הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-25 במאי, 2014 7 תגובות

הגדרתו של עמוס עוז את חברי כנופיות הטרור המכונים "תג מחיר" כניאו-נאצים יהודים היא מדויקת ביותר, אך אולי כדאי לחזור להגדרתו המדויקת לא פחות של ישעיהו ליבוביץ לתופעה זו: "יודונאצים" – קצר וקולע. אין אלה עשבים שוטים או תופעה חולפת. ניתן לראותם כפלוגות הסער של המערכת הקולוניאלית הישראלית, המייצרת  מערכת חוקים גזענית, המתייחסת לבני אדם לא לפי מעשיהם אלא לפי מוצאם. כפי שנראה בהמשך, החקיקה המתמשכת משרתת לא רק את מערך הגזל והנישול של האוכלוסייה הילידית, אלא נועדה גם להבטיח את המשך האספקה של אוכלוסיית מתיישבים נאמנה וצייתנית, תוך תגבור והעצמה של בת הברית החשובה ביותר של הציונות, הלוא היא האנטישמיות הבינלאומית.

pricetag-homeבית פלסטיני לאחר מתקפת מתנחלים בכפר לובן א-שרקייה, הגדה המערבית, יוני 2012 (צילום: אקטיבסטילס)

פעולות הטרור האנטי ערבי המכונות תג מחיר מתבצעות באין מפריע מזה כשבע שנים. עד היום בוצעו על ידי כנופיות הפורעים הללו מאות רבות של פגיעות בפלסטינים, הן תושבי הגדה והן אזרחי ישראל. אולם קדמו להן עשרות שנים של טרור אנטי ערבי. חלקן בוצעו על ידי מתנחלים "הגונים" ש"רק" חיבלו במטעים, פלשו לבתים  מנעו מפלסטינים לעבד את שדותיהם ובזזו את תוצרתם. מכאן לא דרך ארוכה ועד "למחתרת היהודית" שיצאה לרצוח מנהיגים פלסטינים ותכננה פיגוע המוני באוטובוסים ערביים. בהיותם שומרי מסורת אף קיבלו פורעים אלה הסכמה ועידוד של רבנים לפשעיהם. המבנה הפוליטי הישראלי, כולל מערכת המשפט, התייחס אליהם בהבנה, ואף רב לא הואשם בסיוע לפשע למרות שזהות המעודדים ידועה לכל וכמובן גם לשב"כ.. כך הפך גם ד"ר גולדשטיין, רוצח ההמונים במסגד אברהמיה, לקדוש ולגיבור מהולל בספרו של הרב גינצבורג "ברוך הגבר". הרב גינצבורג ממשיך לקרוא ברבים  למחות או לסלק את כל הערבים מארצם.

הצעירים שגדלו על המורשת של האדנות היהודית, של הגדרת הפלסטינים כ"עמלק" שיש להשמידו, ועל תמיכת רבנים במעשיהם הנפשעים, אימצו לעצמם את הנוהג לחתום על חלק מפעולות הטרור שלהם את השם "תג מחיר", כאות לגאוותם על  פעולות טרור שנועדו להפחיד חלק מהאוכלוסייה ולאלצה לקבל את דרישות הטרוריסטים. מטרת העל היא להביא לכך שהפלסטינים יקבלו ויסכימו שפלסטין ההיסטורית הפכה כולה למדינת היהודים. לשם כך הם הציתו מסגדים, שרפו בתים, תקפו תושבים תמימים, זיהמו כנסיות והשחיתו מאות כלי רכב משני צידי קווי הפסקת האש של 1949. יתכן בהחלט שגם פלסטינים שנרצחו בשנים אלה שלא על ידי חיילים, מצאו את מותם מידי מחבלים אלה, אלא שבמקרים שבהם הפיגוע הסתיים בהרג נמנעו כנראה הרוצחים מלהשאיר כתובת מזהה.

מה עשו ממשלות ישראל, כוחות הביטחון שלה וכנסת ישראל בשבע השנים שבהן פועלים היודונאצים הצעירים? גינו, הזהירו, נזפו ועוד כיו"ב, לצד המשך החקיקה האינטנסיבית של  עוד חוקים המפלים בין יהודים וערבים. מוסדות המדינה האריכו אוטומטית כל שנה את התיקון לחוק האזרחות, המונע איחוד משפחות פלסטיניות; חוקקו את  חוק ועדות הקבלה המאפשר הפליה חוקית; את חוק איסור ציון הנכבה ברשויות הערביות; את תכנית פראוור המיועדת  לשוד אדמות הבדווים; ועוד כחמישים חוקים והצעות חוק בשבע השנים האחרונות המפלים בין יהודים וערבים (ראה פרסומי עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי). כל אלה מצטרפים כמובן למערכת חוקי הקרקע וחוקי הכניסה לישראל,  חוקי אפרטהייד הקיימים מזה שלושה דורות. התכונה המאפיינת את חוקי האפליה הישראלים היא הצביעות. בניגוד לחוקי האפרטהייד שהתקיימו בדרום אפריקה, המילה ערבי, המתייחסת מפורשות ליליד הנחות והמופלה, אינה מופיעה בחוקי האפרטהייד הישראלים. אולם, מדיניות אפרטהייד היא מדיניות, המתייחסת באופן שונה לאנשים רק בשל מוצאם או זהותם הלאומית או האתנית, ומחוקקת חוקים ותקנות לביצוע מדיניות זו. פרק זמן של 66 שנה, של חוקים כאלה, בהחלט מספיק כדי להגדיר את ישראל כמדינת אפרטהייד.

את הסיבה ליכולתם של הטרוריסטים היהודים להמשיך ולפעול ללא הפרעה, גילה ראש השב"כ לשעבר כרמי גילון (ידיעות אחרונות, 4.5.14). גילון קובע כי אף ראש ממשלה בישראל מלבד מנחם בגין ב-1983 לא הורה לשב"כ לפעול למיגור התופעה בכלים העומדים לרשותו. לדבריו, בשל ריבוי משימות השב"כ אף אחד מראשיו לא יקצה למיגור התופעה משאבים המופעלים במקומות אחרים ללא הוראה מפורשת של ראש הממשלה הקובע את סדר העדיפויות של השב"כ.

הכנופיות אינן פועלות   בחלל ריק. הן זוכות לגיבוי  הן של חלקים מאוכלוסיות המתנחלים והן של  חלק מבעלי התפקידים הביטחוניים  ומשרתי כוחות אכיפת החוק השייכים לאותה אוכלוסייה. עם  העלייה בתכיפות ובכמות הפיגועים  עלו ונשמעו דרישות להכריז על מבצעי "תג מחיר" כחברי ארגון טרור  ולהתנהג אליהם בהתאם. ("הארץ"16.2,2014). אולם בסופו של דבר ראה היועץ המשפטי וינשטיין  חובה לעצמו להמשיך את מדיניות קודמיו ולאפשר לממשלה לא להכריז זאת.  בכך רצה היועמ"ש למנוע מצב, בו יחשבו פלסטינים כנפגעי טרור יהודי, וזאת כדי למנוע מהם להיות מתוגמלים כנפגעי טרור יהודים (ראה מאמר 'וינשטיין תומך אפרטהייד' באתר "הגדה השמאלית").

הדבר איננו מפליא כלל בעת שראש הממשלה מקדם את הנבחר שבחוקי הגזע, הגדרת ישראל כמדינת הלאום היהודי, כלומר מדינתם של כל יהודי העולם. חוק זה משדר לכל כי ישראל הינה מדינתם של יהודי ניו יורק אך לא של תושבי כפר קאסם. הצעת החוק הזה מעבירה מסר ברור על עליונות האופי היהודי של המדינה על פני שרידי אופייה הדמוקרטי. החוק בעצם קובע כי הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית בישראל ייחודית לכל אלה שאמם בת הדת היהודית או לאלה שעברו טקס דתי להצטרפות לדת היהודית. החוק קובע גם כי "ארץ ישראל" כלומר פלסטין ההיסטורית, היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, אך לא מכיר בהיותה של הארץ מולדתם של עמים אחרים. בקרב תומכיה מצטיירת הצעת חוק זו כדבר פשוט ביותר : זו מדינה יהודית ובשל כך, ערבים החוצה! בנוסח הסיסמאות שנפוצו באירופה בשנות השלושים ושנסתיימו בדרישה יהודים החוצה!

אכן, מאז הקמתה, משדרת ישראל למיעוט הערבי ששרד מן הטיהור האתני של מלחמת 1948, כי ישראל אינה ביתו. החקיקה בנושאי הליבה המפלים את האזרחים הערבים החלה מיד לאחר החתימה על הסכמי שביתת הנשק בין מדינת ישראל ומדינות ערב השכנות,  או יותר נכון לאחר קבלתה כחברה באו"ם ונמשכת עד היום. עתה, כגולת הכותרת לכל זה מקדמת ממשלת ישראל את החוק המגדיר את ישראל כמדינת הלאום היהודי. המטרה המרכזית של החוק המוצע היא להדיר את הפלסטינים מכל מקום אפשרי ולהמשיך ולרסק את העם הפלסטיני לעדות  ולשבטים, כדי למנוע את שיקומו. כאמור, מלבד  היות חוק זה פרס עידוד לכנופיות הטרור היהודי,  יש בו גם מטרה נוספת נסתרת, הנובעת מאופייה של התנועה הציונית ובעיקר מן הפן האכזרי שלה שזמן רב כבר לא עלה לכותרות: החוק נועד להגביר את האנטישמיות בקרב  קבוצות לאומניות ההולכות וממלאות את אירופה, כדי לדחוף להגירת יהודים לארץ. מה שעשתה ישראל בעבר ליהודי המזרח היא חולמת לעשות גם ליהודי ארצות המערב. בכך תשלים הציונות את תפקידה כמיופת כוח היסטורית של יהדות ההלכה ותהפוך ארץ זו לגטו חמוש ומושלם. גטו השואב את הנחות היסוד שלו מרבני גוש אמונים  ומשיחי בניין בית המקדש והדבר היחיד שיוכל  להנחיל לדור ההמשך שלו הוא הזכות למות מות גיבורים כיהודי.

תגובות
נושאים: מאמרים

7 תגובות

  1. צדוק התקוה הגיב:

    הסגנון והדברים משום מה מזכרים לי את הפרוטוקולים של זקני ציון

  2. ק.א. הגיב:

    ליבוביץ ועוז צדקו מאוד כאשר הם פנו לעזרת מונחים חדשים מכיוון שהלקסיקון שממנו מורכב השיח הפוליטי תמיד יחטיא את העניין כאשר המילים הקיימות בו אינן עושות צדק עם מה שקיים בשטח. אז הצורך לייבא, או להנפיק ביטויים חדשים לגמרי, אינו עניין של אופנה או פרובוקטיביות אלא נחיצות אלמנטרית של תיאור העובדות. כמו תמיד, כשאין הבנה של המציאות כפי שהיא, (דיאגנוזה), אז יש תסכול וייאוש. המילים המטמטמות ממשיכות (כמו תקליט) לתאר מציאות חצי-דמיונית שלא קיימת כזו באמת. ואז כששום דבר לא עובד (אלא מה) אז אנו מתוסכלים מן הפער שבין המציאות הדמיונית לזו התצפיתית. משום מה, ולמרות כל זאת לאנשים עדיין (ואחרי עשרות שנים!) יש עוד הספק לגבי המנוח יודו-נאצים. משום מה הם עדיין הוזים שישנם הבדלים מהותיים. משום מה יש עדיין חוסר יכולת להשלים תודעתית עם העובדות. אבל אם אנחנו מקבלים פשוטו כמשמעו, כעובדה, את היודו-נאציות אז אין עוד תסכולים. לכן המילה שליבוביץ הדגיש אותה מאד לא היתה "יודו-נאצים" אלא דווקא המילה "יש" שבאה לפני יודו-נאצים, כדי שלא נחשוב חלילה שאולי יש יודו-נאצים אלא שיש. כלומר יש (יוד שין, yesh).

  3. שום בצל הגיב:

    הפוך.

    לקרוא לפורעי תג מחיר יודונאצים דומה לכינויים של כל פוגעי ההתנחלויות וגנבי הבקר, הציוד החקלאי ושאר מרעין בישין, נאצים.
    אף שהם פורעים ויש לשימם בבית סוהר, הם לא טרוריסטים במובן הקלאסי של המילה,
    ואינם באים בכוונת מרצח.

    המדינה אינה מדינת אפרטהייד, ונכון שהיא נותנת ליהודים באשר הם מקום כאן, ע"פ הגדרתה כמדינה ציונית. ואף שאזרחי ישראל הערבים ושאר המיעוטים זכאים לשיוויון זכויות מלא, הרי שלמדינה תפקיד נוסף כבית לאומי. אם בכך הם רואים אפליה, ניחא. לא ידוע לי על מדינה שאינה מפלה על בסיס לאומי כלשהוא, בוודאי לא ברדיוס של 2000 ק"מ מכאן.
    אם אתה מתקומם כנגד המדינה היהודית, בוודאי אתה תומך במדינה דמוקרטית, ליברלית, חופשית ומתקדמת עם שיוויון זכויות לכל. במדינה זו יוכלו לשבת לאומים שונים בשלום ובשלווה, תוך כבוד הדדי וסובלנות אין קץ, מערכת כלכלית מכבדת, ללא עניים ובעלת הפרשי מעמדות מינימליים.
    אוטפיה חברתית, כלכלית ומדינית, ללא צבא, חיה בשלום עם שכנותיה, גבולותיה פתוחים, והיא נותנת שירותים שווים לכולם.

    עתה אמור לי איזו מדינה עונה על הפרמטרים הללו, בכל העולם, לא רק ברדיוס 2000 ק"מ הנ"ל.
    יתר על כן, אמור מה יהיה טיבם של היחסים בין היהודים לערבים במדינה שכזו?
    אם הציונות ה נוראה כדבריך, הרי שהפיתרון המתבקש הוא ביטולה, היינו, השבת יהודי אירופה למדינותיהם, ויהודי ארצות האסלאם יתמזגו מחדש עם תרבויות המקרו מהן הגרו, והשבת המפתחות למדינה הערבית שתיוותר כאן. כה פשוט וקל, מוסרי וצודק, אנושי וטבעי, נכון וחכם.
    בהחלט עתיד ורוד ומלא תקווה לפנינו. אם רק נרצה.

  4. שבתאי לוי הגיב:

    אנטישמים חובבי ציון
    עם עלית הימין בישראל ובעולם, נוצרת סוג של שיתוף פעולה פורה. האנטישמים והנאונאצים יפגעו ביהודים, ויאלצום להגר לישראל. אכן, שיתוף פעולה בין היודונאצים לחבריהם, הנאונאצים.
    למען ציון לא אחשה, ולמען ירושלים לא אשקוט.
    שבתאי לוי

  5. יהא אתרנו נקי הגיב:

    [א] האם צריכה המערכת לתת לכל משתין בקיר (של הגדה) להיכנס ולהשתין עלינו? קציצוני הימין כבר השתלטו על התגובות באתר "הארץ", והם מונעים מאנשי שמאל להגיב בכל מיני אמצעים, חוקיים ולא. האם נפתח גם את אתרנו לכל חורש רעה?
    [ב] לאחר הנאכבה הקימה ישראל את ‎"האפוטרופוס לנכסי נפקדים". לנאכבה מלאו כבר 66 שנים, אך את השנאה לגזלנים שגרשו את הפלסטינים שקדמו להם, לא יצליח למחות מהזכרון שום ערוץ בידור ציוני-מסחרי. אפילו לא מרכז ההפעלה הבידורי של העם, ערוץ 2.
    ‎ח.נ. ביאליק כתב וחזר והזהיר (ב"עַל הַשְּׁחִיטָה): אִם-יֵשׁ בָּכֶם אֵל וְלָאֵל בָּכֶם נָתִיב, וַאֲנִי לֹא מְצָאתִיו — הִתְפַּלְּלוּ אַתֶּם עָלָי! וְאִם יֶשׁ-צֶדֶק — יוֹפִיע מִיָּד!
    ‎עמוס הנביא מחה (נגד ההון-שלטון) עַל-שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל-אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ. עַל־מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק, וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם.
    [ג] מכשלת ישראל מחוקנת לעצמה (ולנו) עוד חוקנים נגד חוקי-העולם. זה רק יקדם את קיצה. אפילו תפילה משותפת (בהזמנת האפיפיור) לא תסיר את הבושה. אם ארה"ב לא תחסום את ‎בֶּנְטָנְיָהוּ ואִיבֶט, יהיה רע מאוד.

    • צדוק התקוה הגיב:

      יהא אתרנו נקי למשגיח הכשרות חשבתי שהמשמאל הנאור הוא לוחם למען חופש הדעה או כאשר אתם כותבים זה חופש הדעה כאשר אדם אחר כותב אצלכם זו הסתה

  6. מול 22 מדינות ערביות-איסלאמיות הגיב:

    נאורות ודמוקרטיות המקיפות את מדינת הכיבוש והאפרטהייד הציונית, שיחסיהן לנשים ולמיעוטים הלאומיים-דתיים-מגדריים הפכו לשם דבר בעולם, מותר שתהיה ליהודים מדינה אחת קטנה משלהם: שלווה, חזקה ומשגשגת העולה ופורחת משנה לשנה כאשר למדינות 'הדיקטטורה של הפרולטריון' כמו קובה וונצואלה נגמר נייר הטואלט ועכשיו גם הלחם.

הגיבו לק.א.

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים