הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-19 בפברואר, 2014 7 תגובות

צירוף המילים "מרחב התפר" נשמע כמו תפר עדין ואנושי שמשני צדדיו קיים מרחב מחיה של שתי אוכלוסיות אזרחיות, החיות  זו בצד זו בחופש תנועה, איש תחת תאנתו ותחת עצי הזית שלו וכולם רואים ברכה וביטחון בעמלם. במציאות – הגדר מפרידה את החקלאים מאדמותיהם הכלואות עתה במרחב התפר, ומגבילה מאוד את הגישה אליהן. דבר זה פוגע אנושות באמצעי הקיום ובפרנסה של החקלאים, וכרוך בייסורים ובתחושת חוסר ביטחון מתמדת.

hagaderפעולה נגד כריתת עצים בבית ג'אלה, מרץ 2010 (צילום: אקטיבסטילס)

מכיוון שגדר ההפרדה (המכשול) נבנתה  ממזרח לקו הירוק, אלפי דונמים של אדמות פלסטיניות חקלאיות ומספר כפרים, נותרו כלואים  ממערב לה, בשטח שבינה לבין הקו הירוק הנקרא בלשון צבאית: מרחב התפר. האדמות הכלואות במרחב זה שייכות לפלסטינים מימים ימימה. הן  היו (ועודן) מקור מחייה וכבוד להם כבני אנוש. אלא שעתה, כדי להגיע לאדמתם, הם זקוקים להיתר מיוחד ונאלצים לעבור אליה דרך נקודות מסוימות בגדר, ב"שערים חקלאיים" (שם מכובס למחסומים) ואך ורק בשעות פתיחה קבועות. לצורך קבלת ההיתרים או חידושם עליהם להגיש בקשות למינהל האזרחי, להמתין להן חודשים, ואז לקבל את האישור, אם בכלל, לזמן קצוב. בכל פעם שיש לחדש את האישור המיוחל החקלאי אינו יודע האם הפעם אכן יקבל אותו, האם יוכל להמשיך לעבד את אדמתו ואם לא.

על פי נתונים שהעבירה המדינה לאגודה לזכויות האזרח, מספר ההיתרים הקבועים שניתנו לחקלאים הגרים ממזרח למכשול, כדי שיוכלו לעבד את אדמתם שנותרה ממערב למכשול, צנח ב-83% משנת 2006 לשנת 2009, דהיינו מ-10,037 היתרים ל-1,640 היתרים בלבד. זאת, בתקופה שישראל הרחיבה בכ-30% את השטח הכלוא ממערב למכשול (מרחב התפר), העומד כיום על כ-119.5 אלף דונם.

המידע שיש לנו אודות הכפרים להם ניסינו לסייע בשנת 2013 בהגשת הבקשות לאישורי מעבר, מעיד על המשך המגמה. לדוגמה, בכפר מסחה הוגשו 750 בקשות ונתקבלו רק 150. נראה שצמצום זה מבטא מגמה ברורה להוסיף ולנשל את האנשים מאדמותיהם באמצעים בירוקרטים. למגמה זו מסייע השימוש בחוק העות'מני הישן משנת 1858. על פי הפרשנות הישראלית של חוק זה אדם שלא עיבד את הקרקע ברציפות במשך מספר שנים, והיא הייתה  רחוקה יותר מ- 2.5 ק"מ מקצה השטח הבנוי של הכפר (כפי שהיה ב-1858), איבד את זכותו על הקרקע. מטרתו המקורית של החוק העות'מני הייתה לעודד את החקלאי לעבד את אדמתו כדי לגבות ממנו מסים, אולם כאן המגמה הפוכה. במקרים רבים משטר ההיתרים הנוקשה והמחמיר מונע מהחקלאי הפלסטיני לעבד את אדמתו וכתוצאה מכך הוא מאבד אותה.

הולך חקלאי עם חמורו לנכש עשבים בחלקת הזיתים שלו, מקור פרנסתו, הנמצאת מעבר לגדר. מסיק הזיתים מתקרב ויש להכשיר את השטח. לפני שלושה חודשים נעזר בבנו לצורך מילוי הבקשה להיתר מעבר בשער החקלאי, הנמצא שלושה קילומטר מביתו, כדי שיוכל לעבור אל אדמתו הנמצאת קילומטר מביתו. הוא גם ביקש היתרים לבניו הבוגרים ולנכדיו, שיעזרו לו בעבודת המסיק. שלושה חודשים חיכה עד שהגיע ההיתר. בהיתר היו רשומים הוא, שהרי הוא בעל האדמה, ונכדו הצעיר בן ה-7. כל השאר סורבו.

השעה היא שש בבוקר, קר, טל מרטיב את העצים. בדיוק בעוד חמש-עשר דקות יעבור רכב צבאי במקום, החיילים יפתחו את השער ל-20 דקות וזה ייסגר אחריו. אם ירצה לחזור לביתו מסיבה כלשהי לא יוכל לשוב אל החלקה. אחר הצהריים, בשעה ארבע בדיוק, יחזרו החיילים לפתוח את השער עבור השבים מהאדמות. מי שיאחר יישאר כלוא מעבר לגדר ואם ייתפס בקלונו (והוא ייתפס כיוון שהוא לא יירשם בשום מקום כמי שחזר) יהפוך לשוהה בלתי חוקי (או שב"ח) באדמתו ויישלל ממנו ההיתר שקיבל.

ליד השער נאספים מספר גברים ונשים וממתינים לפתיחה. השמש כבר מפציעה ממזרח והיום יפה. הרכב לא מגיע, השעה מתאחרת, האנשים מתוסכלים, אבד להם עוד יום פרנסה. אם יגיעו החיילים והתושבים ילינו באוזניהם על האיחור, החיילים יתלו בהם את האשם. מוטב להם שישתקו. אם לא ייפתח השער בכלל  לא יינתן כל הסבר לחקלאים. איש לא יפצה אותם על אובדן הזמן והעבודה. הולך חקלאי עם חמורו, כל רצונו לנכש את חלקת האלוהים הקטנה שלו, בידו היתר כנדרש. האם יזכה להגיע אליה, לעבדהּ בזיעת אפיו כמאמר המשוררת, האם ישוב בשלום לביתו בתום יום עבודה ארוך?

החקלאי הופרד מאדמתו וממקור פרנסתו. האדמה, שהיא קניינו הפרטי למעשה אינה בשליטתו, אחרים קובעים אם ומתי תהיה בהישג ידו. גם אם החיילים כן פתחו את השער בזמן, עדיין מנת הייסורים, החרדות, ההגבלות והפגיעה בפרנסה הן מנת חלקו של כל חקלאי,  שמדינת ישראל בחרה להשאיר את אדמותיו ממערב לגדר, או במה שנקרא: מרחב התפר. לו נבנתה הגדר ממערב לאדמות החקלאיות של הפלסטינים, היה כל משטר ההיתרים מתייתר, ולא היה נפגם בטחון מדינת ישראל כהוא זה.

  • מרים שיש היא פעילה במחסום-וואצ'
תגובות
נושאים: מאמרים

7 תגובות

  1. צפור בודד הגיב:

    למקרא המאמר צפה ועולה התמיהה: בשם מי ועבור מי מבוצעות עוולות אלה? שהרי אם המתנחלים מתאווים לשלוט בשטחי הגדה אף לספחם, זוהי בדיוק הדרך שאינה ראויה להלך בה. היכן התחכום, היכן הבוטות ובעיקר היכן התוצאות ה"חיוביות"?…נהפוך הוא! כל שתצלח ידם לעשות, יהיה בהשחרת פני עצמם, בהתווית אות קין במצח החברה הישראלית כולה ובליבוי שנאת ישראל, בעולם בכלל ובערבי בפרט. שינאה שתתפתח לכלל חרמות, הגבלים, מידור ישראל ומוסדותיה ובידודה בקרב אומות העולם. דבר שיאלץ ישראל לשוב לגבולות 67.
    לכל בר דעת גם ברור, כי לפני שתחול "התכווצות" זו, תצטרך קודם לכן לפרוץ כאן "מלחמת אחים" בין שמאל לימין בטחוניים.
    המסקנה, ממשל שמאפשר התעמרות בפלסטינים מכוון עצמו הן למלחמה חיצונית עם אויבי ישראל הערביים והן למלחמה פנימית בין אזרחי ישראל.
    אך ראו נא, כשם שהפלסטיני לא מוסק זיתיו, כך עובד הקבלן הישראלי לא מקבל טיפול רפואי.
    שניהם קורבנות של עושק מנובז, הרותמם ליצולי מרכבות הטייקונה תוך כדי נפנוף שוטי המלחמה מעל ראשיהם.
    אסור אם כן לפול בפח היקוש של הזדהות עם לאומנות דתית מכל סוג.
    חיביים לחתור להמהפיכה סוצ' בישראל כולה.

  2. ע.ג. הגיב:

    ממש נורא. אבל הכותבת "שכחה" שקו התפר (המכשול/חומה/גדר ההפרדה) הוקם לא כדי להתעלל בחקלאים ערבים אלא כדי להציל חיי חקלאים, פקידים וסתם תנוקות ישראלים. אבל מה חשובים חיי ישראלים. חשוב שהערבי לא יכול למסוק זיתים.

    • מומחית למרחב התפר הגיב:

      לע.ג.: ראשית, אין דבר כזה "קו התפר".- יש רק " מרחב התפר". לו קראת בתשומת לב את המאמר, היית מגלה, שמרחב התפר הוא השטח שבין הקו הירוק ובין גדר ההפרדה. ושאלתי אליך? אם המרחב הוא בטחוני גרידא, מדוע לא נבנתה הגדר על הקו הירוק? אבל זוהי שאלה רטורית. התשובה היא הגדר נבנתה קילומטרים מזרחה לקו הירוק , כדי לספח שטחים מן הגדה, ומטרת משטר ההיתרים היא לגרום לחקלאים הפלסטינים היא לגרום להם לאבד את אדמותיהם.

    • דני הגיב:

      כנראה שלא קראת עד הסוף … נו נו נו! אם היו מעבירים את טוואי הגדר מספר קילומטרים מערבה כל זה היה נמנע, מבלי לפגוע בביטחון תינוקות בית רבן.
      אין ספק שלמקרא הדברים עולה תחושה של אי נוחות. טו סיי דה ליסט, מהחזקה בדרכון ישראלי.
      ישראל לצערי מאבדת את עצמה לדעת בכל תחום אפשרי, ולצערי אני מסכים שהמקור לכל זה הוא הקשר המשחית הון-שילטון שהחליט לרוקן את חיינו מכל ערך ותוכן, למנוע מאיתנו כל מחשבה ביקורתית, וע"י כך להפוך אותנו לצרכנים טובים וצייתנים, ולעצום עין נוכח העושק הגזל והגניבה לאור-יום של הטייקונים את קופת המדינה (ע"ע שיטת השקשוקה ומבני הפירמדות).

  3. דוד N הגיב:

    המכשול, החומה וקוו התפר הוקמו אך ורק לצורך מטרה אחת: לשדוד את אדמות הפלסטינים ולדחפם לתוך גטאות וכיבושסטנים. שמירת הבטחון – התירוץ הלעוס מארגז הכלים של שוטפי המוח ומשתקי התבונה מכת כוהני הכיבוש/נישול – היתה מסתפקת בהחלט בחומה /מכשול לאורך הקוו הירוק או בתוך הקו הירוק.

  4. מומחית למרחב התפר הגיב:

    דני,
    מספר קילומטרים מערבה פירושו על הקו הירוק , ולא ממזרח לו, בלי להשאיר את אדמתו של החקלאי הפלסטיני ממערב לגדר, כך שהחקלאי יוכל להגיע לאדמתו ללא מחסומים, וחיילי צ.ה.ל. היו מתפנים לשמור רק על הכניסה לישראל . זה אפילו היה מועיל לביטחון, כי הגבול היה פחות מפותל ויותר קצר, ונח יותר לשמירה,. אבל המטרה של התוואי שהוסט מזרחה הייתה רק סיפוח שטחים, אפילו על חשבון הביטחון.

הגיבו למומחית למרחב התפר

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים