הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-11 באפריל, 2014 19 תגובות

הטור הזה מעלה רעיון לא שגרתי ואין בו אפילו שמץ של סאטירה. ההיפך הוא הנכון. אספתי המון חומר, חשבתי בשיא הרצינות על הנושא ולא עולה כלל על דעתי לעלוב בחברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס. אולי עצם הרעיון לבחור בנשיאה בת ארבעים הוא חריג, אבל לבתו של דוד לוי יש מעלות רבות בזכות עצמה ובחירתה היא אפשרית. אורלי לוי היא לא רק טובה ומוצלחת, היא גם תמשוך קולות וההליך עצמו יעלה את קרנו הירודה של מוסד הנשיאות.

אורלי לוי-אבקסיס orly-leviאורלי לוי-אבקסיס (מקור)

רבים מהצד שלי של המפה הפוליטית (השמאל העקבי) יטענו, שהעלאת מועמדותה של אורלי לוי היא צעד של ייאוש. האישה גדלה בבית ימני, אביה היה איש חירות והליכוד, שבתקופה מסוימת אף חבר לחזית הסירוב בתוך הליכוד, יחד עם אריאל שרון ויצחק מודעי. בתוך סיעת הליכוד כיום היא חברה בסיעה של אביגדור ליברמן, שבנושאים מסוימים, בעיקר ביחס לאזרחי ישראל הערבים, היא ממוקמת ימינה מאנשי בנימין נתניהו מהליכוד. קשה להתכחש לעובדות האלה, ואין גם צורך בכך. קל לנו מאוד להציע את תמר גוז'נסקי, שמבטאת את עמדותינו ברוב רובם של הנושאים, אבל רעיון כזה יתקבל, לצערי העמוק, בביטול ורק יגרום צער לפרלמנטרית הגדולה הזו.

את תכונותיה החיוביות הרבות של אורלי לוי ניתן לשווק למרבית חברי הכנסת. הימין יצביע בעדה כיוון שהיא מ"ישראל ביתנו"; המרכז הלאומני יעשה כך גם הוא, כי בחירתה תשגע את ביבי ושרה נתניהו; בשמאל העקבי יכירו בכך שעמדותיה בנושאים הסוציאליים ויוזמות החקיקה המעולות שלה חשובות יותר מהצבעה בנושאים שיש להם רוב גם בלעדיה. מי ששקד על חקיקה מתקדמת בנושאי האוטיסטים ונכי הנפש, העבירה הצעת חוק שאוסרת על אפליית תלמידים בשל נטיות מגדריות כלשהן, ושיתפה פעולה עם פרלמנטרים טובים כמו דב חינין ועופר שלח לצורך זה, ראויה לתשומת לב ולאהדה גם מחוץ למחנה שלה. יצוין שאורלי לוי ניהלה מגעים עם מרצ להצטרפות לרשימה לכנסת וגם עם מפלגת העבודה. חבל שלא חטפו אותה בשתי ידיים ובכך חזרו שוב על מחדל ההתעלמות ממאיר שטרית ומפעילים מזרחים אחרים.

מוסד הנשיאות עצמו איננו פופולארי במיוחד, ורבים סבורים שהוא מיותר ובזבזני. אבל התקשורת וגם האזרחים עצמם שולחים מסר כפול בנושא הזה, גם לעצמם וגם לאחרים. אם לא חשוב לנו בכלל מי יהיה הנשיא ואיך נבחר אותו, כיצד נסביר את הדיון הבלתי סופי בנושא בתקשורת, בשיחות פרטיות ואפילו במסיבות רעים? הנשיא המכהן, שמעון פרס, נחשב למוצלח כי יש לו כישרון מיוחד להיחשב לסיפור הצלחה גם אם איש אינו יודע את הסיבות לקיומה של תדמית כזו. יש לנשיאות דימוי קצת מנופח, ומכאן התהייה על גילה הצעיר של אורלי לוי. לאליטות עם תדמית עצמית ליברלית-שמאלית קשה לשקול את בחירתה כיוון שעצם ההתגייסות למענה מצד עיתונאים שמאליים נחשבת לכפירה ב"קונפליקט לכאורה". בשנת 1999 ושוב בשנת 2001 סברו במרצ, שאהוד ברק הימני הוא איש שלהם, ובעזרת האדמו"ר עמוס עוז העדיפו אותו אפילו על פני פרס, שמרד לרגע בתנועת העבודה שבשמה נשבע כי רצה להיבחר לראשות הממשלה בכל מחיר. הוא חזר על צעדו החמוּר כאשר מפלגתו העדיפה על אמיר פרץ על פניו. גם עכשיו מתחלחלים ותיקי העבודה כאשר אני מנסה לגשש בשטח ולאמוד את תגובתם למועמדותה של אורלי לוי.

לכן אני מנסה עכשיו את כוחי כדי להסביר מדוע אורלי לוי עדיפה בהרבה, מנקודת ראותו של השמאל וגם זו של הציונים המתונים על פני פרס. הנשיא המכהן כרגע הוא ניאו-ליברל מובהק, מבצע ראשי של הנהגת כלכלת שוק פראית ומעריץ מובהק ומוצהר של מרגרט תאצ'ר. הוא גם אבי הכור הגרעיני והמנצח על פיתוח נשק הרתעה כזה בישראל, לפחות לפי הדיווחים בכל רשתות התקשורת החשובות בעולם. פרס היה אדריכל שיתוף הפעולה הצבאי עם דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד הגזענית (עד 1994), ולטענת הבי.בי.סי שיתף פעולה עם המשטר הלבן שם גם בניסויים גרעיניים בדרום האוקיאנוס האטלנטי. בכל הנושאים האלה וגם ביחס למדיניות הסוציאלית בתוך ישראל לוי היא משמאל לפרס. רק מי שעדיין סבור שפטפוטים עם אנשי אבו-מאזן על שלום שלא יגיע לעולם הם חזות הכול מסוגל להתייחס ברצינות לנשיא. כל דיון בפרס ובשרידי אנשיו רק מעצים את מועמדותה של אורלי.

לדעתי נוכל לשלוח מסר מרענן ומלהיב לאזרחי המדינה, יהודים וערבים, אם נקדם בעבודה משותפת את לוי. היא אקדמית, צעירה, מייצגת נפלאה של הציבור המזרחי, צמחה מעיירת פיתוח (בית שאן), יש לה ניסיון מגוון בעבודה בכנסת והיא השתתפה בכל המערכות לקידום השכבות החלשות והאזרחים הקטנים בשנים האחרונות. מובן שיש עוד מועמדים ראויים, כמו דליה דורנר, דן שכטמן או אביה של אורלי, דוד לוי. אבל רוב יריביה של אורלי לוי שייכים לאליטות האשכנזיות הישנות או לעסקונה העדתית הוותיקה. אם ייבחר מישהו מהם, לא תהיה בכך שום בשורה חדשה.

פרס מסמל את האליטות הישנות, ושימש כגשר רעיוני בין הבן-גוריוניזם לבין תלמידי זאב ז'בוטינסקי ומנחם בגין. אם נוסיף לתמהיל האומלל הזה גם את הניאו-ליברליזם, את פירוק חברת העובדים יחד עם כל המבנים הכלכליים והחברתיים שלא היו שייכים לעולם הרכושני החדש שפרס, חיים רמון, אריאל שרון, יצחק רבין וחבריהם הקימו כאן על חורבותיו של עולמנו ועל מותם של חלומותינו, אולי נבין שהחלק המתקדם, שוחר השלום והשוויוני בחברה הישראלית זקוק לא רק לפוליטיקה חדשה אלא גם לסמלים מלהיבים יותר. אורלי לוי תוכל להיאבק מארמון הנשיאה בבעלי ההון, ולדבר בשמם של המדוכאים, העניים, חסרי העתיד וחסרי התוחלת, אלה שאינם יכולים לחלום אפילו על מגורים נאותים לילדיהם. נכון שלנשיא כאן יש בעיקר סמכויות סמליות, אבל במצב החברתי השׂורר היום כולנו זקוקים לכך שמסרים חברתיים יזכו לקול ממלכתי מאנשים חדשים.

בשיא פריחת התאצ'ריזם ניסתה המלכה אליזבט להתייצב נגד גבירת הברזל ראשת הממשלה תאצ'ר, ולא נחלה הצלחה מיידית. המלכה, כמו כמה חברי פרלמנט שמרניים שהאמינו בשמרנות "רכה", פטרנליסטית אבל עם אחריות לאומית כוללת, ניסו לעכב את סגירת המִכרות, להגן על הצפון התעשייתי באנגליה שתאצ'ר הרסה במתכוון, לשמור מכל משמר את שירות הבריאות הלאומי שהוקם על ידי הלייבור (עבודה) אחרי הבחירות לפרלמנט ב-1945. אורלי לוי, מעצם הגדרת עמדותיה, היא אנטיתזה לנצלנים ולמושחתים שגונבים מכולנו בתירוץ, שהגיהינום שהם הקימו הוא כורח כלכלי.

  • פורסם בכל העיר, 11 אפריל 2014
תגובות
נושאים: מאמרים

19 תגובות

  1. יובל הגיב:

    נכנסתי לאתר הזה עכשיו במקרה. לא ידעתי שיש אתר של השמאל הרדיקלי. אני שייך למחנה ההופכי, אבל זה מרענן לקרוא דיעה לא מקובעת ולא סטריאוטיפית שמוצגת בכנות ובבהירות.

    אני לא תמים לגבי הקוטביות הבלתי מתפשרת בין תוכן האתר הזה לבין המחנה שאני משייך את עצמי אליו, אבל למרבה השמחה לפחות במאמר הזה מבוטא יחס משופר בהרבה מדברי ראש ממשלה בישראל שנהג לצאת מהמליאה כאשר ראש האופוזיציה נאם וכאשר רצה להתייחס אליו כינה אותו "האיש היושב ליד ד"ר באדר. "

    • ג.ש. הגיב:

      אני מעדיף את ח"כ לשעבר תמר גוזנסיקי על לוי אורלי מהסיבה : תמר מאז ותמיד הייתה עקבית בדעותיעה
      לעומת אורלי לוי שמציעה את עצמה לעבודה או מרץ ובסופו של דבר מצטרפת למפלגה קיצונית ימנית.
      האם זו דרך של עקביות מבחינה אידיולוגית?

  2. מומחית למרחב התפר הגיב:

    רעיון מקורי ומבורך בעיקרון, אבל אולי כדאי לאפשר לה עוד מספר שנים של פעילות חיובית בכנסת, בטרם יוצע לה תפקיד של סמל ממלכתי, ופחות פעילות של ממש.

  3. סילבי קשת הגיב:

    רעיון נהדר, שאני אגב הצעתי אותו לפני כשבועיים, למקרה הכמעט בטוח כי השופטת דליה דורנר לא תיבחר.

  4. רפאל הגיב:

    כאשר המקוריות מוגזמת הופכת למגוחכת.

  5. אסתר הגיב:

    כמי שהיתה שמחה מאד לראות את תמר גוז'נסקי מכהנת בתפקיד המכובד של נשיאת מדינת ישראל, הרי במציאות הקיימת ואל מול גלריית המועמדים-ות שהציגו מועמדותם-ן, אני מצטרפת להצעה של חיים הנגבי להעלות על סדר היום הציבורי את המועמדות של אורלי לוי לתפקיד נשיאת מדינת ישראל.

  6. שי הגיב:

    זה אתר הגדה השמאלית שמציע מועמדת פשיסטית לנשיאות?

  7. מישהי הגיב:

    מצבת המועמדים מעוררת החמלה מסירה ספק מעל ההכרח לבטל לחלוטין את מוסד הנשיאות.

  8. ירון הגיב:

    חיים היקר,

    מצטער, אך מי שהיא חברה במפלגתו של איווט ליברמן צריכה לקחת אחריות על זה.
    האיש שהציע מעל דוכן הכנסת להוציא להורג את חברי הכנסת הערבים בשל פגישתם עם חמאס.

    וגם אנחנו צריכים לקחת אחריות ולא לתת יד לאישה המשתייכת למפלגה הפשיסטית הישראלית..
    גם אם היא מגלה נטיות סוציאליות.

    קישור:
    http://www.themarker.com/law/1.362894

    שלך,
    ירון.

  9. רבים הגיב:

    רבים ב"שמאל העקבי" מתפלאים במה מתעסק איש השמאל העקבי

    לא להאמין

    • צפור בודד הגיב:

      אני אפילו לא נגשתי לקרוא מאמר זה. רק הנושא גרם לי להתרחק במיאוס מגופו.
      מוסד הנשיאות, עלוקתי ומבייש כל תא בגופה של מדינתנו. וצריך לנתצו מהיסוד!!
      כיצד יכול שמאל עיקבי לבחוש בעיסה זו?
      ואל יגידו לי הנפש והמצקצקים והמחרים ומחזיקים למינם, אחרי הכותב המוכשר, שזה "הרע במיעוטו" וכיו"ב הברות הנזרקות לחללו של עולם.
      הבושה ממש מכה. והבזיון זועק לשמיים.

  10. רמי מתל אביב הגיב:

    אני לא רואה גליק גדול בבחירתה של לוי לנשיאת מדינת ישראל. שיהיה. אבל לרשימת זכויותיו של שימעון פרס הכותב שכח להוסיף את הפסדו בבחירות לביבי נתניהו, הפסד שגרם וגורם נזק בל יתואר לשני עמים אומללים, ושהוא באחריותו הכמעט בלבדית של נשיאינו ירום הודו.

    אם כבר ממנים או בוחרים נשיא, אני מציע את תמר גוז'נסקי.

  11. אין כמו חנין זועבי הגיב:

    לנשיאות 'מדינת ישראל' בדרך ל'ישראסטין' ולפילסטין ערבייה.

  12. צדוק התקוה הגיב:

    הרי כולם יודעים תמר גוזנסקי אין לה סיכוי כנ"ל לאורלי לוי אבוקסיס כמו שלא היה סיכוי לשופטת דליה דורנר או לדליה איציק כל אחת מהן מיצגת דעות שלא מקבלות על חלק מהציבור וחנין זועבי מישהוא כאן רשם נו באמת אולי במדינת פלסטין יהיה לה יותר סיכוי גם שם אני לא מאמין שתבחר אולי פוטנה ………… מהאח הגדולללללל

  13. אלמן ישראל הגיב:

    רעיון טוב חיים.אני מניח שיכולת קידום הרעיון אפסית. בילעין ונעלין זה העיקר בחברה החמסנית הדורסנית שלנו?הייתי רוצה מאוד לראות את השמאל מוביל מאבק אמיתי בחמסני הצמרת…כן…זה פופוליזם אבל היה הופך אותכם לרלוונטיים ..מה שאתם בכלל לא..חג שמח…או שאולי אסור פה באתר..וואלה לא יודע

  14. אזרחים סרבו ביומטרי הגיב:

    מי שהתעלם ממאיר ביומטרי שטרית צדק.
    וארור היום שבו ניתנה לו זכות כניסה לפוליטיקה.

    • צפור בודד הגיב:

      אני מבין שיותר מאשר שונא אתה השר שיטרית שונא הינך רעיון המאגר הביומטרי. ובכן אני למשל שונא שטרית בעיקר בשל זחיחותו ויכולתו לזחול ולהעמיד עצמו במעלה הסולם הפוליטי דרך עסקונה תחמנית ללא שום יכולת או כשורי אמת (אך ביננו הראה נא לי פוליטיקאי אחד שאננו כזה), אני גם שונא אותו משום שהוא טייקון המלביש כלבו בחליפת ורסצ'ה. אך…אני רואה דוקא בחיוב המאגר הביומטרי. אני מוכן ומזומן לדון בזאת, למרות שמתוך נסיוני, השינאה שחשים שוללי המאגר הב"ט כלפי מאשריו ובדיעבד חוסר היכולת לנהל שיח ו/או דיון בנושא החשוב הזה, מעידה בד"כ על משהו נוסף וסמוי…(האם זו במקרה קופת שרצים שלא רוצים שתפתח?…כאן בד"כ השוללים עוברים לקללות, אם לא מעבר לכך).

  15. טור סאטירי מהגדרתו הגיב:

    הטור סאטירי בזה שהוא מצטרף לגל המשונה הזה שכל אחד שיש לו במה ויודע קצת לכתוב ולקרוא מציע מועמד משלו לנשיאות. ההתעסקות בזה לבדה כבר סאטירית בלי קשר לזהות המועמד המוצע.

  16. נדב הגיב:

    הרעיון מצחיק עד מגוחך.

הגיבו לאלמן ישראל

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים