הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-24 באפריל, 2014 5 תגובות

מעשה שהיה כך היה:  ביום שישי האחרון בשעה 19:00, התחילו שני ילדים להקיא. הסיבה לא היתה ברורה אבל היה די בטוח שלא מדובר בהרעלת מזון. ילדים אחרים כמו גם המבוגרים בשתי המשפחות שצרכו את אותו מזון חשו בטוב. ההורים בשתי המשפחות, האחת בכפר תבור והאחרת בגבעתיים נלחצו. המשפחה מכפר תבור לא התעצלה והסיעה את הילד למוקד "רפואה דחופה" הקרוב ביותר – בעפולה. נסעו חצי שעה, ישבו בתור חצי שעה ואז הרופא החל בבדיקה. הוא לא מצא דבר חריג וביקש מההורים לגשת לצילום חזה. שם נמשכה ההמתנה בתור עוד שעה והממצא חד משמעי: הילד יוסי בלע מטבע. הוא  הועבר לבית החולים העמק ונותח. ההורים של ניצן מגבעתיים טלפנו למוקד חברת הביטוח הפרטית שלהם. המוקדן הציע להם להתייעץ עם רופא בטלפון. הרופא הפנה אותם לחדר המיון באיכילוב ושיגר לשם פקס. ניצן הגיע לבית החולים אחרי חצי שעה, הרופאה במיון הורתה על צילום חזה והתברר, כמו במקרה של  יוסי, שניצן בלע מטבע. ניצן נותח בשעה 19:45. יוסי נותח אחרי  21:30. פער השעות נבע מסיבה אחת בלבד: כסף.

כך מייצרים קדימות בבית חולים ממשלתי

הוריו של יוסי  ידעו שאם יפנו לבית החולים ויתברר כי אין סיבה לאשפוז – הם ייאלצו לשלם אלפי שקלים מכיסם. לכן פנו קודם ל"מוקד רפואה דחופה" – מנגנון בירוקראטי ובמקרים קלים גם רפואי – לסינון חולים שהקימו קופות החולים. להורים של ניצן לא היתה בעיה: טלפון אחד והשיקול הכספי היה כלא היה. הם זכו בקדימות. סיפורם של ניצן ויוסי הוא סיכום מקוצר של העוול במערכת הבריאות. הקדימות לאותו טיפול, נקבעת לפי שיקולים כספיים. בשני המקרים הילדים טופלו בבתי חולים ציבוריים. כלומר הכסף הפרטי – ואין כאן עדיין שרות רפואי פרטי (שר"פ) – יצר קדימות בטיפול רפואי במתקן ציבורי. כל זה לא היה קורה אילו ההפניה של הרופא מחברת הביטוח היתה תופסת רק בבית חולים פרטי שאת עלותו היתה משלמת חברת הביטוח. במקרה שלנו הציבור שילם עבור שני הניתוחים כאשר הניתוח של ניצן הוקדם רק כי הוריו שילמו מכיסם את הביטוח הפרטי.

העמדה של יעל גרמן

ואת זה, אפשר להבין, מבקשת עתה הרפואה ה"גרמנית" מבית מדרשה של השרה יעל גרמן, להשריש ולהעצים במסגרת ה"רפורמה במערכת הבריאות". אפשר להבין זאת מהמלצה שגיבשה "תת ועדת הביטוח" שהיא חלק מוועדת גרמן היושבת על מדוכת אותה רפורמה. תת הוועדה המליצה שיהיה ביטוח אחיד לבחירת מנתח ולחוות דעת שנייה. כל אדם – ללא מבחן בריאותי כמקובל בחברות ביטוח פרטיות – יוכל לקבל את הביטוח הזה, תמורת תשלום כמובן. אפשר להתווכח אם טוב הביטוח האחיד או לא. אבל אם מקובל שיהיה ביטוח המעניק למבוטח אפשרות לבחור מנתח במתקן ציבורי ולקבל שם חוות דעת שנייה על המלצה רפואית – אם מאשרים את השרצון הקטן הזה ברור שיאשרו כי במתקנים הציבוריים יהיה שרות פרטי. גם זה הגדול והמוכר – השר"פ, וגם זה הקטן שסידר לילד ניצן קדימות על פני הילד יוסי.

ממה נפשך. אם ועדת גרמן בדעה שאין מקום לרפואה פרטית במתקן ציבורי למה חשוב אם הביטוח הוא אחיד או לא? אם במתקן ציבורי יהיה רק טיפול ציבורי לפי צרכי החולים ולא לפי כספם – מה זה משנה איזה ביטוח פרטי יש לחולה? הביטוח הפרטי, במקרה כזה, יהיה רלוונטי רק לבתי חולים פרטיים. ושם שיעשו מה שהם רוצים, ללא מעורבות של כסף ציבורי.

עכשיו, משדנים על טיב הביטוח, אנחנו יודעים כי הרפואה ה"גרמנית" משמעה רפואה פרטית במתקן ציבורי. בשביל זה בחרתם לפיד. בראבו.

תגובות
נושאים: מאמרים

5 תגובות

  1. אילו היה זה מטבע זהב ״גרמני״ הגיב:

    היו מנתחים מיד, ורבים של מי המטבע. רק שיש בעיה: זה לא נראה בצילום הרנטגן.

  2. רמי מתל אביב הגיב:

    לא הבנתי.
    גדעון צריך להסביר.
    מאיפה בא "ההפניה של הרופא מחברת הביטוח"?

  3. שי הגיב:

    צודק בהחלט, המחירים של "הרפואה הדחופה" בישראל הם שערוריה.

  4. דוד הגיב:

    סיפור מופלא שמוכיח את ההפך הגמור – מערכת הרפואה הציבורית בישראל היא פלא והפער בינה לבין המערכת הפרטית קטן מאד. הפרש של פחות משעתיים בכניסה לחדר ניתוח בין מי שבחר במסלול הפרטי לציבורי הוא זניח ונובע בעיקרו מהמרחקים הקיימים בפריפרייה.

  5. רפאל הגיב:

    אני אספר סיפור שקרה לי באמת, ולא סיפור היפותטי. נפלתי במדרכה, שברתי יד ופריקה מהכתף. הגעתי למיון ביום ה', נותחתי ביום ד' אחרי 7 ימים!!! עם כאבי תופת. אדם שלידי שילם 20,000 שח , נותח באותו יום שהגיע לבית חולים. מנתחו הבכיר הגיע לבקרו כל יום. לעומת זאת עד היום אני לא יודע מי נתח אותי .
    לא יודע לכתוב סיפורים, אבל תאמינו לי זה פשוט מה שהייה.

הגיבו לאילו היה זה מטבע זהב ״גרמני״

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים