הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-14 בנובמבר, 2014 13 תגובות

לאחרונה שמעתי ברחוב ובשיחות טלפון וקראתי ברשתות החברתיות השונות השגות דווקא מאנשי שמאל, על המגמה בטור הזה להשפיע על החברה הישראלית מתוך אמפטיה לגורלנו כאן. ניסיתי להסביר שככותב יש לי כמה יעדים, ושהשאיפה להציל את תושבי המדינה ממר גורלם בעתיד הלא-רחוק היא טבעית לגמרי. הניסיון לנתח את האירועים ואת ההתפתחויות מנקודת מבט סוציאליסטית והומניסטית מלווה במאמץ לנתח את המצב. יש כאן שניוּת כמעט טרגית: אם אני מנתח את המצב במערכת הביטחון, למשל, ובחדירת גורמים לא רציונאליים לסולם הפיקוד בצבא יש הרואים בכך תרומה לעוצמה הצבאית של המדינה. אני חושב שעלינו לתאר ללא רחמים את כל מחדלי הממסד ואת כל מעשי השחיתות שביצעו פוליטיקאים, ששלחו נערים צעירים למות על מזבח הדמגוגיה הלאומנית שלהם. הכתיבה, בעיקר של טור אישי שמופיע כבר כמעט שלושים שנה, חייבת להתכתב עם השקפות העולם של הקוראים ולגלות הבנה למצוקותיהם.

עימותים בכפר כנא בעקבות רצח חיר א-דין אל-חמדאן (צילום: אקטיבסטילס) kfarkannaעימותים בכפר כנא בעקבות רצח חיר א-דין אל-חמדאן (צילום: אקטיבסטילס)

האצבע הקלה על ההדק מול האזרחים הערבים בגליל איננה תוצאה מקרית של מחדל משטרתי. היא תוצאה ברורה של הדרתם של הערבים מהחברה הישראלית. המנצח על עבודת המשטרה ובעיקר על התוויית קווי המדיניות שלה כלפי הערבים הוא השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ', תחת השראתם של שר החוץ איווט ליברמן ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו. המונח "ישראלי" בקושי כולל בתוכו את האזרחים הערבים. הם מוצגים על ידי גורמים רשמיים כאויבים ומי שחשב שהדיכוי בשטחים יגיע גם לגליל ולמשולש, שלא לדבר על עירנו ירושלים, צדק לחלוטין.

אישים כמו פרופ' משה ארנס סברו שניתן להכיל את השטחים הכבושים מבלי להרוס את המסגרת הדמוקרטית (השמרנית אמנם), אבל גם הם נתנו יד, בצורה פסיבית אולי, לתעלוליו של נתניהו. היו ימים שעיתונאים ליברלים דרשו להעניק מעין חסות בפני תביעה פלילית (ל"אתרג") אישים בימין ובמרכז הלאומני, שנחשבו לתומכי שלום. זו הייתה טעות שגרמה להשחתה קיצונית של החברה הישראלית, כפי שכולנו חווים היום בפרשת אהוד אולמרט שהופכת במהירות רבה גם לפרשת אהוד ברק. אולמרט זנח את השקפת עולמו הימנית-קיצונית וניסה לקיים שיחות על "שלום" בלי כוח פרלמנטרי שיתייצב מאחוריו. ברק הכשיל את כל המגעים למשא ומתן רציני, טִרפד אותו ברגעים הקריטיים וריסק את מפלגת העבודה. אולמרט הסתבך בכל כך הרבה פרשיות שחיתות, עד שהניסיונות להגן עליו פסקו בהדרגה. כיוון שכיהן אצלנו כראש עיר, הקדשנו שנים רבות למאבקים נגדו, בראשות צוות של עורכים וכתבים מעולים ונחושים. היה חרם מודעות נגדנו, אבל "כל העיר" קעקע את אמינותו של אולמרט עד שהגענו לנקודה העכשווית, שבה המציאות עלתה על כל הניסיונות לחדור מבעד למסך השקרים שהגן על הממסד העירוני שלנו. ייתכן שקביעתו של אולמרט ש"ברק עוד יישב בבית הסוהר" עוד תתממש, והיא אינה סותרת את העובדה שבת שיחו בהקלטה המחפירה כבר הגיעה לכלא, ואולמרט עצמו בדרך לגורל קשה עוד יותר.

תפקידם של הפרשנים הפוליטיים נוכח המציאות המדכאת בארץ איננו קל, אבל גם להם יש אחריות לנעשה כאן. חבל שהם חוברים לעתים למבקרי חופש הדיבור והיצירה, ודוחים כל רעיון שאיננו עומד במרכז הקונצנזוס הישראלי. כמעט כל אזהרותיהם של העיתונאים מהשמאל נפלו על אוזניים ערלות: החשש מהאטימות לרגשותיהם של ערבים מוסלמים ונוצרים כלפי הר הבית; תוצאות מעשי ממשלת ישראל בשטחים, וההשלכות על מעמדה הבינלאומי ההולך ומתערער של המדינה; השפעת האיבה כלפי הממסד הישראלי ובאירופה למדיניותה של ארצות-הברית; נגד המלחמות המיותרות והתוקפניות; נגד מסע האיומים על איראן, שחשף את המגבלות המדיניות והכלכליות על הכוחניות של ממשלת נתניהו; היחס לאזרחים הערבים שעלול לפתוח חזית פנימית בנוסף על החזית החיצונית.

כאשר ישראל מוקפת במאות מיליוני ערבים ומוסלמים, היא נדרשת למדיניות נבונה ואחראית, שתביא את כל הגורמים האלה בחשבון. למזלה של המדינה ושל אזרחיה, נתניהו לא העז בינתיים לתקוף את איראן. אזהרותיו של ראש הממשלה נגד צעדי הפיוס של ברק אובמה כלפי טהרן מעידות על כך שביבי טרם הפנים את הלקחים מעמדת ממשלות ישראל כלפי התוקפנות האינטרסנטית של ארצות הברית נגד עיראק. מדינאים בכירים בכל מדינות המערב סבורים שישראל מעוניינת בשפיכות דמים באזור כדי להסיח את דעת הקהל העולמית מהכיבוש. כך הצטיירנו כמדינה לעומתית בעיני העולם הנאור. שוחרי השלום בעולם ששמחים על התפתחויות חיוביות בעליל כמו התקרבות ממשל אובמה לאיראן, נתקלים בחמיצות העוינת של הממסד הישראלי. "מה שטוב לעולם רע לנו", כך גורסת ההסכמה הלאומית שלנו, שמשתקפת היטב בכנסת ובתקשורת. השקפות כאלה לא התחילו עם נתניהו והן קיננו בממסד מאז ימי דוד בן-גוריון, אבל ההפנמה שלהן בעשור השני של המאה ה-21 היא מוחלטת.

אני מבין שלגדעון לוי מ"הארץ" נמאס להיות שק החבטות של פוליטיקאים, אנשי תקשורת וציבור המגיבים באינטרנט, שכוחו הולך וגובר. נכון שמתחתי עליו ביקורת (משמאל) אבל הוא הפך בהדרגה לנכס העיקרי של העיתונות החופשית בישראל, שאיננה מקבלת את העוול שנעשה לפלסטינים. אני חש צורך לא רק נפשי אלא אידיאולוגי להגן של לוי, גם אם דעותיו בנושאים חברתיים ותרבותיים מסוימים אינה מקובלת עלי. כברת הדרך שעשה לוי מהימים שבהם עזר בהתלהבות נעורים לשמעון פרס ועד לעמדות שאימץ כיום, מוכרת לי היטב. קשה לי להאמין שדעותיו פוגעות באמת בעיתונו. הוא נכס, לא נטל ואם האינטליגנציה בישראל איננה מסוגלת להכיל את גדעון לוי, חשבון הנפש שלה חייב להיות נוקב.

רבים מחבריי בשמאל הרדיקלי תומכים בגלוי בחרם כלכלי ותרבותי על ישראל, אבל אני עדיין מהסס. כבר הסברתי כאן בעבר את השקפתי, שיש להבדיל בין התנגדות טוטאלית לממסד לבין עוינות או ניכור כלפי העם. כל עבודתנו הפוליטית והפובליציסטית נועדה לשנות את פני החברה בישראל, לחתור לשוויון, ליצור חזית משותפת בין השמאל היהודי לבין האזרחים הערבים, לתמוך במאבקי הנשים והמזרחים. כסוציאליסט קשה לי מאוד ליישב את העמדות האלה עם החרמת כלל החברה הישראלית. אבל תהליכי החקיקה הגזענית, האפליה הגלויה, שוד הקרקעות והאדישות בציבור כלפי רצח חפים מפשע, גורמים לכך שטובי אנשי הרוח במערב תומכים כעת בחרם. ההידרדרות הזו איננה אלא פשע נוסף של הממסד הישראלי כלפי המדינה וכלפי תושביה.

ההתלבטות של אנשי שמאל טובים בעניין החרם תימשך זמן מה, אבל ברור לנו שאילוצי האפרטהייד והתוקפנות מצד הממסד יכריעו בסופו של דבר את הכף. הפנקס פתוח והיד רועדת.

  • פורסם בכל העיר, 14 נובמבר 2014
תגובות
נושאים: מאמרים

13 תגובות

  1. ק.א. הגיב:

    הקשיים (מאז ומעולם) המובנים בגישה שמאלית הם לפחות 2:

    (1) גישה שמאלית היא גישה שבאה ממקום שהוא מעוגן יותר במימד בוחן, רעיוני, שיפוטי, מוסרי וכו'.
    לגישה זו – מטיבעה – יש יותר מיגבלות והיא פחות נוטה להתמסחר. מה לעשות שאם אתה תופס עיקרון מוסרי כבעל חשיבות גבוהה – קשה לך להיות 'פרגמטי' ולחפף. זו אינה "קיצוניות" אלא פשוט להיות ישר במקום עסקן.

    (2) צד שני של המטבע מן הסעיף הקודם הוא שגישה כזו היא יותר חשיבתית-רפלקטיבית ופחות בעלת אופי של 'יריה מהמותן'. רוב בני האדם אינם מעדיפים דפוס התנהגות חשיבתי, זה מעיק עליהם. במקום מועדפת היסחפות אחרי דחפים וזה שגורם סיפוק ולו רק מהסיבה של המיידיות הבאה מטיפול ברבריסטי.

    השמאל אינו יכול להיפטר מן הקשיים הללו שכן אם יעשה זאת לא יהיה יותר שמאל. לכן מתבקש שברגיל השמאל (האותנטי) מוצא את עצמו בעמדה אופוזיציונאלית ולא הנהגתית. כל מה שהקרימינלים שבשלטון צריכים לעשות זה רק טיפה לחמם את האווירה ולהביא את הדיסקורס לפסים יותר אמוציונאליים (הישרדותיים) ו'הלך על השמאל' (מהבחינה האלקטורלית).
    לבני הזונות שבשלטון הדבר ידוע היטב והם מנצלים את זה בכיף ובלי להניד עפעף.

  2. ק.א. הגיב:

    על האמפתיה (וחסרונה)…

    http://www.youtube.com/watch?v=nXcU8x_xK18

  3. רמי יובל הגיב:

    סעיף 4א לחוק האזרחות:

    "4א. (א) מי שנולד אחרי הקמת המדינה במקום שהיה שטח ישראל ביום לידתו, ולא היתה לו מעולם שום אזרחות, יהיה לאזרח ישראלי, אם ביקש זאת בתקופה שבין יום הולדתו ה-18 לבין יום הולדתו ה-21 ואם היה תושב ישראל חמש שנים רצופות בתכוף לפני יום הגשת בקשתו.
    (ב) מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (א) ונתקיימו לגביו התנאים המפורשים בו, יאשר שר הפנים, או מי שהשר הסמיכו לכך, את בקשתו; אולם רשאי הוא שלא לאשר את הבקשה אם הורשע המבקש בעבירה על בטחון המדינה או שנידון למאסר חמש שנים או יותר בשל עבירה אחרת."

    אנא קראו ושראו שנית והפנימו

  4. צפור בודד הגיב:

    אחד מסימניו של הסוציאליזם הנאור, הינו עזרה למיעוטים מדוכאים, וללא תנאים מוקדמים.
    מי שמסרב להכיר בעובדה שהעם היהודי, הינו המיעוט המדוכא ביותר בהיסטוריה האנושית, הוא פשוט חסר לב.
    לכן, חיים אנני מבין מדוע אתה חש בצורך להתנצל בפני מי מהם, כאן ובכל שדרות השמאל, על מאוויך לראות בטובתו של העם הזה?
    אפשר להתווכח על הדרכים בהן מובעת הביקורת ומה צריך להיות תכנה. אך לא על הנתון הבסיסי הזה: זכותם המוצדקת, של היהודים להקים כאן בית (לאומי, ממלכתי) לעצמם.
    שאיפות העם הזה אל אדמתו, קימות עוד מימי אברהם אבינו. ומאז ועד היום, "מתגלגל" העם הזה בדרכים: אל ציון וממנה. ראוי אם כן לבחון יותר מקרוב, את עקרונות היהדות, שמשמשת כ"מרפסת" הצופה לעקרונות תורת משה האוניברסלית. מי שיעשה זאת ימצא על נקלה, שרק הסוציאליזם, מצליח להתקרב לרעיון הנאצל של "שרי העשרות" (אותו הנהיג משה במדבר), בעזרת עקרון "שורשי העשב".
    תפקיד הסוציאליסטים אם כן, הוא לעורר את העם היהודי, להתארגנות מלמטה כלפי מעלה. דבר שעדין לא התרחש בעולם כולו (אלא רק שם, במדבר).
    זו המהפיכה הציונית. שבונים כאן משהו מלמטה כלפי מעלה. ולא ההפך.

    • ק.א. הגיב:

      1. זכרון טראומטי מפוגרומים – אינו יכול להיות תחליף לתוכן לאומי אותנטי.
      2. כל בריון אלים נשאר בריון אלים. עובדת היותו הוא בעצמו קורבן-עבר אינה משנה דבר.
      3. התנך אולי אומר משהו לך אבל אינו אומר דבר לשכניך ואינך יכול להאשימם שאין זה אומר להם כלום.
      4. למשה היתה בעיה עם העם שלו (הסוציאליסטי). איך שהסתובב העם הנבחר בנה לעצמו עגל מזהב.
      5. העם של משה מהמדבר אינו העם הזה ובטח שאין לו שום עיניין לשוב להיות העם ההוא.
      6. היהדות אינה עוסקת בפוליטיקה אלא בקיום מצוות ספציפיות ותורת משה אינה תורה אוניברסלית.
      7. אם גם לפני 2000 שנה זה לא עבד … למה שזה יעבוד היום?
      בדקת מי זה "העם" שלך לאחרונה? הידעת עם מי יש לך עסק?
      http://www.youtube.com/watch?v=Y3bun2mO9zY

    • סהרורים מהלכים בתוכנו הגיב:

      העמדה הבסיסית הסוציאליסטית היא שוויון בין כל האזרחים ללא הבדל דת גזע מין וכו'. התנועה הסציאליסטית היהודית שדגלה בעקרון זה במזרח ארופה היתה תנועת הבונד.

      פתרון בעיית מיעוטים, מובטלים, עניים, רעבים ושאר מדוכאים ע"י העברתם להתנחלות בטריטוריות כבושות הוא פתרון קולוניאלי.
      קולוניאליזם קפיטליסטי הוא שמשתמש בילידים לצורך ניצולם בידי המתנחלים החדשים.
      קולוניאליזם סוציאליסטי הוא שמקים קיבוצים למתנחלים "הנאורים" וסילוק הילידים "הנחשלים" ע"י טיהור אתני או ג'נוסייד.

      הקולוניאליזם הוא הבסיס החומרי שעליו צומחות אידיאולוגיות גזעניות. הקולוניאליזם בצורתו הסוציאליסטית הוא הבסיס לנציונל-סוציאליזם.

      • צפור בודד הגיב:

        אתה כותב: "העמדה הבסיסית הסוציאליסטית היא שוויון בין כל האזרחים ללא הבדל דת גזע מין וכו'.".
        מה פתאום?!! על מיטת סדום, "כולם שווים" !!!
        בסוציאליזם העוסק במציאות, כולם ח-ש-ו-ב-י-ם באותה מידה.

        וזה על השורה הראשונה, החבר "סהרורים וגו'".

  5. כשלים הגיב:

    אפשר למלא מאמר ארוך על הכשלים שבמאמר הנובעים מהשקפת עולמו הליברל-סוציאליסטית ("מנקודת מבט סוציאליסטית והומניסטית") של ברעם, עיקרה הוא זיהוי התופעות מבלי לרדת לשורשם ולמורכבותם ולכן פתרונם נעוץ בשכנוע, "בכוונות הטובות והמוסר". להלן עיקר כוונתי:

    "…מעשי השחיתות שביצעו פוליטיקאים, ששלחו נערים צעירים למות על מזבח הדמגוגיה הלאומנית שלהם"

    אף לא צעיר אחד נשלח למות על מזבח דמגוגיה. דיכוי הפלסטינים הוא הכרח למשטר הציוני כל פעם מחדש. שלום איתם משמעותו קץ הציונות.
    אילמלא נמנע חיים באופן עקבי מלהפנים מסקנה זו לא היה ממשיך במסכת הכשלים והמסקנות המוטעות שמאמר זה לוקה בו:
    הדרת הערבים מהחברה הישראלית אינה נובעת ממדיניות של שר כזה או אחר ואפילו לא של כל הממשלה היא אימננטית לקולוניאליזם הציוני והגזענות היא חלק בלתי נפרד ממנו כמו מכל קולוניאליזם אחר.
    חיים מתעלם גם מהעמדה הפלסטינית כאשר הוא מאשים את ברק או אחרים בכשלון מו"מ. הם רק מפוצצים אותו כל אימת שמוביל להאשמת ישראל בכשלונו. בפועל שום מו"מ לא יביא לתוצאות גם מהסיבה הבסיסית שהמאבק הפלסטיני הוא מאבק אנטי קולוניאלי שיש לו כללים וחוקים אחרים.

    • עלי הגיב:

      ל-כשלים
      למה לערבים מגיע שטח שהוא רבע מכדור הארץ ו-23 מדינות והכל תוצר של כיבוש והשמדת עשרות עמים וליהודים לעומת זאת לא מגיעה מדינונת קטנה אחת ?
      האם באמת לא ניתן לפתור את הבעיה הפלסטינית במסגרת העולם הערבי הגדול ?
      (למשל קונפנדרציה עם ירדן במימון הנפט הערבי)
      ואיך אתה קורא לטיהור האתני אשר בוצע ביהודי ערב אשר נושלו וגורשו לישראל
      האם גם זה קולוניאליזים ? או שמא המטרה היתה למוטט את המדינה היהודית כלכלית?
      הציונות דוקא רוצה לשלב את ערביי הארץ כאזרחים שווי זכויות וכל אדם הגון מבין שאין כאן הדרה אלא המשך הסכסוך !(האם באמת ערביי ישראל רוצים אזרחות פלסטינית ? או שאולי שמאל רדיקלי מעונין ליצור מאבק שאינו נגמר גם לאחר שתקום מדינה פלסטינית לצד ישראל?)
      העולם אמר את דברו ומקבל את ישראל בגבולות 67 ואילו אתה בא ומקדש השמדת עם ללא תנאי
      שהרי ללא ישראל העם היהודי לא יתקיים !
      ציונות דומה לקולוניאליזים כמו ההשוואה בין יתוש לפיל רק משום שלשניהם יש חדק היהודים הגיעו לישראל לא בגלל נפט ומחצבים ולא הקימו חוות ענקיות וניצלו את הילידים תמיד היו יהודים בישראל
      העולם כולו היה שותף לחזרת היהודים לארצם

  6. עלי הגיב:

    אני חושב שיותר מאשר השמאל שופט את מעשי ישראל במקביל השמאל גם נשפט.
    כאשר אנשי שמאל מדברים על חרם הם מצטרפים לקבוצה גדולה אשר שוללת את זכות הקיום
    של מדינת היהודים ועל הגזענות הזו ישפט השמאל לא בצורה חד פעמית אלא לדורות רבים !
    הקריאה לחרם אינה רק קריאה גזענית היא במהותה פאשיסטית (צריך שם מיוחד לנבזות הזו)
    חרם על ישראל רק מגביר סרבנות לשלום ומקרב מלחמות וטרור (אין שום קורלציה לחרם על דרום אפריקה)
    החרם על ישראל אינו דומה בכלל לחרם על דרום אפריקה כאן התוצאות יהיו אחרות לגמרי
    לדראון עולם על המחרימים.
    ומה עם החבירה המטורפת של אנשי שמאל רדיקלים לתנועות"שחרור" כמו חמס ג'יהאד
    חיזבאללה והרצון של אירן להשיג נשק גרעיני ?
    השמאל לא רק שופט הוא גם נשפט ולדראון עולם !

    • צדוק התקוה הגיב:

      עלי על זה כבר אמר ברל כצנלסון
      "היש עם בעמים, אשר מבניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס, ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות?
      "כל עוד אפשרי הדבר שיבוא ילד יהודי לארץ ישראל, ילד שטופח על ידי ייסורי העם ומשא נפש של דורות, וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו, של עבדות בתוך מהפכה, ויטריפו עליו את דעתו עד כדי כך שיראה את הגאולה הסוציאלית בנאצים הפלשתינים, שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח – אל יהא מצפוננו שקט". (`כתבי ברל כצנלסון` הוצאת פועלי ארץ ישראל, פרק ח` עמ` 18).שנת 36

  7. חיים ברעם הגיב:

    למר "כשלים". אתה חולק כמעט בכל את השקפת עולמי לכן לא הבנתי על מה יצא הקצף. כל השנים אני תוקף את השיטה ומביע התנגדות לייחס את הכשלים לאיש זה או אחר. מיישמי השיטה מותקפים על שום הבולטות שלהם בביצוע הרעיון הגזעני. ההתעלמות המוחלטת מתפקידו של היחיד בביצוע הפשעים היא מורשת כושלת של פלכנוב. ההיסטוריה היא סינתזה של תהליכים חברתיים, תרבותיים, פוליטים וכלכליים עם התפקיד שמילאו בה מנהיגים כריזמטיים. גם אם דיכוי הפלסטינים הוא אימננטי למשטר הדמגוגיה היא דרך יעילה לרתום המונים לתמוך בו.

  8. ע.ג. הגיב:

    לברעם ולכל האחרים שמאשימים את השוטרים בזלזול בחיי ערבים – מכיוון שבמשטרת ישראל משרתים יותר ערבים משעורם באוכלוסיה יש סיכוי לא רע שהיורה היה ערבי. האם בדקתם האם היורה לא היה במקרה ערבי? אתה טוען לזלזול בחיי ערבים אבל מח"ש שאינה כפופה לאהרונוביץ אלא לליבני (כן, אני יודע, גם היא גזענית ציונית) קבעה עוד באותו ערב שאין סיבה להאשים את השוטר. יכול להיות שהם ראו סרטונים שמשמיצי השוטר לא ראו כי הצדיקים הערבים לא רצו שתראו ולכן היה ברור להם שהירי היה מוצדק? אז האם הדעות כאן הם בקורת או דעות קדומות חסרות בסיס עובדתי?

הגיבו לעלי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים