הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-28 בנובמבר, 2014 3 תגובות

שרת ההתרבות לוקרציה קוחונס דורשת להוציא לו' צו עיכוב יציאה מהארץ. חשש שאותיות נוספות יעקרו אל מעבר לים. האות חית: "האני הלאומי שלי יציב. אני מקווה שגם חברי מאגף התברואה, הריש והאלף, יפגינו ממלכתיות אסלתית."

בכנס חירום שהתקיים זה לא מכבר במרתף הנידח של האקדמיה ללשון עברית בירושלים, בהשתתפות נכבדי/ות השפה על מגזריה השונים, הודיעה האות ו' החיבור כי היא מתפטרת מכל תפקידיה הציבוריים ובדעתה להוציא בקרוב דרכון אירופאי ולעקור אל מעבר לים. שרת ההתרבות, לוקרציה קוחונס פנתה לראש הממשלה, בובו הראשון והאחרון בדרישה למנוע את יציאתה מהארץ מחשש לפגיעה בסולידריות המקומית. תשובתו מתמהמהת לפי שעה.

כותבת כתיבה עט נייר שפה Stipula_fountain_pen(מקור)

בין המשתתפים בכינוס שאורגן על ידי הארגון "אוי וויס מיר": שמות עצם, מילות גוף, יחס, קריאה, שאלה, תנאי, ראשי תיבות וכן שורשים, עיצורים, כינויי גוף, הטיות וכולי. גזרת השלמים התייצבה במלואה בהוראה מגבוה ושלחה מבטים זועפים לעבר התומכים הנלהבים בדברי ו' כאותיות בג"ד כפ"ת, בומ"פ וכן קובוץ בגלל נעוריו בקיבוץ חוקוק, שורוק השורק מנחל שורק, שוא נע – ניקוד שלא מוצא היכן להניח את הרגלים – ושוא נח שנרדם היכן שרק עוזבים אותו במנוחה.

ו' החיבור שימשה במשך שנים פעילה מרכזית בעליות החלוציות, בייסוד ההסתדרות וחברת העובדים, בשידוד מערכות שהובילו להקמת המדינה העברית, בתמיכה מסיבית בכור ההיתוך, שליחת ציבור בין קהילות יהודיות בארץ ומחוצה לה, דוברת ראשית באסיפות הבונדס, שגרירה נודדת מטעם משרד החוץ ובעלת קיוסק בשטח הגדול ביפו בימים המפוארים דאז.

בדמעות שליש, בכי מרורים ולקול אנחות, מחיאות כפים וסערת רגשות, שלא נראו כמותם במרתף מאז הוצאת הספר "ודייק", גוללה ו' החיבור את חייה מהתקופה הפרוטו-כנענית ועד היום. "בתקופות הכי קשות שלי, בזמן השלטון המצרי, האשורי, הבבלי והמאבק ב"ספר הלבן" לא חשבתי ולו לרגע לצאת מגבולות ארצי האהובה אלא אך ורק למסע התרמות בהתנדבות, כמובן. אבל עכשיו נשברה לי הזין לגמרי מהמדינה הזאת ההופכת כל מוסא ישיר למושא עקיף, בגלל זילות השפה בכל אתר ובכול פינה והניצול הציני-ציוני שלי ושל חברותי הטובים וחברי החביבים לטובת סיכות ביטחון חלודות ושיבוש קלוקל במהלכי משפטים, חיבורים וחלקי דיבור."

כתבנו הדיפתונג מציין כי הדרמה הגיעה לשיאה כאשר האות שאחרי הו' באלף בית העברי עלתה על הבמה ללחוץ את ידי הנואמת הראשית, מעשה שהרגיז את טעמי המקרא שקראו למנחה הערב, מר סמיכות רבים, למחוק את הדברים מהפרוטוקול כי זו פגיעה בממשלה המכהנת. לשמע דברים אלו קפצה האות נון שישבה בקדמת הבמה וצרחה: "על הזין של מזרחי השלטון הממאיר הזה!" שופט קו שהיה במקום ועגב בגסות רוח על אחוריה של הצירה נאלץ לעזוב את משמרתו כדי להוציא כרטיס אדום לשתיהן. הסגול שם לו רגל והוא נפל מלוא קומתו ארצה וחזר כעבור שעתים בלווית כמה בריונים מתנועת בית"ר שלא הבינו במה מדובר והסתלקו כשהם יורקים לכול עבר.

בהצהרה פומבית ביותר הודיעה האות חית כי היא נשארת על משמרתה, מעולם לא נטשה את הספינות השקועות של ההיסטוריה וכי היא מקווה כי גם האותיות ריש ואלף, המשמשות יועצות בכירות במינהל התברואה של איגוד הערים באשר הם, ימשיכו לגלות נאמנות לדגל וכי האני הלאומי שלהן יציב מאין כמותו.

כאמור, השרה קוחונס פנתה הן לראש הממשלה והן לשרת המשפטים להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ. בנימוקה אמרה קוחונס כי מעריציו של הזמר המנוח, אריק אינשטיין ביקשו ממנה לפעול בנדון ולמנוע בכל מחיר את עזיבת ו' החיבור שימיט אסון על המזמור הקלאסי "אני ואתה נשנה את העולם." שרת המשפטים סירבה בכול תוקף לבצע את הדרישה בעוד בובו אמר לקוחונס: "מיידל'ה זה מצויין. בשלב זה נעכב את הוצאת הצו… ללא ו' החיבור ה"אתה" ילך לכול הרוחות ויישאר רק "אני", ואז כולם ידעו שאני "האינשטיין" הגדול ביותר מאז המצאת המיונז, הרבה יותר מאריק וגם מאלברט. אני לא רק מלך של איזו מדינונת מצ'וקמקת במטרים האחרונים של אסיה, אני הולך להיות קיסר המערב. את עוד תיראי! כולם עוד יראו איזה תגלית תצא ממני! הא? הא!?"

תגובות
נושאים: מאמרים

3 תגובות

  1. דליה שור הגיב:

    מבריק ביותר ומצחיק
    יש לך רעיונות מדהימים אבשי
    אגב
    שכחתי מה זה דיפתונג

    • צפור בודד הגיב:

      מוטב שלא תדעי, משום שהדיפתונג (הפיכת שתי תנועות פתוחות ל"הברה" אחת), בא להטיל דופי על הגוי מסוים לטובת היגוי אחר ובכך מכוון בכלל לידי מי שעומד מאחורי כל זה, המנסה לגנוב מתחת לאפינו אבן טובה המכילה אין סוף גוונים ושקיפויות ולכסותה ולדמותה כסתם אבן, המכוסה במשטח דו מימדי שקומט לו על על פניה, בודדה כביכול וחסרת כל ערך ממשי, אלא רק אולי, ככלי בפטפטת מוסכמת מראש.
      התנ"ך למשל הינו דוגמא טובה לכך. שהרי מילותיו יכולות להיות נהגות בכל דרך שהיא.
      כך גם דיברי ספרות, שירה, מחזאות וכיו"ב, אפילו תגובתי זו.
      והענין המיגע הזה של הטעמות מילה על הברותיהן, הולך עד ל"מילעיל" ו"מילרע", שם בכלל מי שעוד לא הסתבך והתבלבל, שיקום!

  2. יוסף שמש הגיב:

    יפה מאד . נהניתי עד מאד מהשיעור בדגדוג ואני מתכוון להעביר את יצירתך עם האחוריים של הצירה למתי מעט
    המורים שכל עוד בלבב פנימה הם ידאגו שהעברית תישאר חיה ונושמת. ועל ה—– של כולם .

הגיבו ליוסף שמש

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים