות העוני, אבל גם ילדינו הנקיים והטובים מזדהמים שם בכל התרבות הרעה הזו.

הזרם השני, שעל מיתריו דואגת מכונת התעמולה לנגן בכשרון רב – הוא הזרם הסמכותני, הרואה באלכוהול טריגר לאנרכיה ולאלימות. כאן מתאחדים אצל הישראלי הבורגני השמרן כל פחדיו הקמאיים – הערבי, הסודאני, האנרכיסט השמאלני שזורק אבנים על חיילים, והנבל החדש בעלילה: הצעיר השיכור. "הערס" (מילה שיש בה יותר משמץ של סאבטקסט עדתי) שיחד עם חבריו "הערסים" שותה עראק זול בפיצוציה, ומיד נפנה להתעמר בעוברי אורח תמימים. האלכוהול משמש גם כאן כמשחרר הרסן, אך אם עבור הזרם הראשון – הפוריטני – מדובר בנזק ערכי-מוסרי ומחובתו של המחוקק להגן על אותם צעירים פותים מפני עצמם, הרי שעבור הזרם השני – זהו שחרור הרסן לאנרכיה.

ככל שתהפוך ישראל למדינה מוכת עוני בלתי שוויונית יותר – מה שיגדיל בהכרח את האלימות ברחובות – יתחזקו קולות אלו, והשגיאה המתודולוגית (שגם היא ייבוא של תעמולה אמריקאית) הכורכת את האלכוהול באלימות. שנים של פוריטניות ו"מלחמה" באלכוהול, כולל איסור מגוחך שהפרתו היא טקס התבגרות של כל צעיר אמריקאי על שתיה לפני גיל 21, לא עזרו לארה"ב להפוך למקום בטוח יותר. בברלין, לדוגמא, שבה גדודי צעירים שיכורים כלוט מסתובבים עם בקבוקי בירה ברחובות ובתוך הרכבת התחתית מדי סוף שבוע, מספר מעשי הרצח ל-100,000 תושבים עומד סביב 2 לשנה, מה שהיה מדרג אותה כעיר הגדולה הבטוחה ביותר בארה"ב. באופן כללי ארה"ב היא המדינה האלימה והפחות בטוחה מבין כל מדינות המערב, למרות שמדיניותה כלפי אלכוהול, בעיקר בקרב צעירים, היא מהשמרניות-הקיצוניות ביותר.

הזרם השלישי – גם הוא פוריטני, אבל מסוג אחר מאשר הראשון, הוא איסטניסטי ומתמקד ב"אגודות מלחמה בסמים ובאלכוהול" למיניהם. הם קופצים בשמחה על עגלת הג'יהאד, וזאת לאחר שנים של כשלון מתמשך בהטפה לדת הטהרה וההתנזרות שלהם. האלכוהול המזיק לכבד, האלכוהול הממכר, האלכוהול המטמטם את השכל והנפש, כל האלכוהול הזה שהציבור הנבער פשוט אינו מבין שעושה לו רק רע – אותו צריך למגר. ואת הקנביס. ואת "הסמים הקשים". ואת הטבק. ואת הקפאין. ואת השוקולד. או אז נשתה כולנו שיק פירות, ונצא לג'וגינג בפארק, ננשום אוויר צח, ונהיה מאושרים.

לבסוף, זרם רביעי שאי אפשר בלעדיו – הניאו-ליברלים. תפקידם בכוח חשוב משל כל האחרים, משום שהם מספקים את הכסות "הכלכלית" ו"המדעית" לנשק שמופנה כנגד צרכני האלכוהול. ברפורמת המס האחרונה ובזו שלפניה הוסט המיסוי על האלכוהול ממס יחסי ("נייטרלי") באחוזים ממחיר המוצר, למס קצוב ("רגרסיבי") – רק כך התאפשר לבצע רפורמה המפחיתה מס על אלכוהול יוקרתי בשיעורים מהממים (מוערך שוויסקי שעלה 400 ש"ח יכול לעלות גם 200 ש"ח לאחר הרפורמה), ובמקביל מכפיל את מחירו של אלכוהול זול. רק נזכיר שכל זה בתקופה של משבר תקציב שכמותו לא ידעה מדינת ישראל, כן?

ההצדקה הרעיונית הינה הכלאה של מונח בו משתמשים בד"כ בעולם כלכלת הסביבה – השפעות חיצוניות – עם התפיסה הפוריטנית שתוארה לעיל. השפעה חיצונית היא גרימת נזק/תועלת של מעשה של פרט אחד לפרט אחר. זיהום אוויר מרכב או מתחנת כוח, למשל, הוא השפעה חיצונית שלילית הנגרמת לבריאות הציבור בכל פעם שאנו משתמשים ברכב או בחשמל. התיאוריה הכלכלית גורסת כי יש למסות מוצרים הגורמים השפעות חיצוניות שליליות (ובכך להטיל על הפרט את עלות הנזק שהוא גורם). משרד האוצר לקח את המושג הזה, והשתית עליו את מיסוי האלכוהול. המס לאחר הרפורמה הינו פר ליטר כוהל. ללא קשר לעלותו של המוצר או לקהל הצרכנים. הידיים, ידי פקידי האוצר, לא היו יכולים לבצע זאת ללא ההצדקה הפילוסופית/מוסרית העמוקה שתוארה לעיל. רק ראיית האלכוהול כמחולל נזק אינהרנטי, כפגע-רע, ואת שתיית האלכוהול כמעשה המזיק לחברה, איפשרה את מבנה המיסוי החדש – שהולך לרוקן את כיסיהם של אלפי צעירים ועניים.

הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו? שאל באירוניה הנביא עמוס. מסע המלחמה כנגד האלכוהול ממחיש באלגנטיות כי לא רק שהם נועדו – הם כלל לא שניים. הם גוש אחד, ומהפכה אחת. ימנית-שמרנית-פוריטנית-ניאו ליברלית בסגנון רפובליקאי אמריקאי. אלו הם פניו החדשות של הימין בישראל, והגיע הזמן לצייר אותם ולחשוף אותם כמות שהם.

תגובות
נושאים: מאמרים

3 תגובות

  1. אולי הגיב:

    "האדם הלבן"- ביטוי נלוז גזענות נקלה המעיד על תודעת הנחיתות של הכותב.
    איש לא היה מעז לנקוט בביטוי משא האדם ה"שחור" ללא קשר לסנקציות החברתיות או חוקיות אפילו
    שהוא עלול להיפגע מהם.

    נמאס להיחשף בכל פעם מחדש לאלימות המילולית נגד יוצאי תרבות המערב.
    הניחו לנו.

  2. צפור בודד הגיב:

    תגיד לי החבר חיים היקר, עם יד על הלב, אתה סוציאליסט?
    משום שאם היה בקרבך ולו שמץ של חמלה על הסוצ' היית יודע שהאנרכיה אננה בלגן כאוטי אלים. אלא מרכיב תלמודי ומעשי בהוויה הסוצ' וכולו אוואנגארד, חיל חלוץ יצירתי במלא מובן המילה.
    שותף לקומוניזם ולסוציאל דמוקרטיה.
    היית גם יודע שאין דבר כזה: "…שחרור הרסן לאנרכיה.". משום שאנרכיה אננה ברדק.
    וכאשר אתה כותב: "האנרכיסט השמאלני שזורק אבנים על חיילים"…אתה שב ונופל בפח המרקסיסטי מוג הלב: שמעמיד פעיליו הקיצונים, אלה המעדיפים אלימות ברחוב, ע"פ סוציאל דמוקרטיה בבית המחוקקים וקורא להם "אנרכיסטים" כביכול ולא מעיז לכנותם בשמם המלא: "שמאל (מרקס') קיצוני"…
    כלומר אתה משת"פ עם הרס האנרכיזם גם מחוץ וגם מבית.
    אז אמור נא החבר חיים חדד, הסוציאליסט הינך, אם לוא?
    זה מענין אותי, משום שהמאמר שלך מלבד הנ"ל, היה טוב לדעתי וכיסה הביטי הבעיה וגורמיה.
    אשמח גם, בתור אנרכיסט, לקבל התנצלותך והיה ותשובתך חיובית.

הגיבו לשתי מילים עבורך

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים