הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-7 באוגוסט, 2013 10 תגובות

כמעט כל הפרשנים, הן בימין והן בשמאל, מאוחדים בדעה שהסיכויים של קרי להביא להסכם, כלומר ל-Final Status Agreement, הם קלושים ביותר. פרשנית מתקדמת מוכרת, פיליס בניס, מגדירה את סבב השיחות הזה כ"סבב איינשטיין". היא מצטטת את ההגדרה של איינשטיין לשיגעון – חזרה על אותו המעשה, באותם האמצעים תוך ציפייה לתוצאה שונה.

kerry-bibiקרי ונתניהו בירושלים, אפריל 2013 (צילום: שגרירות ארה"ב בתל אביב)

ובכל זאת, למה קרי רץ? הסיבה הראשונה היא היתרון במישור יחסי הציבור של ארצות הברית. קרנה של ארה"ב ירדה אחרי סדרה ארוכה של כישלונות צבאיים ומדיניים שפרטיהם ידועים. נראה לקרי שהתנאים שהתהוו לאחרונה יכולים לעזור במשהו. עם סילוקן של סוריה ומצרים מהליגה הערבית, הפך הגוף הזה לחותמת גומי למדיניות האמריקאית. גיבוי זה של הליגה מאפשר הידברות אמריקאית-פלסטינית תוך הסתמכות על תמיכה ערבית רחבה. כמו כן, קרי יודע שהאמריקאים הם אלה המדובבים את המשא ומתן. הם יכולים להציג הסכם חלקי כהתקדמות רצינית להסכם סופי.

כדאי בהקשר זה לשים לב לרעיון שהופץ לאחרונה על מדינה פלסטינית בעלת גבולות ארעיים. קרי משוכנע שהוא יכול להבטיח לאבו מאזן ולחוגים שלו הישגים בתחומים הכלכליים, הדיפלומטיים והצבאיים. אבו מאזן יוכל להגיד שהוא לא ויתר עדיין על כל השטחים, מזרח ירושלים, עניין הפליטים וכו'. ידידי אבו מאזן וישראל, שבהם נדון בהמשך המאמר, יודעים להסביר שזה המקסימום שהיה אפשר להשיג בתנאים הקשים האלה.

יש פרשנים שטוענים שהפלסטינים הסכימו לשיחות בעקבות איומים אמריקאים שינתקו את כל הקשרים עם הרשות, אם זו תמשיך במסלול הדיפלומטי באו"ם. הרשות סנדלה את עצמה במשך השנים, כך שכעת היא פוחדת מפעולות נקם של ארה"ב במקרה שאבו מאזן לא ישתף פעולה עם יוזמת קרי. על כן, אפילו אם קרי לא ישיג Final Status Agreement יוזמתו תצדיק את עצמה.

על מה דנים ועל מה לא דנים

קרי הודיע לכולם שרק הוא רשאי לגלות מה קורה בחדר הנעול. כך מחזקים את הטכניקה של דיפלומטיה סודית, מרחיקים ככל האפשר את אור השמש מהנעשה מאחורי הקלעים, וחוסכים מהמתדיינים את הצורך לשתף את הציבור הרחב בנעשה. הנה דוגמה ראשונה: שאלו השואלים, על איזה בסיס יתקיימו השיחות? זו שאלה קרדינלית המעניינת את העמים הנוגעים בדבר. קרי עבד יפה והמשא ומתן התחדש ללא פרסום הבסיס לקיומו. טכניקה זו נועדה לטשטש את הנסיגה החמורה של ההנהגה הפלסטינית שהצהירה במשך שלוש שנים שלא תשתתף במשא ומתן שאינו מבוסס על גבולות 67', וללא הפסקת הבניה בשטחים הכבושים.

יש שמועות עיקשות ששמירת עמק הירדן תופקד בידי … נאט"ו. דובר גם על  דיונים מקבילים של הפנטגון עם צה"ל ועם כוחות הביטחון של הרשות. יש שהעירו שבסיסים אמריקאים מביאים איתם שגשוג כלכלי.

מילה על שחרור האסירים

אין אף ידיד של העם הפלסטיני שלא יברך על שחרור האסירים שהם כולם, ללא יוצא מן הכלל, אסירים פוליטיים. הם התגייסו בהתנדבות, תוך היענות לקריאה של המוסדות הלאומיים של העם הפלסטיני. המסע המגעיל של התקשורת הישראלית לתאר אותם כיצורים אכזריים, תתי-אדם, אינה אלא צביעות מגוייסת לטובת המשך סכסוך הדמים. יתר על כן, כשהממסד הישראלי רוצה לסחור באסירים לצרכיו שלו, הוא יודע טוב מאוד להצדיק את צעדיו תוך נהר של דמעות תנין. שחרור זה הוא נחוץ וצודק, אך אין בשום פנים ואופן להפכו לקלף מיקוח, כאילו אפשר בעזרתו להצדיק ויתור פלסטיני על עקרונות ועל טריטוריה.

מיצג שווא: ביבי המתון

הסכמה פלסטינית לשיחות ללא בסיס מוגדר; שיחות שמתחילות באפס ואינן מחייבות את ישראל לכלום, הן הישג של נתניהו. אמנם האגף הימני משתולל בהיסטריה כאילו ישראל מוותרת על משהו לשם קיום השיחות. הימין הקנאי נובח, אך כל אחד יודע שבלי כיסוי מצד נתניהו, הם היו מתמתנים אל מול עמדה אמריקאית ברורה. בינתיים ביבי מנצל את ההיסטריה בימין כדי להציג את עצמו כיריב הקיצוניות, כנתניהו החדש. המרכז והשמאל הציוני יוצאים מגדרם להלל ולשבח את נתניהו. עד כה נתניהו מצליח לא רע להחזיק את האמריקאים צמודים אליו, תוך תיאום והצרת הצעדים של הפלסטינים. ישראל של נתניהו לא תדון על זכויות הפלסטינים בירושלים, על זכויות הפליטים הפלסטינים ועל גבולות 67'. הכניסה למשא ומתן בתנאים האלה גובלת בהפקרת האינטרסים החיוניים ביותר של העם הפלסטיני.

יהיו משאלי עם?

נתניהו ועבאס מבלפים שניהם לגבי משאל עם לשם אישור של הסכם אפשרי. שניהם נמנעים מהצגת חקיקה מפורטת. ויש להם בעיות. אם יתקיים משאל עם פלסטיני יש לכלול בו את המוני הפליטים. ניסיון לצמצם את השתתפותם תוכיח שההסכם מתנכר לזכויותיהם. אזי – אין משאל עם. בצד הישראלי יש קושי מביך למדי. האם ישנם עסקנים ישראלים שמוכנים ליישם הסכם שאושר על יסוד רוב המורכב ממצביעים ערבים בישראל? אזי – אין משאל. עסקני הימין מוכנים לבטל את השתתפותם של האזרחים הערבים (ראה חוק המשילות). אך הם לא יעזו. כל העולם יראה!

הנסיגה החמורה של המפלגה הקומוניסטית הישראלית

אם להגיד את האמת, חוששני שמעטים האנשים שעוקבים בעניין אחרי ההחלטות של מק"י. אין לראות בכך התפתחות חיובית. יש בכל אתר ואתר ירידה של מתח רעיוני-פוליטי. יחד עם זאת, מק"י מייצגת עשרות אלפי מצביעים, והיא אמורה לבטא מורשת רעיונית מהפכנית שאין לזלזל בה. על כן, הכישלון הצורם שלה בעניין שיחות קרי מדאיג במיוחד.

קודם כל העובדות ומשמעותן

ב"זו הדרך" (גיליון 31 מיום 7 באוגוסט 2013) פורסמו החלטות הלשכה הפוליטית של מק"י מ-26 ביולי: הלשכה הפוליטית של מק"י מעריכה כי חידוש השיחות בין ישראל ובין אש"ף הוא צעד חיובי חרף העובדה שהן נערכות תחת חסותה של ארה"ב. הלשכה הפוליטית מדגישה כי המשא ומתן צריך להתבסס על החוק הבינלאומי ועל החלטות האו"ם: נסיגה מלאה מהשטחים שישראל כבשה במלחמת יוני 1967; פינוי כל ההתנחלויות הישראליות בשטחים הפלסטינים הכבושים; הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בצד מדינת ישראל, שבירתה ירושלים המזרחית; ומימוש מלא של זכויותיהם של הפליטים הפלסטינים, בהתאם להחלטות האו"ם.

אתייחס לתוכן הסעיף בהמשך, אך יש להתייחס למה שאני מכנה "מפלצת טקסטואלית". ההחלטה האופרטיבית נמצאת כולה במשפט הראשון. ההמשך של הפסקה אינו אלא חזרה על המשאלות של מק"י לגבי פתרון הסכסוך. כפי שהדברים הוצגו, המשאלות אמורות להפוך למציאות באמצעות המשא ומתן בחסות האמריקאית. קביעה זו מגוחכת.

ישנן החלטות נוספות מאותה ישיבה שאינן נוגעות לשיחות.

בהחלטה זו עברה הלשכה הפוליטית של מק"י את הקווים, תוך טיפוח אשליה מסוכנת כאילו אפשר להגשים את מטרות השלום והעצמאות הפלסטינית תחת חסותה של ארה"ב.

נשאיר להיסטוריונים את הניתוח החיוני בדבר התדרדרות הנהגת מק"י. ברור היום שהיא מיישרת קו עם המדיניות של ארה"ב ועם השמאל הציוני.

הסמכות הפורמלית של ההחלטה אינה לגמרי ברורה. בכל מקרה אין החלטה זו מחייבת את חד"ש באופן אוטומטי, וחברי חד"ש רשאים לקבוע עמדה משלהם. כמו כן יש מקום להשערה ששינוי חמור כזה במדיניות מק"י אמור להתקבל בדרג של הוועד המרכזי.

בצער רב יש לקבוע שמק"י נכשלה כישלון משולש – פוליטי, מוסרי ומפלגתי.

כישלון פוליטי, מדוע? מק"י מצהירה שיש סיכוי כלשהו ששיחות אלו יניבו פירות העולים בקנה אחד עם התוכן של עמדותיה ההיסטוריות המוכרות. כאן חסרות תבונה מדינית ותחושה של ריאליות. נראה שיש להבין שעמדה זו היא תוצאה של הקשרים ההדוקים בין הנהגת מק"י לאבו מאזן ואנשיו. במשך שנים ביקשה הנהגת מק"י לחסום כל ביקורת ראויה על אבו מאזן בטענה שביקורת כזו תפר את ציוויי הסולידריות עם הפלסטינים. אין ולא היה שום בסיס להקלת ראש בהתדרדרות של אש"ף בהנהגת אבו מאזן.

כישלון מוסרי, מדוע? במקום לנתח את המציאות המשתנה במזרח התיכון כדי להתוות קווים חדשים לקראת העצמאות והאחדות באזור, מצטרפת מק"י לפלג מאובן במחנה הפרו-אמריקאי. דווקא עכשיו?

כישלון מפלגתי, מדוע? החלטה זו מחוללת שינוי מהותי ביותר בדרכה של מק"י. נכון שיש צעירים רבים שסבורים שמק"י הצטרפה לפוליטיקה הממסדית מזמן, ואינה שונה מהותית מגורמים ציונים התומכים בשתי מדינות. אך ההחלטה לתמוך במדיניותה של ארה"ב בשאלת השאלות של השמאל הישראלי היא ללא תקדים. כאן יש משמעות אדירה לזמן ולמקום, ובהחלטה זו מק"י ממקמת את עצמה עם הממסד הישראלי ללא הסתייגות של ממש. בכל מקרה היה על ההנהגה שקיבלה החלטה זו, לגלות רגישות לדעות ולתחושות של הקאדר המפלגתי. היה זה נחוץ לקיים דיונים בפורומים רחבים ביותר במק"י ובחד"ש לפני שמחוללים תפנית כה חמורה.

האזור רוגש; העולם הערבי סוער; בריתות וקואליציות עולות ונופלות כבתי קלפים. המוני העם, שהם הגיבורים האמיתיים של ההיסטוריה, מופיעים בתדירות יתרה על הבמה. ארצות הברית שולטת באמצעות ממון וטכנולוגיה צבאית. אין לזלזל בכך שהיא חזקה. אך בנסיבות הללו, חובה על השמאל כולו לעמוד על העקרונות לקראת קרבות שבוא יבואו.

תגובות
נושאים: מאמרים

10 תגובות

  1. בקורת צודקת על מק"י הגיב:

    אכו מק"י של מוחמד ברכה מיישרת קו עם המדיניות של ארה"ב ועם השמאל הציוני. האיש הזה אחראי להרס המפלגה. אבל היות והחלטת הפוליטבירו היא קולקטיבית, כל המנגנון אחראי לבושה הזאת. איך קרה שמבלי שישאלו את החברים לדעתם החליטו ברכה ושות' למכור אותנו "בנזיד עדשים"? כבר לפני שנים הבנתי שאין לסמוך על ברכה, שלו אינטרסים אישיים שעומדים בניגוד לאינטרס השלום הצודק והאמיתי. מה שברור שמה שמריץ את ג'ון קרי אינו צריך להריץ את מק"י להפשיל את מכנסיה ולאמר לו "קדימה, אנו לשרותך".

  2. עלי הגיב:

    3 הערות לקמינר
    1 אין בעיה לנטרל את הקול הערבי במשאל העם פשוט מחליטים שלצורך קבלת המשאל צריך רוב של 55% מהקולות
    2 הרוצחים הערבים היושבים בבתי הכלא נשפטו בבתי משפט ואשמתם הוכחה לא מושיבים אדם למאסר עולם רק בגלל פעילות פוליטית .
    3 אף ישראלי שפוי לא יאפשר מימוש של "זכויות הפליטים לפי החלטות האו"ם" מי שמעלה את האפשרות הזו הוא גזען ופאשיסט.

  3. לא מפתיע הגיב:

    1. הרשות הפלסטנית יכולה לשרוד רק אם תשתלב במדיניות של ארה"ב באזור ויש מספיק אינטרסים וכסף שלא יתנו לה להתמוטט

    2. שני הצדדים למו"מ מבינים שלא ניתן לחזור לסטטוס קוו כי זה מתכון לפירוק הרשות ששני הצדדים לא מעוניינים, לכן, הפתרון המסתמן הוא הסדר חלקי-זמני שבו ישראל תבסס את מעמדה בשטחי ההתנחלויות (כ-ששים אחוז מהשטחים) והפלסטינים יקבלו משהו כמו דמוי מדינה בשטח שנשאר.

    3. לאור יחסי הכוחות עמדת השמאל צריכה להתייחס להסדר כזה כאל פינוי של עוד מחסום כלומר להתנגד באופן עקרוני כדרך לפתרון הסכסוך אבל לא לשלול טקטית כהקלה פורתא על החיים של הפלסטינים.

    4. העמדה של מק"י לא מפתיעה, היא עקבית. זו מיום שהחליטה עקרונית על פתרון שתי המדינות הכירה עקרונית במדינה הציונית "היהודית דמוקרטית" על כל המשתמע מכך. מאז היא רואה את האינטרס האלקטורלי בעדיפות על כל השאר ובודאי על האינטרס הסוציאליסטי המהפכני.

  4. מאפיהו הגיב:

    "כמעט כל הפרשנים, הן בימין והן בשמאל, מאוחדים בדעה שהסיכויים של קרי להביא להסכם…הם קלושים ביותר." ככה קמינר מתחיל.
    סליחה, זה טיעון למשהו? אנחנו אמורים לעמוד דום כי כמעט כל הפרשנים מאוחדים באיזו דעה? או שנפנה לרגע לארכיון ונמצא את כל המקרים שבהם דעתם המאוחדת של כמעט כל הפרשנים התנפצה על קרקע המציאות אחרי יום, שבוע, חודש או שנה?
    ואילו משאר המאמר ברור שקמינר סבור שהמשך הסכסוך האלים, ואולי אפילו החרפתו, עדיפה על פני מזימה אימפריאליסטית אפלה הנרקמת בין האדונים קרי, ביבי ואבו-מאזן, שהצלחתה עשויה להתבטא בהסדר ובהסכם ישראלי-פלשתיני, שיביא אולי לשגשוגם של שני העמים, ובכל מקרה להפסקת שפיכות הדמים. אכן, מדאיג ביותר. מדיר שינה, אפילו. מה גם שכבר יש לנו ניסיון מר עם שני פקס אמריקנה שדי הצליחו, בין ישראל ובין מצרים וירדן (מזימות אפלות בהשתתפות קרטר, סאדאת ובגין, ואחר כך קלינטון, רבין וחוסיין). השקט המזוייף הזה בטח מפריע לכל מיני תהליכים סטיכיים בכל צבעי הקשת, שהחבר קמינר מייעד לנו.

    • צדוק התקוה הגיב:

      מאפיהו
      אם יהיה שקט ממה יתפרנסו כל אותם חברים ממצב זכיות האדם באפריקה בקובה או בסין ?

  5. טובה שיבר הגיב:

    האם יכול קמינר להסביר למה הכוונה בהגדרה "מימוש מלא של זכויותיהם של הפליטים הפלסטינים בהתאם להחלטות האו"ם"?
    ככל הידוע החלטת האו"ם 194 קובעת מפורשות שכל הפליטים זכאים לשוב למקומות בהם ישבו לפני שהחלו פעולות האיבה (הכוונה למלחמת 1948).
    ככל הידוע מספרם של הפליטים שברחו/גורשו מבתיהם אינו עולה על עשרות אלפים וזאת מן הסיבה שאלה שנולדו בשנת 1948 הם כיום בני 65 ואילו השנתונים שנולדו לפני 1948 מבוגרים יותר ומטבע הדברים הביולוגיה עושה את שלה ורבים אינם עוד בין החיים.
    מכאן שגם אם יוסכם על חזרת פליטים יהיו אלה לכל היותר עשרות אלפים.
    החלטה 194 אינה מדברת על צאצאי הפליטים אלא רק על הפליטים עצמם.
    בעניין זה אבקש לקבל תשובות לשתי שאלות:
    1. האם השמאל העיקבי מחייב שיבה של הפליטים עצמם ללא צאצאיהם?
    2. אם התשובה היא שלילית לאיזה מספר של פליטים שישיבו לישראל מוכנים אנשי השמאל להסכים?

  6. עברו יומיים. . . הגיב:

    מסתבר שממשלת נ.ב.ל קוברת את סיכויי ההסכם. Final Status Agreement לא יהיה בקרוב. והסיבה אינה בגלל הביקורת שלנו (או זו של ראובן קמינר), אלא פשוט ממשלת המתנחלים שמה אבנים בגלגלי הדיפלומטיה. קל להרוס את הנסיונות להביא שלום, ואפילו את PAX KERRYIANA . . . קשה יותר להציל את מהרסיו ביביבנטלפיד. שהרי ליהודים יש כבר נסיון בהתאבדות לאומית, ועל כך כתב יוסף בן מתיתיהו את "מלחמות היהודים". ‎אז סימכו על היהודונים – הם יודעים מה שהם עושים (וגם מומחים בהתאבדות סיקריקית). (קיראו את ** ‎המינהל "האזרחי" אישר תוכניות למאות יחידות דיור בהתנחלויות ** ‎ישראל תבהיר לאיחוד‫:‬ לא נחתום על הסכמים שלא יחולו מחוץ לקווי ‫67‬' ** ארבעה חיילי צה‫"‬ל נפצעו מפיצוץ "סמוך לגבול לבנון" (כנראה נסיון לעשות פרובקציה כדי לערער את השקט היחסי השורר ליד הגבול). . .

  7. שום בצל הגיב:

    א. האסירים שפוטים כחוק על ביצוע פשעים חמורים ביותר. הם **לא** חיילים. הם רוצחים או
    שותפים לרצח (לפחות חלקם).
    אם חייל צה"ל היה מבצע פשע דומה היה נענש בהתאם – אין שום הצדקה לאף צד ליטול חיי אדם
    בכוונה תחילה.
    ב. אי אפשר לפנות את כל ההתנחלויות – יש להשיג פשרה על בסיס חילופי שטחים.
    לא הגיוני ולא מעשי לדרוש זאת.
    ג. הפלסטינים לא ויתרו על דבר – וגם גבולות 67' אינם מטרה, אלא תכסיס לשריפת זמן.
    אין יכולת או רצון פלסטיני אמיתי, ככל הנראה, להסכם עם ישות ציונית. זה פשוט לא מתקבל על
    הדעת לשיטתם.
    ד. זכות השיבה שאין לה תקדים בהיסטוריה, לא יכולה להתממש בישראל גופא,
    אלא אם לא תהיה ישראל גופא.
    ה. ייתכן ורק לחץ אמריקני אפקטיבי ואקטיבי על 2 הצדדים עלול להוביל להסכם, בעל כורחם של
    הצדדים.

  8. ק.א. הגיב:

    קרי רץ (או מורץ) כי הבוסים שלו הם הבעלים של העולם.
    ריצתו של קרי כל מטרתה לתחזק את המצב הזה.

    בריצתו קרי למעשה "מזיז את הסחורה", כשם שבסופרמקרט מחליפים את מיקום המצרכים מדי כמה חודשים כדי לטרפד את העצמאות (החלקית) שפיתחו לקוחות בשל התרגלותם לנתיב התמצאות מסויים. מכיוון שהתמצאות כזו פוגעת (במידת מה) בשורת הרווח הרי שזה מחייב טיפול תקופתי בו הסחורה מוזזת.

  9. John Kerry מצטרף ללשכה הפוליפית של מקק"י הגיב:

    ג'ון קרא את התרגום מהמאמר ב"Take this Road" ("זו הדרך"). והבין שאם המפלגה הקומוניסטית נוטה ימינה אז הכל יצלח לו, ו…לביביהו. ("חידוש השיחות בין ישראל ובין אש"ף הוא צעד חיובי חרף העובדה שהן נערכות תחת חסותה של ארה"ב"). וסר החוץ האמריקאי שהוא "פירטעל קצ'קה" (רבע יהודון) הבין שמאתה והלאה אין לדרוש מ"עמישראל" — ומראש ממשלה שהסית נגד שלום אוסלו, וגרם בהסתתותיו לרצח רבין — אפילו נסיגה סימלית קטנה. או אז הגיע הנה ג'ון, ובהצביעו על העובדה שסבו וסבתו היו (לפני שהמירו את דתם) יהודים כשרים, ושהם – סבו – Fritz Kohn וסבתו -Ida Löwe אינם יהודים פחות כשרים מבני הקהילה האתיופית (ביתא ישראל והפלאשמורה) או "בני משה" (המתגיירים האינדיאנים בני האינקה מפרו)… ולכן יכול גם הוא ג'ון קרי לבוא ולהתקבל כחבר מן המניין בלשכה הפופוליטית של מקק"י וחיד"ש-יש"ן. כי בין כמה מ"ערביי-ישראל" וכמה יהודים יש מקום לאחד שנולד בדנוור, כ-John Forbes Kerry, שהוא פוליטיקאי אמריקאי, ממוצא יהודי, המכהן כמזכיר המדינה בממשלו של הנשיא ברק אובמה. כך יצורף "פירטעל קצ'קה" למפלגתנו הנלחמת בעד עתידנו בסיסמה "ﻟﻧﺎ ﺍﻟﻐﺪ – כי לנו המחר".

הגיבו לצדוק התקוה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים