הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-20 בספטמבר, 2013 10 תגובות

גם מי שחלם, כמוני, על הדחתו של בשאר אסד לטובת משטר יותר פלורליסטי בסוריה (שום אדם רציני לא דיבר על "דמוקרטיה") שמח על הפתרון האינטליגנטי שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין כפה על ארצות הברית. בצד אנחת הרווחה הטבעית של תושבי האזור המסוכן שבו אנחנו חיים, קיימים גם שיקולים גלובליים חשובים. ממשלת ישראל התעלמה מהם כדרכה ורתמה את הארגונים היהודים בארצות הברית לעוד מסע של חרחור מלחמה. כך חזר על עצמו המחדל של המעורבות הישראלית בשתי המלחמות בעיראק.

puti-jintaoולדימיר פוטין עם הו ג'ינטאו בפסגת אייפק 2003 (מקור)

יש להניח שגם נשיא ארצות הברית ברק אובמה רצה מאוד להשתחרר מחיבוק הדוב של בנימין נתניהו והשדולה הפרו-רפובליקנית שלו, המופעלת מזה שנים רבות למען כל אינטרס חשוך בעולם, כולל זה של המשך הכיבוש וההתנחלויות. פוטין סיפק לאובמה סולם כדי לרדת מכוונתו לתקוף בסוריה, ותוך כדי כך קרא תיגר על ההגמוניה הבלעדית של ארצות הברית בזירה הבינלאומית. זה סימל את סופו של עידן החד-קוטביות ביחסים הבינלאומיים, וכל מי שמפנים את המשברים התכופים שפוקדים אותנו הגיע כבר מזמן למסקנה, שאסור להפקיר את כולנו למזימות ולגחמות של מעצמת על אנוכית, שפועלת למען האינטרס הצר של חלק מזערי מאוכלוסיית העולם ובשירות מגזר צר, אבל כוחני, בתוך ארצות הברית עצמה. במפה המדינית החדשה שנוצרת בעולם ניתן לאתר לפחות ארבעה מוקדי כוח מרכזיים, שעשויים לאזן זה את זה: ארצות הברית, מערב אירופה, מזרח אירופה ואסיה בראשות סין ויפן. מצב הדברים החדש משנה לחלוטין גם את מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית.

ניצחונו של פוטין (איש לא מלבב וחשוך מבחינות רבות) גרם לשינויים פוליטיים ופסיכולוגיים חשובים במערב אירופה. התבוסה של ממשלת הקואליציה השמרנית-ליברלית בבריטניה בראשות דייוויד קמרון בדיון על סוריה, קדמה להישג הרוסי ולנסיגה היחסית שחלה במעמדם של האמריקאים. זו הייתה תגובה בריטית נבונה למשבר הכלכלי של 2008 ולכורח לשים קץ להשתוללותו האנוכית של הניאו-ליברליזם בכל מדינה בפרט, ובזירה העולמית בכלל. טוני בלייר ומפלגת הלייבור (עבודה) שלו נגררו באורח עיוור אחרי ג'ורג' בוש הבן, רימו את הפרלמנט ואת העם הבריטי ותמכו בפלישה לעיראק לפני עשר שנים, על אף שהם ידעו שלסדאם חוסיין אין נשק הרתעה גרעיני. בוש נהנה מכך שכל העולם הכיר אז בסמכותה של ארצות הברית להכריע בנושאים בינלאומיים שונים ולהפעיל כוח צבאי נגד מדינות ריבוניות אחרות. הכרסום במעמדה של ושינגטון התחיל לפני המשבר הנוכחי בסוריה, ולהכרעות שנפלו יש השלכות מרחיקות לכת גם על הנושא האיראני. גם אם אובמה יחליט, מסיבות פוליטיות שלו או כתוצאה מפרובוקציה כלשהי לתקוף בכל זאת בסוריה, הוא ייאלץ לשלם מחיר גבוה בדעת הקהל העולמית. החלומות הרטובים של הימין הישראלי יתממשו רק אם נתניהו ייצא לגמרי מגדרו (אולי גם מדעתו) ויתקוף באורח חד צדדי את האיראנים, את הסורים או את שתי המדינות גם יחד.

הכוח הכלכלי של סין מגוּבּה גם בנשק גרעיני, והמעורבות הסינית בזירה הבינלאומית, בפוליטיקה ובכלכלה גם יחד, הולכת וגוברת. לא רק בריטניה היא משענת קנה רצוץ מנקודת ראות אמריקאית אלא גם צרפת ושאר מדינות מערב אירופה. קמרון מסתתר עתה בכישרון לא מבוטל מאחורי החלטת הפרלמנט שלו; העם האמריקאי והעם הבריטי מתנגדים למלחמות אימפריאליסטיות חד צדדיות, והממסד הישראלי לומד בדרך הקשה שהוא שגה כאשר הדגים קבל עולם את מוגבלוּת השפעתו בתוך ארצות הברית. גם  הודו ופקיסטן (לעתים ממניעים מנוגדים וסותרים זה את זה) סוקרות עתה בקדחתנות את סביבתן הקרובה כדי לאתר משאבים, מקורות עוצמה ובעלי ברית אסיאניים. כיוון שחלק ניכר מכוחה של ישראל הקטנה בזירה הבינלאומית נבע מהשערות קצת מופרזות בדבר השפעתה בוושינגטון (ששאבו השראה גם ממיתוסים אנטישמיים) אנחנו מתחילים לחזור למימדים הטבעיים שלנו.

הממסד הישראלי חשב תמיד על העולם באורח סטאטי ולא דינאמי, ולכן הוא מוסיף ליזום את מלחמות האתמול. תמונת העולם המציאותי היא שונה לגמרי מהתוכן המעוות שמאכלס את הזיותיו של הימין הישראלי. אין לישראל כוח "להעניש" את אירופה או את ארצות הברית, כפי שכתבו ואמרו מטורפים בכנסת שלנו. בסתיו 2013 קשה אפילו לכמת את מידת הדומיננטיות של ושינגטון בעולם. אם עד היום הפרשנות בנושאים בינלאומיים בתקשורת שלנו התמקדה בעיקר בארצות הברית, ביחסי נתניהו-אובמה או במידת ההשפעה של הקיצונים בקהילה היהודית הרי שעתה יש להביא בחשבון משתנים רבים אחרים: מה הם הזרמים הקובעים בעולם הערבי? באילו תנאים ניתן להגיע לשלום עם הפלסטינים? האם נוכל להמשיך להתעלם מתנועת חמאס? איך ניתן להבין את האינטרסים של רוסיה ושל סין באזורנו? עד כמה מגבשת מערב אירופה עמדה עצמאית מול ושינגטון? האם הקהילות המוסלמיות באירופה מתחילות להפעיל השפעה פוליטית וכלכלית תוך חיקוי כמעט גלוי של שיטת הפעולה של השדולה הפרו-ישראלית בארצות הברית? האם נוכל להתקיים בעתיד כישות ריבונית מבלי לפרק את ההתנחלויות ולהטיל איסור כולל על בנייה ישראלית כלשהי מעבר לקו הירוק? האם העולם המבוזר שמתהווה עתה לנגד עינינו יאלץ את ארצות הברית לחדול מתמיכתה החד-צדדית בישראל ולנהל מדיניות מזרח-תיכונית מאוזנת יותר?

לפני חמישים שנה אמר ראש ממשלת דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד, הנדריק פורוורד (1966-1901), שהלבנים בארצו מתחלקים לשתי קטגוריות עיקריות: האופטימיסטים לומדים רוסית והפסימיסטים לומדים סינית. בשנת 1963 חשב הגזען הקשיש שהוא מדבר על שני זנים של קומוניזם, השמרני של מוסקבה והרדיקלי מהפכני של סין. מאז חלה בגוש המזרחי בראשות רוסיה מהפכה טוטאלית שעוד מוקדם לסכם את כל השלכותיה אבל נראה שעתה, אחרי ההלם שהתחיל בשנת 1991 עם גוויעתה של ברית המועצות, מנסה רוסיה ברצינות רבה להחזיר לעצמה את מעמדה כמעצמת על, הפעם בלבוש רכושני ולאומני. כך הפכה שוב לשחקן מרכזי במערכת הגלובלית. סין והודו העצימו את כלכלתן, וכיום לא אידיאליסטים מהשמאל או רואי שחורות מהימין חשים צורך להבין לא רק אנגלית אלא גם רוסית וסינית; התודעה הזו היא נחלתם של אנשי עסקים, מנכ"לי חברות ענק והוגי דעות שמנסים להבין את העולם המבוזר החדש, ולדעת כיצד להתנהל בשביליו העקלקלים.

האם נתניהו ובני דורו מסוגלים להבין את העולם של היום ולנווט את דרכה של ישראל בתוכו? ספק גדול. לעתים חולפת בנו המחשבה המפחידה, שדווקא אביגדור ליברמן קולט היטב את המתרחש וחי בהכחשה מתמדת, מחמת ההשלכות של התהליכים ההיסטוריים על דרכו של הימין הישראלי.

  • פורסם בכל העיר, 20 ספטמבר 2013
תגובות
נושאים: מאמרים

10 תגובות

  1. חיים מתעלם ממה שעלול להרגיז את קוראי "העיר" הגיב:

    נתניהו הצליח.‬ נוצרה קואליציה רחבה נגד סוריה (Coalition of the Willing) שבה חברה ישראל — לצד אל‫-‬קעידה ‫(‬וגם צרפת ה'סוציאליסטית'‫,‬ ארה"ב‫,‬ וסעודיה‫)‬. שגרירו של נתניהו, מייקל אורן, לא דיבר סתם‫‬. הוא יודע ש'עמישראל' התאהב בגרעיני דימונה, בחידקי נס-ציונה, ובגזים…
    ‎אובמה חיסל את אוסמה‫,‬ ואיימן א-זוואהירי חזר להיות משת‫"‬פ ציוני-סעודי נגד משטר אסד (החילוני)‫.‬ אורן יודע שאנו והמאנייקים בחזית אחת‫ –אבל היות ואסור לגלות זאת– מייקל ננזף‫,‬ והראיון המלא עימו שהובטח (*) נמחק כלא היה‫.‬ מדוע‫?‬ ‫–‬ כי הגלגל הסתובב וחזר למצב שהיה כשרוני רייגן תמך בטליבאן נגד ברה‫"‬מ‫.‬ אז מה הובן בעולם מתקציר הראיון? – שישראל הרשמית מעדיפה ‎"אנשים רעים גם אם הם שייכים לאל-קעידה". (במקור: "Even if these 'bad guys' are affiliated to al-Qaida“) – כך הבנתי שזה פרצוף ה‎מדינה הכובשת, סרבנית השלום — ישראל ה י ו ם.

    jpost.com/Syria-Crisis/Oren-Jerusalem-has-wanted-Assad-ousted-since-the-outbreak-of-the-Syrian-civil-war-326328

    • עלי הגיב:

      אני מבין שדורשי השלום וכוחות הקדמה אשר בהם אתה תומך הם החיזבאללה החמס האירנים והחברה שביצעו פעולת שחרור בקניה.
      ישראל הציעה שלום אשר גם יבטיח בטחון אבל האחרים בחרו בחמס ברוב מוחלט !
      ולגבי גרעיני דימונה
      העולם הנאור הסכים לכך ראה ההחלטה האחרונה בענין והעולם הנאור הסכים לכך גם כאשר
      ישראל התחילה ליצר גרעינים לא רק שהעולם הסכים אלא גם תמך בצורה ממשית !!

  2. דניאל קלטי הגיב:

    מסכים איתך באשר לרוסיה ולסין, אולם לא בנגע למערב אירופה. האיחוד האירופי, אינו אלא בובה אמריקאית – ותו-לא. למעט הצבעות הצהרתיות בלבד (שלא יכלו להשפיע במאום, כמובן) אין, ומעולם גם לא היתה, מדיניות-חוץ עצמאית כלשהי, של האיחוד האירופי. גרמניה מנועה מכך לחלוטין, לצרפת מתאים בהחלט, לתמוך באימפריאליזם האמריקאי, בתמורה לתמיכת אלה, בהשתוללות הכוחות הצרפתיים ברחבי יבשת אפריקה, באוקיאנוס השקט ועוד, בריטניה תמיד היתה קשורה, הרמטית, לארה"ב… וזהו-זה.

    גם יפאן, מן העבר השני, אינה מסוגלת כלל להתנגד, לפקודה מפורשת כלשהי מוושינגטון. ממש כגרמניה, גם היא משלמת, עדיין, את מחיר מלחמת-העולם השנייה.

    רוסיה עולה מחדש. סין נבנית, גם ברחבי יבשת אפריקה, ככוח המוביל החדש, של המאה העשרים ואחת. ושתי אלה, מציבות (בשעה טובה ומצויינת) אתגר חדש, כנגד האימפריאליזם המערבי המשתולל. נשאלת השאלה, מה מידת-כוחן של הודו, מזה – ושל האומות הסוציאליסטיות באמריקה הלטינית, מזה.

  3. עלי הגיב:

    יש במאמר הרבה טעויות ויומרה רבה שהיא חסרת בסיס.
    ישראל לא חרחרה מלחמה בסוריה מה שגרם לתגובה האמריקאית זו מתקפת הגז בפאתי דמשק
    המתקפה הזו הוותה חציית קו אדום מבחינתו של אובמה.
    ברעם מנתח את יחסי הכוחות בעולם באמצעות מושגים שעבד עליהם הקלח.
    הגורם המרכזי אשר מביא שגשוג ועוצמה זה הגורם הטכנולוגי -מדעי.
    ב-30 השנים הקרובות אנחנו צפויים למהפיכה בתחום האנרגיה בתחום האינטלגינציה המלאכותית
    בתחום הרובוטיקה בתחום הבילוגיה והגנטיקה ניתן יהיה להנדס אנשים חזקים פיזית ובעלי יכולת שכלית גבוהה מאוד אשר יחיו הרבה יותר שנים ( לצערי הדור שלי לא יזכה להארכת חיים נכרת)
    בתחום האינטליגנציה המלאכותית נשאלת השאלה האם נעבור את הסינגולריות שזה הזמן שבו המחשב יהיה יותר פיקח מהאדם.
    למי שמתענין בתחום יצא ספר בשם "הפיזיקה של העתיד" אשר מראה שכל מה שאני אומר אינו פנטזיה אלא ממש דברים אשר המדענים מפתחים כבר עכשו במעבדות.
    פרט פיקנטי ומענין הוא התחזית על הבניה נטען שם שסביר שבעיות הבניה לבניית מגדלים בגובה של 10 ק"מ יפתרו ויהיה כדאי לרכז את כל האוכלוסיה בכמה מגדלים כאלה.
    אפשר להשליך את מושגי השמאל לפח בעולם העתיד

  4. ק.א. הגיב:

    לאימפריה המתרוקנת במהרה מכל תוכן שאינו קרימינלי, לא נותר אלא להסתמך על הגילגול המתמשך (ללא תאריך סיום) של מצד אחד – הדפסת כסף קולוסלית, ומצד שני – פעלולי טירוריזם מדיני וכוח צבאי מתועמלן היטב (והנסיגה במאמץ הזה, בעקבות פליטת פה של קרי וניצול זריז וחכם ע"י פוטין, היא בוודאי רק זמנית).

    ובמה עסוק הציבור בכל העולם בשעה קשה זו? בחלומות רטובים על טלפון נייד חדש…

    הסימביוזה בין רוע לטמטום בהיתגלמותה.

    • ישראלי מצוי הגיב:

      באיזה עידן אתה חי? מה זה אימפריה? איפה נהרגים אנשים בידי לא-מוסלמים? (בשום מקום)

      • דניאל קלטי הגיב:

        אם *אתה* מייצג, במשהו, את הישראלי המצוי, המצב עוד הרבה יותר גרוע משחשבתי (וזה כשלעצמו נורא מאד).

  5. חיים ברעם הגיב:

    בסדר, עלי. אבל המושגים? אבד עליהם הכלח. אל תתנשא, בבקשה, אין לזה שום כיסוי בתגובות שלך

    • עלי הגיב:

      אני מתנצל אם המשפט "אבד עליהם הקלח" או "צריך לזרוק את מושגי השמאל לפח" נתפס כהתנשאות
      אבל בהחלט כונתי לדברים מסוימים ולא סתם זרקתי משפטים..(מפאת חוסר מקום קשה להרחיב)
      קודם כל מושג השויון בין בני האדם ישתנה מאוד בעולם העתיד.
      כאשר הטכנולוגיה של הגנטיקה ושינוי גנטי יהפכו לענין של יום יום יש סיכוי להוצרות של סוגים שונים של בני אדם הדבר הזה קיים אצל כלבים (יש הרבה סוגים של כלבים כתוצאה מטיפוח זנים שונים על ידי בני האדם).
      מושג העבודה יעבור שינוי דרמטי כאשר יתרחשו פריצות דרך בתחום הרובוטיקה והאינטליגנציה המלאכותית.בני אדם לא יהיו נחוצים לצורך עבודה ואפילו טכנאים יהיו מיותרים משום שהמחשבים יאתרו תקלות ויתקנו אותן ורובוטים אחרים יתקנו רובוטים מקולקלים.
      בספר "הפיזיקה של העתיד" מנסים להראות כיצד יראו החיים בעוד 50 שנה מכיון שבכל מקום יהיו שבבי מחשב הרי שבני אדם יצטרכו רק לתת הוראות וכל מה שיגידו יבוצע כולל העברת חפצים ממקום למקום
      השינויים הם דרמטיים וברור שכל עולם המושגים שלנו הולך להשתנות.(לא רק מושגי השמאל)
      ובאשר לבנין מגדלים התכונתי לענין של הכיבוש והצורך בשטחים גם זה ישתנה בצורה דרמטי

  6. רועי הגיב:

    מאמר מעניין מאוד.

    תוך כדי הקריאה עברה בי המחשבה שהפתרון הכי טוב לממסד הישראלי הוא להרבות את חלקו הפוליטי והכלכלי על-ידי יצירת איחוד מזרח תיכוני, בדומה לאיחוד האירופי, וכך לשנות את מאבק הכוחות העולמי. כמובן שצריך להתגבר על הסוגיות האידיאולוגיות המובנות, קרי דחייה הדדית בין הציונות לבין העולם הערבי. אבל כפי שאנחנו יודעים, אינטרסים כלכליים פותרים את כל חילוקי הדעות האידיאולוגיים. חיים, מה דעתך בנושא?

    מה שאומר שאנחנו, השמאל, צריכים לפעול לכך ששינוי כזה ביחסי הכוחות לא יקרה, משום שהוא לא יהיה לטובתנו, כי אם לטובת הממסד והאליטה הבורגנית השלטת.

הגיבו לעלי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים