הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-16 במרץ, 2014 5 תגובות

פונדק על אם הדרך שבין הר האולימפוס, משכנם של האלים היוונים, לבין אסגארד, הדיור המוגן של בני מינם הנורדים שהגיעו לגיל הזהב. הפונדק מכיל שתי קומות, חדרים צדדים, אורווה, חדרי אירוח וקריוקי. באחד מהם מזמרים אלים ואלות המשתייכים לסהר הפורה: "מי יבנה יבנה בית בתל-אביב" (מלים: לוין קיפניס. לחן: נחום נרדי) ובקצה השני עונה להם קבוצה המזוהה עם צפון אמריקה: "אל יבנה הגליל" (מלים ולחן עממיים). ובתווך משתה פראי של כל המי ומי מקרב קולקציית האלים, האלילים, התרפים, הקוסמים והמעוננים לקראת הטכס בו יוכתר אל המים, ים לראש וראשון האלים הכנענים.

אחד הבולטים בקרב השתויים והמרקדים הוא האל הכנעני בעל האמור, על פי המיתולוגיה של השבט, להישלח לכלא בהוראת ים. הוא שיכור לגמרי, מכנסי הג'ינס שלו מחוררים לחלוטין וחולצתו ספוגה זיעה ים-תיכונית.

תבליט של האל בעל, נמצא באקרופוליס של אוגרית מהמאה ה13-15 (מקור) Baal_thunderbolt_Louvre_AO15775תבליט של האל בעל, נמצא באקרופוליס של אוגרית – מהמאה ה13-15 (מקור)

ולתוך החינגה ניקרה במקרה לגמרי אדוני צבאות שחזר משוק רמלה-לוד בו הוא מחזיק באסטה למכירת מטריות, אנשובי וספרי קודש מנוקדים. בעל, המבחין בו למרות קהות חושיו, ממהר אליו ומציע לו כיסא כבוד לצד ספסל ריק המיועד לים ולנשותיו. הכול מוחאים כפים לנוכח קבלת הפנים החמימה שמפגין בעל.

בעל: (להלן ב') איזו הפתעה! אדוני אלוהים בכבודו ובעצמו. ולמי שלא מכיר, הנה לפניכם האל הכול יכול, אין מלבדו.

אלוהים: (להלן א') (נבוך. מודה לכולם במעין השתחוות קלילה ולוחש לבעל שיעזוב אותו בשקט. היה לו יום קשה. רוב הסחורה לא נמכרה והוא בדרכו לשוק הגדול באיסטנבול).

ב': "ואהבת לרעך כמוך כי אני ה'".

א': בעל, די מספיק עם כל הווג'ארס.

ב': (מתעלם ובקול רם) מה נשמע אדוני צבאות, איך החיים?

א': ברוך השם יום-יום.

ב': אפשר להזמין אותך לדרינק?

א': יש לי דרך ארוכה. איך אצלך?

ב': סבבה.

א': אצלי לא מי יודע מה. אבנים בכליות.

ב': "שמע בני, מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך כי לווית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך".

א' : ויש לי גם פלטפוס וסכרת ולחץ דם גבוה ונמוך.

ב': בקיצור היפוכונדר. ומה עם זיונים? תשמיש פה, זויג שם. אתה הרי מוקף מלאכי שרת ובשער ניקנור מתאספות עולות רגל. רק אל תגיד שתרנגול הזהב שלך מושבת עד הודעה חדשה.

א': זה לא עניינך. היית ונשארת חולירע.

ב': אני לא מבין. מה עם צאן מרעייתך, הם לא דואגים לך. (פונה לנוכחים בעוצמה דציבלית חסרת פשרות): חברות וחברים, אתם אולי שכחתם אבל החברמן הזה הכה את כולנו שוק על ירך. מחץ אותנו כאילו היינו לשלשלת של ציפורים ועכשיו הוא מתפרנס מבאסטה בשוק. איך אתה יכול להסביר את זה לנו, לכולנו, שנשארנו למרות המכות שספגנו ממך בחיים. בניך בנו קאנטרי קלאב במזרח התיכון ואתה נע ונד בדרכים עם המזוודה הזו, בתוכה שפופרות של אנשובי ובתיק כמה מטריות עלובות.

א': בעל, אני מבקש ממך בפעם האחרונה: עזוב אותי במנוחה.

ב': איפה בניך, למה הם לא דואגים לך?!

א': אין להם זמן. הם עסוקים מעל הראש.

ב': יפה מאד עסוקים. אם אני, העומד להפוך עוד מעט קט לטר"ש (טוראי ראשון) של משפחת האלים הכנענית ואתה, החמוש בחומש יכולים להתייחס האחד לשני….

א': הם מתייחסים אלי יפה מאד. הם גם מקיימים תרי"ג מצוות. זה לא כל כך פשוט.

ב': נו, שוין. אז יש חלק שמקיים כמה מצוות כמו ישוב הארץ אבל מה עם היתר. לפני שנכנסת שמענו פה הרצאה של אלברט אינשטיין שאמר שאתה לא משחק בקוביות. בינינו, החברמן הזה לא יודע שאתה בעצם כבר לא משחק בכלל.

א': אני סוכן נוסע של מטריות ואנשובי. ביום טוב אני עושה מאה ג'ובות.

ב': השמועה אומרת שהגשת בקשה להתקבל כחבר מן המניין באולימפוס.

א': נכון.

ב': איך אתה מסביר דבר כזה?

א': זה פשוט מאד.

ב': מה כל כך פשוט? כולנו אוזן.

א': (לוקח נשימה עמוקה) זה מה שקורה למי שאין פנסיה תקציבית.

ב': אחרי כל מה שעשית לעם שלך והם לא נותנים…

א': אמרתי לך, הם עסוקים מאד.

ב': אתה לא יכול לפנות לרה"מ. בכל זאת הוא כל הזמן מדבר על מדינה יהודית והרי הכול בזכותך. אתה נתת להם את התוירה והתוירה שמרה עליהם מכל משמר.

א': עזוב אותך מהמזל"ט הזה. הוא משחק בקקה. תגיד בעל, כידען גדול בשפות, אתה בכלל מבין את האנגלית שלו? לי זה נשמע כמו אוויר שיוצא מפנימית של גלגל אופניים בגלל ונטיל נטול ראש. וחוץ מזה, העסק עם שמירת התוירה הוא הרבה יותר מסובך ממה שהללו מקשקשים בקומקום. ותדע לך עוד דבר: לגויים ולכנסיה הנוצרית חלק גדול בשמירה. אבל לא נכנס לשיח אינטלקטואלי. בעל ידידי, היית ונשארת חולירע, אל תכחיש זאת.

ב': נכון מאד. ואיך אתה מסביר שאני עדיין קיים. בצורות שונות אמנם.

א': בסרטו המשובח "חמים וטעים" אומר בילי וילדר שאף אחד לא מושלם.

ב' : ואתה ממשיך להגן על הדרעקים הללו, על כל המשרתים בקודש יא-עני שעושים ממך צחוק. כל הרבנים והרבנות מקבלים משכורות שמנות ואתה נאלץ למכור אנשובי בשוק רמלה-לוד! למה לא מסדרים לך פנסיה תקציבית, ואולי איזה דביר קטן שתוכל לבלות את שארית חייך? הם עושים צחוק ממך, פלסתר.

א': הם בונים את הארץ.

ב': הם מחרבנים עליך בקשת, כל הקולקציה הזו. אתה מכתת רגליך בשביל כמה פונטים ואלו משמינים ומפליצים מרוב הכסף שהקאנטרי קלאב שופכת עליהם. ואלו רועים רוחניים אלו שמעת אותם פעם מתערבים למשל ביחסי עבודה, בהון-שלטון, בקפיטליזם המתועב, בפערים החברתיים-כלכליים. הם אומרים משהו, הרועים הרוחניים הנושאים את שמך לשווא? רק לזיין את השכל הם יודעים עם הציטוטים הדפקטיביים שלהם. ומה עם תוכניות הטלוויזיה וההדחות הדוחות. למה נציגיך על פני אדמות שותקים?

א': בעל, בחיאך אבוק, תעזוב אותי במנוחה. היה לי יום מחורבן והדרך לאיסטנבול עוד ארוכה.

ב': בסדר. ניתן לך אפטר. בוא נשתה לחיים. בסך הכול החיים קצרים והרשות נתונה.

כל האלים והאלות מקנחים את האף ופורצים בשירה אדירה:
חמוש בחומש וטר"ש
אוכלים איש את רעהו וגם קש.
יש לזה פשט וגם דרש
אופס…מי טרף את המקש?

תגובות
נושאים: מאמרים

5 תגובות

  1. בעל זבוב הגיב:

    אוי ואבוי עוד בסוף ידרדר המסכן למכירת נקניק סוס.
    האנשובי שלו כשר? אולי כדאי שישדרג את תעודת הכשרות…. כמה זה כבר יעלה?
    יופי של תחקיר מהשוק. תודה.

  2. מרים בת יוסף הגיב:

    בוקר טוב אבשלום, לכבוד פורים רקחת לנו נזיד אלים מעשה חושב. אמשיך לקרוא אותך בשקיקה. הגרופית הנאמנה, אורליה.

  3. צפור בודד הגיב:

    בושה וחרפה, כתבתי תגובה בעלת אותה רמת הכפשה של אלילי הקומוניזם, ששקולה בחומרתה להכפשת אלילי הדת היהודית במאמר ה"מבדח"לעיל והאמינו לי, שקלתי כל מילה לגופה והשוויתיה עם הנוסח שב"פיליטונו" של א"ק במאזני דק.אך אבוי, תגובתי זו צונזרה באבחת צנזור תקיפה. כלומר איפה ואיפה: משל לא"ק מותר להכפיש אלוהי ישראל ולהציגו ככלי ריק ואילו למישהו אחר (אני), הבא להציג אליליו המרכסיסטים של א"ק וידידיו באותה רמת הכפשה ואפילו פחותה מזו, אסור!!
    שיהיה ברור, בתגובתי טענתי שא"ק לא מספר לנו על האלילים הנוספים: מרכס, לנין, סטלין וטרוצקי, כולל אללה וישו, אותם הוא משמר כאתרוגים בעלי פיטם, כקנוקנות בתוך "הדיור המוגן" שלו. לא, עליהם הוא לא יספר לנו, אלא רק על אדוני, בעל וכו'. התגובה נכתבה באותה שפה מתבדחת כביכול בה מתהדר כעורב א"ק, אלא שכמסופר מה שמותר ליופיטר (עוד דיר שלא הוזכר כאן משום מה) כא"ק, אסור על שור בשם "צפור בודד"….נו שוין שיהיה כך.

  4. יוסף שמש הגיב:

    יפה מאד א.ק. נהניתי מאד .
    מתפעל מעומק הרקע ההיסטורי שלך , שלא לדבר על ציטטות —-
    ציפור בודד צודק . אם חופש אז 360 מעלות , כולל הכל .
    תודה לך.

  5. דליה שור הגיב:

    אבשי הנודע גם כתל דחילאק
    נהנייתי מאד וגם צחקתי
    ונהניתי גם לקרוא את התגובות
    עם קוראים כאלה ותגובות כאלה שווה להשקיע בכתיבה
    מחכה בכליון עיניים לכתבה הבאה
    שלך באהבה דליה

הגיבו לבעל זבוב

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים