הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-18 ביולי, 2013 6 תגובות

על פי גרסה רווחת, התוצאות המיידיות של האביב הערבי היו שהעמים הערבים רואים באסלאם הפוליטי הגשר האיתן עליו יצעדו בני המזרח אל העתיד. מהלך זה מעצם טבעו אינו מהפכני. מדובר בצורה שלטונית הספוגה ערכי דת שניתן להתאימם ללא שום קושי לצרכים הניאו-ליבראלים של ארצות הברית ובעלות בריתה, לשם שילובן של "ארצות האסלאם" במזרח התיכון. יכולנו להסיק שהרוחות הנושבות בעולם של האביב הערבי נושבות מזרחה, ושאידיאל הפסגה הוא שלטון אסלאמי של הח'ליפות החדש. מודל זה, מרחיק לכת ככל שהוא, התקבל בסבר פנים על ידי הממסד המערבי. ככלות הכל, הלאומיות הערבית והשמאל בעולם הערבי היו מועמדים לחיסול פיזי ורוחני באווירה הדחוסה של ניצחון האסלאם.

egypt-tankטנק לי ארמון הנשיא, מצרים, 2012 (מקור)

אפשר להתווכח על המהפכה המצרית יומם ולילה. אך ברור שחוסל הביטחון העצמי של האסלאם הפוליטי, שראה את עצמו ככוח הגמוני חדש בעולם הערבי-מוסלמי. גם אם המפכה של ה-30 ביוני לא תשיג כל הישג נוסף, היא תישאר מהפכה אדירה ששינתה עד היסוד את ההיערכות לשינוי המציאות. גברה התודעה שהאסלאם הפוליטי אינו הפתרון ואינו יכול להיות הפתרון. ההסרה, או לפחות הזעזוע, של אבן הנגף של תודעה כוזבת זו היא תמורה היסטורית שאנו חייבים לעם המצרי שדרש את הפלת שלטון האחים המוסלמים.

מה קרה עד כאן?

העובדות הן חשובות. רצוי לעמוד עליהן לפני שייקברו תחת הר של סיסמאות ליברליות ואולטרה-שמאליות. המהפכה, כלומר המוני העם ברחוב, קראו לצבא לפעול בשמם להפלת ממשלת מורסי. רובם קראו לצבא בהתלהבות ותוך אמון בו, ואחרים השלימו עם הקריאה בצורה זו או אחרת. יש שתי פרשנויות אפשריות: הראשונה היא שההמונים ברחוב, על המיליונים שבהם, היו מושא קל למניפולציה והם היו בורים וטיפשים. הפרשנות הנכונה לטעמי היא שהמוני העם העריכו נכון את יחסי הכוחות כפי שהם. מתוך כך, הבינו שלא היו מוכנים ולא נערכו לתפיסת השלטון ולהנהגת מהפכה חברתית רדיקאלית. על כן הם ביקשו להפעיל את הצבא כברירה הסבירה ביותר בנסיבות שהתפתחו. זו הייתה האסטרטגיה הנבונה והאפשרית היחידה.

מהלך המהפכה במצרים הינו שונה מכל מה שהכרנו קודם. בקרב אנשי שמאל רבים סימנה עליית הצבא לשלטון את קץ המהפכה. פרשן אחד קבע בתמציתיות ש"הכושי עשה את שלו, והכושי יכול ללכת". גישה זו, שנתקלנו בה בהרבה מקומות, היא שיא השטחיות. אנשי שעון-העצר אספו ידיעה אחר ידיעה במשך כמה ימים כדי להפגין שצבא התנכר לכל הבטחותיו ועסק באופן אינטנסיבי בהחזרת אנשיו של הנשיא המודח חוסני מוברכ לכל עמדות המפתח.

תפקיד הצבא בשלב זה הוא להביס את האחים המוסלמים תבוסה מוחצת. אלה שרואים בבעיית ההתגברות על השלטון העריץ של האסלאם הפוליטי כאילו מדובר בסוגיה של זכויות אזרח ואדם, רק מגלים את חוסר התמצאותם במציאות המצרית ובדינמיקה של מאבק מהפכני.

"מהפכה ללא הנהגה"

החוגים שכפרו בהישגי המהפכה לעגו לה בקובעם שמדובר "במהפכה ללא הנהגה". האמת היא שקואליציה רחבה ומגוונת הובילה את המהפכה הדמוקרטית האדירה הזאת – מהפכה שבראש שלה לפחות 10 מיליון מצרים. נכון שמדובר בהנהגה של קואליציה רחבה ומורכבת. אך המהפכה לא "הלכה הביתה". הצבא לא קיבל ייפוי כוח מוחלט ובלתי חוזר. הוא יאבק על האינטרסים שלו, אך יש מפת דרכים ויתנהל מאבק סמוי ומאבק גלוי על מימושה. ולמרות "קבורת המהפכה" על ידי החברים במערב הנאור, המאבק נמשך!

יצוין שאנחנו בפתח עידן חדש במזרח התיכון, ולא במקרה הכל נזיל. אין לסכם דבר בקשר לאירועים במישור הבין לאומי פרט לתופעה אחת חשובה: אנו רואים מי הם בעלי הברית המרכזיים של האחים המוסלמים. אלה מבטאים בהודעות ובמעשים את חרדתם לנוכח כישלון האסלאם הפוליטי. מדובר קודם כל בטורקיה ובקטאר, שהן לא במקרה עמודי התווך של ארה"ב באזור. יחד עם זאת אין לראות בשלב זה מגמה של ניתוק מההשפעה האמריקאית הניכרת. נחכה ונראה.

המהפכה מחייבת ראיה ארוכת-טווח

עיתונאית מצרית ששמה שרה אבו-בכר עומדת על כך שתיאור האירועים כאילו מדובר בהפיכה צבאית אינו מקובל על המצרים. במערב, היא כותבת, החליטו עקב האירועים שהמצרים חסרים את התכונות המנטאליות הבסיסיות לקיום דמוקרטיה. כמו כן, היא מצטטת קורא אחד שקבע: מיום הכרזת עצמאותה ב-1776, לקח לארצות הברית 13 שנה, אחרי שדחו את המונרכיה, כדי להסכים על צורה חוקתית יציבה של ממשל. ה"ניו-יורק טיימס" סוקר את העמדות של הליבראלים, השמאל והאינטלקטואלים במצרים וקובע כי "רובם המכריע של הליבראלים, השמאל והאינטלקטואלים במצרים הצטרפו לגלי השמחה לרגל תבוסת האחים המוסלמים, ותקפו את כל אלה שלא הסכימו איתם".

ציווי הסולידריות הוא ברור ביותר לנוכח העובדה כי עמיתינו הרוחניים נמצאים במערכה קשה ומורכבת. במצב של ספק, האם אין זה הגיוני להישען על העמדות הרווחות בקרב השמאל והאינטלקטואלים המקומיים? נראה שאלה שהפנו עורף למהפכה המצרית בכך שהנפיקו לה כבר תעודת פטירה, נכשלו במבחן הסולידריות.

תגובות
נושאים: מאמרים

6 תגובות

  1. צפור בודד הגיב:

    קמינר כותב שישנן שתי פרשנויות, האחת שההמונים הינם מושא קל למניפולציות והשניה שההמונים העריכו את יחסי הכחות כפי שהם. ורק אחת צודקת. ובכן לטעמי שתי הפרשנויות צודקות.
    זאת משום שאם מורסי היה מצליח לקבע מעמדו בתוך הצבא המצרי וליצב בו אנשי אמונו כדמויות מפתח, ה"התקוממות העממית", לא הייתה מתרחשת, נקודה.
    כלומר המוני מצרים הם גם בורים ונאיבים שאינם רואים שהצבא שולט בהם וגם מפוכחים מספיק ע"מ להעזר בו כאשר שליט נאיבי וחסר נסיון מדרדר כלכלתם אל פי פחת.
    לכן עיסוק בנתוחי ה"מהפיכה" ומשמעויותיה לא יצלח כאן. משום שאם לא תכונן במצרים ממשלה בעלת קווי פעולה וקודים סוציאליסטים, לא יקרה דבר. ההמונים ימשיכו לרבוץ בעוניים המחפיר, מתחת לנטל הרודנות הקפיטליסטית, שתעודד לאומניות ופגניזם דתי כאוות רצונה, פעם כך ופעם כך. בדומה אגב, למתרחש בארצנו. אך היות והסוציאליזם הפך בעולמנו לברברת מתחסדת, אנני רואה כל סכוי לשנוי של ממש בפרקסיס המצרי בפרט והעולמי בכלל. האוואנגארד הסוציאליסטי מת מזמן ואיתו שבקה חיים גם הדמוקרטיה.

  2. סולידרי. הגיב:

    הכותב סולידרי גם עם צבא סוריה. צריך להזכיר.
    וגם מלעיט אותנו בנתונים אבל לא מציין כי צבא מצריים הוא הגורם הפרו אמריקאי הגדול באזור.

    • צפור בודד הגיב:

      סולידרי, לא עוד. זה עתה דווח באמצעי התקשורת שפוטין הופך לדמות מרכזית במצרים. חזונו הלאומי- סוציאליסטי של נאצר "קורם גידים" ותמונתו לצד פוטין ועבד א סיסי מתנופפות עתה ברמה ברחבי מצרים. ההיסטוריה כאילו חוזרת על עצמה, אם כי בשנוי "קל", הפעם מיצג את רוסיה ("מעוז הסוציאליזם" עלק), טייקון אוליגרכי, שהוא מעין מוטציה מתקדמת של כל מה שרע בקפיטליזם, יעני גם מולטי מיליארדר וגם מאפיונר רוסי. אך אל דאגה, יש כאן כמה שמתים עליו ולו רק משום שהוא תוקע מקלות בגלגלי המרכבה האמריקנית החורקת.

  3. עלי הגיב:

    אני לא מתיימר להבין את המהפיכה במצרים אבל כל הסיכויים שגם קמינר לא מבין כלום
    להלביש על ההמונים תודעה מעמדית חברתית רק משום שעיתונאית מצרית אמרה משהו בטלויזיה
    זה ניתוח מגוחך.
    קמינר מבין דברים רק באמצעות הנחות שהוא מטיל על המציאות ותמיד זה אותן הנחות.
    קמינר מניח שארה"ב מעורבת באירועים ומנסה לשלוט בהם זו הנחה הזויה משום שההמונים
    קראו קריאות נגד ארה"ב וישראל.
    קמינר מניח מעורבות של ארה"ב דרך הצבא אבל הצבא לא שולט במצרים ונראה שהאירועים גררו
    את הצבא להתערבות .
    הדבר הסביר ביותר אשר קרה במצרים נובע מדבר פשוט השכר במצרים הוא 30 דולר לחודש
    ובטלויזיה הם רואים כיצד חיים בעולם המערבי והם רוצים אותו דבר !
    להמונים ברור שמדיניות האחים המוסלמים כנגד העולם המערבי רק תקבע את מצב העוני
    וזו הסיבה העיקרית למהפכת הנגד כנגד האחים המוסלמים
    לאחים המוסלמים אין מסר של תקווה להמונים.
    המהפיכה במצרים היא מהפיכה בורגנית משום שבעולם השלישי קיים רק מוסר של אינטרסים
    כל אדם דואג לעצמו ומסוגל לבגוד אפילו במשפחתו תמורת נזיד עדשים.
    בשביל קמינר יש ערך למהפיכה במצרים רק משום שהיו קריאות כנגד ארה"ב

  4. צדוק התקוה הגיב:

    עלי מסכים איתך כנראה אתה מבין יותר טוב את העולם הערבי קמינר רואה אותו דרך עדשה אחת אימפרלזים אמרקאי הרוצה להשתלט על העולם הערבי וישראל היא ההבוחשת כך רואה קמינר תמיד את ישראל וארצות הברית

  5. גד דרום הגיב:

    ארה"ב כמעצמה רוצה להשפיע על העולם ולשלוט בו, זה לא חידוש כל מעצמות העולם נהגו כך (גם כל מי שאתגר את מעצמות אלו).
    נראה לי שמה שקורה כעט במצרים לא נשלט ע"י שום גורם חיצוני זולת הרחוב המצרי.
    כמו שזה נראה מכאן בעיין בלתי מזוינת קמה תנועה עממית במצרים תנועת רחוב שרוצה לספק את היצרים המידיים שלה. סיפוקים כגון כוח דם ומין. במצרים הכוח שולט עכשיו והכוח נמצא בידיים של האנשים ברחוב.
    היה והממשלה החדשה לא תענה לצורכי הרחוב היא תושלך לפח האשפה.
    מפגני הכוח במצרים ממש מפחידים התנגשות בין שתי סיעות שחולקות בדעתן תביא לשפיכות דמים,
    אין מה לדבר על ישראלים יהודים שיחשפו את זהותם בפני המפגינים, לא מיקרי שנשים רבות נאנסות בכיכרות העיר בכמות כזו גדולה.
    מצרים צריכה מהפיכה מחשבתית מהפיכה תודעתית המצרים צריכים להבין את מגבלות הכוח וכמה הוא מסוכן כאשר לא משתמשים בו בתבונה.
    המצרים חייבים לדכא את הסיפוקים המידיים שלהם ולהיכנס לתקופה ארוכה וקשה תקופה של בניה של זהות הפרט ולא כל הסיסמאות שמוכרים להם מצרים גדולה חזקה וכו
    לעניות דעתי הצנועה לשום מדינה זולת מצרים אין השפעה אמתית על התהליכים שמתרחשים במצרים כעט.

הגיבו לצפור בודד

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים