הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-25 ביולי, 2013 5 תגובות

בתחילת החודש כתבתי מאמר באנגלית לידידים בחוץ לארץ תחת הכותרת "The John Kerry Show" (בתאריך 1/7/13), ובו כתבתי כי שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי מנסה לביים הצגה, לפיה הפלסטינים יסכימו בסופו של דבר לחבילה המורכבת ממילים יפות, עקרונות עמומים, ונוסחאות וג'סטות שיאפשרו לקרי להודיע ששני הצדדים מסכימים זה עתה על משא ומתן.

kerry-bibiקרי ונתניהו בירושלים, אפריל 2013 (צילום: שגרירות ארה"ב בתל אביב)

אבל המבקרים החריפים ביותר של המדיניות האמריקאית לא יכלו לתאר לעצמם שמדובר בהצגה כה אומללה וכה בלתי-אמינה. ביום שישי ה-19 ביולי, התייצב מול המצלמות שר החוץ של המעצמה האדירה והודיע שהצליח להביא את שני הצדדים להסכים לפתיחה מחדש של המו"מ. קרי אמר שיש עוד אי-אילו עניינים שצריך לסדר, אבל הוא נתן את הרושם הברור שמדובר בבעיות טכניות שאינן גורעות ממשמעות הודעתו הדרמטית.

השבוע, "הארץ" מדווח שלא מדובר בבעיות טכניות – עדיין לא הוסכם שום דבר מהותי. עיקר הכתבה מוקדש לאזהרות הפלסטינים שלא הסכימו למשא ומתן ישיר, אלא רק לשיחות מקדימות:

  1. מתברר, שלמעשה גם לא הוסכם על שיחות מקדימות, ואלו תלויות בקבלת עקרון גבולות 67, ושחרור כל האסירים הוותיקים.
  2. אין עדיין הזמנה אמריקאית לשיחות הכנה בוושינגטון.
  3. יש אפשרות שלא תהיה הזמנה אחת אלא שתי הזמנות, אחת לפלסטינים ואחת לישראל.
  4. מסתבר שישראל דורשת הכרה בה כמדינה יהודית, דרישה לה הפלסטינים לא נענו.

קשה להאמין, אבל אחרי שישה סיבובים באזור, מסוגל קרי להציג הצגה כה אומללה. העולם מסתכל ומשתאה, לאחר שהתבקש ע"י קרי רק לפני מספר ימים לא להיות ציני. לא ברור "מקור הסמכות" בשיחות אלה, אבל ברור שמקור הסמכות של הציניות הוא המדיניות האמריקאית של "עשן ומראות". קשה לדעת מה קודם למה אצל האמריקאים – הרשעות או הטיפשות, או אולי שתיהן ביחד.

אכזריות איומה סביב השולחן הדיפלומטי

אני תוהה כמה מהאנשים אשר עוסקים בתהליך הכזב הזה שואלים את עצמם כיצד הוא משפיע על האסירים הפלסטינים עצמם, ועל משפחותיהם. הנפנוף בסיכויי השחרור והחזרה לחיק משפחותיהם דומה להתעללות באדם רעב ע"י נפנוף אוכל מול פניו. ואנחנו נאלצים לשמוע מדי כמה שעות על "הפושעים והרוצחים האכזריים", להם "דם על הידיים". כל אדם נאור יודע שמדובר בשקר הזועק לשמיים. אלה שמשחקים בגורלם של האסירים יודעים שהם פטריוטים פלסטינים, בנים ובנות הזוכות לכבוד והערצה של בני עמם ולאהדה של כל מי שמכיר בזכויות של העם הפלסטיני. אפילו אלה הדורשים להתחשבן איתם בגין הצורה הטרוריסטית של פעולתם, יודעים היטב שהיו מעדיפים לאחוז בנשק מודרני וטכנולוגיות צבאיות מבלי לפגוע באזרחים במילוי תפקידם. יש להוקיע את אלה שמפיצים את הדיבה הזאת של "רוצחים" כשהם יודעים שמדובר באסירים פוליטיים לכל דבר.

משאלי עם

לא קל למתוח ביקורת על ההנהגה הפלסטינית. בעיקרו של הדבר זהו תפקידו של הציבור הפלסטיני. יחד עם זאת, ברור שהנהגה פלסטינית זו התמסרה מזמן למסגרת המדיניות האמריקאית, במישור הדיפלומטי, הכלכלי והפוליטי. לכן הפלסטינים נתונים ללחץ אימים מצד האמריקאים, האמורים להרעיבם כעונש על סירוב לשמש משתפי פעולה עם ההצגה האמריקאית. הקושי הוא שאין פתרונות לפלסטינים אצל האמריקאים, אלא תפקיד בזוי בהצגה הזאת שנקראת משום מה "משא ומתן על השלום".

חוק הכסילות

אין דבר יותר טבעי מכך שעשרות שנים של סכסוך לאומי ושליטה קולוניאלית יגרמו לפניה ימינה בחברה הישראלית-יהודית. ואין דבר יותר טבעי מכך שעסקני הימין המתנחלי ירצו לעשות קופה שלטונית מעוצמתם הציבורית והפרלמנטרית. כידוע, הרשת הדמוקרטית אצלנו מלאת חורים. המשך "התהליך הטבעי" מורגש בימים אלה סביב יוזמת חוק המשילות.

לפי הידיעה האחרונה יוזמי החקיקה הנלוזה הזו החליטו לפי שעה למשוך הסעיף הנוגע לאחוז החסימה. אך לידידי הדמוקרטיה ברור שהאיום לא סולק. הימין המתנחלי ובעלי בריתו עושים חשבון פשוט – דרכם לשלטון מוחלט נחסמת בין היתר ע"י המצביעים של האוכלוסייה הערבית. אם אלה ינושלו מזכותם לייצוג, עולה בהתאמה יכולתו של הימין לבסס עצמו כשלטון מוחלט ונצחי.

יש בממסד הפוליטי לא מעט אנשים המסתייגים מהפוליטיקה הליברמנית כשהם נותנים לעצמם דין וחשבון על משמעות צעד הנישול הפוליטי של האוכלוסייה הערבית. אלה מבינים שאקט כזה פירושו הפרת החוזה הבלתי-כתוב בין האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל ובין מדינת ישראל והממסד שלה. הם מבינים שהאוכלוסייה הערבית-פלסטינית הישראלית לא תעלם מהשטח ולא תשב באפס מעשה אם הממסד הישראלי יישר קו עם "מפלגות הטרנספר". הערבים הפלסטינים בישראל לא יוותרו על המאבק לשלום ולהגדרה עצמית בכל התנאים ובכל הנסיבות. עיצוב האסטרטגיה הספציפית הוא תפקידה של האוכלוסייה הפלסטינית. כמובן, יש להבהיר לציבור בישראל שהפלסטינים בישראל לא ייעלמו ולא יאלמו, אלא ימצאו דרכים להשיב מלחמה שערה.

הפלסטינים הנאבקים על זכויותיהם לא יישארו ללא תמיכה מצד חלק מהציבור הישראלי-יהודי. הורדת המסך של הדמוקרטיה הציונית לפי עצתו של ליברמן, תעיד כאלף עדים שאין דמוקרטיה ישראלית שאין בה מקום לאחדות יהודית-ערבית. יש לשלול את הפגיעה באוכלוסיה הפלסטינית, אך יש גם להבהיר שאם יבוטל החלל הדמוקרטי המצומצם שעולה בקנה אחד עם כיבוש ושירות אינטרסים זרים, הדבר יפלס דרך למאבק על דמוקרטיה בעלת שורשים עמוקים יותר, דמוקרטיה שאין בה מקום לאפליה, גזענות וכיבוש.

תגובות
נושאים: מאמרים

5 תגובות

  1. אבי זלינגר הגיב:

    ההסכמים כבר חתומים , ממשלת הימין אכלה השפלה שלא היתה כמוה בהסטוריה ,הצלת שלטון נתנייהו תמורת סיוע חירום – חכה ותראה

  2. צפור בודד הגיב:

    שוב צפה ועולה הברברת המתחסדת אודות ה"דמוקרטיה" כאילו היא איזו ספרית מילים גבוהות:
    אם יש "דמוקרטיה" כביכול, יש "חופש ביטוי", יש "דרור", יש "חירות ושוויון", יש "חופש תעסוקה" ובלה בלה בלה.
    הנה לנגד "עיננו המשתאות" קורם לו "חוק המשילות" המתועב עור וגידים באופן הכי "דמוקרטי" כאן במדינתנו. והנה לנגד אותן עינים, לאחר הבחירות ה"דמוקרטיות" במצרים, עולה כוח דתי פגני (האחים המוסלמיים), שלא לדבר על ה"דמוקרטיה" של החמאס, של אסד או של האייטולות באירן, שלא לדבר על כוחו רב העוצמה של הטייקון האוליגרך פוטין ברוסיה, שגם הוא השיג שלטונו איך לא, ב"בחירות דמוקרטיות".
    הדמוקרטיה אננה איזה חזון מילולי אלא קבוצה של אקסיומות שאם לא ננקוט בהן לעולם לא נחווה דמוקרטיה אמיתית אלא זיוף מתחסד.
    והנה משום מה החבר קמינר ואיתו רבים אחרים, מסרבים להפנים זאת וכאוילים השבים על קיאם, הם חוזרים ומשננים לנו מנטרות אודות ה"דמוקרטיה הנשגבת", בשעה שאינם טורחים להפנים כלליה הבסיסיים.

  3. ע.ג. הגיב:

    אין בכלל ספק שהאמריקאים יכשלו. לא בגלל ספורי המעשיות של קמינר ודומיו אלא מהסיבה הפשוטה שהערבים מסרבים לעשות שלום עם היהודים, ואל תתבלבלו עם היהודים לא עם ישראל, מאז הוצע בפעם הראשונה הפתרון של שתי מדינות לשני עמים בשנת 1936. לרענן את זכרונכם – אז לא היתה ישראל ולא "הכבוש" של 1967. מכיוון שהפתרון היחיד המקובל על חבריו של היטלר שהעמידו בראשם מכחיש שואה הוא רצח כל היהודים ואלה מה לעשות מסרבים למות, כנראה שלא יהיה שלום. עד שהערבים ישלימו עם קיומם של יהודים בארץ ישראל וקיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל. על כל השאר אפשר לדון.

  4. ביובי ברוטב HEINZ הגיב:

    "הכל על השולחן" הודיע קרי כשפתח את ארוחת הערב החגיגית, אפטאר. "כל הבעיות ייפטרו תוך תשעה חודשים" – זה זמן ההריון שייעד ג'ון קרי ל-PAX AMERICANA החדש. אלא שיש ספקנים רבים לסיכוי הצלחת המו"מ – למרות שביבי הצליח לשכנע את שריו שכדאי לשחרר 104 אסירים ותיקים (מתוך הבוחטה של אלפי פושעים נגד הכיבוש שבהם מחזיקה ישראל) תמורת ויתור על פלסטין עצמאית לחלוטין (גם מארה"ב). אשר לג'ון קרי, הוא כבר רמז שארה"ב הקימה לאבו-מאזן את צבא (הדיכוי) ע"ש גנרל קית דייטון לשם כך. נשאר לראות האם הצהרת אבו מאזן ש"אף מתנחל או חייל ישראלי לא יישאר בגבולות המדינה הפלסטינית" תישא פרי, או ש"גבולות המדינה הפלסטינית" יצומצו כדי למחוק את הסתירה בין המציאות שייצור הסכם ג'ון קרי לבין הצהרת אבו-מאזן. לכן השאלה, שמחכה לתשובה היא: עד מתי ישלוט מחמוד עבאס ברמאללה. הרי מועד נשיאותו פג לפני שנים, ועבאס ממשיך לדחות בחירות חדשות לנשיאות. זכרו שרוב (56%) העם הפלסטיני מתנגד למו"מ הנוכחי, ולעבאס המתחשב בדרישות ארה"ב יותר מאשר בתביעות (הצודקות) של עמו, וגם לכך ששפת המו"מ מבוססת על הנרטיב וההגמוניה הישראלית, ולכך שכל יועצי קרי הם יהודים!

הגיבו לביובי ברוטב HEINZ

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים