הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-29 בספטמבר, 2014 16 תגובות

העיתונאי עמוס הראל במאמרו מה-29 באוגוסט 2014 ב"הארץ", מצטט מתוך ספר הילדים מר שועל המהולל (רואלד דאל), המתאר כיצד משטה השועל בשלושה ציידים ששמותיהם (תאמינו או לא) בוגי, בונצי, ובוני. השועל מתחמק מהציידים דרך מנהרות, בזמן שהם מנסים לצוד אותו מעל פני הקרקע. זה קרה במציאות, כאן, לא מכבר. הזמן נראה כנצח, ובכל זאת ראויים הדברים להיכתב:

ישבו להם  בוגי, בונצי ובוני, ותכננו את המתקפה: נפעיל את חיל האוויר. הוא יראה מה זה, השועל הזה. וחיל אוויר, ערוך למוצא פיהם, שולח טילים רבי עצמה, הורס כותש, הורג. ו… נאדה. השועל מצליח להסתיר את חטמו וניצל ממתקפת האוויר. אז מה נעשה עכשיו שואל הראש שבטריאומווירט, לכתוש? כתשנו. להרוס? הרסנו. להרוג? הרגנו לא מעט. נו…? אז באיזה "נו" עדיין לא השתמשנו?  אולי כניסה קרקעית? מוכרחים לפוצץ להם את המנהרות, הרי רק אתמול חדרו דרכן לשטחנו 13 שועלים.

איור מתוך ספרו של רואלד דאל "מר שועל המהולל" fantastic-mr-fox2איור מתוך ספרו של רואלד דאל "מר שועל המהולל" (מקור)

אז הרסו להם 30 וכמה מנהרות ולמרות זאת, דרך המשקפות, ראו את מיודעם השועל בקצה של איזה חור, מצחקק אומר: הנני כאן. כעסו השלושה – האחד גרד את פדחתו, השני הטה את ראשו  ושקע במחשבות ולרגע נראה כפסלו של רודן, והשלישי המקצוען אמר: עכשיו נוריד את הכפפות. חיסולים ממוקדים!!  התייעצו השלושה עם אנשי שושו, אנשי חוק ויועצי סתר למיניהם, והחליטו: כך יהיה, כאן ועכשיו.  בינתיים הפילו פצצות של 4 טונות, וליתר ביטחון עוד כמה פצצות קטנות יותר של חצי טון והרגו שתי מחטים וכנראה את המפקד הראשי. הרסו בתים רבי קומות, מוטטו את מערכות החשמל והמים, ותמונת הניצחון כמעט הושלמה. רק תמונתו של המפקד העליון המובס טרם נראתה ומותו, כן או לא, נשאר לוט בערפל.

כינסו השלושה חאפלה רבת משתתפים והזמינו את שועי הארץ, מדינאים, עיתונאים מהארץ ומהעולם, וכל אחד בתורו הודיע במילותיו: כתשנו, הרסנו, הרגנו, חיסלנו, הרתענו ועוד מיני  נו שהשתיקה יפה להם. קם עיתונאי עז נפש  (כמו הילד בסיפורו של הנס כריסטיאן אנדרסן, שצעק: המלך הוא עירום) והוסיף ושאל:    נו….?  ודבר נוסף ברצוני להזכיר לכם מכובדי: אני מקווה שבמשלחת לשיחות השלום, לפחות לא תוותרו על הכוסברה, סלע קיומנו. חזרו השלושה לפתח המנהרה, פניהם נפולות, הציצו ונפגעו. השועל עודו שם, קורץ בעיניים נוצצות, כמו אומר: אתם חושבים שניצחתם? אז תחשבו.

ספרו של רואלד דאל מסתיים כך: מחוץ למאורת השועל ישבו בוגי, בונצי ובוני בפתחי אוהליהם, והרובים הטעונים מונחים על ברכיהם. גשם התחיל לרדת, והמים ניגרו אל תוך צווארוניהם של שלושת הגברים וניקוו בתוך נעליהם. הוא לא ישאר שם עוד זמן רב, הבטיח בוגי. החיה הזו צריכה להיות מורעבת עד מוות, הוסיף בונצי. אין ספק, אמר בוני. הוא עשוי להגיח בכל רגע כדי לברוח. כוונו את הרובים. כשסיימו את דבריהם, הופיעה משמרת חדשה, בת שלושה ציידים, רעננים, קיבלה תדרוך ברוח ציידינו הוותיקים ושלחה אותם לדרכם.

קם שלום, צעיר הציידים ואמר לחבריו: עכשיו זו המשמרת שלנו, למה שלא נקרא לשועל שניצב בפתח המנהרה וננסה לדבר איתו? אומנם הוא ערמומי כדרכם של שועלים, אך אפשר לפחות לנסות לשכנעו. שועלנו, מצמץ בעיניו, חכך בגרונו וילל כמה יללות שאת משמעותן לא הבינו. ובכל זאת, היתה תגובה של השועל, צריך לבדוק אותה, אמר הצייד שכינוהו "תקווה". ומתן, הנושא ונותן בין שניהם, רק מלמל, כן, גם לדעתי כדאי לנסות מהלך של תקווה לשלום.

וכך מתחילה לה שנה חדשה. הגשם החל לטפטף וחצבים נראו בארץ.

  • רעיה ירון היא פעילה במחסום-וואצ'
תגובות
נושאים: מאמרים

16 תגובות

  1. ק.א. הגיב:

    במקור האנגלי מדובר על שלושה איכרים רעי לב, עשירים ומצליחים, שרישעותם אטמה לחלוטין את ליבם ומחשבתם. בסיום (העצוב-מצחיק) הם יושבים בגשם, רטובים ומגוחכים, עם רוביהם ואורבים לשועל כשלאף אחד מהשלושה אין יכולת לצאת מהקיבעון שהופך לניצחי. ואכן למיטב ידיעתו של הסופר (רואלד דאל) שם הם גם נישארים לשבת עד עצם היום הזה.

    האיורים שבספר (ע"י קוונטין בלייק) משלימים את התמונה וככה הם נראים:

    http://www.e-reading.me/illustrations/1010/1010575-_75.jpg

  2. יוסי הגיב:

    שכחת שלשועל טילים רבים ששוגרו לעבר בחי ספר וגני ילדים כשהיורים מסתתרים במחילות ומפקירים לתגובות את עמם.

  3. ראה סרט הגיב:

    את הספר לא קראתי את הסרט ראיתי ושם לאכרים יש סבה טובה מאד לצוד את השועל
    הוא גונב ןאוכל תרנגולות מקביל לכך שהחמס גם הוא לא תמים הןא זורע טילים

    • צא מהסרט הגיב:

      אבל האיכר פלש לטריטוריה הטבעית של השועל (והתעשר מאד) ואילו השועל עושה מצידו את מה שהוא עשה מאז ומתמיד.

  4. צדוק התקוה הגיב:

    זה שמעזה ארבע עשר שניים של ירי רקטות נגד אזרחים לא נחשב נו טוב כל מדינה בעולם מוכנה לשבת ולקבל ירי של רקטות כך זה בעולם לא???

  5. YVES הגיב:

    צדיק צדוק ,החי בסרט ולא מבין אשליה ויוסי ילד שלי מושלם.להרוג את האשלייה זה הכיף העילאי.נגלית מציאות.בכל ספרי הילדים שקראו לי ושקראתי לבתי מסופר כי כדאי לנסות שהרי עד שלא ניסית לא הטלת ספק ופרכה אמיתיים.למשל לבתי הייתי חוזר ומצטט את מר תעלול "תטעמי אולי תאהבי " אם לא תטעמי לא תדעי.
    המשל ברור והנמשל קל וחומר.שועל הוא חיית מחמד אם רק רוצים ומחזקים חיזוק חיובי ומתגמל לפי פסיכולוגיה התנהגותית בסיסית.אחלה כלב לא יהא כשועל נאמן .ידיד אמת.
    אדם אינו שועל ואישה אינה כלבה ועולל וקשישים אינם חיות-בר.
    לו רק דאגנו לא לנתק מבסיס הפירמידה הקיומית ואפשרנו אוכל.לא הטלנו מצור ימי,אווירי וסגר מחסומי אזרחי בראשות צה"ל:מנהל מרשם האוכלוסין דה פקטו .לידות.אזרחויות.אשרות.הכל בידי ישראל ותחת מעקב ושרירות לב צה"ל.
    לא ניתן להרעיב את השועלה עד מוות ומאידך לטעון נגד הישרדותה בתנאים אכזריים.הנפלאה מבינת בן אנוש הרצון החייתי לשרוד ? בכבוד ?ואם לא בכבוד אז בהשפלה טוטלית.ברם לשרוד בכל מחיר.
    אם במלחמת השרדות עסקינן החיות הן אלופות המלחמה,בתנאי שלא הפלנו מימן וגם אז זה לא וודאי אי ההשרדות.סעודה מפסקת מדושנת פרות בשן.

    • צפור בודד הגיב:

      בקשר למשל ולנמשל, כמעט והוצאת לי את המילים מהפה.
      וצאי וראי כמה אנשים, רק כאן, כשלו בהבנתו כהבנתך?
      אך עם כל הכבוד גם לך, קימת כאן איזו פטרונות הסמויה מהעין:
      משום שבמשל זה, נמשלים העניים (או הפלסטינים בעניננו) לבעל חיים נצוד, עם מנטליות בלתי מובנת, אולי פרימיטית ובסיסית, חסרת יכולת לתקשר באמת, בעוד שהאדונים הרהוטים (או היהודים לעניננו), נמשלים עדין כבני אדם.

      • ק.א. הגיב:

        לתומי רואלד דאל לא התכוון לעסוק ב"שועליות" כלל. כוונתו היתה לעסוק ברוע. בקמצנות. ברישעות. בצרות-העין. זאת כפי שראה הוא בעצמו (בזמן שהותו בביתו בסביבה כפרית). הוא כנראה הבחין בתופעה של איכרים שמנים ומפוטמים אשר המצוד אחר הדחפים החומריים שלהם מעביר אותם על דעתם (אם היתה להם פעם דעת כזו בכלל). השועל, להבנתי, אינו רלוונטי לתופעה הנדונה. גם אם לא היה שועל אז היה משהו אחר (כמובן חלש, ושאינו בר השוואה לכוחם של אותם האיכרים) שהם היו מוצאים לתעל את מלא רישעותם כלפיו. לפי הראיה הזו אין כאן באמת "פטרונות" כלומר שהפלסטינים (כמו השועל) הם הקורבן (המיקרי) לרישעות עצומה – ואכן אם אינני טועה בדף הראשון של הסיפור הסופר מתאר את השלושה הללו כרשעים גדולים באופן שאינו שונה מגדול הרשעים שבכלל אפשר לדמיין …

        • צפור בודד הגיב:

          הערתך התקבלה בתודה ובהערכה.

        • צפור בודד הגיב:

          אבל אייבס כן מתיחסת אל ה"פלסטינים" כנמשל של ה"שועל". בזה עסקינן. היא אפילו מראה שאם המושל (השועל, אחד מנושאי המשל), היה מקבל יחס אחר, היה מתפתח ממנו אחלה ידיד, נאמן אף מכלב (ולא במובן הציני)…
          לדעתי פרשנותך היא הנכונה, משום שאחרת המשל יהיה לוקה בפטרונות בלתי רצויה.

          • ק.א. הגיב:

            אולי, אך לא בטוח שזו הכוונה (של yves), ציפור. המשל שלו היה (בתגובה ל 2 או 3 שהגיבו) על הנאיביות (גם שלהם) הילדותית הטיפוסית ("אשלייה" כלשונו) והכיף של להתבגר ולעקוף או להתגבר עליה בעזרת הרצון …לנסות ולבדוק (במקום להשאר באשלייה). הנמשל אז אינו השועל אלא אותם המגיבים (שמן הסתם כבר אינם ילדים) שמסרבים (מעקשנות או חוסר בדימיון וכדומה) להתגבר על האשליה. מה גם שהוא מוסיף ששועל אינו אדם… הוא מדבר על פסיכולוגיה אנושית – הן בילדות הנאיבית והן במבוגרים שבוחרים להשאר תקועים בה. ככה נדמה לי.

          • צפור בודד הגיב:

            קלטתי.

          • צפור בודד הגיב:

            תוספת:
            1. גם אלה שכביכול "לא מבינים את המשל", כן "מבינים" אותו ע"פ דרכם. שזה אופי המשל, ש"מהבנתו" מתגלה אופיו של השומע המגיב.
            2.לגבי הפטרונות. ובכן אם נתיחס לפרושך המוציא את השועל מתחומי הנמשל (משום שהוא אקראי וכל דבר אחר יכול היה למלא מקומו), עדין נשארת הפטרונות (בצורה מצומקת יותר, נכון), משום שהשועל וחייו הבלתי נסבלים, הם רק דוגמא אחת מיני רבות ואין טעם להתיחס אליה…מסופקני.
            3.כל מי שמופיע במשל חיב שיהיה לו גם נמשל בחיים.

          • "פטרונות בלתי רצוייה" הגיב:

            פטרונות היא מילה קטנה למי שפרשותו לסוציאליזם לדמוקרטיה לציונות ומה עוד היא האמת הצרופה ואין בילתה ורוצה להרעיף עלינו מטובו לחסות בצל תורתו חובקת עולם וטוב לכל באיו, וגם סולח לנו ברחמיו הרבים על עיוורוננו ובורותנו

          • צפור בודד הגיב:

            ל"פטרונות בלתי רצויה": נו…המשך נא, היכן הם ולו צימוקי הנימוקים, לכל הסופרלטיבים השליליים וה"חיוביים" שהדבקת לי?…השארת אותי בלי כלום. רק עם קללות הנחבאות מאחורי ה"מחמאות"? מה טוב יצא לך מזה? אני מבין שנמאסתי עליך. אבל אינך מצליח להסביר מה גרם לכך? האם זו ה"פוזה" שלי, או מה שאני אומר?…אך אם "אין לך חשק" להסביר ולא תנמק, נשאר עם הרושם שבאת לכאן ע"מ להביע סלידתך, לקלל ולקלקל ותו לא.
            אז אני מבקש, שלח לי במטותאתך, איזה צימקוק של צמוק של נימוק, למען אוכל השיבך דבר ושלא תצא סתם טרול "בעל אינטליגנציה", מה דעתך?

  6. צפור בודד הגיב:

    אך אל תחפז לשמוח על המחמאה. פרשנותך נכונה אמנם, אך הופכת את המשל למשהו באמת, נכה חסר ערך. כאילו מה בא המשל להגיד? : "ראו חבורה של שלושה איכרים שמנים ומרושעים", ו…יא כמה ביבי, בוגי וליברמן דומים להם". נו באמת, אז כבר עדיף סתם לקלל ולא לבזבז אנרגיה.
    לדעתי אחרי, לה-פונטיין גזו ממשילי המשלים הטובים מעולמנו ופסו להם.

הגיבו ליוסי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים