הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-30 בינואר, 2014 4 תגובות

נולדתי במצרים לפני שלושת אלפים וחמש מאות שנה לאם ממוצא סודני, קרובה רחוקה של פרעה מהשושלת הי"ט ולאב יהודי כורך ספרים מדיסלדורף. סבי גדל בקטמנדו וסבתי בשיכון מזרחי ברעננה. הם נפגשו בטיול ג'יפים במדבר גובי, שם נולד אבי שהגיע לגרמניה במסגרת חילופי סטודנטים מצטיינים במינהל עסקים. במשך זמן לא מבוטל השתתפתי במרתונים ובמרוצים לביציות במקומות שונים בעולם כמוסקבה, אבו-דאבי, בית ליד, העיר גואטמלה, ניו-יורק, כמובן ולא הצלחתי עד כה להגיע ראשון ליעד. רק פעם אחת הייתי בין החמישים הראשונים – הרי מדובר בתחרות בו משתתפים מאות מיליונים – וממש לקראת הסוף נקעתי את הקרסול. קיבלתי תעודת הוקרה מהתאחדות העורלה האבודה במסגרת תכנית החומש: עשה לה רב או רבנית.

sperm_meeting_eggהתחרות עדיין בעיצומה (מקור)

לפני איזה זמן פנה אלי עורך משנה של עיתון כבד קוראים בבודפשט כדי שאחלוק עימם את מאמצי הכבירים להפרות ביצית, תהא אשר תהא, ולשמש זרע קודש בר-קיימא. משנוכח לדעת שמדובר בכישלון קולוסאלי נזרקנו, יומני ואני, מכל המדרגות. לפניכם/ן תמצית מהקיים, סליחה בגין דיסלקצית הזמנים והאירועים ותודה למערכת "הגדה השמאלית" על מתן הזכות להציג את קורותיי.

15 בכסלו 1250 לפני ספירתם

קוראים/ות יקרים/ות, אני משער שבשירות החובה שלכם בבית הספר היסודי לא סיפרו לכם שמשה רבנו הוא קרוב שלי מצד אמי. אבל על כך לא ארחיב את הדיבור בשלב זה. כמו כל חבריי משבט החבירו, גם אני מאד רציתי לעשות עליה, בעיקר עם  עובדי חברות הקבלן שהקימו את הפירמידות וללחוץ את היד לגברת לנדרובר. אבל רבנו ביקש ממני להישאר בארץ גושן: "פורטנוי יקירי, אני מעלה את אחינו ואחיותינו לארץ הקוידש. זה ייקח קצת זמן ולא מעט בעיות ואתה נשאר פה בתור זקיף".

עוד הוא אמר "קיבלתי הדלפה מחידון התנ"ך למבוגרים הסובלים מדיכאון שלפני לידה לפיה אלוהים לא יאפשר לי להיכנס לארץ ישראל בגלל בעיית שמיעה. בספר שמות, פרק י"ז פסוק 6 כתוב שקיבלתי הוראה מגבוה להכות את הצור/הסלע ואז יצאו ממנו מים. ארבעים שנה אחר כך, בספר במדבר כ' 8 נתבקשתי על ידי קנצלר שבעת הרקיעים לדבר אל הסלע. הבטריות במכשיר השמיעה היו חלשות ובאמת התורה שלא שמעתי כל-כך טוב מה נאמר. אז נתתי לסלע חתיכת נוגרה, המים פרצו ואני נתבקשתי לא לעבור את הירדן כי יעני לא שמעתי בקולו של הבוס. עד כאן ברור?"

"ברור כשמש בצהרי יום כיפור", עניתי. "הו, עכשיו אני רואה שאתה לא רק גמטה… אז איך שנגיע לירדן אני עושה סיבוב פרסה וחוזר." "ומה עלי לעשות בינתיים?" שאלתי. "הו, אתה תשמור על סיר הבשר. אחרי הכול צאצאי החבירו נועדו ללכת קצת במדבר, קצת להקים אוהל מועד ונופל כמו שאומר הטרובדור מאיר אריאל, ובעיקר למצוא נחמות בסוגי גלויות נוסח מצרים, לא? אתה עושה פטרול סביב הסיר, שר לעצמך "לדוד מושה הייתה פרה איה-איה-הו" ואני חוזר ומטפל בתיק שלך… כל מילה שלי בסלע".

17 במאי 1220 לספירתם

התקשרתי בסלולארי לצ'יף המונגולי ג'ינגס חאן בדרכו לנהר הדנייפר שברוסיה. הוא אמר כי קרא מודעה שפרסמתי ב"לעצטע נייעס" בענייני וכי בכוונתו לתרום לישיבה בה אני לומד. עניתי שכבר מזמן חזרתי בשאלת המחץ. בהמשך סיפרתי לו שבכתב עת אמריקני שיופיע בפברואר 2003, יתפרסם מחקר לפיו מספר צאצאיו מגיע ל-17 מיליון נפש. "זה הכול?" תמה הברנש. לאחר שנשם עמוקות שאל: "איך אני בכל זאת יכול לסייע לך?" רק קרצתי והוא תפש את העניין על המקום וקרא לשליש הצבאי שלו ששלף מתיק סודי ביותר את מספרי הטלפון של שלמה המלך, קזנובה, משה דיין, נפוליון בונפרטה ו-007. "לך על זה", טפח על שכמי.

התקשרתי לכ-ו-ל-ם. אבל רק שון קונרי היה נחמד. הבטיח לעזור  בתנאי שאסדר לו תפקיד בהצגת "הדיבוק".

ט"ו בשבט, 500 לפני הספירה

כורש נכנס לישיבה שלנו בלוד-חדיד. הוא צבט את לחיי ואומר: "אינגעלע, אתה משיבת ציון שארגנתי או מדלת הארץ שנשארה לשמור על הקיים. "לא מזה ולא מזה", אמרתי ופרצתי בבכי. סיפרתי לו בפרוטרוט את קורות חיי עד כה והוא הבטיח באוזני המלמד: "פורטנוי, תן לי יום-יומיים ואני מסדיר את הבעיה". וכבר למחרת שב עם פמליה גדולה והודיע שבקרוב יתקינו סרכזת מיוחדת לטפל במצוקתי. "מר כורש", אמרתי בהתרגשות, "זה יפה מאד מצידך אבל אין חשש שכובע הטמבל מבניין ראש הממשלה יפציץ אותה". הוא טפח על כתפי בנוכחות עזרא ונחמיה ואמר: "חבריקו, לפני שיעשה, ולו צעד אחד בעניין הסרכזת שלך, אדאג להטביע אותו ואת הקולקציה סביבו בתעלה הבריטית, לא רחוק ממקלט המס המחורבן שלו".

18 באפריל 1976

הבוקר התחלתי קורס מורי דרך של החברה להגנת הטבע. דודתי חסיה, המתגוררת בקרית אונו התקשרה למתנ"ס בגדרה בו אני מעביר שיעורי ג'ודו והציעה לי ללכת על זה. "אולי עוד ייצא ממך משהו", אמרה. מאד נפגעתי: "מה זאת אומרת ייצא ממני משהו. אני כבר המשהו הזה שיצא לדרכו מזמן ונתקע". "טוב בסדר, לא התכוונתי. יש המון כמוך. אבל אני חושבת שלשבת סתם ככה בלי לעשות כלום, ואתה הרי יודע כמה שפות, אז תלך ללמוד משהו. שלא יגידו שזה זרע לבטלה".

בשיעור הראשון למדנו שירי מולדת, רקדנו "עוגה-עוגה במגל נחוגה" וגם זימרנו שיר על עגבנייה. אחר-כך בא מרצה, יותר נכון מרצע שיצא מהשק, שהציג את עצמו כליברל גדול. הוא אמר שזרע תקין נחשב רק מי ש-25 אחוזים מהתאים שלו נעים בצורה פרוגרסיבית. התקוממתי: "מה פתאום פרוגרסיבית. תיכף תגיע גם לניאו-ליברלים. למה לא קומוניסטית?". "אידיוט אחד, נתתי לך את רשות הדיבור?! ועכשיו צא החוצה ותסתכל מבחוץ איך אני מבריש את השוטונים של החברים שלך. אתה שוב תפגר אחרי כולם בגלל הנאיביות והבוגדנות הטבועים בך. דוד משה ידע טוב מאד למה לא לקח נמושה כמוך למדבר".

14 יולי 1789

 פריז. הבסטיליה. אני בקו הראשון. עוד מעט מסתערים. רובספייר, דנטון, שארל אזנבור, מנדס פרנס. כולם פה. מוכנים לזינוק. שנייה לפני ההזנקה התנפלה עלי קצינת הקישור של גדוד התותחנים בו שרתי או אשרת, השד יודע לאן נעלם השעון שלי, ותחבה לי צו בו נאמר שאם לא אתייצב לשירות מילואים בקו מז'ינו, אלוף הפיקוד יתלוש לי את הביצים. לפחות בצבא יודעים משהו על אביזריי ופוטנציאלי.

מאז ועד היום עשיתי בודי בילדינג, שכיבות סמיכה, חץ מקשת ומה לא. התאמנתי באתלטיקה קלה כחמורה. למדתי אגרוף, הנהלת חשבונות, קבלה, תושב"ע, פיתוח קול וקורס תמחור ב-BEST BUY  ולא עזר כלום. התקשרתי לכמה וכמה חצרות חסידיות והצעתי את שירותיי באפס מחיר לבעלים בעלי שם טוב ולא יצא מזה כלום. אפילו לא טיש אחד.

28 בינואר 2013

הערב התקשרתי לאראלה ממפעל הפיס. אמרתי לה שאני מת על הקול האקזוטי שלה ברשת ב'. היא שאלה אם יש לי מנוי. עניתי שלא אבל הדגשתי שיש לי אקסטרה. היא אמרה: "מצוין. תבוא, נשחק מונופול".


* גמטה: תא זרע, תא רבייה.

תגובות
נושאים: מאמרים

4 תגובות

  1. דליה שור הגיב:

    אבשי צחקתי הרבה
    רשימה מאד מתוחכמת חייבת להגיד

  2. חברת ילדות הגיב:

    כישרונו של הכותב לקפץ בין
    דפי ההיסטוריה חביבה למדי

  3. ק.א. הגיב:

    היי פורטנוי, לא חתכו לך מה? אתה חושב שתוכל להתחמק מזה? טפו.

  4. Ezequias הגיב:

    Articles like these put the consumer in the driver seat-very imoartpnt.

הגיבו לדליה שור

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים