הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-17 בדצמבר, 2014 9 תגובות

לקראת הבחירות

ממשלת נתניהו התפרקה ויש בציבור תחושה של נמאס מנתניהו. אלו חדשות טובות. החדשות הרעות הן שלא נראה שינוי באופק. נתניהו הוא שקרן, מדבר שלום ועושה מלחמה, ממלמל מעת לעת על שתי מדינות אבל מעמיק את מדינת האפרטהייד. מדבר על צדק אבל מעשיר את העשירים ומכביד את עולו על העניים.

הוא לא השקרן היחידי בממשלה, חבר אליו יאיר לפיד  שהקים דיקטטורה מפלגתית בשם "יש עתיד", והתגלה כנוכל פוליטי שהצליח להוליך שולל מאות אלפי מצביעים מהמעמד הבינוני בהבטחה כי ידאג להם.  בפועל דפק אותם והישגו הגדול שהצליח כשר האוצר לדרדר אלפי ישראלים מהמעמד הבינוני לשכבות העוני.  יוקר המחיה בישראל  הופך גם את חיי המעמד הבינוני לסיוט מתמשך.

הצרה היא, שאין אלטרנטיבה של ממש שיש לה סיכוי לנצח בבחירות שיערכו במרץ 2015.  הטוען לכתר, ראש האופוזיציה ויו"ר מפלגת העבודה, יצחק הרצוג, הוא אופוזיציה דה לה שמאטה; חבר באליטה החברתית וכלכלית של המדינה; בנה היקר של חונטת הון שלטון, ולכן הוא חלק מהבעיה ולא הפיתרון. הבייבי פייס של הרצוג עלול להטעות , כך גם חיוכו ונימוסיו הטובים. הרצוג נמנה עם מחנהו של אהוד ברק, האיש שייבא מארה"ב את בשורת ה"אין פרטנר" ואחראי לפרוץ האינתיפאדה השנייה. הוא היכה בשמאל, שטרם התאושש, וסלל את הדרך חזרה לשלטון הליכוד. במערכת הבחירות בשנת 1999 היה הרצוג אחראי, או בין האחראיים,  לגיוס כספים לעמותות השונות שברק הקים למימון מסע הבחירות. כאשר עלה החשד כי גיוס הכספים כרוך בעבירה על חוק הבחירות,  החלה חקירה משטרתית. הרצוג זומן לעדות אולם סרב להעיד ושמר על זכות השתיקה. התיק נסגר. כך נוהג חבר בכנופיית מאפיה ולא איש ציבור הגון והוגן.

במסיבת עיתונאים שקיים יצחק הרצוג ושרת המשפטים המפוטרת ציפי לבני, לרגל ברית הזוגיות הפוליטית שהשניים חתמו לקראת הבחירות, העלה הרצוג על נס את הערכים שקיבל מבית הוריו. מאחר ואמר זאת,  אני מרשה לעצמי להזכיר לו כי אביו הגנרל,  שהיה המושל הצבאי הראשון בשטחים הכבושים, יזם מעין טרנספר כאשר עודד פלסטינים לעבור לירדן והעמיד  לכך אוטובוסים.

כנשיא  חנן את רוצחי מחתרת הטרור היהודית שנשפטו למאסר עולם ושוחררו עקב החנינה לאחר שבע שנים, שגם אותם עברו בתנאים משופרים. למרבה הבושה זו הייתה החותמת הנשיאותית לתועבה הגזענית שדם ערבי הוא זול בהשוואה ליהודי.

ציפי לבני, בעלת הופעה טלוויזיונית מרשימה, שהצליחה במידה רבה ליצור זהות בינה לבין מו"מ להסדר מדיני, תמכה בנחישות בכל מלחמות עזה על פשעיהן, וחידה היא כיצד נפלו ברשתה מצביעות ומצביעים שלפני הופעתה הצביעו מרצ.

לכן לא התפלאתי שהשניים במסיבת העיתונאים הסתפקו בהצהרות כלליות לא מחייבות שעליהן חוזרים בכל מסע בחירות. גם המו"מ המתנהל  עם מופז ,פליט קדימה, לצירופו לברית החדשה לא מבשר טובות. שאול מופז כיהן כרמטכ"ל ושר ביטחון, מהאכזריים שידעה ישראל. אם יוגשו כתבי אישום לבית הדין הפלילי הבינלאומי על פשעי הכיבוש הישראלי, מופז יככב ברשימת הנאשמים. תשאלו את לבני והרצוג מה הם גבולות המדינה הפלסטינית לפי תפישתם, והם יסתפקו באותה תשובה של נתניהו – זה לא הזמן. בקיצור, לא מפלגת שמאל, אלא עוד מפלגה המצטופפת בחלקה הגדושה של "מרכז", שתמשיך לדשדש  עם "התהליך" עד בוא המשיח או עד שארה"ב ואירופה יחליטו שנמאס להם וילמדו את הבריונים בינה.

ייתכן ואני טועה והשניים עברו מהפך, גם אז לא יוכלו להגשים דבר ממשי. אפילו יתרחש הנס ומפלגת העבודה תרכיב את הממשלה, היא תזדקק לקואליציה עם מפלגות ימין ואלה כבר ידאגו כי הכל יישאר על כנו, האשפה לא תפונה. האם פירוש הדבר שאין תקווה?   בוודאי שיש. צריך פשוט להסתכל שמאלה.


בג"צ פוליטי

אחת ההצלחות של התעמולה הישראלית היא שיווקו של בית המשפט העליון כשומר החותם של זכויות האדם. יעיל במיוחד בתחום זה היה אהרן ברק כאשר כיהן כנשיא בית המשפט העליון.  הוא טווה רשת קשרים בינלאומית עם שופטים עמיתים ופרופסורים למשפטים באוניברסיטאות המובילות בעולם, הופיע כמרצה אורח  ותמיד נשא עימו תרגום לאנגלית של פסקי דין נאורים, היו גם כאלה, וזה עשה רושם כביר. כאשר הייתי במסע הרצאות בארה"ב, חלקו הגדול היה באוניברסיטאות, וסיפרתי להם על דרדורה של מערכת המשפט הישראלית לדרגת שפחה של השב"כ  וצבא הכיבוש, היה בקהל מישהו שהעיר בקריאת ביניים, "גם ברק"? עניתי לו,  לא גם ברק אלא בהנהגת ברק. מספרים לכם סיפורים על מערכת משפט עצמאית וליברלית שאינם אלא תעמולה זולה. מערכת המשפט האזרחית בישראל , מהשלום עד לעליון אישרה והלבינה באמצעות מכבסת מילים כמעט את כל פשעיי הכיבוש והאפרטהייד, החל מיירי על אוכלוסיה אזרחית ועד לעינויים וענישה קולקטיבית. לאלה יש להוסיף את מערכת השפיטה הצבאית בשטחים הכבושים, מערכת מרושעת ואכזרית המהווה משאב למשרות שיפוט בתוך ישראל. הולך וגדל מספר השופטים מקרב השפיטה הצבאית והמתנחלים המזהמים את המערכת האזרחית לכל אורך השדרה.

גדעון ספירו בהרצאה באוניברסיטת ייל, 1996 (צילום: Yale Daily News) קטן spiroyale580גדעון ספירו בהרצאה באוניברסיטת ייל, 1996

כל זאת נכתב כפתיח למחזה מביש שהתרחש בבית המשפט העליון.

לפני מספר ימים התקיים בבית המשפט העליון דיון בעתירתה של ח"כ  חנין זועבי נגד החלטת ועדת האתיקה להרחיקה מדיוני הכנסת  למשך שישה חודשים. זו החלטה של מצדה פרלמנטרית, התאבדות קולקטיבית לחיסול הדמוקרטיה . היא פוצעת את חוט  השדרה שמאפשר לחבר כנסת  לפעול ללא חשש התנכלות, הלוא הוא חוק החסינות. האינטרס של כל חברי הכנסת הוא לשמור מכל משמר על החסינות כדי שיוכלו לפעול ולדבר חופשי. ממשלות והרכבי כנסת משתנים. האיבה לחנין זועבי, אותה הובילה בכסילותה ח"כ מירי רגב מהליכוד, העבירה אותם על דעתם והם ירו בעצמם. זועבי נענשה על עמדותיה המאתגרות את הקונסנסוס הישראלי,  אבל בדיוק לשם כך  נועד חוק החסינות, לאפשר לזועבי להרגיז את מי שהיא מוצאת לנכון.

תפקיד השופטים, אילו מלאו את תפקידם, היה במקרה זה פשוט: לומר לרוב, אסור לכם לרמוס את המיעוט, זהו  כלל גדול בדמוקרטיה, ופעלתם בניגוד לחוק  החסינות, על כן אנו מהבטלים את  החלטת ועדת  האתיקה. פשוט ולעניין. אבל לא כך נהגו שופטי העליון. הם אימצו פרקטיקה הנהוגה במשטרים טוטליטריים והתחילו לגעור בח"כ זועבי ולהטיף לה מוסר. השופטת אסתר חיות, אומרת לה, כיצד את יכולה לומר כי חטיפת שלושת הנערים והריגתם אינה פעולת טרור? ואני אומר לחיות: מה זה עניינך?  כשאת יושבת על כס השיפוט המוגבה, את לא מרצה בשיעור במדע המדינה, את כבולה אך ורק להיבט החוקי. אם  את מתעניינת בדעותיה של ח"כ זועבי, תזמיני אותה לאחר שעות העבודה לכוס קפה, ותהיי מוכנה שגם היא  תשאל אותך שאלות, כמו למשל: אסתר חביבתי, כיצד  תסבירי את השירותים המשפטיים שאת נותנת מכיסאך הרם למכונת הטרור של הכיבוש הישראלי, תוך כדי שימוש במילים סטריליות של בית מרקחת?

בטקסי השבעה של שופטים חדשים הנערכים בבית נשיא המדינה,  נאמר בנאומים חגיגיים כי הם צריכים לשפוט אף ורק על פי החוק ולא  לפי נטיות ליבם או השקפתם האישית, בוודאי לא לערב את דעותיהם הפוליטיות. מרים נאור וחנן מלצר בזבזו זמן רב על מנת למצוא עוד מקרה של חבר פרלמנט שקרא למצור על ארצו. חיפשו ולא מצאו. אני אומר להם, השתגעתם? על מה אתם מבזבזים את זמנכם? אתם שופטים או שוטרים  במחלק המוסר של המשטרה? לעניין העתירה אין כל חשיבות מה אמרה, שתגיד מה שהיא רוצה, אסור היה להעמיד אותה כנאשמת בפני ועדת האתיקה, ואסור היה להתנכל לחופש הביטוי שלה.  אתם אישרתם תקדים  מסוכן והוא לא ייגמר עם חנין זועבי.

קיבלתי אישור נוסף לתזה שלי, שאין חיה כזו הקרויה שפיטה א-פוליטית. בעיקרו של דבר יש שני סוגי שפיטה, זן המכבדת זכויות אדם וזו המגבה דיכוי, כיבוש וגזענות. בחרתם לטבול במים העכורים של הגזענות. השהות הממושכת באגם הכיבוש, שמימיו היו פעם צלולים,  עברו תהליך של זיהום, הכשיר אתכם לטבול במי האפסיים של בריכת הגזענות. חמישה שופטים דנו בעתירה, ארבעה יהודים וערבי אחד. ארבעת היהודים, בהפגנה שבטית, דחו את העתירה וכמטאפורה ניתן לומר כי ירדו לרחוב והצטרפו להפגנות מהן בוקעות הנהמות  מוות לערבים. השופט הערבי סלים ג'ובראן קיבל את העתירה. ג'ובראן עושה מאמצים להתקבל לתוך הממסד הישראלי. השב"כ ראה בו "ערבי טוב", מושג ישראלי שמבטא שיתוף פעולה עם המערכת השלטונית. כל מי שנבחר לתפקיד שיפוטי חייב לעבור את אישור השב"כ לפיו אין "מניעה ביטחונית" למינוי. ואם יש כזו, המינוי מבוטל. ג'ובראן קיבל את אישור השב"כ. הוא  כתב פסקי דין שלא אחת קוממו אותי. אבל יש גבול להרכנת ראש. בעתירה של זועבי הוא הבין (זאת פרשנותי, לא שוחחתי עימו) כי עמיתיו היהודים פועלים כאספסוף מסית ומוסת שנכנע לרוח העוועים של הגזענות המבקשת להגביל את חופש הביטו של המיעוט.  לכן סבר שיש לקבל את העתירה.   במקרה זה הוא דמה לילד שניסה לעצור  באצבעו את הסכר שנפרץ. יבורך.


מי המור ומי התלמיד?

ועדה מטעם הקונגרס בארה"ב שחקרה את המתרחש ב- CIA פרסמה דו"ח שזעזע את ארה"ב. ממצאי הדו"ח מגלים שה- CIA הוא קן צרעות של שקרנים. נציגיהם מוסרים מזה שנים דיווחים כוזבים לקונגרס ולנשיא. בהופעותיהם של ראשי הארגון בפני הקונגרס דיווחו כי אין עינויים וזכויות הנחקרים נשמרות בהתאם לחוקי  וחוקת ארה"ב. הוועדה גילתה  כי מדובר בשקר גס וכי החקירות לוו ומלוות בשיטות עינויים מהאכזריות ביותר. השיטות מפורטות בדו"ח והן מוכרות לפעילי הוועד נגד עינויים בישראל בהסתמך  על דיווחי פלסטינים  שעונו ונמצאו אמינים. עוד ממצא מעניין: הוועדה בדקה אלפי הודאות שהוצאו מהנחקרים כתוצאה מהעינויים ולא היה מקרה אחד של  מידע נכון. קחו את הדו"ח, תרגמו אותו לעברית, החליפו את ה- CIA בשב"כ וארה"ב בישראל ותקבלו תמונה  אמינה על המתרחש בישראל. לאור שיתוף הפעולה ההדוק בין ישראל וארה"ב בתחומי המודיעין, מותר להניח כי גם בתחום העינויים הייתה השראה הדדית. ההבדל הוא שבישראל לא תקום ועדה פרלמנטרית שתחקור ותפרסם את האמת על המתרחש במרתפי העינויים של השב"כ כי המענים של אתמול הם המחוקקים והשרים של המחר ויד רוחצת יד.


להוציא מחוץ לחוק? לחשוב  פעם נוספת

ראשי ארגון הימין הקיצוני להב"ה נעצרו לאחר שחבריו עצורים כחשודים בהצתת בית הספר הדו לשוני בירושלים. בתקשורת דווח כי נשקלת האפשרות להוציא את הארגון מחוץ לחוק. הניסיון מלמד שלא רק שזה לא עוזר, זה מגביר את הפופולריות שלו. בשעתו הוצאה מפלגתו של כהנא מחוץ לחוק.  חשבתי גם אז שזו טעות ואכן, כוחו של  כהנא גדל והתעצם.

ב- 1972 ראיינתי את כהנא לעיתון הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה "פוסט מורטם". זה היה ראיון מקיף וארוך. לימים סיפר לי אחד מתומכי  כהנא כי שמע מפי כהנא שזה היה הפרסום ההוגן ביותר שנעשה עימו בעיתונות  העברית. השאלות ששאלתי היו נוקבות אבל תשובותיו ניתנו כפי שאמרם, ללא הערות הכוונה של המראיין. כהנא של 1972 היה איש מתון יחסית בהשוואה לכהניסטים כיום. כאשר  אני רואה את הסיסמאות המרוחות על הקירות "כהנא צדק" זה לא גמרי מופרך. הוא צדק בכך שסבר כי הסכסוך לא עומד להסתיים בקרוב וכל עוד הוא ממשיך לבעור, פעם על אש קטנה ולעתים על להבה גדולה,השנאה לערבים גדלה והוא מקבל את חלקו.  האדים הרעילים שהסכסוך מייצר הם קרקע צמיחתו. כהנא, להב"ה ודומיהם נהנים היום מאלפי תומכים כולל בכנסת ובממשלה. הוצאה מחוץ לחוק לא תסייע.  רק ייבוש הביצה וסילוק אדי הרעל יביא לקמילתם.


נעם קמינר ז"ל

נעם קמינר נפטר, עברה הידיעה מאחד לשני. ואני התקשיתי להאמין. בחור צעיר, במיטב שנותיו, מה קורה כאן. ואז סיפרו לי על המחלה,  וזו בוחרת את קורבנותיה  באופן שרירותי. נעם בא ממשפחה נדירה בישראל: שלושה דורות של אנשי שלום. ראובן ודפנה דור ראשון, העבירו את הלפיד השלום וחרות האדם לדור השני בהצלחה מסחררת, ונעם וסמדר העבירו את הלפיד לדור השלישי, מתן וכרמל, גם הפעם בהצלחה רבתי. האב ובנו ישבו בכלא כסרבני כיבוש, והסב והסבתא מפגינים למענם, פעם על ההר מול כלא 6  פעם ליד כלא רמלה, איפה יש עוד  משפחות כאלה?

את ראובן הכרתי בירושלים בשנות החמישים של המאה העשרים, סמוך ללידתו של נעם. היו בינינו לא מעט מחלוקות, כמובן גם הסכמות, אחרת לא היינו שותפים למאבקים במסגרות שונות. מה שהפעים אותי אצל ראובן הוא היכולת לעמוד שנים על גבי שנים מול חברה עוינת, לעתים מיעוט ממש שנוא, אבל הוא שידר נחישות של מי שמבין כי יש כאן מאבק ארוך טווח ולא כל אחד ניחן ביכולת ובסבלנות להתמיד 80 שנים ויותר. אם אינני טועה, נעם, מתן, כרמל וסמדר ניחנים בתכונה דומה, נחישות שקטה, לא מתגרה, לא צעקנית, אבל מוצקה דיה  של מי שמודעים כי המאבק הא ארוך טווח  וברור מראש שיהיו מי שיפלו בדרך.

לא הייתי חבר אישי קרוב של סמדר ונעם באותו מובן של ביקורי משפחות, בכל זאת הפרש של 18 שנים. אבל היינו חברים למאבק ביש גבול, בועד נגד המלחמה בלבנון, נפגשנו בהפגנות נגד הכיבוש, הכרנו אחד את השני ותמיד ברכנו איש את רעהו לפחות בשלום ומה שלומך. עד שנפלה בחלקי שעת חסד עם נעם וסמדר. במרץ 2013 ביקרנו ביקור סולידריות את הסרבן הדרוזי עומר בכפרו בגליל. כשהגיעה שעת החזרה חיפשתי טרמפ לתל אביב. נעם אמר לי יש לי מקום, בוא איתנו. הייתי נוסע יחיד בנוסף כמובן לסמדר ונעם שנהג. כמעט שעתיים של נסיעה שבמהלכה התפתחה בינינו שיחה. דיברנו על הא ועל דא, גם קצת פוליטיקה אבל לא רק, סגרנו כמה פערי מידע והאמת היא שאינני זוכר את כל הנושאים שנכללו בשיחה. אני זוכר שהכל התנהל ברוגע, בנעימות, בתאום מלא עם הנסיעה שהייתה אף היא רגועה. כשהגענו לתל אביב הוא הסיע אותי לביתי הגם שהוא מצוי בקצה אחר של העיר. חוויית הנסיעה עם נעם וסמדר הילכה עלי קסם ואת הזיכרון הקסום הזה רציתי לחלוק עם הקוראים.  נזכור אותו באהבה.

תגובות
נושאים: מאמרים

9 תגובות

  1. ביינתים זה קרה! הגיב:

    גדעון ספירו חתם את מאמרו לפני שנודע על השיחה ש"שינתה סידרי עולם".
    * היום שוחחו נשיא ארה"ב אובמה, ונשיא קובה ראול קאסטרו במשך 3/4 שעה והסכימו לשחרר אסירים ולשנות את מדיניות ארה"ב! זה בא בעקבות ההצבעה באו"ם, שבא הוכיח העולם שהאמברגו שהטיל ג'ון קנדי על קובה הביא לבידודה של ארה"ב בעולם. במקום שהמשטר הקובני ייעלם, מספר המדינות שבהן שולט השמאל באמריקה הלטינית גדל וצמח פלאים. מסתבר שאפילו לגרורות הקטנות של ארה"ב (באוקינוס השקט) — מיקרונזיה ופלאו — נמאס, והן נמנעו מלתמוך במדיניות האמברגו שבה נקטה ארה"ב נגד קובה מאז "מבצע מפרץ החזירים". כך בּוֹדְדוּ ארה"ב ("הידידה הגדולה") וידידתה ישראל ("הגרורה הקטנה"), שהיו היחידות שהצביעו נגד רוב העולם.

    ** מאמר המערכת ב"הארץ" ("מצוקה אמריקאית") מסביר ש"וושינגטון המשיכה לגבות את העמדה הישראלית… למרות שמדיניותה בשטחים מכבידה על ארה"ב לנהל מלחמה יעילה ומתואמת עם שותפותיה". נראה שבמערכת לא הבינו שישראל היא "השוטר האמריקאי" במזה"ת.

    *** "האופוזיציה הסורית" (שנתמכה בידי ישראל) החליפה צבע: ה"ידידוֹת" הפכו לתומכות דאעש, והן יושבות ליד קו ההפרדה בגולן הכבוש.

  2. ‎ה' שלנו והאל שלהם לא שונים! הגיב:

    הימין הישראלי טוען שדרישת העולם לנסיגה מהגדה הכבושה זה "צעד חד־צדדי"…
    ‎אלא שהמעצמה היחידה בעולם החלה לשנות את דעתה. במקום הנאבוט שנתנה ארה"ב לישראל כשמינתה אותה לשריף האחראי לשמירת מלכי סעודיה, ירדן, ונסיכי הנפט בקטאר, בחריין, עומאן והאמירויות… עכשיו ארצות הברית החלה להציע לישראל לסגת מהשטחים הכבושים. זאת קשה לממשלת המתנחבלים להבין, שהרי הלבנים באמריקה כבשו את צפון אמריקה משבטים שכונו "אינדיאנים", והנשיא ג'ורג' וושינגטון טען >> כמו מפקד "גבעתי", להבדיל << כי האינדיאנים אינם אלא "חיות טרף")…
    ‎אלא שההיסטוריה תישאר בספרים, והמדיניות החדשה תתפוס מקומה. ומי שלא מבין זאת יוכרח לקפל את "אלוהי צבאות" שלו, ואת מתנחליו, ולהחזירם לישראל (20,700 קמ"ר) כדי שהפלסטינים יוכלו להקים את מדינתם בארצם שהצטמקה (כ-7000 קמ"ר).
    ‎ומה יקרה אם תסרב ישראל להצעה? הצעתי למאמינים היא: לכו לארוז, הזמינו כרטיס וטוסו מכאן!
    ‎כי העולם לא ייתן לישראל לחמוק עוד שנים מציות לחוק הבינלאומי! (המשך)

  3. ‎ה' שלנו והאל שלהם (חלק ב) הגיב:

    , By Hook–or–By Crook יתקפו המתנחבלים כל מי שיעז להשוות בין ה' לאל שלהם. . . הם רגילים לשפוך את זעמם ברוגז ובאיומים להתחזות לצדיקים גמורים, ולשאול בתמימות מעושה ומאוסה: 'איך מעז כותבי המאמרים לקרוא לפינוי הגדה "הזדמנות"? הרי זה ממש פגיעה חמורה ב"קודש הקודשים" שלהם, במצוות האל שהציע ל"זרע אברהם" לקחת את מה שניתן (מנהר מצרים עד הנהר פרת)… הם יציעו "להיפרע מעמלק", להשמיד, לגרש ולטרנספר… אלא מה. כי שלום לא נמצא במילון שלהם. רק גזל, גירוש ומלחמת דת…
    ‎אמנם האל שלנו ושל המאמינים בנביא מוחמד לא שונה בהרבה, וגם האל של ישוע הנצרתי היה מונותאיסטי… אבל לצרכי הוויכוח הם לא יכירו בעובדה שוואראקה איבן נאופל ورقه القرشي שלימד את הנביא מוחמד, היה קרוב של חדיג'ה, אשתו היהודיה של הנביא.
    הרי הציונים טוענים שרק לנו (הכוזרים) ניתנה הארץ, ולכן אנו, ובמיוחד חיילי "גבעתי", מצווים לפעול כדברי אל"מ עופר וינטר ("להילחם כנגד אויב המנאץ שמך")… למרות שהפלסטינים רק <> בהתנגדם (כמו רוב אומות העולם) לכיבוש ארצם בידי הנשבעים בשם ה' "להכרית אויב". אלא ש‎אצלנו, "לא חוזרים בלי לבצע"…

  4. פורת בן חנן הגיב:

    הערה בעניין חיים הרצוג, אביו של הבשורה הלבנה החדשה "בוז'י": הרצוג האב היה כישלון מהלך. הוא מונה לראש אמ"ן (בעיקבות הדחתו של יהושפט הרכבי עקב ביזיון "ליל הברווזים"), והודח בעצמו כעבור כשנה משהתברר שהוא חדל אישים חסר תקנה. ב-1967 היה הרצוג למושל הצבאי הראשון של הגדה המערבית. באוטוביוגרפיה שלו הוא אפילו מקדיש פרק שלם לכהונתו כמושל צבאי של הגדה. אבל פרט אחד חסר בפרק הזה: אורכה של הכהונה. הפרט הזה הושמט מכול הביוגרפיות הרישמיות של הרצוג. למה? כי הרצוג כיהן 8 (שמונה) ימים בדיוק: הוא מונה ב-7 ביוני, וסיים את תפקידו ב-15 ביוני. ליתר דיוק, הוא סולק מתפקידו לאלתר. להדחה לא היה קשר לטרנספר שאירגן הרצוג לאוכלוסיה הפלסטינית בירושלים הערבית הכבושה. נרקיס — בעצמו פושע מלחמה שיזם הרס נרחב של כפרים בגדה (בעיקר לאורך הקו הירוק) — אימץ את יוזמת הטרנספר והרחיבה לשאר חלקי הגדה. אך נרקיס נדהם מהבלגן במימשל הצבאי שפשוט לא תיפקד, הוא הדיח את השוטה הרצוג, ונטל על עצמו את כהונת המושל (מאוחר יותר היא הועברה לרמ"ט רפאל ורדי). בוז'י הוא ממשיך דרכו של המחדלניק חיים.

    • בטטה הגיב:

      שכחת גם שהרצוג האב אחרי שעשה מיליונים בזכות קשרי הון שלטון
      קיבל פרסי ניחומים – התועמלן הראשי של המשטר הציוני באום ואחר כך נשיא שנתן חנינות מופקרות ושערורייתיות למחבלים יהודיים

  5. מרדכי הגיב:

    פשוט לרחם על המגיבים כאן כמה שנאה שנאה הם רוחשים לימין.
    מר ספירו, מעניין שאין לך בעיה מוסרית לרחוץ את ידם של רוצחי ילדים (כמובן בשם ההתנגדות לכיבוש בלבד) אבל אתה סטרילי לחלוטין מחוקרי שב״כ ופוליטיקאים שדעתם שונה משלך.
    שופטי בג״צ אינם פוליטיים והעובדה שהם שאלו את זועבי שאלות של טעם ולא נקטו בלשון בוטה ומשתלחת כפי שאתה נוהג, אינה מעידה על מגמתיות אלא על השמת דברים במקומם.
    אסד – נסראללה – בשארה – זועבי.
    אם הקשר בין האנשים הללו נראה לך מקרי אז שאל את עצמך כמה שאלות נוקבות באשר ליכולתך לבודד עצמך מדעותייך הפוליטיות ולראות עובדות אובייקטיביות.
    המשך כתיבה פוריה ואריכות ימים.

    • כרגיל הגיב:

      צריך שכבר תדע מה שאפילו ילד בגן היום כבר צריך לדעת שהכל פוליטי, בודאי בג"ץ שאלמלא החלטותיו לא היה מתאפשר כ"כ בקלות הקולוניאליזם הציוני לא בצד הזה של גבולות 67 ולא בצד השני. כמובן כך גם דעותיה של חנין זועבי. השאלה היא אם דעותיה הפוליטיות של נבחרת ציבור לפרלמנט מותרות או לא. מסתבר שהדמוקרטיה הישראלית עפ"י קביעת בג"ץ ,"שאינה פוליטית", לא מאשרת סתם ככה את המובן מאליו אלא חוקרת ושוללת זכות זו עפ"י תוכנה הפולליטי.
      אשר ל"שנאת השמאל לימין" הרי שהיא שאינה יכולה השתוות כמובן "לאהבת הימין לשמאל"

      • אהרון הגיב:

        הסעות של זועבי הן לא דעות פוליטיות כפי שהיטיבו להבהיר שופטי בג״צ.
        אני לא יודע איזה קולוניאליזם מתקיים מ-67 ״בצד השני״, ממילא לא ברור מהו הצד השני.
        יש פנים הקו הירוק ויש מחוצה לו.
        לכן, הקולוניאליזם, ככל שקיים, קיים רק מחוץ לקו הירוק – אלא אם לשיטתך גם בתוך הקו הירוק מתקיים קולוניאליזם.
        אני מניח שאתה פוסט ציוני שמצדד במדינת כל אזרחיה ולכן אין על בסיס להמשך ההתנצחות הזאת.
        אגב, אם דעתה של זועבי על רצח שלושת הנערים היא ״דעה פוליטית״ אז גם דעותיו של כהנא הן דעות פוליטיות לגיטימיות לחלוטין שאין למנוע את השמעתן.
        נסראללה – אסד – בשארה. השילוש הקדוש שמהווה אידיאל עבור זועבי.
        צא ולמד – דעה פוליטית מהי.

  6. שירה הגיב:

    קשה לי לשמוע על מתים ונפטרים כי המוות עצמו סתום כמו החיים. מאיפה באנו בכלל? ואם אנחנו לא סוג של חיה אלא יצור שמעניק משמעות לחייו, האם ייתכן שלמעשה חייו נטולי משמעות?
    כל כך הרבה דברים קשים להבנה. היום אתה חי וחייך מלאים, אתה כל עולמם של חיים אחרים ואז אתה נעלם וזהו. אולי לנצח. כאילו מעולם לא היית.
    מבחינה פילוסופית, נראה הגיוני שיש תכלית עליונה לנו ומבחינה "הגיונית" כל הטבע קמל ומתחדש ומשנה צורה אבל כלום הוא כבר לא אותו הדבר.
    נתנחם בזה שכנראה כולנו רק נשנה צורה לאיזה סוג של חומר (כי גם אם אלוהים קיים, מה בדיוק הוא יעשה עם כולנו, יפתח לנו גנון של נשמות?) ונעלם. בדבר אחד אני בטוחה, זה קורה מהר מאוד וזה קורה לכולם.

הגיבו ל‎ה' שלנו והאל שלהם לא שונים!

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים