הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-29 באוקטובר, 2014 34 תגובות

שרידי השמאל הציוני מגלים חיוניות מפתיעה ומדי פעם הם מתלכדים למאמץ נוסף של התחדשות והחייאה בלבוש חדש. מאמץ ההנשמה האחרון, המתגלה כפופולרי למדי, הוא תנועה שהמציאה את הסיסמה המקורית "ארץ אחת שתי מדינות". הרושם הראשון הוא כי התנועה החדשה קמה בתגובה לתהליך הגלישה ימינה של החברה הישראלית בשנים האחרונות, לכיוון פשיזציה, הדתה, הגזעה, כסנופוביה וניתוק מתפישת עולם אוניברסאלית, אשר לוותה בדעיכה וניוון של השמאל הציוני. ואכן רבים וטובים נמשכים אליה, אולי בגין התדמית הזאת. אולם בחינה מדוקדקת של עמדות התנועה החדשה חושפת כי מדובר בחזרה לעמדות היסוד של השמאל הציוני: מדינה יהודית, הפרדה מלא יהודים והמשך התנחלות בכל פלסטין ההיסטורית. אל הפלטפורמה הזאת נמשכים, כפרפרים לפנס בחושך, אנשי שמאל, אינטלקטואלים ומה שמכונה מחנה השלום. הם מוצאים בה את הערכים שעליהם חונכנו כולנו, ואשר הביאונו עד הלום. אלה גם הערכים שמעניקים את הגיבוי האידיאולוגי וההכשר ה"מוסרי" לאותם אנשי ימין קיצוני שהשמאל הציוני כה מתחלחל מעמדותיהם הבוטות. בעיקרון, מדובר באותה הגברת בשינוי לא גדול של אדרת.

מקים התנועה ואביה הרוחני הוא מירון רפפורט, עיתונאי מוכשר והגון ששנים רבות כתב בביקורתיות על השלטון, על החברה הישראלית ועל השמאל הציוני במיוחד. אחד החברים הבולטים בתנועה הוא פרופסור אורן יפתחאל, הפורש את משנת התנועה בכתב, בעיקר בעיתון "הארץ". יפתחאל  איננו אקדמאי מנותק החי במגדל השן שלו, אלא פעיל חברתי ופוליטי מסור ורב זכויות, שנלחם מזה זמן רב במדיניות האפרטהייד של ישראל, בקולוניזציה הציונית ובהמשך הטיהור האתני של הפלסטינים בנגב. למרות זאת נראה  שאינו מצליח – או אינו מעוניין – להבין את השאלה הלאומית בפלסטין. הוא הוכיח זאת  במאמר שפרסם ב"הארץ" ביום 21.8.14, תחת הכותרת  "צוק העתים הרעיוני". במאמרו טוען יפתחאל  כי מכיוון ש"שני העמים מעוניינים בפיוס, אין אלא להמשיך ולחפשו כאן ועכשיו" כבר בהצהרה זו הנשמעת כה יפה,  נחשף הכשל הבסיסי והמהותי במשנתו  של יפתחאל  כאשר הוא יוצר סימטריה בין הכובש ובין הנכבש, כאילו אין אלפי הבדלים בין כמיהת  הכובש לפיוס שישאיר בידיו את שללו, לבין תקוות הנכבש המצפה שכל פיוס יכלול  את החזרת הגזילה.

warning-occupationלפעמים צריך שלט שיזכיר לנו שאין כאן סימטריה (צילום: אקטיבסטילס)

בהמשך דבריו, כאשר עוסק מחבר המאמר בניתוח כשלי שני הצדדים, הוא מונה את פשעי ישראל מול העם הפלסטיני ומולם מציב את "השימוש הפלסטיני בטרור" תוך התעלמות מכך שהטרור הפלסטיני הוא  תגובה לאלימות הממוסדת ולטרור שמפעילה ישראל זה עשרות שנים כנגד ילידי הארץ הזאת וצאצאיהם. כלומר: עוד סימטריה בין אלה המשתמשים באלימות כדי להמשיך ולקיים את זכויות היתר  על חשבון הילידים ובין אותם ילידים המשתמשים באלימות  במטרה להשתחרר ולהשיג שוויון. בהמשך מבקר יפתחאל – בצדק – את עמדות השמאל הציוני הרוצה מדינה פלסטינית 'מתוך התפישה של "וילה בג'ונגל',". במילים אחרות: כדי "שאנחנו נהיה כאן והם שם", אך מיד הוא מאמץ את רעיון שתי המדינות בגרסה החדשה המשודרגת המועילה לצד  הישראלי בלבד! תחת הכותרת "שתי מדינות, מולדת אחת"  הוא מציע שלצד מדינת פלסטין תמשיך להתקיים, במתכונת מורחבת,  גם כמובן המדינה היהודית, מדינת האפרטהייד שבה ליהודים יש זכויות יתר. המדינה הפלסטינית בסיפור היא בדיחה עצובה : מדינה בגבולות 67 מקוצצים, שבתוכה יישמר  בשלמותו גם מפעל ההתנחלויות(!), כלומר מפעל השוד המאורגן והטיהור האתני. הווילות יהודיות בג'ונגל הפלסטיני יישארו על כנן. רעיון גזלני כזה הוא חידוש גמור אפילו בשמאל הציוני ה"ישן".

כדי להבין את תפיסותיו הפוליטיות של יפתחאל, המהווה עוגן לכל התנועה החדשה  חשוב לקרוא מאמרים נוספים שלו. באחד ממאמריו הקודמים הבהיר כי לגרסתו,  היהודים, הן מאירופה והן מארצות האסלאם, " גורשו לפלסטין, כלומר "גורשו אל מולדתם"  ”, ולכן חלק מתהליך הקולוניזציה "היה הכרח היסטורי"  (הארץ 5.12.2013). טענה זו היא תמוהה  וכוזבת גם יחד. ראשית,  לפלסטין החליטה התנועה הציונית לייבא יהודים כדי ליצור אומה, בעיקר לאחר שזכתה לחסות בריטניה הקולוניאלית, ששימשה אימפריית האם של המתנחלים היהודים מסוף מחמת העולם הראשונה עד 1948. בתקופה קריטית זו נזקקה בריטניה לבסיס ידידותי אירופי ולא ערבי במזרח התיכון. שנית, היהודים הינם בכל מקרה תוצר של ההלכה הרבנית,  ולא של פלסטין, שבה אמנם חיו יהודים לפני אלפיים שנה, אך גם בני דתות אחרות – בוודאי הנוצרים ולא מעט מוסלמים – חיו בה, ועל פי ההיגיון הזה הרי היא גם מולדתם.

את הגזענות הבוטה בישראל – שבה הוא אכן נלחם בעוז – קושר יפתחאל לא בדת היהודית אלא "בתהליך ההדתה של החברה הישראלית" והרי  לא תתכן הדתה, שלא על בסיס עקרונותיה הגזעניים של יהדות ההלכה. עקרונות אלה אינם יכולים להיות שנויים במחלוקת אחרי פרסומו של הספר "תורת המלך", של הרבנים שפירא ואליצור הדן בהתרת דמם של "גויים", ברצח ילדי לא יהודים ותמיכתם של מאות רבנים במסמך זה.. יפתחאל מתעקש לטעון שהסיבה לשנאת ילידי פלסטין המקוריים נובעת מתהליך ההתנחלות עצמו ולא ממקורותיה היהודיים של התנועה הציונית. תנועה זו, כדבריו, אמנם אימצה לתוכה את "חזון הגאולה הדתי אתני" מראשיתה והיא מושפעת מגורמים דתיים, אנטי-ליברליים, משיחיים וגזעניים – אך כל זה לא מונע את אפיונה כתנועה "חילונית" מיסודה(!).

הקולוניזציה, כניתוחו של יפתחאל, היא בוודאי גורם מרכזי בהיווצרותה של הגזענות הציונית והישראלית.   הקולוניזציה היוותה בהחלט תנאי מספיק לפיתוחו והשלטתו של המטען ההיסטורי שמקורו המובהק בהלכה היהודית. בתקופה שבה המתנחלים היו קבוצה אירופאית ממוצא אתני דומה הם הקפידו על היבדלות מן ה"אחרים" – העם הילידי בארץ. זו הייתה תכונה יסודית שאומצה מיהדות ההלכה, וכלפי חוץ אפשר היה לראות בה אפליה על בסיס "אתני". אולם כאשר ניצב בפני הציונות האתגר לייצר אומה מקבוצות אתניות שונות, כולל כאלה שה"אתניות" שלהן הייתה דומה מאוד לאתניות המקומית, התברר שלקבוצות השונות האלה היה רק גורם משותף אחד – הדת היהודית. מתוך הצורך ליצור אומה יש מאין, החלה לפרוח יהדות ההלכה הגזענית על אדמת פלסטין ההיסטורית, ולהוות כלי מרכזי בתהליך ההתנחלות, ההדרה והטיהור האתני של העם בפלסטין. מכאן מובן שמי שתומך בשתי מדינות תומך כמובן גם במדינה יהודית כאחת מן השתיים. כלומר הוא תומך בתפישה הציונית של מדינה יהודית אקסלוסיבית. ההדתה כלומר העצמת הדת היהודית המתרחבת בהתמדה במדינה זו, שורשיה בניסיון הנואל של התנועה הציונות ליצור אומה על בסיס דת ולהתעלם מכך שיצרה אומת מתנחלים ישראלית..

טענה נוספת של יפתחאל, שהאפרטהייד התפתח רק בשטחים שנכבשו ב67 "כתוצאה מהתנחלות בהם" אף היא תמוהה ומצביעה על הכחשה הנובעת כנראה מגבולות האופק הפוליטי של המחבר. אפרטהייד אפיין את מדינת ישראל מיסודה, החל מנישול הפליטים הפלסטינים והחקיקה שאסרה על שובם למקומות מושבם, דרך מערכת חוקים המפרידה בגלוי בין יהודים לאחרים. חוק השבות, חוקי האזרחות ומערכת מרושעת של חוקי קרקעות המזכירה בכל את החוקים שנחקקו בדרום אפריקה בשנת הקמתה של ישראל, ואשר קדמו להתנחלות בשטחים. התנחלות זו, הנמשכת זה יותר מארבעים שנה בתוקפנות ובתחושת אדנות רק חשפה והציפה את הכללים היסודיים שעל פיהם מתנהלים היהודים מול לא יהודים. משום מה השמאל הציוני מעדיף עד היום לטעון כי זוהי תופעה אופיינית לשטחים ומתגעגע ל"ארץ ישראל הקטנה והטובה".  יפתחאל, הסבור שהקמתה של מדינה פלסטינית "היתה יכולה לתת מענה, חלקי אך משמעותי, לפתרון שאלת הפליטים והריבונות הפלסטינית", מתעלם  מן העובדה שתוכנית זו נועדה להכניס את הפלסטינים לבנטוסטאנים  כפי שהוכיחו הסכמי אוסלו. אין זה סוד  שהדחף האמיתי של התנועה החדשה היא חרדתם של מייסדיהמהרעיון של מדינה דמוקרטית אחת מן הירדן לים ההולכת וצוברת אוהדים. טענתם כי פתרון המדינה  הדמוקרטית האחידה, או הרפובליקה החילונית הדמוקרטית בכל שטח פלסטין ההיסטורית הוא "רעיון א-פוליטי" ולכן אין לו "שחקנים משמעותיים  ולא זירות פוליטיות שבהן ניתן לקדמו" (כך יפתחאל במאמר מ-21 באוגוסט) הינה שטות מתנשאת. לפתרון של רפובליקה  כזאת, שתנפץ את מחיצות הגזע בין הקהילות המרכיבות את האוכלוסייה בין הירדן לים, זקוקים  ההמונים עצמם, שחייהם כאן הולכים מדחי אל דחי. בראש וראשונה הפלסטינים, כולל הפליטים שגירשנו אך גם היהודים הנדונים כאן לחיות על חרבם בגטו ולהקריב את ילדיהם  על מזבח ה"לאום היהודי" בגרסתו החרד"לית הגזענית. כמומחה לגיאוגרפיה פוליטית אפשר היה לצפות שיפתחאל יזהה את קווי הדמיון ההולכים ומתרבים בין  מדינת הגזע היהודית לבין  איראן וסעודיה המוסלמיות, ואת חזונם הדתי משיחי של חלק ממנהיגיה שאינו שונה במאום מחזונות מבהילים לא פחות בסביבתנו הקרובה.. חבל, אכן, שאקדמאים ואינטלקטואלים ישראלים רבי זכויות ועתירי זכויות-ייתר,   פוחדים להיות "שחקנים משמעותיים" למתווה הפתרון הפוליטי הפשוט  של הענקת זכויות אדם ושוויון אזרחי לכל תושבי הארץ הזאת ופליטיה. דבריה של התנועה גם מערבבים, כנראה בכוונת מכוון את הרעיון של מדינה חילונית דמוקרטית בזה של "מדינה דו לאומית",מתוך אי הבנה שאלו שתי מסגרות שונות ומנוגדות  זו לזו באופן מוחלט.  שהרי לצורך מדינה "דו לאומית" דרושים קודם כל שני "לאומים" ובארץ הזאת קיים ערב רב אדיר של קבוצות אתניות ושבטיות, שכל המאחד אותן הוא הדת (בצד היהודי) או הקיפוח והנישול המתמשך (בצד הפלסטיני).

תנועת "מולדת אחת- שתי מדינות" מתנגדת הן להסרת התנחלויות, הן לביטול זכויות היתר של היהודים, והן  לזכות הברורה והבלתי ניתנת להכחשה של הפליטים הפלסטינים לחזור למולדתם, ממנה סולקו כשהוקמה עליה מדינת ישראל. בעקרונות יסוד אלה היא דומה לרוב המפלגות הציוניות, ובעיקר למפלגת העבודה. תפיסתה הפוליטית מהווה בליל מוזר, של דביקותו של  השמאל הציוני במתווה הטוהר האתני ונחישותו של הימין להמשיך ולדרוס ברגל גסה את זכויותיהם של הפלסטינים בכל דרך אפשרית.  למעשה מדובר  בתרגיל שישאיר את הזאב שבע ואת הכבשה… טוב, לעוסה קצת יותר, אבל מאושרת. המתווה הקונפדרטיבי והרעיוני של "שתי מדינות, מולדת אחת" מנפנף בפטרוניות בפיצוי- בונוס בצורת  ניהול כלכלה משותפת שתפתור את השאלות הפוליטיות בעצם קיומה – ממש חזון נתניהו.

פתרון לבעיה הקיומית של תושבי הארץ הזאת מחייב, קודם כל, להפוך את הדת לעניינם הפרטי של האזרחים ולסלקה באופן מוחלט מן המרחב הציבורי. זהו הפתרון שבו בחרו קולוניות לשעבר, מארצות הברית ועד דרום אפריקה. נראה שללא סילוק הדת מן הזירה הציבורית לא יהיה פתרון למצב הקולוניאלי שאורן יפתחאל מצר עליו בצדק, אך מסרב להתמודד עם מקורותיו היסודיים. זאת תוכל לעשות רק מדינה חילונית דמוקרטית שתבטיח שוויון מלא ושווה לכל תושבי פלסטין ההיסטורית ומגורשיה.

תגובות
נושאים: מאמרים

34 תגובות

  1. מה לך נגד מירון רפופורט? הגיב:

    קל להטיח האשמות סתם, אבל על הכותב מוטלת החובה להיזהר ולבדוק ולנמק, ולא לפגוע סתם כך באדם. הרי מירון רפופורט נזרק מ״ידיעות״ בשנת 2003 בשל ״כתיבה שמאלנית״, וקודם לכך ננזף על שפירסם במסגרת בולטת רשימת שמית של 16 אזרחים פלסטינים שנהרגו על ידי צה"ל ביום אחד (13 מהם אזרחים, חמישה מתוכם ילדים). רפופרט כתב על עקירת עצי זית של פלסטינים בידי מתנחלים ומכירתם בישראל, הוא ראיין את מחמוד דרוויש, ואת מרואן ברעותי (בכלא)… אבל לדעת איש ״מצפן״ הוא משת״פ… ב״דה מרקר״ רפורפורט ביקר עניני קרקעות ושחיתות… (״למי שייכת הקרקע עליה בנויים כנסת ישראל, משכן הנשיא ובית ראש הממשלה?״). ואח״כ הוא סולק מ״הארץ״ (שם היה בתפקיד אחראי). עמוס שוקן הכניס לו חוקן כשטען ש״תרומתו לעיתון (נמוכה) מול עלותו״. ועכשיו אמינוב, איש מצפן (בעברו) פוגע ברפופורט שהוא איש שמאל, שפועל נגד האפרטהייד הציוני.

  2. עלי הגיב:

    חוסר הסימטריה אינו בין הכובש לנכבש (יחס שיקרי לנוכח ההצעות שהוצעו לפלסטינים והעובדה שניתנת להם אוטונומיה מלאה)
    חוסר הסימטריה הוא בין העולם הערבי אשר לו 23 מדינות והשטח (הכבוש) הגדול ביותר אשר ניתן ללאומיות כל שהיא על פני כדור הארץ.
    התלות של הכותב במושג של ה"ילידים" כדי להצדיק טרור אכזריות פאשיזים וקולוניאליזים גזעני היא תלות מגוחכת משום שהוא מטאטאת מתחת לשטיח את ההיסטוריה של הסכסוך .
    היהודים אינם מחויבים ל"ילידים" מאחר שהילידים רקמו מזימת השמדה אבל תוכניתם השטנית לא הצליחה ( האם היהודים בניו יורק יכולים להכריז על מדינה רק משום שהם ילידי המקום ?)
    הכותב גם מטאטא את הטרגדיה של העם היהודי מתחת למכבש העוול והשקר של מושגו.
    הכותב בכתיבתו גורם לעצמו ולאחרים שמזדהים איתו להפוך לחסרי רגש משום שהוא שולל בצורה גורפת את הצד היהודי והציוני דבר שעומד בסתירה לרצונו העז להיות "אוניברסלי".
    המושג אוניברסלי שולל את מושג אהבה משום שלא ניתן לאהוב את כל הנשים אלא ניתן לאהוב אישה אחת ולהעדיף אותה על פני מליארדי נשים אחרות.
    מי שמאויים בהשמדה הם היהודים וגלגולי הלשון של הכותב באים להסתיר את הפשע

    • צפור בודד הגיב:

      ""היהודים אינם מחויבים ל"ילידים" מאחר שהילידים רקמו מזימת השמדה אבל תוכניתם השטנית לא הצליחה"".
      ובכן, מדוע רקמו הילידים "מזימה שטנית"? ביום בו זנח הסוציאליזם הציוני דרך השת"פ הסוציאליסטי, לא רק עם העם הפלסטיני, אלא עם חלקים שהלכו וקטנו בתוכו שדרשו זאת, הוא הוא היום בו "נרקמה" "המזימה השטנית". משום שמה רצית, שישבו בשקט ויראו כיצד נחלתם וזכויותיהם נגזלים בידי קפיטליסטים גזעניים? וכשם שאנחנו צברנו עולים רבים מהכא ומהתם, כך גם הם, מכל קצוות המזרח התיכון נהרו לחבור להם כשותפים אף הקימו כפרים ועירות באזוריהם (טרם קום המדינה). אנחנו עושים סוציאליזם מזויף ומתחנפים לקפ"ח, אז גם הם. אנחנו נותנים לדת וללאומנים לחגוג עלינו, אז גם הם. ולא רק זאת אלא שהתלמיד עולה על רבו.
      ולגבי מדינת היהודים בניו יורק: כמובן שיכולים, דה פאקטו זה מה שיש להם שם כבר עתה.
      ומי "שמאוים בהשמדה" ע"י דרכיו הוא, אל נא יבוא כמזדעק "יתום אני" לאחר שפגע בהוריו.

      • עלי הגיב:

        לציפור בודד
        אני מתקשה להבין כיצד תוכנית החלוקה פגעה בזכויותיהם בעקר לאחר השואה כאשר היה ברור לכל שהיהודים אינם מהוים איום.
        הערבים היו (על הנייר) הכוח החזק בתמיכת מדינות ערב ובתמיכה עקיפה של השלטון הבריטי אשר התכחש למנדט שניתן לו .
        תוכנית החלוקה דומה בקונספציה לתוכנית אוסלו במרכזה היתה האמונה שהזמן יעשה את שלו ויצמח שיתוף פעולה אשר יגבר על כל המחלוקות אבל הערבים רצו לבצע טבח ולגזול את רכושם של היהודים ולא שום דבר אחר הערבים בכלל לא פחדו אלא היו זחוחים ובטוחים שהם יחסלו את היהודים ויקחו את רכושם.
        בתקופה ההיא מצרים טענה שהנגב כולל באר שבע זה שטח מיצרי (ולכן הפלסטינים לא התיחסו לנגב כשטח פלסטיני משום שפחדו ממצרים)הסורים תבעו את צפון ישראל כשטח שלהם וירדן בתקופה ההיא ראתה עצמה שומרת המקומות הקדושים בירושלים ולכן טענות הפלסטינים שהיהודים זממו לפגוע בזכויות שלהם הם שקר לוליא ישראל לא היתה קמה לעולם מדינה פלסטינית והללו היו אזרחים במדינות הערביות הסובבות אותם.
        כל הסיפורים של הערבים הם בדיעבד והם בבחינת תירוצים שלאחר מעשה.
        לאחר שקמה ישראל הם פתאום ראו שמדינה זה דבר טוב (החמס בכלל לא רוצה

        • צפור בודד הגיב:

          עלי מה אתה מנסה להסביר לי? מהי תפיסה בטחונית ימנית? למעט העובדה שהערבים "רוצים לטבוח בנו", שהיא היסטרית לחלוטין ואין לה שום גבוי עובדתי (אינך יכול להקיש מפעולות של בודדים או כנופיות, לגבי מדיניות ממשלתית הכפופה לחוק הבי"ל ואפילו תנפנף במופתי ובמעלליו עד מחר, נכון היו גם כמוהו), אינך יכול לבוא ולהגיד, שלערבים אין זכות להתנגד לתכנית חלוקה שלא נראתה להם. והעובדה שהם מתנגדים לה, אינה יכולה לשמש למשל סיבה בידך, להכריז על הקמת מדינת ישראל באופן חד צדדי. הרי הסכם החלוקה קבע ששתי המדינות תוקמנה כתאומות, באותו הזמן, במקביל.
          ואם אחת מהן אינה שבעת רצון, ראוי לה שתעכב ההסכמים עד ימצא הפתרון.
          אך זה לא מה שהיה, נכון?
          זה כאילו שאני ואתה נחליט לחלק ביננו שק תפוזים. אז מה? אם אני מתנגד לכך שאתה תקבל נניח 55 אחוזים ואני רק 45 אחוזים מהשק, אז אין חלוקה מוסכמת, נצטרך להמשיך ולדון. ואין זה אומר שבשל כך, יש לך עתה, "זכות לגיטימית" (אין לך, נקודה) לקחת לעצמך 65 אחוזים מהשק. ולא רק זאת, אלא גם לשמור בחזקתך (כיבוש וסיפוח) בתואנות שונות, שאר 35 אחוזי הפאמארנצען?…

          • דינו הגיב:

            דוגמת התפוזים שלך אינה מדוייקת ושורש אי-הדיוק הוא המשפט: "זה כאילו שאני ואתה *נחליט לחלק ביננו* שק תפוזים".
            משתמע מהדוגמה שלך שהיהודים העדיפו אלימות ע"פ משא ומתן, ומשתמע גם שהיה בכלל איזשהו משא ומתן. אך לא כך הדבר.
            במקרה דנן אלא בא הריבון (האו"ם, לצורך העניין) ונתן 55 אחוזים לראשון ו-45 לשני. בנקודה זו מתפרץ השני, כופר בזכות האו"ם לתת משהו למישהו ופותח בקמפיין אלים כנגד הראשון.
            רואה הראשון שהשני לא משחק לפי הכללים ולא מכיר בהם, הוא גם זוכר לשני "חסד נעורים" של שנות אלימות קודמות , ולכן מגיב באלימות בעצמו וחוטף כמה שיותר תפוזים.
            ברור (לפחות לדעתי זה ברור…) שהיהודים היו אמורים לדבוק באחוזים שניתנו להם, אבל מצד שני כאשר הערבים בכלל לא מכירים (ובוודאי שלא מכבדים) את החלוקה – יש כאן נסיבות מקילות להפרה היהודית של החלוקה.

          • צפור בודד הגיב:

            תמצא אותי עלי היקר, עומד ומנקר מעל: "…יש כאן נסיבות מקילות להפרה היהודית של החלוקה.".
            נסיבות מקילות, נכון, אז מה, הפשע עדיין מתנוסס לו ויש לכפר עליו.
            אחזור כמו תוכי: רק בסוציאליזם נאור משני צידי המתרס הישראלי פלסטיני תוכל כפרה זו לבא לידי בטוי. בכל דרך אחרת, מחרחרי המלחמה הדתית, ימנעו ממנה להתקיים (לשימחת לבבם של הטייקונים ושלוחיהם הפוליטיקאים).

  3. תכנית חדשה סידור ישן הגיב:

    הבוטות הישירה של הימין הציוני – מדינה יהודית אקסלוסיבית בכל שטח שהכוח מגיע, תקעה לו את "הראש בקיר". השמאל הציוני תמיד חילץ את "העגלה" מהבוץ, גם סיפק "הצדקה" לציונות וגם תרוץ להאשים את הערבים-פלסטינים בסכסוך, בסרבנות ובהחמצת הזדמנות ובכך להמשיך את הפרויקט שהימין מסתבך בהגשמתו.

    "ארץ אחת שתי מדינות" "המתוחכמת" היא החלום הרטוב של הימין בראשו בנט וחבורתו, עוקפת את תכניתם המגושמת ומגיעה לאותה מטרה, המשך הנישול, ההשתלטות, דחיקת הפלסטינים לבנטוסטנים והמשך הסכסוך כדי לחתור ל"הזדמנות" הבאה. תכנית "השמאל" בשבילם היא בבחינת "צדיקים שמלאכתם נעשית ע"י אחרים".

    אבל, המאמר אליה וקוץ בו: הדת אינה הסיבה לגזענות בישראל אלא הקולוניאליזם הציוני. הציונות שלובה בגזענות ממש כשם שהיא שלובה בכל קולוניאליזם אחר. אלא שהגזענות נשענת על אידיאולוגיות שונות בהתאם לתקופה למקום לזמן ולצורך היא יכולה להיות אידיאולוגיה דתית וגם מסתבר אידיאולוגיה ליברלית של "זכויות אדם" ואפילו סוציאליסטית. הפרדת הדת מהמדינה לא תפתור דבר כל זמן שהקולוניאליזם הציוני על חוקיו הגזענים שולט בכיפה בחסות האמפריאליזם.

    • צפור בודד הגיב:

      "הימין הציוני", שאתה מדבר עליו, אננו כלל הימין הציוני באמת. יש ציונות והיא סוציאליסטית מטבעה, משום שהיא נשענת על דברי התנ"ך שהם סוציאליסטים ברוחם. כלומר היית חיב להכניס המילה ציונות בכל מאמרך במרכאות. זאת, בשל היותה מזויפת, מעצם ניכוסה בידי קפיטליסטים (הנעזרים בדת ובלאומניות לצורך אפסור ההמונים למרכבותיהם). משמע, כל תגובתך לקויה בחסר, משום שהלבנה בה אתה משתמש: "הציונות של המתנחבלים". אין בה ממש. והיא אננה ציונות כלל ועיקר, אלא כידונאות קולוניאליסטית. כלומר, מנכס ערך הציונות הכשרה לידי המתנחבלים, רוצחיה ומסרסיה. ובכך מוסיף חטא על פשע.

      • אלי אמינוב הגיב:

        לצפור המבולבל.
        הציונות מעולם לא הייתה סוציאליסטית והכיסוי הסוציאליסטי שלה נועד לשתי מטרות. האחת לגבי נוער יהודי באירופה, אשר חלם על עולם חדש ועל מהפכה חברתית ולהפוך אותו לחלק מהתנחלות בחסות האימפריאליזם הבריטי. המטרה השנייה הייתה שימור הבידול של הילידים מהמתיישבים היהודים. טענת הציונים "הסוציאליסטים" הייתה: אנחנו בעלי השקפת עולם מתקדמת ומייצגים את המחר – הילידים הפלסטינית אינם מסוגלים לתפוס את העולם שאנו רוצים להקים ולכן לא נוכל לקבלם לקיבוצינו, למושבינו ואפילו לא לתחליף האגוד המקצועי שהקמנו -ההסתדרות.

        • צפור בודד הגיב:

          לך תגיד דבריך אלה, למשה הס, להרצקה ולהרצל (וכמובן לממשיכי דרכם). מה אתה מתגולל עלי ועוד בכינוי המתנשא "מבולבל"?
          ובכלל, טורח אני בתגובותי ושותף חשוב ממש כמותך כאן. מי נותן לך הזכות לכנותני "מבולבל", אם לא גסותך המתנשאת. ומה טוב בזה (בעבורך)?

      • ק.א. הגיב:

        מהתנך אפשר לדלות כמעט הכל. כולל תורת המלך.
        עם איזה ספר אתה חושב שהמתנחבלים רוקדים? עם החתול במגפיים?…

        • צפור בודד הגיב:

          "מהתנך אפשר לדלות כמעט הכל. כולל תורת המלך.".
          לא נכון. תורת מלך הינה ספר גיזעני הנ-ש-ע-ן בזדוניות על התנ"ך וניתן להפריכו אם סבלנות בידך גם חשק. אך שוב, לנכס תכניו המזויעים לתנ"ך ועוד ע"פ קביעה מרפרפת, שהרי לא בדקת באמת את הספר דנן ועמדת על קוציו גם דנת בהם…נו באמת? הרי זו קביעה מרחיקת לכת, המעידה רק על משטמתך כלפי התנ"ך ותו לא.
          וזה כמובן ענין אישי בינך ובין ספר הספרים. לכן לא אתערב כאן מפאת כבודך, השמור בעיני.

          • ק.א. הגיב:

            לא הבינות אותי.
            לא התכוונתי שאני קובע שמקור 'תורת המלך' הוא בעצם בתנך.
            אלא שאם מישהו רוצה (וישנם כאלה) הם יכולים לקחת את התנך ולהפיק ממנו כל דבר אפשרי, כולל תורת המלך או אפילו דברים מפלצתיים יותר.
            באופן אנלוגי בני האדם המסתכלים בכוכבים יכולים לראות כל דבר בשמיים – תלוי כיצד מתחשק להם לחבר את הנקודות…

        • צפור בודד הגיב:

          סבבה, סליחה על הטעות. אך תסכים איתי שניתן היה להבין מדבריך כפשוטם שזה המצב. משום שבשעה שאתה דולה ממימיי באר, הינך שותה מימיה ותו לא. אך אתה צודק, משום שגם רעל יכול להיות מופק אח"כ באמצעות אותם המים שנדלו.
          השאלה היא, אם "דלית" את הרעל מהבאר, או רק את מימיה?

          • ק.א. הגיב:

            אינני מוסמך בתנ"ך (בעוונותי כאתאיסט) ולא אוכל לענות לך. הרי על משפט אחד בתנך אפשר למצא כמה וכמה פרשנויות שונות ולעיתים גם בעלות משמעות הפוכה ממש (ע"י פרשנים שונים). הרעל כנראה אינו בתנך עצמו אלא בתחושות האנושיות שמתפתחות כאשר מייחסים לו פרשנות ומשמעות מסויימת – ובסחף של אנשים הנוהים אחר פרשנים כאלה באופן עיוור וחסר ביקורת עצמית. אבל כאמור הנושא הזה רחוק ממני. אפשר כמובן לשאול האם התנך לא יכל היה להיות פחות דו (או תלת ויותר) משמעי כדי שלא להטעות אנשים תמימים…? שוב, אינני יודע. יכול להיות שכטקסט דתי הוא מראש נועד להיות אמוציונלי ואמוציות הן דבר אישי מאד וגם די ערטילאי ושאינו נגיש לתיאור מדוייק. אגב, למה זדוניות? הם (כנראה) באמת מאמינים בתמימות שזו הכוונה שם. אם אינני טועה מדובר (גם) על בנו של הרב עובדיה – הוא לבטח מבין גדול בתנך יותר משנינו… לא?

          • צפור בודד הגיב:

            התנ"ך אננו טקסט דתי. נא לדיק. הדתות משתמשות בתנ"ך בטקסטים שלהן.
            ודי כבר לפרשנדתא.
            לייבוביץ' תמיד היה אומר ומרעים בקולו: "אני יודע מה אני חושב, אך אני יכול רק ל-ש-ע-ר מה אתה חושב.".
            ובכן מדוע להשען על השערות בלבד?
            צא ואמור שהתנ"ך "לא מדבר אליך" למשל…וגם אז תהיה חיב בנימוקים. ולוא דוקא לסבר אוזנם של אחרים, אלא כלפי עצמך: שמא שגית בחפזונך להחליט ולשפוט ונמצאת שוגה לאורך כל הדרך אח"כ.

    • ק.א. הגיב:

      הסידור אכן נשאר ישן נושן. כל הנסיונות (התמימים או המיתממים) לעגל פינות ולהכהות את העוקץ שבמנטליות החיסולית שהוקנתה ליהודים ולמדינתם ע"י המפעל הציוני ועוזריו (ה"בעלבתים" של העולם מהאימפריה) לא יביאו לשינוי בעל משמעות. נסיונות אלה משולים להחלפת צבע בעורו של נשיא של אירגון טירור צבאי-כלכלי מבלי לשנות שום דבר אחר במהות.

      • דינו הגיב:

        שוב השמצה חסרת בסיס:
        מהמשפט הבא שלך "המפעל הציוני ועוזריו (ה"בעלבתים" של העולם מהאימפריה)" – משתמע כאילו עוזרי הציונים הם בעלי-הבית של העולם,
        דהיינו: הציונים הם ברמת השליטה העליונה בעולם, ע"י עוזריהם (ארה"ב?).
        זו בדיוק הרטוריקה של "ישראל היום" אך בשירות הצד השמאלי ההזוי.

  4. מוזר איך הטרוצקיסט האחרון בפילסטין כותב על 'שרידי השמאל הציוני' הגיב:

    ולא סתם הטרוצקיסט האחרון, אלא אחד שבמו ידיו השתתף ב'מלחמות הכיבוש' של 67 ו-73, וזה אחרי שהוא חתם על מודעת 'הרוצחים והנרצחים' של אנשי מצפן בהארץ ב-22.9.67 – מה שלא הפריע לו להתגייס אח"כ כאיש מצפן ב-73 ל'צבא הכיבוש' כדי להגן על ה'כיבוש' של רמת הגולן מפני ה'ילידים' הסוריים שניסו 'להשיב את הגזלה'.

    כדאי שהכותב יטול קורה מעיניו לפני שהוא מפשפש כדי למצוא את קיסמים בעיני אורן יפתחאל ומירון רפפורט.

  5. עידו הגיב:

    קראתי שוב את הגדרת הפאשיזים לגירסותיה השונות ולצערך אתה טועה ומטעה , ההגדרות תואמות אחד לאחד למושא ליטופך העם הפלסטיני. וההוכחות המצערות מופיעות בשטח רצח אזרחים נשים ותינוקות על רקע אידאולוגי לאומני המקריב חיי אדם על מזבח המולדת והדת, והדבר ממשך הפוך להגנה על חיי תושבי מדינתך
    אז לפני שאתה מעלה את המושג הנוראי הזה על דף העיתון ומאשים בא את ישראל בכלל ואת הימין בפרט קרא , למד , החכם והחשוב ביותר תתנצל בקול רם

  6. יואל שם-טוב הגיב:

    מאמר מעניין וחשוב

  7. עוזי אורנן: מאמר צודק אבל גם מתעלם הגיב:

    הדרישה שראוי כל אזרח ישראלי לדרוש היא שוויון מלא ומוחלט בין כל האזרחים. השבועה שנשבענו לקראת עצמאותנו אכן הכילה תנאי הכרחי של שוויון גמור לכל אזרחי ישראל. כדי להגיע לפתרון מדיני בארץ השסועה שלנו חייב תנאי זה להתקיים, ועלינו לתבוע אותו מכל ממשלה השולטת בישראל ובשטחים שנכבשו ב-67. ישראל לא תיכון אלא אם תשנה את חוקיה האנטי דמוקרטיים הקובעים זכויות או מונעים זכויות לפי עקרונות גזעניים, כשאזרחות מתקבלת לפי השאלה הגזענית מי הייתה אמא שלך. אי אפשר לתת זכויות ליהודים מוגדרי גזע ולמנוע אותן ממי שנולד לאם אחרת. מגוחכים כל הניסיונות ל"פתרון מדיני" המבוסס על המשך ההפליות שנקבעו תוך גניבת הדעת של הישראלים שהאמינו כי מדינתם תהיה מדינה דמוקרטית.
    מאמרו של אלי אמינוב נכון ביסודו. יש לחלוק רק על התעלמותו מאחריותן של המדינות השכנות, במיוחד סוריה ולבנון, לקליטת שלושה דורות של פליטי המלחמות שהגיעו אליהן. במדינות אלה נבנו "מחנות פליטים" לא כדי לשקם אותם, אלא מתוך רשעות ואלימות לא פחות, ובכך הן שונות מכל מדינה קולטת פליטים. לכן הפתרון חייב לשתף את האזור כולו. בינתיים נתבע שוויון זכויות בתוך ישראל.

  8. מירון רפופורט הגיב:

    בלי להתווכח עם תוכן המאמר, רק להבהיר:
    ביוזמה שאורן ואני שותפים בה יש זכות מלאה לכל הפליטים לחזור ולחיות בארץ ישראל/פלסטין. פלסטין (שלא תהיה מקוצצת אלא בגבולות ה-4 ביוני 1967) תאזרח את הפליטים על פי ראות עיניה, ומאותו רגע שהם יהיו אזרחי פלסטין הם יוכלו לנוע בכל רחבי הארץ המשותפת, הן בישראל והן בפלסטין. רבים מהם יוכלו כבר מהשלב הראשון גם לגור בתחומי ישראל, כלומר במולדת שהם גלו ממנה, והחזון המוסכם הוא שבסופו של דבר כולם – כולל פליטים לשעבר – יוכלו לחיות היכן שירצו.
    מתנחלים, כמו ישראלים אחרים, יוכלו לחיות בפלסטין, אבל לא כאדונים, אלא תחת ריבונות פלסטינית מלאה.

    • נופת צופים הגיב:

      כמו היוזמות של הרצל ברל ושמרל – שפתיים ישק אלא שכל "היוזמות" היו חשבון בלי בעל הבית והתגשמו על חשבון בעל הבית וגם זו. המטרה הציונית,יחסי הכוחות, תמיכת ארה"ב הם שיקבעו והתכנית הזאת היא עוד הסוואה בדרך להגשמת הציונות

    • אלי אמינוב הגיב:

      שמחתי לגלות, אמנם באיחור מצער שתנועת ארץ אחת שתי מדינות אימצה חלק ממצע הוועד למען רפובליקה חילונית דמוקרטית בפלסטין ההיסטורית. דבר ראשון בשאלה שהיא לב ליבו של הסכסוך – שאלת הפליטים.אומר מירון רפפורט בתגובתו ב"הגדה השמאלית": ביוזמה שאורן ואני שותפים בה יש זכות מלאה לכל הפליטים לחזור ולחיות בארץ ישראל /פלסטין" קביעה זו חופפת לחלוטין את עמדת הוועד, למרות השוני במונחים בהם משתמש רפפורט, אלא שכנראה אלה הבדלים סמנטיים קטנים שניתן להתגבר עליהם. בהמשך אומר רפפורט: " כאשר הם (הפליטים) יהיו אזרחי פלסטין הם יוכלו לנוע בחופשיות" וגם "יוכלו לחיות היכן שירצו" כלומר בג'נין, בעכו, בתל אביב, ביגור, בעיקרית ובעפרה, והרי זו בדיוק עמדתנו. כמובן לשם כל יצטרך לדעתנו להתחסל משטר האפרטהייד הקיים בארצנו. וקביעה אחרונה: "מתנחלים כמו ישראלים אחרים יוכלו לחיות בפלסטין אבל לא כאדונים אלא תחת ריבונות פלסטינית מלאה" ובכן אנו מסכימים על העיקר אך כדי לממש זאת יצטרכו כמובן כולם להיות אזרחים שווי-זכויות. עכשיו, נראה לי שהתנועה איננה מתייחסת לעניין חשוב אחד והוא, הפרדת הדת מן המדינה שהיא הכרחית כדי להגיע לשוויון ומקובלת בכל מדינה דמוקרטית ובודאי בטריטוריה בה חסידי המדינה היהודית וחסידי המדינה האיסלמית נכונים בכל רגע לשסע זה את גרונו של זה. אם כך אני חושב שהגיע הזמן לנהל דיון פרודוקטיבי גם על הדרך בה נוכל יחד להגיע למטרותינו המשותפות.

  9. אלי אמינוב הגיב:

    אני מסכים עם עוזי אורנן שלכל המדינות הערביות מסביבנו יש והיו משטרים רודניים, מנוונים, מושחתים ובלתי כשירים לפתור אף אחת מהבעיות מהן סובלים אזרחיהן. עובדה זו איננה פוטרת אותנו מלשאת באחריות לטיהור האתני שבצעה מדינתנו ולעובדה שהמוסד הפרלמנטרי העלוב שלנו גם אסר על הפליטים לשוב. זהו אותו מוסד שחורץ גם את גורלם של הפליטים, גם את גורלם של תושבי השטחים הכבושים וגם של הישראלים שמוסד זה מסרב להכיר בהם כלאום. לכן כשאני תובע שוויון זכויות בישראל – מה שאתה מציע- אני כולל בזאת גם את השטחים בהם היא שולטת ואת בני האדם החיים בהם.

    • ק.א. הגיב:

      תוספת: נכון שעובדת הריקבון במשטרים הללו (ואחרים) קיימת ועומדת – אך בל נשכח שהאימפריה מונעת מהם להתנער ממציאות זו. השיטה של לארגן ברדק (הפרד ומשול) זולה (כספית) אלפי מונים מאשר לשלוח מאות אלפי חיילים לכל קצוות העולם כדי להשליט שם רצון החונטה השלטת. גם מבחינת יחסי הציבור (אחרי חיסול העבדות, בדור כה תיקשורתי) זה לא מצלצל טוב שיש לך מושלים צבאיים (אמריקאיים) באיזורים כבושים. אבל לישראל מושלים צבאיים במדים, של המדינה היהודית, זה לא ממש מפריע, להיפך – זהו הכבוד הלאומי…

    • גם המוסדות הפרלמנטריים העלובים של מדינות מזרח אירופה אסרו הגיב:

      על הפליטים הגרמניים לשוב למקומות שבהם ישבו לפני מלה"ע ה-2. גם המוסדות הפרלמנטריים העלובים של הודו ופקיסטאן אסרו על הפליטים של אוכלוסיית 'האוייב-לשעבר' לחזור, גם ביוגוסלביה, גם בכל רחבי אפריקה, גם בעוד מקומות רבים אחרים…

      אנחנו בחברה טובה, אדון אמינוב. אתה לא חי במציאות, אלא בעולם הזוי מס' 2 אחרי שהעולם ההזוי הקודם שלך – עולם ההזיות הטרוצקיסטי על 'מהפכה עולמית' של 'הפרולטריון ומפלגתו המהפכנית' – קרס ונעלם.

  10. לאמינוב הגיב:

    1. סביר להניח ש"תקוות הנכבש המצפה שכל פיוס יכלול את החזרת הגזילה" לא תתממש, אלא אם תחוסל מדינת ישראל.
    2. ההבדל בין מירון רפופורט וחפתיאל ובינך הם שהם מסתפקים בהחזרת הגזילה שנעשתה אחרי ה- 4.6.1967 ואתה לא. אבל זה לא מצדיק את הנחתך שזה "יוצר סימטריה בין הכובש ובין הנכבש".
    3. מדוע אינך עונה למירון רפופורט?

    • אלי אמינוב הגיב:

      לאלמוני מיום 7.11.14 עניתי בשמחה למירון רפפורט ואף הצעתי שנמשיך לדון ברעיונות המשותפים לתנועתו ולוועד למען מדינה חילונית דמוקרטית. בברכה אלי אמינוב

הגיבו לעוזי אורנן: מאמר צודק אבל גם מתעלם

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים