הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-3 בינואר, 2015 16 תגובות

בשבוע האחרון של שנת 2014 מצאתי את עצמי מתעוות מצחוק אחרי שבאחת הסדרות הדי מטומטמות בטלוויזיה הזכיר מישהו את ה"בוקסיג דיי" (היום "הנוסף" בחג המולד החל ב-26 בדצמבר) ומישהו תרגם זאת ל"יום הקופסאות". הבורות והחוצפה חברו להם יחדיו כדי למצות כמה תכונות בולטות של האדם הישראלי בתחילת העשור השני של המאה ה-21, וזה היה אדיר. אחרי שהתעשתנו קשה היה לנו להבין, מה גרם לפרץ הצחוק שפקד אותנו. אבל כך קלטנו סופית, שהשנה הגרועה הזאת הסתיימה סוף-סוף.

מקבלים את פני השנה החדשה בסידני אוסטרליה, 2007 סילבסטר ניו ייר new  year sylvesterמקבלים את פני השנה החדשה בסידני אוסטרליה, 2007 (מקור)

שלא בטובתי נזכרתי באחד מימיי הגרועים ביותר באנגליה החורפית בדיוק לפני חמישים שנה. יצאתי מאצטדיון וייט הארט ליין מאוכזב מאוד מתיקו אפס גרוע  במגרש בוצי. נכנסתי למזללה זולה של קפריסאי ממולח, שהדיפה ריח חזק של בייקון וטוסט לבן. רעדתי כולי מקור ואז הגיע למקום מכר מטוטנהאם, ששמר על מצב רוח טוב גם בימים רעים. הוא אמר לי שכדאי לצחוק קצת כיוון שיש לזה השפעה מועילה. אכלנו סעודה פרולטארית, נוטפת שומן, מצב הרוח השתפר  ויצאנו אל הנוף הקודר של טוטנהאם היי רוד עם חיוך גדול על הפנים.

חשבתי קצת על השנה החולפת נוכח פניי, וגם על כך שבתוך המלחמה המזוויעה בעזה והכיעור הגזעני המשתולל בארצנו עד עצם היום הזה מצאתי הרבה דרכים להסחת הדעת מהנעשה. לא שאיבדתי את רוח הלחימה שלי נגד הגזענים, אבל הבנתי שאני צריך לחסוך באנרגיה שלי, ולא לבזבז את כולה על זעם אין-אונים. ראיתי המון סרטים טובים, קראתי, צפיתי בסדרות בטלוויזיה, כתבתי פרקים לספר שיש בדעתי להוציא בשנה הבאה, ולא התמכרתי לדיכאון. מה כבר יכולה לעולל לנו שנת 2015, אחרי מה שעברנו ב-2014?

הנה הנחת יסוד אופטימית יחסית: הבחירות לכנסת במרץ לא יחוללו שינוי כלשהו לרעה. מה שהיה הוא שיהיה. נעבור תקופה של משא ומתן קואליציוני, בנימין נתניהו יישאר ראש ממשלה, בוז'י הרצוג ישכנע את מרכז מפלגת העבודה שעליו להיכנס לממשלת ביבי ולכהן כשר החוץ כדי "להציל את מעמדה של ישראל בעולם", מפלגתו של יאיר לפיד, "יש עתיד", כמעט תתפרק והמנהיג המגוחך שלה ימצא אולי ג'וב במשרד נחות יחסית. אביגדור ליברמן וסיעתו המושחתת תשלם מחיר כבד בקלפי. כל התועים בדרכי החיים שיחליטו להצביע בעד בוז'י-ציפי ולזנוח את מרצ יקללו את עצמם ואולי יפיקו לקחים לקראת 2019. הדרת האזרחים הערבים לא תצליח, והרשימה המאוחדת שלהם תזכה בהישגים מרשימים בבחירות. הזרם המפוכח בציבור היוני יבין סוף סוף שבלי מערך משותף בכנסת עם המפלגות הערביות ועם חד"ש היהודית-ערבית ניאלץ כולנו להשלים לדורות עם ממסד של ליכוד, דתיים לאומנים, רוסים לאומנים וחרדים וגם עם גזירות גזעניות ואנטי דמוקרטיות שיבאישו עוד יותר את ריחנו בעולם.

הימין הישראלי הוא עתה מוקצה מחמת מיאוס, ועל כולנו מוטלת המשימה הפטריוטית להביס אותו ואז לטהר את האווירה ולהציג את הליברליזם הדמוקרטי כחלופה אמינה ללאומנות הגזענית והדתית. יש להקים מפלגה סוציאליסטית חדשה בשולי המרכז, כפי שהשמאל הצרפתי עשה אחרי כישלונו הנורא של מנהיגו גִי מולא, שסיבך את צרפת בפשעי מלחמה איומים באלג'יר ובהודו-סין. אם תקום מפלגת עבודה שמאלית והומניסטית יותר תצטרך מרצ לבחור בין ברית איתה לבין מערך הדוק עם חד"ש. אם נצליח למנוע מהליכוד ומלווייניו למחוק את הייצוג הערבי בכנסת, ננחל ניצחון היסטורי שיש לו השלכות גם בהיבטים אחרים של החיים כאן.

מדובר באריתמטיקה פשוטה שכתבתי עליה בשבועון "העולם הזה" כבר לפני כמעט ארבעים שנה. אין צורך להיות בשמאל הרדיקלי כדי להבין: האזרחים הערבים הם התקווה היחידה להדיח את הימין מהשלטון. הם עזרו לשמעון פרס ולאהוד ברק להחזיק את ראשיהם מעל פני המים אבל זכו רק ליריקה עדינה (מפרס) וליריקה גסה (מברק). כדי לבנות מחדש את הברית הזאת המרכז המתון מוכרח להבין את מצבו ואת מצבה של החברה הישראלית. ימי ההתנשאות והשוחד עברו מן העולם, ורק רצון טוב אמיתי יוכל לתקן את השבר שמבעת את הזירה הפוליטית שלנו. אנחנו מחפשים שותפים לכל דבר, לא עסקנים דלוחים שימכרו את בני עמם בעבור משרת סגן-שר.

מי שמוכן לעשות את הצעדים הנועזים הדרושים עכשיו ולהתגבר על העכבות ה"ציוניות" יוכל לתפקד בפוליטיקה הישראלית גם בעתיד. מי שימשיך לקפוא על שמריו ייחשב ובצדק למפסידן חסר ערך, שאין טעם אפילו לאזכר אותו בספרי ההיסטוריה. חוששני שמר הרצוג הוא כבר מקרה אבוד, שבוי באתוסים הישנים של הזרם המרכזי בציונות, ולא מסוגל לעכל חידושים רעיוניים כלשהם. ציפי לבני גרועה עוד יותר ממנו, והז'אנר שלה מורכב מלאומנות אטומה ומאשליה שהיא מדינאית גדולה. עיתונאי חוץ ודיפלומטים העובדים בישראל תולים בה תקוות בלתי מבוססות, והצירוף בינה לבין הרצוג יזין את ההזיות על ישראל החדשה אחרי הבחירות. אין לזה שחר, אבל קשה להאמין שיהיה יותר גרוע. לדעתי, קיימת התעוררות מסוימת בקרב הבורגנות הליברלית ומזרחים רבים מתחילים להבין שיש סתירה עצומה בין שאיפותיהם לחינוך טוב לילדים, לשיכון סביר במחיר הוגן ולביטחון סוציאלי לבין התמיכה בקניבלים של השוק החופשי הפרוע. ייתכן ששלב הגאות בכוחו של הציבור הימני בארץ מגיע עתה למיצויו, ושזרמים פוליטיים וחברתיים חדשים יחפשו דרך אחרת לשינוי של ממש.

השנה הבאה עלינו לטובה (כך אני מקווה) לא תביא לשינוי רדיקלי, אלא רק לשלבים הראשונים של התפכחות מתונה. אם נתניהו ישתולל (למשל, באיראן) ויחשוב במונחים של "תמות נפשי עם פלישתים" הוא עלול להביא עלינו שורה של אסונות לטווח קצר. אבל מעשים נמהרים יהיו שירת הברבור שלו. הציבור יבין שהמתנחלים ותומכיהם בקשת הפוליטית הם בעצם אויביו של העם הישראלי ושל כל התקוות שלו לעתיד טוב יותר, במסגרת העמים החיים במשטרים דמוקרטיים. התרוששות המעמד הבינוני מקרבת אותו באורח אובייקטיבי ולא בהכרח במישור התודעתי למעמדות שכבר התרוששו או היו עניים מלכתחילה. הקשר הון ושלטון שאותו מטפח נתניהו מועיל רק לכמה אלפי ישראלים ומקפח את השאר. קשה להאמין שתהליך ההפנמה של האמת הזו יהיה כל כך ממושך.

היה לנו רע בשנים האחרונות, ולא נוכל להכחיש זאת. אבל נשארנו עם קצת חוש הומור ועם רצון לחיות ואף לחיות טוב, דווקא בארצנו. לא נוותר על חיים בנוסח שבדיה ולא נסכים לקבל תמורתם את הסיוטים המשיחיים של המטורפים שצמחו לנו בזירה הפוליטית. זה תלוי רק בנו.

  • פורסם בכל העיר, 2 ינואר 2015
תגובות
נושאים: מאמרים

16 תגובות

  1. העכבות ה"ציוניות" הגיב:

    מחסום "קליל" שניתן לדילוג…

    אשליות, אשליות…
    אין שום תקווה דמוקרטית, ליברלית שתנתק את הקשר הציוני מאז שהציוני הראשון התחיל לנשל את היליד הפלסטיני ויפתה ציוני כלשהו להתחבר במשהו למאבק האנטי קולוניאלי הפלסטיני.

  2. ערן ארגוב הגיב:

    אולי הרשימה הפוליטית המבריקה והרצינית ביותר שקראתי בעברית בשלוש השנים האחרונות. לא נסתתמו מעינות החכמה בישראל. עכשיו יש להתפלל (מה לעשות? אני מן המתפללים) – שבציבור החילוני השפוי תהיינה אזניים כרויות למסר החכם של חיים ברעם. אמן.

  3. ק.א. הגיב:

    הבמאי אדם קרטיס מביט בקצרה על 2014 – וגם על העתיד המוזר שבדרך:
    (מעין טריילר לסרטו החדש Bitter Lake שיוצג בעוד כ 3 שבועות)
    https://www.youtube.com/watch?v=Ggr8zTJsvZA

    למען האמת התובנות הללו אמיתיות אך כלל אינן חדשות.
    אדם קרטיס, ורבים אחרים, (אולי מחוסר ברירה) ממחזרים את עצמם במעגל שנראה סגור.

  4. רוני ברג הגיב:

    מזל שהשם לא תורגם ל"יום האיגרוף".
    תרגום המונח "Boxing Day" ל"יום הקופסאות" מהווה אכן מיפגן מרשים של בורות ואווילות, אך לאמיתו של דבר הוא אינו רחוק מהאמת. מקור הכינוי במאה ה-19, אז נהגו מעסיקים באנגליה ובארצות אחרות דוברות אנגלית (קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד) לתת למשרתים ולאנשי מיסחר שעימם באו במגע מתנות חג ב-Christmas boxes.

  5. אבנר הגיב:

    נראה לי שאברום בורג קרא את המאמר הזה.

  6. ריש לכיש הגיב:

    אם מקור השם Boxing Day הוא בקופסאות המתנות שנתנו המעסיקים, מדוע תרגום השם ל"יום הקופסאות" מעיד על בורות?

  7. טל הגיב:

    דברים חכמים ונכונים שכתב חיים ברעם. טוב שאברום בורג הצטרף לחד"ש כדי לחזק את המסר של שותפות אזרחית בין ערבים ויהודים.
    דרך אגב, לדעתי, "יום הקופסאות" הוא תירגום די מדויק של המונח באנגלית. היום הזה מקורו במנהג הכנסיות להשאיר קופסאות ובהן מתנות לאביונים בפתחי הכנסיות ביום שאחרי כריסטמס.

  8. מי פה בור הגיב:

    בוקסינג דיי זה בדיוק יום הקופסאות. לפני שמתנפלים על "בורות וחוצפה" כדאי לגלות קצת צניעות ולבדוק בויקיפדיה (ר להלן). חבל.
    וגם לא כדאי כל כך מהר להתגייס למשימות פטריוטיות למען שיפור הציונות שום התפכחות לא תביא מזור ליישות הדתית-צבאית שהיא מדינת היהודים, וכדאי לחשוב על שינוי משטר שכרגע אסור לבחור בו לכנסת הציונית.

    Boxing Day is a holiday traditionally celebrated the day following Christmas Day, when servants and tradesmen would receive gifts, known as a "Christmas box", from their bosses or employers,[1] in the United Kingdom, Barbados, Canada, Hong Kong, Australia, New Zealand, Kenya, South Africa, Guyana, Trinidad and Tobago, Jamaica and other former British colonies. Today, Boxing Day is the bank holiday that generally takes place on 26 December.

  9. עלי הגיב:

    ל-מי פה בור
    אנשי שמאל רדיקלי נוטים לקבוע קביעות פסקניות ללא שום הוכחה
    הקביעה המוזרה "שום התפכחות לא תביא מזור לישות הדתית צבאית שהיא מדינת היהודים"
    שייכת למדור הקביעות המוחלטות בדומה לקביעות "הציונות היא גזענות""הציונות היא קולוניאלית"
    מדינת ישראל אינה ישות צבאית ובטח לא ישות דתית 80% מהיהודים הם חילוניים ולצבא
    אין שום השפעה על החיים האזרחיים או הפוליטיים.
    הפסילה הגורפת של האדם הדתי היהודי גם היא בעיתית מבחינת איש שמאל רדיקלי ואין לה שום הצדקה( בעקר לנוכח העובדה שאיש דתי שהוא ערבי מתקבל אצל השמאל הרדיקלי כאדם אוטנטי)
    אין הצדקה לקיומה של מדינת ישראל ללא הציונות .
    כל מי שטוען טענות נוסח השמאל הרדיקלי צריך להסיק מסקנה ולהגר
    (העובדה שאנשי שמאל רדיקלי נשארים במדינת היהודים מראה על חולשה בסיסית בטענות שלהם)

    • אדם שפוי לעלי הגיב:

      ראשית, עלי, אתה לא מגיע בראש פתוח שמעוניין לדעת ולהבין. אתה – מראש – מעוניין בדיסאינפורמציה, "הסברה" והסחת-דעת. לכן אתה מיתמם ו"מחפש הוכחות" (האסטרטגיה של הקוזאק הנגזל). הוכחות אינן שוות כלום למי שנחוש להשלות את עצמו, בין אם מחמת אינדוקטרינציה או מחמת תחבולות ואינטרסים אחרים. מאות, ואלפים, של חיילים ישראלים (בעלי נפש טובה וחכמה) חזו במו עיניהם בפשעי המנגנון הישראלי בפלסטינים, במשך עשרות שנים ברציפות, והם מבינים יפה מאד מהי הגדרתה של המדינה הזו. חלק אמיץ שלהם גם סיפר על מה שראו עינהם. ואתה אינך מתבייש לבוא לכאן ולהיתמם כאילו הברדק הנפשע הזה התחיל לו אתמול או שלשום.

      • דינו הגיב:

        לא ברור לי (ואודה לך אם תסביר) את הקשר בין "פשעי המנגנון הישראלי בפלסטינים במשך עשרות שנים ברציפות" לבין הגדרתה של המדינה.

  10. עלי הגיב:

    ל-אדם שפוי
    נראה שיש לך בעיה משום שאין לך יכולת להסביר את המציאות
    1 ברור שיש חריגות בעקר בחברון אבל כל הטענות של שוברים שתיקה (ספר עב כרס) נבדקו
    ומסתבר שהכל זה שמועות והתרשמות ולא מעשים ממשיים (יש התיחסות לזה באינטרנט על ידי אסא כשר)
    2 ישראל אחרי ששת הימים יכלה לגרש את ערביי הגדה אבל עשתה בדיוק להיפך ומנעה את מעברם לירדן
    3 עד 1985 השליטה בגדה היתה על ידי ירדן וישראל במשותף כאשר הערבים הפלסטינים יכלו להסתובב חופשי ולעבוד בתחומי ישראל
    4 ישראל הציעה לערפאת אוטונומיה ב-1977 והנ"ל הודה שאחרי תקופה קצרה האוטונומיה היתה הופכת למדינה אלא שבתקופה ההיא הפלסטינים לא דיברו על שלום
    5 קלינטון הציע לפלסטינים מדינה מפורזת על 95% מהגדה
    6 אולמרט הציע להם חילופי שטחים ביחס של 1:1 ומדינה מפורזת והם לא חתמו
    7 הפלסטינים העדיפו אינתיפדה רצח וטרור דבר שגרם להתמוטטות חזית השלום ולעליית הימין
    ולאחר שהתרחשו כל האירועים האמורים אתה בא כאילו הכל מתחיל בשנת 2014 ומספר מעשיות
    מזכיר לי חברת פרלמנט מהלייבור שטענה שחילים ישראלים מבצעים מאות מעשי אונס בפלסטיניות
    או שבדי שטען שישראל לוקחת איברים להשתלה מפלסטי

    • לקישקושי עלי הגיב:

      על פי רוב מציאות אין צורך להסביר מכיוון ש (הפלא ופלא) היא קיימת! כלומר אתה הוא זה שמתעלם (בכוונה) ממה שברור בעליל ומבקש "הסבר" כאשר כוונתך לבלבל את המוח ולהסיט את הנושא. ואילו אני מדבר על הפן התיפקודי (המרושע) – על העוול שהמשטר הזה גורם לאלה שהוא מתעלל בהם והתוצאות הבלתי נמנעות של זה (טירור, או התנגדות אלימה וכולי). שאלת הסיבה להתעללות היהודית בפלסטינים היא אולי מעניינת מבחינה מחקרית – ויש על כך השערות שונות ומשונות – אבל היא אינה ממש מעניינת את קרוביהם של 500 הילדים שהופצצו במחנה הריכוז עזה. כמדומני היה זה הפושע היהודי אהוד ברק שאמר כי אם היה פלסטיני היה מיד מצטרף ללוחמה בכובש. אתה שואף להציג את הכיבוש כאילו אנו עושים להם טובה שאנו באים לשפוך עליהם קצת מן הנאורות הנפלאה שלנו ומתפלא מדוע הם שונאים אותנו על הטובה הגדולה שעשינו להם… זה לא מאמץ רב מדי להסיק שהגישה שלך קצת רקובה-לא? ככה זה שחינכו אותנו למנטליות גזענית. במידה מסוימת זה לא אשמתך אלא אשמת משרד ה"חינוך" היהודי.

  11. Sono הגיב:

    Thanks for your thhsgotu. It's helped me a lot.

הגיבו לערן ארגוב

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים