הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-4 באוקטובר, 2014 13 תגובות

התהליך המואץ של הצהבה הפוקד את התקשורת שלנו הוא חדש יחסית, תוצאה ברורה וחד-משמעית מהאמריקניזציה ומההשטחה של רמת הדיון ברוב הנושאים. זוהי תופעה מרתקת, כיוון שבעבר עסקו רוב העיתונים בנושאים פוליטיים ואפילו רעיוניים, ולא היו שטופים בפסיכולוגיה בגרוש שחלחלה לכל חלקה טובה בתקשורת בשנים האחרונות. בשנים הנהדרות שבהן לימדתי בבצלאל קורס בשם "תקשורת וחברה" נהגתי לערוך השוואות בין עיתונים צהובים בבריטניה או בארצות הברית, לבין "מעריב" או "ידיעות אחרונות" בארצנו. ניתוחים סטטיסטיים ומקצועיים העלו, שלעיתונות שלנו יש עדיפות רבה על העיתונים הזרים. המגמה הזו לא התהפכה לחלוטין, אבל השינויים שאכן חלו הם משמעותיים מאוד. המקום שמוקדש עתה לנושאי מין ופשע הוא עצום, הסיפורים האישיים תפסו את מקומם של הניתוחים האידיאולוגיים ובעיתות מלחמה כל החומר המערכתי מוקדש לתיאורי גבורה ושכוֹל, מלווים בכותרות ובתמונות שמעודדות את התמיכה במלחמה.

צהובונים בריטים עיתונות תקשורת רכילות British_tabloidsצהובונים בריטים (מקור)

אפילו המוסף הפוליטי של "ידיעות אחרונות" שעלה בהרבה ברמתו על זה של עיתונים דומים במערב, גלש לתהומות. די לנו לקרוא ביעף את שמו של מחבר המאמר כדי להסיק מראש את רוח הדברים ואת זהותו של האדם שהעיתונאי עומד לשירותו. כלי הניתוח מעוצבים לפי התוצאה המתבקשת, ומשרתים מסקנות ידועות מראש. אני כבר לא מדבר על "ישראל היום", שהוא עלון הסברה של ביבי נתניהו ושל המפלגה הרפובליקנית בארצות הברית; גם בעיתונים אחרים ניתן לזהות את המגמות, שגם הן לא תמיד פוליטיות אלא בעיקר אישיות. לרבים נוח לרמוז (או לכתוב במפורש) שראש הממשלה פועל בהשפעת אשתו, שרה. לקביעה הלא מוכחת הזאת מתלווים סיפורים על אודות חולשתו של נתניהו בכל הנושאים שנתונים לטיפולו, ואפילו בנושא הרעיוני לא מייחסים לו חשיבה עצמאית אלא מנתחים את האנשים שהשפיעו עליו מאז ומתמיד. יש לי שתי השגות על האסכולה הזו: 1. נתניהו התחנך כרביזיוניסט, מעולם לא שינה את השקפת עולמו, אלא מיזג אותה ברעיונות של הגמוניה קפיטליסטית ודיכוי בכוח צבאי של שאיפות העצמאות והשוויון של אומות ומעמדות מקופחים. 2. שרה נתניהו איננה יכולה לשנות את המדיניות של בעלה ואף איננה זקוקה לכך. ממילא שניהם ינקו אותם עיקרים רעיוניים בבית הוריהם ואין שום הבדל מהותי ביניהם למעט ניואנסים. גברת נתניהו משפיעה אולי על יחסו של בעלה לאנשי לשכתו ולכמה משריו, אבל המגמה היא תמיד לאומנית וניאו-ליברלית.

ישראל היא המדינה הדמוקרטית הכי ימנית בעולם, והחשיבה הפוליטית בתוכה נובעת מהאידיאולוגיה ומהדת. תרגילי היחצנות ואחיזת העיניים בכל מערכת בחירות נועדו להסוות מגמות קיצוניות של כמה מראשי המפלגות. כך הצליח יאיר לפיד, למשל, להתחנחן בפני הבוחרים הלבנים בגוש דן וכל ניסיונותינו לחשוף את פרצופו האמיתי נכשלו. תופעת לפיד איננה חדשה. הוא ממשיך באורח ישיר לא רק את מורשת אביו, טומי לפיד האנטי-דתי, אלא גם את הציונות הכללית של פרץ ברנשטיין, יוסף ספיר, יוסף סרלין, ישראל רוקח, יצחק מודעי ושמחה ארליך. הציונים הכלליים ייצגו בעיקר את הבורגנות המבוססת במרכז הארץ (תל-אביב, פתח-תקווה, רמת גן, נתניה, חדרה) אבל היו חלשים יחסית בעירנו. האסכולה הזו נהרסה כאשר הם הצטרפו לתנועת החרות, ייסדו את גח"ל ואחר כך את הליכוד. אבל את התרכובת הבלתי ניתנת להפרדה בין האמונה בכוחות השוק החופשי לבין הלאומנות האנטי-ערבית הם השאירו לדורות הבאים. הבורגנים החדשים, המשכילים יותר ואולי הלאומנים פחות, חיפשו להם מסגרות חדשות, החליפו את רפ"י בד"ש, יצרו גם את קדימה ולפניה את מפלגת המרכז. לפיד התביית על הנישה הזו, אבל פנה גם לאוכלוסיה יותר צעירה, שביקשה לממש את זהותה באמצעות בורגנות קלילה, סטוּצית, שוחרת שלום כאילו, שוחרת קידמה כאילו, אבל בלתי מסוגלת לנהל מאבק חברתי פוליטי אמיתי: לא למען השלום ולא כדי לקדם רעיונות של צמצום הפער בשכר ויותר שוויון כלכלי-חברתי.

19 מנדטים קיבל לפיד בשנת 2013. מאז הבחירות אימץ אג'נדה ימנית קיצונית בנושא החברתי, נקט עוינות כלפי האזרחים הערבים (הזועבי'ס) ולאומניות-נציות עם פרוץ המלחמה שיזם נתניהו. לילד הזה אולי לא ציפו בפאבים ובבתי הקפה של העיר תל-אביב, ולכן יורדת התמיכה בסיעתו בסקרים. בכל זאת, גם 11 המנדטים שהוא קיבל בסקר האחרון הם הישג, בהתחשב בכישלונותיו, בעילגות שלו, בהתבטאויותיו התמוהות ברוב הנושאים. ואכן, לפיד זוכה לטיפול פסיכולוגיסטי בכל כלי התקשורת. משפחתו, אביו הדומיננטי, חולשתו הרעיונית, רופסותו האישיותית. כך מגיעים גם למסקנות מוטעות: לפחות בנושא הכלכלי, הניאו-ליברליזם שלו הוא מוצק, ואילו בנושא המלחמה והביטחון הוא נישא על משביה של  כל רוח משתנה, כמו רוב ציבור הבוחרים שלו. לפיד איננו סתם איש שלא ניתן לסמוך עליו, אלא בעצם ברומטר, המציין את כל השינויים, התהפוכות, החמדנות, הנהנתנות וחוסר האחריות החברתית של דור שלם שקיבל זכות בחירה בחמש- עשרה השנים האחרונות. לעמדות שלו יש ביסוס רעיוני ומסורתי (הציונים הכלליים, כאמור) ושורשים עמוקים בהיסטוריה של היישוב לפני קום המדינה ובעשור הראשון לקיומה.

לדעתי רצוי שכותבי מאמרים בנושאים פוליטיים-אקטואליים ילמדו היטב את ההיסטוריה של היישוב היהודי כאן לפחות מאז הצהרת בלפור (1917) ולא לייחס את המעשים, את ההצהרות ואת המחדלים רק להיבטים אישיים בחיי המנהיגים למיניהם. כדי להקל את הבוחרים המשכילים חשוב שהם יבינו את משמעות הצבעתם. כל מי שמציע דרך כלשהי, שאיננה כוללת את ביטול הכיבוש, גוזר את גורלנו לבידוד בינלאומי שרוב המעמד הבינוני בארץ איננו מוכן לשלם את מחירו. מי שרוצה שינוי, מנוּע מתמיכה במפלגות שמקבלות את הקונסנזוס הימני בנושא גורל השטחים הכבושים; מי שמאמין שרק חברה בריאה יכולה להחזיק כאן מעמד חייב לתמוך בשינויים סוציו-אקונומיים לטובת כל החברה. אפילו ציפי לבני מסתפקת בשינון המנטרה של המשך תהליך השלום עם הרשות הפלסטינית, אבל הצעותיה אינן קבילות על שום פלסטיני.

התקשורת איננה ימנית או שמאלית; היא פשוט מדברת בשפת הקונסנזוס. אבל אחרי שכבר הוכח, במחיר דמים כבד לחיילינו ולפלסטינים, שהקונסנזוס הוא מסוכן ורק דוחה לזמן קצוב את האסונות הבאים עלינו לרעה, התפקיד שלנו הוא לשנות עמדות ולא רק לשקף אותן. לפני שנתיים התקשורת דחפה אותנו למלחמה הרת אסון עם איראן, וכמה מאיתנו ראו לנכון להזעיק גם את דעת הקהל העולמית נגד מזימותיו החשוכות של נתניהו. אבל רוב העיתונאים הכו בתופי המלחמה, ורק ארצות הברית הצילה אותנו מתוצאות תקיפה נמהרת על איראן. הלקח מהפרשה האיראנית טרם נלמד.

  • פורסם בכל העיר, 3/10/14
תגובות
נושאים: מאמרים

13 תגובות

  1. יולו הגיב:

    לחיים
    אני יודע שיש מבחינתך "המון נבער" שכל מה שג.יפית מורה לו לקנות הוא קונה,אבל ממש לא כך הדבר
    לא הארץ ולא ידיעות לא ערוץ 2 ובטח לא 10 שינו משהו בתוצאות הבחירות, עם כל השנאה לביבי ולימין ולמתנחלים
    לא קונים את הקישקושים הסיפרותיים של אמנון אברמוביץ ולא של סוללת הפרשנים של 10……עובדה ,כנראה שההמון הוא לא כל כך נבער,ומשתמש בעיתון רק כדי לעטוף דגים בשוק ,שזה גם אשתו של פנחס ספיר ידעה ומסרה(מכרה?)את העיתון של אתמול לחנות דגים בכפר סבא. (אפילו אני שאוהב לקרוא את מאמריך ,לא מאמץ את דעותיך)

  2. צפור בודד הגיב:

    דקותיים לפני שעיינתי במאמר הבהיר של חיים, סגרתי את הרדיו בביתי בשאט נפש, לאחר ששמעתי "פרסומת" של המוזיאון לתולדות ישראל, המזמינה הורים וילדיהם ל"חויה חד פעמית, של מסע בהיסטוריה": "מסע אל ילדותם של המנהיגים הציונים הדגולים", כן כן, עכשיו כבר לא מתעסקים עם האידיאולוגיה שלהם והלמוד הביקורתי של עשיתם, אלא עם הפרסונה הסלבריטאית, בהתהליך ההתבהמות של חברתנו המתרסקת, בהנהגתו של ביבי.
    וא-פרופו השרה (לעניני) נתניהו: העובדה ש"האידיאולוגיה" של שניהם דומה, אינה נותנת, גם לא התעמרותה באנשי משק ביתה, המעידה לכל היותר על אופיה האימתני. הבעיה היא עם החלטות הרות גורל (אך מקומיות ורגעיות מטבען), מעכשיו לעכשיו…וגרוע מכך, התנהלות אישית ביחס לשותפים להנהגה, כלומר את מי לקרב (יס-מנים, רופסים וחנפנים) ואת מי להרחיק (אנשים בעלי חשיבה עצמאית, ובעלי אינטגריטי ומצפון). ע"כ ה"אידיאולוגיה" כאן משחקת רק תפקיד משני.
    ובכלל: חשוב להפנים זאת. הטייקונה (דרך שליטתה בתהליכים הדמוקרטיים), ממנה את נבחרי הצבור כ"עגלונים" ומסתיעת במלחמתה בסוציאליזם בשני ה"יצולים": לאומניות ודת.
    זאת ע"מ לאפסר את צבור העמלים כסוסים למרכבותיה.

    • ק.א. הגיב:

      על "תהליך ההתבהמות" …
      התהליך כבר הסתיים. אנחנו בתחתית ההתבהמות. אחרי כל כך הרבה פישעי מלחמה לא ניתן להתבהם יותר. ההנהגה קרימינלית לחלוטין והנאציזם כבר כאן ולא בהחבא עוד. הקרימינלים הללו אינם בעלי אידיאולוגיה שאינה סוציאליסטית הם חסרי אידיאולוגיה מכל סוג. רק הכוח הטוטאלי מעניין אותם. שום אידיאולוגיה משום סוג. יש לנו עסק עם פסיכופאתים ורוצחים סדרתיים.

      • צפור בודד הגיב:

        נו…למה עצרת? הכל נכון…נו, אז מה עושים?…
        אהה, עומדים ומקללים?…מסתבר שזה כל מה שאנו אמורים לדעת וגם לעשות, ע"פ דרכיך. אלא אם יש לך דבר מה אחר לחד"ש לנו.
        לא יעזור דבר. צריך להפיח כאן את האש הסוציאליסטית, אחרת באמת תשארנה רק הקללות מלוות בחריקות השיניים עד דק. על זה צריך לדבר.
        אם יש לך תשובה (ולוא דוקא בנוגע למצב העגום של הגחלים) בנושא, אשמח לקראה.
        וא-פרופו להפיח אש: היום בערב יוקרן בחיפה במסגרת פסטיבל הסרטים, הסרט: "ג'וליאנו", אודות ג'ול מר המנוח. זוכרני בקר אחד בחוף מואר וקסום, לאחר ליל סוער של מוזיקה וריקודים. רצינו שנינו להדליק אש לקנקן הקפה, אך הרוח נשבה לה בחזקה. עמדנו מול ערמת הזרדים והעצים שקוששנו. בידי הייתה קופסאת גפרורים מלאה. הוצאתי ממנה גפרור אחד ואמרתי לג'ול: "נראה אותך מדליק את המדורה רק עם גפרור זה, משום שהוא האחרון שנותר לנו". היית צריך לראות אותו בפעולה. בסוף כמובן שתינו את הקפה מול הגלים.

    • נילי הגיב:

      שאט נפש

      • צפור בודד הגיב:

        לנילי: תודה על התקון והסבת תשומת הלב אליו.
        למערכת: התוכלו לתקן בשורה הראשונה את המילה "שאת" ל"שאט"?
        שגיאה שנפלה בהסח הדעת והמשנה ענינו של המשפט וכוונותיו.
        תודה מראש.

  3. ש.ג. ירושלים הגיב:

    התקשורת איננה ימנית או שמאלית; היא פשוט מדברת בשפת הקונסנזוס.

    מסכים איתך אלא שהליכוד דאג לכבוש את כול ערוצי הטלוויזיה והעתונות:
    זה בחדשות, זה בפרשנות הפוליטית, לראייה כול פורום של פרשנים למינהם בטלוויזיה
    זה מתחיל מהמרכז(מרץ)ועד לקיצונים הימנים ביותר.

  4. ק.א. הגיב:

    בעבר היתה התחושה שצהובונים וצהובונות הם רק נישה בעתונות שהיא בסה"כ די אחראית. היום הנישה הזו היא כבר נחלת הכל והגושפנקה לכל זה באה מהתפרעותו של ההון-שלטון. כלומר אם מלחמות שקר ופשעי מלחמה הם בעצם מותרים אז הרי אין יותר גבול לשום דבר ואז אפשר – ואולי גם צריך – ויותר מזה, גם מוסרי (לכאורה) – למתוח את גבולות המערכת ולנסות לראות כמה אפשר לסחוט ממנה. ובעצם למה לא? התירוץ שאנו מחונכים אליו הוא שהברדק הוא חלק מטבעו של העולם שמסביב… והרי לנו מירשם נפלא לכאוס. אז הכאוס מוכר, תרבותית, כסידרו הטבעי של העולם – לכן בעצם שום דבר אינו בלתי מוסרי – ואם צריך בעזרת הצהובונים ניתן לשווק ולמכור כל דבר – אפילו פעולות ג'נוסיידיות כהתערבויות הומאנטיריות. בדומה לדארווינזם גם הצהובוניזם משמש את הפושעים כאישור להשתולל. ובעודינו מנסים לעכל מה שקורה המגמה הזו כבר השתלטה על כל חלקה טובה והמציאות המוכרת הישנה מאבדת משמעות.

    • צפור בודד הגיב:

      אתה כותב: "…אם מלחמות שקר ופשעי מלחמה הם בעצם מותרים…".
      …מאז קין והבל היו כאן מלחמות שקר על פשעיהן. ובכלל בכל מלחמה יש צד הלוחם אמת וגבור המלחמה, שהוא כמובן המנצח ויש את הצד הלוחם שקר ופושע המלחמה, שהוא המפסיד. כאילו מה, גילית את זה רק עכשיו "בעצם"? כלומר, מלחמות שקר, הן גם מלחמות אמת והן גם ובעיקר, סתם מלחמות. השאלה הבסיסית היא האם המלחמה חיובית היא בעיני האדם, אם לוא? רוב שוללי המלחמה הם בד"כ קורבנותיה. כלומר השתתפו במלחמה כזו או אחרת ונמצאו סובלים ונלחמים על חייהם. ותמיד תהיה המלחמה צודקת, בעיני עושיה. יש למלחמה פנים מרובות. אחד מהן, הינו הפן פוליטי, הגורם לנו להכתיר מלחמה בכינוי "צודקת", משום שאם אתה "צודק", תדורבן ליתר עשיה פיזית ומוטיבציה.
      המאבקים הדמוקרטי והסוציאליסטי, הינם גם כן סוג של מלחמות. אז נחדד את השאלה: האם אתה חושב שמלחמת הסוציאליזם בקפיטליזם היא מלחמת אמת?

  5. עלי הגיב:

    ברעם שם דגש רק לדברים שמתאימים לאג'נדה שהוא מקדם.
    יאיר לפיד נבחר כדי לאזן בין השמאל לימין ..השמאל הזניח את הענין החברתי (פרט ליחימוביץ שהודחה) השמאל (הציוני) מצטייר כגוף שאבד את המגע עם המציאות ורוצה רק להתעסק עם הענין הפלסטיני שאינו פתיר לעומת זאת הימין מנצל את האין מוצא המדיני כדי לקדם כלכלה אולטרא ימנית אשר באמצעותה רוצה הימין להחדיר ערכי מוסר של השמרנות האמריקאית \אירופאית.
    כדי לפשט.. הימין מטיל על הפרט את מלוא המעמסה של ניהול החיים אשר בחלקם היו באחריות הממשלה ובאחריות המוסדות החברתיים שהתפוררו..לעשירים זה קל משום שכל דבר אצלם מנוהל על ידי חברות פרטיות ועל ידי מומחים אבל האדם הרגיל חסר האמצעים חייב להתנהל לבדו כאשר הוא נאבק בפרטים אחרים במלחמת קיום שאינה נפסקת (זה מעלה ערכים אגואיסטים וערכי כוח )
    אפשר לקרוא לזה חיים בג'ונגל..החיים בג'ונגל נמאסו על חלקים גדולים בציבור וזו הסיבה שיאיר לפיד נבחר בצורה מפתיעה
    כל הסימנים מראים שהדור הצעיר של עדות המזרח מאס בנתניהו ובשיטות שלו ולאחר הפייסקו של עזה החברים של נתניהו עומדים להפילו מראשות הליכוד. נתניהו עלה בזכות העיסוק באירן וכעת הוא

  6. נדב הגיב:

    חיים,
    אני פוקד את האתר הזה כבר כמה שנים, באופן די שיטחי.
    יש יחסית מעט מאוד כותבים שאני דואג להתעדכן בטור שלהם, ואתה הוא אחד מהם.
    הייתי מאוד שמח להפגש איתך על כוס קפה באחד מבתי הקפה או אצלך (בירושליים, נכון?)
    אני לא יודע כמה אתה עסוק, או האם יש לך זמן להפגש עם אנשים שמעוניינים להפגש איתך,
    אבל אם תמצא את הזמן, אשמח להדרים אליך מחיפה.

    שמי נדב,
    אני בן 32, וחזרתי לפני כשלושה חודשים לארץ, אחרי שגרתי שלוש שנים בהולנד.
    שם, בין השאר, עשיתי את התואר השני שלי בפסיכולוגיה חברתית ארגונית באונברסיטת ליידן שבליידן.

    אם מסתדר לך בלו"ז, אנא צור קשר.
    המייל שלי הוא mistermor@gmail.com

  7. בחורה מיפן הפיאודלית הגיב:

    אני, בתור בחורה מיפן הפיאודלית מסכימה בכל מילה עם הכתיבה המדהימה והמ-ע-ל- פאת של חיים יבין פה מעלי ומסכימה לגמרי עם הטענות שלו על רידוד כלי התקשורת ונטייתם לאינפורמיישן אינטרטיינמנט או איך שלא אומרים זאת בערבית ספרותית. אני חושבת שהיום הדבר מתבטא בשיח הרדוד עד כדי הרטבת הקרסול בין ימין ושמאל שהתקשורת מעודדת, בנטיית בעלי הדעה והגעייה לכתוב את הדעות שמצופה מהם לכתוב במקום את הדעה שרצוי שיכתבו. ומפה, המצב יכול רק להידרדר עד העלאת נשמתו של טומי (מיאו באלי חלב, כלומר שינוי) לפיד באוב והשמתו בכורסת הפסיכולוג כשעל המיטה ישכב יאיר (19>15) וידבר על קשיי הילדות שלו. כשעל המצלמה מופקדת עדי קול.

    • הבעל של הבחורה הפיאודלית הגיב:

      כל מה שאישתי אומרת כאן נכון כנכון "השמש העולה" ירום הודו ומלכותו המאפשר לנו להיות פיאודלים יפנים הגרים בחדרה (אופפפססס), המבלים בשבתות רק בגדה השמאלית.
      אבל אל תתרגזו על התחכומיזציה שלה. זה אצלה בגנים.
      כאשר אנחנו ביחד מול השקיעה וגם אחר כך, כולה טובה וחסודה, כנועה ומתמסרת בערגה. ומוכנה לדיון וגם שמחה להדיין איתי ומכל צד וכוון אפשרי, כן כן. כזו פתוחה היא.
      אז בבקשה, לידיעתכם, היא בכלל לא טרול כמו שאתם חושבים ולא, היא אננה, איזה סימן על הקיר שזבוב משאיר אחריו.
      זה לא יפה אפילו לחשוב כך.

הגיבו לק.א.

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים