הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-31 בינואר, 2015 23 תגובות

שופטים טרוריסטים

לכבוד
צבי זילברטל                              אהרן פרקש

שופט בית המשפט העליון       ס/נ בית משפט מחוזי

==============================

היום הובאה לידיעתי פסיקתכם בעניינו של סאדק ג'ית, תושב סילואן בירושלים הפלסטינית.

שר הביטחון חתם על צו מעצר מנהלי נגד סאדק ג'ית תחת הכותרת "פעילות בטרור עממי".  הוא הגיש ערעור על המעצר, בתחילה בפניך, פרקש, ולאחר שאישרת את המעצר עירער לעליון, ואתה זילברטל, אישרת את העיוות של פרקש. אצל שניכם  לא יכול היה סאדק להגן על עצמו כי אינו יודע במה הוא מואשם, ורק אתם נחשפתם לחומר "הסודי" בהליך המקומם של מעמד צד אחד,  במסגרתו אתם מסתודדים בחדר נעול עם נציגי השב"כ שמספרים לכם כל מיני מעשיות מבלי שיעמדו לחקירה נגדית.

סילוואן ירשולים מזרח פלסטינים התנחלות מתנחלים כיבושsilwanסילוואן (מקור)

התובע מפרקליטות המדינה, עו"ד ענר הלמן, שייצג את גורמי הביטחון, שותף פעיל בהליך משובש זה, טען כי אין לגלות את מקורות המידע, ולכם לא עמדה היושרה המקצועית לומר, אדון תובע, אם הנאשם אינו יכול להוכיח את חפותו או להטיל ספק במהימנות המידע, אזי אין מעצר מנהלי.

מתקיים כאן מעגל קסמים שבמציאות המשפטית הישראלית הנאשם אינו יכול לפרוץ. הוא נשלח למעצר מבלי כאמור לדעת על מה ולמה. מעצר מנהלי הוא נבלה שיפוטית, שבירת כל נורמה של צדק ומשפט דמוקרטיים. אתם, יחד עם התובע ענר הלמן, משמשים כשליחים כנועים של השב"כ. אתם מרבים לדבר בפסקי הדין על כך שהמעצר המנהלי נעשה על פי חוק, שהרי הוא מעניק לשר הביטחון סמכות לחתום על הצו. אכן, למרבה הצער החוק מתיר זאת, אבל הוא העניק גם לכם את הסמכות לא לאשר זאת, אלא שבחרתם לא לעשות בה שימוש.

מכתבי נכתב ביום הבינלאומי לציון השואה ואני נזכר בדבריו של פרופסור ישעיהו ליבוביץ המנוח כי גם אייכמן פעל על פי חוק וזו הייתה טענתם של שופטי גרמניה הנאצית שהועמדו לדין במשפטי נירנברג. הם לא אשמים שאלו היו החוקים על פיהם נאלצו לשפוט, ועל כך ענו שופטי בעלות הברית, כי נכונותם לשפוט לפי החוקים הנפשעים שחוקקה גרמניה אינה משחררת אותם מאחריות. הם שותפים לפשע ולרשע וחייבים לתת את הדין.  הם נדבך מהותי בהיררכיה החוקתית.  כך אף אתם. שר המשפטים לשעבר יעקב שמשון שפירא, לא שמאלני חס ושלום, מפא"יניק בכל שס"ה גידיו ורמ"ח איבריו, הגדיר את חוקי החרום לפיהם ניתן לעצור בני אדם במעצר מנהלי, כגרועים מחוקי הנאצים. מתברר שלא צריך להיות שופט נאצי כדי לשפוט לפי חוקים נאציים.  אפשר להיות גם יהודי כשר לפי ההלכה ולמלא את תפקיד הנבל המשפטי. ההרמוניה שנוצרה בין מערכת הכיבוש והאפרטהייד לבין שופטי ישראל, לא כולם אבל רובם, בוודאי שופטי העליון, מוכיחה כי הלקחים מהשואה לא נלמדו. בשביל זה לא צריך לנסוע  בליווי תופים ודגלים לאושוויץ, ואין צורך במטסי ראווה של חיל האוויר הישראלי מעל מחנה ההשמדה, שרק מחללים את זיכרה.  הלקחים המתבקשים, צדק, שוויון וחירות לכל נברא בצלם, חקוקים בהצהרה האוניברסאלית בדבר זכויות האדם, מסמך  שהתקבל על ידי האו"ם ב-1948 כלקח מתקופת השואה. אליכם השמועה טרם הגיעה.

חזרה לסאדר ג'ית. הוא מואשם ב"טרור עממי", עוד המצאה של שפת הכיבוש. אתם אמנם לוקים בשפיטה גזענית אבל  למיטב ידיעתי אינכם לוקים בשכלכם, אתם יודעי קרוא וכתוב, קוראים עיתונים, שומעים חדשות ברדיו צופים בטלוויזיה, ואין לי ספק שברור לכם כמו שברור לי, כי מה שמתרחש בירושלים הפלסטינית הוא התקוממות עממית נגד טרור הכיבוש, נגד הדרתם מזכויות אדם ואזרח. ירושלים הפלסטינית היא תחת כיבוש ואתם פועלים בשירותו, תוך הונאת האזרחים כאילו הנכם נציגי הצדק. אתם מתעטפים בטליתות עשויות מעור חזיר ומוכרים אותן כמוצר כשר באישור הבד"צ. על זיוף כזה עומדים אנשים למשפט.

גדעון ספירו


לינץ' לעיני כל

טומי חסון, בחור צעיר, הולך  ברחובה של הבירה ירושלים, מדבר ערבית עם חברו ולפתע מגיחים להם 10 צעירים חובשי כיפה ומכים אותו עד זוב דם. מבצע חניבעל פרטי.  וכל כך למה?  כי דיבר ערבית. הלינץ' לא בוצע בסמטה חשוכה אלא בעיבורה של עיר, ליד התחנה המרכזית, לעיני כל, צפו בו גם אנשי ביטחון, אבל איש מהם לא בא לסייע לקורבן. לאחר שהחניבעלים סיימו לכלות בו את זעמם והשאירו אותו חבול וזב דם על הכביש, קראו לאמבולנס שלקח אותו לבית חולים. מה רוצה הגורל? שטומי הוא צעיר ערבי דרוזי, תוצר של מדיניות הפרד ומשול של ממשלות ישראל לפיה  הדרוזים אינם ערבים ולכן  חייבים בגיוס לצבא. הוא השתחרר אך לפני חודש מהצבא  ולומד באקדמיה למוסיקה. איזה צירוף מקרים, גם שירת בצבא המדכא את בני עמו וגם נפל קורבן לגזעני ישראל שלא מבחינים  בין דוברי ערבית, שלדידם כולם ערבים שיש לרדוף.

מדיניות ממשלות ישראל הצליחה בחלקה. ראייה לכך, הדרוזים המשרתים בשירות בתי הסוהר ומשמר הגבול.  יחד עם זאת נותר מספר לא מבוטל של דרוזים המסרבים להתגייס ומצהירים כי דרוזיותם אינה מבטלת את ערביותם ולכן מסרבים להתגייס לצבא הרודה בבני עמם.

מאחר ואני פליט מגרמניה הנאצית,  שעבר  כילד את פרעות ליל הבדולח בנובמבר 1938 בברלין והיגר לפלשתינה הבריטית  במרץ 1939, חמש דקות לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, אני כמובן רגיש במיוחד לכל גילויי גזענות ומוצא לא אחת את הדימיון בין גזעני ברלין לגזעני ירושלים. הלינץ בסטודנט הערבי דרוזי או פלסטיני דרוזי, מזכיר לי את התמונה המוצגת גם ביד ושם, של חיילים  גרמנים הקוצצים פאות של יהודי ברחוב הומה, ולא מסתירים את הנאתם מהשפלתו. מה קרה לאחר הצילום איננו יודעים, אולי היכו אותו, אולי לא, אבל בשני המקרים מדובר בהשפלה והתעללות בפומבי על רקע גזעני, שכל חטאם של הקורבנות, היותם שונים בדתם או שפתם או צבעם, שלא נמנים עם בני קבוצת הרוב.

אני מקווה שהסטודנט למוסיקה טומי חסון, לאחר שיעבד את האירוע הטראומטי, יגיע למסקנה כי זה לא הזמן לשרת בצבא הכיבוש. אם ייקרא למילואים ישיב לצבא, לא עכשיו, כשיבוא השלום תחזרו אליי.

תגובות
נושאים: מאמרים

23 תגובות

  1. במדינת הלינץ' המתקדם הגיב:

    איני בטוח איזה לינץ' מזיק יותר לנפגעיו (ולנו). האם הלינץ' המשפטי שביצעו צבי זילברטל, אהרן פרקש, וענר הלמן בתושב סילוואן סאדק ג'ית גרוע מזה שניסו צעירים חובשי כיפה לעשות בדרוזי טומי חסון. לי ברור שהלינצ'ים האלה קשורים זה בזה. ועוד: שבמדינת האפרטהייד מנחה בנימין נהנתניהו וחבר מרעיו הציונים, את הציבור ב"מה מותר ומה אסור". וציבור הצעירים חובשי הכיפות רק "קצת עובר את הגבול"…
    כך פוגשות שלושת הרשויות עם רבני יש"ע-פשע והאידאולוגיה היודו-נאצית שהם מפיצים
    * הרשות המחוקקת שהחלה לחוקק חוקים גזעניים מיד עם קום המדינה וקוממיותה (למשל החוק שמנע את שיבת הפליטים הפלסטינים שנקרא "חוק השבות" תשכ"א)
    * הרשות השופטת – שחראגיל פוסקת ע"פ החוק הציוני-הציני, ורק לעיתים נדירות מתחשבת בחוק המקובל בעולם
    * הרשות המבצעת שמונעת שלום וממשיכה במסע חטיפת הארץ הקדושה, ואינה עוצרת באדום
    והתוצאה היא שכאן מציעים לכם, הבוחרים, 2 ברירות: לבחור בבעלה של שרלה בקבוקיהו (נתניהו-סרבניהו-שקרניהו-מפציציהו) או ב"אלטרנטיבה"–הרצוג שרוצה לסחוב את המשא ומתן עוד 5 שנים.
    [בעוד אני מייצג את "הקול מתנדנד" בין מרצ, לרשימה שבה חד"ש שותפה]

    • ק.א. הגיב:

      נכון מאד. יכולה להיות פרוגרמה גזענית שיש בה חלוקת תפקידים: (1) האליטה והקצונה שרודפת במקצועיות אחר יוקרה ומעמד, תיגמול וקידום, ותאוות הכוח והשלטון. לאליטה חדורת אמביציה שכזו הרבה פעמים לא ממש אכפת מהתוכן של המדיניות, הם (מחמת המקצועיות) יודעים לחיות עם זה, ועם כל דבר אחר שנדרש. (2) החלק השני מורכב מן העם הפשוט זה שמחונך לגזענות נטו וקונה אותה בתמימותו בשתי הידיים.

      אין זה אומר שלא יתכנו חברים באליטה שקנו גם הם את החינוך הגזעני והגזענות אך אין זה הכרחי. שם דווקא עדיף להראות כאחד שלא מתלהב מגזענות (לא בגלל הנוראות של זה אלא בגלל הליכלוך וחוסר האלגנטיות של השיטה). במילים אחרות אין הכרח שפלוני יהיה גזען כדי שינהל בהצלחה מדיניות גזענית. מה שכנראה כן הכרחי הוא שכדי להוציא לפועל מדיניות גזענית נזקק הלך-רוח ותשתית גזענית חזקה בציבור – דבר שמגיע מתעמולה וחינוך שיטתי מגבוה, ולבסוף גם מתקבל כנורמות.

  2. דוד עציון הגיב:

    מעצר מנהלי הוא מגונה ומיותר גם בלי שזה יזכיר לך את השואה והנאצים. כנ"ל גבי המעשה הבזוי והאלים נגד הבחור הדרוזי. לדעתי, בהבעת דעות כאלה אתה גורם לשני דברים, שאני מניח שאתה לא מתכוון אליהם:
    1. זילות השואה, בדומה למה שהימין עושה.
    2. אנטגוניזם כלפי מי דעות הדומות לדעותיך, על ידי מי שמגדיר את עמצו כ"שמאל ציוני"

    • שירה הגיב:

      הרבה דברים אני מצליחה להבין דרך ההשוואה בין האנטישמיות והשואה לנכבה הפלסטינית ולכיבוש. אם הייתי כופה על עצמי לא להשוות, הייתה חסרה לי הרבה הבנה.
      בקיצור, חייבים להשוות. יש גם הגיון פסיכולוגי בהשוואה בין שואה שקרתה לעם אחד וכשהוא צבר כוח הוא מחולל אותה לעם אחר. מאוד הגיוני שזה יקרה, לא משהו מופרך.
      לא חייבים שיהיו בהכרח תאי גאזים כדי חבצע את ההשוואה. אני משווה בעיקר מבני מחשבה נאציים למבני מחשבה ציוניסטים.
      לגבייך, אם ההשוואה מעורררת בך חלחלה, אתה תהיה חייב לעשות עבודה יותר רצינית ולהסביר מדוע ההשוואה לא קבילה. זה שלא נוח לך זה לא מספיק.

      • דוד עציון הגיב:

        מעט מוזר (לי, לפחות) שצריך להשוות, אבל, בכל זאת:
        ישראל לא משמידה פלסטינים. אין תאי גזים, אין בורות מוות.
        יש גורמים קיצוניים שיש להם אידאולוגיה גזענית מטורפת. הם לא בשלטון הישראלי אלא בשולי השוליים. הם כן בשלטון הפלסטיני (חמאס).
        יש אכזריות, יש מעשים נוראים – בשני הצדדים. אגב, הרבה יותר בצד הפלסטיני (כלפי פנים וכלפי ישראל). יש כאן מלחמת אזרחים, קשה ומרה. אפשר להשוות את מה שקורה כאן להרבה מאבקים לאומיים שקרו וקורים בעולם.

        לא רק לי זה לא נוח. אני חושב שכל אדם הגון ובר-דעת מבין שאין דמיון.
        להשוואה מסוג זה יש מטרה אחת – דה-לגיטימציה של הציונות ושל המדינה.

        • שירה הגיב:

          לדוד, ישראל כן משמידה פלסטינים, בין על ידי הפצצת אזרחים מהאוויר, ירי שרירותי שמטויח על ידי הצבא וחיסולים ממוקדים. ישראל משמידה פלסטינים גם על ידי מניעת תרופות, סיוע רפואי, יציאה לבתי חולים, מעבר אמבולנסים ומניעת כניסת מוצרי מזון וסניטריה לרצועת עזה.
          עכשיו תגיד לי מה היית מעדיף, 60 שנה של שיעבוד וחיים בלתי נסבלים שלדעתי לא ראויים לחיותם בלי אופק סיום, בלי שאף אחד בעולם אכפת ממך או מלחמה של שש שנים שבה יש לך סיכויי מוות גבוהים אבל אם תשרוד תזכה לחופש מוחלט במדינה חדשה שתראה אותך עוד כ"גזע הנבחר" (אשכנזי בשנות החמישים)? אולי תבחר בזה אולי בשני. שניהם לא פיקניק. לאחד אחראים הנאצים, לשני אנחנו הישראלים. יש עוד "שואות" שאחראים להם כל מיני עמים. האמריקאים יש להם הרבה יותר דם על הידיים מלישראלים, אסד מזמן הבטיח לעצמו גיהנום. האם בא לך לטעון עכשיו שאם יש יותר גרועים אז אתה נקי?
          לגבי רעיון ההשוואה עצמו, צורת החשיבה שלי היא אינטלקטואלית. זה אומר במילים פשוטות, ללכת עד לגרעין החשיבה, ליסוד שלה ולפרק אותה לגורמים, גם אם זה קשה נפשית. משפטים כמו "כל אדם הגון ובר דעת.." זרים לצורת החשיבה שלי

          • עלי הגיב:

            בהתחשב בעובדה שלערבים יש 23 מדינות על שטחים עצומים
            עם אוכלוסיה של מעל 400 מליון
            ובהתחשב בעובדה שלא רק שהמספר של הפלסטינים קטן (לפי טענות ההשמדה שלך) אלא בדיוק להיפך הם מכפילים את מספרם
            כל עשרים שנה
            ב-67 היו בגדה 850 אלף וכיום קרוב ל-3 מליון
            ברצועה הנשלטת על ידם היו ב-67 300 אלף וכיום כמעט 2 מליון
            בישראל הפלסטינים מנו ב-48 300 אלף וכיום מליון וחצי (פי 5)
            מספר הפליטים היה 600 אלף וכיום 4 מליון
            אני לא רואה פה השמדה אלא שגשוג
            הסיבה העיקרית והברורה למאבקם נעוצה בעובדה שלהם יתרון מספרי עצום ומשאבים כבירים

          • דוד עציון הגיב:

            שירה,
            הויכוח הוא על הגדרה.
            ברור שאנו הישראלים עושים מעשים אכזריים. אמנם אצלך אין חשיבות רבה למדרג, אבל לי – כן, וכפי שכל מדינה נאלצת או נאלצה לבצע מעשים כאלה, גם אנחנו עושים זאת. (משמידה? רוצחת? הורגת? מחסלת? יש הבדלים בין כל אלה)
            ב "דירוג" האכזריות הזה, אנחנו נמצאים במקום טוב בהרבה מרוב מדינות העולם. אבל אני יודע שזה לא יעניין אותך.
            מבחינתי, חלק גדול מהמעשים האלה נעשו מחוסר ברירה, ומהצורך שלנו לחיות כאן. אם לדעתך אין מקומנו כאן – אז אין על מה להתווכח, ובמקום זה עלינו לארוז מזוודות.
            אם לדעתך יש מקום ליהודים בארץ כישות לאומית, בעת הזאת, ובוודאי בעשרות השנים שעברו – היה צורך להלחם. אפשר היה להלחם בפחות "אכזריות", אבל בדרך כלל מולנו עמד אויב אכזר ונחוש, שבמרבית המקרים לא הותיר ברירה.

      • צדוק התקוה הגיב:

        שירה בקשר להשוואה האם הציונים הכריזו על חיסול " העם הפלסטנאי" אני לא זוכר שהיה עם כזה אלה היו מהגרי עבודה שהגיעו ממדינות ערב השכנות למה שנקרא אז פלסטינה ארץ ישראל לא זכור לי שהציונים הקימו מחנות ולא זכור לי שסימנו את הפלסטנאים בסימון מיוחד זו הית מלחמה ולמזלנו [אולי לצערך] ניצחנו במלחמה לא היית שואה לעם " הפלסטנאי" אלה הפסידו במלחמהשאותה שניתן היה ניתן למנוע [הסכמה על חלוקה] במלחמה כמו בכל מלחמה נהרגו נרצחו גם יהודים וגם ערבים

      • ק.א. הגיב:

        כזכור ישעיהו ליבוביץ טבע (וגם תבע!) את הביטוי יודו-נאצים, לאמור מנטליות נאצית אשר התנחלה אצל יהודים ואישר כי מנטליות זו לא רק קיימת אלא אף רווחת (כיום שלטת). ליבוביץ אהב לזהות את האנושיות מצד אחד ואת החייתיות מן הצד האחר – ולגלות שיתכן שתתרחש רציפות (מדרון תלול) שמחברת תכונות אלה. בעניין זה היה חביב עליו ציטוט של פרנץ גרילפרצר: "מן האנושיות – דרך הלאומיות – אל החייתיות" – מה שניתן לפרש בצורה אקטואלית: מן החופש והשיוויון – דרך הדמוקרטיה והציונות – אל ההשחתה האימפריאלסטית.
        הכל מתחיל מרעיון תמים – דרך ישומו השקרי – אל השיתוק והקטסטרופה.

        • צפור בודד הגיב:

          אהיה האחרון להמעיט בדמותו של לייבוביץ', אך כאן שגה האיש. במקום להסביר היכן ומדוע, רק אומר שהיום ובעיקר בשל דבריו שציטטת בהדרת מלך, סופג השמאל בישראל (ובעיקר כאלה כמוני עבדך, הנמצא בחזית המאבק הטוקבקיסטי שברשת למען השכנת דעת השמאל באוזני המוכנים לשמוע מהימין) מהלומות כ: "נאצי", "יודנרט", "קאפו", "ממזר של היטלר" וכיו"ב.
          ליבוביץ' חצה כאן סף של שינאה סמויה/גלויה לכלל שלם של אנשים. שהרי לא כל מי שמתנחבל הוא בהכרח "יודונאצי", וסימן לכל אלה, שניתן לחצות את הקוים ולהשאר בחיים.
          אם לו מותר להכפיש צבור שלם ביריקה שכזו, מה ימנע מהם להמטיר עלינו מהשמאל גשם של קללות, משל עמלקים הפכנו, ואם לא יהודים אנו אלא נאצים, אף דמנו מותר ועוד רגע קט יעמידונו אל הקיר.
          מי שגר בבית זכוכית, מוטב לו שלא יזרוק אבנים.
          אין הקפדן מלמד, שנו חז"ל.
          ליבוביץ' בא ללמד עם שוט.
          ועכשיו אנחנו קמים עם עקרבים במיטה.

          • ק.א. הגיב:

            טוב, נו זה ידוע שהסגנון של האיש היה בלתי מתפשר. הוא לא ניסה לעקוף מכשולים וכשדיבר על דברים מהותיים הוא לא עשה חשבון לאיש. הגישה הזו קנתה לה אוהדים ומוקירים מצד אחד ומגדפים ומחרפים מצד שני. אינני מסכים למה שאתה מכנה "יריקה". ליבוביץ הסביר שיודונאצים אינה דעתו כלל אלא המצב העובדתי (שיש לומר אותו כדי להבין לאן פנינו מועדות עם מנטליות כזו).

            אשר למה שאתב מכנה "עקרבים במיטה" אני משוכנע שהעקרבים לא קיבלו את אופיים מסגנונות ניסוח חריפים. גם אם היה נשאר לעסוק רק בתחום המדעי (ולא נוגע כלל בנושאי עם ומדינה) ועם ישראל היה מפסיד את ספריו ומאמריו בנושא – גם תרחיש כזה לא היה משנה שום דבר וסופם של העקרבים (להיות עקרבים) היה נשאר אותו הדבר.

          • צפור בודד הגיב:

            לא מסכים, ליבוביץ היה הראשון שטבע (מוצדק או לא) את הביטוי הזה ובכך פתח פירצה הקוראת לגנב. היה צריך להתאפק בלשונו ולצפות את העתיד. אתה אינך חי תחת מטר הקללות והניאוצים. אך מי שחי כמוני (כאן) מתחת לשופכיו, יודע אל נכון, שאם ליבוביץ לא היה מבצע זילות המושג, לא הייתה נפתחת הג'ורא הזו שמנגד.
            טענתך, כי כתוצאה מ"המצב העובדתי", היה כביכול חיב להשתמש במונח המאוס הזה, אינה תופסת משום שגם אם צדק בהנחתו (והוא שגה, משום שגם המתנחבלים הגרועים ביותר לא הקימו מחנות השמדה),היה חיב לשלוט בלשונו ולצפות מה יהיו תוצאות אמירתו.
            ולגבי העקרבים, אל תתמם, העקרבים היו ויהיו וזה נכון.
            אך הדבור היה על המצאותם במיטתנו (בעזרתו האדיבה של ליבוביץ' ו"לשונו העובדתית"), בה עתה הם מטיילים חופשיים לעקצנו.
            ולא תחת איזו אבן על אחת מגבעות הטרשים, מקומם הטבעי.
            בקצור, ק.א. בדוק עצמך בעיקר בקשר לליבוביץ', שאינך הופך חלילה לחסידו השוטה של מאן דהוא. שהרי אין אדם שלא ישגה ובכלל זה גם מעלת הפרופסור הנכבד לייבוביץ. כאן למשל טעה משום שכאמור לעיל, לא שלט בלשונו ולא צפה הבאות.

          • ק.א. הגיב:

            מה יש לומר – אנחנו לא מסכימים.
            מה שליבוביץ זיהה נכון הוא שבדיסקורס הפוליטי בישראל באים לידי ביטוי מושגים שונים אשר השימוש בהם מהווה תערובת של חוסר ידע, משאלת לב ותעמולה. בכדי לטפל בסלט הזה ולהכניס משמעות למשפטים הנאמרים הוא השתדל לטפל במושגים הללו כדי שבני אדם שונים יוכלו לנסח ולחשוב על אותו התחביר החשיבתי ולהיות אז מובנים איש לרעהו.

          • צפור בודד הגיב:

            לא נכון, אנחנו מסכימים בכל, אלא בדבר אחד. שלא היה צריך ליבוביץ להשתמש במונח "יודונאצים" בפרהסיא, ענין טקטי לחלוטין.
            זכותו של כל אדם לחשוב כלבבו, כך גם אתה, אנוכי וכמובן ליבוביץ'.
            מדוע שלא תסכים כי שגה טקטית. שהרי אם לא היה טובע מונח זה, לא הינו רואים היום את צונאמי ההשמצות בסגנון דומה מהצד השני.
            ליבוביץ' דומה כאן ללוחם שאינו יודע לנצור אשו, הפולט בעצבנותו כדור בודד מעמדתו ו"זוכה" אח"כ במטר יריות ופצצות לכוונו.
            אמרו פעם על הסינים שלו היו מחליטים לירוק על הישראל, היינו כאן טובעים כולנו…

      • עלי הגיב:

        עד כמה שאני יודע הנכבה זה יום אבל על קיומה של ישראל
        היום אבל הזה נחוג פעמיים ב-15 במאי יום הכרזת מדינת ישראל ופעם שניה ביום העצמאות של ישראל
        אם לערבים היה איכפת מהפליטים לא היו מחזיקים אותם במשך 67 שנים במחנות בתנאים תת אנושיים…
        הנכבה זה חיקוי (כמו הרבה דברים של הפלסטינים) חיקוי מאוד זול של השואה היהודית…
        כאשר ישראל ניהלה מו"ם עם גרמניה על ענין השילומים מדינות ערב איימו על גרמניה בניתוק יחסים
        והערבים הצביעו כנגד קבלת גרמניה המערבית לאו"ם .
        שנים לאחר שעיסקת השילומים נחתמה הם פנו לגרמנים וביקשו עיסקת שילומים גם להם …
        שיתוף הפעולה של השמאל עם סיפור הנכבה וההשוואה לשואה זה כתם שחור על הפרצוף של השמאל
        סיפור הנכבה בקרב הערבים שונה לגמרי מהסיפור שמספר השמאל ..הסיפור הערבי מדבר על הגברים שנלקחו בכל כפר לחפור קברים ואז ירו בהם את הנשים שדדו והבריחו ביריות ואת הצעירים לקחו למחנות כדי שיעבדו בפרך כל הסיפור הזה מטרתו לתכנן השמדת עם של העם היהודי (היהודים אינם מטפחים השמדה של הפלסטינים אלא ההיפך הוא הנכון)

  3. ק.א. הגיב:

    מהי גזענות? מדובר בהטייה רגשית (בד"כ שלילית) כלפי אדם בשל מוצאו, פיתוח, אינטואיטיבי ובלתי רציונאלי, של אמוציה בהינתן עובדת המוצא לבדה. כל בני האדם סובלים מכך אך לחלק מהם ישנם גם מנגנון אחר שיודע (ושמצליח!) להתנגד לדחף הגזעני המטריד שקיים בהם.

    אצל החוליגנים (של הימין ולא רק) הספים הללו כמובן נמוכים. התהליך הגזעני במוח מתרחש שם מהר מאד. למשל, מנקה ערביה בבית המלון מעצבנת אותם מיידית ממש. ראיתי זאת במו עיני כיצד הפנים שלהם מתעוותות באי נוחות. כמו גם אם מלצרית מדברת רוסית עם חברתה, יהיו לא מעט "יהודים טובים" שהדבר הזה יעורר את זעמם והם כלל אינם מכירים אותן. בכלל העצבים בישראל די רופפים וההידלקות היא מהירה מאד. אין הרבה מנגנוני-נגד אחרים בסיר הלחץ.

    לעומת זאת הביבי אינו בדיוק גזען. הוא קודם כל אימפריאליסט. זה שונה מהצ'חצ'ח המצוי.
    כאימפריאליסט טוב הוא שולט באמוציות. הוא סתם מוציא לפועל פרוגרמה אימפריאליסטית בקור רוח.
    באנלוגיה המהנדס אינו טרוד בהגיגים של סטייל (בהם עסוקים הפירסומאי והמעצב). המהנדס ביבי עסוק בתיפקוד הכוח. הוא כמובן אינו אוהב ערבים אך גם אינו אוהב יהודים. זו חיה מסוג אחר.

    • עלי הגיב:

      לנוכח הטרור הכלל עולמי
      תרבות המוות אשר מתגאה בסרטונים של שריפת אנשים ועריפת ראשים
      האנטישמיות שמפיצים הערבים בכל מקום בעולם
      הכחשת שואה וזילות שואה בצורה בוטה וללא בושה
      כל חודש נרצחים 6000 חפים מפשע על ידי פונדמנטאליסטים איסלמים
      וכל זה הוא פיפס קטן אצל השמאל הרדיקלי
      אבל כאשר צריך לגנות את ישראל מיד מתאספים המונים כדי לבכות את מצבם האומלל
      ולא סתם מבכים אלא מספרים לנו שכל הזוועה הזו היא בגלל
      הציונות והאימפריאליזים ….
      במחשבה שניה מה שעשו הבולשביקים המשטרים הקומוניסטים של מנגיסטו ופול פוט
      ומה שעשתה מהפיכת התרבות של מאו בסין היה הרבה הרבה יותר גרוע

      • יהוע רוזין הגיב:

        אם אחרים בצעו פשעים הרבה יותר גרועים ,זה מתיר לנו לעשות פשעים קצת פחות גרועים ? אולי מישראל המתהדרת תדיר במורשת הנביאים דורשים נורמת התנהגות אחרת מפול פוט או סדאם חוסיין.

  4. רוני ברג הגיב:

    גם השמאלן הנודע מנחם בגין הגדיר את תקנות ההגנה לשעת חירום שמכוחן מושלכים אלפים למעצר מנהלי – חוקים נאציים. זה כמובן לא הפריע לו להימנע מלבטלן כאשר עמד בראש הממשלה.

  5. עלי הגיב:

    ספירו מדבר על התקוממות עממית וזה מזכיר לי 2 אירועים
    1 רצח הבחורה בטרמפיאדה ( אותו מגדיר ספירו כהתקוממות עממית) הערבי ניסה לדרוס את העומדים בטרמפיאדה לאחר מכן יצא עם סכין קצבים גדולה ודקר בחורה שעמדה בטרמפיאדה 5 פעמים בכל חלקי גופה אחר כך רדף אחרי יהודי אלא שאז השפריצו עליו תרסיס פלפל הערבי נסוג לכיוון הטרמפיאדה שם הבחין בבחורה כורעת גוססת הרוצח לא חמל עליה והמשיך לדקור את הבחורה עוד
    20 פעמים..האם התיאור הזה הוא התקוממות עממית ?
    האם רצח העיתונאים בפריז או רצח היהודים בחנות הבשר היא התקוממות עממית
    ב-2 המיקרים הרוצחים עשו את מעשי הרצח הכי מחרידים בגלל הסתה פונדמנטאליסטית דתית גזענית.
    2 המקרה השני זה ליל הבדולח גם במקרה הזה טען גבלס (ואני לא משווה את ספירו לגבלס אבל הטעונים של שניהם מאוד דומים) גבלס טען שליל הבדולח זה התקוממות עממית ומי שאשם בהתפרצות העממית הזו הם היהודים בעצמם …
    .. ערפאת בדומה לגבלס טען שהאינתיפדה היא התקוממות עממית ואין לו שליטה על ההמונים
    למרות שכל מה שדרשו ממנו זה לנאום כדי להפסיק את שפיכות הדם
    מענין מה היה אומר ספירו אם יהודים היו דורסים עוברי אורח ערבים ?

  6. יהוע רוזין הגיב:

    זה לגמרי ברור שמערכת המשפט על רבדיה היא חלק מהמשטר. היא הכשירה את משטר הכיבוש כמשטר של קבע והוכשרו כל עוולות ורשעות השלטון ופרט ל תיקונים בשוליים עקב עירעורים לעליון שמאוד לא שש להתעמת עם הרשות השלטונית ורשעות השלטון תחת מלים מכובסות. יש לשופטים בעקר בעליון בעיה: גם לשת׳׳פ עם הרשות המבצעת (,,בקרב עמינו אנחנו יושבים-אהרון ברק אם איני טועה.וגם להראות ,,ליברלים ונאורים׳׳ בעיני עמיתיהם מהארמות הדמוקרטיות . זה כמובן מסביר את התופעות עליהן מדבר גדעון ספירו.

  7. שירה הגיב:

    לדוד עציון, בעבר האמנתי שהכיבוש הישראלי והמעשים 'הנוראים אך לא הכי נוראים' כדברייך שישראל עושה הם הכרח משום שהצד השני לא מעוניין בהסכם שיאפשר לישראל להיות ישות ריבונית נפרדת. בדיוק כמוך וכמו רוב הישראלים. התהליך שעברתי מאז היה ארוך וקשה. עזרו לי מאוד המאמרים בגדה, שכמובן התנגדתי לרובם אך המשכתי לקרוא ולהגיב. ככל שקראתי יותר וחיברתי עובדות, הצלחתי לראות שקוף יותר. זה לא נעים בכלל ולא רק ש'הפסדתי' זהות לאומית ואחווה יהודית שחשתי קודם, אלא גם נאלצתי להגר מארץ שקודם מאוד אהבתי. לא כולם יכולים לעבור את הדרך הזאת. כנראה שדרוש לכך המון אומץ, סקרנות ואינדבדואליזם. בכל מקרה, אני לא כאן כדי ללמד את התורה על רגל אחת, מה שכן, לקרוא כאן מאמרים ובאמת להבין אותם (ולא להקיא ישר את אותם תגובות לעוסות) זו התחלה לא רעה בכלל.

הגיבו לשירה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים