הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-21 בנובמבר, 2014 12 תגובות

הטבח המזוויע בבית הכנסת בהר-נוף זיעזע את כל תושבי עירנו, עורר בהם כעס וזעם וגם תחושת אין אונים. הוא פגע גם, ואולי במיוחד, באנשי השמאל בעיר שבמשך עשרות שנים הזהירו שהסיפוח ה"טדי קולקי" של מזרח העיר איננו אלא אשליה מסוכנת. במשך השנים התמסד הסיפוח. קיים "חוק ירושלים", הוקצה יום מיוחד לחגוג בו את "אחדות העיר" ודורות שגדלו כאן אחרי יוני 1967 פשוט אינם מכירים את המציאות ששררה כאן לפני מלחמת ששת הימים. כיום מבקש מאיתנו בנימין נתניהו לבלוע בלי מלת ביקורת את הצעדים הדרסטיים שהוא מבקש לנקוט בשכונות הערביות בעיר. לפחות מבחינתי, זה לא יקרה. יש להגן על כל תושב תמים דרך, גם אם הוא מאמין ששני הצעירים מג'בל מוכּאבר הקריבו את חייהם למען אל-אקצה. "ההסתה" נגד כוונות ישראל להשתלט על הר הברית התבססה על הצהרות של אישים ישראלים ועל הפעילויות (בגיבוי חברי קואליציה רבים) של רבנים ושל צעירים דתיים-לאומנים שהתעלמו במזיד מהאיסור ההלכתי לעלות על ההר ולהתפלל על יד המסגדים.

הלוויית ההרוגים בהר נוף, ירושלים 18/11/14 (צילום: אקטיבסטילס) פיגוע חרדיםjerusalem-funeralהלוויית ההרוגים בהר נוף, ירושלים 18/11/14 (צילום: אקטיבסטילס)

בעוונותיי אני קרוב רגשית לקהילות החרדיות בעירנו, והמחזות מהר-נוף החרידו גם אותי. כמו כל ירושלמי ותיק אני מכיר היטב את עירי, ומשוכנע שיכולנו לטפל בבעיות כאן בדרכי שלום. אם נתניהו היה מכנס עיתונאים מכל העולם עוד לפני חודשיים ומודיע במפורש שהסטאטוס קוו לגבי המסגדים בפרט והר הבית בכלל יישאר בעינו, ייתכן שניתן היה למנוע את הטרגדיה ביום שלישי בבוקר. הטבח והתגובות עליו העצימו את השנאה שתושבים יהודים וערבים בעיר רוחשים אלה לאלה. אם מנהיג ש"ס אריה דרעי לא יאתר נתיב בטוח למילוטה של היהדות החרדית המזרחית ממלכודת הכהניזם, אבדנו כולנו. אשר להריסת בתים, זהו צעד שרק ילבּה את האש. עד שלא יהרסו את בתיהם של רוצחי הנער משועפת יראה כל העולם בהריסה מעשה גזעני, חלק ממדיניות האפרטהייד.

הפיגוע בהר-נוף אירע על רקע "הצלחת" ראשי הממסד על כל שלוחותיו לסבך את ישראל בסכסוך דתי עם כל העולם המוסלמי, לאבד את האהדה המסורתית באירופה ולקלקל את היחסים עם ארצות הברית. אחרי מלחמת עזה הקרויה "צוק איתן" השתררה תחושה בקרב חלק חשוב מהציבור הישראלי, שאין לנו סיכוי להיחלץ מהמצב שבו שרויים כולנו כקולקטיב, ורבים חולמים על חיים טובים יותר בחוץ-לארץ. כיוון שניתוח חד ובהיר מוביל באמת למסקנות מפחידות, אנחנו מֵתגברים את מנגנוני ההדחקה. העיסוק הקדחתני בגברת שולה זקן, למשל, מספק בידור להמונים, ומשבש את תפיסת המציאות שלנו.

קיים בעולם שפע של חומר תיעודי מצולם על התלהבות ההמונים כאשר צבאות אירופה יצאו בתהלוכות מרשימות ברחובות הערים כדי לרסק זה את זה, להרוג ולפצוע מיליונים. זה קרה בדיוק לפני מאה שנים, ערב מלחמת העולם הראשונה. האכזבה, התסכול, גילויי המרי והפעילות המהפכנית מתפרצים בדרך כלל רק אחרי תבוסות כואבות. בדור שלי עדיין זוכרים היטב את תומכיו המרכזיים של שר הביטחון משה דיין לפני מלחמת יום הכיפורים מנפיקים (אחרי שהתגלו ממדי האסון) ספר בשם "המחדל", שלכתיבתו חברו חברי צוות המעודדים של הפוליטיקאי המושחת. רק בשנים האחרונות, בעיקר אחרי חשיפת מערכת התככים והפשעים בתוך מערכת הביטחון, קלטו פרשנים לא מעטים את שיעור ההסתאבות בצבא ובזרועות הביטחון, את הסכסכנות, התככים, ורמיסת הערכים ההומניסטיים.

אמנון דנקנר המנוח כתב לפני יותר מארבעים שנה כמה סיפורים נפלאים שבהם תיאר את השחיתות והנהנתנות במנגנוני השלטון הצבאי בשטחים. גם אליהם התייחסו כמו אל קוריוז. חבר אמר לי אז בבית העיתונאים בתל-אביב שדנקנר סבל מהלם קרב ושיש לו "נפש מסוכסכת". כמו רוב מעצבי דעת הקהל שהסתובבו בבית סוקולוב, חברי השתמש ברכילות על דנקנר כדי להדחיק את המשמעות הפוליטית והחברתית העצומה של סיפוריו. הכתב הצבאי של הערוץ השני, רוני דניאל, לא המציא את זן העיתונאים שהעריצו את הצבא ונשבעו בשמו. תסמונת שירי ההערצה למערכת הביטחון דבקה באנשי תקשורת רבים. במלחמת לבנון הראשונה, הרת האסון, תמכו אנשים כמו ישעיהו בן-פורת ואהרון בכר מ"ידיעות אחרונות" ואפילו הבמאי אסי דיין בפלישה הנפשעת (1982). בכר ואסי דיין נחשבו ל"שמאלנים" ובן-פורת היה איש רפ"י פחות או יותר, מעריץ גדול של משה דיין ושמעון פרס. שלושתם ביטלו בחיוך מתנשא את הביקורות המושחזות על שר הביטחון אריאל שרון, ובעצם התגייסו כדי לשכנע את האליטות בבורגנות הישראלית בתבונה האסטרטגית של המצביא.

חברי כנסת מסיעת העבודה נתקלו אז בביקורת קשה בפגישות חברתיות ופוליטיות עם חברים מן השורה. "שרון הוא גאון" הרעים בקולו ראש מועצה מקומית מטעם העבודה באחת מהפגישות האלה, "הוא מצליח לחסל את אש"ף מבלי שהסובייטים או האמריקאים יפעלו נגדו. מדוע אינכם תומכים בגלוי בשרון?"

רוב המוחים האלה, וגם מנהיגיהם פרס ויצחק רבין שדרשו משרון להדק את המצור על ביירות, הצטרפו להפגנה הגדולה נגד הטבח בסברה ושתילה ב-25 בספטמבר 1982. המעורבות הישראלית הברורה בפרשה נחשבה לכישלון מדיני וצבאי, ומפלגת העבודה ביקשה לעשות הון פוליטי מהטבח, שהיה פועל יוצא מהמדיניות שבה תמכו כל הח"כים שלה.

השפעתם של המתנחלים ותומכיהם גברה מאוד מאז 1973, וסרטן הלאומנות מכרסם בסיעת הליכוד בכנסת. לכן אין צורך בתעמולה פלסטינית או ב"הסתה מוסלמית" כדי לנתץ את מעמדה של ישראל בעולם הנאור. החוקים הגזעניים המחפירים המוגשים לכנסת, הניסיון הגלוי מצד גורמים שלטוניים משמעותיים לדחוק את מעמדה של השפה הערבית ולהפוך את הדמוקרטיה למסגרת ריקה, שתנציח את האפליה נגד האזרחים הערבים, הופך את ההסברה הישראלית לצחוק. התהליכים החמורים האלה אינם נובעים מטיפשותם של אנשי הליכוד והבית היהודי, אלא מהצלחתם של המסיתים הלאומניים (בראשם רבנים מהשטחים) לגדל ולחנך ציבורים גדולים בצלמם ובדמותם. שר הבינוי אורי אריאל, למשל, איננו חלילה מטומטם. הוא מקדם בשטח את יעדיהם של חבריו בשטחים. שטיפת המוח נגד השמאל, רמיסת החירויות של פרשני התקשורת האלקטרונית והמערכה הגלויה להגברת האפליה הממוסדת נגד האזרחים הערבים, הן חלק ממדיניות שלמה המודרכת בידי אידיאולוגיה לאומנית בלי זיקה לשום ערכים אוניברסאליים. בנימין נתניהו עצמו פועל ממניעים רעיוניים, ומנסה לעקוף את האילוצים ההסברתיים והמדיניים. אנשיו בארצות הברית פונים בעיקר לימין, ובכך הם מסכלים את סיכוייה של ישראל להיעזר במאות אלפי יהודים ליברלים באמריקה. זה לא נובע מטִמטום, אלא מאסטרטגיה שמזהה את ישראל עם הימין ומתעלמת לגמרי מהציבור הנאור בעולם.

  • פורסם בכל העיר, 21/11/14
תגובות
נושאים: מאמרים

12 תגובות

  1. עיניים לראותEYES2C הגיב:

    הטבח בבית הכנסת בהר-נוף החריד גם את חברי הפסיכולוג שגר בג'בליה שבעזה. הוא חרד שהמאבק של הפלסטינים בכיבוש ובמצור יהפוך למלחמת דת. למרות שהוא ומשפחתו כולם פליטים מכפר שנהרס לאחר הנאכבה וגירוש הוריו לעזה, אין הוא ומשפחתו חפצים במלחמת דת.

    אלא נראה שבנטניהו ותאומיו רוצים במלחמה כזאת, וכך גם חבריו של הגליק יהודה, דתיים-לאומנים שמתעלמים מהאיסור ההלכתי לעלות על ההר ולהתפלל במסגד אל-אקצה. גם מספר חובשי הכיפה צמח פלאים, וכיום הם מונים כפליים ממספרם בכל הדורות הקודמים יחד.

    הכיבוש והגזל מפורר את ישראל.
    חשיפת מערכת התככים והפשעים בתוך "מערכת הביבי-טחון", מראה ש-47 שנה לאחר "מלחמת ששת הימים" ו"איחוד ירושלים" שיעור ההסתאבות, הסכסכנות, התככים, ורמיסת הערכים ההומניים בצבא ובשב"כ עלה לשמיים. כך גם "דת הביטחון" (האורתודכסית) מתפצלת לכתות של מאמינים שנלחמים זה בזה.

    תזכורת: מלחמת ששת הימים החלה לאחר שראש "המוסד" מאיר עמית, טס לוושינגטון ואמר לשר ההגנה רוברט מקנמארה (ב-30 למאי ‎1967 ששה ימים לפני שצה"ל תקף): "אמליץ לממשלה לצאת למלחמה". ("‬מערכות‫", ‬גיליון 325, יולי 1992). מקנמארה לא חלק עליו…

    • צדוק התקוה הגיב:

      תזכורת מלחמת ששת הימים המלחמה החלה במכה מקדימה ישראלית על חיל האוויר המצרי, לאחר תקופת המתנה מתוחה, שבה נעשו ניסיונות להימנע ממלחמה
      . מצרים ושותפותיה הערביות עשו צעדים רבים שאיימו על ביטחונה וכלכלתה של ישראל. הן גירשו את כוח החירום של האומות המאוחדות מסיני, חסמו את מצרי טיראן לשיט ישראלי, הכפיפו לפיקוד צבאי מצרי את צבאות סוריה וירדן וחילות משלוח עיראקים וסעודים. מצרים הזרימה יחידות צבא רבות לחצי האי סיני, וריכוז הצבא המצרי בחצי האי סיני יצר איום, שאילץ את ישראל לגייס את כוחות המילואים שלה, תוך פגיעה קשה בפעילות המשקית. כניסת כוחות עיראקיים לירדן, בדרכם לגדה המערבית, יצרה איום לחלוקת שטחה של ישראל לשניים על ידי תקיפת "מותניה הצרות" – רצועת החוף באזור נתניה שחיברה את צפונה עם דרומה.
      הכי קל לסלף אתהאמת מר עיניים לראותEYES2C

    • דינו הגיב:

      "דתיים-לאומנים שמתעלמים מהאיסור ההלכתי לעלות על ההר"?
      דאגתך לכיבוד איסורים הלכתיים נוגעת ללב, אם כמובן כבודו גם שומר שבת, כשרות וכו'.
      משום מה נראה לי שזה אינו המצב לכן עצתי לך: תעלה טיעונים שאתה עומד מאחוריהם, ולא סתם מכל הבא ליד.

      ולגבי מלחמת ששת הימים: מה הבעיה עם המלצה לצאת למלחמה ב-30 במאי?
      האם תטען שגירוש כח האו"ם מסיני ע"י המצרים (כשבועיים לפני ה-30 במאי) נעשה כדי להגן עליהם מפני התוקפנות הישראלית?..?
      כידוע ב-14 במאי חצה כח מצרי גדול – רגלים ושריון) את התעלה ונכנס לסיני. באותו זמן דיווחו משקיפי האו"ם ש"אין כל סימן לגיוס ישראלי"….

      שוב פעם: בחר טוב יותר את טיעוניך. לא כל טיעון הוא ראוי.

    • שום בצל הגיב:

      והאם לא היה ראוי לצאת למלחמה בששת הימים?
      היה ראוי לחכות לאות המצרי לפלישה?
      או שמא זו אכזבתך, בכישלון הכוחות המצריים להשגת מטרתם?

    • עלי הגיב:

      ל-עיניים
      השת"ף בין ישראל לאמריקאים במלחמת ששת הימים היה ממש "הדוק" עד כדי כך הדוק שהאמריקאים שיגרו אוניית ריגול בשם ליברטי וישראל פגעה באוניה הזו והרגה 43 ימאים אמריקאים.
      בכל מערכת גדולה (בעקר מערכת הירארכית כמו הצבא) יש הסתאבות ותככים אין כאן חידוש.
      "מלחמת דת" אשר מצד אחד עומדים מליארד מוסלמים ומצד שני 15 מליון יהודים לא נראה
      שישראל תהיה מעונינת בזה זה אוקסימורון

  2. יוסי הגיב:

    בעיניין איסור הלכתי- ממתי אתה מכיר בהלכה?

  3. מישהי הגיב:

    האם שכונת מגוריהם של הרוצחים אינה אותה שכונה שבליבה בנו שכונה יהודית? מנותקת, לא
    שייכת לסביבתה?תקועה ממש לדראון?

  4. עלי הגיב:

    הדברים שמעלה ברעם הם אמת למחצה ומשום כך לפי הגדרה הם שקר.
    "יש להגן על כל תושב תמים דרך" פסוק מענין..נניח שאזרח ישראלי יקלע בטעות למקום ישוב פלסטיני
    הניסיון מראה שרכושו ומכוניתו ישרפו והוא עצמו אולי ינצל מלינץ ומחבלות חמורות בכל חלקי גופו…
    " הפיגוע בהר נוף ארע על רקע "הצלחת" ראשי הממסד על כל שלוחותיו.."
    רצח של 6 אנשים בזמן תפילה אינו פיגוע.. והתיאור של הממסד הישראלי כתמנון אשר כל מטרתו
    ליצור מלחמת דת דוקא מתאים לתמנון הפלסטיני\חמסי (ראה תגובות אנשי החמס ).
    גילה את אמריקה ברעם..ראשי מפלגת העבודה ניצלו את אירועי סברה ושתילה לצרכים פוליטיים..
    בבלילה שרקח ברעם הוא משכיח את העובדה שמאות אלפים התקוממו כנגד הרצח בסברה ושתילה
    המאות אלפים שנהרו לככר לא באו כדי לקבל נקודות הם באו בגלל שיש להם "ערכים אוניברסלים"
    ("ערכים אוניברסליים" לא קימים אבל ניחא)וברור שהתקהלות שכזו תנוצל על ידי הפוליטיקאים
    אז מה פה החידוש הגדול של ברעם ??
    "העולם הנאור מגנה את ישראל" בום !! פצצה על הראש..כל "העולם הנאור "כנראה שהכונה
    לחבריו של ברעם מהלייבור למשל לעוף המוזר גלוואי אשר אוסר על ביקור ישראלים בברטפו

  5. עיניים לראותEYES2C הגיב:

    האמת לא נעימה לאוזן הציונית, ולעיין הכיבוש המזויין…

    אפילו עדותו של ראש המוסד, מאיר עמית, לא מספקת אותם.

    • צדוק התקוה הגיב:

      תגובה לעיניים לראותEYES2C
      כיבוש מזויין
      ב־5 ביוני 1967, שלחה ישראל לחוסיין באמצעות האו"ם אזהרה כי אם לא יפעל כנגדה, לא ישמש כמטרה לתקיפה המלך חוסיין התעלם מן האזהרה הישראלית – תותחים ירדנים הפגיזו מטרות בישראל, ומתחם ארמון הנציב שהיה שייך לאו"ם נכבש בידי הלגיון. בתגובה תקף חיל האוויר הישראלי את שדות התעופה הירדניים והכוחות קרקעיים ישראליים תקפו את ירדן אתה יכול לשאול את מר חיים ברעם הוא ירושלמי לבטח זוכר את הירי לעבר ירושלים אם ירדן לא היית מצטרפת למלחמה כל הנושא של מדינת"פלסטין" לא היה אלה אם הערבים היו כובשים את ישראל לשימחתנו זה לא קרה

    • דינו הגיב:

      כבודו טועה בניתוח הסיטואציה. המציאות היא שהעלית טיעון שאין לו קשר לאמירה אנטי-ציונית כלשהי.

      אז מאיר עמית הלך, נפגש, המליץ, so what?
      העניין פשוט: המלצה ליציאה למלחמה באותו רגע היתה נכונה.
      עד שלא תפריך זאת – אין לך מה להלין על המלצת מאיר עמית.

  6. יואל הגיב:

    "הפעילויות (בגיבוי חברי קואליציה רבים) של רבנים ושל צעירים דתיים-לאומנים שהתעלמו במזיד מהאיסור ההלכתי לעלות על ההר ולהתפלל על יד המסגדים."

    זוהי טענה בלתי הוגנת ואף חצופה כשהיא מגיעה מפי אדם שאיננו דתי ואיננו מומחה להלכה.

    מניין לך שהאיסור הזה שריר וקיים, ושכל מי שעלה להר עבר עליו? ואילו לא היה קיים איסור, היית תומך בעליה? מי לדעת הכותב קובע את ההלכה "הנכונה"? האם הכותב בקיא בסוגיה ההלכתית הזו?

    הרשות שהכותב נותן לעצמו לעשות שימוש בטענה שלקוחה מעולם שהוא עצמו כלל אינו מאמין בו היא מעידה על אופורטוניזם מחשבתי ועל חוסר כבוד בסיסי לאמונתם של האנשים ולדתם. זהו הפך ההומניזם.

הגיבו לצדוק התקוה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים