הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-22 במאי, 2014 43 תגובות

מערכת הארץ עשתה את הדבר החריג ולא כל כך מקובל אצלנו, היא פרסמה מאמר ראשי בו דנה ברצינות וברגישות בנכבה הפלסטינית (29.4.2014). היא עשתה זאת בעקבות הצהרתו של אבו מאזן "כי רצח היהודים בשואה היא הפשע הנורא ביותר נגד האנושות בזמן המודרני". "פשע השואה" נכתב במאמר המערכת של הארץ "אינו צריך לגרום לישראל להתעלם מפשעים שקרו או אסונות שאירעו לעמים אחרים, בין אם אלה הארמנים, הפלסטינים, או שבטים באפריקה". המאמר מדגיש: "שישראל אינה רשאית להדיר את אסונם של הפלסטינים מהתודעה ההיסטורית של אזרחי ישראל. " אך מאידך המאמר מוסיף בזהירות: "המחלוקת על מידת אחריותה של ישראל להגירתם, גירושם ועקירתם של מאות אלפי פלסטינים במלחמת השחרור היא עניין להיסטוריונים".

palrefugeesפליטים פלסטינים, 1948

העלאת נושא הנכבה (אפילו תוך עקיפה של חלקה המרכזי של ישראל בנכבה הפלסטינית) על ידי מערכת הארץ ראויה להערכה כשם שכל ניסיון להביא להכרה הדדית בין שני העמים – ישראלי ופלסטיני – תוך ניסיון להבין אחד את סבלו של הזולת, ראויים להערכה מיוחדת, בפרט כאשר התקשורת הישראלית ברובה עיוורת לסבל הפלסטיני.

אולם לא כך חושב פרופ' שלמה אבינרי . הוא נפגע כנראה בעומק נפשו (הלאומנית יש לומר) – מדבר מערכת "הארץ", לדידו זו "קבלת הנרטיב הפלסטיני" (5.5.2014 הארץ).

הטחת ההאשמה של קבלת "הנרטיב הערבי" מטרתה להרתיע כל הבעה ישראלית בזכות הבנה לסבלו של הפלסטינים ביום אבלם. כנראה ברור לאבינרי שלא יתכן שמישהו בישראל, ובוודאי לא עיתון ישראלי מרכזי, יקבל טענה של ערבים (!), בוודאי לא טענת הנכבה הפלסטינית הסותרת את נשמת היסטוריוגרפיה הציונית. למזלנו איננו מאמינים לערבים – מזמן הורגלנו לחשוב (ע"י דורות היסטוריונים, ותועמלנים מטעם, ביניהם גם אבינרי) שדברי ערבים הם שקר, כזב מזרחי לא אמין.

השימוש שעושה פרופ' אבינרי במונח "נרטיב ערבי" אינו תמים כל כך – במחי עט הוא מצליח להפוך אירוע היסטורי מכונן, כמו גירוש אוכלוסייה ממולדתה, לדרגת "נרטיב". "נרטיב" לפי המילון הוא בעיקר "סיפור" וכך עברנו מהיסטוריה איומה לסיפורים.

אבנרי מתרעם: "נכבה?" הוא שואל: "אין ספק שאסון לאומי ואישי פקד את הפלסטינים?" והוא עונה-שואל: "אסון?, הנכבה הייתה רעידת אדמה? סופת טורנדו? צונאמי?". וכאן הוא קובע: "לנכבה אין קשר לישראל, היא אשמת הפלסטינים עצמם!" והא מסביר שזו "הייתה תוצאה של החלטה פוליטית ערבית למנוע את הקמתה של מדינה יהודית בחלק של א"י המנדטורית". וכך הוא מגולל את אשמת הנכבה על נפגעיה עצמם, הפלסטינים.

אולי חושב אבינרי שבהכחשת הנכבה הוא ניקה את מצפונה של ההיסטוריוגרפיה הישראלית הממסדית שתמיד ניסתה להתכחש לנכבה ואולי ובעיקר עזר לתושבי ישראל לא ליפול בפח הנקבה ולישון שנת צדיקים.

אך יורשה לנו בכל זאת לשאול כמה שאלות: בנובמבר 1947 התקבלה החלטת או"ם על חלוקת המנדט הבריטי לשני העמים, היהודי והערבים. באותה עת חיו בפלסטינה כ-900 אלף פלסטינים ו-450 אלף יהודים. מאדמת פלסטינה נמצאו בידי היהודים רק 7%. עכשיו באה החלטת או"ם והקצתה 55% משטחה של פלסטינה ליהודים, ו-45% לפלסטינים. מראשית המאה פלסטינה הייתה עותומאנית ותושביה, רובם ככולם, פלסטינים. עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה התקבצו בפלסטינה בקושי 40 אלף יהודים. רק עם מסירת המנדט על פלסטינה לבריטים (כמובן בלי לשאול את תושביה) נוצר והתבסס יישוב יהודי בארץ. האם יודע אבינרי או מישהו, על עם, על ציבור שיהיה מוכן לוותר כך על הרוב בארצו, שיסכין עם מסירת רוב השטח לאנשים שבאו מבחוץ? כמובן שהפלסטינים התנגדו להחלטת האו"ם. אולי זו הייתה החלטה שגויה מבחינה פוליטית אך קשה לי לתאר מישהו במצבם היה נוהג אחרת. ואולי הפלסטינים חשו כבר מה יעוללו להם כאשר תקום מדינה יהודית – הלוא הגירושים והנישולים החלו עוד לפני החלטת האו"ם.

מכל מקום, אבנרי משתיק לחלוטין את הסכמת הערבים לחלוקת המנדט, והסכמתם להקמת מדינה יהודית אלא שלא לפי הצעה בלתי צודקת של החלוקה, לפי דעתם. דבר זה מוסתר בדרך כלל בתעמולה הישראלית אך מתועד אפילו בהתבטאויות של בן גוריון מאותה תקופה. מכל מקום לא רק הפלסטינים לא רצו לקיים את החלטת או"ם כלשונה – דה פקטו גם היהודים לא קיימו אותה. היהודים לא הסתפקו ב-55% משטח המנדט שהוקצה להם, אלא השתלטו על 77% אחוזים. ומה שיותר חשוב – בניגוד להחלטת או"ם הם סיכלו את הקמת מדינה פלסטינית ומסרו את האדמה המיועדת למדינה הפלסטינית, תוך הסכם סודי ובהסכמת הבריטים למלך הירדני עבדאלה.

בכך פעלה ישראל שקמה אחרי החלטת או"ם לפי המדיניות הציונית משחר ימיה. קו מדיני ישיר של רצון לסכל כל עצמאות פלסטינית מוביל מהרצל, דרך וויצמן, בן גוריון ועד נתניהו היום. צריך לקרוא כיצד שמחה פלפן, איש השומר הצעיר, מספר בספרו המעולה "לידת ישראל – מיתוסים ומציאות" כמה העריץ את חיים וויצמן (כמו רוב אנשי השומר הצעיר דאז, ואני בתוכם) וכיצד התאכזב מרה כאשר גילה תוך מחקרו שוויצמן "הליברל" מעולם לא היה מוכן להכיר בזכויות פוליטיות של הפלסטינים. וכך אחריו עד היום נתניהו. והנה בא אבינרי ומספר לנו שהפלסטינים היו אלה שלא היו מוכנים להכיר בהקמת מדינה יהודית.

גם הנכבה לא באה כך במקרה במהלך המלחמה. כיום אנו יודעים היטב שתכנית ד' לגירוש ונישול הפלסטינים נרקחה ותוכננה עוד לפני החלטת האו"ם. הכפרים הראשונים שנכבשו, נהרסו כבר בדצמבר 47'. הנה דוגמה מכוונות בן גוריון. ב-6 באפריל 48', בכינוס של מזכירות מפא"י, הוא עונה לאלה השואלים לחכמת מעשים נגד הפלאחים במקום נגד האפנדים והוא משיב: "האויבים שלנו הם הפלחים!" כאן ראוי גם להזכיר שמלחמת 48' לא הייתה מלחמת שחרור מהעול הבריטי כפי שהיא מתוארת בהיסטוריוגרפיה הממסדית – המלחמה הייתה מלחמה נגד הפלסטינים. מלחמה שבן גוריון התחיל להכין מיד עם הסכמתו להפסיק את פעילות ההגנה נגד הבריטים.

אבל לפי אבינרי אשמה בנכבה ההנהגה הערבית פלסטינית! ( "אסון הנכבה……הייתה תוצאה טרגית של החלטה פוליטית של ההנהגה הערבית כדי למנוע את הקמתה של המדינה היהודית "). ובכן ברור – ההנהגה הערבית ולא צה"ל גירשה את הפלסטינים.

אפילו נניח לרגע לצורך הדיון שהפלסטינים עשו לעצמם נכבה, נשארה שאלה: למה לא נתנו להם לחזור בתום המלחמה? אם הערבים ברחו מפחד דיר יאסין ושורה ארוכה של מעשי טבח רבים אחרים האם זו ההנהגה הערבית שלא נתנה להם לחזור או ממשלת ישראל?

הנה החלטה 194 של האו"ם בנידון, מדצמבר 1948:
"… הפליטים אשר ברצונם לשוב לבתיהם ולחיות בשלום עם שכניהם יורשו לעשות זאת במועד המוקדם ביותר האפשרי מבחינה מעשית, וישולמו פיצויים עבור רכושם של אלה אשר יעדיפו לא לעשות כן, או רכוש שהושמד או נפגע, אשר לפי עקרונות המשפט הבינלאומי או המקביל לו, מוטל על הממשלות או הגופים האחראים לפצות עליהם".

האם אי פעם חשבה ממשלת ישראל למלא אחר החלטות אלה? ניתן גם לשאול הכיצד אנחנו, שמבססים את זכויותינו החוקית על ארצנו על החלטת עצרת או"ם אחרת, יכולים להתעלם מהחלטה זו?

את שלמה אבינרי כל זאת אינו מעניין – הוא מסביר לנו שבתום מלחמת העולם השנייה גורשו גם 12 מיליון גרמנים אתניים משטחי פולין, צ'כוסלובקיה, והונגריה בעקבות התקפת הנאצים על ברה"מ. כאן ושם, הוא כותב, שילמו אנשים על פשעי הנהגתם. ובכן הבנו – עכשיו הפלסטינים מושווים גם לנאצים. התנגדות הפלסטינים במלחמת העצמאות לצה"ל דינה, בעיני אבינרי, לפלישת הנאצים לברה"מ במלחמת העולם השנייה לשם כיבושה והפיכתה לקולוניה נאצית.

ודרך אגב כאן אני נזכר שהשוואה נואלת זו בין מלחמת הפלסטינים לזו של הנאצים אינה חדשה. היא הופיעה כבר במלחמה עצמה. אבא קובנר, בעצמו לוחם אנטי נאצי בגטו, בהיותו קצין תרבות של צה"ל אימץ את הסיסמה של הצבא האדום נגד הנאצים: "מוות לפולשים, תהילת נצח לנופלים על הגנת המולדת." אולם כבר אז נמצאו מי שהתנגדו להשוואה נלוזה זו, וכמה שאני זוכר הסיסמה נפסלה. מה שכאמור לא מפריע לאבינרי להעלות אותה היום בלבוש אחר, "היסטורי" כביכול.

חוסר הרגישות המוחלט לסבלו של עם אחר, האשמתם של הפלסטינים בנכבה, ואף השוואתם באופן עקיף לנאצים, הן לא רק תעמולה מתנשאת של כובשים, איבוד כל שמץ של יחס אנושי למי שהובסו במלחמה זו; אלא גם – מה שחשוב יותר – ניסיון לסתימת כל סדק, אם יש עדיין כזה, לקירוב בין שני העמים.

שלילת זכות הפליטים לחזור, כמו החזרת השטחים הכבושים, הייתה והינה ביסוד המדיניות הישראלית. הסברה ותעמולה שכזו מעניקה לעוסקים בה את כל הכיבודים והצ'ופרים שמדינה יכולה להעניק: פרסים, תארים, כבוד, ואף כיסאות מרופדים. פרשנותו של אבינרי אינה יוצאת דופן.

אין איש יודע מה היה קורה לו נצמדה ישראל החדשה באמת להחלטות האו"ם של 47'. לו הייתה מסתפקת בגבולות של ההחלטה ומונעת את הנכבה. אולי היינו חיים היום בישראל קטנה יותר, אך ייתכן גם שמזמן לא היינו דואגים היכן בדיוק עוברים הגבולות כי היינו חיים בשלום עם הפלסטינים, בהבנה עם העולם הערבי ועם העולם כולו.

אך המדינה החדשה לא הייתה מסוגלת להשתחרר מירושת מושגים ציוניים-לאומיים קצרי ראות ולצאת בדרך חדשה. כפי שגם היום מדינת ישראל אינה מסוגלת לכך. וכפי גם היום שטחים, מלחמה, צבא, עומדים בראש סולם העדיפות.


ספרות:

Simha Flapan: The Birth of Israel. Myths and Realities. Pantheon Books. New York. (1987)

Avi Shlaim: The Iron Wall. Israel and the Arab World.W.W.  Norton & Company.  New York. London. (2000)

Ilan Pappe: The Ethnic Cleansing of  Palestine. Oneworld Publications  (2006)

תגובות
נושאים: מאמרים

43 תגובות

  1. ק.א. הגיב:

    אין בקרב כותבי ה "ימין" ולו כותב אחד בעל יושר אינטלקטואלי או בכלל. יושרה ימנית ניתן למצא אולי במתנחבלים ובאספסוף – שם אין שום מאמץ להכחיש את הנכבה, שם זו החגיגה "שלנו". שם יגידו לך שאנחנו החרבנו אותם ועוד נמשיך לעשות כך כי הארץ היא (רק) שלנו ואותה קיבלנו מהאלוהים וזוהי אף חובתינו להחריבם. אך האם זוהי הסיבה האמיתית למעש הכיבושי? יש שיגידו שכן. המוטיב הפסאודו-דתי-משיחי הביא לברבריזם (יודו-נאציזם) ואטימות קשה לסבלם של אחרים. להסבר הזה (הפסיכו-סוציאלי) יש בהחלט מקום, הכוח השיבטי הזה עובד כמנגנון אינרציאלי שמשלב מסויים מזין את עצמו אבל בכל זאת הוא דורש מנוע שמדי פעם ישפוך שמן על התהליך ויכוון אותו במינון הנכון. המנוע הזה הוא המנוע השלטוני פסיכופאתי השולט בנו הוא הממסד האימפריאליסטי, אליטת הטירור הכלכלי, אלה הבעלים של המוקיונים שאותם אנו בוחרים לפרלמנט. ככה עובדת האימפריה. אימפריה חסרת אלוהים שעושה מינוף יצירתי לאלוהים ולשאר היצרים והפחדים.

  2. לשנה הבאה ביום השואה הגיב:

    הפליטים גורשו במקומם נקים בית חרושת יהודי לרובוטים צייתנים:

    https://www.youtube.com/watch?v=yliThCy3RxY

    מזהה יורה.

  3. עלי הגיב:

    הדברים הנאמרים במאמר אינם מבוססים על עובדות אלא על משאלות לב ודמיון
    1 אין מקום להשוואה בין רציחת העם הארמני לבין בעית הפליטים הפלסטינית.
    הפליטים הפלסטינים הם תוצר של מלחמה וזה מתרחש כמעט בכל מקום שבו מתקיימת מלחמה ואף אחד לא קורא לזה שואה או נכבה.
    2 אבו מאזן הוא מכחיש שואה בצעירותו זה שהוא חזר בו זה רק בגלל שהוא בן חסות של האמריקאים אחרת הוא היה ממשיך להחזיק בדעות של מכחיש שואה כמו רוב הפלסטינים
    3 הנכבה הערבית כפי שהיא מסופרת על ידי הפלסטינים בערבית מדברת על רציחות בכל כפר של מאות גברים על שדידת הנשים מתכשיטהן ועל גירוש הנשים באמצעות ירי את מעט הגברים שנשארו לקחו למחנות עבודה והעבידו אותם בפרך
    4 הערבים לעולם לא קיבלו נוכחות יהודית בארץ ישראל ראה האמנה הפלסטינית ואמנת החמס
    5 ב-1945 אחרי השואה היהודים לא היוו איום ממשי על הפלסטינים
    6 כל מלחמה היא תוצאה של צד אחד אשר בטוח שהוא ינצח זו הסיבה היחידה לפרוץ המלחמה ב-1948 הפלסטינים היו בטוחים שיביסו את היהודים בקלות ירצחו את היהודים ויטלו את רכושם
    (בעזרת צבאות ערב) אף לא לרגע הם חשבו על הקמת מדינה פלסטינית
    ויש עוד הרבה מה להגיד

  4. ישראל הגיב:

    צריך להבחין כאן בין 3 מישורים:

    1. המישור ההיסטורי: השאלה איזה "נרטיב" הוא הנכון יותר – זה של אבינרי או זה של שמואל אמיר – כנראה לא תיפתר וכל צד מציג אותה מנקודת מבטו האידיאולוגית
    2. המישור הפוליטי-מדיני: גם אם נניח שהפלסטינים צודקים, האם אנו יכולים להרשות לעצמנו לתת להם היום לחזור לבתיהם בהמוניהם ולאיים בכך על קיומה של ישראל כמדינת היהודים (כך ולא מדינה יהידית).
    3. המישור המיתוסי – ברור שבעיני הפלסטינים נעשה להם עוול והתחושה הזו מלווה את העם הזה גם אצל אלה שהם הרוב הגדול, שנולדו הרבה אחרי 48'. זה אומר שבמו"מ איתם צריך לפחות להבין את הבעייה שלהם ואת חוסר יכולתם וחוסר סמכותם של מנהיגיהם לוותר על זכות השיבה. כלומר, אי אפשר להיענות לדרישתם הבסיסית אבל צריך להתחשב במגבלות שלהם אם רוצים באמת להגיע להסכם כלשהו.

  5. בין אבינרי לאורי אבנרי הגיב:

    אילולי הגירוש שעליו פקד בן-גוריון לא היתה הנאכבה. זה לא רק ״עניין להיסטוריונים" אלא בעיה שפתרונה רק נדחה. אין בכוונתי לעסוק בדחליל הציוני הזקן שלמה אבינרי. אמירותיו מוכרות כחסרות שחר. "נרטיב" -לפי המילון- הוא "סיפור". כך מעביר אבינרי אותנו מהיסטוריה של גירוש איום לסיפורים. תארו לעצמכם איזה סקנדל היה מתפתח אילו מישהו היה מאשים את קורבנות השואה בטבח ששת המליונים. (במקום אחר כבר דנו בדחיית יהודי הגולה בידי בן-גוריון-כצנלסון-וייצמן וגרינבאום.).
    אלא שאפילו אבקת הכביסה הציונית לא מסוגלת לנקות את מצפונה הכוזב והשיקרי.

    אורי אבנרי אינו ׳מכחיש נאכבה׳, אבל הוא ׳מחפש סימטריות׳ בטיהורים האתניים. במאמרו הטרי ״סלמן היקר״ כותב אורי אבנרי: ״מלחמת 1948 הייתה טרגדיה אנושית נוראה… לעתים קרובות נשכח ששני הצדדים עסקו בטיהור אתני. הצד שלנו כבש שטחים נרחבים, ויצר בעיית-פליטים ענקית. הצד הפלסטיני הצליח לכבוש רק שטחים מעטים, כגון העיר העתיקה וגוש עציון – ולא השאיר שם אף יהודי אחד״.
    אורי השאיר לנו את התהיה: האם עדיף הנסיון להפחית מאשמת שועלינו השימשוניים ע״י המצאת ״סימטריה״ או את הכזב השלמה אבינרי–הגלוי.

    • עלי הגיב:

      מה זה פקודת גירוש ? אתה מתכוון אולי לתוכנית גירוש אשר נרקמה ביוזמת בן גוריון
      לפי הידוע לא היתה תוכנית גירוש יש דוקא עדויות סותרות אשר מראות על יהודים שהתחננו לערבים להשאר בבתיהם ביפו או בחיפה .
      בעיתונות הערבית של 1949 אין שום איזכור למעשי זוועה או גירוש .
      לצד עדויות בנוסח הנארטיב הפלסטיני ישנן עדויות על בריחה יזומה כמו עדותו של אבו מאזן על בריחת ערביי צפת.
      העדות הטובה ביותר היא עדות נסיבתית הפליטים רצו לחזור לבתים שלהם מיד לאחר המלחמה
      אם היה גירוש אכזרי קשה להאמין שהיו מבקשים לחזור.
      כל מי שמזיל דמעות תנין על גורל הפליטים חייב לענות על השאלה "מדוע במשך 66 שנים מחזיקים אותם במחנות בתנאים תת אנושיים ולא משקמים אותם" ?
      וצריך גם לזכור את הטיהור האתני אשר ביצעו מדינות ערב ביהודים אשר הוא יותר אכזרי משום שהיהודים במדינות ערב לא הכריזו מלחמה ולא ביצעו פעולות טרור..
      העוול בחוסר השיקום של הפליטים ואחזקתם כקלף פוליטי מראה שכל סיפור הנכבה מטרתו פוליטית
      ומיועד להנציח את המאבק האלים כנגד מדינת ישראל

  6. צדוק התקוה הגיב:

    "זו תהיה מלחמת השמד וטבח שייזכר לדורות… בדומה
    לשחיטות המונגולים ומסעי הצלב". זה מה שאמר עזאם
    פחה, המזכיר הכללי של הליגה הערבית, במסיבת עיתונאים
    בקהיר, ב 15- במאי 1948 , יום הכרזת העצמאות.
    מלחמת העצמאות פרצה למחרת החלטת האו"ם בכ"ט
    בנובמבר 1947 על תכנית החלוקה לפיה יוקמו בארץ
    ישראל שתי מדינות – יהודית וערבית. הוועד הערבי העליון,
    שהנהיג את ערביי ארץ ישראל, הודיע על התנגדותו לתכנית
    החלוקה עוד בטרם התקבלה ההחלטה בעצרת האומות
    המאוחדות."פלסטין תתמלא באש ובדם אם יקבלו היהודים חלק ממנה",
    הבטיח ג'מאל אל-חוסייני, חבר הוועד הערבי העליון. אנשי
    אבן סעוד התחייבו לוועד הערבי כי "ברגע שנקבל את האור
    הירוק מן הבריטים, נוכל לזרוק את היהודים בקלות". פאוזי
    קאוקג'י הידוע לשמצה, מפקד צבא השחרור האסלאמי, נדר
    לזרוק את כל היהודים אל הים, ועבד אל-קאדר חוסייני,
    מפקד הכנופיות, הבהיר חד-משמעית: "בעיית פלסטין
    תיפתר רק באמצעות החרב, וכל היהודים חייבים לעזוב
    את פלסטין".
    אז למה שאני בתור יהודי שנולדתי כאן והורי הורי נולדו כאן כמה דורות למה שהנכבה תזיז לי על מי שהביא אותה על עמו

  7. את מי קירבנתי? הגיב:

    הארץ פירסם היום כי בספרד נוגחו 3 מטדורים ביום אחד. כמעט כל התגובות למאמר ראו באירוע מידה קטנה וסימלית של צדק וגינו בלשון נמרצת את המנהג האכזרי וההתעללות המיותרת. אולם אם לחליפין כבודם של 3 קלגסי כיבוש היה נפגע מפעולת מחאה מקומית והם היו חוזרים הביתה חבולים ומבויישים האם גם אז המגמה הגורפת של הבנה לרחשי ליבו של הקרבן היתה נשמרת? כמובן שלא. וכיצד היה מגיב הצבא על החוצפה הזו? מורידים רחוב על יושביו?

  8. שום בצל הגיב:

    נו שוין, אם כבר אז כבר, כמה נקודות:

    א. הנכבה היא אירוע מתוחזק היטב, בעיקר ע"י איסור ההיקלטות של הפלסטינים במדינותיהם.
    היינו, גם צאצאי הפליטים (שעדיין נחשבים פליטים – המקרה היחיד בהיסטוריה) לא יכולים
    להיקלט.
    ב. הפלסטינים סרבו סירוב קטגורי חד משמעי לשתף פעולה עם ועדת האו"ם שהציעה את תוכנית
    החלוקה. הם סרבו לכל אפשרות של חלוקה, לא 45%, לא 55%, ואיפלו לא 99%.
    ג. כמה ערבים היו עם פרוץ מלה"ע הראשונה? כמה ערבים הגרו לכאן במאה ה-20?
    האם יש איש היודע?
    ד. החלטה 194 נדחתה גם ע"י הערבים עצמם – הם סרבו להכיר במדינה שתתן להם לחזור.
    ה. כמה היתממות מרושעת – הפלסטינים לא מושווים לנאצים בגלל מלחמתם על אדמתם, הם מושווים
    לנאצים כיוון שהיו שותפי דרך לפחרון ה"בעיה היהודית", קרי,
    השמדת הנוכחות היהודית בפלשתינה.
    ו. כלום הייתה אפשרות אחרת? כלום ניתן לתת לאוכלוסיה כה שטופת שנאה לחזור ע"מ לקבל
    הזדמנות שנייה? ואני לא מדבר על הפלאחים שבסה"כ רצו לחזור לביתם. מסופקני כי אילו
    חזרו הערבים לאדמתם וישראל הייתה מסתפקת בגבולות החלוקה, כי היה בא שלום עלינו.
    ז. דיר יאסין עדיין נמצא תחת מחלוקת – האם ארע טבח או משהו אחר?

    ולסיום – אכן יש להכיר בסבלו של האחר, אולם המקרה כאן שונה משואת יהודי אירופה – שכן הפלסטינים תחת הנהגה קיצונית לא פעלו מתוך כוונה הגנתית, אלא פעלו והתכוונו להשמדה. בעולם גם לא ציפו שהמדינה היהודית תצליח להתגונן ברצינות מול צבאות ערב.
    במובן הזה, הסבל הפלסטיני לא שונה בהרבה, ואולי אפילו נמוך, במדד מרושע של סבל, מול סבל פליטי השואה, ויהודי מדינות ערב שנגזל רכושם. מדובר בקהילות בנות מאות ואלפי שנים שנמחקו.
    ברם, עם הפנים קדימה, יש להכיר במחנות הפליטים ובסבל הפלסטיני, ויש לפעול גם לקליטתם של מעטים (יחסית) בישראל גופא, תוך הענקת אזרחות ושיוויון. לא תיתכן שיבה המונית שתייצר מציאות אחרת, דוגמת סוריה רק בלי "happy end", לפחות לא ליהודים.

  9. רמי מתל אביב הגיב:

    בשנות ילדותי, ואלו שנות ילדותה של מדינת ישראל, השם "החלטת החלוקה" לא נכח בדיבור, אלא "ההחלטה על הקמת מדינת ישראל". זה זכור לי היטב. כעבור זמן רב נכנס הוכנס לתקשורת המונח המושכח "החלטת החלוקה", ככל הנראה על מנת לאפשר את הטענה ש"הם" התנגדו להחלטה ודמם בראשם. אנחנו חיים בביצת כזב שאיש אינו נקי ממנה. אם יש עתיד לשני העמים – הוא מחייב מחיקת הקו הירוק והקמת מדינה חילונית דמוקרטית על כל שטחי כנען, מהים עד נהר הירדן.

  10. "האשמה" הפלסטינית הגיב:

    אין ציונות ללא טיהור אתני. הפלסטינים לא התנגדו לחלוקה, הם התנגדו לקולוניאליזם הציוני שהתחיל בנישול הפלסטינים מיד כשנתנה האפשרות והתמיכה ע"י השלטון הבריטי. החלוקה היא שלב בתהליך הזה, טקטיקה,תכסיס, פרקטיקה קולוניאלית ידועה, שלב אחד בדרך ותו לאו. הפלסטינים הבינו מההתחלה ששום הסכם לא יעצור את השור הציוני בדישו אלא רק ההתנגדות. "אשמתם" היא רק בחולשתם.

    הציונות בנויה על שלושה יסודות, דמוגרפיה, אדמה והסתמכות על מעצמה אימפריאליסטית ובשרותה.
    ללא אלה אין מדינה "יהודית ודמוקרטית" היתר הוא "נרטיב". שום חלוקה לא מנעה מישראל הציונות להתנחל. להתפשט, לנשל ולחכות להזדמנות הבאה. לפלסטינים אין מה לעשות בעניין, הם האויב בעצם הימצאותם וקיומם ומי שעדיין לא רואה הוא עיוור ללא תקנה.

    המשחק הקולוניאלי וההתנגדות לו הוא משחק סכום אפס. הציונים לא יכולים לנצח בו בטווח הארוך. בנכבה טוהרו כשבע מאות וחמישים אלף שכיום הם חמישה מיליון נכבה נוספת כפי שמיחלים הציונים הגלויים לא תועיל. הפלסטינים הם כאן הם חלק מהאזור כך ישאר והם ישארו. השאלה היא רק כמה זמן תחזיק מעמד המדינה הציונית הצלבנית אם תמשיך בדרך הזאת.

    • שום בצל הגיב:

      גם פלסטין הגדלוה לא תתקיים ללא טיהור אתני של יהודים (למעט יהודי מחמד של נטורי קרטא).

      החלוקה לא הייתה טכסיס – היא הייתה תוצאה של ועידה של האו"ם שתוצאותיה לא היו ידועות מראש. ההנהגה הערבית סרבה לקבל כל ועדה ולשתף פעולה איתה, באופן גורף ומוחלט, ובואקום הזה ההנהגה הציונית תפקדה היטב, ועדיין, רק 45% לציונים. אילו הערבים היו משתפים פעולה, נראה כי היו זוכים ב-80%, או אולי במדינה אחת מעורבת עם רוב ערבי (??).

      ושוב, ישנה התעלמות מההנהגה הפלסטינית הקיצונית, שלא הסכימה לשום נוכחות יהודית בפלשתינה. נאדה. לפיכך,הנכבה, שהיא הפרדה מתבקשת בין אוכלוסיות, הייתה הרע המיעוטו.
      ורק בחסות מדינות ערב, העולם המוסלמי וטועני זכויות אדם שקריים, היא הועצמה למימדים אפיים, שאפילו השואה לא מגיעה אליה.

      ציון הנכבה, לכן, הוא בבחינת חזרה לאותה נקודה, בה ההנהגה הערבית פעלה לגרש את הציונים.
      ואולי זו מטרתה של אירוע הנכבה גם כיום.

      לגבי מדינה אחת חילונית דמוקרטית – yeah, right. תצביע בבקשה על מדינה כזו באיזורינו, שהיא נטולת לאום, בה דוברים 2 שפות או יותר, והיא רב תרבותית באמת.
      אני מניח שהמדינה הקרובה ביותר לכך היא המדינה השנואה בה אתה חי היום.

      • "האשמה" הפלסטינית הגיב:

        "לשום בצל" (לא לפי הסדר)

        החלוקה כמובן לא היתה תכסיס אלא ההסכמה לחלוקה מצד ההנהגה הציונית. לזאת יש מספיק סימוכין בדבריהם, אלא שאפילו לא בזה העניין. העניין הוא שבפועל הם "מכרו" את הפלסטינים לעבדאללה עוד לפני שהתקבלה החלטת החלוקה. בדומה למו"מ שמנהלת ישראל כבר שנים על חלוקה מול הפלסטינים, תכסיס כשהמטרה האמיתית מתבצעת בשטח בפועל ע"י כל ממשלות ישראל.

        "פלסטין הגדולה לא.. אולי מדינה דמוקרטית כן. זה תלוי קודם כל בישראל כי היא החזקה אלא שכוחה עומד לרועץ לה ולכן האפשרות של "פלסטין הגדולה" בעתיד על הפרק.

        "ההנהגה הפלסטינית הקיצונית" התנגדה למטרות הציוניות לישב יהודים במקומם ולהקים מדינה לכל היהודים על חשבונם.

        השפה העברית אומצה ע"י הציונים. בשום מקום היהודים לא דברו עברית. בכ"ז הבעייה לא זאת אלא שישראל היא לא חילונית ולא דמוקרטית.

        לעלי

        יכולת לחסוך לנו את כתיבתך המלומדת על ההיסטוריה של הצלבנים.
        הצלבנים היו זרים לתושבי האזור. הם כבשו את הארץ והתקיימו כאן בכוח צבאי בסיוע מבחוץ. הם לא התערבבו ביושבי הארץ (שלא ככובשים המוסלמים) וגם לא יכלו להביס אותם סופית. בזאת הם דומים לציונים.

    • עלי הגיב:

      אתה מזכיר מדינה צלבנית כאשר ברור שאתה מקבל את הנארטיב הערבי בענין המדינה הצלבנית (פולשים נוצרים ברברים חדרו לתוך העולם המוסלמי ויצרו מדינה צלבנית אשר נפלה בסופו של דבר)
      האמת ההיסטורית היא אחרת
      לאחר נפילת האימפריה הרומאית בשנת 476 החלק המזרחי של האימפריה אשר כלל את טורקיה ומדינות המזרח התיכון נקרא האימפריה הביזנטית החלק הזה קיבל את הדת הנוצרית
      האימפריה הנוצרית הזו החזיקה מעמד 200 שנה עד שברברים מערב הסעודית בשנת 630 פלשו לתחומה וכבשו חלקים ממנה שכללו את ארץ הקודש ואלצו את התושבים הנוצרים להמיר את דתם לדת המוסלמית.נפילת האימפריה הנוצרית ונפילת ארץ הקודש בידי המוסלמים היתה טראומה קשה
      לעולם הנוצרי ולאמונה הנוצרית הנוצרים לא שכחו במשך 400 שנה שארץ הקודש נפלה בידי המוסלמים ובשנת 1096 הם החלו לארגן את מסעות הצלב כדי להחזיר לחזקתם את מה שלדעתם שייך להם
      הנוצרים הצליחו להקים את המדינה הצלבנית שהתקיימה עד קרב חיטין בשנת 1189.
      טורקיה כאמור היתה נוצרית עד שמוחמד השני כבש אותה בסביבות 1498 וכך הקיץ הקץ על הנוכחות הנוצרית במזרח התיכון נפילת קושטא הנוצרית על ידי מוחמד השני מאופינת באכזריות

    • צדוק התקוה הגיב:

      לכותב "האשמה הפלסטנאית"
      קרא אולי זה יבהיר לך את הטיהור האתני שרצו לבצע הערבים כאן בארץ ישראל ואת אי הסכמתם לחלוקה
      זו תהיה מלחמת השמד וטבח שייזכר לדורות… בדומה
      לשחיטות המונגולים ומסעי הצלב". זה מה שאמר עזאם
      פחה, המזכיר הכללי של הליגה הערבית, במסיבת עיתונאים
      בקהיר, ב 15- במאי 1948 , יום הכרזת העצמאות.
      מלחמת העצמאות פרצה למחרת החלטת האו"ם בכ"ט
      בנובמבר 1947 על תכנית החלוקה לפיה יוקמו בארץ
      ישראל שתי מדינות – יהודית וערבית. הוועד הערבי העליון,
      שהנהיג את ערביי ארץ ישראל, הודיע על התנגדותו לתכנית
      החלוקה עוד בטרם התקבלה ההחלטה בעצרת האומות
      המאוחדות."פלסטין תתמלא באש ובדם אם יקבלו היהודים חלק ממנה",
      הבטיח ג'מאל אל-חוסייני, חבר הוועד הערבי העליון. אנשי
      אבן סעוד התחייבו לוועד הערבי כי "ברגע שנקבל את האור
      הירוק מן הבריטים, נוכל לזרוק את היהודים בקלות". פאוזי
      קאוקג'י הידוע לשמצה, מפקד צבא השחרור האסלאמי, נדר
      לזרוק את כל היהודים אל הים, ועבד אל-קאדר חוסייני,
      מפקד הכנופיות, הבהיר חד-משמעית: "בעיית פלסטין
      תיפתר רק באמצעות החרב, וכל היהודים חייבים לעזוב
      את פלסטין".

      • "האשמה" הפלסטינית הגיב:

        אולי לא הבנת (תקרא שוב) ודאי שהפלסטינים התנגדו לחלוקה זאת במסגרת התנגדותם לקולוניאליזם הציוני. לא היו מסכימים גורלם לא היה שונה כפי שאנו נוכחים יום יום.

        יכולת לחסוך לנו את כל הציטוטים שהבאת "להוכחת"… מה?
        בכל מקום שהיה כיבוש קולוניאלי תמצא אמירות כאלה ומעשים גרועים יותר או פחות מצד הילידים ותומכיהם אבל לא תמצא מקרה אחד שבו הילידים הסכימו להתחלק בארצם עם הכובשים הקולוניאליסטים.
        הם (הקולוניאליסטים) ניצלו אמנם אמירות ומעשים כאלו להצדקה עצמית ועל מנת להגביר את הדיכוי, הניצול או הטיהור האתני והג'נוסייד (הכל לפי המקום והמטרות) אך כל האשמה נופלת על הכובש הגזעני המדכא. הסוף ידוע וכדאי לקחת בחשבון שזו המציאות גם כאן

        • דינו הגיב:

          "לא היו מסכימים גורלם לא היה שונה כפי שאנו נוכחים יום יום" –
          לא ברור על סמך מה אתה טוען דבר שכזה. הרי זה אפילו לא מתיישב מבחינה לוגית:
          מה שקורה "יום יום" הוא בעיקר תוצר של חוסר ההסכמה הפלסטיני ההוא, אז במה בדיוק אנחנו "נוכחים יום יום"? מתי בדיוק התחלנו מלוח חלק?

          ולעניין הכיבוש הקולוניאליסטי:
          נא הסבר את מעשיו של המנהיג הפלסטיני הנאצי חאג'-אמין אל חוסייני באירופה ואת תרומתו להשמדת היהודים. האם "בכל כיבוש קולוניאלי" הסתובב מנהיג הנכבשים ועשה ככל יכולתו להשמיד את קרוביהם של הכובשים בכל מקום?
          אין אשמה מוטלת על עם שנדחק בלית ברירה לפיסת ארץ ללא עם (אכן, הפלסטינים לא היו עם לפני כן) בגלל רדיפות והשמדה בני מאות שנים שרק הלכו והתעצמו ואז כאשר כבר ישנו הסכם חלוקה – הצד השני פונה לאלימות.
          זה מה שקרה, ומלל צדקני על קולוניאליזם (שאינו רלוונטי כאן) לא ישנה זאת.

          • "האשמה" הפלסטינית הגיב:

            כמובן שצ"ל: "לו היו מסכימים גורלם לא היה שונה כפי שאנו נוכחים יום יום" ("לא" הראשון טעות הקלדה).

            לא יודע מה זה "לוח חלק". הסכסוך התחיל בדיוק כשהציונים התחילו להגשים את מטרותיהם בפלסטין בסיוע הבריטים שנתנה בהצהרת בלפור.
            המטרה הציונית היא השתלטות על כל פלסטין (לפחות) וסילוק ילידיה הערבים (עם או לא עם) בכל האמצעים והתחבולות. זה מה שאנו רואים יום יום (מי שלא עיוור). אחרי הטיהור הבסיסי ב-48-49-51, התנחלות ודחיקת רגליהם למובלעות, שמורות אינדיאנים, עד להזדמנות הבאה נכבה 2. הציונים, "המתונים" שבהם ישתקו כי הרי ישראל היהודית נלחמת תמיד "נגד השמדה"

            ולענין הכיבוש הקולוניאליסטי (בבקשה)
            מסכן היטלר. אלמלא חג' אמין לא היתה נופלת שערה משערות ראשו של יהודי אחד,,, יש ניאו נאצים ויודו נאצים שרוצים שנאמין בכך…

            המהגרים לקולוניות תמיד היו נרדפים (ההוגונוטים שהיגרו לדרא"פ) או מזי רעב מאירופה במעבר מהמשטרים הפיאודלים לקפיטליסטים). לכן ההצדקה העצמית הסובייקטיבית היתה קיימת ובודאי של הקורבנות, אלא שבכך ה"משחק" הוא סכום אפס ("חלוקה"=תחבולה) וזו תוצאתו הסופית של הסכסוך הקלוניאלי עם הילידים.

          • דינו הגיב:

            כדאי להפסיק עם האגדה האנטי-ציונית הזו לפיה הסכסוך החל בגלל התנועה הציונית. כבר ב-1834 פרעו ערבים ביהודים בצפת וירושלים כחלק ממרד הפלאחים. רק 6 שנים לאחר מכן נחתה על יהודי סוריה "עלילת דמשק". אפשר גם ללכת 100 שנה לאחור ל-1735 בה התרחש טבח המוני ביהודי קהיר "בהתפרצות קנאית מצד ההמונים, שצבאו על הרובע היהודי בעיר והרגו את רוב תושביו היהודים" (ציטוט מויקיפדיה הציונית).
            המסקנה היא שהאיבה של ערבים ליהודים היא עניין שבשגרה (או לכל הפחות – עניין של זמן, בסוף זה תמיד יגיע) שקיבל מעין לגיטימציה שקרית עם התפתחות התנועה הציונית.

            עוד אגדה היא ש"המטרה הציונית היא השתלטות על כל פלסטין (לפחות) וסילוק ילידיה הערבים". "לפחות". מה אתה אומר… אולי הכוונה האמיתית היתה להשתלט גם על סוריה ומצרים? אולי ירדן ולבנון?
            הפלסטינים גרמו ליהודים לראות בהם אויב שלא ניתן לחיות עימו בדו-קיום. לא ייתכן שאתה מבטל את זה לחלוטין.

          • ק.א. הגיב:

            דינו, זכותך המלאה ללכת שבי אחר מיתוסים ותעמולה במידה ונגרמת לך הנאה מיוחדת מזה. כלום אינך חושד שמשהו עמוק מסריח כשאתה מביט על התנהלות המדינה? איך אתה מסוגל לתת אמון במערכת הזו? התשובה היא שאתה כנראה מאמין לבולשיט שלהם. אז מה כבר אפשר עוד להגיד? נו, שיהיה לך לבריאות. רק תזכור שפעם מישהו באינטרנט הזהיר אותך מהשטויות האלה ולא רצית, או שלא היית מסוגל, להקשיב.

          • לא נכון הגיב:

            הסכסוך התחיל כשאברהם גרש את הגר וישמעאל…
            למה לא????

          • דינו הגיב:

            לק.א.

            אילו מיתוסים ותעמולה? האם פרט היסטורי כלשהו שהבאתי אינו נכון?

            אם אני חושד שמשהו מסריח? בוודאי שכן!
            הון-שלטון, מאפיה כלכלית, עושק הציבור, גזל חסר אנושיות – בוודאי שכל זה קיים אצלנו. כולל גם מצב בלתי אפשרי של שליטה על עם אחר (היום הפלסטינים הם עם, בניגוד למצב בזמן הקמת המדינה) .אבל הבה לא נשכח שגם בצד השני (למשל רוסיה, סוריה, איראן) יש את כל אלו , וביתר שאת.
            המשטרים ברוסיה וסוריה שמות בכיס הקטן את ישראל בכל מה שנוגע לתאוות בצע ושכרון כוח.
            אסור לשכוח גם את השנאה הדתית והגזענית שהיתה שרירה וקיימת מאות שנים בקרב מוסלמים ונוצרים כנגד יהודים. שנאה שלובתה שוב ושוב לצרכים פוליטיים כמו גם היום כאשר שנאת יהודים ואנטי-ציוניות עושות יד-ביד בעזרת תמימים כמוך, ומפזרות מיתוסים ותעמולה שעולות עשרות מונים על אלו הציונים.

          • ק.א. הגיב:

            דינו, אם אתה מבין את גודל הרשע האימפריאליסטי שלנו – זה אמור להספיק. משום מה אתה מחפש עבריינים בצד השני לפני שעשית סדר אצלך בבית. בכך אתה מסייע לקרימינליות חסרת השובע שלנו. ממה זה נובע? מתחושת נעלות? כמישהו לפתע מבין ששלטון כזה קיים אצלו הוא הרי חרד כולו. אבל לא אתה. אתה רץ לחפש לכלוך אצל השכנים.

          • דינו הגיב:

            למגיב "לא נכון" בעניין תחילת הסכסוך:
            אם לשפוט לפי השנאה הנוצרית ליהודים שמקורה בגורלו של ישו (ושנאת זרים, והתעללות בחלש וכו') – אז אולי לא כל-כך הזוי לומר שהשנאה המוסלמית/ערבית ליהודים (ותחילת הסכסוך) – מקורם קדום מאוד.
            אבל אם להיות יותר רציניים – לא תוכל להכחיש שיהודים סבלו מהתעלללות בידי ערבים במאה ה-18 וה-19, בין היתר בפלסטינה עצמה, על-ידי פלסטינים.
            מגוחך יהיה לטעון שאין לזה קשר לסכסוך של המאה ה-20. פשוט מגוחך.

          • דינו הגיב:

            למגיב "לא נכון":
            אני מניח שגירוש הגר וישמעאל ע"י אברהם קשור בצורה עקיפה מאוד לסכסוך של מאה ושלושים השנים האחרונות.
            זה לא מעלה ולא מוריד משלל עובדות וארועים מהעבר הקרוב יותר, שמעידים על שנאה ואלימות ערבית ומוסלמית כנגד יהודים עוד לפני הציונות.

        • דינו הגיב:

          לק.א:
          ישראל היא פסיק קטן ולא משמעותי במפת הקרימינליות העולמית.
          יש לישראל מגרעות (בלי עין הרע) ויש לה מעלות, בעיקר לעומת שכנותיה.
          לא נראה שאתה מכיר במורכבות הנ"ל כמי שכבר תלה לא פעם את כל הרוע העולמי בישראל ובארה"ב וסירב להודות שרוע זהה קיים בצד השני.
          ראיית מציאות בשחור ולבן היא בהכרח מוטעית. בהכרח!
          הנושא כעת הוא הנאכבה. הבאתי כמה הוכחות לאלימות ערבית כנגד יהודים טרום הציונות, ואתה במקום להודות שתופעה כזאת אכן היתה קיימת ויש לה קשר ישיר לתוצאות מלחמת 48 – קפצת ל"התנהלות המדינה" ו"אמון במערכת" כאילו יש בזה לשנות עובדות הסטוריות ולהמעיט מאחריות הערבים לגורלם.

  11. מאבינרי והנכבה עד שקרניהו הגיב:

    איך נודע שלשכת בִּיוּבִי מעסיקה פַּר-נָסִים וְפַּר-שָנִים? מיד לאחר שבִּיוּבִי העניק ראיון לרשת בלומברג שבו בִּילבֶּל בין NO -ל- ON וטען ש ״יש תמיכה גוברת בישראל במהלכים חד-צדדיים מול הפלסטינים״ נודע לכתבנו שהָאָרֶץ, הָפְכָה תוֹהוּ וָבוֹהוּ, וְחוֹשֶׁךְ עַל־פְּנֵי תְהוֹם. . . וַיִּקְרָא בִּיוּבִי לַגָ‎דָה (המערבית הכבושה) אֶרֶץ מֶכוֹרָתֶנוּ, וְפָּרָשָיו-פַּרשָנָיו (הבכירים) דהרו לתקן ולהוסיף ש״לנהנתניהו אין כל כוונה לעקור ישובים״ (קרי, התנחבלויות נגד השלום). ביפן הוא נתן ראיון לעיתון Maniaki Shimbun שבו טען שהוא מוטרד מהקיפאון המדיני ומהשלכותיו על ישראל… וכשחזר הביתה לגלידה־פיסטוק ולבֶּנִיטוֹ נַפְתָלִינוֹ ול- Эве́т Либерман המנטרה השתנתה מהקצה אל ההקצנה. עכשיו שקרניהו טוען ש״80 עד 90 אחוז מהמתנחלים גרים בגושי בפרברי תל-אביב וירושלים״… וש״הבנייה בהתנחלויות לא צרכה כמעט שטח״. בקיצור (וזה כבר ידענו) כל ההתנחבלויות והמאחזים הם (גם עבור בִּיוּבִי) לוּפְט גֶעשֶעפְטֶן – עיסקי אוויר, שנועדו לסגור את ״הדלת הפתוחה״ למו״מ-שמוּם.

  12. דינו הגיב:

    קודם כל לטענה "מזמן הורגלנו לחשוב… שדברי ערבים הם שקר, כזב מזרחי לא אמין":
    מכיוון שהערבים והאנטי-ציונים התרגלו לחשוב שכל דברי הציונים\אמריקאים הם שקר, הרי שיש כאן מקרה של "הפוסל- במומו פוסל". טוב יעשה השמאל העיקבי אם יבדוק את עצמו בעניין הזה. בכל מקרה כל הסתה אנטי-ערבית בקרב הציונים מתגמדת לעומת ההסתה האנטי-ישראלית בקרב הערבים.

    טוב עשה אמיר ששאל "האם יודע אבינרי או מישהו, על עם, על ציבור שיהיה מוכן לוותר כך על הרוב בארצו..". המילה "ציבור" באמת יותר מתאימה כאן מאשר "עם", מפני שהפלסטינים כלל לא היו עם ובעצם ראו עצמם כחלק מסוריה הגדולה. אבל זה פחות חשוב מהשאלה "האם יודע אמיר או מישהו, על עם, על ציבור שניהל מלחמה כנגד השמדה, ניצח, ואז נתן מיד לצד התוקפן המפסיד את כל אשר היה אמור לקבל טרם תוקפנותו?".

    טוב יעשה אמיר אם לצד ציטוטים של בן-גוריון יצטט גם את חאג' אמין אל-חוסייני ויפרט את תכנוניו לגבי היהודים. מעניין באמת מהיכן צצה ההשוואה בין הפלסטינים לנאצים ("כבר במלחמה עצמה"!! כמה נכון). צריך "רק" להקשיב למנהיג שלהם…

    • ציטוט הגיב:

      עוד ציטוט הפעם לא מפיו ולא ממכתביו (לעמוס?), אלא מתנועה בכף ידו של בן גוריון שהביאה לסילוקם של כחמישים אלף מתושבי לוד ורמלה לשומקום ביום שרב. רבים מהם זקנים נשים וטף גוועו בחום ובצמא.
      ציטוט כזה לא מצאתי אפילו אצל חג' אמין אל חוסייני…

      אז אל תפחיד אותנו עם חג' אמין אל חוסייני (מפלטו האחרון של הציוני). כשצריך הוא המנהיג הבלתי מעורער של העם שלא היה עם ("ציבור" מתי שצריך) מעטים אם בכלל פלסטינים שתפו פעולה עם חוסייני בהרפתקאתו עם היטלר. "הצבא" שארגן היה בכלל מוסלמים בוסנים ששתפו פעולה עם הנאצים בלעדיו כמו מדינות "מכובדות" וארגונים הכבושים תחת האימפריה הבריטית (בהודו, בעירק). זכור לרע ארגון הלח"י שקיבל כסף ונשק מאיטליה הפאשיסטית כדי להלחם בבריטים וכשאלה הובסו בצפון אפריקה ניסו לקשור קשרים נגד הבריטים ישירות עם השטן הנאצי בעצמו. אז מי שיש לו חמאה על הראש שלא יצא לשמש..

      הפלסטינים בכללם הפסיקו בזמן מלחה"ע השנייה את מאבקם בבריטים והתגייסו גם באופן פעיל למלחמה נגד גרמניה. קבוצות לח"י ואצ"ל המשיכו בכך אפילו שחבלו במאמץ המלחמה של הבריטים גם בזמן המלחמה. חמאה בשמש כבר אמרנו…

      • דינו הגיב:

        "עוד ציטוט" של בן-גוריון…? "לא מפיו ולא ממכתביו"?? וואלה…
        תשלח לי בבקשה את כתובת המייל של אותו "עמוס", אולי הוא יסביר לי במה מדובר.

        בכל מקרה אין פלא שחלק מהערבים אכן גורשו. אולי אדוני מאמין בפתגם "הקם להורגך – שמור על זכויותיו", לעומת כל שומר נפשו שפוי שלא מאמין בזה ולא נוהג כך, והגיע הזמן שמי שפתח במלחמה (ומי שמצדיק אותו היום) ייקח מעט אחריות על גורלו בעקבות כשלונה.

        מצחיק שאתה כותב "אל תפחיד אותנו עם חג' אמין אל חוסייני" ומביא בתגובה (כנראה הומוריסטית) איזה שת"פ חסר חשיבות של הלח"י עם הנאצים. שת"פ שאתה בעצמך טוען שרק נוסה אך לא התקיים.
        כאן המקום לציין שאותו שת"פ נפל בעיקר (שים לב, אדון חמאה על הראש ביום קיץ) בגלל "שיקולים של יחסי גרמניה עם הערבים", כפי שהשיב הפקיד הנאצי פון-הנטיג לנציג הלח"י לובינצ'יק.
        רק סאטיריקן מוצלח כמו אדוני יכול להשוות את פועלו והשפעתו של אל-חוסייני על ערביי ארץ-ישראל ויחסם ליהודים (ע"ע מאורעות תרפ"ט והמרד הגדול) לאלו של הלח"י שנחשבו בוגדים העיני הרוב המוחץ של היישוב. תראו מי שמדבר על "מפלטו האחרון …"

        • ציטוט הגיב:

          הנה הציטוט ("וואלה") ממכתבו של בן גוריון לבנו עמוס (את כתובת האימייל תחפש בגוגל בין המתים):
          "ההנחה שלי היא… כי מדינה יהודית חלקית אינה סוף אלא ההתחלה… והיא תשמש מנוף רב כוח במאמצינו ההיסטוריים לגאול את הארץ בשלמותה"
          הנה "הפשע" הפלסטיני, התנגדות להתחלה של הסוף שלהם עד היום הזה… ואיפה מי "הבא להורגך" או הבא לסילוקך או שניהם…

          מה שמצחיק את דינו דנן הוא שת"פ של יהודים עם הנאצים במהלך המלחמה (שלא התקיים כי הנאצים דחו אותו…), ועוד מלין על אל חוסייני.

          הלח"י נחשבו בוגדים?! מנהיגם הפך להיות ראש ממשלת ישראל הנבחר ע"י העם בישראל (לא "ציבור" כמובן), ויורשיהם האידיאולוגיים נמצאים עד היום בשלטון (סטירה או טרגדיה?)

          חג' אמין לא נבחר ע"י העם-הציבור (איך שתרצה) וגם לא הועד הערבי העליון שעמד בראשו. הוא מונה בתחילה ע"י השלטון הבריטי משום שנחשב דוקא למתון ממשפחה חשובה ועשירה. אין כל הוכחה לכך שהיה לו קשר ישיר או מסית במאורעות תרפ"ט.

          לעומתו, על שם אנשים (טרוריסטים) "בוגדי" הלח"י ועל ארגונם נקראים רחובות בישראל…

          • דינו הגיב:

            אדוני נאחז בקש בכל משפט בתגובתו:
            חיפוש של הציטוט המדובר יחד עם שהם "וואלה" אינם מעלים תוצאות. תן לינק וזהו.
            בכל מקרה קשה לכל בר-דעת להאמין שהפלסטינים קראו את מכתבו של בן-גוריון לבנו, וכך גילו את תוכניתם הסודית של הציונים.
            הפלסטינים נהגו באלימות בראש ובראשונה מפני שהם לא סבלו התיישבות בקרבם של בני-אדם שונים מהם, ובפרט של יהודים.
            יעידו על כך הפרעות ביהודים עוד ב-1843, ובכלל – האלימות והפרעות שסבלו יהודים בקרב ערבים. מדובר באותה תופעה.

            השת"פ שלא היה (עליו אתה מתעקש) של הלח"י עם הנאצים באמת מצחיק, ולא רק מפני שלא התקיים, אלא עקב הסיבה לכך – והיא שהנאצים היו מחוייבים לברית שלהם עם הערבים (בכלל) וחאג'-אמין (בפרט). אם לא שמת לב – הטיעון הזה מחזק את עמדתי ומחליש את עמדתך. אתה כנראה חושב שחזרה על דבריי יכולה להפוך אותם על פיהם. תתעורר.
            ברור שאני מלין על חוסייני – במסגרת שת"פ עם הנאצים הוא עשה, והרבה (מאוד). והלח"י – לא.

            הלח"י נחשבו בוגדים, אכן כן. אל תנסה לשכתב את ההיסטוריה.
            ואם בהאדרת טרוריסטים עסקינן – בדוק את חבריך הפלסטינים בעניין הזה (חמאה, ראש, שמש… זוכר?)

          • דינו הגיב:

            המשך:
            מוזר שאתה טוען ש"חג' אמין לא נבחר ע"י העם-הציבור" כאשר כולם יודעים שגם הלח"י לא בדיוק "נבחר ע"י העם-הציבור", ולא משנה את מי בחר הציבור עשרות שנים לאחר מכן (למשל – מנחם בגין, זוכה פרס נובל לשלום, להזכירך).
            פעולותיהם של הלח"י זכו לביקורת רבה מצידו של רוב היישוב ואינך יכול להכחיש זאת, ובכל מקרה מנה הלח"י רק כמה מאות אנשים ולכן הוא בטל בששים. ההתעקשות של אדוני בעניין זה היא רק עוד קש בו אתה נאחז.
            לעומת זאת היה חאג'-אמין דמות מפתח רבת השפעה בקרב ערביי פלסטינה ועל תרומתו לפרעות נגד יהודים ניתן לקרוא שחור על גבי ויקיפדיה (הציונית?): "ביום שישי 23 באוגוסט 1929, עם סיום דרשתו של המופתי חאג' אמין אל-חוסייני בהר הבית, המון רב של מוסלמים חמושים בסכינים יצא משער שכם והסתער על השכונות היהודיות הנמצאות מחוץ לשער".
            משום מה אדוני מנסה לשכנע שמי שהיה בן בית אצל ההנגה הנאצית (היטלר, ריבנטרופ, אייכמן, ועוד), השתתף והשפיע על תכניותיהם וגייס אלפי מוסלמים-נאצים בבוסניה – היה בעל השפעה מינורית דווקא בפלסטינה… על זה נאמר:
            you can't be serious

          • ציטוט הגיב:

            הרבה ציטטות ("קש") אפשר למצוא אצל כל ההנהגה הציונית החשובה על המטרה להשתלטות על הארץ וגירוש תושביה החל מהרצל:
            "את האוכלוסים העניים משתדלנים אנו להעביר בלי רעש מחוץ לגבול… בעדינות ובזהירות" ועד האחרון שבהם. (מיהם "העניים" לדעתך?) אסמכתאות למכביר תמצא בספר של ההיסטוריון "השמאלני" בני מוריס "תיקון טעות". כדאי שתשים אותו מתחת לכר אולי יחדור משהו מבעד לשטיפת המוח הציונית.

            "הציבור" כמובן לא נזקק ל"סודות" כדי להבין מה שגם ציונים בד"כ מבינים אלא שלא נעים להודות (לעצמם)

            בוגדים מעמידים למשפט ולא בוחרים מהם ראש ממשלה וקוראים רחובות על שמם.

            על מאורעות תרפ"ט ומעורבותו של חג' אמין אל חוסייני תוכל לקרוא בספרו של החוקר הלל כהן "שנת האפס בסכסוך היהודי הערבי" או ב"ויקפידיה" אחרי שאני יכנס ויעשה את התיקונים הדרושים (מצחיק).

          • דינו הגיב:

            ובכן, גם ע"פ "אלטנוילנד" של הרצל וגם ע"פ "1948" של בני מוריס – מטרת הציונים בפירוש לא היתה גירוש הערבים.
            הציונות של סוף המאה ה-19 עסקה מעט מאוד, אם בכלל, בשאלת ערביי פלסטינה. שלא לדבר על כך שהיה מדובר בארץ תחת שלטון עות'ומאני וממש לא סביר שיהודים חשבו ברצינות על גירוש מוסלמים בחסות מוסלמית… בקיצור – מדובר בטיעון קלוש שמטרתו להמעיט בחשיבות האלימות הערבית כנגד זרים בכלל ויהודים בפרט.

            שוב בעניין הלח"י – הרוב המוחץ של היישוב התנגד ללח"י ולפעולותיו. אדוני צריך להתעדכן בדחיפות בנושא יחסי הכוחות ביישוב היהודי טרם קום המדינה. אין טעם להעמיד פנים שהלח"י ייצג את המיינסטרים היהודי באותה תקופה.
            בכל מה שנטען בהקשר ללח"י הערבים מגדילים לעשות: גם בהשפעת חאג' אמין אל-חוסייני על המיינסטרים הערבי וגם בהאדרת רוצחים וטרוריסטים

  13. שמואל אמיר הגיב:

    לדינו
    אתה כותב: "ההסתה האנטי ציונית הייתה רבה לעין שיעור מן ההסתה האנטי ערבית". אולי תואיל לספר לנו מניין לקחת את זה? מה המקור? מן העיתונות הישראלית המגויסת? לא מזמן התקיים אפילו משפט בנידון. המתנחלים האשימו את הרשות הפלסטינית שבגין ההסתה שלה נהרגו כמה מחבריהם, השופט זרק את התביעה לסל.
    כמובן שהפלסטינים מעלים טענות קשות נגד ישראל בבתי ספר שלהם. אולי אתה מצפה שיספרו לתלמידים שהוריהם גורשו מעל אדמתם ואדמתם ע"י ה"כיבוש הנאור"?. ציפית שהם ידברו בנימוס על מגרשיהם וגוזלי אדמתם? מה שאתה קורא "הסתה" קיים משני הצדדים – אבל בהבדל קטן: מצד אחד העם הנכבש הזועם על המדכא ומאידך הכובש שמדבר בהתנשאות וזלזול על הפלסטינים . כבר בקונגרס הציוני הראשון הערבים כונו מנוונים ועלובים (מקס נורדאו). כך זה נמשך עד היום. מ"עבודה ערבית" להסתכלות על "בעיית הערבים" דרך קנה הרובה" ל"ערבי טוב זה ערבי מת" ל"חבל שאלוהים ברא אותם" (הרב עובדיה יוסף) ועד לרפול שאמר: "רוצה לדעת מה ערבי חושב? תפתח לא את הראש!" וזה רק לקט מקרי וקטן מהשיח הישראלי.
    אולי אפנה בכל זאת אל השכל הישר שלך ואספר לך מה אמר משה דיין על קברו של ר

    • דינו הגיב:

      שלום מר אמיר,

      בבקשה קרא כאן:
      http://www.terrorism-info.org.il/he/article/18685
      (ציטוט: "היהודים אחראים לכל תחלואי העולם. הם מציפים את העולם בסמים, ממנים בתי בושת, מפיצים סרטים פורנוגרפיים ומעודדים שחיתות").

      חפש בגוגל: "מושל מחוז בסיני: "הכריש הקטלני – מזימה של המוסד""

      בדוק כאן: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1706788,00.html
      ("במוסף לילדים של העיתון המצרי הממסדי "אחבר אל יום" הוצגו שרון "וחבורתו" … אוכלים איברי גוף של ערבי ושותים את דמו. בעיתון הירדני "אל דוסתור" הוצג שרון כערפד צמא דם, לבוש במדי האס. אס. הנאצי).

      חפש בבקשה גם: "ארדואן: ישראל עומדת מאחורי ההפיכה בקהיר"

      וכאן: http://thisiszionism.blogspot.co.il/2008/02/jewish-child-sacrifice-and-jewish.html
      ציטוט: "Jewish Child Sacrifice and Jewish Satanic Ritual Abuse"

      בקיצור – אין מה להשוות. ההסתה נגד ישראל (ונגד היהודים) גרועה פי כמה מהסתה אנטי-ערבית שקיימת בישראל.

  14. שמואל אמיר הגיב:

    המשך הציטוט של נאום דיין על קברו של רועי רוטברג :
    "אל נא נטיח היום האשמות על הרוצחים. מה לנו כי נטען על שנאתם העזה אלינו? שמונה שנים הנם יושבים במחנות הפליטים אשר בעזה, ולמול עיניהם אנו הופכים לנו לנחלה את האדמה והכפרים בם שבו הם ואבותיהם".
    הלקח של דיין לא היה (כמובן) חתירה לשלום אלא להמשיך "באכזריות" בדרכנו.. אבל לפחות הוא ידע מה מקור היחס של פלסטינים אילינו.. דבר שכמה מן המגיבים שלנו כאן לעולם לא יבינו, יותר נכון לא ירצו להבין, ולהתמודד בכנות.

    • צדוק התקוה הגיב:

      שמואל אמיר מה רציתה שהינו צרכים להפסיד במלחמת העצמאות את הלוקסוס הזה לא הינו יכולים להרשות לעצמו כי אני ואתה לא הינו כאן ולא היתה קימת מדינה יהודית באזור אז סליחה שניצחנו

  15. צדוק התקוה הגיב:

    ישראל היא עובדה קיימת למרות הכל אותה מדינה גזענית שאתם אוהבים לכתוב עליה אותה מדינת אפרטהאיד דבר מוזר קורה לאותה מדינה כולם רוצים לחיות בה תשאלו את המסתננים מסודן מענין למה לא נשארו במצרים או הלכו לסעודיה תשאלו את אלפי העובדים הזרים שלאחר גמר חוזה נשארים בישראל ותשאלו את תושבי המשולש שלא מוכנים לחיות בפלסטין הרי הם עם אחדכך הם קוראים לעצמם הערבים החיים כאן אנחנו פלסטנאים תשאלו את מאות הפצועים מסוריה למה הם באים לקבל טיפול רפואי אצל השטן הציוני הקטן בסוף כנראה אותה מדינת גזענית ציונית שגזלה את האדמות של העם "הפלסטנאי" היא לא כל כך רעה כאן לא כורתים ידיים לא דוחפים אישה לבור וסוקלים אותה באבנים ולא תולים נשיים או הומאים על עמודי חשמל תראו את הגהנום שמשתולל בחוץ כאן גן עדן נכון הדברים לא מתאמים לנרטיב שלכם אבל זו האמת ואני מבקש לא למחוק את התגובה כי לא עברתי על שום איסור קראתי את התקנון שלכם בברכה צדוק התקוה

    • ק.א. הגיב:

      צדוק, בטח שאפשר להגיע לנוחות כלכלית באימפריה ואין זה מעיד דבר על טיבה.
      היא רומסת הרבה (הרבה) יותר ממה שהיא בונה … כמה עלוב הטיעון ש"כאן לא כורתים ידיים".
      סעודיה, הקרויה על שמם של השליטים, (שם כן קוצצים) הרי היא בת הברית של האימפריה!
      אצל האימפריה באמת לא קוצצים ידיים. האימפריה ידועה כמקצצת מדינות שלמות –
      מדינות שאינן משתחוות ושיש להם נכסים אסטרטגיים לשדוד.

      • צדוק התקוה הגיב:

        אימפריה מקצצים מדינות שלמות תאכלס לא ענית למה שכתבתי זרקת מילים נו אם אין לך תגובה רצנית בסדר הבנתי אותך

הגיבו לק.א.

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים