הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-1 באפריל, 2015 17 תגובות

למחרת הבחירות (17 במארס) כתב גדעון לוי בטורו ב"הארץ" מאמר תחת הכותרת "להחליף את העם". רעיון זה נשמע מעת לעת, בדרך כלל על ידי אנשי שמאל, והוא מבטא תסכול וייאוש מהסיכוי להסיט את ישראל ממסלול ההתרסקות עליו היא שטה עתה. נתניהו משול למנצח על תזמורת הטיטאניק, העם רוקד לצליליו ובעודו עליז ומתרונן ושבוי בקסמיו של המנצח מתרחשת ההתנגשות עם הקרחון ואניית הפאר טובעת. (למען הגילוי הנאות – גם אני השתמשתי פעם בכותרת זו בטורי ב"עיתון ירושלים" מבית המדרש של "ידיעות אחרונות" – טור שסיכם את שנת תשנ"ו, שנת רצח רבין, פורסם ב-13 בספטמבר 1996). גישה אחרת מציג איש השמאל אורי משגב, אף הוא במאמר ב"הארץ", שנשא את הכותרת "להפסיד בכבוד" (22 במארס).

ככנסת ישראל דמוקרטיה ממשלה יהודיתKnesset_Building_(South_Side)כנסת ישראל (מקור)

אתחיל בקביעה שהבחירות האחרונות לא היו דמוקרטיות. השלטון הנבחר, קואליציית החלומות של נתניהו, ימין ודתיים, אינו לגיטימי. (הערכתי זו לא תשתנה גם אם תצורף מפלגת העבודה לממשלה רחבה). שהרי מה אמרו מצביאי הרוב? שמותר להמשיך ולרדות בפלסטינים, לחלל את כבוד האדם שלהם, לרמוס את זכויותיהם הטבעיות וכל זאת מבלי לשאול לדעתם האם יש להם עניין בשלטונה של החונטה הצבאית הישראלית. קריאתו של נתניהו לתומכיו לבוא ולהצביע משום שהמוני ערבים נוהרים לקלפיות, מעלה סימני שאלה נוספים לגבי כשרות הבחירות, שהרי החוק אוסר הסתה לגזענות. אינני מכיר את כל סמכויותיו של שופט בית המשפט העליון העומד בראש ועדת הבחירות, אבל יודע מה צריך היה לעשות: להשעות מיד את הבחירות, להעמיד את נתניהו לדין על פי החוק האוסר הסתה לגזענות, לקבוע מועד חדש לבחירות, שיערכו במקביל בישראל ובשטחים הכבושים, שם יתקיימו הבחירות בחסות האו"ם ובמסגרתם יכריעו הפלסטינים האם הם מעוניינים בהמשך הכיבוש, בבחינת העבד שאמר "אהבתי את אדוני", או מבקשים להסתפח לישראל כאזרחים שווי זכויות או לסיים את הכיבוש, להחזיר את המתנחלים למדינתם ולהתחיל ברצינות בהקמת מדינה פלסטינית.

אינני משלה את עצמי שתוכנית כזו, או דומה לה, תתקבל כל כך מהר, אבל דומני שבקווים כלליים זו האלטרנטיבה להמשך מעגל הדמים שאחת מסכנותיו, תבערה אזורית ואולי, חס ושלום, גם מעבר לכך.

כאשר מנהיגים מנסים להתחנף לבוחרים הם מדברים על "העם החכם הזה",וממתי הוא חכם? מהרגע שהרוב מקבל את עמדותיו של הפוליטיקאי. למיטב הבנתי אין חיה הקרויה עם חכם. מרבית העמים לא לומדים מניסיונות כושלים וחוזרים ומצביעים בעד פוליטיקאים חדי לשון שיודעים להסית המונים עד כיליון. מצב מלחמה הוא כר נוח להטפשת העם וסימומו לעבר האויב מבית, "הבוגדים" המזדהים עם האויב, וכך קורה שהנפגעים ממדיניות הממשלה יורים לעצמם ברגל, חוזרים ומצביעים בעדה, שהרי זו אחת התוצאות הידועות של שטיפת מוח מסממת שקורבנותיה מזיקים לעצמם. 47 שנות כיבוש והתנחלויות הוכיחו עצמם כסם משכר שקשה להיגמל ממנו. הבחירות האחרונות בישראל מדגימות זאת היטב, ללא הבדל בין יהדות אפריקה ואסיה לבין יהדות אירופה. הבחירות בגרמניה ב-1933 (בואו לקלפי לפני שהיהודים ישתלטו גם על גרמניה) הן הדוגמה האולטימטיבית.

המהגר הבודד יכול להחליף עם, קולקטיב לאומי לא יכול, וגם אם אפשר היה, עם מי להתחלף? עם האמריקאים שהצביעו פעמיים לרמאי ניקסון, או לפושע המלחמה ג'ורג' בוש הבן שהביא את אמריקה לכמעט פשיטת רגל, רושש המונים, יזם מלחמה בטענות שווא והותיר את עיראק מדממת במלחמת אזרחים? עם הצרפתים שמיליונים מהם שכחו את לקחי משטר וישי האנטישמי ומצביעים היום מארי לה פן המתקרבת לנשיאות? אולי למצרים שהצביעו בהמוניהם לאחים המוסלמים? למציאות קודרת זו מצטרפת הדת, שהיא אימפריית סימום. היהודים מתגאים כי הביאו לעולם את המונותאיזם, ואני שואל, על מה הגאווה? הבאתם אסון על האנושות. לאורך ההיסטוריה נרצחו ונהרגו עשרות מיליונים אם לא מאות, על מזבח הקנאות הדתית, כל דת אוחזת בשולי האל ואומרת כולו שלי, ועל כך הם רוצחים איש את רעהו. ובתוך כל דת יש פיצול לזרמים שונים וכל זרם אומר כולו שלי והתוצאה, איש את ראשו של אחיו יערפו. פרוטסטנטים מול קתולים באירלנד, סונים מל שיעים בעיראק, יהודים מול מוסלמים בא"י פלסטין, נוצרים מול נוצרים במלחמות אירופה כאשר הממסד הכנסייתי מגייס את האל למען השלטון והצבא במדינה בה הוא פועל, ואפשר ללכת אחורה להשמדת העמים בדרום אמריקה על ידי הכובש הספרדי הקתולי ואם נחזור לימינו נראה את הרב הצבאי הראשי מברך את החיילים לפני הפלישה לעזה בשם אדוני צבאות והרשימה ארוכה ומדכאת.

על הרקע הזה אני קורא את מאמרו הנזכר של אורי משגב "להפסיד בכבוד". תנו לביבי למשול ארבע שנים עם נבחרת החלומות שלו, נראה מה הוא יכול לעשות. אורי הוא ללא ספק ג'נטלמן אמיתי. אבל יש לך עסק עם בריונים, ויתכן כי בעוד 4 שנים תמצא חוקי בחירות שידירו ערבים "ושאר בוגדים" מהזכות לבחור. לכן צריך כבר היום לצאת במבצע חובק עולם במטרה לקעקע את הלגיטימיות של שלטון הביבי. כל מי שלא נפל לתוך אחת מרשתות השנאה של הימין ונשאר מחויב לדמוקרטיה, לשוויון ונאבק בגזענות, צריך להיות שותף למבצע כי אין לנו עודף בכוח אדם. עם בריונים תתבריין, לאמור, לא להכות אותם או לרצוח את מנהיגיהם אלא לעשות נפשות לחרם בינלאומי על ישראל. לנסות להגיע לאובמה ולומר לו, ביבי מתגרה בך כי הוא איש מסיבת התה שלא יכול להשלים עם נשיא שחור, הביקורת שלך על נתניהו שווה כקליפת השום אם תמשיך לספק נשק לישראל. יש להכריז על אמברגו בכל הקשור לאספקת נשק לישראל כל עוד היא ממשיכה בביצור משטר האפרטהייד בשטחים הכבושים. וכך לעבור מדינה אחר מדינה, במטרה לשכנע כי יש סכנה ושמה ישראל וצריך לנטרלה לפני שיופעל נשק יום הדין. אנו רוצים להבטיח שילדינו, נכדינו, ניננו והבאים אחריהם לא יימוגו עם ענן הפטרייה.

חברים, המצב קשה, כפי שאמר איש העלייה השנייה לחבריו.


הרצחת וגם ירשת? בדיוק כך. סיפור מהחיים

ביום 25 בנובמבר 1999 פרסם העיתונאי רון בן ישי ידיעה לפיה מרדכי ואנונו, בעודו מרצה בכלא אשקלון את 18 שנות מאסר שהוטלו עליו, העביר פתקים לאסירי חמאס ובהם נוסחאות לייצור חומרי נפץ רבי עוצמה. הידיעה פורסמה ככותרת ראשית של העיתון ידיעות אחרונות, בשעתו העיתון הנפוץ במדינה. רון בן ישי אינו עיתונאי במובן המקובל של המלה, הוא חלק מהממסד הצבאי, בן בית בלשכות הצמרת הצבאית. ביטוי ליחסיו האינטימיים עם הצבא היה מינויו למפקד תחנת רדיו הצבא גלי צה"ל בדרגת סגן אלוף. בן ישי פרסם את הידיעה מבלי לבקש תגובה מואנונו באמצעות פרקליטו אביגדור פלדמן או חברי הוועד למען מרדכי ואנונו שהיו בקשר איתו ועם פרקליטו. בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות קבע שבן ישי התרשל ולא נהג על פי חובותיו העיתונאיים כאדר פרסם את הידיעה ללא בקשת תגובה. בשלב ראשון סרב בן ישי לגלות ממי קיבל את הידיעה והסתפק בהצהרה כי מדובר במקור שאין לו ספק באמינותו. מפקד הכלא ונציב שירות בתי הסוהר הכחישו את הידיעה, אבל זה לא עשה רושם על בן ישי שהמשיך לדבוק בה.

בהיותי אחד המתלוננים נגדו שאלתי את בן ישי במהלך הדיונים בבית הדין לאתיקה, האם ראה פתק כזה, והוא סרב לענות. עם שחרורו מהכלא באפריל 2004, לאחר שריצה את מלוא 18 שנות המאסר, הגיש ואנונו תביעת דיבה נגד ידיעות אחרונות. שחרורו מהכלא היה עוד סימן שמדובר היה בפרסום שקרי, שהרי אילו העביר פתקים כאלה היה עומד לדין ומקבל עוד 18 שנות מאסר.

במהלך המשפט התגלה כי המקור היה ראש השב"כ דאז עמי איילון. בעדותו הודה כי לא ראה פתקים כאלה וכי המידע הגיע אליו בשיחה טלפונית. איילון מסר לעיתונאים את המידע בפגישה סגורה של הכתבים הצבאיים, מה שקרוי פגישות רקע שלא לפרסום. רון בן ישי הוא מה שמכונה "חולה פרסום" כלומר, תאוות פרסום שלעתים אינה יודעת שובע, והחליט לפרסם את הידיעה. כמובן שגם הוא לא ראה פתק כזה.

לכאורה הכל ברור. ש כאן פרסום שקרי, מכפיש, שהעיתונאי לא יכול להוכיח אותו, וגם לא עשה שום מאמץ לאמת אותו או להפריכו, טרם פרסום. כללים בסיסיים שכל תלמיד תקשורת לומד באחד השיעורים הראשונים. כשמדובר בואנונו, דמות לא אהודה בישראל אבל בעולם מוערך כגיבור שלום, מועמד לפרס נובל לשלום, כל זה לא מסיע לו, כי בישראל, לדאבוני, דמו הפקר.

עתה מגיע תורו של השופט טל שחר. אם הוא איש מקצוע הוא אמור לנטרל עוינות ואיבה ולפסוק פיצויים לואנונו, על פי העיקרון שנפסק בבית המשפט העליון בע"א 259/89 וכך כותב השופט גבריאל בך, בהסכמת השופטים דב לוין ואליהו מצא: "קביעתה של שופטת השלום אשר בית המשפט המחוזי הזדהה עימה, לפיה זכאי גם אדם בעל דעות קיצוניות כי עיתון לא יציג את דעותיו כקיצוניות יותר משהן באמת נראית גם בעיניי נכונה".

טל שחר לא נהג כשופט מקצועי במדינה דמוקרטית, אלא כשופט רשע במדינה חשוכה כאילו קיבל את הכשרתו בצפון קוריאה. הוא כתב פסק דין שהפתיע גם את הנתבעים. להסכמה כה גורפת הם לא ציפו. השופט שחר הכפיש את ואנונו, דן בנושאים שלא היו ממין העניין, הכל במטרה להשחיר את דמותו. הוא קבע כלל כי עיתונאי שקיבל מידע מראש השב"כ רשאי לראותו כמוכח והוא פטור מבדיקתו. צפון קוריאה במיטבה. (איני בטוח אם פרקליט ידיעות אחרונות מ.מ. שלם עם קטע זה בפסק הדין. ראו סיפור על מ.מ. מאת לאוניד, בדף לספרות ואמנות, "הארץ", ביום שישי האחרון, 27 במארס). בסוף פסק הדין הטיל השופט על ואנונו לשלם לצד השני 36 אלף ש"ח. מחידושי המשפט הישראלי: הנפגע משלם פיצויים לפוגע. אפילו ג'ורג' אורוול לא חשב על כך.

פסק הדין ניתן ב-2005. העיתון פנה להוצאה לפועל לגביית החוב. אנשי ההוצאה לפועל טענו כי לא מצאו את כתובתו והריבית הלכה והצטברה. לפני זמן מה רצה לפתוח חשבון בנק אבל ציון שמו של ואנונו הוליד נורת חסימה לפיה אינו יכול לפתוח חשבון עד שיסדיר את החוב. עורכי הדין משני הצדדים סיכמו כי ואנונו ישלם 40 אלף ש"ח בתשלום אחד. אי תשלום עלול להוביל את ואנונו למאסר נוסף. האיש חי בצניעות ואינו יכול לעמוד בתשלום ללא סיוע מתומכיו. הוא פתח חשבון באתר המופיע כאן ודרכו ניתן להעביר תרומות למרדכי ואנונו.

תגובות
נושאים: מאמרים

17 תגובות

  1. בטטה הגיב:

    ישראל אינה מדינה דמוקרטית של ממש ומעולם גם לא הייתה.למעשה ביבי וביריוניו כלל לא צריכים לחוקק חוקים שיבטלו לחלוטין את מעט הדמוקרטיה שיש כאן,התשתית החוקית והמשפטית כבר קיימת מוכנה להפעלה . לגבי הפלסטינים היא כבר מופעלת והרסה כליל את חייהם.

    • אילו וכאילו הגיב:

      אילו היתה ישראל מדינת חוק, היא היתה מכבדת את מערכת חוקי העולם – אלא שאפילו את ההסכמים שעליה חתמה (בוושינגטון עם עראפת בנוכחות ביל קלינטון) היא אינה מכבדת. אחד הסעיפים בהסכמי אוסלו היה בניית כביש (או מסילת ברזל) בין הגדה המערבית לרצועת עזה. במקום לקיים את ההסכם תקפה ישראל את הרצועה, והלילה גם עצרה את פעילת השמאל חברת הפרלמנט הפלסטיני חלידה ג'ראר.

  2. אחד העם 15 הגיב:

    הוא פתח חשבון באתר המופיע כאן ודרכו ניתן להעביר תרומות למרדכי ואנונו. איפה כתובת האתר?

  3. צדוק התקוה הגיב:

    תסכול וייאוש לא מבאים לניצחון אולי תעשו חשבון נפש למה העם לא בוחר בכם הרי לא יתכן שכל העם טיפש? אתם צרכים לבדוק מה לא טוב אצלכם שאנשים לא מוכנים ללכת בדרך שלכם כשבעל חנות תקוע עם סחורה ולא מצליח למכור אותה הוא בודק מה לא בסדר המחיר האיכות החנות אולי המוכר עצמו לא יודע להתייחס ללקוחות שלו הבחירות היו דמוקרטיות לגיטימיות או אולי כמו שאמר הרקדן שנשר מהתחרות הבמה היית עקומה חומר למחשבה

    • לא יתכן שהעם טיפש? הגיב:

      ישראל הוכיחה שהאקסיומה ששברו הגרמנים מתקיימת במדינה היהודית, ובעיקר אצל הרוב הימני וה"מחנה הציוני".

  4. שירה הגיב:

    ואנונו צריך להתעלם מה"חוב" עד שיוכרז כחוב אבוד. מקווה מאוד שיאושר לו בקרוב, לא חשוב איפה, מעמד פליט. לפני חמש שנים עבדתי באיזור הבושים באחת ממדינות אפריקה, מלריה ונחשי קוברה היו חלק מחיי היומיום. כשהחברה פיטרה אותי בכיתי כשנאלצתי לחזור לישראל. ולכן אני חושבת שבכל מקום יהיה לואנונו טוב יותר מאשר בישראל.
    העם הישראלי-יהודי הוא עם אכזר ויש לי למה להשוות כי אני מספר שנים כבר לא בישראל, אבל עכשיו כשאני כאן, אני מרגישה כמה החברה הישראלית מפוררת, את המתח וחוסר האמון בין אנשים כאילו כולם חיים בסיר לחץ בתנאי ג'ונגל קשים. מודה שאני נטולת חמלה כלפיהם וחושבת שהיה להם את כל המידע להבין את האמת והם בחרו לסרב לראות.
    שכנעת אותי שאלו לא בחירות דמוקרטיות. נכון מאוד. בניגוד למה שחשבתי, טעיתי כשפספסתי את העובדה ששליטה על חייהם של הפלסטינים,מחייבת את הסכמתם ולכן את השתתפותם בבחירות.

  5. הרי החוק אוסר הסתה לגזענות הגיב:

    אבל הרי קינג שקרניהו עומד מעל לחוק, בדיוק כמו הנשיא משה קצב ורה"מ אהוד אולמרט… לכן נראה שאת נהנתניהו ידון ביהמ"ש הבינלאומי לפשעי מלחמה בהאג, והדיון שם לא יתמקד בשאלת הגזענות, אלא בפשעי מלחמת "צוק". את הדיון בפשעיו האחרים של ביובי (הגידול בעוני, מחירי הדיור ועוד) נשאיר לעם (בתקווה שיחכים לכשיתעורר לחיים). צודק גדעון ספירו שדורש חרם בינלאומי על ישראל. הסכנה אינה איראן, אלא ישראל! ייתכן שאיראן ניסתה ללכת בעקבות הנשק הדימוני שהביא שימון ברז לישראל — המדינה הגרעינית הראשונה באיזורנו — וצריך לנטרלו לפני שיופעל. כי רה"מ נהנתניהו וסר-הביטחון יעלון, והרמטכ"ך שאילצו את חיילי "הצבא המוסרי בעולם" להרוס 96,000 בתים ברצועת עזה במבצע קטן, מסוגלים להשתמש גם בגרעיני דימונה במלחמה הבאה, או בזאת שהם יביאו אחריה.

  6. ר' הגיב:

    קראתי את פסק הדין הארוך והמלאה של השופט טל שחר ואני בדעה שמה שדיבר מגרונו של השופט הוא שנאה נטו למר ואנונו ולעתים (למשל בפסקה 50) – טפשות. הוא מסתייג בזהירות מהלכה של שמגר ומקפיד לציין שהוא אינו "חס וחלילה" סותר את דברי רבו. כך לשמגר הוא מתייחס כאל סופר מן ואילו לואנונו כאל תת אדם. אשר לרון בן ישי, בעבר הייתי מזפזפ ממנו כי טון דיבורו מעייף ומעצבן אבל לאחרונה פחות מזמינים אותו, יש כוכבים חדשים.

  7. אלון לקח הגיב:

    גדעון: למה ג'ון קרוסמן (לשעבר מרדכי ואנונו) לא עירער על פסיקתו המטומטמת של ה"שופט" טל שחר?

    • גדעון ספירו הגיב:

      למטה ידיעתי הוגש ערעור למחוזי וגם נקבע מועד לשמיעת התיק, אלא שביום המיועד פרקליטו או פרקליטיו של ואנונו לא הופיעו, והשופטים החליטו שהערעור נדחה "פה אחד". הסיבות לאי ההופעה לא ידועות לי,להוציא שמועות, של אפרטן כי לא בדקתי אותן. השופטים לא היו חייבים לקבל החלטה על דחיית הערעור. יכלו לבקש ממזכיר בית המשפט לברר מדוע לא הופיעו נראה כי שמחר לנפטרמתפוח אדמה לוהט.

      • יצחק הגיב:

        מר ספירו,
        מי שלוחם בחירוף נפש נגד הפצת נשק גרעיני לא יכול להתנהג כמו וענונו.
        מעניין שוענונו מצא לנכון גם להתנצר כחלק מהמחאה שלו נגד ישראל – ורק נגדה.
        אני חושב שעובדה זו מסגירה עוד כמה צדדים באישיות שלו בשונה מסתם אנשים שמחליטים להמיר את דתם שזה דבר שאין בו שום פסול מבחינתי.
        מעניין שאותן מדינות שהסכימו לחבק בחום וענונו מחזיקות בעצמן ארסנל נשק גרעיני שיכול להשמיד את העולם וגם לועננונו עצמו לא הייתה בעיה לחסות בצילן של אותן מדינות.
        צא ולמד, ״לוחם נגד הפצת נשק גרעיני״.
        אשרי המאמין.

        • "צא ולמד" הגיב:

          מעניין איזו מדינה מחבקת בחום את ואנונו (מדינה!) אולי יועיל אדון יצחק לפרט?

          ממש כמו הקביעה שואנונו התנצר במחאה נגד ישראל. ואם כן אז מה?

          • יצחק הגיב:

            ראשית, ״יואיל״ ולא ״יועיל״.
            שנית, כל המדינות שפרסו חסותן על ואנונו אינן חפות מנשק גרעיני.
            להזכיר לך את הוריו המאמצים של ואנונו שהיו זוג אמריקאים מבוגרים שבאים ממדינה ״ נקייה״ מנשק גרעיני.
            ואנונו לא התנצר כמחאה נגד המדינה אולם לא ברור למה אי אפשר למחות נגד נשק גרעיני כיהודי.
            חוץ מזה שרק אנשים תמימים יכולים לשאול את השאלה הטיפשית למה ישראל מחזיקה נשק גרעיני ומדוע היא ״גרמה למירוץ חימוש גרעיני״.
            ישראל, וודאי לא תסכים, חייבת נשק גרעיני באסור שהיא נמצאת והיא לא מאיימת בהשמדת מדינות שכנות כך סתם כפי שנן עושות – ומנסות.
            מי שלא רוצה לקבל את ההסבר הזה ממש לא מעניין אותי כל זמן שאני יודע שהשכנים יודעים מה יחכה להם אם תרחף מעלינו סכנת השמדה.
            זה אולי נשמע גלותי ופרנואידי אבל לא מופרך לגמרי.
            חג שמח ( לא לואנונו).

          • "צא ולמד" הגיב:

            יואיל וגם יועיל (לדיון) שוב אדון יצחק לפרט איזו מדינה, לא הורים מאמצים, לא עמותות ולא סתם בני אדם, "פרסו את חסותן" על ואנונו?

            ומנין לנ"ל מאילו מניעים התנצר ואנונו? ומה זה שיך לעניין? מדוע נוצרי אינו יכול מחות נגד נשק גרעיני כנוצרי?

            מי שמאיים על שכניו בנשק גרעיני כדי לשמור על קיומו (ככובש קולוניאלי מנשל ומדכא)…

  8. יצחק הגיב:

    הכובש המנשל והקולוניאלי הוא תוצר של ניסיוניות השמדה שכשלו.
    אתה יכול לנסות ולשנות את הסדר הזה ולהשמיט פרטים היסטוריים אבל עם עובדות תתקשה להתמודד.
    לגבי ואנונו אני חושב שאתה לוקה בחוסר הבנה בסיסישל עניין ; העובדה שוענונו בחר גם לחשוף סודות ריגול וגם להתנצר מעידה על מרידה ולאו דווקא על מחאה פוליטית.
    במקום להשתמש בססמאות ריקות של כובש, מנשל קולוניאלי שאל את עצמך שאלה פשוטה בלי להתחכם ולהתפלפל: חזרה לקווי 67 תביא לשלום אמת שיבטיח לנו שקט מוחלט ללא צורך בנשק גרעיני ?
    אם התשובה הכנה שלך היא כן, הרי שאני מבין לליבך ואפילו מזדהה איתך.
    ואולם, אם לא, ומכל סיבה שהיא, כדאי שתעשה חשבון נפש ארוך ונוקב על מה ואיך אתה נלחם.

  9. צדוק התקוה הגיב:

    צא ולמד" תגובה
    למיטב ידיעתי ישראל לא אימה על אף מדינה בעולם שהיא תשמיד אותה שניית הנשק הגרעיני בישראל היה עוד לפני " הכיבוש"

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים