הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-27 בספטמבר, 2014 75 תגובות

בממסד היהודי שולטת הציונות כמעט 90 שנה. הממסד הציוני דואג להסתיר את פרשת התנהגות הציונים בשואה ואחריה. רק היסטוריונים זרים מטילים ספק בחיבור המלאכותי המכונה "שואה ותקומה". מעטים מעזים לחשוף את פרשת התרמית וההונאה שיצר הממסד הציוני סביב תפקודו בשואה ולאחריה.

במדינת ישראל – חיבור השואה לציונות הוא נכס בטחוני  אסטרטגי שאין מערערים עליו – ממש כמו מפעל הטקסטיל בדימונה. שומרי הסף הם: "מוסד יד ושם" שהפך להיות משרד התעמולה הציוני, מערכת המשפט העלובה אשר הדפה כל ניסיון לערער על יחסה של המדינה לשואה ולניצולי השואה, האקדמיה ומערכת החינוך שעוסקות בשטיפת מח שיטתית של הציבור בישראל והעיתונות שהיא ברובה "עיתונות ממסד".

ביקור מלכת הולנד ביד ושם שואה yadvashemביקור מלכת הולנד ביד ושם (מקור)

ניסיתי בשנים האחרונות לפרסם מספר מאמרים בנושא זה בעיתונות הכתובה. מאמרי זכו להערכה מאנשים רציניים. אולם, כל ניסיונותיי לחדור לעיתונות הממוסדת נכשלו. לא צפיתי כי מאמרי יפורסמו ב"עיתונות הזבל" הישראלית- משום כך לא אתייחס אליהם. היו לי צפיות לגבי עיתון "הארץ" שעדיין מקובל לראותו כעיתון איכותי. מסתבר שלא בנושא הטאבו –  "השואה והציונות". בנושא זה עיתון "הארץ" נוהג כאחרון עיתוני הזבל הממסדיים.

פניתי בתלונה למו"ל עמוס שוקן. שלחתי מאמר ארוך אודות תפקוד הציונים במלחמת העולם השנייה עם מלאת  75 שנה לפרוץ המלחמה. שוקן דרש לקצרו למאמר של 500 מילה. כך עשיתי. המאמר היה שילוב של קטעים שכבר פורסמו כולם. התרומה שלי הייתה רק ביצירת השלם. שוקן העביר את המאמר לשני עיתונאים צעירים כ-"ועדת קבלה" – אלון עידן ורוית הכט. אינני מכיר אותם אולם התרשמתי מכתיבתם החצי אפויה שהמדובר בעיתונאים לא בשלים.

לאחר למעלה משבועיים קבלתי את התשובה הבאה מרוית הכט: "העברנו את מאמרך למספר מומחים בעלי שם (אפשר לומר עולמי) בתחום (יותר מאחד כדי למנוע הטיות ולקבל מניפה רחבה ככל האפשר של התרשמות) ודעתם הייתה כי במאמר יש אי דיוקים רבים ושגיאות למכביר וטענות – שאף שנשמעו פעמים רבות – עדיין לא נמצא להן ביסוס רציני. לכן אנו נאלצים לדחות את המאמר". המאמר המלא פורסם תחת השם "מה עשו הציונים במלחמה ההיא?" באתר "הגדה השמאלית". המאמר בן  500 המילה פורסם תחת הכותרת "על הזיקה שבין השואה לציונות" באתר "על צד שמאל".

עיתון "הארץ", בניגוד לשני האתרים שצויינו, פגע פגיעה קשה בערכי חופש העיתונות, חופש הדעה וחופש  המחקר.

כלל ראשון שהופר: אם יש אי דיוקים, שגיאות למכביר וכו'  נא לציין אותם. מי שטוען לאי דיוקים או סילופים – עליו הראייה. "ועדת הקבלה" בחרה שלא להציג את הטענות הללו.

כלל שני שהופר: בנושא היסטורי ניתן וראוי לפרסם כל תיזה או רעיון פרט לחריג אחד "הכחשת שואה". אם התיזה מקורית ומעניינת – יש לפרסמה. אין מקום לצנזורה.

כלל שלישי שהופר: אין להתיר סתימת פיות ע"י "מומחים" אנונימיים. הדבר נכון שבעתיים לגבי מאמר קצרצר של 500 מילה שרובו ככולו הינו ציטוטים ממקורות שכבר ראו אור.

כלל רביעי שהופר: בן לניצולת שואה וללוחם בנאצים רשאי להביע דעתו בנושא רגיש זה גם אם היא איננה לרוחם של "מומחים בעלי שם (אפשר לומר עולמי) בנושא השואה".

כלל חמישי שהופר: רבות מן "העובדות ההיסטוריות" בנושא השואה אינן "עובדות מדעיות" אלא "פרי כתיבתם היצירתית" ו/או דמיונם של כותבים מסוימים. אני  מניח שאילו הביאו את המאמר להיסטוריונים זרים – למשל נורמן פינקלשטיין – היו מקבלים תשובות אחרות.

על המדוכה שתי סוגיות מרכזיות: האם נמשיך לסבול סתימת פיות בנושא הכאוב של "בגידת הציונים בשואה". הגיע זמנו של דיון פתוח בנושא זה. מדינת ישראל רוצה  במונופול על השואה באמצעות  "מוסד יד ושם".  מוסד זה מעסיק קומיסרים העוסקים בכתיבת תולדות שואת יהודי אירופה כך שתתאים לתעמולה הציונית. מספיק ודי. שאלת חופש הדעה וחופש העיתונות. אפילו עיתון "הארץ" הפך להיות שופר השלטון. הגם אתה ברוטוס?

  • ד"ר אילן שדה הינו פרופסור למדעי המחשב ו"דור שני" לשואה.
תגובות
נושאים: מאמרים

75 תגובות

  1. ק.א. הגיב:

    כפי שטען הפרופ' ישעיהו ליבוביץ, העם היהודי – שהחל להתרוקן מתכניו הלאומיים ההיסטוריים לפני כ 200 שנה – בחר מאז לעצב את עצמו לפי מהות מוחלפת וחדשה. לא לפי מהות לאומית נתונה וקיימת (מסורתית, היסטורית, תרבותית) אלא לפי שליחות של פרוגרמה פוליטית, לפי תכתיבים מדיניים-צבאיים, ולא כמהות מיכשורית לשמם של דברים אחרים אלא כדבר העיקרי כשלעצמו… "איפה היית ב 32?, ב48?, ב56? ב67? – איפה היית?", לפי המערכון של זוהר ואיינשטיין.

    לפי זהות מחויילת זו אתה תמיד "על מדים" בנפשך. כך נוצלה השואה למטרת שטיפת מוח, וזו בגידה גדולה יותר מאשר אזלת היד המדוברת (הלא מכוונת והמכוונת) של הציונים מזמן מלחמת העולם השניה. לאור המציאות הזו מתגלה המשכיות ורציפות המנטליות הציונית כמצב קבוע ומסוכן לעם היהודי ולעולם. האליטה הפיננסי-צבאית גוררת כעת את שאר העולם המערבי לתהליך של ישראליזציה.

    המסקנה לגבי עתון 'הארץ' (מעודד האימפריאליזם) נכונה.

    • צפור בודד הגיב:

      א.ק. יש בך זיקה לישראל פלסטין, עובדה אתה מגיב כאן. וגם יש בך זיקה לסוציאליזם נאור ולחילוניות. מדוע תקרא אם כן למתנחבלים מנכסי הציונות האמיתית, ציונים ולא תשים מילה זו במרכאות?
      אתה הוא הציוני האמיתי ולכן אתה יושב בגלות. משום שסרבת להיות חלק מ"ציונותם" המתנחבלת האינך רואה זאת לבדך? לא אוסיף להטרידך בנושא. אלא אצין "באופן סופי סופני", שכאשר אתה מכנה המתנחבלים בכינוי "ציונים", אתה פוגע בראש ובראשונה ב(סוציאליסטים) ציונים כמוני (וגם כמוך, למרות שאתם מתכחשים לבבואה המוצגת במראה, מול פניכם).

      • ק.א. הגיב:

        ציפור, אני מסכים איתך שישנה ציונות אחרת אבל היא שייכת לעולם החלומות. ואני מדבר על המציאות.
        אתה צודק שהם אינם ציונים באמת (ההוזה שהוא אסטרונאוט אינו אסטרונאוט) אבל זה הכינוי שהם בוחרים לעצמם ואף יש להם נארטיב כזה, והכי חשוב – המערב מגבה את הדבר הזה לחלוטין. נסה להגיד באמריקה שהציונות היא רק "ציונות"…. אם כן הדלוזיה הציונית היא הציונות (הגלובלית, דהיינו האימפריאליזם בכבודו ובעצמו). אני כמובן מבין אותך – וגם מסכים ב 100% להפרדה שאתה עושה, אבל אני מבין שאין ציונות אחרת. אם אני שם ציונות במרכאות מסתמן מזה שיש ציונות אחרת – אבל אין. יש לי זיקה לתכונות אנושיות מסויימות ואין לי זיקה להתפלשות בשקרים ובחוליגניות ורשע. כמו כל דלוזיה גם הדלוזיה הציונית תתרסק על סלעי המציאות. אתה מצפה מהעם היהודי לפתח לאומיות סוציאליסטית-יהודית והוא מתקשה מאד בזה. עד היום הצליחו לפתח מנטליות כזו אולי 50 איש. ההתנגדות הפלסטינית להשפלתם – השיטתית – היא תולדה טבעית.

        • צפור בודד הגיב:

          אתה יודע, כאשר מרקס קרע מעל עצמו את האנרכיסטים הוא דיבר דברים דומים: "מה לו ולחלומות בהקיץ? הוא מדבר על המציאות ובעיותיה". ובכן לך וגם לו ניתן להציב את השאלה הפשוטה:" מי שמכם להחליט מהי ה"מציאות"? ובכלל מה רע בהגשמת חזון? כלומר מי שמכם להחליט שהחזון הינו מיראז'?…
          ולגבי נושא הכינוי "ציוני": אמרתי לך וגם לאנג'לו ולאחרים כאן: ברגע שנוציא את הכינוי מחזקתם של המתנחבלים, נשאירם עם מה שהם באמת: כידונאים קולוניאליסטים גיזענים ומתנחבלים ותו לא.
          כלומר, בנוסף לאמת ההיסטורית, שהציונות נוצרה ע"י סוציאליסטים ולמען הסוציאליזם (זאת ע"מ לפתור את הבעיה הלאומית דתית של היהודים ולא רק: שהרי העולם כולו סובל מהבעיה הזו, משום שלאומנות ודת הן משרתות הקפ"ח היעילות ביותר, בכל מקום, הרשה נא לי להזכירך/ם), אנו מדברים כאן על ט-ק-ט-י-ק-ה במאבק כנגד הקפ"ח.
          ונכון נמרים ותיקים כמוך, כאנג'לו ואחרים כאן יתקשו להפוך עורם. זה מקובל עלי.
          לכן אמרתי לך שבדברי אנני פונה אליכם אלא אל הדור הבא וזה שאחריו.
          זה מה יש.

    • דינו הגיב:

      אם כבר בלייבוביץ' עסקינן אז הבה נודה על האמת: לייבוביץ'היה ציוני. נקודה.
      כל נסיון שלך לגייס טיעון שלו לצורך חיזוק עמדה אנטי-ציונית הוא דמגוגיה והוצאת דבריו מהקשרם.

      הכשל הגדול במאמרו של אילן שדה הוא הגישה האנטי-ציונית שבו, ואם להיות יותר ספציפי: בא לקלל (את הציונות) ויצא מברך, וזאת מדוע? מפני שהחולשה הגדולה ביותר של היהודים בתקופת השואה (עליה בעצם מלין אילן שדה) היא העובדה שלא היה להם בסיס כח משמעותי (כח ממש, במובן פיזי), דהיינו מדינה.
      ההאשמה של אילן שדה כנגד התנועה הציונית היא על חוסר מעש קונקרטי ומשמעותי, ואותו חוסר מעש הוא בעיקר פועל יוצא של היעדר עצמאות מדינית, צבאית וכלכלית של הציונים בתקופת המלחמה.

      עוד נקודה לסיום:
      האמירה לפיה "האליטה הפיננסי-צבאית (ציונית, מן הסתם) גוררת את שאר העולם המערבי לתהליך של ישראליזציה" היא שקר והשמצה ריקה מתוכן. ההשפעה של ישראל על העולם היא מזערית עד כדי לא קיימת כלל.

      • ק.א. הגיב:

        ליבוביץ היה ציוני נכון מאד. כלומר היו לו תקוות לעצמאות יהודית בה ינוהלו עניניים יהודיים. בפועל הוא הבין – וגם ביושרתו העיז לומר זאת – המשטר הזה עבר מטמורפוזה לדבר מה א-ח-ר ! לכן ציונותו של ליבוביץ אינה רלוונטית כלל לניתוח ולדיאגנוזה – כאן באה לידי ביטוי יכולת הניתוח, המחשבה, הרגש והכי חשוב היושר!

        למה האשמתו היא על "חוסר מעש" ? האשמתו היא על מעשים – (מעשים מרושעים!).

        כשאני אומר האליטה הפיננסי-צבאית אינני מתכוון רק לישראל – שהתמסרה טוטאלית לפונקציה הברברית. אני מתכוון לכל אותם הציידים המרושעים – ראה המאמר השכן על "השועל המהולל"… הספר הזה אינו ישראלי כלל, הוא במקור אנגלי. בוודאי שתופעת הציידים העשירים והמרושעים אינה רק ישראלית. השפעתה של ישראל היא באמת שולית. וגם של אמריקה. כי אין ישראל ואין אמריקה – יש רק רשת של מוקדי כוח-הון המתחבאים מאחורי השמות הללו וכמובן כל הנאיבים שמאמינים לתעמולה.

    • שירה הגיב:

      תגובה ענקית.

  2. בטטה הגיב:

    בישראל אין תקשורת ישראלית אלא תשקורת יהודית ציונית .
    עתון הארץ נתון גם כך למתקפת חיסול ממסדית החל מחרם מאורגן של מנויים וכלה בשלילת מודעות ממש כמו שנעשה בזמנו להעולם הזה. כרגע העתון מחזיק מעמד בזכות הכסף שהכניסו השותפים של שוקן – הגרמנים ונבזלין . עד מתי? זה מה שחסר לעתון לגעת בפרה הקדושה האחרונה.
    לגבי כל השאר אני מסכים עם הכותב. הפתרון הוא להפיץ את המאמר ככל הניתן ברשת.יש היום הרבה יותר גולשים מהפרינט.

  3. שלומי הגיב:

    מסכים איתך פרופסור אילן שדה

  4. דינו הגיב:

    לאילן שדה,
    נראה שהבעיה העיקרית במאמרך אינה אי-דיוק כזה או אחר אלא רוח הדברים שמכתיבה מסה של אי-דיוקים.
    המאמר סובל בעיקר מ"חוסר תום לב", דהיינו: חסך בולט בשיפוט אובייקטיבי (בסדר, אין דבר כזה "אובייקטיבי", אז לפחות מראית עין של אובייקטיביות) וגישה אנטי-ציונית סביבה מצויירת המטרה.
    למשל:
    הגישה לפיה היישוב היהודי יכל להעמיד כוח לוחם בעל משמעות בזירת הלחימה באירופה הוא אבסורד (ישנן סיבות רבות לכך),
    הזלזול המופגן ב"מצדה על הכרמל" מיותר וחסר פשר,
    אמירה כמו "אין ספק כיום, כי הימלר היה מוכן לבגוד בהיטלר" היא יומרנית ובלתי ניתנת להוכחה, וכנ"ל לגבי הגישה לפיה הנאצים היו פרטנר אמין איתו אפשר לדון ברצינות על הפסקת השמדת יהודים. שלא לדבר על כך שאפילו לארגן מפגש בין שליח הסוכנות הציונית לנציג קהילה מאירופה היתה משימה כמעט בלתי אפשרית.

    הרשימה עוד ארוכה, והשורה התחתונה היא שהמאמר לדעתי אכן אינו מספיק רציני בכדי להיות מפורסם ב"הארץ".

  5. צפור בודד הגיב:

    דינו, אתה קובע עובדה ואז, כאשר אתה כאילו נגש לנמקה, אתה קובע עובדה נוספת אשר גם אותה תחמוק מנמק. וכך הלאה והלאה, עד סוף תגובתך. זה כאילו שאכתוב על מאן דהוא: "שהוא מגבב שטויות" (זו העובדה), "משום שלמשל" (כאן צריך לבוא הנמוק)…"הוא כסיל מושלם. ולמה הוא כסיל מושלם? ובכן, יש לכך סבות רבות, אך זה לא המקום לפרטן."…
    הנה אתה כותב: ""…המאמר סובל בעיקר מ"חוסר תום לב", דהיינו: חסך בולט בשיפוט אובייקטיבי (בסדר, אין דבר כזה "אובייקטיבי", אז לפחות מראית עין של אובייקטיביות) וגישה אנטי-ציונית סביבה מצויירת המטרה."". ובכן, אלה הן העובדות שקבעת.
    עכשיו אתה נגש כביכול לנמקן:
    אתה מתחיל במילה הנכונה, "למשל:", אלא שאתה מיד ממשיך וכותב: "…הגישה לפיה היישוב היהודי יכל להעמיד כוח לוחם בעל משמעות בזירת הלחימה באירופה הוא אבסורד (ישנן סיבות רבות לכך),…". אם כן, במקום לנמק קבעת עובדה נוספת (ש"הגישה" היא אבסורד").
    אך כאן, כאשר אתה נדרש גם אותה לנמק, אתה פוטר אותנו ב: "(ישנן סיבות רבות לכך)".
    לתשומת לבך.

    • דינו הגיב:

      בסדר,
      אם אני טועה אנא תקן אותי:

      – היישוב היהודי בפלשתינה יכל לסייע ליהודי אירופה אך ורק ע"י סיוע לבריטים שכן לא היו להם שום אמצעים שהם לפעולה עצמאית משמעותית.
      – הבריטים הסתייגו (בלשון המעטה) מגיוס והפעלה מאסיביים של חיילים יהודים על אדמת אירופה. בכל שלב עלה ההיצע (מתנדבים יהודים) על הביקוש הבריטי.
      – שתי הנקודות הנ"ל מבטלות כל נסיון להאשים את היישוב היהודי בחוסר פעולה לעזרת יהודי אירופה.

      – על פעילות ההעפלה, מי סייע לה ומי הפריע – אני מאוד מקווה שאין צורך להרחיב את הדיבור. מעניין שהמילים "העפלה" ו"מעפילים" לא נזכרות ולו פעם אחת במאמר של אילן שדה.

      – הזלזול המופגן של שדה ב"מצדה על הכרמל" הוא אכן מיותר וחסר פשר. "יפי הבלורית בפלמ"ח בחרו להמתין"..? "בחרו" משמעו שהיתה חלופה אך אילן שדה לא מציין מהי. אנא דרוש ממנו את שאתה דורש ממני.
      כנ"ל לגבי הטענה התמוהה מאוד של שדה על כך ש"אין ספק כיום, כי הימלר היה מוכן לבגוד בהיטלר". נטל ההוכחה כאן הוא על הטוען (אילן שדה). מה גם שבשום אופן אי אפשר לומר מה היה טיב אותה "בגידה" תיאורטית של הימלר.

    • דינו הגיב:

      המשך:
      קו הטיעונים לפיו מישהו אשם בכך שלא היה הסדר כספי עם הנאצים הוא לא רק מופכך אלא גם מקומם.
      האם אני צריך להרחיב את הדיבור על השטניות, הרמייה והנכלוליות הנאצית?
      האם צריך לפרט עד כמה קשה היה לנהל תקשורת עם מנהיגים יהודים באירופה או להגיע לאירופה ולצאת ממנה חי? מספיק לקרוא את קורותיהם של קסטנר וברנד כדי להבין קצת מהטירוף ההוא,
      והנה בא אילן שדה ומלין על כך שלא הגיע אף מנהיג ציוני למשרדיו של הימלר עם מזוודה מלאה בשני מליון ירוקים, ויצא כששני מליון יהודים חיים באמתחתו… אכן אין אבסורד גדול מזה.
      אגב, מגיבה בשם שירה גם חיזקה את ידיו של שדה וטענה כי "הימלר קיבל את הרושם שאף אחד לא מעוניין ביהודים שבעצם כולם רוצים את ההשמדה הזאת"… אז מה השלב האנטי-ציוני הבא?
      האם נזכה לשמוע טענה לפיה הנאצים הרימו טלפון לסוכנות הציונית לפני ההשמדה כדי לשאול "מה לעשות עם כל היהודים האלה"?

      • צפור בודד הגיב:

        לא באתי להתווכח איתך, אלא לציין בפניך שיצרת שגיאה דטרמיניסטית בדבריך: קבעת עובדות שנויות במחלוקת (לק.א.: לא כל "עובדה" היא איזה נתון מציאותי שניתן לכמת במספרים או לחוש בחושים) ומקום לנמק נכונותן, יצרת "מראית עין של נימוק". זה הכל.
        בתשובתך (המצוינת בעיני) אח"כ, על שני חלקיה, תקנת המעוות. אשמח מאד לשמוע את דעתו של אילן בנושא. משום שלדעתי שניכם גם יחד מציגים את השלם על שני חלקיו (הסותרים זה את זה, תופעה די ידועה בכל הקשור לנושאים שנויים במחלוקת).

    • ק.א. הגיב:

      השיטה הזו נפוצה מאד. ראה מה שכתב לי למעלה: הוא טוען שאני משקר וזורק השמצה (ריקה? אם ההשמצה ריקה אז היא לא השמצה, אבל כוונתו היא שלא ביססתי את דברי) ואז בכדי להוכיח שאני ,לכאורה, מגיע למסקנה לא מבוססת הוא קובע (ככה סתם) שדווקא ההיפך ממה שאני אומר הוא הדבר הנכון. זוהי בעצם שיטת "הכל עובר עליך וקקה בידך" מגן הילדים…

      אגב 'עובדה' אינה טעונה הנמקה. כי מה שישנו הוא פשוט ישנו. לאימפריה יש 1,000 בסיסי צבא בכל העולם, תקציבי ענק לכלי משחית (שגודלם עולה בקלות על תקציבי הבטחון של כל שאר העולם גם יחד), והיא מעוטרת בשלל מלחמות, כיבושים, פלישות, הפיכות, הקמת משטרי בובות, סנקציות משתקות, מצור וטירור בכל העולם. אימפריה שמאז תום מלחמת העולם השניה עסוקה – נון-סטופ – במלחמה (אחת לפחות, לעיתים כמה ביחד) ב ר צ י פ ו ת. והוא… עדיין מחפש הוכחות …

      • דינו הגיב:

        סלח לי במטותא, אבל בתגובתך להערות שלי הצדקת בדיוק את דברי:
        הטיעון שלך התחיל בהאשמה של איזו אליטה ישראלית (אלא אם מדובר בניסוח לא מוצלח שלך) בגרירה של העולם מערבי לכיוון של "ישראליזציה", ואז בתגובתך השניה הצהרת לפתע "אינני מתכוון רק לישראל".
        דבריך אכן היו השמצה ריקה, ולכן בתגובתך השניה שלא ביססת אותם אלא פשוט שינית את זהות האליטה אותה אתה מאשים.

        לגבי הציטוטים של לייבוביץ': הוא היה ציוני ולכן כל מובאה של דבריו לחיזק עמדה אנטי-ציונית היא משענת קנה רצוץ. הודית בעצמך שדבריו כוונו כנגד פעולות של המשטר הישראלי ולא כנגד הציונות כתנועה וכרעיון.

        הטענה לפיה "עובדה אינה טעונה הנמקה" היא מגוכחת. ראיתי ושמעתי אינספור (באמת אינספור) אנשים מעלים "עובדות" שאין להם שחר, בעיקר בגזרה האנטי-ציונית והאנטישמית (ביחד או לחוד).

        אתה יכול להודות שצדקתי בביקורת שלי על דבריך, אין בכך בושה, שלא כמו הקפיצה האוטומטית וחסרת הצידוק שלך לחזק את דברי "ציפור בודד"…. אגב, קרא בבקשה את תגובותיי לציפור בודד וחשוב שוב.

        נ.ב. סיפור ה"אימפריה" שלך מתאים "בול" לבריה"מ. יופי של תאור

  6. עלי הגיב:

    באירופה שלאחר המלחמה אף אחד לא התיחס ליהודים שניצלו.
    כאשר היהודים ניסו לקבל את הבתים שלהם הם נטבחו בפוגרום קיילץ (1946)
    כאשר וייצמן ניסה לעלות את בעיית הפליטים היהודים ביאלטה נאמר לו שרק מדינות יכולות
    לעלות טעונים ולמעשה ניפנפו את וייצמן ואת היהודים.
    אלמלא הוקמה מדינת היהודים ענין השואה היה מטואטא והיהודים לא היו מקבלים דבר.
    השמאל מעולם לא הגן על זכויות היהודים משום שזה לא היה אלקטורלי.
    כבר במשפט דרייפוס ראשי השמאל האירופאי אמרו שמשפט דרייפוס הוא תקלה פנימית בתוך
    העולם הקפיטליסטי ולכן "דרייפוס והאנטישמיות אינן בעיות שהשמאל צריך להתעסק בהן".
    התנועה היחידה אשר מנסה להגן על היהודים זו התנועה הציונית.
    פעילות השמאל כנגד מדינת ישראל מגבירה את השנאה ליהודים והופכת את האנטישמיות
    לדבר לגטימי..מכאן ברור שענינו של שדה אינו קשור לבטחונם ורווחתם של היהודים…
    בדיוק ההיפך מכך !!
    כאשר בוחנים את המטרות של מכחישי השואה ואת המטרות של שמאל רדיקלי רואים שיש זהות מטרות ולכן העיסוק של השמאל הרדיקלי בשואה הוא בבחינת הכחשת שואה

    • בדיוק ההיפך מכך הגיב:

      בספר "חומר אנושי טוב" מתאר פרופ' י. גרודז'ינסקי איך התייחסו השליחים הציונים, שהשתלטו על מחנות העקורים, לפליטים היהודים ואיזה לחצים הפעילו עליהם כדי שיגיעו רק לא"י. רוב העקורים היהודים, בניגוד לתעמולה הציונית, דוקא התכוונו להגר למערב ואפילו לשוב למזרח ארופה (ואכן לא הגיעו לכאן) אלא שהציונים אז כעכשיו השתמשו בהם "כחומר אנושי טוב" כלומר דמוגרפי טוב..

      ומה קרה כאשר פלסטינים ניסו אפילו פחות מלקבל את בתיהם אחרי 48, רק לקחת משהו פחות ערך משם או לקצור את שדותיהם? חמשת אלפים מהם נקצרו ע"י הצבא הישראלי, לא פוגרום של אספסוף.

      מי שקיבל שילומים על חשבון היהודים שנספו בשואה היתה מדינת ישראל שלקחה אפוטרופסות על כל היהודים בעולם מבלי סמכות אלא מכוח פוליטי, מתמיכת מעצמות המערב ומגרמניה שרצתה להפטר מהר מהגיבנת של השמדת היהודים בשואה. עד שלא קם רעש גדול פליטי השואה לא קבלו דבר מכך.

      לא "פעילות השמאל" אלא מדיניות הדיכוי והאפרטהייד הקולוניאלית של ישראל והזדהות הממסדים הציונים בארה"ב ובארופה היא שמגבירה את האנטישמיות ככל שהיא קיימת ושה"הסברה" הישראלית מנסה להעצים לטובתה. השאר נסיון פאשיסטי לסתימת פה

      • עלי הגיב:

        ניצולי השואה רצו רק דבר אחד להמלט מגיא ההריגה של אירופה הרצון הזה נבע מההכרה שהשמדת היהודים אינה דבר מיקרי אלא תוצאה של מאות שנות אנטישמיות ודיכוי.
        ( אבא שלי תמיד טען שהאנטישמיות והשואה יחזרו לאירופה ..ואכן מתברר שצדק)
        היו 2 אלטרנטיבות להגירה ארץ ישראל ואמריקה.
        אמריקה כמעט ולא חילקה ויזות ליהודים (ללא ויזה נשלחת לקוני איילנד "אי הדמעות")וישראל עדיין לא היתה קיימת.
        מי שניהל את מחנות הפליטים היו אנשי הגו'ינט מטעם יהדות אמריקה והאינטרס שלהם היה שהיהודים יגיעו לארה"ב ויחזקו את הקהילות היהודיות באמריקה.
        היתה תחרות בין השליחים הציוניים ושליחי הגו'ינט כאשר היתרון הברור היה לגו'ינט משום שכל מי שרצה לעלות לארץ ישראל הושלך למחנות בקפריסין על ידי הבריטים (במה בדיוק שכנעו השליחים הציונים את הפליטים היהודים ? ..)
        אתה מסתמך על ספר אחד עלוב ומביא מתוכו טענה עלובה ובלתי מוכחת כאשר העובדות והעדויות של אלפי עולים סותרות את טענותיך .
        לשליחים הציונים לא היה מה להציע לעולים ולכן לא יכלו לשכנע… הדבר היחיד ששכנע היו קבוצות מתוך הפליטים אשר קיבלו חינוך ציוני בתנועות הנוער הציוניות

      • אילן שדה הגיב:

        עם תם המלחמה יצא בן גוריון לגרמניה וסייר במחנות העקורים שמוקמו סמוך למחנות ההשמדה בדכאו ובברגן בלזן. הוא נתקבל ע"י הניצולים בכבוד מלכים.
        מספר ביומנו, חביבו של בן גוריון – שלמה שמיר: "בברגן בלזן בקש בן גוריון ממני להכין את תכנית עליה ג' למאה אלף איש עם נשק לארץ. על עמוד אחד כתבתי את התכנית והוא העתיק אותה בכתב ידו. מטרת התוכנית הייתה לזיין את שארית הפליטה ולהגיע לארץ בכוח. לארגן פלישה." ("בן גוריון" בר זהר)
        היה זה ניצול ציני של מצוקות הניצולים. מרביתם, אכן, רצו להגיע לארץ ישראל אבל לא התכוונו להיות כלי משחק למימוש הפנטזיות המטורפות של בן גוריון. איש לא גילה להם את האמת. הם עברו שבעת מדורי גיהינום. מרביתם אבדו את משפחותיהם. כל שרצו היה לבנות משפחה, למצוא קרובים, לשקם את בריאותם ולבנות עתיד חדש. הבחירה בארץ ישראל נבעה הן משום התעמולה הציונית המוצלחת והן משום שלמרביתם היו קרובים בארץ ישראל אשר יכלו להיות לעזר בתחילת הדרך החדשה בחייהם.

        • עלי הגיב:

          לאילן שדה
          העובדות הן אחרות ובן גוריון טרום הקמת המדינה לא היה כל יכול.
          העובדות הן שכל אלה שניסו להגיע לארץ ישראל מקרב שארית הפליטה
          הושמו במעצר במחנות בקפריסין על ידי הבריטים.
          העובדות הן שרבים מהם רצו להשתתף במלחמה כנגד הערבים .
          המקום היחיד שבו נלקחו עולים ישר מן האוניה כדי להלחם היה לטרון
          והקרב הזה הוא בכיה לדורות בגלל היחס לעולים.
          כל מי שמטפל בקרב לטרון מגנה את היחס לעולים וזה אכן כתם בדגל הציוני.
          להסיק מכאן שהתנועה הציונית אינה רגישה לשארית הפליטה נשמע אבסורדי.
          על כל אמירה של בן גוריון יש מאות אמירות של מנהיגים ציוניים אשר מעידות
          על רגישות והשתתפות בצערם של שארית הפליטה.
          הרי בסופו של דבר מדובר באנשים (מנהיגי הציונות) אשר לרובם היו משפחות באירופה
          ולכן הניסיון שלך ניתן בקלות להסתר …

  7. ישראל הגיב:

    בשנות ה-80 וה-90 פורסמו הרבה מחקרים,עד לזרא, הבוחנים את התנהלות הנהגת היישוב (הציונית) ביחס לפעולות ההשמדה של הנאצים. היו בהם שמתחו ביקורת, היו בהם שהגנו על ההנהגה אבל בס"ה הייתה הבנה שהרבה יכולת לא הייתה להם.
    בשנת 1988 פרסם טוביה פרילינג את ספרו עב הכרס "שריקה באפלה". הוא טוען שם ומסתייע באין ספור מקורות כי ראשי היישוב ובראשם בן-גוריון עשו ככל יכולתם (הדלה) לתת סיוע ליהודי אירופה.
    בכך, למיטב ידיעתי, סתם פרילינג את הגולל על כל הפולמוס סביב סוגיה זו ומאז לא פורסמו עוד מחקרים נוספים.. נראה לי שלהעלות זאת שוב היום זה כבר לא לעניין.

    • אילן שדה הגיב:

      מי שרוצה לקבל את גרסת פריילינג ודומיו – רשאי לעשות זאת.
      אני דוחה את מסקנותיו. תקצר היריעה כאן מלהסביר מדוע. מכל מקום הנושא פתוח ועוד ידובר שנים רבות…..

    • "לא פורסמו מחקרים נוספים" הגיב:

      ובכן המחקר החשוב ביותר לדעתי משום שלא הסתמך על חומר הסברה ציוני אלא על מקורות אוטנטיים (כמו המחקרים הראשונים של בני מוריס הנושא הסכסוך) הוא של ב. בית צבי בשם "הציונות הפוסט אוגנדית במשבר השואה". המחבר היה ציוני לפי השקפתו אבל היסטוריון ישר ולכן מחקרו מאשש את שכתב אילן שדה במאמר ויותר מכך.

    • אליהו קאופמן הגיב:

      הציונים היו חפצים בדם היהודי שיישפך כדי שתקום המדינה וכדי למלא את רעיונו של הרצל, על האנטישמיות כידיד הטוב ביותר של הציונות. בשנת 1989 שיניתי את חיי בעקבות אותו מרצה (וינוקור) שרדף אחרי עם כיסא לנוכח העובדות שהבאתי לו בעניין הציונות ומטרותיה האנטישמיות בשואה המרה. והנה כמה ספרים לעיון:1) אות קין.2) קראתי ואין עונה.3) מן המיצר.4) כחש. 5)שרופי הכבשנים מאשימים. 6) צדיק כתמר יפרח (הספר שלי). חבל לבלבל את המוח משום שבישראל מסתירים את כל הנכבות שהיו – ולא רק הערבית.מרצים אנטי ציוניים אמיתיים נפלטים והשאר מיישרים קו עם הציונות.

  8. אילן שדה הגיב:

    בניגוד לבאואר, פרילינג ופורת אינני מתפרנס מהמקצוע החדש בארצנו המכונה "חקר השואה".
    אני מפעיל את הכלים הלוגיים שיש למתמטיקאי ומגיע למסקנות שונות לחלוטין מאלו שהגיעו הנ"ל.
    אני מרשה לעצמי להניח כי רוית הכט כיוונה בדבריה ל"מומחים" כמו פרילינג, באואר ופורת.
    אני סבור כי לכל מי שנסמך על כספי המדינה במחקריו יש עניין להצדיק את מעשי הציונים במהלך השואה ולאחריה – ולו בדוחק רב.
    הואיל ואני קצת מכיר איך האקדמיה עובדת ואיך מחולקים "תקציבי מחקר" – שהם לב העניין – אזי אני מעדיף גרסאות של היסטוריונים זרים – רצוי לא יהודים.
    מה גם – שיש מקורות מידע חדשים השופכים אור על פרשיות אפלות אלו.

  9. אילן שדה הגיב:

    למרות כל האמור לעיל- אני מכבד את זכותם של פרילינג ודומיו לחשוב אחרת.
    אינני פחות אינטליגנטי מהם. אני מצפה שהם יכבדו את זכותי לחשוב אחרת.
    אני סבור שהעסקנים הציוניים חטאו אם לא לומר פשעו במהלך השואה ולאחריה.

  10. אילן שדה הגיב:

    The crux of the matter is money ….. …..

  11. אילן שדה הגיב:

    מבלי להתייחס לפרילינג ודומיו – צריך לזכור כי את הג'ובים האקדמיים והממשלתיים מחלקים אנשים שיש להם עניין ב"זיכוי" העסקנים הציוניים בתקופת השואה ולאחריה. ודי לחכימא ברמיזא…

  12. אילן שדה הגיב:

    דברי ישראל הם בדיוק הדברים אליהם כיונתי במאמר: יצירת טאבו שאין נוגעים בו. פרילינג אמר ובזה הסתיים הדיון. ממש לא מקובל עלי. פרילינג איננו אוטוריטה בשבילי ולא צריך להיות כזה. זכותו לכתוב ספרים ולפאר ולרומם את שמו. אבל מכאן ועד לסתימת פיות של אחרים– עוד ארוכה הדרך.

    דברי דינו הם נחותים וירודים. לא ארד לרמה שלו.

  13. אילן שדה הגיב:

    בכל הקשור לשאלות היסטוריות – איננו נמצאים בהליך שיפוטי ואין צורך בשופט שיחרוץ דין.
    יש להציג עובדות ועובדות בלבד. יעשה כל אדם את מלאכת השיפוט.
    הניסיון של אנשים מסוימים ליתן "זיכוי" לעסקנים הציוניים מעורר חשד כי מניעיהם אינם טהורים.
    מבחינתי- כאדם רציונאלי – העסקנים הציונים אשמים. אבל זו רק דעתי. כל אדם ישפוט לפי שיקול דעתו.

  14. אילן שדה הגיב:

    כאיש מדע אינני מעריך את אנשי המדע המכונים "חוקרי שואה". זה נראה לי כמחקר מוזמן ע"י ממשלת ישראל והגופים הציוניים עתירי הממון. תוצאות "המחקר" ידועות מראש.
    מדינת ישראל רוצה במונופול על השואה. כמובן שתרצה להוכיח כי ידי העסקנים הציוניים נקיות. זו משימה בלתי אפשרית. המדינה השקיעה כסף רב במשרד התעמולה הציוני המכונה "מוסד יד ושם". מוסד זה מעסיק "קומיסרים ציוניים" העוסקים בכתיבת תולדות שואת יהודי אירופה כך שתתאים לתעמולה הציונית.
    לדוגמא: בשנת 1993 הגיעה משלחת "קומיסרים " מישראל לאירועים לציון 50 שנה למרד גטו ורשה. כשנערכה רשימת הנואמים, ביקש נשיא פולין דאז, לך ולנסה, שמהצד הפולני ינאם אדם שהוא גיבור לאומי – מארק אדלמן, סגנו של מרדכי אנילביץ במרד. חברי המשלחת שעמה נמנה ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, לחצו על כך שאדלמן לא יהיה בין הנואמים בטקס, רבין היה נבוך, אבל נכנע לאנשי המשלחת. ולנסה חסך לרבין את המבוכה וביטל את נאומו של אדלמן.

    • צפור בודד הגיב:

      לאילן:
      התוכל לפרט, מה היו הסבות שגרמו לכך שראשי המשלחת היהודית, התנגדו לנאומו של אדלמן.
      מתוך תשובתך יהיה ניתן ללמוד בודאות מה הוא המכניזם המניע אנשים אלה. כאז כן עתה.
      כמו כן, התיחסותך לדברי דינו ("נחותים וירודים" ומבלי לנמק, מה זה?) לא ברורה (מה גם שהיא פוגעת בך, משום שאתה מוריד את הויכוח בינכם לרמה אישית). ובכלל, האם אתה מתכוון לדבריו לפני שהערתי לו (מה- 28.9), או לתשובתו אלי וכנראה גם אליך בהמשך (מה-29.9)?
      משום שהאיש כן נמק דבריו בהמשך ולא ראיתי בהם שום "נחיתות" או "ירידות", אלא הצגת עובדות כהוויתן וגם נימוקים ברורים בהמשכן. מכאן שבטובך, מן הראוי שתענה לו. ובכך נצא נשכרים כולנו.

      • אילן שדה הגיב:

        איך אתה מצפה שאגיב לשטויות של דינו – כמו אלו:
        והנה בא אילן שדה ומלין על כך שלא הגיע אף מנהיג ציוני למשרדיו של הימלר עם מזוודה מלאה בשני מליון ירוקים, ויצא כששני מליון יהודים חיים באמתחתו… אכן אין אבסורד גדול מזה.
        אגב, מגיבה בשם שירה גם חיזקה את ידיו של שדה וטענה כי "הימלר קיבל את הרושם שאף אחד לא מעוניין ביהודים שבעצם כולם רוצים את ההשמדה הזאת"… אז מה השלב האנטי-ציוני הבא?
        האם נזכה לשמוע טענה לפיה הנאצים הרימו טלפון לסוכנות הציונית לפני ההשמדה כדי לשאול "מה לעשות עם כל היהודים האלה"?
        לגבי מארק אדלמן – ההתנגדות כלפיו היתה משום היותו בונדיסט אנטי ציוני. רבין – איש חלש וללא ידע מספיק – הולך שולל ע"י הקומיסרים שנלוו אליו.

        • צפור בודד הגיב:

          בתור צופה מהצד: טיעוניו של דינו קשים וחדים ואסור לך לטמון ראשך בחול לפוטרם "כשטויות" ועוד לא לנמק סופרלטיב זה, אלא ע"י ציטוטו המלא: שכביכול, חיבים אנו להיות חכמים ונבונים לראות בו לבדנו ובעצמנו, את השטויות המזדקרות ממנו כתרנים באנית מפרש…ובכן אננו רואים. וטיעונך ממשיך להיות רגשני אם לא ילדותי. כמובן שאנני יכול להכריחך לענות, אך בתור אחד המצדד בדעותיך, כי מנהיגי ה"ציונות" המתנחבלת, השתמשו באנטישמיות (בפוגרמים שקדמו לה ובשואה עצמה) ככלי גריפה וכבולדוזר להגשמת "העליה" ה"ציונית", בספקה "בשר טרי" למאווי השלטון הקולוניאליסטי המתנשא שלהם, שומא עלינו להיות זהירים בכל הקשור לניסוח הפולמוס המושכל. תשובות כשלך גורמת נזק לעינינך ואין תימה שאץ הינך "לרעות בשדות זרים" וד"ל.
          לידיעתך החבר הדינו, למרות דעותיו הימניות הוא חבר נאמן כאן בגדה השמאלית וראוי על כן ליחס בעל חשיבות זהה לכל האחרים, למרות ואולי בשל, היות דיעותיו שונות משלנו.
          לגבי רבין: וכי מדוע שראש ממשלה "ציונית" ואנשיו, יכובדו בנאום של מי שהינו "אנטי ציוני" מובהק. וכי מה רצית, שבבואך לבקרני למשל, אציב אויבך בפתח ביתי ע"מ לקדמך ב"ברכות"?…

    • עלי הגיב:

      לאילן שדה
      חוקרי השואה אינם מקשרים בין השואה לציונות מי שמעוניין בקשר הזה הם אנשים אשר כל מטרתם להפקיע את השואה ממדינת ישראל.
      לאחר שזיהו גורמים אנטי ציוניים את השואה כמקור כוח וכבסיס מוסרי לציונות הם מנסים בכל כוחם לפגוע בקשר הזה מתוך מטרות פוליטיות ברורות ואין כאן שום קשר לחקר האמת או רצון להטיב עם ניצולי השואה…
      לכן גם אילן שדה הוא תעמולן בעל אג'נדה שלפי השקפתי היא אג'נדה מרושעת.
      ומה בכלל עושה מתמטיקאי בתחום ההיסטוריה אשר בה הוא אינו איש מקצוע ולמרות זאת הוא לוקח על עצמו לגנות היסטוריונים מקצועיים בעלי ניסיון ומוניטין …
      העובדה המכרעת היא שיהדות אירופה היתה המאגר האנושי לעתידה של הציונות וברגע שיהדות אירופה הושמדה הציונות נפגעה בצורה אנושה משום כך הטענה שלציונות לא היה איכפת מיהדות אירופה היא טענה אבסורדית בעליל !!

      • אילן שדה הגיב:

        אתה ממחזר את אותן אמירות מטופשות שכבר שמענו פעמים רבות.
        התשובות להערותיך מצויות בגוף המאמר ובתגובות קודמות.
        אגב, לא ברורה לי טענתך: מדוע מתמטיקאי פסול מלהביע דעה?
        עליך להבין כי היסטוריה נכתבת ע"י אנשים המונחים ע"י אינטרסים.

        • עלי הגיב:

          לאילן שדה
          התגובה שלך לדברי מזכירה נזיפה של פרופסור לתלמידו וזה די משעשע…
          חלקו של הידע שלי נובע מעדויות של הורי ומחוג של עשרות אנשים ניצולי שואה שהיו מכרים של הורי.(לפעמים הרגש מנחה לאמת טוב יותר מאשר העובדות).
          לא אמרתי שאסור לך להביע דעה מה שאמרתי זה שאתה פוסל היסטוריונים שזה מקצועם
          אשר הידע שלהם גדול בהרבה מאשר הידע שלך כמו דינה פורת רק משום שהיא
          מקבלת תמיכה מהמימסד (זה שאדם מקבל תמיכה מהמימסד לא פוסל אותו
          בצורה אוטומטית)
          לגבי אנדלמן הזכרון שלי זקוק לרענון מה שאני זוכר הוא שאנדלמן נאבק עם מרדכי
          אנילביץ על הדרך שבה צריך לבצע את המרד אנדלמן קיבל הוראות ממוסקבה
          והיה גורם שלילי בהתנהלות של המרד אנדלמן השמיץ את אנילביץ על זה שנלחם עד הסוף למען הכבוד היהודי והוא טען שצריך לשרוד ולא להתאבד בבונקר של מילא 18
          (בקיצור אנדלמן היה סוכן שתול של ברית המועצות שחיבל במרד והתנגד לאנילביץ
          ולכן אנדלמן לא היה רצוי כמרצה ולא בגלל שהיה חבר בונד..אבל זה מהזכרון שלי..)

  15. שירה הגיב:

    אילן, המאמר "מה עשו הציונים במלחמה ההיא"? ראוי ביותר לפרסום. הבעיה היא הצינורות שדרכם פעלת. אם המאמר יתורגם, הוא יעניין הרבה מאוד אנשים בעולם, שהידע שלהם בנושא מעורפל.
    לכן, כדאי לפעול כקבוצה של כותבים דוברי שפות שיסייעו זה לזה. אין לך צורך בממסד ובאישורים.

    • אילן שדה הגיב:

      שירה שלום
      יום כיפור עבר. עשינו חשבון נפש. אפשר להתחיל לעבוד.
      אני מודה לך על הרעיון. האנגלית שלי איננה משובחת דייה . אשמח אם מאמרי יתורגם ויופץ בערוצי תקשורת זרים. אני מוכן לשלם.
      ilansd@yahoo.com
      My Email

      • שירה הגיב:

        אילן, לצערי לא אוכל לעזור אישית, גם אצלי האנגלית לא מככבת. אני כן חושבת שכדאי לייצא מאמרים מהגדה החוצה. כשיהיו מאמרים מוכנים אוכל לייעץ לאיפה אפשר לפרסם אותם במדינה שאני מכירה (שבדיה).

  16. אלמקייס הגיב:

    קובע כותב המאמר קביעה מופרכת מאין כמוה ששני מיליון דולר במזומן לידיו של הימלר היו מפסיקים את השמדת היהודים ואחר כך בא בטענות מדוע אף אחד לא הגיע עם מזוודה עם כסף. אם זה הסטנדרט המדעי בו מתפאר איש המדע אילן שדה, אני לא מקנא במחשב עליו רצות התוכנות שתכנת הדוקטור.

    • אילן שדה הגיב:

      אלמקייס
      לא אני המצאתי את המספרים. אלו הנתונים המופיעים בספרות.
      אתה יכול להאמין או לא. זכותך.
      2 מליון דולר היו הרבה כסף בשנות ה- 40 אבל בהחלט ניתן היה לגייס את הכסף.
      עליך להבין כי אפילו אם המספרים אינם מדויקים – לא זה העיקר בסיפור.

  17. אילן שדה הגיב:

    שירה שלום
    אם את מכירה ערוץ תקשורת זר הרוצה לפרסם את המאמר אזי יש לי הרבה מה לספר מעבר לאמור במאמר.
    אם יש כתב זר שרוצה לכסות את הנושא – אשמח להתראיין ולמסור חומרים נוספים.
    כדאי להתחיל במיילים.

  18. אילן שדה הגיב:

    אני סבור שהצעת שירה מצוינת.
    אי אפשר לקדם את הנושא בישראל עקב מדיניות אי הפרסום של העיתונות. צריך לעבור לעיתונות זרה.
    מי יכול לסייע?
    ilansd@yahoo.com
    ILAN SADEH

  19. אילן שדה הגיב:

    לאלו המפקפקים בנכונות הסיפור אודות ניסיון הסחיטה של הימלר "יהודים תמורת כסף " ורצונו לבגוד בהיטלר: אותו דפוס פעולה חוזר בדיוק גם בסיפורי ברנד וקסטנר. כאשר שני מקורות בלתי תלויים מציגים את אותה גרסה עצמה יש לכך אמינות רבה הרבה יותר.
    לגבי הימלר ניתן לקבוע בודאות כיום כי ניסה לנהל מו"מ עם בעלות הברית מאז 1943 ואף בגד בהיטלר בסופה של המלחמה.

  20. אילן שדה הגיב:

    בר בשנת 1943 הגיע הימלר למסקנה כי המלחמה אבודה, והחל לחשוש לעורו. באוגוסט 1943 הסכים הימלר לפגישה שערך מקורבו, עורך דין בשם לנגבן, עם גורמים מבעלות הברית המערביות בעיר ברן, על מנת לדון ב"שלום נפרד". הפגישה נתגלתה לראש האס-דה ולטר שלנברג, והוא אסר את לנגבן עם שובו לברלין. שלנברג, וכן סגנו של הימלר, מילר, העבירו את המסמכים המפלילים שמצאו אצל לנגבן למרטין בורמן והוא הציג אותם להיטלר. אין לדעת כיצד יצא הימלר בשלום מעניין זה, יש המשערים שטען כי לנגבן נפגש עם מי שנפגש שלא בהסכמתו ושלא בידיעתו, אחרים מצביעים על פעולות של היטלר עצמו בכיוון זה. בכל אופן, היטלר תמיד סמך על ידידו, אותו כינה "טרוייא היינריך" (היינריך הנאמן).

    לנגבן הוצא להורג, לאחר העשרים ביולי 1944, בגל ההוצאות להורג ששטף את גרמניה, והפרשה הושתקה סופית.

    החל מינואר 1943 , נפגש שליח של הימלר, אגון פון הוהלואה עם ראש המודיעין האמריקאי אלן דאלס בברן, כדי לדון בהצעת שלום.

    באוקטובר 1943 נפגש קרסטן, שליחו של הימלר עם היואיט, איש מודיעין אמריקאי, ומסר לו שהימלר מעוניין בשלום עם בריטניה וארצות הברית. מספר ימים אחר כך, היואיט נפגש עם גם

  21. אילן שדה הגיב:

    באוקטובר 1943 נפגש קרסטן, שליחו של הימלר עם היואיט, איש מודיעין אמריקאי, ומסר לו שהימלר מעוניין בשלום עם בריטניה וארצות הברית. מספר ימים אחר כך, היואיט נפגש עם גם עם ראש האס-דה ולטר שלנברג, באותו נושא.

    באוקטובר 1943 , הרוסים הגישו הצעת שלום לגרמנים. היטלר והימלר התנגדו להצעה, אך גבלס וריבנטרופ היו מעוניינים בה.

    בשנת 1944 הימלר עמד מאחורי המשא והמתן שכונה סחורה תמורת דם, אותו ניהל אדולף אייכמן באמצעות הקולונל קורט בכר, תוך שימוש בישראל קסטנר ביואל ברנד בבנדי גרוס (יהודי מומר ששימש כנראה כסוכן כפול בין ארצות שונות), ובמידה מסוימת ברב מיכאל דב ויסמנדל, על שחרור חלק מיהודי הונגריה שעמדו בפני השמדה, תמורת משאיות, תשלום כסף, ועדות לטובתם במשפט לאחר המלחמה. למעשה היה זה ניסיון למשא ומתן ישיר עם נציגי מעצמות המערב לגבי כניעה מסודרת, או הצטרפות במאבק נגד רוסיה, בהסוואה של משא ומתן לשחרור יהודים.

    במגעים אלו יצר קשר עם הדיפלומט השבדי פולקה ברנדוט וניסה לדון אתו על כניעה נפרדת לכוחות הברית, או על מתן חסינות אישית, תוך שהוא מחזיק בחיי מיליוני האסירים במחנות הריכוז כקלף מיקוח אישי. תחילת המגעים ה

  22. אילן שדה הגיב:

    ויקיפדיה:
    אחרי שהופסקו הגירושים מסלובקיה, העביר חבר הקבוצה, אנדרי שטיינר לויסלצני מכתב מ"פרדיננד רוט" (שהייתה דמות בדיונית שהגו אנשי קבוצת העבודה, שנועדה לשכנע את הנאצים בכך שיהדות ארצות הברית תומכת בעסקה), שבו נכתב שמצפים מוויסליצני לפעול להפסקת הגירושים מאירופה כולה. ויסליצני יצא מיד לברלין לדווח על ההצעה להיינריך הימלר, ובמאי 1943 קיבל אישור לנהל משא ומתן.

    הדרישה הגרמנית הייתה לקבל שני מיליון דולר תמורת הפסקת הגירושים מארצות אירופה. את הסכום הסכימו לקבל בעשרה תשלומים וניתנה הבטחה כי עם קבלת התשלום הראשון בסך 200 אלף דולר יופסקו הגירושים לחודשיים.

    אולם, למרות שהמידע על "תוכנית אירופה" היה בידיהם של מנהיגי היהדות, הן בירושלים והן בניו-יורק, ולמרות שוויסמנדל וגיזי פליישמן שלחו עשרות מכתבים, הכספים לא הגיעו אליהם (למרות שנטען שנשלחו) ומכונת ההשמדה לא עצרה.

    באחד ממכתביו כתב ויסמנדל: "אין אנחנו מבינים, איך אתם אוכלים ושותים? איך אתם ישנים על מיטתכם? איך אתם מטיילים בחוצות? וזה האחריות מוטל עליכם. זה חודשיים אנחנו צועקים, ועדיין כלום לא עשיתם. אחינו בני ישראל האם השתגעתם? האם אינכם יודע

  23. אילן שדה הגיב:

    economic power value of that income or wealth is $165.00
    2 מיליון דולר בערכי 1943 שוים כיום 165 מליון דולר

  24. אלמקייס הגיב:

    מר שדה,

    גם אם נקבל את ההערכה שלך בדבר הערך הנוכחי של 2 מיליון דולר בשנת 1943 (זו אגב ההערכה גבוהה למדי של הערך הנוכחי. כאיש מדע המתיימר ליישם סטנדרט מדעי במחקר ההיסטורי, היה עליך לציין שישנן הערכות נמוכות בהרבה, לדוגמא כאשר מחשבים את הסכום על-פי מדד המחירים לצרכן), עדיין זהו רק קמצוץ בעבור גרמניה והיקף הרווחים שהגרמנים הפיקו מעבודת הכפייה היהודית. אבל גם אם נניח שעסקה כזו היא משתלמת, כל ההוכחות שלך הן עדיין צ'יזבטים על פגישות וחצאי-פגישות של ביורוקרטים במנגנון הנאצי. הימלר לא היה כל יכול במנגנון הנאצי, האם היה בכוחו ליישם עסקה כזו? האם יש לך מושג כיצד פעלה הביורוקרטיה הגרמנית? כיצד פועלות מערכות ביורוקרטיות? אלו הן שאלות שצריך לדון בהן ברצינות לפני שקובעים שיש איזושהי אמת בסיפור. עורכי "הארץ" חסכו ממך בושה גדולה בפרסום המאמר.

  25. נח הגיב:

    לאילן שלום !
    לא הצלחתי להבין מדוע שוקן חייב לפרסם את דבריך ?

  26. צפור בודד הגיב:

    אני שוב חש רצון לחזק ידיו של אילן שדה במאבקו לפרסום דבריו בדבר "מעורבותה של ההנהגה הציונית" בכל הקשור למוראות השואה ואימיה.
    כמו כן אני חושב שסרט שלם, דוקומנטרי המגובה בעדויות, כאלה שתאלצנה את ה"מגיב ספונטנית", לקום, ללכת ולבדוק בציציות עצמו היטב, קודם שיתבזה, תוכל לשרת המטרה הכי טוב.
    כמו כן אני חושב שבימת פולמוס קבועה בו יעלו טיעונים ודיונים בנושא, רצויה מאד.
    מאבקו של פרופ' שדה, מבטא בעיקר את מאבק לפלורליזם של מוסדות חקר השואה ולא רק.
    חיבים להבין. הציונות בישראל הייתה בבסיסה סוציאליסטית. ומרגע שבסיס זה הוקם, יכלה היהדות הקפיטליסטית, להשתמש בו גם היא, כבסיס לבנית תפלצתותה החזירית, שעדיין מחזיקה מעמד, על כל המשתמע מכך.
    מבחינתי, מאבקו של אילן הינו בראש ובראשונה מאבק סוציאליסטי ציוני אמיתי. משום שהוא שופך אור על עיוות דרכיה הסוציאליסטיות הנאורות של הציונות מתחילת דרכה כמעט: מההתעסקות בישובם של יהודים בלבד בא"י, המשך בעימות עם הפלסטינים, המשך בראית הפוגרומים והשואה, כמקור ציני לזרימת יהודים מכל העולם וכלה בנצול מומנטום זה, להקמה חד צדדית של מדינת ישראל ונאכבה לפלסטין.

    • עלי הגיב:

      לציפור
      אני בספק אם יש הגיון בעמדה שמציג שדה
      מתוך מה שכתוב בויקיפדיה המטרה של הנאצים היתה להשיג הסכם שלום עם המערב כאשר הקלף היחיד שהיה בידם היה קורבנות המחנות שאוחזקו כבני ערובה
      האם בנות הברית היו עושים הסכם עם הנאצים ? ברור שלא היו עושים הסכם בגלל היהודים…
      גם לא בטוח שהנאצים היו מפסיקים את השמדת היהודים לאחר שהיו משיגים הסכם
      ומה השיג הימלר בזכות המגעים האלה ? הימלר השיג כביכול זיכוי חלקי מהאישום בביצוע
      רצח המוני ..משום שהוא הציע הפסקת הרצח..והציונים סרבו(או בנות הברית שהיו כנראה בסוד הענין סרבו)
      בכל הסיפור של אילן שדה יש ריח לא טוב של הכחשת שואה והטלת האחריות על "הציונות".
      אם היו נותנים כסף להימלר זה היה נחשב לשיתוף פעולה עם האוייב הנאצי כדי להציל מספר קטן של יהודים אם בכלל..ואם לא נתנו כסף זה נחשב בעיני אילן שדה כאדישות כלפי הקורבנות
      לא נראה שבנות הברית לא ידעו על המגעים עם הימלר..ידוע דבר אחד הנאצים היו נחושים לבצע את השמדת היהודים עד הרגע האחרון וראו בזה מטרה נעלה משום כך ברור שמעט הכסף שדרשו
      היה מלכודת וזה לא היה מונע את ההשמדה

      • צפור בודד הגיב:

        עלי, סהדי שאנני מבין מדוע משתלח אתה במתמטיקאי חוקר, המציג דבריו בנתוח מושכל מגובה בעובדות (נכון, רובן חלקיות, אך זאת בעיקר בשל קוצר היריעה) ומציגו עוד כ"מכחיש שואה" ר"ל?
        יש הבדל של יום ולילה בין העברת ביקורת על פועלם של אישים אינטרסנטים מעמדיים באותה תקופה, לבין הכחשת רצח ששת המיליונים. לדעתי אתה חיב בהתנצלות מידית לאילן, כי באמת עלי, הפעם נחצו הקווים.
        המשום שאילן טוען כי על פי המידע שבידו, קפאה ההנהגה בישראל במלחה"ע השניה על שמריה, התישבה על ידיה ונמנעה מכל שמץ של יוזמה לקום ולעזור באמת, לקורבנות הנאצים, יש לראותו כנבל חסר מצפון?
        פרופ' שדה, בא לעשות כאן סדר בבלגן. אך מה שנגלה לעינינו במחקרו, הוא כה מזעזע ומדהים, עד כי חלק מאיתנו, יפסול אותו על הסף בחצאי נימוקין, סברות כרס וכיו"ב דרכים, להצדיק התכחשותו, למה שעתיד לזעזע אושיות עולמו, באם יקבלו כעובדה מוגמרת.
        לא אמרתי שאילן צודק בטענותיו. אך המחקר המדעי בנושא השואה, חיב להיות פלורליסטי ונייטרלי, גם אם זה כואב. והתגובות כלפיו חיבות להיות מושכלות בהתאם.

    • אילן שדה הגיב:

      Thank You
      Who will translate and contact other media channels?

  27. אילן שדה הגיב:

    את הספור הזה צריך להוציא לכלי תקשורת זרה.
    אי אפשר לפרסם בישראל.
    אני מעוניין בקשר עם כתב זר שיגלה עניין.
    מי מכיר? מי יודע?
    טלפון שלי 050-5468747

  28. שירה הגיב:

    אילן, שמור על עצמך אם אתה עושה משהו. תזכור מה קרה לעוזי משולם וזו רק דוגמא אחת. זה אפשרי, אבל תהיו זהירים ותפעלו כקבוצה, לא כל אחד לבד, כי אם יקרה משהו היחיד יעמוד לבד לבד מול חיות טרף. אף אחד לא יעזור לו. זה לא שווה את החיים שלך והשקט הנשפי שלך, אילן. תעבדו רק כקבוצה. אני זוכרת שספירו סיפר שהוציאו אותו מהבית באמצע הלילה על כלום.
    לגבי הפרקטיקה, אני יכולה רק להמליץ על אתרי אינטרנט בשבדיה אבל אני לא יכולה לתרגם מעברית לשבדית או לכל שפה אחרת, רק בכיוון הפוך (מהשפה הזרה לעברית).

  29. אילן שדה הגיב:

    שירה
    האם את מכירה כתב זר שמוצא עניין בנושא?
    שבדיה היא אופציה טובה.
    לגבי אזהרותיך: אני כבר למוד נסיון. גם אני חטפתי לא מעט.

    • שירה הגיב:

      העיתונאי השבדי יהודי יורן רוסנברג (Göran Rosenberg) נשמע לי כמו התחלה טובה. הוא בן של ניצולי שואה שהגרו לשבדיה ונשארו שם. הוא מגיע לפעמים לישראל ומתעניין מאוד בנושא הפלסטיני (לא לטובת ישראל כמובן ולכן הוא גם לא מפורסם פה).
      הוא כתב בשנה שעברה את הספר "עצירה קצרה בדרך לאושוויץ" שתורגם לעברית.

  30. אילן שדה הגיב:

    שירה שלום
    כתבתי לאיש שהמלצת.
    טרם קבלתי תשובה. האם את מכירה אותו ? תוכלי לשלוח לו מייל נוסף?
    אני מוכן לנסוע לשבדיה בכדי לפתח את הנושא.
    אילן

    • שירה הגיב:

      הי אילן, אני לא מכירה אותו אישית אבל אתה לא הראשון שהפניתי אליו והוא מאוד אדיב ומקסים. יש לו מעמד עצום בשבדיה. בסוף הוא יענה לך 🙂
      אם זה יהיה רציני, כנראה שתצטרך לסוע. כשזה יגיע אני אוכל לקשר אותך לבחור ישראלי פעיל מאוד שדרך יורן רוסנברג התארח אצל אנשים מהקהילה היהודית שם.

  31. אילן שדה הגיב:

    שירה יקרה
    פניתי אליו פעמיים לפי הכתובת באתר שלו.
    הוא לא עונה.
    יש מישהו אחר?
    אני מוכן לנסוע מידית לשבדיה. הנוסע חשוב לי ואינני רואה כל אפשרות לקדמו בישראל. אולי מהקהילה היהודית?
    אילן

    • שירה הגיב:

      חכה עוד קצת. קשה לי להאמין שהוא יתעלם מהמייל. במקרה הכי גרוע הוא יכתוב לך שהוא לא יכול לעזור. זה לא "שבדי" להתעלם ממיילים. נסה במקביל ליצור קשר עם דרור פלר הוא ישראלי שעבר לשבדיה והוא פעיל מאוד. אני לא מכירה את כולם אישית. אני לא פעילה פוליטית ואני גרה בכפר בצפון והם גרים בדרום (איפה שהכל קורה). יש גם את המשורר שעלה על הספינה השניה ב2011 נדמה לי Johannes Anyuru ואתה יכול גם לכתוב לתוכנית הרדיו P1 שמתעסקת באקטואליה. חכה חודש ואם כלום לא זז אני אקח מהבחור שאני מכירה כמה פרטים של אנשים מהקהילה היהודית ואשלח לך למייל.
      לא מקובל שם "להאיץ" דברים או להאיץ באנשים. אל תכתוב לו עוד פעם. חכה בסבלנות..:)

  32. אילן שדה הגיב:

    תיקון
    הנושא חשוב

  33. אילן שדה הגיב:

    Dear Shira

    May I have your email?

  34. אילן שדה הגיב:

    שירה
    אין תגןבה מהשבדי

  35. שירה הגיב:

    אילן, שלחתי לך PM

  36. שון הרצברג הגיב:

    האתר הזה קיים כדי לקדם צדק חברתי ושלום עם הפלשתינים. המאמר הזה לא מקדם במאומה נושאים עכשוויים אלה. מקומו בירחון של היסטוריונים. הוא פוגע בחלק ניכר מניצולי השואה והצאצאים שלהם. המאמר הזה רק מייצר ויכוח סכסכני חסר פשר. אין טעם במאמרים כאלה כאן באתר הזה כי לא זה לא המקום לשיח מקצועי בין היסטוריונים.והם לא יגיבו כאן.

  37. לינה צנעני הגיב:

    כחוקרת היסטוריה אינני יכולה להתעלם מההשמצות והשקרים במאמר. אין שום סימוכין לתיזה הקונספירטיבית חסרת כל היגיון במאמר זה. עלבון לאינטליגנציה.

    • אילן שדה הגיב:

      לינה צנעני
      את כותבת " אינני יכולה להתעלם מההשמצות והשקרים במאמר. אין שום סימוכין לתיזה הקונספירטיבית חסרת כל היגיון במאמר זה. עלבון לאינטליגנציה. "
      אם יש לך ראיות על שקרים והשמצות – נא לפרט. אם אין לך – אשקול צעדים משפטיים נגדך.

  1. […] anyone say: it’s just News1, a relatively obscure Israeli media site.  Sadeh tells a story published at the HaGadah site of a piece he wrote for Amos Schocken.  After submitting a longer […]

הגיבו לאלמקייס

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים