הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-4 באפריל, 2014 16 תגובות

ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, הוא עתה עבריין מורשע, אדם שקיבל שוחד בסכומים גבוהים, ולכאורה דמו הותר. יחד איתו הורשעו אנשים נכבדים ובעלי השפעה נוספים, אבל המשמעות של הרשעת ראש ממשלה תאפיל, לפחות בשבועות הקרובים, על כל הפרשיות האחרות. חבל לנו במיוחד על ראש העיר לשעבר אורי לופוליאנסקי נעים ההליכות, שלפי הכרעת הדין קיבל גם הוא שוחד, אמנם לא לכיסו אלא למוסד החשוב "יד שרה" שאותו ייסד וטיפח במשך שנים רבות. נושא אולמרט הוא שונה לגמרי. האיש המוכשר והשחצן הזה, ספג מהלומה נוראה. המערכה רבת השנים ש"כל העיר" ניהל נגדו זכתה להישג מרשים. כתבים בעיתון הקדישו את מיטב שנותיהם למאבק באולמרט, כדי לטהר את עיריית ירושלים מהשחיתות שפשתה בה. מבחינתי הרשעתו איננה סיבה לשמחה. הצחנה שעולה מבית העירייה משפיעה על כל אזרחי עירנו, וגם על שאר אזרחי המדינה.

olmertאהוד אולמרט (צילום: משרד התעשייה והמסחר)

אולמרט התלונן בתקשורת שמשקעים אותו "בזוהמה" ולא העלה כלל על דעתו את האפשרות, שהוא עצמו יצר את הסחי והמאוס שבתוכו הוא טובע. האיש שרדף את יריביו עד חורמה משתמש עתה בחולשה המבנית שנובעת מעצם מצבו כמורשע בפשעים חמורים, כדי לעורר סימפטיה שהוא איננו ראוי לה. נרדף החוק אולמרט זכה לשירותם המסור של יחצנים, עורכי דין ועיתונאים שחירפו את נפשם כדי להגן עליו כל השנים. בעבר העיתונאי דן מרגלית היה ממש טורף אותנו כשמתחנו ביקורת על אולמרט שלא לדבר על אמנון דנקנר המנוח, ששפט אותנו על פי יחסנו לראש העיר, שהפך בעוונותינו לראש ממשלת ישראל. העובדה הזו, ועוד תופעות מצערות ומבישות של אִתרוג וחנופה ביזנטינית לאיש מושחת מאוד כמו אולמרט, לא מונעות ממנו לטעון שהוא קורבן של רדיפה פוליטית. זה מחייב אותנו לנתח את התופעה: מי בדיוק רודף את אולמרט, ומדוע?

איש כמו אולמרט, שגדל בימין הישראלי החילוני והיה בית"רי שורשי מנעוריו בבנימינה, התחנך על שנאה עזה לתנועת העבודה. בשנות השישים הוא חבר לשמואל תמיר המנוח, שר המשפטים לשעבר, שחלם כל ימיו לקעקע את האליטות הישנות ולהחליפן בשלטון ממושך של אליטות חדשות, שהחזון החברתי לא משבש אצלן את התודעה הלאומית או הלאומנית. תמיר ראה את עצמו כמתקן אזרחי ומהפכן פוליטי, והיה בעצם שמרן שסבר שמנחם בגין ויוחנן בדר מונעים את השלטון מגח"ל (שקדמה לליכוד) בשל רעיון העִוועים של ארץ ישראל השלמה. תמיר תקף את בגין ותלמידו הצעיר אולמרט השמיע בגיל 20 נאום אופוזיציוני חריף נגד הנהגת תנועת החרות (1965). אחרי מלחמת 1967 ("מלחמת ששת הימים", שנמשכת עד עצם היום הזה) עברו תמיר ואולמרט מהפך משיחי-לאומני, נשבעו בשם ארץ ישראל השלמה ואף המציאו את הסיסמה הקליטה, "שטח משוחרר לא יוחזר". אבל אולמרט לא נטה אפילו אז למיסטיקה המקראית, שלא לדבר על תרגומה למצע פוליטי. לא במקרה חבר עם פטרונו תמיר (על הריב המכוער שפרץ ביניהם מאוחר יותר נרחיב בהזדמנות אחרת) לאנשי רפ"י לשעבר, בן-גוריוניסטים לכל דבר, למפלגה משותפת שכונתה "לעם". הפרגמטיזם הציני שאפיין אותו לאורך רוב דרכו הפוליטית הביא אותו למסקנה, שהסינתזה בין שמרנות לאומית לבין המסורת הממלכתית של בן-גוריון היא המסר שיתאים לו גם בעתיד.

מכאן הדרך לפשרה טריטוריאלית עם הערבים (ירדנים או פלסטינים, לפי הלוך הרוחות ברגע נתון) ולזיקה חזקה לשלטון כוחות השוק בכלכלה לא הייתה רחוקה. כמו רבים מאנשי מפא"י בני גילו, אולמרט מעריץ אנשים עשירים, והשאיפה הגדולה שלו לצבירת כוח הניעה אותו לחבור לבעלי ההון ולחמוד את אורח חייהם. זהו הרקע האמיתי לפרשיות החמורות הרבות שאולמרט מעורב בהם. מעמד חברתי רחב ממדים של ילידי הארץ ואחרים, פחות או יותר בני אותו דור, טיפח מנטאליות דומה. טשטוש הגבולות בין שלטון החוק לאינטרס של בעלי ההון הפך למכת מדינה. לדעתי, רוב בני העוולה, לא רק אולמרט, ייאלצו לשלם מחיר במוקדם או במאוחר. התאים בכלא מוכנים, ודיירים לא מעטים ייאכלסו אותם עד מהרה.

לעתים קשה מאוד לבני המעמד הבינוני-מינוס, שהגיעו לפוליטיקה, להפריד בין יכולתם להשפיע על גורלם של אנשי ממון באמצעות חקיקה או יוזמות ממלכתיות כמו הפשרת קרקעות ואישור תוכניות בנייה, לבין המגבלות שמטיל עליהם מצבם הכספי האישי. אולמרט איננו האיש הראשון שנפל במלכודת הדבש; אבל מספרן הרב של הפרשיות מטיל עליו צל כבד. כיוון שהוא אדם ממולח ולדברי חבריו גם רב-קסם (אני מודה שלא הבחנתי בתכונתו זאת, אבל כך טוענים רבים ואפילו טובים), הוא היה מודע לסכנה וחשש מאוד מהתוצאות. הפחד מהתוצאות גרם גם לאולמרט וגם לעוזרתו לשעבר שולה זקן, לבגוד איש ברעותו.

אופציית הנרדפוּת שבה בחר אולמרט היתה די עלובה. אולמרט אינו ביבי נתניהו, אחרי שהצטרף לאליטות הליברליות הקרויות בטעות "שמאל", אימץ את רוב עמדותיהם של בעלי מקצועות חופשיים שבאו ממפלגת העבודה, כמו חיים רמון ודומיו. מרסקי ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל כמו רמון הגשימו את חזון התנועה הרביזיוניסטית שבה גדל אולמרט בנחלת ז'בוטינסקי בבנימינה. "הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו?" (עמוס ג',3). הזיקה האידיאולוגית והאינטרס האישי חברוּ יחד. כולם עשו גם כסף וגם קריירה פוליטית, לעתים במקביל. כל אלה פעלו בעזות מצח להרוס את מנגנוני הסולידאריות בחברה הישראלית למען "שוק חופשי" שאִפשר להם למסד את יחסי הון ושלטון.

רוב פרשיות השחיתות שמיוחסות לאולמרט נולדו בעירנו, במבצר שלו בבית העירייה וגם במשרד התמ"ת. רבים בעיתון שלנו זיהו את הריקבון והעיתון נרתם למלחמה צודקת ומפוארת נגד לשכת ראש העיר. אולמרט שנא אותנו והגיב בחרם מודעות על "כל העיר", שהיה בלתי חוקי ובלתי מוסרי. זה הניב תפיסה עקבית בעיתון שעלינו "להושיב אותו בכלא". אולמרט האשים אותי בתגובה ב"תמיכה בחמאס", והכפיש בכל דרך אפשרית את  עורך "כל העיר" לשעבר יוסף כהן. אני הייתי הכי מתון בעיתון ביחסי לאולמרט; האחרים ראו בו בצדק מִפגע ציבורי.

להכרעת הדין החמורה שנפלה ביום שני השבוע יש כוח הרתעה עצום והיא תחזק את אמון הציבור במערכת המשפטית. מנקודת מבט זו, מדובר בשבוע היסטורי, שאולי ייאלץ את משרתי הציבור לסגל לעצמם נורמות ממלכתיות. סוף-סוף זכה הערך החשוב של שוויון בפני החוק ליוקרה הראויה.

  • פורסם בכל העיר, 4 אפריל 2014
תגובות
נושאים: מאמרים

16 תגובות

  1. צפור בודד הגיב:

    "שידע האריה, מה טעמה של פרסת החמור", אומר החמור במשל המפורסם, לאחר שבעט באריה השוכב גוסס על אם הדרך. קל לעמוד עכשיו ולנתח שחיתותו כביכול של אולמרט המוכה ולהסיחו עדי קבר. אך בכל זאת לכל מי שעיניים בראשו ברור, אולמרט הורשע בעיקר בשל חוות דעת אישית של שופט רגשן. הרי עד המדינה מת וההגנה לא הייתה יכולה להוקיעו במעלליו, כיצד אם כן ניתן להתיחס לעדותו בכלל? סליחה, אבל משהו מאד מאד מסריח כאן. יתרה מזו, לכל בר דעת ברור, אולמרט אכל אותה משום שבימין (צריך להיות ריאלי, הוא שמאל, לא כלכלי, אך בטחוני), החליטו שצריך לחסלו. למי ששכח מרבית התלונות עליו התחילו מכוון אנשי ימין קיצוני מובהקים (טלנסקי ואשת המכירות בראשון טורס) ונראו בעליל כקונספירציה שנועדה לסלקו מהשטח ולפנות לביבי מקום. מי ששמח עתה על לכתו, שיגש לראי על מנת לראות פרצוף צבוע, משום שעתה עם קרוס המו"מ הישראלי פלסטיני, לא נותר אלא לבכות לכתו של אולמרט בלא עת. אני מתנחם בכך, שיתכן והפללתו של אזוב הקיר אולמרט, תוכל אולי להסתים גם בהפללתו של הארז נהנתניהו. עליו כדאי לדבר ובו ראוי להתנגח. ולא במי שאשתו תומכת במחסום ווטץ'.

    • גבריאל הגיב:

      אפשר להוסיף לכך גם את התלונות כנגד הירשנזון והנגבי, שהתייחסו לאירועים שקרו בזמן היותם בליכוד, אבל איכשהו, יצאו החוצה רק אחרי שהשניים עזבו את הליכוד ל"קדימה".

  2. tקוראת הגיב:

    שכרגיל נהנית לקרואת את חיים, אך כל שבוע נותרת עם אותה מנת צער.

  3. סוניה כהן הגיב:

    כל הכבוד חיים יפה כתבת:
    חונטה של פושעים ניהלה את עירית ירושלים, את משרד התמ"ת ואת משרד ראש הממשלה… חבל שזה לקח כל-כך הרבה זמן.
    צריך לנקות את האורוות, נגע השחיתות פשט בכל מקום והוא מכרסם ואוכל במרקם החברה הישראלית בלי רחמים.
    אין דין ואין דיין מזמן היה צריך לבער את הנגע הזה, אולמרט הוא לא הראשון אני מכירה עוד הרבה שניצלו את מעמדם לעשות לביתם ולמקורביהם.
    ניחא לו היתה זו רק נהנתנות (שימו לב "נהנתנות" זה כבר "רק" בימים טרופים אלה) אבל זאת שחיתות
    צרופה ברמה הכי גבוהה שאפשר, מיליונים הוזרמו כשהציבור נאנק תחת עול המיסים, כשאין דיור ציבורי, וכשקיצבאות הבטוח הלאומי הם לעג לרש.
    מה אין להם לב? מה עובר עליהם שכסף הוא חזות הכל בעיניהם, למה אדם כמו אולמרט שיש לו הכל ובשפע למה הוא צריך לגנוב.
    "אם בארזים נפלה השלהבת מה יגידו איזובי הקיר"?

  4. עדה רבון הגיב:

    מעולה חיים מעולה!!

  5. נעם שלו הגיב:

    שלוש הערות. 1. ברעם כותב כי אולמרט "הוא עתה עבריין מורשע." לא מדוייק: אולמרט הוא עבריין מורשע מאז משפטו בירושלים שבו זוכה אמנם בפרשיות ראשונטורס ומעטפות הכסף של טלנסקי, אך הורשע בהפרת אמונים. הרשעתו השבוע הייתה אפוא השניה. 2. מה פירוש "חבל לנו" על הרשעתו של לופוליאנסקי "נעים ההליכות"? "לנו"??? לי לא חבל בכלל שנוטל שוחד הורשע. חבל לי רק כאשר נוטלי שוחד ועבריינים אחרים אינם נותנים את הדין ואינם מורשעים. 3. בניגוד לדעת ברעם, אני סבור שהרשעת אולמרט היא סיבה נהדרת לשימחה. לשימחה גדולה. לחגיגה. משום שההרשעה פירושה שסוף סוף הצדק ניצח, גם אם באיחור ניכר. שימחתי תהיה רבה יותר כאשר האיש המושחת זה, הגנב נוטל השוחד וגס הרוח הז — שלא לדבר על היותו פושע מלחמה שידם מגואלות בדם לבנונים ועזתים חסרי מגן — יושלך אל הכלא לשנים רבות.

    • צפור בודד הגיב:

      הייתי שמח להסכים עם כל מילה ממילותיך, אלא שחיב אתה להבין שאולמרט לא סתם "נזרק בשל שחיתותו": ראשית בסילוקו מראשות הממשלה הוא פינה מקומו למי שגרוע ממנו בהרבה. תחשוב לבד היכן היינו היום אילו אולמרט היה זה היושב מול אבו מאזן במו"מ (שלא לדבר על נושא הגאז, הפליטים האפריקניים, החינוך, ההפרטות, הבריאות ומה לא בעצם, כמעט בכל דבר היה עושה טוב יותר מביבי, על בטוח!!!). ושנית, הוא נזרק לציבור כתרגיל הסחה, כעצם שנתן לגרום אותה ולגמור בה הזעם כנגד "המושחתים שם למעלה". זאת כאשר המושחתים האמיתיים מסתובבים חופשי חופשי. נכון, יתכן ואולמרט הוא נוכל קטן שטיפס לצמרת (לדעתי, הנושא עדיין לא הוכח במלואו, אך נניח לזה לרגע), אך מה היו פשעיו? קטנים וזניחים ביחס לפשעים אותם מבצע ברגע זה ביבי שלוחם של הטייקונים. גם התנהלותו האכזרית בלבנון ובעזה, אננה משתווה ליעילות ולאכזריות אותה יפגין הימין של ביבי במידה "וידרש" לכך (אני מקווה שאינך נאיבי). כלומר אולמרט הוא הרע שבמיעוטו. ונכון: דין פרוטה כדין מאה…אך עדין יש לטול קורה מבין עיננו בטרם ניטול קיסם משיננו.

  6. עידן סובול הגיב:

    מעניין אותי מאוד לדעת מה חושב חיים ברעם על מארג הקשרים הגורדיים הזה, של אלה המתמנים באופן בלתי-הפיך עד הפרישה לגימלאות:
    http://www.azriel.co.il/modules.php?name=News&file=article&sid=311

    • צפור בודד הגיב:

      בתחילה התפלאתי מדוע שואל עידן ס. רק ברעם שאלתו ולא שאר הקוראים ג"כ, אלא אח"כ נזכרתי שאחיו של כותב המאמר, כיהן כשר ממשלות מטעם אותה המפלגה בה אביהם היה אישיות בכירה מאד…ואז ירד לי האסימון. האמנם לזה כוון המשורר?

  7. ק.א. הגיב:

    זכור לי רגע אחד, מבחיל במיוחד, בו צפיתי בו במהדורת חדשות של ה BBC מופיע לפני המצלמות ופונה באנגלית אל יהדות העולם בבקשה לתרומות בשעה שהזרחן הומטר בעזה. הוא הציג אז את המצב כקשה ומסוכן ביותר למדינה, מצב חירום בו היא נזקקת בדחיפות לסיוע… לא קל למצא מילים לתיאור התופעה האנושית הזו. העובדה היא שישנה במציאות החברתית שלנו – במיוחד בקרבת מוקדי הכוח – תשתית רחבה שבה יצורים שכאלה מוצאים מקום נוח להתברג בו ולהצליח שם שנים ארוכות. בסביבה הזו הם מקבלים "חינוך", עידוד והשראה להגיע לרמות מעוותות יותר של ריקבון.

  8. מי יותר מושחת אולמרט או ניר ברקת? הגיב:

    מי דואג לכך שאלע״ד יקבלו רשיון להקים את המבנה המכוער, את סמל הכיבוש בסילוואן? האם האדריכל שהפך לסמל שלטון הימין, אריה רחמימוב, זכאי להשחית את סילוואן כדי שהעמותה ״אל עיר דוד״ תזכה ברשיון בניה על חורבות בתי התושבים הפלסטיניים של העיר?

    • ק.א. הגיב:

      שאלת הספקטרום של השחיתות באמת מתעוררת לפעמים. אז אנו תוהים היכן יש למקם מושחת ספציפי על גבי עקומת השחיתות ביחס למושחת אחר. נדמה שזהו בזבוז זמן להבדיל בין בננה שמסתה היא רקובה ב 90% לבין בננה שרקובה "רק" ב 70%, כי בסופו של דבר שתי בננות אלו נועדו לפח הזבל.

  9. סילבי קשת הגיב:

    כמה כתבו עליו איזה איש מקסים הוא. הוא היה רע ונהנה להיות כזה. ולא בחל בשום עלבון, בעיקר כלפי נשים, שהרהיבו לבקר אותו.
    הוא בגד בכל מי שניקרה על דרכו. בפטרונו שמואל תמיר, בבגין, בשוסטק, יעץ לתמיר לסלק את אביו מהכנסת. חטף את החותמת של שארית המרכז החושי משוסטק. לא התבייש להכריז כי טדי קולק זקן מדי, והוא הדם הצעיר לראשות עיריית ירושלים.
    חזר לליכוד, חבר לשרון. שבשבת. ומה שעשה לשולה זקן, שהפגינה נאמנות כלבית אליו,היה מחפיר.
    והחמדנות שהביאה לנפילתו. הוא חשב לעצמו : yes, i can.

  10. איזה מדינה יותר מושחתת? הגיב:

    איזה מדינה מושחתת יותר, ישראל או ארה״ב? ב-2013 נדונו שלושה חברי בית הנבחרים בארה״ב על שחיתות. זה המספר הגדול ביותר מאז 1981. גם על ראשי עיריות דטרויט וניו אורלינס נגזר עונש, וגם על מושל וירג׳יניה Bob McDonnell … אז האם למדנו, ב״מדינה היהודית״, מידידתנו הגדולה ארצות הברית, שמשמשת לנו לדוגמה — חראגיל.
    והיות ושם, בוושינגטון, ליד נהר הפוטומק, השחיתות היא כבר בעיה רצינית, פסק בית-המשפט העליון The Supreme Court להתיר את המרצע עוד, והחל מיום רביעי (לפני שבוע) זה ח ו ק י להשחית עוד יותר את מערכת הבחירות. ואם לא הבנתם זה אירע באותו היום ששלדון אדלסון (״שראל היום״, ״מעריב״ ו״מקור ראשון״) קיבל 4 מושלים מלכחי פינכה במרכז ההימורים שבבעלותו בלאס ואגאס. אז עכשיו שלדון יפיץ את מרכולתו — ויתמוך בממשלת סרבני השלום — וינבח בשלושה שופרים בעד בניית עוד ההתנחבלויות ונגד כל שלום. הבנת דן מרגלית? הבנת המאתרג ארי שביט?

  11. רפי אשכנזי הגיב:

    הכותב הנכבד לא טורח מספיק להבהיר כי ראש ממשלה מושחת איננו ראוי לתפקידו. לאור התגובות, ביחוד מצד "הצפור הבודד" הכותב חייב לשנס מותניים ולהבהיר את הנקודה היטב! אדם מושחת לא יכול להיות ראש ממשלה גם אם לפי הצפור הבודדת היה מתנהג אחרת לאפריקאים או לאבו מאזן. או בכל אייטם אחר. אני מאד חושש כי ראש ממשלתנו מאבד את יכולתו לתפקד ולמשול בראש הפירמידה לאור ההטרדות אותם הוא חווה יום יום בנושאי שקיות חלב, פרחים לא טריים, גלידות ונרות נשמה…,

  12. מדוע שמעון פרס לא הורשע הגיב:

    כידוע שמעון פרס השית עלינו את הסכנה הגרעינית כשהביא את הכור ה״סוציא-ליסטי״ הצרפתי, מתנת נשיא צרפת גי מולט (כאות תודה על שישראל השתתפה בתקיפת מצרים שנועדה להחזיר את השליטה בתעלת סואץ למעצמות הקולוניאליות צרפת ובריטניה). לכן ״אין כמו (פושע המלחמה) שמעון פרס״.
    כשר הביטחון בממשלת רבין פרס טיפח את הקשרים הגרעיניים עם איראן–ודרום אפריקה, במסגרת הטריומויראט–המשולש הגרעיני– שבו ישראל ודרום אפריקה קיבלו נפט מאיראן, וד״א קיבלה טילי יריחו וידע גרעיני. ולאיראן הקימה ישראל את הכור הגרעיני בבושהאר. אבל פרס לא הסתפק בזה.
    במכתב ״סודי ביותר״ ששלח ב-11 לנובמבר 1974 לד״ר רודי, פרס הילל את משטר האפרטהייד, וכתב: ״ישראל ודרום אפריקה שונאות אי-הצדק״. פרס דחף ל״זהות השאיפות והאינטרסים״ בין ישראל למשטר האפרטהייד.
    Israel and the South African apartheid government share a "common hatred of injustice" and urges a "close identity of aspirations and interests".
    image.guardian.co.uk/sys-files/Guardian/documents/2010/05/23/Peres-letter.pdf

הגיבו לק.א.

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים