הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-24 בינואר, 2015 24 תגובות

מאז ימיי הלא כל כך עליזים בהנדסה קרבית כמעט שלא חפרתי בּורוֹת אבל תמיד זכרתי את דבריו של סמל הדת שלנו, "אין הבור מתמלא מחולייתו". מי שחפר אז בור ושמע מסמל המחלקה שיש למלא אותו מחדש, ככה סתם, ידע שלא ניתן למלא אותו מהחול הרך בתוכו אלא שעליו למצוא חול מחוץ לבור. לימים נתקלתי בביטוי הזה לעתים די נדירות, אבל מעולם לא שכחתי אותו. בהקשר של הבחירות הכלליות לכנסת היה ברור שטמון כאן משל הקשור למחנות הנלחמים על ההגמוניה הפוליטית, על השלטון. הרשימות השונות גוזלות קולות וח"כים מרשימות אחרות הקרובות אליהן. כך היה וכך גם יהיה עד שהשמאל המתון ינטוש את המכנה המשותף הלאומני (ציוני), יחפש את שותפיו במגזר הערבי.

הנהגת מפלגת העבודה (מתוך דף הפייסבוק של המפלגה) לבני הרצוג שפיר avoda15הנהגת מפלגת העבודה (מתוך דף הפייסבוק של המפלגה)

לכן ההתרשמות העמוקה של כל פרשן הגון מההרכב המרענן של רשימת מפלגת העבודה מלווה גם בהרהורים עצובים על מרצ. משיחות עם חברים אני קולט שרבים מהם, שמאסו במפלגת העבודה כבר לפני שנים רבות, מתלבטים בינה לבין מרצ. רק מעטים מקרב מצביעי הליכוד יתלהבו כל כך מהנשים הרבות והמוצלחות ברשימת העבודה וינטשו את מפלגתם למענן. ייתכן שאסון 1981 יחזור על עצמו: אז הצביעו המתונים בעד שמעון פרס ואנשיו, כדי לעצור את מנחם בגין; של"י התרסקה לחלוטין ואפילו שולמית אלוני קיבלה רק מנדט אחד. את התוצאות ראינו במלחמת לבנון המטורפת של שנת 1982, שבה תמכו כל חכ"י העבודה, למעט יוסי שריד.

יתכן מאוד שמפלגת העבודה יחד עם ציפי לבני יזכו בכמה מנדטים על חשבון מרצ, שתיאלץ להסתפק שוב בנציגות קטנה יחסית. כל זה לא ישנה את המפה הקואליציונית הבאה. לבני כבר חזתה את התסמונת הזו על בשרה. 18 המנדטים שלה בבחירות לכנסת ה-18 לא מנעו מבנימין נתניהו להרכיב ממשלה. קדימה של לבני התנפצה לרסיסים, בדיוק כפי שקרה בעבר לשינוי של טומי לפיד, לד"ש של יגאל ידין ולמפלגת המרכז מחוקת הקלסתר והעלובה. לשבחו של יאיר לפיד יש לומר, שהוא הפיק לקחים ומנסה להפעיל סניפים וקבוצות של פעילים כדי לשמור על עצם קיומה של "יש עתיד". זה לא ישנה את התחזית העגומה לגביו: הוא היה שר גרוע, תמך בנתניהו בנושאים מכריעים והתגלה ככלכלן ניאו-ליברלי כמו אביו המנוח. יש להניח שלפיד ישרוד על המפה הפרלמנטארית, אבל לא יוכל להשפיע כשר זוטר או כאיש אופוזיציה אמביוולנטי. מכל מקום, לפיד איננו נכס למחנה המתנגד לנתניהו אלא נטל, והוא עלול לחבור לימין הקיצוני כפי שעשה זאת לפני שנתיים.

אם עד לפני הבחירות הפנימיות במפלגת העבודה היינו סבורים שמרצ תתמודד בקלות עם העסקנים הוותיקים המסואבים של פעם, עתה תהיה המשימה שלהם קשה הרבה יותר. נכון שאף אחד לא יודע בדיוק מה סתיו שפיר חושבת על ההתנחלויות, ולמרבה הצער יודע ששלי יחימוביץ' לא רואה בהן בעיה חשובה במיוחד, אבל כל זה טושטש בלהט ההתלהבות מהרוח הצעירה הנושבת בעבודה. מרצ תשלם את המחיר, חרף עבודתה הטובה בכנסת, אבל המפה הפוליטית לא תשתנה. אם תצליח מזימת הימין הגזעני להדיר את האזרחים הערבים מהכנסת ולמחוק את נציגותם, ישתרר חושך בתרבות הפוליטית שלנו לשנים רבות. זה שוב מוביל אותנו למסקנה הבלתי נמנעת, שההצבעה השמאלית היחידה בבחירות האלה היא לחד"ש, בין אם תרוץ לבד ובין אם תחבור למפלגה  ערבית אחרת.

בעתיד הקרוב ניווכח לדעת אם הרשימה (המוצלחת, יש להודות) של מפלגת העבודה לכנסת תזנה את עצמה במהירות אור, ותצטרף לנתניהו כבר במרץ או אפריל 2015. זוהי אפשרות ריאלית מאוד ואת רשימת התירוצים אנחנו יכולים לשטוח לפניכם כבר עכשיו: אסור להפקיר את נתניהו בידי הימין הקיצוני; ארצות הברית מעוניינת בהשתתפותנו בקואליציה כדי למנוע עימות עם איראן; תיקי המפתח שיהיו לנו (חוץ, ביטחון אולי אוצר) ימנעו הידרדרות נוספת של החברה הישראלית; העולם התרבותי תולה בנו תקוות, עצם השתתפותנו בממשלה תשפר את האפקט של ההסברה הישראלית. בצד התירוצים יהיו גם שיקולים מעשיים-אישיים לגבי הדרג היותר זוטר במפלגה: ג'ובים ממשלתיים עתירי יוקרה, הופעות רבות בטלוויזיה, נסיעות לחוץ לארץ, אולי גם תפקידי שגרירים במשרד החוץ, שיתפנה משרידי אנשי אביגדור ליברמן. רק אז יצוצו המתחרטים על נטישת מרצ לטובת העבודה. זה יהיה מעט מיד ומאוחר מדי.

למרצ יש מקום בזירה הפוליטית הישראלית כיוון שאיננה חשודה בעריקה לליכוד. מנקודת מבט זו התכווצותה של הסיעה לא תשנה דבר. ניתן לחשוב אפילו על תרחיש שבמהלכו יעזבו כמה אנשים מצפוניים בסיעת העבודה בכנסת את בוז'י הרצוג ויתאחדו עם מרצ. גם התפתחות רצויה כזו לא תביא למהפך שלטוני אלא להתבטאויות יותר מוצלחת של נציגי השמאל הציוני. מי שלא יטפח אשליות עכשיו יצליח יותר להתמודד עם האתגרים הקשים הצפויים בעתיד. ה"אתגרים" אינם סתם מליצה: יהיו מאבקים חברתיים קשים למען קורבנות הניאו-ליברליזם במגזר המזרחי והערבי; ניאלץ לגייס כוחות כדי למנוע מלחמה עם איראן ולחבור לאזרחים הערבים גם מבחינה מדינית וגם מבחינה חברתית-כלכלית. שום נס לא יתחולל במרץ 2015 גם אם הרצוג יחליף את נתניהו. הצורך בשינוי מאסיבי של העקרונות המדיניים והכלכליים הוא מכריע בחשיבותו, ובינתיים אין לדעת כיצד תגיע לציבור שלנו בשורה טובה יותר.

לכן אנחנו מצוּוים על פסימיזם מבוּקר לטווח קצר ועל אופטימיזם יצירתי לטווח ארוך. אין קיצורי דרך: יש לנסח מצע חדש ולרתום את כל כוחותינו ליישומו בשטח. זה בהישג יד בתנאי שנתגבר על מחסום "הציונות" ונתחיל לחשוב כמו שמאל מדיני וחברתי. לבני איננה שותף לשום רעיון שמאלי ונחושה להמשיך בניסיון לשעבד את הרשות הפלסטינית לגחמות של ישראל בעזרת ארצות הברית. צעירות העבודה נראות מבטיחות אבל המבחן שלהן יהיה בנושא המדיני. כל אנשי המרכז הרואים באופק שלהם איזה חזון שמאלי חייבים להתנער מסלידתם משיתוף פעולה הדוק עם האזרחים הערבים. זהו המפתח היחידי לחילופי שלטון אמיתיים במקום מראית עין של חילופים תעמולתיים בלבד.

כך ניתן לסכם את הלוך רוחם של אנשי שמאל אמיתיים: לברך בקמצנות ראויה את מפלגת העבודה על השינויים שחוללה ברשימה; לסמפט את מרצ על עקביותה בנושא השלום ולקרב אותה לציבור הערבי; להצביע בעד חד"ש, בכל הרכב או מערך שתמצא לנכון. לא הדחת ביבי האיש מעניינת אותנו, אלא עיצוב מדיניות חדשה לגמרי. אולי זה יקרה בשנת 2019.

  • פורסם בכל העיר, 23 ינואר 2015
תגובות
נושאים: מאמרים

24 תגובות

  1. ליאור הגיב:

    לטעמי לאחר אתמול , הרשימה המשותפת הערבית, אינה מטעימה ליהודים ,סוציאליסטים,דמוקרטים וחילונים המפלגה הזו היא לא כתובת.
    היא כותבת למגזר הערבי וגם לו היא לא פותרת כלום חוץ מאשר פה למגזר כולו והשתקה של תפיסות עולם על מזבח המגזר.

    החיבור הנכון ביותר שהיה יכול להיות זה בין חד"שה למרצ זה החיבור התבקש.
    אני קורא למאוכזבי חד"ש להצביע למר"צ

    אני לא רואה שום הבדל בהצבעה לרשימה הערבית (שיושבים שם מפלגה דתית ולאומית) מאשר להצביע לאגודה,או לליכוד.

  2. צפור בודד הגיב:

    מאמר היסטורי. סוף כל סוף, הוגה דעות ישראלי אומר כאן את מה שהיה צריך להאמר: בלי הערבים הישראלים ונציגותם בממשלות ישראל ובהנהגתה, לא יוכל השלום להתכונן בין ישראל לפלסטין!
    וזו אננה רק אמירה אידיאולוגית, כי אם ובעיקר, מעשית ומציאותית (לא אפרט, רק אומר שערביי ישראל הם החוליה המקשרת ביננו לבין העולם הערבי סביבנו).
    הרצוג ואפילו יחימוביץ' (למרות הכרזותיה בדבר היותה ס"ד) אינם מסוגלים לחבור למפלגה הערבית המאוחדת שזה עתה קמה לנגד עיננו. ריטואל הברברת והמשך הכיבוש (אותו מציג חיים באופן מבריק), ימשיך להתקיים, והשלום ואיתו שלל הבטחותיו, ימשיך להתרחק מאיתנו.
    לכן, כשם שההר אננו בא אל מוחמד, כך צריכים היום המצביעים היהודים שוחרי השלום, להתעשת ולצאת כולם ולתמוך במפלגה הערבית. אין כאן בכלל מקום לספק.
    דבריו של חיים, ראוי להם שיושמעו מכל גבעה רמה ובקול גדול:
    בלי שתוף ערביי ישראל בהנהגת מדינתנו, לא נוכל להגיע אל השלום ואל הנחלה.
    אני שמח שנפלה לידי הזכות להגיב למאמר ולחזק ידי כותבו.

  3. אדם קלר הגיב:

    מה חושבת סתיו שפיר על ההתנחלויות אנחנו דווקא כן יודעים – היא בהחלט בנתה פרופיל גבוה במאבק נגד התקציבים להתנחלויות. אבל למרות זה, בהחלט עלול להיות שמפלגת העבודה עם סתיו שפיר בתוכה תהיה בממשלה שממשיכה להזרים כספים להתנחלויות, זה יתכן בממשלה משותפת עם נתניהו ויתכן אפילו בממשלה שיקימו הרצוג ולבני.

    • רמי הגיב:

      שצריך להצביע לחד"ש ולחזק את נציגות הפלסטינים בכנסת, זה הרי מובן מאליו (למי שמקווה ושואף לסיום הסכסוך העקוב מדם בין יהודים וערבים בכנען), אלא זה לא העניין. כי ממילא אין סיכוי בעת הזו להעביר את ממשלות הזדון מן הארץ (וזה לא משנה ביבי או בנט או לפיד או בגין א' או בגין ב' או אפילו מרידור הכביכול נאור, ומי לא), אלא התפקיד בעת הזו היא לעצור את הגל של התנכרות פוליטית של הנוער הן ברחוב היהודי והן אצל הערבים ולחנך את העם לערנות פוליטית ולהשתתפות פעילה בדמוקרטיה. זה כמו לזרוע זרע ולטפחו. זה יקח דור או שנים לאכול את הפרי אבל זה תפקיד הדור הנכחי לנטוע. כמובן צריך להלחם על כל עמדה, אבל הנצחון לא נראה בעין כלל ומטרת המאבק צריכה להיות הצבת דוגמא לילדים ולנוער

  4. בינתיים פרסם עריץ 1 ש הגיב:

    שהליכוד עולה בשני ח"כים על מפלגת בוז'י-לבני "הציוני", וגם על החלטות כנס כפר קרע שהביאו לאיחוד (הזמני) בין חד"ש, בלד, טיבי והאיסלמיסטים. לכן חייב כל מי שרוצה למנוע עוד הדרדרות לעבר התהום שמביאות לנו מפלגות האפרטהייד הציוני להצביע עבור שיתוף פעולה הדוק (קרי חד"ש) עם האזרחים הערבים.

  5. אשליות של בחירות הגיב:

    מרץ לא תשב בממשלת נתניהו אבל תשב בממשלת הרצוג-לבני וההבדל בינהם הוא בסגנון בלבד שמאפשר יותר לגיטימציה להמשך המפעל הציוני, מאומה לא בעצירתו, כפי שהיה כשמרץ ישבה בממשלות רבין ברק.

    מרץ היא המחסום התודעתי האחרון בשביל אנשי שמאל, גם כאלה שפועלים במרץ, להתנער סופית מ"החזון הציוני" – נישול וכיבוש, כאילו יש ציונות אחרת שמאלית. כדאי שבבחירות אלו תמחק מרץ סופית.

    בכלל המחשבה של ברעם כאילו קונסטלציה כלשהי כתוצאה מבחירות יכולה לשנות עקרונית את המצב היא אשלייה שברעם נאחז בה בכל כתיבתו. שינוי אמיתי יכול להגיע קודם כל ע"י התנגדות עממית אקטיבית לכיבוש ו-2 כתוצאה מהחלשות האימפריאליזם של ארה"ב באזור וכתוצאה שינוי יסודי במדיניות הכוח שלה שישראל היא יסוד מוצק בה. התפקיד של השמאל הוא להתכונן לשלב הזה, להבנות שותפות דמוקרטית יהודית ערבית על בסיס זה.

  6. אהרון הגיב:

    מר ברעם,
    תצביע אתה לחד״ש שחברה לבל״ד של בשארה וזועבי ותהיה בריא.
    אם אלה נבחרי ציבור ראויים מבחינתך אז חבל להכביר מילים.
    הדבר מדבר בעד עצמו.

  7. אלכס מסיס הגיב:

    הפעם ל א אצביע חד"ש "בכל הרכב או מערך שתמצא לנכון" כפי שכתב חיים הממושמע –
    קראתי בהארץ ובווינט שדב חנין הפרלמנטר המעולה יהיה ב"מקום היהודי מספר 8" – לא ה-8
    הביא אותי להחלטתי הנחרצת (לא אצביע !) אלא ה"יהודי"…
    פירושו של היחוס "יהודי" לדב כשד ת ם של כל שאר המועמדים, מוסלמים ונוצרים – אינה מוזכרת
    – עושה חוכה וואיטלולה מהמושג חזית דמוקרטית.
    אני חבר חד"ש וגם הייתי חבר במועצתה ואף פעם לא ניתנה בה רשות הדיבור "לחבר ברכה המוסלמי"
    או "לתמר היהודיה" – אין לי גם כל מושג מי הוא החבר עודה שיעמוד בראשות הרשימה – ב"זו הדרך"
    לא נאמר דבר על אישיותו, הישיגיו הציבוריים או ח"ו דתו
    מק" שאיננני חבר בה – חייבת להתיצב לבחירות בעצמה ומוטב בחזית דמוקרטית עם מרץ או להשפיע
    על אזרחים אוהדים בעלי שם כלשהוא להשתתף ברשימתה
    והיכן יוצב ה י ה ו ד י החד"ש אברהם בורג ?!

  8. ע.ג. הגיב:

    אכן, אם השמאל ינטוש את הציונות תפתר הבעיה – לא תהיה ישראל, לא יהיו יהודים בארץ ישראל ובא לציון גועל או דעאש. הבעיה היא שחד"ש איננה שמאל. זה לא מספיק לחשוב על כלכלה סוציאליסטית/קומוניסטית כדי להיות שמאל. צריך להאמין גם בזכותו של כל עם לחירות פוליטית או במילים אחרות למדינה משלו. לכן מי שאינו מסכים למדינה יהודית אינו שמאל בדיוק כמו שמי שאינו מסכים למדינה פלשתינית איננו שמאל. פעם חד"ש/רק"ח/מק"י דגלה בשתי מדינות לשני עמים. אז אפשר היה לראות אותי בהפגנות שלה. היום זו סתם מפלגה לאומנית פלשתינית שדוגלת בהשמדת ישראל תחת הכותרת מדינת כל אזרחיה. מפלגה כזו אינה שמאל גם אם עמדותיה הכלכליות הן שמאל.

    • צפור בודד הגיב:

      תגובה מבריקה בחוכמתה המנוסחת (לדעתי), משום שהמגיב קפל בכמה משפטים את מהות שורש הבעיה השמאלנית הפנימית בישראל (לדעתי). וכי שכחנו כבר, בשל מה הסוציאליזם נפנה לתמוך בציונות מקידמת דנא? אלא משום שמצווה הוא לתמוך במיעוטים מדוכאים. כלומר תמיכה בציונות ובזכותו של העם היהודי למדינתו, היא מד'אורייתא סוציאליסטית.

    • ק.א. הגיב:

      ע.ג. אתה מוכן לחלוקת השטח 50% – 50% בין 2 העמים (עם זכות השיבה, זכות שאי אפשר לקחת מהם בכוח, או משא למתן פיצויים הוגנים כמו במקרה של גרמניה הנאצית)? מכיוון שאתה סוציאליסט-שמאלי הדוגל בשיוויון וצדק – אני מניח שאתה מסכים? או שיש לך פריווליגיות מתחת לשרוול? הופ – פריוולגיה? הופ- תירוצים? שיוויון זה שיוויון. או שאתה בכ"ז העם הניבחר והמובחר? אני מניח שהתשובה די ברורה אבל מי יודע, היתכן שאתבדה?

      • צפור בודד הגיב:

        ק.א. מה חשוב יותר: חלוקה צודקת פיפטי פיפטי, או הבטחת שלום במרחבנו בזמן הקצר ביותר?
        גם תכנת "וויז" מספקת לך את אופצית המסלול הקצר ואת זו המהירה.
        ובכן מה עדיף: לסוע רק 50 ק"מ אך להגיע אחרי שעה, או לסוע 70 ק"מ ולהגיע אחרי 45 דקות?
        אכן שאלה קשה, משום שרבים בה המשתנים שלא נתנו עליהם דעתנו בשאלה הנ"ל (ולא אפרט).
        ובכן בואו ונעשנה פשוטה:
        במקום לברבר על שטחים, זכויות שיבה, פיצויים וכד' ולהסתבך עד אין קץ (הא ראיה), מדוע ולא נחליט רק על שני דברים פשוטים:
        1. תעודת זהות ירוקה לכל הפלסטינים ותעודת זהות כחולה לכל הישראלים.
        2. אפשרות קנית אדמות, התישבות, בניה, התנחלות, עבודה ומגורים למחזיקי התעודות הנ"ל בכל רחבי אי"ה.
        וזהו זה. משום שזו בדיוק מהותו של השלום והיה וישכון בארצנו, הלא כן?
        ישראל ופלסטין תשמורנה על רוב יהודי וערבי במוסדותיהן. גם זכות השיבה תפטר ואיתה הפיצויים ההוגנים. וההרפתקאה "הציונית" הקפיטליסטית, תהפוך למה שהייתה צריכה להיות מלכתחילה, הרפתקאת נדל"ן הוגנת ותו לא.
        הייתם חותמים על הסכם כזה?

        • ק.א. הגיב:

          ציפור, איתך אפשר לדבר! למרות שיש ביננו מרחק אבל זהו מרחק שאינו פסיכולוגי אלא תודעתי. לעומת זאת עם ע.ג. קיים מרחק פסיכולוגי ולא רק תודעתי. מרחק פסיכולוגי מראה על חוסר קומפטיביליות בסיסי יותר. בטוחני שגם ציפור יוכל לאשר את כוונתי. ואפילו ע.ג. מבין זאת.

      • ע.ג. הגיב:

        אני אגיב שוב לק.א. שוב למרות שאתם מצנזרים תגובות. היהודים כבר ויתרו ועל יותר מ-50% משטח ארץ ישראל. ב-1917 בועידת סן רמו הובטחה להם כל ארץ ישראל ולא המערבית בלבד וב-1947 הוחלט לגזול מהם יותר ממחצית למען שיח סעודי שקבל מלוכה על מדינה שהוקמה עבורו – ירדן. וכן, אני רוצה תשלום פיצויים. שהערבים ישלמו פיצויים לישראל על המלחמה שפתחו נגדה ב-1947 בנגוד להחלטות האו"מ וליהודים ממדינות ערב על הסבל שגרמו להם ועל שבזזו את רכושם. אגב, הפלשתינים מקבלים כל הזמן כספים על חשבון אומללותם אבל הם מבזבזים אותם ואת היתר גונבים מנהיגיהם. לכן הם עדין אומללים. היהודים לקחו את הכספים שקבלו ובנו את אחת המדינות המתקדמות בעולם מכל בחינה – מדעית, חברתית, כלכית ומוסרית. ולא, אני לא מוכן לזכות השיבה. אין סיבה לתת לתוקפן שהחל במלחמה פרס. הם ישוקמו כמו כל הפליטים בעולם – במקום בו הם נמצאים.

        • צפור בודד הגיב:

          למרות שאתה צודק. מה אכפת לך שהפליטים כן יקבלו זכות שיבה לפלסטין?
          הרי ברור שאם יתבצע כזה הסכם, יפתחו הגבולות עם המדינות השכנות ופלסטינים בעלי דרכון נוסף יוכלו בכספי הפיצויים שיקבלו לרכוש אדמות במדינות השכנות. הם בעצמם יעדיפו לא להצטופף בפלסטין, בה יוקר המחיה יהיה גבוה. ובכלל, ערך הנדל"ן המקומי יעלה והרבה פלסטינים יעדיפו למכור אדמותיהם ולעבור למקומות זולים בהרבה במרחבנו ולממש רווחיהם (הן מהפיצויים ההוגנים והן מעלית ערך האדמות בפלסטין) שם.

          • לרשום פטנט הגיב:

            זה ציוני אמיתי וגם סוחר יהודי.

            אם במציאות זה לא מצליח אפשר לפחות לדמיין טרנסקציה הזוייה של סחר מכר…

          • צפור בודד הגיב:

            ללרשום פטנט היקר:
            למה? הנה שתי צורות התישבות ידועות לנו מהתנ"ך בא"י. זו של אברהם אבינו וזו של יהושוע.
            יהושע כבש אותה בתרועות חצוצרות, בניסים כחצית הירדן והפלת חומות יריחו, תמרות עשן ודם רב. כנראה משום שהגיעו כמחנה גדול המנוהל בידי הבורא ונביאו.
            אך אברהם הגיע לכאן כחלוץ בודד. הוא את אדמתו קנה מעפרון החיטי בכסף מלא.
            כלומר יש כאן שתי גישות המוצעות למימוש הציונות לטוב ולרע.
            האחת משיחית שקרית והזויה והשניה, פשוטה פרקטית וצנועה.
            אברהם יהושע צבי השל קבע פעם (בין השאר) כי יהודי הוא מי שיכול לשכון יחד עם אברהם אבינו באוהל אחד.

          • פטנט ישן הגיב:

            הציונים נקטו בשתי הגישות התחילו בקנייה ונישול והמשיכו בדם רב וטיהור אתני.
            יש לומר שזה לא פטנט חדש זה פטנט קולוניאלי ישן.

        • צפור בודד הגיב:

          לפטנט היקר. אתה צודק. אז מה? הגיע הזמן לשנות. ולחזור לציונות הצנועה והפשוטה. זו של אברהם. העובדה שהאימפריאליזם הקולוניאליסטי, ידע לטפס על הנושא ולשעבד את העם היהודי על הרעיון הציוני למרכבתו הנכלולית, עדין לא פוסל את רעיון הציונות והגשמתה.
          אתה שופך כאן את המים עם התנוק.

  9. אלכס מסיס הגיב:

    המגיב "עץנ" בודה דבריו מהתנגדותו הרעיונית למק"י וגם לחד"ש שאינן מפסיקות לדקה – לטעון
    לשתי מדינות לשני עמים ? היכן מצאת "התנגדות" לישראל שתהיה אחת משתי המדינות ?

    אגב, הבוקר התפרסמה אחיזה של ממש להודעתי מאתמול על כי לא אצביע בעד החזית הערבית
    החדשה – ח"כ גינהם מתע"ל השותפת לרשימה המאוחדת איים באלימות (אמנם מרומזת) על סטימצקי
    בתביעה שתבטל את השקת ההפצה של השבועון הסאטירי השמאלי בו טבחו טירוריסטים ערבים
    בעורכיו ובעובדיו – בוודאי שלא אצביע בעד רשימה שטרורריסט (כן!) נכלל בה

  10. יואב בכר הגיב:

    נצביע מרצ או לערבים ! היות ושם מצוי הצדק ! מצוייה החרות האחווה החופש , התיקון לזוועות הנכבה , הפיוס ומימושה של זכות השיבה ! בלי שיוויון יהודי ערבי מלא לא יהיה שלום ובאין שלום באה מלחמה !
    העבודה נמצאת בימין !
    בוג׳י וציפי יקימו ממשלה שתמשיך בכיבוש, בהתנחלויות , באפליה , בנישול ובמניעת זכות השיבה , כפי שמנהיגיהם הקודמים של מפלגותיהם היו האחראים העיקריים לגירוש ב 1948 חוללו את הנכבה והמשיכו בה עשרות שנים עד היום !!

  11. צפור בודד הגיב:

    סתם הערה: "אין הבור מתמלא מחוליתו" נהנה למעשה משני פרושים:
    א. "חוליתו" מלשון "חול", שנכרה מתוך הבור ועתה נשפך אליו בחזרה ואינו ממלאו.
    ב. "חוליתו" מלשון "חוליה", (שמה של האבן הסוגרת את פי הבור מלמעלה, שיש בה פתח דרכו נתן לשלשל הדלי), שאין הבור נמלא במים הנשפכים אליו מלמעלה דרך פתח הדלי (החוליה), אלא מנגר הנוזלים התת קרקעי אל חללו.
    כלומר בפרוש הראשון מדובר בסתימת בור בחול (סתם בור) ובפרוש השני, מדובר בבור מים ובמקור המים שאמורים למלאותו.

  12. חיים ברעם הגיב:

    תודה על ההסבר, ציפור בודד. מובן שהתכוונתי לפירוש הראשון

הגיבו לליאור

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים