הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-28 בנובמבר, 2014 11 תגובות

הציבור האנטי-פשיסטי הגדול יחסית בישראל (אני לא מדבר רק על שמאל אלא גם על ליברלים ואפילו שמרנים שסולדים מגזענות) הוא עייף. למסקנה הזו הגיעו כל חבריי לדעה, אפילו הנחושים והנוקשים ביותר שביניהם. נקעה נפשנו מהעמידה ליד הסכר המתערער והולך והאצבע שלנו בתוך הסדק, שנועדה למנוע את הצפת ארצנו ברוח העִוועים שעלולה להמיט עלינו חורבן, נשחקה כמעט עד תום. אפילו האגדה על הילד ההולנדי קצת נמאסה. ההולנדי באופסייד, אמרתי לעצמי השבוע כמעט בצעקה, ועוררתי את פליאתם של שכנים ששהו בחצר הבית. מה עוד נוכל לעשות? מה אנחנו מסוגלים לעשות? את זה שואלים כולם, את עצמם ואת האחרים. האם נשבות רעב? נצית את עצמנו בכיכרות העיר? נארגן מרד מסים ונמצא את עצמנו בכלא, כאשר רכושנו הלא גדול מופקע? נסרב לשתף פעולה עם השלטון בכל נושא, כולל השירות הצבאי? נגזור סבל ממושך לא רק על עצמנו אלא גם על הילדים והנכדים, ונקעקע במו ידינו את חיינו הטובים? נסתיר בבתינו נמלטים "פוליטיים", בניגוד לאנשים עם דם על הידיים? את מי אנחנו מצחיקים?

"עם אחד, מדינה אחת, מנהיג אחד" שלט שהונף ע"י מפגיני ימין בכיכר רבין, 9/8/14 (צילום: יגאל שתיים) פשיזם גזענות נאציזם einvolk"עם אחד, מדינה אחת, מנהיג אחד" שלט שהונף ע"י מפגיני ימין בכיכר רבין, 9/8/14 (צילום: יגאל שתיים)

איננו ידועי סבל. לא ממש. איש לא צילם אותנו נודדים נואשות בין חורבות בתינו עם ילדים קטנים, מייבבים, על הידיים. תופעות כאלה קרו בדרום הארץ, אבל לא בממדים של ההרס בעזה. בינתיים המעמד הבינוני מאבד גובה, אבל הפערים בינו לבין המשתכרים אל צרור נקוב והמובטלים הם עדיין מהגדולים בעולם. הפליטים מאפריקה במחנה מעצר, ואנחנו מתלוננים על טיב המזון בבתי הקפה האופנתיים בערים הגדולות, ושופכים דמעות שנובעות יותר מהשכל מאשר מהלב על הקיפוח ועל החוקים האנטי-דמוקרטיים המוצעים לכנסת. מחאת 2011 התפוגגה, כי מרכיב הכעס שבה היה מזערי מדי.

עתה מציעים ראשי הממסד, ובהם גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הצעות חוק שמזכירות את 1948 בדרום אפריקה. אז עלתה המפלגה הלאומנית הלבנה לשלטון, וקיבעה בחוק את האפליה הגזעית שביעתה את דרום אפריקה עד 1994. החרם על מדינת האפרטהייד וההתפתחויות הכלכליות-חברתיות בקרב הרוב השחור הפילו בסופו של תהליך ארוך את המשטר הגזעני. נדמה לי שלהצעות החוק החדשות (שמבטלות למשל את מעמדה הרשמי של השפה הערבית) יש תמיכה ציבורית רחבה. אז מהי החובה המוטלת עלינו עכשיו: לקרוא בגלוי לעולם הרחב להחרים לגמרי את ישראל ולא רק את ההתנחלויות? בקרוב מאוד זה יהיה קו פרשת המים, המפריד בין התנגדות אמיתית למשטר הניאו-פשיסטי, לבין השלמה עימו. אנשים כמוני (יש אלפים כאלה) שחגגו, למשל, את ניצחונה הגדול של ישראל על בוסניה לפני שבוע, כבר שרויים בדילמה גדולה. מה יעלה בגורלנו? נתבשל במיץ של עצמנו, נאבד בהדרגה את החיוּת ואת רוח המרי? עלינו לבחור.

בדרום אפריקה הלכו כמה לבנים חשובים בדרך הבלתי סלולה שבין ליברליזם כמעט מופשט לבין רדיקליזם לוחמני. דניס גולדברג למשל, שגלה ללונדון אחרי תקופות מאסר בדרום אפריקה (וביקור קצר אצל בתו בקיבוץ בארץ) היה אחד מהם. הוא חבר בגלוי לקונגרס הלאומי האפריקאי של נלסון מנדלה שהיה מחוץ לחוק. עוד יהודים ולבנים אחרים הצטרפו לקונגרס, אבל מספרם היה קטן. כמה מהם באו מקרב דוברי האפריקנס (ממוצא הולנדי) שהיו רוב בציבור הלבן ותמכו ברובם באפרטהייד. הם עוררו סנסציה בארצם ובעולם המערבי. במשך שנים ייצגה הלן זוסמן את הזרם הליברלי בפרלמנט הדרום אפריקאי (לרוב השחור לא הייתה זכות בחירה), מחתה נגד זוועות ההפרדה הגזעית ונישולם של מאות אלפי שחורים מבתיהם, אבל זה היה קול יחיד. היא לא "הוחרמה" כמו הרדיקלים הלבנים, והייתה מעין עלה תאנה. זוסמן הזכירה לרבים כאן את שולמית אלוני עם סיעת היחיד שלה אחרי הבחירות של 1981.

החרם על מתנגדי המשטר היה חמור. על המוחרמים נגזר מעצר בית, אסור היה להם לצאת מדרום אפריקה, הדואר שלהם צונזר והושתו עונשי מאסר על כל מי שבא איתם במגע. ספרי הרפתקאות של מוחרמים שהצליחו לברוח מארצם בדרכים עקלקלות ולהגיע בעיקר לאנגליה, ריתקו את מתנגדי הגזענות בכל רחבי העולם. ואצלנו? האם נגייס בתוכנו את הכוחות, כאשר המצב כאן יהיה כבר באמת בלתי נסבל לכל דמוקרט? לפי שעה, עוד מוקדם אפילו לדבר על כך. כמו רבים מחבריי גם אני מוציא את כעסי בעיתון ואפילו בפייסבוק, אבל מודע בהחלט לכך שהרשתות החברתיות פועלות כמו כולאי ברקים. הברק מדליק את השמיים לרגע, הרעמים נשמעים כמו הדהוד של תוף רחוק בימי החורף הקרים, ובתוך דקות גווע רישומן של תופעות הטבע האלה, עד שהיו כלא היו.

"הכלבים נובחים והשיירה עוברת" אמר פעם ראש הממשלה המנוח יצחק שמיר. נביחת הכלבים, אז כמו היום, בעצם נותנת קול מסוים, לא הכי קוהרנטי, למחאה שיש לה צביון הומניסטי ואוניברסאלי נגד עוולות הכיבוש וההתנחלות. מכאן הציניות של שמיר, איש לא סנטימנטאלי במיוחד, שהוציא להורג את חברו הטוב מהלח"י אליהו גלעדי בחולות בת-ים. בתקופת שמיר עוד הייתה נוכחות למחנה השפוי שמשמאל לליכוד, אבל בימי יורשו הרוחני והפוליטי נתניהו המחנה הזה הולך ומתמסמס. יאיר לפיד החזיר חלק גדול מהבורגנות המשכילה בגוש דן לזרועות הציונות הכללית הישנה, שלא בכדי חברה עם תנועת החרות של מנחם בגין לגח"ל (1965). את מפלגת העבודה מוטט אהוד ברק, וכיום היא הפכה לאנדרטה לזכר עברה ההיסטורי. לכן נתניהו פועל בתנאים אופטימאליים, חרף אישיותו הלא מלבבת, הפחדנות המאפיינת אותו והסלידה שהוא מעורר בקרב ליברלים בארץ, בארצות הברית ובאירופה. בשנת 1974 ביקר נשיא ארצות הברית ריצ'ארד ניקסון בישראל, ממש ערב הדחתו מהנשיאות והתקבל כאן בחמימות רבה. הפגנת מחאה קטנה נגד ניקסון (שבה השתתף אפילו יאיר צבן ממפ"ם) לא הרשימה איש. רבים מאיתנו חשבו אז שאנשי השמאל הציוני בהפגנונת לא באו למחות נגד ניקסון, אלא כדי לצבור נקודות להסברה הציונית בקרב הציבור הנאור במערב, שתיעב את נשיא ארצות הברית. בכל זאת, צריך לזקוף את עצם המחאה לזכותם. "קבצנים אינם יכולים להיות בררנים", אומרים האנגלים.

לא נותר לנו אלא לשמור על משלטי הנאורות, כמו מרכזי התרבות החילונית בערים הגדולות, כלי התקשורת שמתנגדים לכיבוש, ועל כל ערוצי התקשורת בינינו לבין האזרחים הערבים. אסיפות המחאה הגדולות נגד חוקי האפרטהייד חייבות להתקיים לא רק בתל-אביב, אלא גם בנצרת ובאום אל פאחם. "אחווה יהודית ערבית" איננה רק סיסמה רדיקלית, אלא חבל הצלה לכל החברה הישראלית.

  • פורסם בכל העיר, 28 נובמבר 2014
תגובות
נושאים: מאמרים

11 תגובות

  1. שירה הגיב:

    החלוקה היא כבר לא ליהודים וערבים אלא למפוקחים בעלי גישה אנושית וכאלו שלו. יש ערבים שנהנים מאוד מהכיבוש, ביניהם גם פלסטינים. החמאס גורף מיליארדים על כל מלחמה. ברמאללה יושבים חלק מהאוכלוסיה נבדלים מעם בבתי קפה עם מחירים שערורייתיים לת"א! החלוקה היא לקפיטליסט האכזר שניזון מדם האחר לעומת הקורבן. אמנם החוק נוטה לטובת היהודי, אבל "יהודי" שיש לו לב ושכל, יוותר על טובות ההנאה, ילך לגור בשכונה מעורבת, ילך לעבודה בעבודה שלא מרחיבה את הפער, שתורמת משהו, יכתוב נגד, יוותר על מענקים שניתנים ליהודים בלבד. מה זה בכלל יהודים וערבים? למה אנחנו מסכימים עם ההגדרה הזאת? מישהו פה שומר שבת? אז מה זה לעזאזל יהודי ומי יקבע לי מה אני ואיזה דם זורם לי בגוף? אם כבר איזושהי חלוקה מציאותית אז בין "מערביים" ל"מזרחים" כשמזרחים היא תרבות שבטית (בין אם יהודית ובין אם ערבית) ומערביים זו תרבות אינדבדואליסטית שבמרכזה חירות ושיוויון לכלל בני האדם.

    • צדוק התקוה הגיב:

      שירה
      האם המשפטים האחרונים שלך לא נגועים בגזענות מערביים" ל"מזרחים……………………..

    • צפור בודד הגיב:

      היהדות אננה רק דת. אלא תרבות, עממיות ולאומיות. החברה היהודית אננה מורכבת רק מבעלי דת משותפת, אלא מבעלי היסטוריה, קשרי דם וגורלות משותפים.
      בכל השאר, מסכים איתך.
      אחד הדברים שנוהגים אני וחברי הערבים לעשות, הינו לקונן על כך שתרבויותינו המפוארות, אינן יכולות לשכון זו לצידה של זו, בשל אותם "נוכלים" בצידה השני "השולט", של המערכת.
      אך את הקפ"ח הזה, ניתן למגר רק בעזרת סוציאליזם.
      והרי לך בעיה, משום שאלה המסוגלים לעורר הסוציאליזם, אינם עוסקים בכך אלא בהתנצחויות אישיות בינם לבין עצמם, או בחטוט משמים במכניזם של הקפ"ח.
      ראי בעצמך כמה ההרי מילים נשפכו בגנות הקפיטליזם בתוכינו וכמה מעט בשבח הסוציאליזם ותקומתו.

      • צפור בודד הגיב:

        צדוק, אין גזענות בדברי שירה, כי אם כבר, גזעיות: הבנת בסיס אופיו הפרטי והחברתי, של האדם.
        שיש כאלה ביננו הנוטים אחרי האינדידואליזם ויש כאלה הנוטים אחרי השבטיות.
        היא חלקה אותנו בהתאם, ל"מזרח" ו"מערב" ובדיעבד, מבקשת מכולנו לראות, שחיבים לשאוף לשת"פ בין שני הצדדים, כמשתמע.

  2. צדוק התקוה הגיב:

    מכובדי מר חיים ברעם כתבתי כבר פעם "אין לכם אוגדות" העם בימין / מרכז על איזו אחווה יהודית ערבית אתה מדבר כאשר ערבים אזרחי ישראל חוסמים כבישים הורסים ושורפים בהפגנות כאן בלב המדינה וצועקים בדם ובאש נפדה את פלסטין ומהללים את השאהידים [ראה ח"כ אמחד טיבי] כאשר בצמתים זורקים אבנים על רכבים של יהודים ושורפים מכוניותעל איזו אחווה אתה מדבר
    https://www.youtube.com/watch?v=Nz2i7ps6DWA
    זוהיר אנדראוס ערבי ישראלי הוא העורך הראשי של העיתון הערבי "מע-אלחדת'" היוצא לאור בטמרה,אם תעמיקו לקרוא את דבריו בכתבה זו,תוכלו לראות שבעצם,אבו מאזן לא מוסמך לדבר בשם העם ה"פלסתיני", והעם הפלסתיני לא יסתפק בגבולות 67.http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4059222,00.html
    מה אומר הדבר שישראל צריכה להיעלם הפלסטנאים לא יסתפקו בגבלות 67?אחווה יהודית ערבית??

  3. עלי הגיב:

    ההשוואה לדרום אפריקה היא ניבזית
    ברעם חסר מושג (וגם לי אין מושג) מה בדיוק התרחש בדרום אפריקה של האפרטהייד.
    אני יודע שהבורים ההולנדים אימצו את תורת הגזע הנאצי וגם האנגלים עם תחושת העליונות
    כלפי הילידים שנבעה ממאות שנות קולוניאליזים וטיפוח מעמד אריסטוקרטי עליון בארצם
    הם הבסיס ליצירת מדינת האפרטהייד הדרום אפריקאית
    בישראל אין מסורת של מאות שנות מלוכה ואצילים ולורדים מיוחסים כמו שיש במדינות אירופה
    בדיוק להיפך.
    הרצון ליצור שכבה של אנשים בעלי כוח (אשר הוא המקור לפאשיזים)קיים אצל קבוצה קטנה ביותר
    אשר ברובם אינם פאשיסטים לפחות לא במודע (הם משרתים אינטרס אמריקאי ולדעתם זה
    לטובתה של המדינה ובכך הם טועים)(סטנלי פישר הנגיד לשעבר הסביר שבכל מדינה יש מספר משפחות קטן אשר שולטות בכלכלה "דבר טיבעי"בעיניו)
    להיות פאשיסט באירופה זה חלק מהפוליטיקה מאידך להיות פאשיסט בישראל זה כתם שחור ולכן קבוצה קטנה ביותר מהימין מנסה להפיץ בישראל את התורה הפאשיסטית אבל עושה זאת בהחבא.
    לא צריך לרוץ לקצה השני של המפה הפוליטית כדי להלחם בפאשיסטים כפי שמציע ברעם
    זו לא בעיה לחשוף את הפאשיסטים כל משכיל יכול לזהותם

  4. עלי הגיב:

    אנקדוטה קטנה
    לפני שנים התקיים ויכוח בפני קהל בין פרופסור לייבוביץ לבין אלדד שייב (המתרגם של ניטשה לעיברית) מכיוון שהתקופה היתה לפני הפסח הויכוח היה על ההגדה של פסח.
    לאחר שהתנגחות החכמים תמה פגשתי את לייבוביץ בחדרו בגבעת רם מכיוון שמיהר לביתו הוא הזמין אותי ללוות אותו לקו 9 לרחביה.
    "האם ידעת ששייב השתמש בך כדי להרצות את התורה הפאשיסטית"? שאלתי את לייבוביץ
    "לא ..אולי תסביר"?
    "העיקר הראשי של הפאשיזים זה לזהות את העם כערך עליון… העם הוא מושג רוחני עמוק אשר
    אפשר להגדירו כרצון של כוח עליון… ושייב הבליט את הוצרות העם בזכות התערבות האל
    אשר מוציא אותם ממצרים מגבש אותם כעם במדבר ומעניק להם חוקים (לוחות הברית)
    העקר השני של הפאשיזים זה המלחמה "ויוציא אותם בזרוע נטויה וביד חזקה" המלחמה הכרחית לקיומו של העם העם נוצר בגלל המלחמה עם צבא פרעה.
    העיקר השלישי של הפאשיזים ..העם זקוק למנהיג וזה בהגדה של פסח משה
    העיקר הרביעי העם זקוק לגיבורים בהגדה של פסח זה נחשון אשר קופץ ראשון לתוך הים"
    מסתבר שלייבוביץ לא שם לב ששייב המתוחכם טמן לו מלכודת והשתמש בו כדי להרצות על עיקרי
    הפאשיזים במסווה של ה

    • אווה חדד הגיב:

      אל תאמר מסתבר שליבוביץ… אלא אמור מתברר שליבוביץ…
      אין כאן כלל וכלל עניין של הסתברות. בו בזמן גם אין כאן עניין של נוקדנות מצידי.

  5. רמי הגיב:

    אכן, בצדק מכנה הכותב את ראש מפלגת יש עתיד בשם "יאיר לפיד החזיר". לשאר ההערות אני מסכים אבל דומה שהעם אינו בשל עדיין.

  6. חיים הגיב:

    ראוי לציין שאת השלט שאתה מציג בתמונה כאן, סיפקו שמאלנים טובים להפגנה. מה שנקרא טובל ושרץ בידו, התעלול האינפנטילי היה, ״האם הימנים יזהו את הרפנרס הגרמני״, נחש מה, הם לא זיהו, אולי כי בפריפריה החינוך פחות טוב, או אולי כי מעניים אולי תצא תורה, אבל מעט תורה מצליחה להגיע אליהם.
    בכל מקרה, חסר רק שהשמאלנים המאגניבים, האירוניים והמודעים לעצמם, יחלקו אלות בהפגנת הימין הבאה ויצלמו את הנבוט שחבריהם יקבלו בראש.

    אחר כך ברעם יקונן על אובדן הליברלים, למי נשאר כח לטרחנות המתנשאת והאינפנטילית שלכם?

  7. שואל הגיב:

    כמו בארה"ב ורבות ממדינות אירופה המערבית זו מזמן לא דמוקרטיה, זו פלוטוקרטיה במיטבה.
    האם יש מצב שאדם/מפלגה ללא מקורות כספיים עצומים ייבחר? והמקורות הכספיים הם השליטים האמיתיים. הם קובעים מי ייבחר ובעיקר מה הוא יעשה אחרי הבחרו.
    צריך דוגמא יותר מובהקת מראש הממשלה האחרון?

הגיבו לעלי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים