הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-21 בינואר, 2014 6 תגובות

הסיכויים להשיג ספר שיצא לאור בסוריה באלף עותקים בלבד לפני כשנתיים הם קלושים מאוד. אולם לפעמים פותרת המרשתת (האינטרנט) בעיות מן הסוג הזה. לעיתים קרובות הגלישה במרשתת לשם חיפוש מידע מסויים עשויה להוביל אותך לנתיבים אחרים מועילים. זה מה שקרה לי לאחרונה בהיותי טרוד בכתיבת מחקר על קבוצה של כתבי–יד שומרוניים השמורים בספרייה הלאומית הרוסית בסנט פטרסבורג. כוונתי לספר הבא הזמין במרשתת: אכְרָם חַסַן אלְ-עִלְבּי, היהודים בדמשק בתקופה העותומאנית לאור רישומים של בתי הדין האסלאמיים במרכז של מסמכים היסטוריים בדמשק, 991 -1331 להגירה, 1583–1909 לספירה (דמשק: פירסומים של המועצה הכללית הסוּרית של הספר, משרד התרבות, 2011, עמ' 344 – בערבית).

Jewish_family_in_Damascus,_1910משפחה יהודית בדמשק, 1910 (מקור)

המהדיר עבד עבודת נמלים, בחר את המדגם הזה של חוזים, 270 במספר, מתוך קובץ גדול של עשְׂרות אלפי חוזים ומסמכים שהנפיקו שבעה בתי משפט בדמשק במשך תקופה ארוכה המשתרעת בין השנים 1583– 1909. הרוב המכריע של חוזים אלה נערכו ונחתמו בבית המשפט ‘‘אל–בּאב’’ ו‘‘בית המשפט הגדול’’ במרכז דמשק, והוא כרוך ביהודים הרבנים שהיוו קהילה מרכזית בסוריה מבחינה כלכלית בעת ההיא. חוזים לא מעטים עוסקים בקראים, בכמה חוזים מדובר על נוצרים וחוזה אחד בלבד משנת 1584 הינו שומרוני למרות העובדה שלשומרונים היתה היסטוריה פורחת בדמשק. יצויין כי החומר המקובץ בספר האמור משקף יריעה רחבה של היבטים רבים של חיי האזרחים הסוריים בתקופה הנקובה.

אל–עלבּי מצהיר בהקדמה כי הוא פירסם את החוזים כפי שהם באשר לתוכן, אולם עיבּד וקיצר עד לרבע לפעמים במה שכרוך בניסוח, ולדאבוננו אין המעיין בספר יודע בדיוק מה הושמט והיכן. המהדיר הוסיף כותרת לכל מסמך על פי תוכנו וציין בסופו את מספרו וביאר בהערות שוליים מילים ומונחים משפטיים של אותה תקופה הטעונים הערה והארה. כן מודה המהדיר כי לעיתים קרובות לא עלה בידו לפענחַ את שמות היהודים בשל הכתב המרושל ונבצר ממנו להיוועץ בבקיאים בלשון העברית. חוסר בקיאים כאלה מדהים אותי חרף העובדה כי הוראת העברית באוניברסיטת דמשק החלה לפחות בשנות השבעים הראשונות של המאה הקודמת כפי שמעידים ספרי לימוד ומילונים ידועים מעין "שיעורי הלשון העברית", "המילון החדש עברי ערבי" מאת ד‘‘ר רִבְּחי כַּמאל, דמשק 1973 ו 1975 לפי הסדר. כמאל הפלסטיני, בוגר האוניברסיטה העברית לפני 1948, נהג ללמד עברית באוניברסיטאות של דמשק, ביירות הערבית ורבת עמון. בסוף הספר צירף אל–עלבּי תצלומים של כחמשים חוזים.

שבעה בתי משפט שרעיים פעלו בדמשק בהרכּב של ארבעה שופטים המייצגים את ארבע האסכולות האסלמיות, חַנְבּלי, מאלְכּי, שאפְעי וחַנַפי. לכל אזרח היתה זכות בחירה לגבּי בתי–המשפט האמורים. אחת המטרות של פירסום הספר בימים אלה, כפי שמציין המהדיר בהקדמה, היא להציג תיאור טבעי למצבם של יהודי דמשק בתקופה העותומאנית והשוואת תיאור זה עם מה שעושים היהודים כיום לערבים, "לאחר שסמכו על עצמם והייתה להם מדינה שכוחות הרשע בכל רחבי תבל תומכים בה בסתר ובגלוי" (עמ‘ 8).

היהודים התגוררו בדרום מזרח דמשק בתוך החומה, ואילו הקראים חיו מזרחית משכונת היהודים והשומרונים מסביב לגשר תוּרא בסביבות ג‘ובַּר הצפונית במרחק של כשלושה קילומטרים ממרכז דמשק. שמות משפחה יהודיים רבים מוזכרים בספר לעיתים בתוספת התוארים 'יהודי' או 'אל–מוסאוי' או 'צאחב אל–עזָּה' (בעל הגדולה/האציל) כגון: אבו–אלעאפיה, אדלבי, ארזי, אנג,ילו, בצל, בן–חיים, בן–חלפון, בן–דרעי, בן–צדקה, אל–חאיך, חדאד, אל–חרירי, חסון, חלפון, דויך, רומאנו, שׂשׂון, סרוּר, סעדיה, שאמי, שחאדה, שויכה, פארחי, לאלו, לינאדו (!), מתלון, מימון, נקאש, הררי. בשנת 1840 חלוקת האוכלוסין של גברים בדמשק היתה: 22,174 מוסלמים, 3,046 נוצרים ו 1,132 יהודים. בשנת 2004 הגיע מספר יהודי דמשק לפי דו"ח ראש העדה היהודית שם, ח‘ַצ‘ֶר שחאדה כבאריתי לכדי 5,000, החיים לעיתים במולדתם בסוריה ולעיתים בגולה (עמ‘ 12). כבאריתי מוסיף ומציין כי מספר בתי הכנסת בסוריה מגיע ל 14 והקדום והיפה ביותר הוא אל–ח'צ'ר בג'ובַר – 11 בדמשק , 2 בחלבּ ואחד בקאמִשְלי. בארבעה מקרים לפחות עדים אנו כי שטרות המכר נכתבו בעברית בשלפי המאה הי"ט (עמ' 220, 221, 261, 266 בשנים: 1874, 1889, 1891).

מכלול רחב ומגוון של נושאים ומחלוקות נדון והוכרע בחוזים אלה הנושאים כותרות כגון: היהודי, המוסלמי והפרְדה האדומה (הקדום ביותר, 1583); הטלת מיסים על נוצרים ויהודים; דחיית תביעת יהודי שהתאסלם; פרשת ירושה; נעילת שערי שכונת היהודים; נזיפה ביהודי; גבר חשוד; גירוש יהודי אווילי; יהודים שפשטו את הרגל; מאזני מנוף בשכונת היהודים; רכישה של דירה בצפת; החלפן היהודי ואנשי המצפון; הירושה של בני החכם יוסף אבו אלעאפיה; עזבון האדון משה פארְחי ובתו אסתר; יהודי גרמני; קבוצה של משפחות יהודיות בדמשק.

לפנינו אוצר בלום של מידע מגוון לגבי חיי היהודים ומיעוטים אחרים והיחס ביניהם לבין הרוב הערבי מוסלמי בדמשק במשך למעלה משלוש מאות שנים.

צדק מי שאמר "יגעתי ומצאתי תאמין".

תגובות
נושאים: מאמרים

6 תגובות

  1. א.קורא הגיב:

    רשימה נפלאה בדומה לזו שהתפרסמה זה לא מכבר אודות השומרונים. כן ירבו.

    • נתן חסון הגיב:

      שלום רב:
      אני יהודי דמשקאי, חוקר שורשים של משפחות חסון והררי.
      אשמח לקבל את הקישור אל הספר, על מנת
      לדלות עסקאות נדל"ן ע"ש חסון מוגרבי והררי.
      בברכה,
      נתן חסון

  2. עמי שחר הגיב:

    חסייב. לקרוא את דבריך המאירים, תמיד אהבתי ובהחלט גם מאמרך זה
    העבודה המדוקדקת שערכת כדי למצוא ולהעלות ממצאים אלה, הניתוח הדקדקני שלך ואיכות מדהימה של שפה עשירה חדה ומדוייקת, מהווים עבורי מסע של הנאה שקל לעשותו עם מסריך הבהירים לחלוטין, אף ללא עננה קלה.

    הידד

  3. יוסי יבין הגיב:

    ערב טוב.

    מאמר מעניין מאד.
    ישנה שגיאה קטנה הייתי שמח אם היא תתוקן.
    כתוב: ״בשנת 2004 הגיע מספר יהודי העיר…״.
    לא יתכן שזו השנה לה התכוונת.
    נראה לי יותר מתאים: 1904 או 1804.

    תודה מראש על ההברה,
    יוסי יבין

  4. חסיב שחאדה הגיב:

    ליוסי יבין שלום מירכתי הצפון,

    אני הבאתי בדיוק את המידע האמור לאור הכתוב בספר עמ‘ 12. המהדיר מר אלעלבי מסתמך כאמור על דיווחו של מנהיג היהודים ח’צ’ר שחאדה אלכבאריתי כפי שפורסם בעיתון אלראי הכוויתי, גליון 13492 ב29– במאי 2004. יצויין כי בהערה מס’ 2 מוסיף המהדיר שמספר זה, 5000, כולל בתוכו גם אלה שעזבו את סוריה בעת האחרונה. מן הסתם יש להניח שמספר המהגרים עולה בהרבה על מספר הנשארים.

    בברכה נאמנה
    חסיב שחאסה

  5. רפאל מלכה הגיב:

    חסיב שחאדה, תודה על מאמר מעניין. האם תוכל לשלוח לי קישור לספר המדובר של אכְרָם חַסַן אלְ-עִלְבּי. באם זה לא מתאפשר, האם תוכל לבדוק עבורי באם מופיעים בו פסקי דין בהם מופיע הקראי מעלים צדאקה [או צדקה]. מעלים צדקה הוא בנו של עבד אלואלי. באם מופיע השם בפסק דין, אם תוכל לתרגם את פסק הדין עבורי, ולציין את מספרו בספר, ועמוד בו הוא מופיע בספר. אם פסק הדין מופיע גם בצילום, לצרף גם צילום שלו. כמוך, גם אני עוסק במחקר, מחקר של צפת, ואני מעוניין בפרטים אודות הקראי צדקה. אנא שלח את הדברים לכתובת המייל המצורפת. תודה מראש, רפאל מלכה, צפת.

הגיבו לעמי שחר

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים