הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-11 במרץ, 2015 16 תגובות

"את צודקת, אבל על זה לא צריך לדבר", אמר לי מוכר הנעליים. זה עתה סיים לספר לי על שירותו בעזה בשנים הרעות ההן, ועל הדברים הרעים שראה וחווה אז. "אבל הדברים האלה יימשכו כל זמן שהמדינה תרצה להיות יהודית ולתת זכויות יתר רק ליהודים", אמרתי לו, והוא ניפק מיד את התשובה שסגרה את הדיאלוג.

"וואלה נכון, אין מה לעשות", מסכימים רוב נהגי מוניות, נציגים מקובלים של "קול העם האותנטי", בכל פעם שיוצא לי לנסות עליהם את ההיגיון הפשוט, המסביר את המקור לרוב קובלנותיהם על החיים הקשים במרחב הציוני, אליו הגיעו הוריהם בלי הרבה שיקול דעת עצמאי.

politica

"על זה לא צריך לדבר" הוא המנטרה המאחדת את השיח הישראלי מימין ומשמאל, בשיתוף פעולה צייתני של התקשורת לכל גווניה, ומכל הכיוונים. בחירות סתמיות, שחיתויות, מלחמות, ברוטליות במרחב המילולי והאישי, יוקר המחיה וחוסר הדיור, פערים חברתיים קיצוניים והזנחת החלשים, את כולם אפשר להסביר טוב יותר על רקע מבנה הבסיס ועקרונות היסוד של המדינה הציונית. כולם קשורים בדרך זו או אחרת לאותה המצאה פוליטית ייחודית, הגובה מחיר יקר על הפינוקים שהיא אמורה להעתיר על המגזר הנבחר שלה. מאה וחמישה המנדטים המובטחים לרוב היהודי מתכתשים בזעם רב על כל בקבוק ועל כל פליט, אך מאוחדים – מימין קיצוני ועד שמאל "קיצוני" (עם כל נחמדותה והגינותה של זהבה גלאון) על הצורך ה"קיומי" שלא להגזים בתביעות דמוקרטיות, העלולות לסכן את ההבטחה הנצחית ל"רוב יהודי".

הימין למד שלא להתנצל על דביקותו האדוקה ב"זכותנו" לנשל, לחמוס, להפציץ ולכלוא אוכלוסיות שלמות. מולו השמאל, בזהירות מירבית, מנפנף תקווה מלאת חורים כגבינה שוויצרית לעתיד טוב של "שתי מדינות" מדומיינות ורבות חסד לצד סיום ה"כיבוש". על העיקרון האתני-דתי הנפסד שאמור להמשיך ולנהל לפחות אחת מאותן מדינות אין דנים כלל. זו תהיה לנצח אותה מדינה יהודית שבה אריאל הירשפלד וברוך מרזל שייכים בדיוק לאותה עדה ולאותו "עם". העם שכדי להצטרף אליו יש לעבור גיור לחומרא אצל הרב מאזוז.

לפני הרבה שנים הושמעו לא מעט אזהרות מפני הנזקים שתביא הקמתה של מדינה כזאת: מהברון נתניאל רוטשילד בראשית המאה הקודמת, דרך מרטין בובר, הלל קוק ועד הרב י. ל. מאגנס ערב הקמת המדינה, שלא לדבר על אגודת ישראל והרבנים החרדים לדורותיהם. החרדים למדו לחיות באזור הנוחות שמציעה להם מדינת הלאום הדתי. החילונים מנתבים את חוסר הנחת שלהם מהישראבלוף לסאטירה ולאמנות. הם מזדעקים בכל פעם שהמיינסטרים הפוליטי, בעידוד הימין, מנסה לשלול מהם זכויות, מענקים ופרסים שבשליטת הממסד הפוליטי. אבל על עצם העיקרון של משטר פריבילגיות המבוסס על זהות דתית ואתנית אין שום דיון רציני, לא באקדמיה ולא בתקשורת. מתי בפעם האחרונה שמעתם טיעונים נגד חוק השבות או חוק נכסי נפקדים? מי מהלוחמים הראויים נגד תקנות האזרחות ונגד מתקן חולות מעז או מוכן לאתגר את הקונסנזוס המוסכם על קדושת "הסיכון הדמוגרפי"?

שום גוף פוליטי אינו יכול בכלל לגשת לבחירות לכנסת בישראל בלי להצהיר מראש על תמיכה במדינה "יהודית ודמוקרטית". חנין זועבי יכולה לעצבן את כל יהודי ישראל בהודעה על תמיכתה ב"מדינת כל אזרחיה", אבל היא רצה לכנסת ברשימה שבאופן רשמי נאלצה למצוא ניסוח המבטיח שאין לה כוונה להפוך את ישראל למדינה דמוקרטית, מדינה שאין בה זכויות יתר ליהודים. חומת מגן הרמטית מגינה כאן על עקרונות המשטר שעצרת האו"ם הגדירה כבר בשנת 1975 כ"גזענות". ממרומי הפופולריות שלה באירופה ובתמיכתה האיתנה של ארצות הברית הידידותית והאוהבת (אז) הצליחה הדיפלומטיה הישראלית אחרי שש עשרה שנות מאבק עיקש לבטל את ההחלטה ההיא. על שינוי אופיו של המשטר לא נאבקים כאן כלל.

וכך, גם בבחירות הקרובות לא יהיה שום ביטוי – תקשורתי או פוליטי – לעמדותיהם של מי שלא קונים את הסיפור שהמדינה הזאת התהפכה בטעות בשנת 1967, אלה שמבינים שיסודותיה הרעים הונחו בעקבות החלטת החלוקה של האו"ם בשנת 1947 וגירוש רוב התושבים המקומיים שבא בעקבותיה. האמת המעודדת היא שיש יותר ויותר אנשים צעירים ומבוגרים,  בהם גם מוכרי נעליים ונהגי מוניות, המבינים שהם חיים בתוך מלכודת דבש מזויפת ליהודים נרדפים ולא נרדפים, שקיומה מובטח רק תחת מטרית אלימות בריונית ממוסדת עד סוף כל הדורות.

ברדיו מותר להשמיע – לפעמים  – את "פרקקטע מדינע", אבל ללא תרגום מיידיש אשכנזית לעברית ספרדית, יעני מדינה מחורבנת לכל צורך ועניין. חמישית מאזרחיה אינם יהודים. כמעט מחצית מבני האדם  הנתונים לשלטונה אינם יהודים. מבין יהודיה, שליש לפחות ממורמר בגין עודף יהודיותה. אפשר היה לצפות שמתוך השליש הזה, המחזיק – עדיין – ברוב עמדות הכוח, הידע והמלל הציבורי במדינה, יושמע קול ברור להתמודדות עם האופי היהודי הבדלני, הבעייתי והמסוכן של המשטר שבו אנו חיים. אבל השתיקה רועמת. מי שמחפש ביטוי להתמודדות הזאת בפתק בקלפי יכול לכל היותר להצביע לרשימה המשותפת של הפלסטינים הערבים בישראל. האופציה השנייה, אטרקטיבית לא פחות,  היא להישאר בבית ולסייע בכך לבנימין נתניהו ונפתלי בנט להתקדם באין מפריע למסלול ההתנגשות עם שאר העולם.

תגובות
נושאים: מאמרים

16 תגובות

  1. על זה חייבים לדבר הגיב:

    אז למרות כל השטויות שהמדינה היהודית מנפיקה לעולם – כולל אלה שביובי השמיע להזמנת הרפובליקאים לאחרונה – אפילו אובמה הבין שאין להאמין למילה שיוצאת מפיו של זה שכבר אנג׳לה מרקל קראה לו ״שקרן״.
    אז למען הסדר הטוב אחזור עוד פעם:
    * מועצת הביטחון החליטה מיד לאחר הנאכבה שישראל חייבת לתת לפליטים הפלסטינים שישראל גירשה את זכות השיבה.
    * ב-1967 גירשה ישראל עוד פלסטינים, הפעם לירדן.
    * גם ב-1973 גירשה עוד ועוד. הפעם גם תושבי הגולן הסורי הכבוש.

  2. אילן שדה הגיב:

    רשימה יפה. נצטרך לחכות עד שיהיה ממש רע פה….

  3. אשר פרוליך הגיב:

    לעופרה:

    לא קשה לי לסנן בתוך הכתבה את הצלילים האנטישמיים החבויים בה. כן,אנטישמיים. כי כל ההתפרצות הזו של זעם,היתה יכולה להיות לגיטימית אבל מבלי צלילים צורמים אלה. לא קשה לגלות השינאה הבוחשת כמעט בכל משפט,כוון שאין בהם ביקורת שקולה,בדוקה ואוביקטיבית ,באופן יחסי לדברים אחרים הסובבים אותנו,מדינות אחרות חשוכות או פחות חשוכות,עם עבר נוראי של מלחמות,כיבוש,ניצול,גזענות ועוד, אבל אף פחות נוראי.אבל לא.
    ממדינת ישראל ומהציונות נדרש 0 טעויות,0 אי-צדק,0 התגוננות מטרור ומאיומי חיסול,0 חששות,ואולי גם 100% נכונות להתאבדות של העם היהודי. הנני מוותר או סולח על אף בקורת למדינה הזו ולציונות, אבל אני עדיין יודע להבחין בין בקורת מוצדקת לשינאה אי-רציונלית ,מסוכנת ומטורפת של אבדון עצמי.

  4. אבו ג'ילדה הנורא הגיב:

    מהי המשמעות של ה – "על זה לא צריך לדבר" – הזה?
    המשמעות היא כמובן – אנו חרא של בני אדם – אבל מכוון שאנחנו יהודים אז לנו זה מותר.

    • ע.ג. הגיב:

      הפוך גוטה, הפוך. אם אנחנו יהודים שום דבר לא חשוב והם חרות אבל אם ערבים רוצחים, הורסים מפלים נשיו ו/או להט"בים זה לא נושא לשיחה כי ערבים לא עושים דברים רעים אז אין על מה לדבר.

  5. אווה חדד הגיב:

    אין טעם לעסוק בסכסוך.תצפי לאחת ל 4 שנים למלחמונת.אין פתרון לסכסוך האיומים הזה. ש י טעמים. ביום בו יחתום מנהיג פלשתיני על קץ הסכסוך.ועל ויתור על זכות השיבה יערפו את ראשו על אתר. ונגד היהודים לא יסכימו לעולם לזכות השנה וגם אי מי שיפנה יותר מחצי מיליון מהשטחים הכבושים.
    בנוסף את שוגה חמורות בייחסך דמוקרטיה וחילוניות בעולם הערבי. אמן ואף פעם לא היתה חיה כזאת.
    תמהני על כך שכתימניה אינך מייחסת את כל מרמת למאבק המזרחי בגזענות האשכנזית. כאן לפחות אפשר להשיג הישגים מעטים. עטים משום שכוחה של ההגמוניה המאוסה לא יאפשר יותר מהישגים קלים.

  6. יוסי גרנובסקי הגיב:

    מדויק ונכון, אבל… הצבעה לרשימה המשותפת היא בדיוק הצעד הראשון לחברה שוויונית ולמדינת כל אזרחיה. ומכיוון שגם להימנעות מהצבעה יש השפעה על תוצאות הבחירות, המעשה הנכון, וגם הכי דמוקרטי בנסיבות הקיימות, הוא כן להצביע – ולרשימה הערבית המשותפת.

  7. עלי הגיב:

    הגדרה חדשה לאנטישמיות אומרת "אנטישמיות היא הגזמה שמעבר לסביר בביקורת על מדינת ישראל"
    מדינת ישראל אינה הגרועה במדינות בדיוק להיפך רוב מדינות העולם גרועות בהרבה ממדינת ישראל
    בהתחשב בפוליטיסייד אשר מקימים הערבים כנגד ישראל בהתחשב בטרור בחרם ובאיומי ההשמדה
    הייתי מדרג את ישראל בחלק העליון של המדינות המתוקנות.
    להביא תמיד אותם סיפורים ,כמו למשל חוק השבות, בלי לתאר את התנאים שבהם נוצר החוק
    זה עשיית עוול.
    כאשר באמצעות חצאי אמיתות מגיעים למסקנה שאין לישראל זכות קיום ומציעים למעשה לתושבים היהודים הציוניים לבצע התאבדות קולקטיבית זה כבר משהו מיוחד.
    כאשר אדם מדבר על הציונות כמקור לסבל ודיכוי כאשר מדברים על קולוניאליזים אימפריאליזים
    נישול הכוונה מאוד ברורה…הכוונה והרצון הם להוכיח שלא קיים עם יהודי אשר שמר על קשר של קרוב לאלפיים שנה עם ישראל ואשר בהקרבה ובמזל גדול הצליח להגשים חלום עליו נבאו הנביאים
    "וקיבצתי אותכם מכל הארצות והבאתי אותכם אל ארצכם"
    יש כאן רצון לחסל פיזית וגם נפשית ..משום שרק חלום אחד יכול להתקיים וזה החלום של השמאל
    השמאל מגיע לאבסרוד ומנסה להכתיב לאנשים את חלומם..

  8. לתת ביטוי לישראבלוף הגיב:

    "גם בבחירות הקרובות לא יהיה שום ביטוי – תקשורתי או פוליטי – לעמדותיהם של מי שלא קונים את הסיפור שהמדינה הזאת התהפכה בטעות בשנת 1967, אלה שמבינים שיסודותיה הרעים הונחו בעקבות החלטת החלוקה של האו"ם בשנת 1947 וגירוש רוב התושבים המקומיים שבא בעקבותיה."

    קודם כל "יסודותיה הרעים" הונחו עוד לפני כן בקונגרסים הציונים ובהצהרת בלפור אבל לא זה מה שחשוב.
    החשוב הוא שדוקא בבחירות אלו קמה רשימה שסדר היום המשותף לכול מרכיביה הוא לתת ביטוי, לשים על השולחן את "הישראבלוף" כמאמר הכותבת, ולצורך זה לשים קצת בצד חילוקי דעות אידיאולוגיות ופוליטיות שהן משניות לאג'נדה הזאת.

    אז במצב כזה נראה לי קצת מבוזבז להשאר בבית. אבל אל דאגה, נראה שכמעט כל חברי הכנסת הבאה יחפשו דרך וימצאו לדחוק את הקול הזה אם יהיה מספיק חזק שוב "לגודלו הטבעי" מבחינתם,
    ואז יהיו מספיק הזדמנויות "להשאר בבית" או "לתת ביטוי" מחוץ "לדמוקרטיה" הציונית

  9. אלי אמינוב הגיב:

    מיד עם ההודעה על בחירות חדשות הוציא "הוועד למען מדינה חילונית דמוקרטית" גילוי דעת שקבע כי אין טעם להשתתף בהן משום שהן בעצם בחירות למוסד אפרטהייד הבנוי על קשר נגד הדמוקרטיה. לא רק קשר נגד הפלסטינים אלא אף כלפי היהודים שאינם שייכים לעשירון העליון.
    קבענו כי הפרלמנט המזויף הזה פועל על בסיס מצב חירום אותו ירש מהשלטון הקולוניאלי הבריטי. ומנסה ללא הרף לצמצם ואף לבטל את הזכויות המעטות שנשארו ללא יהודים החיים בישראל. הפליה מתמשכת בכל תחומי החיים, הדרה ודחיקה לשוליים של האוכלוסייה הערבית, שבאופן פורמאלי הם אזרחי ישראל ואף את נבחרי הציבור הערביים. אלה הפכו לשק אגרוף של מדינת האפרטהייד היהודית, הם נרדפים, מקופחים מושפלים, ומשמשים רק עלה תאנה לכנסת האפרטהייד. השינוי היחיד שחל מאז הוא הקמתה של הרשימה המשותפת. אני מעריכים שגם היא לא תוכל להביא לשינוי מצב האזרחים הערבים במדינה היהודית. אולם התברר כי חלק נכבד מההמונים הערבים עדיין מאמין שהרשימה המשותפת תביא לשינוי חיובי ופונים להצביע וכך למרות הבנתנו וכדי להיות עם ההמונים הערבים ולא נגדם, לא נקרא להחרמת הבחירות. אנו קוראים לכל המצביעים היהודים שרואים עצמם כדמוקרטיים, להצביע עבור הרשימה המשותפת, המהווה התארגנות של הגנה עצמית של מיעוט מדוכא במדינת אפרטהייד. הרווח היחיד שהם צריכים לצפות לו הוא ההליכה ביחד עם המיעוט המתגונן.

  10. אשר פרוליך הגיב:

    הגדרה חדשה לאנטישמיות: אנטי ציונות.
    ולמה ? הציונות היא התנועה הלגיטימית של שחרור לאומי של העם היהודי,המנושל ממולדתו בידי הכיבוש הרומאי,וסבל באפלייה,רדיפות,פרוגרומים ורצח עם כפי שאף עם אחר לא סבל. תנועה לשחרור לאומי זו סבלה וסובלת (כמו תנועות לאומיות אחרות,כולל תנועה השחרור הלאומי של העם הפלסטינאי) בקיצונים מטורפים שהופכים אותה ללאומנית,גזענית ולא אנושית. הסכסוך בין שתי תנועת שחרור אלה הוא תוצאה מכוונת של מנהיגים לאומנים המובילים את עמם לשינאה ולקונפרונטציה נוראית עקובה מדם ודמעות,במקום להוביל את עמם לדו-קיום,הכרה הדדית ,הדברות,דו-שיח ושיתוף פעולה לטובת העמים שלהם.
    התנגדות לציונות היא בדיוק כמו התנגדות לשחרור ועצמאות של העם הפלסטינאי, ומבוססת אל אטימות לסבל של האחר,לעוורון ולכהות חושים.ניתן לפתור את הסכסוך בלי בעיה אם המנהיגים,האינטלקטואלים ונקיי הנפש של שני העמים ייפתחו את ליבם לצד השני ויתייחסו ל"אחר"
    כפי שהיו מתיחסים לעצמם,לפי "ואהבתה את רעך כמוך",כי כולנו אותם בני אדם.

    • אלון לקח הגיב:

      לפרוליך: מטרת התנועה הציונית הייתה — מדינה ליהודים. יש שמועה שמדינה כזו הוקמה במזרח התיכון לפני 67 שנה, בחודש מאי 1948. שמה: מדינת ישראל. מטרת התנועה הציונית הושגה אפוא. אז מה פירוש "ציוני" היום? האם הכוונה לאדם התומך בהקמת מדינה יהודית שתחליף את מדינת ישראל? (אגב, רעיון לא רע בכלל כשחושבים לרגע איך מדינת ישראל נראית). או שמא מדינה יהודית נוספת? (רעיון טוב יותר: במדינה הישנה נשאיר את הליכודניקים עם שרה וביבי, ואת הבנטים הפשיסטים עם האיילת שקד, ואת הלפידים השרלטנים; ובחדשה יתמקם הקומץ השפוי). בקיצור, הדיבור על "ציונים", "פוסט-ציונים" או "אנטי-ציוני" הוא אנכרוניסטי ואווילי.

      • עלי הגיב:

        לאלון לקח
        מטרת הציונות היתה ונשארה לחולל מהפיכה בעם היהודי הקמת המדינה היהודית היתה רק הצעד הראשון במהפיכה הצעד השני זה להפוך את מדינת היהודים למדינת מופת ובטוחה בקיומה.
        מדינה יהודית פירושה שהמדינה מקיימת קשר עם העם היהודי מחוץ לישראל ומשמשת מקור לגאווה
        לכל יהודי באשר הוא
        ציונות היא תנאי הכרחי לקיומה של ישראל
        ללא ציונות אין טעם בקיומה של מדינה חסרת זהות מוקפת בים ערבי אשר במוקדם או במאוחר מדינה כזו
        תבלע על ידי המדינות הערביות הגדולות וזה גם יהיה גורלה של משוש חייך המדינה הפלסטינית
        אשר תהפוך לחלק מסוריה ולחלק ממצרים

        • אלון לקח הגיב:

          אני מניח ש"עלי" הוא פסבדונים של ד"ר בנימין זאב תאודור הרצל, שהגיח השבוע מקברו כדי לנסח מחדש את מטרתה של התנועה הציונית. עיון יסודי יותר בנוסח החדש מעלה שבין המטרות הנוספות של הציונות: — כול היהודים בישראל יהיו גבוהים, רזים, יפים ועשירים, ושהיהודיות ייראה כמו הכלאה של החשפנית בר רפאלי ואורסולה אנדרס (בימים שבהם הגיחה מן הים אל זרועותיו המשורגות של ג'יימס בונד), שכולם יהיו עשירים המתגוררים בדירות "יוקרה", נוהגים במכוניות "יוקרה", וסועדים במסעדות "יוקרה", ושהם יהיו בריאים כמו סוסים ויחיו לנצח.
          בינתיים מדינת היהודים הקרויה "ישראל" היא כבר מדינת מופת, כפי שמוכיח יחסה לפליטי חרב מאפריקה, עובדים זרים מדרום מזרח אסיה, פלסטינים בשטחים הכבושים (כולל רצועת עזה) והאזרחים הפלסטינים של ישראל עצמה. ובל נשכח את תרבות העלית של ישראל, כפי שהומחשה לא מכבר בידי הלהקה התרבותית של "טיסת השוקולד" ""למה אתה לא מוכר לה שוקולד? מה, היא ערביה?").

  11. שאולי הגיב:

    עפרה: מוכר הנעליים סיפר לך "על שירותו בעזה בשנים הרעות ההן." האם היו אי פעם שנים טובות בעזה מאז פרוץ עידן הכיבוש? באילו שנים בדיוק מדובר ומה הוא סיפר?

  12. אורן הגיב:

    שלום
    אני רוצה להודות לכותבת על כתיבה של רשימה מבוארת ,קולחת, מעניינת ביותר ומרחיבה דעת. מזמן לא קראתי כתבה כל כך נכונה ואמיתית שמשקפת את נקודת המבט האישית שלי, ואני מבטיח לעקוב אחר רשימות נוספות של אותה כותבת.
    דבר אחד פעוט אבל מהותי עבורי אשר מונע ממני לשתף את המאמר ברשתות חברתיות הוא העניין היחיד שבאמת מפריע לי בכתבה זו : הכותרת.
    ההייתי שמח אם כותרת הכתבה הייתה אחרת וללא שימוש במילים "אאנטי ציוני"
    באופן אישי, אני לא אנטי של שום דבר, רק "פרו" אולי של משהו אחר 😉

הגיבו לעלי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים