הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-14 ביוני, 2014 35 תגובות

אומה, אמר חוקר הלאומיות ארנסט רינן, היא קבוצה של אנשים מאוחדים סביב ראייה לא נכונה של עברם ושנאה לשכניהם.

אמירה זו מתאימה כנראה גם היום לישראלים ולפלסטינים כאחד. אך יש בכל זאת דרגות של התנכרות לזולת, ושלמה אבינרי הוא ממש אביר ההתנכרות והשנאה. במאמר פולמוס עם עודה בישאראת (הארץ, 6.6.14) לא רק שאבינרי מאשים את הפלסטינים בכל מרעין ובישין, כולל בנכבה שלטענתו גרמו הפלסטינים לעצמם (ראה תגובתי), אלא גם "המוסר" הופך אצלו לעוד אבזר בארסנל התעמולה הישראלית האנטי פלסטינית. אם במאמרים קודמים הוא האשים את הפלסטינים בנכבה, הפעם הוא מאשים אותם כחסרי מוסר משום שאינם לוקחים על עצמם את האחריות לפלישת צבאות הליגה הערבית, במאי 1948, שנועדה למנוע את הקמת המדינה היהודית עליה החליט האו"ם בנובמבר 1947.

כיבוש רמלה, יולי 1948 פלסטינים מלחמת העצמאות Ramla_prisoners_of_war,_July_12-13,_1948כיבוש רמלה, יולי 1948 (מקור)

פלישה זו היא העיקר עבורו בכל מלחמת 1947-48, הוא ממש "מאוהב" בה. הוא מונה את כל הארצות הערביות שלקחו בה חלק ועד להיכן התקדמו: ״שהצבא המצרי הגיע עד נגבה בשפלת החוף ועד רמת רחל בפאתי ירושלים. וניתק את הנגב ממדינת ישראל; הצבא העיראקי התפרס בקאקון, 10 קילומטר מנתניה; והלגיון הירדני ניתק את ירושלים, כבש את העיר העתיקה והטיל מצור על מערב העיר.״ זהו! פלישה, פלישה, פלישה.

כל מה שקדם לפלישה לא מעניין את אבינרי, למרות (או אולי בגלל) ש"ההגנה" (הזרוע הצבאית של היישוב היהודי)  כבר כבשה חלק גדול של פלסטין עוד לפני כניסת ארצות הליגה הערבית לשטחי המנדט. רצוי אם כן לחזור מעט לאירועים שקרו טרם הפלישה הערבית.

להלן רשימת האירועים בין הכרזת החלוקה ב-1947 לבין פלישת צבאות ערב במאי 1948. הרשימה מופיעה כהקדמה בספרם של רוגן ושליים "המלחמה על פלסטין".

  • 29 לנובמבר 1947 : האו"ם מאשר את תכנית החלוקה של פלסטין.
  • 30 לנובמבר 1947: תחילת מלחמת האזרחים בפלסטין.
  • 10 למרס 1948: אימוץ תכנית ד' ע"י ההגנה לכיבוש כפרים ערביים, שכונות וערים.
  • 19 למרס 1948: ארה״ב מציעה השהיה של תכנית החלוקה, והחלפת המנדט במשטר נאמנות של האו״ם.
  • 3 עד ה-15 לאפריל 1948: תכנית נחשון – התקפה צבאית יהודית לפתיחת הדרך לירושלים.
  • 8 לאפריל 1948: קרב הקסטל. עבד אל-קאדר אל חוסייני נהרג.
  • 9 לאפריל 1948: טבח דיר יאסין.
  • 18 לאפריל 1948: טבריה נכבשת ע"י ההגנה.
  • 22 לאפריל 1948: חיפה נכבשת ע"י ההגנה.
  • 10 למאי 1948: גולדה מאיר נפגשת עם המלך עבדאללה בעמאן.
  • 11 למאי 1948: צפת נכבשת ע"י ההגנה.
  • 13 למאי 1948: גוש עציון נכבש ע"י הלגיון הערבי.
  • 13 למאי 1948: יפו נכנעת לכוחות יהודיים.
  • 14 למאי 1948: קץ המנדט הבריטי על פלסטין.
  • 15 למאי 1948: הצהרת הקמת מדינת ישראל.
  • 15 למאי 1948: צבאות עיראק, סוריה, לבנון, עבר הירדן, ומצרים נכנסים לפלסטין.

עיון ברשימה מראה כי המלחמה (בתחילתה מלחמת אזרחים) החלה הרבה לפני פלישת מדינות הליגה הערבית לפלסטין, כשבמהלך תקופה זו נכבש כבר חלק גדול משטחי המנדט, וגורשו כמחצית מתושביה הפלסטינים.

האירוע החשוב מכולם היה ב-10 למרס, תחילת תכנית ד' שנרקחה עוד שנים קודם לכן, ומטרתה סילוק כמה שיותר פלסטינים ממקומם. כך, בתכנית זו גורשו או ״ברחו״ כמחצית מתושבי חיפה, טבריה, צפת, ועוד כפרים ועיירות פלסטיניים. ואין לשכוח את יפו, שהייתה אז המרכז המסחרי-כלכלי הגדול של ערביי פלסטין, גם היא רוקנה מתושביה עוד לפני בואם של צבאות ערב. וכפי שניתן לראות מן הרשימה בוצעו גם מעשי טבח לא מעטים בתקופה זו, טבח דיר יאסין הוא רק הידוע שבהם.

ראוי לתשומת לב מיוחדת הוא ביקורה של גולדה מאיר ב-10 למאי בעמאן, לקראת הסכם, בו היו גם מעורבים הבריטים, לפיו הגדה המערבית תועבר לידי הירדנים, וכך סוכלה האפשרות להקמת מדינה ערבית בהתאם להחלטות האו"ם. כלומר מנהיגות היישוב היהודי חתרה תחת החלטת החלוקה של האו"ם מ-1947 להקמת שתי המדינות עוד לפני הפלישה הערבית.

ועכשיו בא לנו אבינרי ומספר לנו שבכל  אשמה הפלישה הערבית במאי 48'. ולא רק זאת, הוא מטיל על ההנהגה הערבית את האשמה המוסרית (לא פחות) בזה שלא הכירה באשמת הפלישה הערבית שכוונתה למנוע את הקמת המדינה היהודית כאשר באותו זמן, ועוד קודם לכן, ישראל הכשילה כל אפשרות הקמת המדינה הערבית. האם אבנרי יאשים גם את ההנהגה הישראלית "המוסרית" בהכשלת החלטות או"ם?

ומה עם הרגישות המוסרית של אבנרי לגירוש מחצית הערבים לפני הפלישה של צבאות ערב, גירוש ערביי יפו וחיפה, ולמעשי הטבח שנערכו? מה דעתו על האחריות המדינית להכחדת המדינה הפלסטינית עוד טרם קמה?

ומנגד, מה בעצם אפשר היה לצפות מן הליגה הערבית לנוכח מעשי ההגנה עוד לפני הפלישה. ניתן לשאול (לפחות את הפלסטינים) האם היה זה מוסרי להתערב כדי לנסות ולמנוע את מעשי הגירוש והטבח ע"י כוחות ההגנה. בראייה לאחור הרי נראה שכל הפחדים הפלסטינים התממשו, אף מעבר לפחדיהם הגדולים ביותר.

יש לשאול גם מדוע הפלישה הערבית למניעת הקמת מדינה יהודית הייתה איומה יותר ממעשי הכוחות היהודיים למנוע הקמת מדינה פלסטינית, על ידי חתימת ההסכם עם המלך עבדאללה, כיבוש יפו חיפה טבריה וצפת, גירוש של תושביהן ומניעת חזרתם.

במבט לאחור אפשר לטעון כי הערבים לא היו צריכים להתערב כלל לנוכח התמיכה הגדולה של האו"ם בהקמת מדינה יהודית, וכי הייתה זו שגיאה מדינית עצומה להיגרר להתערבות שבסופה השיגה רק דבר אחד – האשמת מדינות ערב בהתערבות שנגמרה בכישלון צבאי. כל זה נכון אולם מה היה על הערבים לעשות לנוכח כיבוש הארץ ע"י ההגנה.

מאידך, אפשר להעריך שחוסר ההתערבות לא היה משנה הרבה מן התוצאה שנתקבלה. ואפשר גם לשאול מדוע האו"ם  והמדינות העיקריות שתמכו בהקמת מדינת ישראל לא התערבו נגד ניכוס השטחים הערבים שנועדו במקור למדינה הערבית.

אלו כמובן שאלות היפותטיות כמו גם השאלה האם כל המדינות שהצביעו עבור הקמת המדינה צפו או היו מסכימות שישראל וירדן יחלקו ביניהן את שטחי המדינה הערבית.

הקמת מדינת ישראל ב-1948 היא עובדה, ומעצם קיומה גם זכותה להמשיך להתקיים. באזני עוד מהדהדים דבריה של אסתר וילנסקה, מוותיקות מנהיגי מק"י באותם ימים (שמחצית חבריה היו ערבים). כאשר אמרה : "אי אפשר לתקן עוון אחד (הקמת ישראל על יד גירוש הפלסטינים) בעוון נוסף (גירוש יהודים).

אבינרי מדגיש את הסכנה שערבה ליישוב היהודי מפלישת צבאות ערב. ולכך קשורה גם אגדה אחרת של מלחמת 48': הסיפור שישראל עמדה נגד כוחן העצום של צבאות ערב ויצאה מנצחת – מעטים כנגד רבים. דוד מול גוליית. לעתים הניצחון הוצג אפילו כנס.

אבי שליים במאמרו בספר המוזכר לעיל דווקא מבין את חרדת הישוב היהודי לנוכח פלישת צבאות ערב. הוא לא ממעיט בהרואיות (ביטוי שלו) של הלוחמים היהודים ואף מציין את נחיתות הציוד הצבאי בראשית המערכה. רק בתום ההפוגה הראשונה, עם הגעת הנשק הצ'כי, הושג יתרון בתחום זה והיטה את הכף לצד היהודי. אך הוא מציג גם את התמונה הכוללת של יחסי הכוחות משך כל המערכה:

״באמצע מאי 1948 מנו הכוחות הערבים, סדירים ולא סדירים, 25 אלף איש. מולם מנה כוח צה״ל 35 אלף איש. עד אמצע יולי צה"ל מנה כבר 65 אלף איש, ובדצמבר הגיע לשיא של 96,441. גם הכוחות הערביים הגדילו את שורותיהם, אך לא בממדים של צה"ל."

היסטוריונים הכותבים על מלחמת 1948 מציינים גם כי מדינות ערב גייסו ושלחו רק חלק לא גדול מצבאותיהן למערכה, ומדווחים על חוסר האחדות בפיקוד ובניהול המלחמה של צבאות אלה. אך האדרת הפלישה הערבית, והאיום להשמידנו, נשארו מאז כר פורה לתעמולת ההפחדה הישראלית שכמובן גם אבינרי עושה בה שימוש.

השפעת האידיאולוגיה וההיסטוריוגרפיה הישראליות הולכת ונחלשת בשיח בישראל ומחוצה לה. הרי באמת נעשה קשה יותר להאמין היום שמכוח אגדות התנ"ך מלפני אלפיים שנה מותר לגרש את האוכלוסייה הפלסטינית-ילידית מכאן. גם התפיסה האידיאולוגית שליהודים אין מקום בעולם זולת ישראל נשמעת היום מנותקת מן המציאות כאשר היהודים האמריקאים והאירופאים לא חולמים כלל לבוא לכאן, ולהפך המוני ישראלים עושים דרכם החוצה או מנסים לפחות להשיג נתינות בארצות אירופה.

מכאן גם המאמץ הבלתי נלאה המושקע בחיזוק התודעה הציונית על שלל צורותיה. לא עובר שבוע שלא נערך כנס או סמינר רב משתתפים לחיזוק רוח העם בציון. על רקע זה יש גם להבין את המאמרים השבועיים כמעט להגנה על ישראל ומעלליה. הפלישה הערבית במאי 1948 נראית כנראה לתועמלנים כמלאכה קלה. אבל שלא נטעה – הכוונה האמיתית של אבירים מגני ישראל כאבינרי, ארנס, ודומיהם, ובראשם כמובן נתניהו בעצמו, אינה ידיעת היסטוריה. הצגת ישראל כקורבן של התקפת הערבים במלחמת 1948 באה להצדיק את המשך החזקת השטחים שנכבשו במלחמת זו .


מקורות:

The War for Palestine. Rewriting the History of 1948
Edited by Eugene L. Rogan and Avi Shlaim
Cambridge University Press 2001

תגובות
נושאים: מאמרים

35 תגובות

  1. שום בצל הגיב:

    חצי אמת אינה אמת.

    1. על שום מה תוכנית ד'? האם הישוב הערבי תקף את הישוב היהודי בפרחים?
    2. מדוע הפגישה של גולדה נחשבת חתרנות נגד תוכנית החלוקה?
    תוכנית החלוקה מתה ב-30 לנובמבר 1947, כשההנהגה הערבית דחתה אותה על הסף,
    כפי שדחתה כל תכנית חלוקה וסרבה לשתף כל פעולה עם ועדת האו"ם שהגתה אותה.
    3. כלום לא ברורה מטרת הפלישה? האם צבאות ערב נכנסו כדי להבטיח הקמתה של מדינה ערבית
    לצידה של ישראל? מספוקני. לפחות לפי הרטוריקה שלהם, לא ציפה עתיד מזהיר לאוכלוסיה
    הציונית תחת המדינה הערבית המתוכננת.
    4. גם החלטה 194 נדחתה ע"י ההנהגה הערבית – כיוון שלא הכירה בישראל שתסכים לקבל את
    התושבים הערבים. די מגוחך לשמוע דרישה זו כעת מקמפיין BDS השקרי.
    5. הטבח בדיר יסין עדיין תחת מחלוקת קשה. וייתכן שגם הוא הועצם לצרכים תעמולתיים.

    • ק.א. הגיב:

      ההווה מוכיח שכל דחייה, מקומית ערבית, של האימפריאליזם היתה שיפוט נכון ומוצדק מבחינתם ובכלל. הארי האימפריאליסטי לא הגיע לכאן על מנת להסתפק במועט (ממה שכלל אינו שייך לו מלכתחילה). אותו האימפריאליזם ועוזריו אינם חיים לפי החלטות משותפות אלא על יסוד כוח שכופה בכל דרך את המציאות הרצויה – תודעתית, משפטית, כלכלית ולבסוף צבאית. ו ב נ ו ס ף – רק בכדי להוסיף חטא על פשע – האימפריאליזם גם תמיד מ י ת מ ם – ו מ כ ח י ש ("מסופקני"….) את אחריותו לקטסטרופה שייצר – עד היום הזה ממש מכחיש המנוול-המטורף טוני בלייר שפלישתו לעיראק ב 2003 היתה *טעות קולוסאלית* הדורשת חקירה בלתי תלוייה (בוודאי שהוא מכחיש – לכלא הוא לא רוצהה ללכת) טעות זה כמובן במקרה הטוב, במקרה הפחות טוב, והסביר הרבה יותר, מדובר בפשע נגד האנושות.

      • דינו הגיב:

        לא ברור על מה אתה מתבסס באמירה "ההווה מוכיח שכל דחייה, מקומית ערבית, של האימפריאליזם היתה שיפוט נכון ומוצדק מבחינתם".
        יש הרבה יותר סימוכין לכך שדווקא קבלת החלטות "אימפריאליסטיות" הייתה יותר נכונה. תוכנית החלוקה היא דוגמא מצויינת (אלא אם 66 שנות פליטות הן " שיפוט נכון ומוצדק" מבחינתך…?).
        מלבד זה יש לי תחושה שאתה תגן בגופך על ריבונות ערבית, גם כאשר זו מבוססת על קווים ששורטטו ע"י צרפתים ובריטים.
        אגב 2003: לפני כן שלט שם אחד סדאם חוסיין, שגם הוא היה "מנוול-מטורף", "הדורש חקירה בלתי תלוייה", "בוודאי שהוא מכחיש" ו"מדובר בפשע נגד האנושות". אבל זה לא ממש מעניין אותך, נכון?
        זה מתקשר לנושא ההיתממות וההכחשה שהעלית: זה לא אסד וצבאו אלא סוכנים של המערב. זה לא איראן-עיראק אלא סוחרי נשק ישראלים, וכו'

  2. ק.א. הגיב:

    מאז ומעולם סיקרנו את האדם שאלות כגון: מה יש מעבר לכדור הארץ?, כיצד החלו החיים?, ממה עשוי החומר? שאלות כאלה סיקרנו מדענים ופילוסופים וגם סתם בני אדם שישבו והביטו לשמיים. אבל שאלות מן הסוג (האסתטי והתמים) הזה אינן השאלות היחידות שבני אדם עסקו בהן. למשל השאלה: מי מאיים על שלטוני בעולם? השאלה הזו אולי לא מעסיקה המוני אנשים אבל המיעוט שעוסק בה, ללא פשרות ובאופן מקצועי, קובע למעשה במידה רבה את תוכן החיים של כולם. ישנם כאלה (אנגלו-ציונים) שרואים בבעלותם על המזה"ת ומשאביו – בונסף לבעלותם על אזורים אחרים – נכס חיוני לאינטרסים הגלובליים שלהם. הם אלה שכיום תומכים ב"ציונות" בצורתה הנוכחית. הם נצמדים לנארטיב המלאכותי והמגוייס. הם אלה שמלבים את האש ולא נותנים לה לדעוך. למה הם עושים זאת? כי זה המקצוע שלהם. בכלל, אין זה מחוץ לחוק להיות אימפריאליסט. למשל, עירק הוחרבה ע"י פושעים בינלאומיים שטענו שהם באים במטרה לבנותה. כיום 12 שנה מאוחר יותר, מיליונים נהרגו והמצב הורע בהרבה. אף אחד מפושעי האימפריה טרם הועמד לדין בהאג. ישראל וכיבושיה גם זה שייך לסיפור הזה.

    • שום בצל הגיב:

      מניפסט מנוגד לעובדות.

      1. נניח לשיטתך שאכן,ארה"ב ובריטיניה פלשו בתואנות שווא ואיפריאליזים חזירי.
      לא ברור לי מדוע אלו לא עדיפים לשיטתך על סדאם.
      2. מי הרג מיליונים? ארה"ב? בריטניה?
      3. מי הורג עכשיו?
      דווקא עכשיו, באירוניה שהייתה מצחיקה, לולא הייתה רוויית דם, מתאמת השקר ההוא שסדאם, או עיראק, קשורים לאל-קעידה.

      • ק.א. הגיב:

        האימפריה הורגת מאות אלפים. מרסקת את התשתיות. מתערבת בכל הצדדים והמחנות.
        מחמשת את כל הצדדים (כולל את סדאם בזמנו) ככל שהם יותר קיצוניים – יותר טוב.
        יוצרת את התשתית לריקבון. ואז מציתה את הפיוז.
        שלא לדבר על התוצאות והנזקים של הרעב, הריסת מגורים, פיזור רעלים לעשרות שנים ושיקום שימשך דורות. לאימפריה זרועות צבאיות ומעורבות צבאית כפי שלא היתה לשום אומה בהיסטוריה האנושית.
        זה הנקצוע שלהם. הם מתפרנסים מחורבן, שום בצל.
        זה בכלל לא דעתי – זה העובדות (לצערי).
        "המלחמה בטירור" רק נמשכת ונמשכת – מאיפה זה מגיע? עד מתי? ישראל דוחפת לזה מאז ומעולם.
        שעה וחצי אחרי 9-11 אהוד ברק קרא למלחמה הזו –
        והיום מה הוא עושה? בטח מעורב בתעשיות ששלחו אותו לדחוף למלחמה הזו.
        זו מאפיה של מתעשרים שעוסקים בלהפחיד את העולם ולהצית מלחמות ולקצור את הפירות.
        נכון, לא לומדים את המקצוע הזה באוניברסיטה – אבל מה לעשות זה מקצוע!

      • ק.א. הגיב:

        אגב, סרט חדש יוצא בקרוב…
        http://www.youtube.com/watch?v=E7xAG_sTd9g

        מעניין לראות.

    • דינו הגיב:

      ישראל וכיבושיה הם פסיק קטן על מפת העוולות בעולם ללא גזל משאבים מלבד מספר גבעות (לא ממש "משאבים" ). שלא לדבר על הנזק הנגרם לישראל בשל כך ולו רק הנזק הכלכלי.
      למרות זאת אתה בוחר לכתוב איוולת לפיה העניין הזה "קובע למעשה במידה רבה את תוכן החיים של כולם"…
      עם כל הכבוד – אם "כולם" בעולם בוחרים למלא את חייהם בתוכן הסכסוך הישראלי-פלסטיני – אז זו בעיה שלהם ושלהם בלבד. מדענים ופילוסופים אכן צריכים להידרש להבנת הסטייה הזו.
      אין פלא שכתבת בהקדמה שלך "מה יש מעבר לכדור הארץ?" וכו'. שהרי דבר (לא) קשור בדבר.
      ואיך בדיוק התיישבות ביו"ש של כמה הזויים-משיחיים קשורה ל"אינטרסים הגלובליים שלהם"?
      "גלובליים"!? אז מהי הטקטיקה לדעתך?
      "First we take Alon-Shvut, then we take Iraq"?

      • ק.א. הגיב:

        דינו, כידוע לך, הפואנטה שאני משתדל להדגיש בעקביות היא מעורבותם של אינטרסים גלובליים במעש ה (so called) "ציוני". מעש זה אינו ציוני משום שהציונות היא לא ציונות אותנטית אלא מאז ומעולם שמשה אליבי לאימפריאליזם. כאמור אני משתדל (אם כי אולי אני נכשל לפעמים בלפרט זאת) להדגיש זאת. לכן אם תשים לב, דיברתי על שליטה בעולם ("מי מאיים על שלטוני בעולם?"). אין מדינה ששולטת בעולם. ישראל היא למעשה בסיס צבאי ש "וועדת קישוט אימפריאליסטית" מציגה כמדינה היהודית. כל זאת אתה יודע ודומני שהיו לנו כבר וויכוחים על הגירסה הזו. זה מובן מאליו שאותם האימפריאליסטים (מבית ומבחוץ) וכן קהל חסידיהם השוטים יתייחסו לכך בזלזול וליגלוג. התיישבות "כמה דפקטים" יהודים (מתנחלים) בשטחים הכבושים (יו"ש בשפתך) מייצרת מציאות רצוייה לתיחזוק ושימור המצב המעוות. כולם (בכל העולם) סובלים לא משום ש- "בחרו למלא את חייהם בתוכן הסכסוך הישראלי-פלסטיני" אלא משום שהקרימנלים שמארגנים (גם) את זה מרחיבים ומבססים את שלטונה בעולם וכופים את עצמם בכל דרך אפשרית כיד הדימיון הטובה עליהם ועוזריהם. אנו צריכים לברר מושגי יסוד כדי שנבין זה את זה.

        • דינו הגיב:

          לא השתכנעתי.
          "הציונות מאז ומעולם שמשה אליבי לאימפריאליזם"?
          זה פשוט לא נכון.
          עד שנות החמישים היתה הציונות תקועה בגרונם של הבריטים בתחילה והאמריקאים לאחר מכן. קשה מאוד לומר שמי מהשתיים הללו (או בריה"מ שתמכה אף היא) קיבלה דיבידנדים אימפריאליסטים.
          יתכן שבכל רגע נתון אכן היתה תמיכה מסויימת ומסוייגת של מישהו שנבעה מאינטרס כלשהו אבל זה לא חרג (ברוב המקרים – היה הרבה פחות) ממה שכל מעצמה עושה בכל רגע נתון באינספור מקומות בעולם,
          ובהחלט לא היווה את העיקר כפי שאתה טוען. הציונות היתה העיקר.
          החל מסוף שנות הששים נהיה הקשר עם ארה"ב יותר ויותר משמעותי אך הוא לא היה שונה מהקשר הסובייטי (אימפריה בפני עצמה שנעלמה מדפי ההיסטוריה שלך) עם מצרים וסוריה.
          בקיצור – הטיעון שלך נשען על משענת קנה רצוץ.
          דיברת על מושגי יסוד אבל אתה טועה לחלוטין בניתוח שלך את יסודות הציונות וישראל.
          אם כבר הרי שאנטי-ציונות היא אליבי הרבה יותר משמעותי מאשר ציונות בידי כוחות פוליטים.
          ההתיישבות היהודית ביו"ש אינה קשורה בשום אופן לאימפריאליזם גלובאלי כלשהו,להיפך, היא תקועה בגרונן של כל האימפריות.
          הגישה שלך מוטעית ממש בכל נקודה

          • ק.א. הגיב:

            דינו מה זה "תקועה בגרונם של הבריטים"? מי תקוע? מה תקוע?
            מי זה הבריטים האלה? הציבור בפאבים? במגרשי הכדורגל? בפרלמנט? רובם של אלה בוחרים שלא להבין לא מימינם ולא משמאלם. האימפריאליזם מכוסה (גם) בסמלים בריטיים, מה לעשות- צריך שיהיו סמלים! אז יש סמלים, רצוי נחמדים. אבל זה לא בא מהעמך אלא בא מבעלי עניין שיש להם אינטרסים (תעשייתים, בנקאיים, צבאיים, אסטרטגיים, כוחניים, שלטוניים) אלה הם הגופים הפועלים והמפעילים (והמרוויחים). והם חסרי צבע וריח ולאומיות. אל תדאג להם – הם כמו הזיקית יתאימו את עצמם למה שרק צריך. בזה הם מומחים יותר ממני וממך. זהו מיקצועם. היום הם יהיו גרמני, מחר אמריקאי, מחרתיים בריטי, ושלשום ציוני-יהודי. אין לי "גישה" למציאות. יש מציאות. וזהו. או שמדברים עליה או שמדברים על חלומות. תבחר.

        • דינו הגיב:

          לק.א.
          על זה נאמר: אל תנסה "לערבב" אותנו.
          הכנסת כמה עשרות מושגים לבלנדר ועשית שייק שהוא בלתי ניתן להפרכה מפני שהוא בלתי ניתן להבנה.
          איך שלא תגדיר את אותם בריטים אמורפים – עובדה שבריטניה עשתה צרות צרורות ליהודים בפלסטינה (בטח בכל מה שקשור לעלייה), ניסתה לרצות את שני הצדדים (היהודים הערבים) בו זמנית ולבסוף נמנעה בהצבעה באו"ם. אז בבקשה ממך –
          יהיו הם יושבי פאבים או בעלי עניין או "תעשייתים, בנקאיים, צבאיים, וכו'" – אם שופטים את תמיכתה של בריטניה בציונות לאורך שנות המנדט – הרי שזו תמיכה רפה מאוד, ואם אתה חושב אחרת – אנא נמק בצורה קונקרטית.
          לגבי "המרוויחים", ובכן, בכל מה שנוגע לישראל אני לא רואה את המרוויחים הגדולים מלבד התעשייה הצבאית וכמה טייקונים ששתו (ועדיין שותים) מהמדינה את המיץ בעזרת נערי האוצר והמפריט הלאומי ביבי. לרוב זהו עניין מקומי ולא גלובאלי, ובוודאי שלא מאושיות הציונות הבסיסית.
          אין כאן נפט, וגם גז לא התגלה עד לאחרונה. הסכסוך רע מאוד לרוב הביזנס (למשל קטיעת קווי הולכת נפט, גז וכו') ולכן אני עדיין לא מבין על מה כבודו מדבר.

          • ק.א. הגיב:

            דינו, לא ניסיתי לערבב. אתה מבקש ממני דיוק של מנתח באיזמל מנתחים עם מיקרוסקופ? בתור מה אתה שואל אותי? איש סודו של אובמה? מה אתה רוצה שכל אירוע והתרחשות מכל מיליוני האירועים יתאימו "לוגית" לסיפור? מי אמר שככה זה צריך להיות? זה גם לא סביר שכך יקרה. רק למשל: כשחברה ענקית, נניח חברת ביו-טכנולוגיה בינלאומית, מחליטה לבצע שינויים והתרחבות, רכישה של חברות קטנות וכולי – גם בחברה אחת שכזו – יהיו חילוקי דיעות לא קלים ואף ניגודים חריפים, אבל השאיפות לדומינציה של חברה כזו אינן מוטלות בספק גם אם האסטרטגיה והתככים הפנימיים אינם ידועים לגורמים (כמוני) שאין להם מידע פנימי (שלא ממש חייב להיות קריטי לתמונה הכללית). ישראל אינה יישות עצמאית היא פונקציה באימפריה. בשבילך היא מדינה עצמאית כי אינך מכיר את פרטי הפרטים של האימפריה. וכדי לחשוב אחרת אתה צריך לדעת על "צבע התחתונים" של ביבי. כאילו שזה יפריך משהו או יאשש. באיזור יש המון ביזנס אימפריאלי! הם לא מבקרים כל יום שני וחמישי בגלל האוויר הבריא של האיזור. נו בחייאת.

      • דינו הגיב:

        לק.א.
        לא רק שלא השתכנעתי, אלא שכעת אני רואה בבהירות את חוסר התוכן בטיעון שלך:
        אתה בעצם מודה שהכל זו בעצם השערה. אין שום דבר ספציפי או קונקרטי.
        נכון שישנן איספור שאיפות לדומינציה של גופים כלכליים ואימפריאליסטים, ויש גם תמורות פוליטיות ומדיניות (כמו הציונות),
        אז אתה טוען: התמורה הפוליטית והמדינית המדוברת (הציונות) היא כל-כולה סימפטום של דומיניזיצה.

        למה? דומיניזציה של מי?
        לק.א. פתרונים.

        יש בעולם תהליך א', יש תהליך ב',
        ב' הוא בוודאי (באופן מוחלט) סימפטום של א'.
        שאלה: איך?
        תשובה: "בתור מה אתה שואל אותי?"

        בקיצור, זה לא רציני, ובנוסף – זו גם צביעות, מפני שאם הציונות היא סוכן של האימפריה אז בוודאי
        גם המהפיכה באיראן (כן, זו מ-79) וגם ההשתלטות הסינית על טיבט, וגם הקשר הרוסי-איראני-סורי,
        וגם ארדואן, וגם צ'אבז ז"ל, וקאסטרו, ופוטין.
        כולם פונקציות באימפריה. "בשבילך אלו מדינות וגופים עצמאיים כי אינך מכיר את פרטי הפרטים של האימפריה". ואל תקשה עלי בבקשה, "אל תבקש ממני דיוק של מנתח באיזמל מנתחים עם מיקרוסקופ",

  3. צפור בודד הגיב:

    מאמר נוקב ראוי ללמוד ולשינון.
    אצלי הוא יתפוס מקום של כבוד, בארכיון הידע השימושי.

  4. הפיכת הקערה על פיה הגיב:

    היא מומחיות ציונית ידועה. על כך קיבל אבינרי פרופסורה וביבי את ראשות המכשלה. ועכשיו לאחר שארגון לא ידוע חטף 3 ישיבנים מהשטחים "המוחזקים", נאספו גייסות של מומחים‫‬, פרשנים, ו"אבינרים" באולפני הטמבלוויזיה כדי להגיד כלום. וכדי להוכיח שרק פלסטינים חוטפים נערים, גוייסה כל חטיבת הצנחנים. אך אילו הקשיבו בניטו נפתלינו ונהנתניהו (גלידה פיסטוק, וילה ומטוס) והבינו את מה שראש המוסד, תמיר פרדו, ניסה ללחוש ל'פורום הביביטחוני' ("מה תעשו אם יחטפו נערות") ייתכן והיתה נמנעת ההמולה, ואונו של הצבא לא היה מבוזבז על עינוי פלסטין כאילו היתה זו מלחמה גדולה.

    ב'לחישות מוסד לפורום' לא משמיעים פטפוטי ביצים. פרדו ידע, וניסה להסביר, שחטיפת הישבנים היא תגובה פצפונת על חטיפת הילדים בחברון, על המעצרים השרירותיים, ועל מאסר 800,000 (!) פלסטינים מאז תחילת הכיבוש. זאת לא יגלו לכם אבינרי או נהנתניהו (וגם לא אובמה), כי הם עוסקים רק בשקרים ותעמולה, ואובמה –שנאם (בוורשה) על "סוף עידן האימפריאליזם"– מספק נשק חינם לצבא הכיבוש, והגנה 'דיפלומטית' על זכות "המדינה היהודית" לעשות לפלסטינים את מה שעשתה ארה"ב לאינדיאנים ולשחורים.

  5. יולו הגיב:

    אני מבין שעדיף היה שנחכה ואז כשתהיה פלישה(הרי ידעו שהיא תגיע ,הערבים הודיעו זאת)נלחם גיבורים נגד הצבאות ונגד הלוחמים המקומיים,,,,,,
    כששמואל מנתח את כל זאת מחדרו הממוזג הוא לא חש לרגע את הפחד הקיומי האמיתי,,3 שנים אחרי הפתרון הסופי . ניצחנו וטוב שכך האפשרות השניה היה שנפסיד ונחרב,,,,,לא היו אפשרויות נוספות

  6. צדוק התקוה הגיב:

    שמואל אמיר סליחה שניצחנו ב48 סליחה שעדין אנחנו חיים כאן ראה מה קורה מסביב בשכונה ובאשר לפרופסור שלמה אבינרי הוא ממש אביר ההתנכרות והשנאה אז מה נגיד על אותם " היסטוריונים" החדשים" שבכלל טוענים שאין עם כזה העם היהודי אז הם גם אברי ההתנכרות והשנאה? מענין טבח דיר יאסין. אתה מזכיר רצח הל"ה שהיה ב16 לינואר 48 נעלם מזכרונך
    מעשי רצח חבלה ואונס ביצעו ערבים צדקים הם לא היו הרשימה ארוכה מי תקף את המדינה ערב הקמתה?

  7. חדשות טובות הגיב:

    להלן ממצאי הסקר שהוזמן ע"י ארגון מתנחלי ובוצע בידי "אוניבסיטת אריאל"
    *** שיעור התמיכה הציבורית בהסכם שלום הגיע ל-84% – בתנאי שהפלסטינים יצהירו על סיום הסכסוך, ו"ישימו קץ לטרור".
    *** 51% תומכים בהתנתקות מלאה או חלקית בגדה המערבית כחלק מהסכם עם הפלסטינים.
    רק 12% תומכים בהמשך הסטטוס קוו, ו-31% בסיפוח חלקי או מלא של הגדה לישראל.
    *** 59% מהאזרחים היהודים שגרים בישראל מאמינים שההתנחלויות גורמות נזק ליחסי ישראל עם ארה‫"‬ב‫.
    ‎*** כ‫‬50‫-%‬ חושבים שתקצוב התנחלויות בא על‫-‬חשבון החינוך והסעד‫.‬ כ-‫‬40‫%‬ מאמינים שזה בזבוז כסף.
    *** 71% הצהירו שהתנגשויות מתנחלים עם הצבא מונעות את הזדהותם עימם

    המקור: haaretz.com/news/diplomacy-defense/.premium-1.599003

  8. דוד עציון הגיב:

    שכחת מה קרה בין 29 בנובמבר ל-10 במרץ. זה התחיל בטבח באוטובוס, ובשריפת המרכז המסחרי בממילא. זה המשיך בירי, טרור, רצח, חסימת דרכי תחבורה, פצצות תופת ושאר מעשים שנעשו ביוזמת הפלסטינים (וזכו לתגובות של היהודים). תכנית ד על כל הנגזר ממנה היא משחק ילדים לעומת מה שתוכנן להיעשות אילו התוצאות היו הפוכות והערבים היו מנצחים. גוש עציון היה רק "טעימה" ממה שהיה יכול להיות גורל הישוב היהודי כולו.
    במהלך המלחמה, היו ערבים שעזבו מיזמתם, היו כאלו שברחו מפחד הקרבות ובהמלצת הכוחות הערביים. היו גם מי שגורשו, וגם מעשי רצח נוראים שעשו צה"ל והמחתרות. אבל היו ערבים שנותרו במקומם ושלא נפגעו.
    לעומת זאת – כ-15 ישובים יהודיים נכבשו במלחמת העצמאות. נסה לחשוב מה קרה להם. זהו ההבדל

  9. כיף לחלום הגיב:

    אכן הסקר מראה שמרבית הציבור תומך בסיום הסיכסוך והתנאי הוא שהפלסטינים יזנחו את דרך הטרור. הכוונה בלזנוח את דרך הטרור היא לצאת בגלוי בדיבור ובמעשה נגד טירוריסטים, התנתקות טוטאלית ממדינות מעודדות טרור כמו איראן או סוריה וכמובן רוסיה וכן התנערות פומבית מכל אידאולוגיה איסלאמית שדוגלת בגזענות. לאחר תקופת מבחן ניתן יהיה לקבל את הפלסטינים למשפחת העמים הנאורים. אלו שבאמת תרמו לאנושות ולא עסקו רק בלייבב על הצרות שבבסיס – הם אלו שגרמו להן כמו למשל בהכרזת המלחמה על ישראל רגע לפני שקמה.

  10. מה היה קורה אילו הגיב:

    מה היה קורה אילו הערבים היו מנצחים (?!) זו השאלה-תשובה-הצדקה האולטימטיבית לכל הזוועות שביצעו הציונים מאז תחילת הקולוניזציה הציונית ועד היום. השיטה היא פשוטה, הופכים את היוצרות, תוצאה הופכת לסיבה.

    ובכן היה קורה מה שקרה לפייה-נואר באלג'יריה.
    אז יש מי שמזיל דמעה על הקולוניאליסטים הלבנים שם?
    אפילו הציונים מנסים לטשטש את תמיכתם ושת"פ שלהם איתם (וכן עם משטר האפרטהייד בדרא"פ).

    הקולוניאליזם הציוני אפילו גרוע מאשר אלה שנאלצו לבסוף לעזוב את אלג'יריה. האחרונים אמנם השתלטו על אדמות הילידים האלג'יראים אך כוונתם לא היתה לסלק אותם אלא לנצל את כוח עבודתם הזול. לעומתם, המטרה הציונית היא להקים מדינה יהודית ודמוקרטית. מטרה זו אינה ניתנת להגשמה ללא סילוק נרחב של הפלסטינים. הטיהור האתני הוא איממננטי למטרה הזאת ונובע ממנה. ההתנגדות הפלסטינית היא מעבר לצודק-לא צודק, היא אינסטקטיבית, מובנת מאליה. כל השאר נובע מכך ואידך זיל גמור.
    הציונים מוטב ישאלו את עצמם מה יקרה אם,,, הכתובת היא על הקיר. זו לא גזירת גורל, הכוח עדיין בידי אזרחי ישראל לבחור בין דמוקרטיה לכולם לבין משטר גזעני והתנגדות לו עד הסוף המר

    • צפור בודד הגיב:

      תגובה מצוינת

      • ק.א. הגיב:

        התגובה שלו באמת טבה. ציפור, אני קצת תמה. קראת את תגובתו במלואה?
        זה שכתב מזהה את האלמנט הג'נוסיידי שבציונות!…

        • צפור בודד הגיב:

          אכן עין נץ לך, צודק במאה אחוזים, אלא שהתגובה עצמה הייתה טובה מכדי לא לצין זאת, מה עוד שנלאתי מחזור והסבר בנושא הכאוב של ניכוס הציונות לזרועות הקולוניאליזם הקפיטליסטי הפגני והלאומני.
          אך ראה זאת: כמה דקות לפני שקלטתי תגובתך כאן, אכן הגבתי בדיוק בנושא זה, במאמר עכשוי יותר: "מרץ חדש לשמאל הישראלי" בתגובה למגיב:"לא להאמין"…ממש הפלא ופלא.

        • דינו הגיב:

          אין שום "אלמנט ג'נוסיידי" בציונות וגם לא בתגובה אליה אתה מתייחס.

    • ק.א. הגיב:

      אבל ההנחה מוטעית. היהודים לא יכלו בשום אופן "להפסיד" אז. האימפריה לא היתה מאפשרת.
      ליהודים יועדה הקמת בסיס צבאי המחופש למדינה. ואם היו מפסידים זה היה הפסד רגעי.
      המאמץ האימפריאליסטי היה מתחדש חיש מהר.

      • מה היה קורה אילו הגיב:

        כמובן שההנחה היא מוטעית. זו היפוטזה שמשתמשים בה כדי להפחיד את המתנגדים להם מ"התוצאות האיומות" אילו… ולחצדיק הכל מכל כל…

        הציונים לא חששו לרגע לגורל הזה משום שבשלב מסוים של "הגשמת הציונות" בעזרת הבריטים הם היו בטוחים כי יחסי הכוחות בינם לבין הערבים הם לטובתם, אחרת לא היו נלחמים בבריטים בכל שיטות הטירור שהם מגנים כעת. מרגע שהיו בטוחים שעוצמתם מספיקה כדי להגשים את מטרותיהם כאמור בכוחם הם, לבריטים כבר לא היה תפקיד אלא כבלם על גלגליהם. לו היו חוששים שכוחם בעצמם לא יעמוד להם כנגד הערבים לא היו מעיזים לסלק את הבריטים.

        כמוכן שכדי לשמור על השגיהם ולהמשיך להשגים נוספים הם נזקקים לחסות של אימפריה. החיכוך נוצר שוב כאשר האינטרסים של האימפריה לא בדיוק מתאימים לאינטרס הרדיקלי הציוני ואז עוברים לאימפריה אחרת שרוצה להינות מכוחה של ה"מעצמה האזורית" החזקה ביותר. (בריטניה, ברה"מ. צרפת, ארה"ב…)

      • דינו הגיב:

        אתה ממציא. לא היתה שום אימפריה מאחורי הציונות והיישוב היהודי בפלסטינה במלחמת 47-48.
        כמו כן אין שום אימפריה שהקימה "בסיס צבאי" מיד לאחד הקמת המדינה.
        חבל שאתה יורה משפטים שגויים והזויים. ישראל של היום היא אבן ריחיים על צווארה של ארה"ב.
        אגב, אני תוהה אם אי-פעם תתייחס לבסיסים של בריה"מ (אימפריה!!) במזרח-התיכון של היום ושל שנות ה60-70 , הלא הם סוריה ומצרים?

    • דינו הגיב:

      טעות על גבי הטעייה.
      האלימות הערבית כנגד היהודים היא כלל לא תיאורטית ("אילו היו מנצחים" וכו') אלא מעשית ביותר.
      נעזוב לרגע רדיפות וזוועות שעברו יהודים במדינות ערב (הרבה לפני הציונות!) ,
      גם בפלסטינה פרעו ערבים ביהודים עוד ב-1834. לאחר מכן היו הערבים אלו שיזמו את האלימות
      והסלימו את המאבק, ע"ע פרעות תרפ"ט ורצח מאוד יהודים בתקופת המרד הערבי הגדול.
      תוסיף לזה את חאג'-אמין אל-חוסייני זצ"ל ותבין שהסיבה והתוצאה הן מוגדרות היטב.
      ולא, הקולוניאליזם הציוני לא יותר גרוע מאשר באלג'יריה. אין משמעות לטיעון שהבאת כדי "להוכיח" זאת.
      ערבים חיים כאן ואף אחד לא מסלק אותם

      • לא נכון הגיב:

        ומה עם אברהם שגרש את הגר וישמעאל? לא בחשבון?
        ומה עם עשרת בני המן? כסף קטן?
        אז מה הפלא שאירן מפתחת נשק גרעיני?

        • דינו הגיב:

          כבר ניהלנו את הדיון הזה. מבחינתי הטיעון שלך אינו רלוונטי, ולצורך העניין הוא אפילו פחות רלוונטי מאברהם שגרש את הגר וישמעאל…
          אני מדבר על איבה ואלימות ערבית כלפי יהודים בקרבת זמן (שנים בודדות עד עשרות שנים) לפני הציונות. איבה זו מוכיחה ש:
          1. לא הציונות התחילה את הסכסוך האלים אלא הערבים בשנאתם כלפי זרים בכלל ויהודים בפרט.
          2. קיים רצף עוינות ערבית אלימה כנגד יהודים מלפני הציונות שקיבל גושפנקא (לכאורה) מלאת בורות וצביעות כשהחלה הציונות להיות רלוונטית.

          הרפרנס שאתה מביא לטקטים ומיתוסים עתיקים הוא בריחה מדיון רציני ותו לא.
          אין לך יכולת או אפשרות להתמודד עם עובדות חותכות אז אתה עובר לאבסורד.
          שוין, כאשר שוקת הטיעונים שבורה – גם זו טקטיקה.

  11. רפיח אשכנזי הגיב:

    לא יעזור לכותב ולחבריו, הפרו' אבינרי הוא דמות אקדמית מכובדת הנוהג לפי סטנדרטים אמתיים בעובדות ההיסטוריות.
    יכול הכותב אמיר לקחת צד בוויכוח בינינו לפלשתינאים , אך העובדות ההיסטוריות, לא רק לפי אבינרי כי אם האובייקטיביות, לא משחקות את משחקו ולא מסתדרות לו.
    הישוב היהודי מעת החלטת החלוקה בנובמבר 47 היה נתון במלחמת קיום בכל הארץ, מלחמה בה פתחו הערבים המקומיים תושבי הארץ. במאי 48 פלשו צבאות ערב לארץ בהזמנת המקומיים. לדאבונם הם הפסדו במאבק כי היהודים הבינו כי אם יפסידו, אושוויץ שניה תהיה כאן. גם היום, לשמחתנו, רוב העם היושב בציון מבין זאת וזהו ההסבר לתמיכה הרחבה בה זוכה "הימין" בכל מערכות הבחירות. הגיע הזמן כי אנשים כמו אמיר יפנימו את המצב האובייקטיבי בו ישראל מתקיימת באזור, לעומת כל הקורה בסביבתנו בעבר ובהווה בפרט, וינהגו קצת בענווה מול המפולת הקולוסאלית של עולמם האידאי.
    קצת ענווה חביבי . -אינני איש ימין כי אם להיפך!

    • ק.א. הגיב:

      לפי דבריך, אשכנזי, אפשר לחשוב ש "המצב האוביקטיבי" זה דבר שמחוץ לטבע האנושי (תנועת גרמי השמיים למשל), שאין לממסד שליטה עליו והוא אינו באחריותו – מעין סוג של פורס מאז'ור. אבל ברור שתמונת מצב כזו איננה האמת. "המצב האובייקטיבי" המדובר לא קרה ולא קורה מעצמו – מישהו, או מישהם, רוצים ומשתדלים מאד שזה יהיה "המצב האובייקטיבי" (בו ישראל מתקיימת). אתה פשוט חוזר ומדקלם את הגירסה של ההסברה.

      • דינו הגיב:

        עם כל הכבוד, רפיח אשכנזי תיאר את המצב לאשורו.
        המצב בו ישראל הוקמה לא הוכתב מגבוה אלא היה תוצאה של אחידות נדירה של היישוב למען מטרה אחת, בתמיכה (בעיקר כלכלית) של יהדות העולם (בעיקר ארה"ב).
        זה היה הישג שהוא ממש לא "תנועת גרמי השמיים" אלא כפי שאמר צ'רצ'יל: דם יזע ודמעות.
        אתה מציג את תש"ח כאילו היו מעורבים כוחות נוספים לטובת היישוב היהודי וזהו שקר מוחלט.
        אין פרשנות אחרת לטיעון (האמורפי למדי) שלך על "מישהו, או מישהם, רוצים ומשתדלים".
        אין מישהו, אין מישהם (בטח שלא ב-47-48) שהכתיב את תוצאת המאבק. זו המצאה שלך.
        אנא ממך, אם אתה מתעקש על נכונות התיאוריה שלך – פרט ונמק.
        משום מה אתה מסתפק כל הזמן באמירה כללית: "יש מישהו" וכו'.
        אתה פשוט חוזר ומדקלם את הגירסה של ההסברה האנטי-ציונית , וממש לא מצליח להעלות ולו שמץ של הוכחה

הגיבו לרפיח אשכנזי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים