הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-16 באוקטובר, 2014 14 תגובות

אני לא יודעת מה אתכם, אבל עלי נמאסה ההגמוניה האמריקאית. לא רק בגלל שהם מפציצים באופן רפלקסיבי בשם הדמוקרטיה והחופש האישי, זה ברור. נמאסה עלי הצדקנות האמריקאית, נמאס לי מהאמונה בקרב השמאל הליברלי (יותר או פחות) שבאמריקה רב הטוב על הרע. גם אם זה נכון, עדיין נמאס לי מההגמוניה האמריקאית. ובעיקר נמאס לי שאנחנו מקבלים את הנרטיב האמריקני כפשוטו, גרסאות שונות של אותו סיפור מסונתז וחסר הקשר שבו קפטן אמריקה מציל את העולם.

הנה שוב ארה"ב לוקחת על עצמה "עמדת מנהיגות" במלחמה נגד ווירוס האבולה. זאת אחרי שהעולם "החופשי", ובראש המחנה ארה"ב, התעלם במשך חודשים מאזהרות ארגוני הסיוע שדיווחו על המגיפה המתהווה. זאת אחרי שקוצר הראיה של המשנה הכלכלית האמריקאית הביא את כלכלת העולם לקריסה, והוציא את הקרביים מרשתות הגנה של מערכות בריאות ציבור ברחבי העולם, כולל באפריקה. שאלמלא קיצוצי תקציב כואבים בארגון הבריאות העולמי, וללא הנהגת כלכלת צנע ו"ליברליזציה של השווקים" במדינות אפריקה המשועבדות לבנק העולמי, מערכות הבריאות הציבוריות לא היו קורסות כעת תחת הנטל של המגיפה המתפשטת (התפרצויות קודמות של אבולה נבלמו במהירות).
"עמדת מנהיגות" זו מובאת אלינו בדמות חיילים אמריקאים (אמיצים ללא ספק), הבונים מתקנים להסגר ולמתן טיפול רפואי לחולים. בתוך כך קציני צבא אמריקאים נראים מסתחבקים עם קצינים ליבֶּרים, ואנו כמו תמיד נגועים באמנזיה קונטקסטואלית, שוכחים את המעורבות האמריקאית במשטר הדיכוי והזוועה של הנשיא סמואל דאו בליבריה, או החשדות שצ'רלס טיילור ריגל עבור ה-CIA בזמן שהוביל כנופיות לטבוח באזרחים בסיירה ליאון. תסלחו לי שהמראה עושה לי צמרמורת.
כאשר מבית, תומאס דאנקן, הנשא הראשון של אבולה על אדמת ארה"ב, נשלח הביתה מהמיון עם אנטיביוטיקה, כי היה שחור ועני וללא ביטוח רפואי. לאחר שאושפז במצב קריטי, משפחתו הוחזקה בהסגר במשך עשרה ימים באותו הבית שבו פרצה המחלה אצל דאנקן, כי לא נמצאה חברת ניקיון אחת שתהיה מוכנה לחטא את אזור המגורים, ואין בנמצא אתרי הסגר היכולים לשכן משפחה אחת אפילו!
ובחזית אחרת, ארה"ב שוב מפציצה בעירק (וגם קצת בסוריה). רוקדת בין הטיפות של הפוליטיקה הבלתי אפשרית של המזרח התיכון – קריצה בעין ימין לאירן, ובעין שמאל לאסד, תומכת/לא תומכת בפשמרגה (כן למלחמה בדאע"ש; לא לעצמאות כורדית), תוך שמירה על יחסים "חמים" עם טורקיה וישראל – ארה"ב בנתה לעצמה קואליציה, בהנהגתה כמובן, למיגור הלהיט החדש בארגוני טרור: המדינה האסלאמית, ג'בהת אל-נוסרה, ח'וראסאן… לבחירתכם. תאמר האמת, הווירטואוזיות של ג'ון קרי בניהול מופע הקסמים הדיפלומטי הזה ראויה לשבח, מופע בו אף אחד לא יודע מי נגד מי ולמה, אבל קוּמבָּיָה והפצצות נופלות.

 

obamawar

אובמה הנזיר, 2010

הממשל האמריקאי, ובמיוחד אובמה וקרי, מודעים היטב לעובדה שהמעורבות האמריקאית בעיראק החל מהמלחמה של 2003וכלה בתמיכה במשטר השיעי הרודני של אל-מאלכי, היא היא הסיבה להתהוות הארגון שקורא לעצמו המדינה האסלאמית ולפריחתו. אף על פי כן, הם לא היססו לפצוח במלחמת העשור הבאה, לא לפני שגייסו קואליציה דמיקולו עם החשודים הרגילים, וליבוי איסלאמופוביה ברשתות, וללא אישור הקונגרס.
כאילו שבשנת בחירות הקונגרס יתנגד – מאז מלחמת העולם השנייה האמריקאים אוהבים מלחמות צדקניות. להלן החזיתות בעשור האחרון שבהן ארה"ב שלחה את צבאה "להציל" את הדמוקרטיה ו/או להילחם בטרור – עיראק, סוריה, תימן, לוב, סומליה, צ'אד, אוגנדה, אפגניסטן, פקיסטן, סומליה, והאיטי. ובטח השמטתי משהו. ומלחמה זו, אוּהוּ כמה שהיא צודקת – ראיתם איך הם עורפים ראשים של אמריקאים ובריטים? ואיך שהרעיבו את היזידים?
זה לא שאני מציעה לא לעשות דבר, או שארה"ב לא תנקוף אצבע. אבל די כבר עם דימוי הסופרמן. ארה"ב (ולמען האמת, גם צרפת ובריטניה) איננה סופרמן אלא לקס-לות'ר.
כמו גרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה, כך גם ארה"ב (ומדינות נוספות במערב) צריכה לספק שילומים למדינות אפריקה על העבדות, על תמיכה במשטרי דיכוי אכזריים, על נישול משאבי הטבע, על אי העשייה אל מול אסונות טבע (אבולה, איידס, בצורת) ואסונות מעשי ידי אדם (מלחמות אזרחים אינסופיות, ומעשי טבח). לתושבי המזה"ת על מורשת סייקס פיקו והסכמי השלום שלאחר מלחמה העולם הראשונה, אשר דנו את עמי האזור לחיות בקהילות חצויות, ובמדינות לאום רב לאומיות, שלא בהסכמתם.
ארה"ב ומדינות המערב צריכות לשלם פיצויים לכל מי שביתה הוצף במי האוקיינוסים העולים על גדותיהם בעקבות התמוססות הקטבים, ולהאכיל את כל מי שרעב בגלל בצורות של עשור. כי המדינות העשירות הן אלה שמילאו את האטמוספירה בפחמן דו חמצני במאה האחרונה. ומי שלכלך צריך לנקות,. ומי שהרס צריך לשקם.
לא ברור מה ניתן היה לעשות כדי למנוע את ההידרדרות בסוריה לכדי מלחמת אזרחים. משטרים טוטליטריים סופם להיגמר, ולא תמיד יפה. אבל מלחמת האזרחים בעיראק היא תוצר ישיר של המעורבות האמריקאית.. סדאם חוסיין היה ללא ספק מהחשוכים ברודנים, אבל הרבה יותר אנשים מתו משום הפלישה האמריקאית לעיראק והדחת משטר הבעת' מאשר תחת ידיו המגואלות בדם. גם ההשלכות של הגבולות המגוחכים עליהם החליטו המעצמות האירופיות וארה"ב בתחילת המאה ה-20, הן שהובילו, בין היתר, לכך שמלחמת האזרחים בעיראק גלשה לסוריה בקלות, וזאת מהרגע שממשל אסד החל להתערער.
והלקח – שלמלחמה תמיד יש תוצאות בלתי צפויות, ברובן כרוכות במוות, פליטים, פצועים ויתומים. זהו לקח שמשום מה אף פעם לא נלמד.
בזמן מבצע צקצוק איתן התארגנה עצומה של אקדמאים אמריקאים שקראה להחרים את מוסדות ההשכלה גבוהה בישראל: לא לשיתופי פעולה, לא לכנסים משותפים, לא למימון יוזמות משותפות. בסדר, תנועת החרם מאד חשובה להעלאת מודעות למאבק הפלסטיני, ולהפעלת לחץ על מדינת ישראל לסיים את הכיבוש. מצד שני, זו דוגמה מצוינת לצדקנות ולצביעות האמריקאית. הרי כל הכיבוש הזה, ובאופן ספציפי החורבן האחרון בעזה, נעשה במימון אמריקאי. כל חלום הבלהות הציוני הזה מתקיים בחסות אמריקנית ובמימון אמריקני.
אז עלה בדעתי להחרים את ארה"ב. מעבר למדיניות החוץ הנפשעת שלה יש לא מעט סיבות נוספות, למשל זכויות אדם: הכלא בגואנטנמו עם ההאכלה בכפיה של אסירים שובתי רעב; בתי הכלא האפלים (black sites) במזרח אירופה בהם הוחזקו "שבויים" שנאספו בשדות הקרב המרובים. ובתוך ארה"ב, עשרות אלפי כלואים בבידוד למשך שנים (כולל בני נוער), והוצאות להורג על ידי הרעלה איטית, וכליאת ילדים פליטים ממדינות דרום אמריקה במתקנים על הגבול. או למשל זכויות אזרח: הריגת גברים שחורים על ידי שוטרים, סתם כי הם שחורים; ריגול נרחב על תושבי ואזרחי ארה"ב באמצעות האינטרנט וקווי הסלולר; רדיפה מסיבית והפרת זכויותיהם של חושפי שחיתויות (whistleblowers). בקיצור מדינה "תכשיט".
אז מה יקרה אם העולם יפסיק לרכוש את נשק אמריקאי, נפט אמריקאי, תירס וחיטה אמריקאים, את החוב אמריקאי, או דולרים אמריקאים?
אם נפסיק לרכוש נשק – אולי לא נוכל להילחם כל כך הרבה.
אם נפסיק לרכוש נפט – אולי נתחיל לנצל מקורות אנרגיה מתחדשים;
אם לא נרכוש את עודפי החיטה והתירס – אולי ליותר חקלאים תהייה פרנסה;
ואם לא נרכוש את החוב והדולרים האמריקאים – אולי לא ניפול לבור כל אימת שהכלכלה הלא יציבה שלהם מתעטשת.
ובעיקר נפסיק לבלוע את הלוקש של העיר הזוהרת על הגבעה.
אפשרי?

תגובות
נושאים: מאמרים

14 תגובות

  1. דינו הגיב:

    ישנן כמה אמירות תמוהות במאמר, למשל:
    – מה הקשר בין ארה"ב להסכמי סייקס-פיקו ומדוע צריכה להיות התנצלות אמריקאית בעניין זה?
    – מה הקשר בין אקדמאים אמריקאים הקוראים להחרים את ישראל (התארגנות פרטית) לבין מדיניות ארה"ב? האם באותה מידה תטען אילנה הרסטון-לוטן שניב גורדון (אקדמאי ישראלי הקורא להחרים את ישראל) הוא "דוגמה לצביעות ישראלית"?
    – מדוע זכרון עבר אמור להפחית מחשיבותה ונחיצותה של עזרה אמריקאית?
    – מדוע הלקח "שלמלחמה תמיד יש תוצאות בלתי צפויות, ברובן כרוכות במוות, פליטים" וכו' רלוונטי לארה"ב יותר מאשר למשטרים שהם אנטי-אמריקאים מובהקים כמו הסורי והעיראקי שלפני הפלישות וההפיכות? ארה"ב כידוע לא המציאה את המושג "מלחמה".

  2. צפור בודד הגיב:

    אפשרי?…לא! באלף רבתי.
    המאמר למרות נכונותו, מזכיר תלונה של אדם, על כך שהוא חי רק כ80 שנה בממוצע, שרוב חייו עוברים ביעף, תוך כדי בזבוזם המשווע, שהוא בכלל מכור למים ולחמצן (בלעדיו לא יחיה, אלא דקות ספורות וגם הן בסבל רב) ובכלל, החיים האלה, מי צריך אותם? כולם סבל, רצופים באי ידיעה כרונית ובתחושת אפסיות מוחלטת. אז "המסקנה המתבקשת" היא: בואו ונטיל חרם על חיי האדם. אולי זה יעזור? מה דעתכם, ה"אפשרי" הדבר?…שלא יתאבד לנו חלילה, רק להטיל עליו חרם. לאזהרה בלבד, ע"מ שיתעשת ויתקן בעצמנו את עוותי חייו.
    ארה"ב, היא: "זה מה יש". לטוב ולרע. היא המדינה הדומיננטית בעולם.
    ונכון, צריכים לא רק להטיל חרם על ממשלתה ומדיניותה, צריך לבטלה לחלוטין מהעולם, אין לה זכות קיום. אלא מה, כמו בספינה רעועה בלב ים שצריך לנטשה, יש לעשות זאת בביטחה. ובכן, סביב הגרוטאה האמריקנית השוקעת, אין בנמצא ולו מתקן מתנדנד אחר שיבטיח לניצוליה, קיום בטוח יותר. כל השיטות "להתארגנות קיומית" דפוקות. האדם על חייו ההזויים, אינו יכול אלא להיות אחראי לכך וכך דברים, רובם שגויים. במקום לשנוא את אמריקה, צריך לאהוב סוציאליזם. וזה לא אותו הדבר.

    • ק.א. הגיב:

      כמו כל פסיכופאת וקרימינל – "זכות הקיום" שלו – כפי שאנו רואים זאת בבירור – היא האגרוף שלו.
      ולפי העיקרון הזה עובדת גם המאפיה האנגלו-ציונית השולטת בעולם והשואפת לדומינציה גלובלית.
      לכן, עוד לפני עשרות שנים כבר, העיר ישעיהו ליבוביץ על מצבינו: "אין לנו תוכן מלבד האגרוף היהודי".
      וזו אינה דעתו (הפוליטית) – אלא קביעה עובדתית על הממשות והמהות.
      "נמאס מאמריקה" אינה השקפה פוליטית. אלא גועל נפש מהנוכלות הגלויה אשר מניעה את הכוחות המשפיעים במנגנון האלים והמושחת הזה. לכן אתה צודק כשאתה אומר שאין לדבר קרימינלי ואלים שמהסוג הזה זכות קיום. וגם זו אינה דיעה פוליטית. הדבר אנלוגי לחלוטין לשאלה האם לקוזה נוסטרה יש זכות קיום? בוודאי שאין לה. אבל ראשי המאפיה יעשו כל מאמץ כדי להישאר בביזנס ולא משנה המחיר.
      את הדבר הזה לא צבינים המגיבים כאן הנזעקים לדבר על ה"נארטיב" האמריקאי…. וכי מישהו שמע פעם על הנארטיב הסיציליאני…? 🙂

      • צפור בודד הגיב:

        צודק. אך נשאלת בהמשך השאלה, האם הנראטיב של "המאפיה הסיציליאנית" ושל "המאפיה", ראוי הוא כן לדיון ואפילו מעמיק?
        משום שגם עקרון: "כוח האגרוף", צריכה לעמוד מאחוריו איזושהי פעילות מחשבתית (כיצד לפתח כוח באגרוף, כיצד להשתמש בו, להיכן יש להטילו ולפעמים, כאשר "אין ברירה", איך להעזר בו ככלי השרדות?).
        ההויה קובעת את התודעה.
        ראה נא, אם המציאות הפאן ערבית שהיא הדומיננטית במאבק הישראלי- ערבי (פלסטין היא חלק ממנו), כופה על ישראל כבר מעל למאה שנות מלחמה, הכיצד המוח הפועל בשם הנרטיב הישראלי, לא יקדש את האגרוף ויהפכנו אף לדגל? ליבוביץ' קבע עובדה קימת. רק שבנוסף, הוסיף לה נופך אישי תוכחתי, לאמור: "ראה להיכן התגלגלנו?".
        מכאן המסקנה:
        שאפשר עד מחר לנבור ו"לחקור" במרכז מזבלה המסכנת תושבי סביבתה, מתוך נסיון להבין אותה, ע"מ שנדע כיצד ראוי לחסלה. אך בתור אדריכל סביבתי, אני אומר לך מפורשות, זה לא מספיק. במקביל, יש להתחיל לבנות מחוץ לה ומסביבה, אלמנטים תומכים שיעזרו אח"כ, לשאת מעליהם את הכיסוי הנדרש, בהתאם. ותמיד, יהיה ניתן להשאיר פתחים מיוחדים להמשך ה"מחקר" בקרביה המסוכנים, ע"מ שלא נהיה "מופתעים" בהמשך.

        • ק.א. הגיב:

          1)האם הנראטיב של "המאפיה הסיציליאנית" ראוי לדיון מעמיק?
          -לציון – כן.
          -לדיון מעמיק – לא. אם אנו מקבלים שיש מאפיה אז מה יועיל בירור נוסף?

          2)עקרון "כוח האגרוף", צריכה לעמוד מאחוריו איזושהי פעילות מחשבתית…
          -מדוע? מאחורי דחף (למשל: להתפרע) אין מחשבה. פשוט ככה מתחשק וזהו.

          3)ההויה קובעת את התודעה…
          -אם ההוויה שלך מושתת בעיקרה על דחף (בלי קיום תבלין רציני אחר) ומימושו של דחף זה, אז בעצם אין לך עם מה להתנגד אל הדחף (אתה פאסיבי). כדי לנתב את עצמך לכיוון אחר (הוויה שונה) נדרש קיום תוכן נוסף: רגשי, מחשבתי, ערכי (תודעתי). מכיוון שנידמה שלפי שעה איננו מעונינים לנתב את עצמינו אל נתיב אחר – משתמע שהאגרוף הוא התוכן היחיד (..ליבוביץ) אצלינו, וכמובן אצל שליטינו הברוטליים. אנו זקוקים למהפכה חינוכית. אבל רוב בני האדם רוצים עוד להשתולל. זה כנראה מרגש ומרשים אותם יותר מכל דבר אחר. מה תגיד להם? בואו איתי לגדל ירקות? הם ירקו לך בפרצוף (במקרה הטוב).

          • צפור בודד הגיב:

            1. סליחה, ועוד איך ראוי. העובדה שמאפיונרים מסתובבים סביבנו באופן חופשי ומאים, תובעת ממני לדעת את האויב על בוריו, ע"מ להלחם בו.
            ואז חיבים להכנס לנרטיב שלו.
            2. "ככה מתחשק וזהו" הינה אחול שלוקי של מחשבה, מאחוריה עומדת שחצנות, בוז, התנשאות, אנוכיות ומה לא. זהו לא סתם דחף (תינוק בן יומו המאגרף ידיו עושה זאת מתוך "דחף").
            3.א. "ההוויה", היא מה שמתרחש סביבך ברגע זה, "התודעה" היא מה שמתרחש בתוכך. יש לנו כאן כשל סמנטי ולא אמשיך לדון בהמשך דבריך עד שיובהר.

  3. לתרגם לאנגלית Translate to American הגיב:

    וגם לאנגלית, לגרמנית ולצרפתית. ונא לא לשכוח את הרוסית.

  4. ק.א. הגיב:

    לא מזמן פורסם כי סטיב ג'ובס (מחברת אפל), בעודו בחיים (כהורה), לא איפשר לילדים שלו גישה חופשית לטכנולוגיות שהחברה, שהוא הקים, פיתחה (במכוון!) בכדי לצוד ולנצל את תמימותם של ילדים. בביתו של ג'ובס היו הגבלות חמורות בנושא הזה. נו ברור, הוא הרי ידע טוב מאד למה נועד הזבל הזה וכיצד זה משווק ואיך זה משפיע על החינוך והאישיות. ה"תגלית" הזו מסמלת את ההונאה והרמאות הממוסחרת (ואין בילתה) הכללית שאנו שרויים בה מקיר לקיר ובכל שיטחי החיים. כשם שהפלסטינים מכירים רק את הכיבוש האימפריאליסטי כך אנו חיים את ההונאה הקרימינלית שלו. בוודאי שנמאס.

  5. בפעם האלף הגיב:

    השמאל במלוא מירעו. אין ואקום בעולם. אם לא נקבל את הנרטיב האמריקאי נצטרך לקבל נרטיב אחר שרוב הסיכויים הם שהוא יהיה גרוע יותר. מאז שהצילה את אירופה מהיטלר רוב הדברים שהאמריקאים עשו לא היו חיוביים אבל אלה שחושבים שאם ההגמוניה האמריקאית תחלוף מהעולם תקום אחת טובה יותר יהיו סביר להניח הראשונים שיתחננו לאמריקה שתבוא להציל אותם כשהסינים או חס וחלילה פוטין יהיו המעצמה מספר אחד.

  6. שירה הגיב:

    נכון, נכון ונכון. קלעת בול. גם הזאב בכיפה אדומה היה ממש חמוד ורצה להתיידד עם כיפה אדומה ולעזור לה. הבעיה היא כלכלית-פוליטית. מדינות המערב חיות על נשק ובהסתמך על הבועה הקפיטליסטית (כלכלת חוב וכסף מודפס). ארצות הברית מובילה את כל בנות בריתה לעושר הזה כמו אמא ברווזה. האזרחים כן יכולים להתנגד לשליטה הזאת (אם בכלל הם יהיו מודעים אליה), אבל סביר שיהיה להם קשה יותר להפרד מרמת החיים שהם הורגלו אליה.
    הפתרון לדעתי הוא יצירת קהילות חוץ-מדינתיות. ככל שירבו הקהילות האלו שיתבססו על חקלאות או לא משנה על מה ויהיו מספיק גדולות וחזקות, יכול להיות שילד בן 18 יחשוב כמה פעמים אם זה באמת יותר כיף ללכת להלחם ואולי למות ואז להשתעבד לכלכלת צריכה מטורפת או פשוט לפרוש לאחת הקהילות האנושיות. אם לא יחריבו אותנו בפצצה, ככה אני רואה את העתיד, החכמים ימלטו והטיפשים בסופו של דבר יצטרפו אליהם.

  7. צדוק התקוה הגיב:

    ללא אמריקה העולם במיוחד המדינות הנחשלות היו מתות מרעב ללא אמריקה היטלר היה מנצח במלחמה ללא אמריקה היו אלפי פליטים אני מדבר על פליטים שברחו לפני יותר ממאה שנה לאמריקה גם כאלה שנרדפו בגלל הדת לא רק יהודים……. בקיצור גם אם אמריקה לא מושלמת אלפים מכל העולם חולמים על אמריקה סינים ערבים אפרקאים יהודים ומי לא אם בגהנום כל כך גרוע מדוע כולם רוצים לחיות שם חומר למחשבה אמריקה תמיד היתה עדיפה מגן העדן הסוביטי

    • צפור בודד הגיב:

      צדוק, זה שהואסאל מהמחראה הקרויה ביתו, מפנטז על ארמונו הנוצץ של אדונו הפיאודלי. עדין לא הופכת את בעל האחוזה המשעבד, ל"יקיר העיר".

  8. "IN GOD WE TRUST" הגיב:

    השקר הזה מודפס על כל שטר, החל מדולר אחד. כדי שהדולר יפרסם אמת ולא שקר צריך להחליפו ב- THE DEVIL LIVES IN WALL STREET (השטן חי בוול סטריט). היום מפרסם גדעון לוי באיחור רב מאמר נזיפה במעצמת השקר הגדול.
    אבל אותי מעניין מדוע ״שום ממשלה בישראל לא הרשתה לעצמה לצפצף בבוטות שכזאת על הממשל האמריקאי כמו זו הנוכחית; שום ממשל אמריקאי קודם לא היה מקבל את היריקות שמוטחות בפניו בהכנעה שכזאת״.
    ייתכן שזה החל כבר לאחר שג׳ון קנדי נרצח (ע״י מי?) וג׳ונסון תפס את מקומו. הפרופ׳ ברנדס כתב שלאחר ״מלחמת ששת הימים״ ג׳ונסון סירב לנזוף בישראל ואישר לשגריר ארה״ב באו״ם, ארתור גולדברג הציוני, להציג דרישות בפני מצרים לפירוז סיני, שהיוו ממש וטו, (וסיפקו למצרים עילה למלחמת כיפור). ומאז ארה״ב אינה נוהגת כמעצמה חסרת פניות — אלא כזנב של ישראל.

  9. "IN GOD WE TRUST" הגיב:

    השקר כאילו האמריקאים מאמינים באלוהים מודפס על כל שטר, החל מדולר בודד — במקום האמת –THE DEVIL LIVES IN WALL STREET–השטן חי בוול סטריט !

    אבל בטוח שלאחר שג׳ון קנדי נרצח (ע״י מי?) וג׳ונסון תפס את מקומו, לאחר ״מלחמת ששת הימים״, הוא שינה את מדיניות ארה״ב מהקצה לקצה. ג׳ונסון אישר לשגריר ארה״ב באו״ם, ארתור גולדברג (הציוני), לא לגנות את כיבוש סיני והגולן, ולהציג דרישות שהיוו ממש וטו בפני מצרים (פירוז סיני שסיפקו למצרים עילה למלחמת כיפור). ומאז ארה״ב אינה נוהגת כמעצמה חסרת פניות — אלא כזנב של ישראל.
    (כך כתב כבר לפני 30 שנה פרופ׳ ברנדס מאוניברסיטת יוסטון שבטקסס).

הגיבו לדינו

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים