הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-29 במרץ, 2015 15 תגובות

מי שרוצה לרחם על עצמו 24 שעות ביממה, או להשמיץ את המזרחים על שמימשו את זכותם הריבונית להצביע כרצונם, שיבושם לו. מערכת הבחירות לכנסת העשרים וספיחיה גררו דברי כיעור מבחילים לא רק מבנימין נתניהו, אלא גם מבורגנים מפונקים שהוציאו את מררתם על ישראלים שלא חושבים ולא מצביעים כמוהם. אז הגיע הזמן לומר שלא קרה שום אסון בבחירות, שהתוצאות חידדו את המאבק והציבו את נתניהו מול הקהילייה הבינלאומית, במצב כמעט אנוש. הצפרדע התנפחה עד תום, הנשיא ברק אובמה יוצא בגלוי נגד ביבי, לא רק בשל מדיניותו כלפי הרשות הפלסטינית אלא גם בעטיין של התבטאויותיו הגזעניות. ביבי=מאיר כהנא, או ברוך מרזל אם תרצו. את הכתם הזה הוא יתקשה להסיר.

איימן עודה ואריה דרעי בעימות של ערוץ 2 (צילום מסך מתוך סרטון) ש"ס הרשימה המשותפת מזרחים ערבים  odeh-deriאיימן עודה ואריה דרעי בעימות של ערוץ 2 (צילום מסך)

כבר בימים הראשונים אחרי ניצחונו (על הימין היותר הזוי אפילו ממנו) נתניהו נאלץ לחזור בו מההצהרה נגד הקמת מדינה פלסטינית. אובמה מאמין יותר לנתניהו הפוליטיקאי הכהניסטי מאשר למדינאי שמשתולל על במת הקונגרס האמריקאי כאילו היה במרכז הליכוד. הנזקים שנגרמו לימין בבחירות הם עצומים, ורק כניעותו ורפיסותו של יצחק הרצוג יצרו אווירה בלתי מוצדקת של תבוסה בקרב הציבור השפוי.

במגזר הערבי גרם אביגדור ליברמן להקמת חזית רבת עוצמה כדי לשרוד בזירה הפוליטית הישראלית ולהשתתף בעבודת הכנסת. לצערי יהודים רבים נבהלו ממצבה של מרצ והחליטו ברגע האחרון למנוע את קולם מהרשימה המשותפת. מרצ אמנם שרדה, וזה כשלעצמו משמח. לשמאל העקבי יש 18 ח"כים, ואליהם יש לצרף כמה נציגים משובחים של סיעת העבודה. השמאל יכול לאלץ את הרצוג לשתף את האזרחים הערבים בכל פעולה פוליטית ובכל התייעצות. לא אכפת לנו מה ראובן אדלר או יועצי אחיתופל אחרים משננים באוזניו הכרויות של הרצוג. נכון שאני אומר זאת כבר ארבעים שנה, אבל הצלחתו של מחנה השלום הישראלי תלויה בשיתוף פעולה עמוק, אני מעז לומר אפילו לבבי, עם האזרחים הערבים.

לכן על זהבה גלאון לשנות לגמרי את מסלול שִיוּטה של מרצ במים הסוערים של הפוליטיקה הישראלית. היא מנהיגה יותר מוצלחת מהרצוג, ובעיקר המצע שלה עדיף בהרבה על זה של העבודה. היא שרדה, המחווה שלה כלפי תמר זנדברג הייתה מעוררת כבוד, ועכשיו עליה לעצב מדיניות שמאלית אמיתית למרצ, ולא להירתע אפילו מברית גלויה עם כל מרכיבי הרשימה המשותפת שירצו בכך. ייתכן שהמבחנים בעתיד הקרוב יעזרו לשמאל להציב פרופיל עקבי וקביל בעיני רוב מדינות העולם מול המשך ההתנחלויות מתוצרת נתניהו. כיוון שההבדל בין ראש הממשלה לבין הכהניסטים נמחק לגמרי, יש להתייחס אליו כאל מוקצה. זה יעזור לשמאל לא רק בארץ, אלא גם בזירה הבינלאומית.

יש אור בוהק בקצה המנהרה, ועלינו להתבונן בו בלי מורא. אם בשנים האחרונות שׂמנו דגש על אחווה יהודית-ערבית, הגיע הזמן לבחון כל דרך אפשרית לקרב את הציבור המזרחי. זה מחייב כמה פעולות מהירות, וגם תכנון לטווח ארוך יותר. בין השאר יחתור השמאל למדיניות כלכלית-חברתית סוציאליסטית, שתפסח על כלכלני האוצר ותשנה באורח יסודי את המצב בעיירות הפיתוח, במגזר הערבי ובשכונות הקשות. השמאל יתמוך בכל הצעה לחזק את ההשקעות בתרבות המזרחית, וינער את חוצנו מהניאו-ליברליזם. גם ביחס לדת חייב לבוא שינוי  מהותי. את המלחמה נגד אריה דרעי ונגד ש"ס נשאיר ללפיד. דרעי כבר שילם את חובו לחברה, אין צורך לשתות את דמו וכדאי לזכור שהוא אחד האחראים לבלימת הכהניזם בקרב היהדות המזרחית. מפלתו של אלי ישי, בן בריתו של מרזל, היא התוצאה החשובה ביותר בבחירות למעט הישגה הנפלא של הרשימה המשותפת. אין סיבה לציבור הנאור לשפוך ים של דמעות בשל "כישלונו" של הרצוג מול נתניהו. הוא הדיר את הציבור הערבי לא פחות מאשר נתניהו, אם כי בשפה יותר אלגנטית ופחות גזענית. בסך הכול, הוא מיצה את כל כוחו הציבורי, וגרם לעריקה של בוחרים ממרצ. אני בטוח שזה יתוקן בבחירות הבאות. למרצ יש סיכוי, אם תחליט לבחור בשמאל יהודי-ערבי ולא בלפידיזם מתון.

אסור להיגרר אחרי ההסתה של לפיד נגד ש"ס. את הקריאות "רק לא ש"ס" יש להשליך אל פח האשפה של ההיסטוריה. השמאל חייב למתן התבטאויות אנטי-דתיות וּודאי שאין לו שום עניין לאלץ כמה אלפי חרדים להצטרף לצבא הכיבוש. כל עניי הארץ מעניינים אותנו, וכך גם מאות אלפי השכירים שלפיד ונתניהו רוצים להשליך לצִדי הדרך, לעוני ולחרפת רעב. אם המזרחים לא ישתכנעו שהמחנה המתון מבחינה מדינית גם השתנה ביחסו אליהם, לאמונתם, לתרבותם ולאורח חייהם נחמיץ כאן הזדמנות גדולה לשנות מגמות, להתפתח, ליצור בריתות חדשות, לשתף פעולה בכל הנושאים התרבותיים, לאהוב את אחינו הישראלים, יהודים וערבים, במקום לחלום על שילוחם למרוקו או לעיראק.

שמאל טרנדי איננו שמאל. אנחנו לא ציבור של מצב רוח חולף ושל התמרמרות ילדותית כלפי אנשים, שלא אוהבים אותנו די הצורך. עלינו להיות יותר קשוחים ופחות מפונקים. כל פועל שזורקים אותו ממפעל בדרום אחרי שנים רבות של עבודה קשה, הוא בן בריתנו גם אם הוא מצביע בעד הליכוד. עלינו לחתור לחיסולו של הפער החברתי העצום שנוצר כאן, ולהילחם למען שוויון כלכלי, חברתי ותרבותי. המאבק למען השלום עובר דרך ברית והתרועעות עם האזרחים הערבים. אני רואה בעיני רוחי עצרות ענקיות בנצרת או בטייבה, שבו ישירו יהודים וערבים ביחד. כל זה אפשרי. צריך רק חזון, אמונה ואהבת אדם אמיתית. מי שלא מסוגל לכל אלה ומעדיף לשנוא "דוסים" כל ימיו, יכול להסתגר בגטו הציוני-כללי של יאיר לפיד.

קשה לדעת אם "המחנה הציוני" יכול להנהיג את השינוי המתבקש. עצם השם מצביע על התנכרות לאזרחים הערבים, ולזה התלוו גילויים של הדרה כלפיהם מהרצוג ומלבני. למרצ יכול להיות תפקיד מפתח בשינוי הדרוש. מנהיגיה חייבים לחשוב מחדש על הגדרת "הציונות" שלהם, וגם להתנער מהתלות האומללה שלהם ברשות הפלסטינית. פתיחות חדשה כלפי העולם, וגיוס הכוחות שלנו בארץ וביהדות העולם כדי ליצור מסע מלהיב ומרתק להתפייסות יהודית-מוסלמית, יסייעו גם להתקרבות יהודית-ערבית בתוך ישראל.

יש דרך, יש אופקים, יש תקווה, יש בסיס חברתי יהודי-ערבי למאבק נגד הכהניסט בבית ראש הממשלה. כל זה, בתנאי שלא נשכח את האזרחים הנאבקים על קיומם הדל, בעיקר ערבים ומזרחים. הנתיב לירוחם עובר דרך שפרעם, והנתיב לנצרת עובר דרך שדרות. צריך לנגב את הדמעות האמיתיות והמלאכותיות ולהמשיך הלאה.

  • פורסם בכל העיר, 27 מרץ 2015
תגובות
נושאים: מאמרים

15 תגובות

  1. אשר פרוליך הגיב:

    וכך פותח הכותב:
    "… או להשמיץ את המזרחים על שמימשו את זכותם הריבונית להצביע כרצונם "

    די לגזענות מכל הסוגים,כולל ה"מזרחית"

    די,מספיק !

  2. צדוק התקוה הגיב:

    מי שרוצה לרחם על עצמו 24 שעות ביממה, או להשמיץ את המזרחים על שמימשו את זכותם הריבונית להצביע כרצונם, שיבושם לו. מערכת הבחירות לכנסת העשרים וספיחיה גררו דברי כיעור מבחילים לא רק מבנימין נתניהו, אלא גם מבורגנים מפונקים שהוציאו את מררתם על ישראלים שלא חושבים ולא מצביעים כמוהם.
    חיים שותף אני לקטע הזה אתה צודק רק לקרוא את הארץ את מבין שיש עדין אנשים בשמאל שלא מקבלים את תוצאות הבחירות וממשכים להסית ולא מוכנים לקבל את הכרעת העם

  3. אברהם הגיב:

    אריה דרעי – אור בוהק.
    אחר כך שואלים למה השמאל הפך למגוחך.
    לא משנה שהאיש התיש את מערכת המשפט 11 שנה ועשה הכול לשבש הליכים, מבחינת חיים ברעם הוא ״שילם את חובו לחברה״.
    העיקר שהוא בלם את ״הכהניזם״ בש״ס ולעזאזל יתר הערכים של השמאל.
    ולידיעתך מר ברעם התמים : דרעי לא פחות לאומן מאלי ישי הוא פשוט יותר תחבולן ממנו ומבין איזה משפטים כדאי לומר, מתי ואיפה.
    מהותית, אין שום הבדל בינהם ורק טיפש גמור ייתן אמון באדם כמו דרעי.
    יום יבוא ותבין, שוב, מדוע איש שמאל ״אמיתי״ ( כפי שאתה מגדיר את עצמך) לא יכול באופן ערכי לתמוך באדם כמו דרעי.
    סבלנות, המרצע ייצא מן השק.

  4. Michael הגיב:

    Amen. To paraphrase Martin LK

    we must learn to live together as brothers and sisters, or
    we'll perish together as fools

  5. עלי הגיב:

    החזון של ברעם מבוסס על הפניית עורף של המזרחיים לציונות ולחבירה שלהם לשותפים ערבים
    זה התהליך היחיד שיכול להביא למדינה דולאומית משוש חייו של ברעם.
    הסיכוי שמדינת ישראל עם רוב ערבי המוקפת ב-23 מדינות ערביות (כולל מדינה פלסטינית) ו-56 מדינות מוסלמיות תצליח לשרוד הוא אפסי
    וכאן יש 2 תסריטים ערביי ישראל יחברו למדינה הפלסטינית ויחסלו את הנוכחות היהודית באיזור כאשר בראש וראשונה יחוסלו אנשי השמאל כולל ברעם ..
    אפשרות שניה זו הגירה מסיבית של היהודים הציוניים פיזור המזרחיים למקומות מוצאם במדינות ערב
    ולבסוף השתלטות מדינות ערב על המדינונת הפלסטינית וחלוקת השלל בין סוריה לבנון ירדן ומצרים
    הסיכוי שהתסריטים האלה יהיו טרגיים עם עשרות אלפי הרוגים ואולי מאות אלפים הוא הסיכוי הסביר
    אין שמאל במדינות ערב ואצל הפלסטינים והחלום של ברעם שפתאום תצוץ מכלום מדינה חילונית
    המנוהלת באורח פלא על ידי אנשים להם הוא קורא השמאל העיקבי זה מעבר ליכולת ההבנה שלי
    החלום הברעמי דומה לדברי הנביאים "והיה באחרית הימים תצוץ מדינת המופת של ברעם ותחנך את העולם כולו .."

    • צדוק התקוה הגיב:

      עלי מר ברעם הנכבד שכח שיש באזור דאע"ש ויש כמובן את השייעה בראשות אירן ואני לא רואה שום תנועה שמאלית מהפכנית כמו להבדיל דעא"ש במרחב הערבי איסלמי קודם כל יש כאן מלחמה בין הסונה לבין השיעה מי ישלוט במרחב הערבי ויהודים לא יכלו לחיות לא אצל כורתי הראשים ולא אצל חוגגי העשורה השעיים מה שנשאר לנו להגן על מדינת היהודים הקטנה

  6. חניבעל ברקה הגיב:

    אני גם סבור שייתכן שמעז ייצא מתוק – אם ממשלת ימין תביא עליה סוף סוף לחץ בינלאומי של ממש. באשר לרעיונו של ברעם לנסות לגרום לכך שמסעודה משדרות תצביע מרץ – אני סקפטי קמעא. היו מתעבי ביבי מתוסכלים שפירשו את תוצאות הבחירות כהתרסה של המזרחיים כנגד האליטה האשכנזית. לדעתי קנאה וטינה כלפי האשכנזים אמנם קיימת, אבל היא מתגמדת נוכח השנאה כלפי הערבים, הפחד מהם וחוסר האמון כלפיהם שהוא ברירת המחדל בקרב רוב המזרחיים בפריפריה (הגיאוגרפית או הסוציואקונומית). גם אם תאייש את רשימת מרץ לכנסת במאה ועשרים מזרחיים מהפריפריה – כל עוד יתלווה לרשימה מצע של שפיות, פשרה ונכונות לחיות יחד עם הפלסטינים, המזרחיים בפריפריה לא יצביעו עבורם. באשר לשורש הגזענות המזרחית כלפי הערבים – זהו ענין לסוציולוגים ולא ארחיב על כך את הדיבור. אוסיף רק שאני הומניסט, ואני מכבד כל אדם ללא קשר למוצאו – אבל אינני מכבד גזענים.

    • אווה חדד הגיב:

      חניבעל, הכה במזרחים והצל את מי שעומד בראש החץ הפשיסטי.כיבושי
      .לאומני.גזעני:.ביבי בנט ליברמן. וייס.לוינגר.אריאל וכל הזמביש- ממביש הארורים.ועוד זאת:אחרי שהוריך המזרחים הרחיבו את עולמם של הפלסטינים,לך לגנוב את מפתחות ביתם בפלסטין.

      • חניבעל ברקה הגיב:

        אווה, אני מסכים איתך שהעומדים בראש החץ הפשיסטי הם אשכנזים. לצערי לא חסרים בארץ פלחי אוכלוסיה בעלי אורינטציה גזענית לאומנית אנטי-דמוקרטית – חרדים, פונדמנטליסטים לאומנים, רוסים (לפחות בדור הראשון) וכו'. איני טוען חלילה שהכל באשמת המזרחים בפריפריה. דבריי היו בתגובה לברעם שהעלה את האופציה לקנות נפשות לשמאל בקרבם. לצערי אין לשמאל בארץ השפעה של ממש ואני חושב שרק לחץ מבחוץ יגרום לשינוי – כמו בדרום אפריקה, סרביה ואיראן. בכל אופן, אם נפגעת מדברי אני מבקש את סליחתך.

        • אווה חדד הגיב:

          לא נפגעתי. צייר בדמיונך את התמונה הבאה: קבוצה של מזרחים מקימים ב-1974,גוש אמונים ומתנחלים בניגוד לעמדת הממשלה במקומות שונים ביו'ש.
          המשטרה והצבא היו מכסחים את האם אמא שלהם על המקום. לצרלי ביטון יש,שיניים תותבות בשל הכיסוח של השלטון האשכנזי,על הרבה הרבה פחות מכך.
          אגב בחרת לך שם של כובש…
          חג שמח וראה אך בטוב!

  7. אחד העובדים. הגיב:

    על הרשימה המשותפת לראות עצמה כמייסדת את המחנה הדמוקרטי האנטי קולוניאליסטי בשטחי 1948, ולא להגביל את עצמה לכבלים של הממסד הציוני ולנישה שהקצה לה. כמוכן, צריך להבין ולהבחין כי יש כאן מחנה דמוקרטי על אף חולשתו מול מחנה קולוניאליסטי שגלאון והרצוג מנסים להיות פניו המולבנות. כאשר תוכנית שתי המדינות הינה למעשה תוכנית אפרטהייד גזענית. מי שדורש רפובליקה דמוקרטית וחילונית מנהר לים תוך מימוש זכות השיבה איננו קיצוני אלא דמוקרט! מדוע שעמוס עוז רוצה ל(הת)גרש מהערבים. כלומר לגרש ערבים הוא נחשב להומני ודמוקרט?!!

  8. אבנר הגיב:

    "הרשימה המשותפת" איננה שמאל.
    צריך לדבר על שיתוף פעולה בין השמאלה היהודי לערביי ישראל על בסיס מלחמה בגזענות באפרטהייד ובאפלייה אבל לא צריך להתבלבל במושגים.

  9. צדוק התקוה הגיב:

    הרשימה הערבית המואחדת הינה רשימה של קומניסטים איסלמיסטים ולאומנים ערבים מים ושמן לא הולכים ביחד לכן אותה רשימה לא תחזיק אורך רוח איך ניתן לשתף פעולה עם איסלמיסטים ולאומנים ערבים זה כמו ש"ס/ יהדות התורה וכהנא חי

  10. שירה הגיב:

    עוד פעם האשכנזים רוצים להציל את המזרחים מעצמם? הם יודעים בדיוק מה הם רוצים, גם הרוסים יודעים. הם רוצים ימין אפילו אם הם יודעים שזה אומר מפעלים שנסגרים. הם "אידיאליסטים" כי הם "מקריבים" את עצמם עבור "ביטחון" המדינה. לא חושבת שיש להם היום אשליות לגבי הקשר בין ימין וקפיטליזם אבל הבחירה היא ללא ספק בימין פוליטי, שנותן תחושת שייכות ומטרה שקל להשיג- קיום יהודי נפרד והתעמרות במי שחלש הרבה יותר מהם.
    לגבי התקוות מה"רשימה המשותפת" או מרצ, התוצאה תהיה בדיוק אותה תוצאה כמו אם למשל ייבחר נשיא שחור בארה"ב.
    התקווה שלכם מאוד יפה, אבל היא מונעת שינוי, מקבעת את הגיהנום במקומו. שינוי אמיתי זה דבר אחר לגמרי. בשביל זה צריך להתרחק קצת יותר מהכורסא.

  11. ערן רוטשטין הגיב:

    בבחירות האחרונות שהשמאל לא פחות גזעני מהימין!

הגיבו לאחד העובדים.

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים