הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-28 באפריל, 2015 10 תגובות

ביום הזיכרון למלחמות של מדינת ישראל, הכי אני מחבב את  הקלישאה המגוחכת המספרת לנו שבמותם ציוו לנו את החיים. האומנם? הרי אנו הישראלים לא המצאנו דבר (אולי חוץ מחצציות), ולקלישאה הזו יש מהלכים, בלא ספק, גם בין אלה נגדם נלחמנו. כלומר גם החיילים שעמדו מולנו ונהרגו, גם הם ציוו, כנראה, למבקשי רעתנו את החיים. מה יוצא מזה? שהמתים מעצימים את השנאה ומצווים לנו ולהם את המלחמה הבאה. אמרו מעתה, במותם ציוו לנו את המוות. וזה מוכח גם אמפירית, כי כל עוד המתים הם המצווים, התוצאה היא מלחמות בלא סוף. עובדה.

נהגים עומדים דום לצד מכוניותיהם בתל אביב, בעת צפירת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל yomhazikaron2נהגים עומדים דום לצד מכוניותיהם בתל אביב, בעת צפירת יום הזיכרון (מקור)

הגיעה בלא ספק השעה שהחיים יצוו את החיים, כי בידיהם יכולת ההחלטה ויכולת העשייה, ולהם היכולת לשקול דברים והרצון לשנותם. למתים אין דבר מכל אלה, ולכן אין ביכולתם לצוות את החיים. הציווי שלהם הוא מדומה, הוא מיתוס ממית. כי ממותם קולטים הנשארים רק את רגש הנקמה והכבוד הפגוע וחשבון הדמים והעמידה בלא חת, ואלה כפי שאמרתי, מביאים בכנפיהם רק מוות נוסף. וזה, המוות הנוסף, הוא עבורנו חישוק הברזל המחשק ומלכד אותנו יחדיו, וכביכול מקנה לנו זהות ומחבר אותנו אלה לאלה וכן אל פיסות הטרשים חסרות החשיבות והפשר, אותן אנו מכנים מולדת. הציניקנים השולטים בחיינו באמצעות אידיאולוגיות של דם ואדמה, הם ידידיו הטובים ביותר של המוות, ובמיוחד חביב עליהם מות הגיבורים. באמצעות הכמיהה אליו, אותה הם נוטעים ומטפחים בדורות הבאים, הם מייצרים את אינסופיותו של מאגר התמימים הטיפשים אשר משעתקים את הגבורה הריקה מתוכן ואת ההקרבה האולטימטיבית אשר על פי הקלישאה, השקרית יש לומר, מצווה לנו את החיים. ועל מנת לקבע בתודעתנו את המוות במסמרות של כמיהה, עוטפים אותם, את הגיבורים, במחלצות קדושה, וחבורות של רבנים וכלי קודש המסלסלים בקולם אל מלא רחמים, הופכים אותם לכאלה שמסרו נפשם על קידוש השם – והם כלל לא ידעו שהם כאלה, כי הם בסה"כ רצו לחזור הביתה בשלום, אבל לא עלה בידם.

אך הם לא ציניקנים גרידא. הם סוכניה של הקפיאה על השמרים, של חוסר השינוי והשמרנות הממיתה, כי להון יש בזה אינטרס (הוא מתעב שינויים ובורח מן הלא נודע) והוא בתמורה נותן להם את הכוח להמשיך לשלוט בנו, ולסבב אותנו בכחש ולספר לנו שהקדושים במותם ציוו לנו את החיים.

וכן, לא טעיתי כשאמרתי בפתיח "יום הזיכרון למלחמות מדינת ישראל", כי את המלחמות אנו זוכרים בערגה, לא את ההרוגים. אלה האחרונים, הם עוד אמצעי בידי הפקידים החנוטים של הדת, הקרויים משום מה רבנים, לנכס לעצמם את הטקסים אשר באמצעותם הם שולטים בתודעה הרופסת של ההמונים וזוכים לשיתוף פעולה, עטוף ברצינות ויגון, מצד פקידים ממונים אחרים, חילונים למהדרין – אוכלי טריפות ובועלי נידות (הנשיא, רה"מ, יו"ר הכנסת, הרמטכ"ל), המלעיטים אותנו בדברי איוולת ושקר, מתובלים בפסוקים מדאורייתא. קשה לקבל בשוויון נפש את הלהג הצדקני והשקרי, שהוא הטקסט המכונן את היום הזה ואת התודעה הקולקטיבית, אודות מלחמות האין ברירה של מעטים מול רבים, של עומדים עלינו לכלותינו, ושל הכמיהה המתמדת שלנו לשלום. אף אחד אינו עומד עלינו לכלותינו, ואיננו כמהים לשלום. אנחנו הם המקרבנים והמכלים אחרים. טוב לנו עם השקרים שאנו מספרים לעצמנו, זה מאפשר לנו להמשיך בנתיב הדם והאדמה, ולהיות משוכנעים שהצדק המוחלט בצידנו.

אשר על כן, נמנעתי מלצפות בטקס יום הזיכרון (למלחמות, כן), ראשית משום שהוא זהה לחלוטין לכל אלה שקדמו לו (בבחינת מסורת מעופשת), ושנית, לא הצטיידתי מראש בגלולות נגד בחילה. אז ויתרתי.

תגובות
נושאים: מאמרים

10 תגובות

  1. עלי הגיב:

    תלמד שיעור בפסיכולוגיה
    יש מונח בפסיכולוגיה שנקרא "אוביקטיויזציה"
    כלומר
    דברים שנאמרים הופכים לאוביקטים בעולם.
    אם למשל נתניהו (שממנו אני סולד) אומר שהוא בעד "פתרון של 2 מדינות " זה מחייב אותו.
    אם למשל אני מבטיח לבחורה שאני רוצה להתחתן איתה זה מחייב אותי.
    רק אדם תלוש שלא קשור לכלום יספר לנו שכל הטקסים והאמירות הם שקר אחד גדול
    (זו חשיבה של מתבגר במקרה הטוב)
    למשל כאשר ישראלי מתחייב לבחורה מטרתו אך ורק לנצל אותה מינית
    אם זה נכון אז אף אחד לא היה מתחתן במדינת ישראל…..
    אז מה אתה אומר..
    אתה אומר שכאשר אנחנו מדברים על שלום זה לא באמת מחייב אותנו ? וכל הסכמי אוסלו
    קאמפ דויד הנסיגה מסיני ומדרום לבנון ופירוק ישובי גוש קטיף זה הכל שקרים..
    זה מזכיר לי את עזמי בישארה שאמר שהנסיגה מעזה מטרתה להשמיד את הפלסטינים..
    לא משנה מה היהודים עושים הם תמיד אשמים אומר האנטישמי !!

  2. יעל רוט-ברקאי הגיב:

    הזדהיתי עם רוב דבריך, לפיכך, אני מזמינה אותך לטקס הזיכרון האלטרנטיבי במרכז הירידים בתל-אביב (ביוזמה וארגון של "לוחמים לשלום" ו"פורום המשפחות השכולות הישראלי פלסטיני")
    שבו מדברים על האיוולת שבמותם של האנשים משני הצדדים ועל הציווי החשוב באמת (בלי קלישאות!) – פיוס והידברות!
    מבטיחה לך שלא תזדקק באף רגע לגלולות נגד בחילה…
    מגיעים לטקס גם פלסטינים ששכלו את יקיריהם בסכסוך ובמקום לקדש את המתים ולשקוע בלהג על גבורה וכל הקשקושים הללו, מדברים על מה כדאי לעשות למען החיים!

  3. יהודי לשעבר הגיב:

    אני זוכר את החצצית משירות מילואים בשטחים הכבושים. נדמה שההמצאה המרושעת והחולנית הזו ניגנזה. רק לתאר את המוח המפלצתי שחשב על זה, ואת המוח שאישר את הבניה והשימוש בזה.

    • צדוק התקוה הגיב:

      זריקת אבנים על רכב נוסע של יהודים רצח אדל ביטון הי"ד מפגיעת אבן זה לא חולני מפלצתי?

      • דוד גלעד הגיב:

        זה ממש לא חולני בעיקר משום שמשליכי האבן לא ידעו על הילדה שברכב. דמה על ראש כולנו. הצדק באבנים חרוט בהן בשל עוולות הכיבוש המתקיים לו זה כמעט יובל שנים על מי מנוחות של הוויה כיבושית, ב"הרמוניה" ונורמליות, מבלי שמישהו יקום ויזעק ויעשה מעשה שמשון וימוטט גג הבניין על יושביו המדושנים הרוחצים בניקיון כפיהם.

        • עלי הגיב:

          אם כיבוש מצדיק רצח של ילדה אז אתה בעד הוצאה להורג של רוצחים !
          לכן אתה צריך להצדיק הרג של מחבלים פלסטינים וגזר דין מוות לטרוריסטים.
          ולא
          רצח של ילדה על ידי זריקת אבן אינו על ראש כולנו !

  4. שירה הגיב:

    הבנה בוגרת ומוסרית של העולם: מגיע לנו ומגיע לכל אדם להיות בן חורין, עדיף להיות סופג עוול ממבצע עוול, בני האדם רובם ככולם עסוקים בענייניהם היומיומיים ולא בפוליטיקה גדולה או בתכנוני השמדות עם, כשאני חי במלחמה אינסופית משהו שאני עושה לא בסדר כי זה סותר את הנחות היסוד שבני אדם נולדו כדי לחיות בשלום ומצב מלחמה הוא המצב הלא תקין.
    הבנה ישראלית-ציונית של העולם: אוי אוי אוי, עוד פעם זה קורה! עוד פעם רוצים לזרוק אותנו לים/לגז/ל2000 שנות גלות. למה הם עושים לנו את זה? מה כבר עשינו? אנחנו עם כל כך שוחר שלום! מה, צבא? טוב, אנחנו מגינים על עצמנו. מפני מה? אבנים, טילים פרימיטיביים, פלסטינים שמרימים את הראש יותר מידי, כל מיני פעולות טרור נגד המתנחלים. למה אנחנו לא מפנים התנחלויות? אנחנו נפנה. ברור אנחנו עם טוב. אבל קודם שיגידו שהם אוהבים אותנו ורוצים שתהיה לנו מדינה יהודית. יהודית ודמוקרטית. רק לנו. ואם הם לא יגידו את זה? אז זו רק הוכחה שהם רוצים להרוג אותנו!

    • ק.א. הגיב:

      זה כמובן טריק זול. הם לא באמת חושבים ככה. לדעתי זה דפוס התנהגותי (ולא מחשבתי-עיוני) נרכש שהורגלו בו. במילים אחרות זו תכסיסנות ודמעות תנין. עם ההצלחה של התרגיל נוצר משוב חיובי ונדמה למתבונן שהם "חושבים" ככה אבל זו אינה מחשבה עמוקה אלא סתם ניסוי וטעיה (מציאת מה שעובד ועשיית שימוש חוזר ונשנה בזה). הם כמובן לא יודו בזה כי רובם לא ממש נתן את הדעת על זה. חלקם (היותר משכיל) דווקא כן יודה, אבל בד"כ בזהירות ובחדרי חדרים. אגב, גם "אחינו" הקופים (ועוד) יודעים לעשות זאת כשהם דוחפים גבעול, שהורידו ממנו את העלים, לקן הנמלים כדי לקבל משם מזון. אינני אומר זאת כדי לזלזל – מרבית "חשיבת" האדם בשעות הפעילות היומית היא כזו. מבחינה אבולציונית יש יתרון ל"חשיבה" כזו – היא מהירה ומתקבל על הדעת שהיא מקושרת לגרעין השרדותי. נדמה לי שלפסיכולוג כהנמן יש מה להגיד בנושא הזה, אבל אולי עשיתי כאן טיפה אקסטרפולציה של התיאוריה המפורסמת שלו.

      • שירה הגיב:

        השליטים יודעים את זה היטב כי המטרות האמיתיות ברורות וגלויות להם. "העם" עצמו אוכל לוקשים.
        עד לפני 11 שנה הייתי ימנית בדיוק כמו "כולם" וככה בדיוק חשבתיץ אני זוכרת בתקופת הפיגועים ב2002 חשבתי: זה הרי כמו שואה, כל הזמן רוצים להרוג אותנו. הייתי מאוד מאוד עצובה וחשתי קורבן תמים. גם אני ידעתי לדקלם את מאורעות תרפט תרצו וכל יהודי שהותקף על סוס בדרך ליפו לפני 48, האמנתי שישראל רוצה שלום. גם היום אני מאמינה שהעם רוצה שלום ולא מודע בכלל לשיקולים שמלמעלה. אני גם משוכנעת שהנאצי הממוצע האמין בכל ליבו ב"משימה" הנאצית והאמין שהוא בורג במכונה גדולה וטהורה שמטרתה לטהר את העולם ולהביא שגשוג נצחי למין האנושי. אני אפילו בטוחה שהם התפעלו מאנושיותם כשהם בנו תאי גאזים להמתה מהירה.
        האינקוויזיטורים היו בטוחים שהם במשימה מטעם האל הטוב לטהר את נשמותיהם של החוטאים ודרך העינויים והמוות להבטיח להם בכל זאת את גן העדן.
        רק לקורבן יש יכולת לצפות טוב יותר על האמת משום שהוא לא זקוק לבניית תודעה כוזבת משום שאין לו הגמוניה לשמר. הוא נלחם על חייו וחירותו והוא לא זקוק להסוואה.

הגיבו לצדוק התקוה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים