הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-6 במאי, 2015 52 תגובות

לאחרונה קראתי מכתב קוראים למערכת "הארץ" (26.4.15) בו מתרעם הכותב על החלטת הממשלה שלא לשלוח נציג רשמי למוסקבה לחגיגות 70 השנה לניצחון הצבא האדום על הצבא הנאצי. הקורא מספר שהיה עצמו חייל-מתנדב בצבא האדום ולחם בכדי לנקום, ולו במעט, את הדם השפוך של עמנו, של משפחתו, ובתוכם הוריו. הכותב מסביר גם כי הצבא האדום הציל רבבות מבני עמנו וחגיגות הניצחון שלהם היא גם חגינו, וניצחונם הוא גם ניצחוננו. קריאת המכתב ריגשה אותי והחזירה אותי לימי המלחמה ההיא.

אני זוכר עדיין כיצד בזמן אותה המלחמה פיללנו כל יום שהצבא האדום ינצח את הנאצים. ידענו שאם לא ינצחו יהיה זה סופנו, וסופם של קרובי המשפחה של מרביתנו, כשבאותה עת טרם נודע לנו על גורלם המר. ההזדהות והתמיכה עם ברה"מ והצבא האדום הייתה עצומה אפילו בקרב אלה שלא אהבו (בלשון המעטה) את ברה"מ, את משטרה, או את סטלין.

stalingradחייל סובייטי מניף את הדגל האדום מעל הכיכר המרכזית של סטלינגרד, 1943 (מקור)

השירים של "מקהלת הצבא האדום" כבשו את הארץ. קראנו מחדש את "מלחמה ושלום" של טולסטוי, לא רק כיצירה ספרותית נפלאה או כרומן היסטורי גדול, אלא בעיקר משום שהפיח בנו את תקווה שגורלו של הצבא הנאצי יהיה כגורל ה"גרנד ארמה" של נפוליאון בשעתו. הזדהינו עם הגנרל קוטוזוב, אותו מתאר טולסטוי, שבקושי הקשיב לגנרלים שלו שהיו גרמנים וצרפתים, אך ידע לסגת כדי לנצח את הפולשים. קרנו של  סטלין עלה גם בקרב מתנגדיו בעולם וגם בארץ.  אצלנו בקיבוצים שלשלנו את דיוקנו של  סטלין מתחת לזכוכיות שעל השולחנות, כפי שנהוג היה באותם ימים.

אני זוכר כיצד כל ערב, בשנים הגורליות ההן, הלכתי אל בית הפועלים בכפר הנוער בן שמן בו התחנכתי, כי שם נמצא הרדיו הציבורי היחיד, כדי להאזין (בחרדה יש לומר) לחדשות מן החזית הרוסית. איך קווינו כל יום "שצבא הישע", כפי שנקרא אז, של המרשל טימושנקו המתרכז בעורף של סטלינגרד יצטרף ללוחמים המגנים על העיר שלא תיכבש חלילה (היטלר התרברב בימים ההם שאין לו צורך לכבוש את סטלינגרד – היא כבר בידיו!). בהשתוממות והתפעלות קראנו כיצד המרשל צ'וקוב, מפקדה של חזית סטלינגרד, קירב את מפקדתו כה קרוב לקווים הגרמנים כך שאלה לא יכלו להפציץ אותה מחשש לפגוע בחייליהם הם. כאשר לבסוף הצבא הרוסי כיתר את הצבא הגרמני בפאתי סטלינגרד ושבה את רובו (מאות אלפים ובראשם הגנרל פאולוס), לא היה איש ביישוב היהודי שלא נשם לרווחה מעומק הלב ובירך את הצבא האדום.

את מלחמת הצבא האדום תיאר סר מקס הייסטינגס, ההיסטוריון האנגלי הידוע והמכובד, בספרו על מלחמת העולם השנייה: "אינפרנו: העולם במלחמה 1939-1945", שהופיע ב-2011.  הוא מספר לנו על אומץ הלב והחוסן (resilience) העצומים של הצבא האדום. על ההרעבה של לנינגרד, על הגבורה שלא תיאמן בקרבות סבסטופול, ובקרב על סטלינגרד שהפך לאגדה. הייסטינגס כתב גם על הסיוע הרב והחשוב שהגישו ארה"ב ואנגליה בציוד, בנשק, ובמזון, אך מסביר שגם בלי עזרה זו ברה"מ הייתה מנצחת במלחמה.

הסטטיסטיקות שהייסטינגס מביא בספרו מספרות את הסיפור:

  • 90% מכלל החיילים הגרמנים שנהרגו במלחמה נהרגו בקרבות בחזית המזרח.
  • מסך הנופלים בקרבות מלחה"ע השנייה: 65% היו מברה"מ, 23% מסין, 3% יוגוסלבים, 2% אנגלים ו-2% אמריקאים, ו-1% צרפת ופולין, כל אחת.
  • שני מיליון אזרחים סובייטים מתו מרעב, שלושה עשר מיליון מתו מהפצצות, רציחות, והרעבה בשטחים הגרמניים הכבושים. בסך הכול מעריכים היום את קורבנות ברה"מ, במלחה"ע השנייה בכ-20 – 28 מיליון בני אדם.

ספר נוסף על המלחמה, שהתפרסם בארה"ב השנה וזכה לתשומת לב רבה, הוא ספרה של סוזן בטלר "רוזוולט וסטלין: תמונה של שותפות".  הספר קצת יוצא דופן בספרות המערבית על מלחמת העולם השנייה בכך שהיחס לברה"מ ואפילו לסטלין הוא אובייקטיבי למדי. אם להייסטינגס קשה היה לצין את שמו של סטלין מבלי לחבר אליו את התואר דיקטטור, וכדומה, הרי אצל בטלר סטלין מתואר כראש ממשלה, מזכיר המפלגה, ואפילו מפקד.  חשוב מזה, היא מתארת את היחסים הקרובים של רוזוולט וסטלין במשך המלחמה ועוד לפניה. השותפות נוצרה בעקבות תמיכת הנשיא האמריקאי בפתיחת חזית שנייה לעזרת הצבא האדום והבטחת השלום אחרי המלחמה. בשביל רוזוולט, היא כותבת, "הסכם מוצק עם ברה"מ היה בסיס שאין לוותר עליו למען השלום בעתיד". אך היא מציינת בצער שיורשיו שלרוזוולט זנחו את מורשתו.  אשר לפתיחת החזית השנייה, סוזן בטלר מביאה את סיבת תמיכתו: "הוא ידע", היא כותבת, "שאם היטלר יצא מנצח (מהמלחמה) בברית המועצות, עם הנפט של הקווקז וכוח האדם של רוסיה יהיו בקצוות אצבעותיו , […….] הוא לא ישלוט רק באירופה אלא בעולם כולו."

שבעים שנה חלפו מאז אך גם היום ראוי שנחזור ונזכור שמה שהיה נכון עבור ארה"ב היה נכון שבעתיים עבור היהודים בעולם כולו. היטלר היה משמיד את יהודי רוסיה ובכל מקום אחר אליו היה מגיע. היישוב היהודי בפלסטינה-א"י עמד לפני הרס והשמדה מידיים. אני עדיין זוכר תחושת הסכנה והפחד כאשר הגנרל רומל החל את מסע אפריקה שלו והגיע כדי 100 קילומטרים מאלכסנדריה. רומל נוצח לבסוף ע"י הבריטים וכך ניצל הישוב היהודי. אך יש לזכור כי לרשותו של רומל עמדו רק כשלש דיביזיות גרמניות ועוד כחמש דיביזיות איטלקיות. חסרו לו, לרומל, דביזיות כדי לכבוש את אפריקה, אך נבצר ממנו לקבל תגבורת משום שכ-150 דביזיות גרמניות נלחמו על חייהן כנגד הצבא האדום ברוסיה. יש להסתכל רק במפה כדי לראות מה היה עולה מניצחון גרמני בסטלינגרד, כוונת היטלר הייתה להשתלט על הנפט בקווקז ולאחר מכן לפנות דרומה למזרח התיכון. מה היה צפוי ליישוב היהודי כאן, אילו הגרמנים היו מנצחים, ניתן רק לדמיין בחלחלה. ניצחון הצבא האדום הוא שהציל אותנו, ובלעדיו לא היינו כאן היום.

לכן יש לשוב ולחרות בזיכרוננו: בלי מלחמתו ההרואית של הצבא האדום וניצחונו על גרמניה הנאצית לא היינו קיימים כאן היום, לא כמדינה ולא כפרטים.

והנה שבעים שנה עברו מאז ואנחנו לא שולחים נציג לחגיגית ניצחונו של הצבא האדום. ולמה? כי אנו מצטרפים לנושאי הכלים הנאמנים למלחמה הקרה שארה"ב מחדשת בכל העולם כנגד רוסיה של פוטין. פוטין פה, פוטין שם, פוטין מושמץ בכל מקום. האמת היא שהוא מושמץ משום שאינו מוכן להיכנע למדיניות ארה"ב. הוא יצא נגד אובמה כאשר זה דיבר על ייחודו של העם האמריקאי (American Exceptionalism), מושג שמקורו במאה ה-19, בשיא העבדות ונישול האמריקאים הילידים. כאשר פוטין ייסר אז את אובמה ו"הסביר" לו שאין "עמים מיוחדים" וכל העמים הם שווים הוא נתמך ברוב ארצות העולם. פוטין הצליח למנוע גם מלחמה נגד סוריה. רק גדעון לוי, העיתונאי הישראלי האמיץ היחיד בעיתונות המיינסטרים הגן על פוטין בעניין זה, במאמרו "ספסיבה מוסקווה" ב"הארץ" (12.9.2013). אך מה שנורא במיוחד בעיני הממשל הישראלי, על מה שבאמת אין לסלוח לו, היא תמיכתו של פוטין בהסכם עם איראן, ועמדתו רבת השנים בעד הפסקת הכיבוש הישראלי.

בהחרמת חגיגות הצבא האדום אנו נוהגים בכפיות טובה שאין כדוגמתה.

במסורת שלנו מדובר כל כך הרבה על לזכור ולא לשכוח! שבעים שנה עברו ואנחנו מתעלמים ושוכחים את מי שעמדו לצדנו והצילו אותנו בשעה הקשה ביותר בתולדותינו.

תגובות
נושאים: מאמרים

52 תגובות

  1. הפעם טעית, שמואל אמיר הגיב:

    המערב אינו מחרים את רוסיה ולא את הצבא שניצח את הנאצים. המערב וגם מדינות כמו פינלנד, שהיא ניטרלית בדרך כלל, מחרימים את פוטין בשל מלחמתו באוקראינה.

  2. רמי יובל הגיב:

    אמיר צודק מאוד. ברוסיה רבבות משפחות שכולות שהחג הוא נחמה פורתה עבורן. אותן הממשלה הישראלית מעליבה בהחרמת האירוע. (לביבי מותר להחרים, אבל לי אסור בחוק שאושר על ידי בית המשפט העליון בפסק דין מחפיר…).
    אך יצויין כי גדעון לוי לא ממש החמיא לפוטין. הוא הודה לו, אך הוסיף וציין כי "חזרתה של רוסיה לא מבשרת רק טובות. עם משטר מפוקפק מאוד, כלכלה מושחתת וזכויות אדם נרמסות, היא ודאי לא תהיה אור לגויים. מדינה שנלחמת בהומואים, אוסרת עיתונאים, מחסלת מתנגדי משטר וכולאת זמרות, היא מדינה חולה. אבל חזרתה מבשרת כי שוב יהיה מי שיאזן, ולו במקצת, את כוחה של ארה"ב ויעמוד בדרכה, שרחוקה מלהיות תמיד דרך השלום והצדק. "

  3. דני הגיב:

    חבל שמאמר מרתק מסתיים בפסקה כל כך אומללה המהללת עריץ נימפומן וצמא כח. ולראיה – למה לא התייחסת לכיבוש של חלקים מאוקראינה על ידי הצבא הרוסי? הכיבוש הישראלי מכוער, אבל הכיבוש הרוסי בסדר? פוטין הוא מאפיונר, עמו נענק תחת משטר גזרות כלכלי וחברתי בלתי נסבל. פוטין חיסל את ראש האופוזיציה הליברל שאיים להחליפו. פוטין הוא חלאה בלי קשר לכך שארה"ב ניצלה עבדים או לא. לך תדבר עם העולים החדשים שהגיעו בשנים האחרונות ארצה ותשמע בדיוק מי הוא פוטין. אני מדבר איתם – ולכן אני יודע מהשטח.

    • אלכס מסיס הגיב:

      את פוטין לא פגשתי ואינני מכיר אך את "העולים החדשים" שדני מציע לפגוש ולקבל חוות דעת על נשיאה
      של רוסיה – אותם, או חלק מהם, אני מכיר מהצבעתם לכנסת בעד חלאות כליברמן וכנופיתו – אם פוטין
      הוא "מאפיונר" ועלי לשפוט אותו מפי "עולים חדשים" מרוסיה הרי ליברמן,לבייב,גאידאמאק ואוליגרכים .
      שמצאו מקלט במולדתנו בזכות "חוק השבות" הגזעני – דומים יותר לעולם תחתון מפוטין שמושמץ ללא
      הרף ב"מערב" הכולל עתה, להוותנו, גם את ישראל.

      • דני הגיב:

        רק אומר לך שמזלך שלא פגשת את פוטין … וחבל שלא פגשת בעולים החדשים. אני מניח שאתה לא גר באשדוד, באשקלון, או בנצרת עילית, או בשאר גטאות הרוסים. קח את האוטו, סע לשם, ודבר עם האנשים ברחוב שחיו תחת משטרו של פוטין. והנה חדשה טריה מרוסיה: מרצה בכיר באוניברסיטה במוסקבה שהרצאה שבה הוא יוצא כנגד התקשורת הרוסית בטענה שהיא שופר ממשלו של פוטין, הוקלטה, והפכה ויראלית ביוטיוב פוטר לאלתר. לך לרוסים בנצרת עילת, הם ייתנו לך את הלינק להרצאה שלו – מרתקת.

  4. גם אני זוכר הגיב:

    הייתי ילד למשפחה חסידית כאן בארץ. הרבי שלנו הצליח לעבור מפולין הכבושה לשטח הרוסי ומשם בדרך תלאות ליפן ולארה"ב.
    לאחר נצחונות ברה"מ על הנאצים התחולל ויכוח בבית הכנסת אם לציין באיזושהי צורה את שמו של סטלין בבית הכנסת. ההצעה נפלה לבסוף כי סטלין היה "גוי". אבל הויכוח רק מבהיר לאיזה קהלים הגיעה ההערצה לסטלין באותם ימים.

  5. דינו הגיב:

    שמואל אמיר מייחס את ההסתייגות הישראלית והמערבית כלפי רוסיה ל"נושאי הכלים הנאמנים למלחמה הקרה שארה"ב מחדשת בכל העולם כנגד רוסיה של פוטין", וטוען שפוטין "מושמץ משום שאינו מוכן להיכנע למדיניות ארה"ב".
    ההתעלמות כאן היא לא מפיל בחדר אלא מדינוזאור.
    במקרה אני קורא כעת את "ארכיפלג גולאג" של סולז'ניצין וממליץ גם לשמואל אמיר לעשות כן, מפני שגם אם קרא – בוודאי שכח.
    סטאלין הוא רוצח ההמונים הגדול בהסטוריה האנושית והרוויח ביושר את התואר "דיקטטור" (… כנראה האנרדסטייטמנט הגדול בהסטוריה האנושית).
    אמיר לא מדמיין אפילו שההוויה הרצחנית בבריה"מ של סטאלין והמספר המחריד של קורבנות משטרו קשורה איכשהו להסתייגות שלנו ממנו, וזה בפני עצמו עניין תמוה.

    פוטין "האומלל" הוא היום האיש העשיר בעולם והונו מוערך בכ-200 מיליארד דולר. איך אפשר לומר מילה אחת טובה על אדם כזה – איני יודע. כל מרקסיסט מתחיל יודע שמנהיג כזה הוא מושחת, אלים ומנצל, שלא לדבר על כך שרוסיה של פוטין מייצגת קפיטליזם ואימפריאליזם קיצוניים והיא השנייה בעולם בייצור וייצוא נשק.
    כל קורא וכותב הגון ב"גדה השמאלית" אמור להוקיע את רוסיה של פוטין.

    • יוסי פלס הגיב:

      אמת ונכון ויציב!

    • מתחילים להתקדם הגיב:

      מי שרצה את נצחון ברה"מ על גרמניה הנאצית (כנראה לא ידידנו דינו) היה צריך לרצות גם את התיעוש המואץ שביצע סטלין שהפכו את ברה"מ למעצמה תעשייתית שיכלה לספק אמצעי לחימה לצבא האדום בכמות ובאיכות יותר מאשר גרמניה. אלמלא כך היה הצבא האדום נלחם בסוסים מול הטנקים של הוורמכט כפי שנלחמו הפולנים וגם התוצאה היתה בהתאם.
      ומי שרצה את התיעוש המואץ של ברה"מ היה צריך לרצות גם את הדבקות של סטלין בתעוש מול ההתנגדות שהתפתחה למלחמת אזרחים. זה בגדול בשביל "המרקסיסיט המתחיל". כפי שידוע התהליך הקשה הזה תבע קורבנות רבים וגם קורבנות של הרבה חפים מפשע. אך מי שחושב שהתיעוש של ארופה המערבית ובפרט של בריטניה תבע פחות קורבנות טועה, אלא שרוב הקורבנות שם היו שחורים, אדומים, צהובים ששועבדו ונרצחו בקולוניות בכל היבשות שנתגלו אך אלה כנראה לא נחשבים – זאת מקורה של תורת הגזע שקבלה את צורתה המפלצתית ביותר בגרמניה הנאצית.

      ופוטין לא מושמץ משום שאינו מוכן להיכנע למדיניות ארה"ב אלא משום ש"הונו מוערך בכ-200 מיליארד דולר" ומשום "שרוסיה של פוטין מייצגת קפיטליזם ואימפריאליזם קיצוניים" .
      זה כבר מרקסיזם למתקדמים ממש…

      • דינו הגיב:

        אין ספק שהתיאור "הדבקות של סטלין בתעוש" ככיסוי לטבח של עשרות מליוני אנשים הוא מכבסת מילים מרשימה. אני מוריד את הכובע.
        באופן כללי ההסתכלות על הנצחון של בריה"מ את גרמניה הנאצית כאיזו מטרת-על שהנחתה את סטאלין מאז שעלה לשלטון ב-1924 וגרמה לו להתעלל ולרצוח את כל מי שעלול לפגוע בנצחון העתידי – היא הסתכלות שקרית. סטאלין טיהר את כל מי שעמד בדרכו או סיכן את שלטונו כבר לפני שנות השלושים, ולרוב המוחץ של החיסולים אין קשר ל"התנגדות שהתפתחה למלחמת אזרחים", נהפוך הוא: בהרבה מקרים שימש העניין הרעיוני כתרוץ עלוב למקיאבליזם הסטאליניסטי. ההוכחה הניצחת היא העובדה שהטיהורים של סאטלין פגעו קשות בצבא האדום ומוכנותו למלחמה!
        אין שום יתרון לשיטת סטאלין על-פני השיטה הגזענית שאתה מתאר ("שקבלה את צורתה המפלצתית ביותר בגרמניה הנאצית"), עובדתית – מספר הקורבנות ואובדן החירות תחת סטאלין היו גרועים כמו תחת הנאצים. מדובר בטרור ורצחנות נאציים בכסות שונה.

        פוטין מושמץ מפני שאדם אלים, מסוכן, חמדן וחסר מעצורים שכזה – ראוי לו להיות מושמץ.
        שום סואציליסט/קומוניסט/מרקסיסט לא יכול לתמוך באדם כזה.

        • מתחילים להתקדם הגיב:

          "אין שום יתרון לשיטת סטאלין על-פני השיטה הגזענית… בגרמניה הנאצית… מדובר בטרור ורצחנות נאציים בכסות שונה."

          המטרה של המשטר הנאצי היתה "מרחב מחייה" לגזע הגרמני העליון כלומר השתלטות על כל השטח הארופי של ברה"מ שעבוד אלה שיכולים לעבוד לעבדים לגזע העליון ואלה שלא להשמדה. כך להדביק את הפיגור של גרמניה בהשתלטות על הקולוניות שנחסמה בפניה ע"י המעצמות האימפריאליסטיות.

          המטרה של סטלין, עפ"י דינו שכנראה חדר למוחו, היתה לטהר את כל מי שסיכן את שלטונו. אלא שבדרך אגב הפכה ברה"מ ממעצמה מפגרת שהובסה במלחה"ע הראשונה למעצמה תעשייתית שהביסה את המדינה המתועשת ביותר בארופה. ועוד עפ"י דינו, הפיכת הפירמידה מ-80 אחוז של אוכלוסיית ברה"מ מתושבי כפר שהתבססו על חקלאות מפגרת, כפי שבוצעה ע"י סטלין, לא גררה כל התנגדות ובודאי לא מלחמת אזרחים רק הצורך לשמור על שלטונו…

          אז אם כך, הרי הרבה יותר קל היה לו להשיג מטרה זו לו ישב בחיבוק ידיים ולא היה עושה כלום… על זה לא חשב דינו כי הרי איך אפשר לחשוב כשהמוח מלא בשטיפת מוח…

          אז אין הבדל בין המטרות של שני המשטרים, וכנראה לא משנה גם מי ניצח במלחמה, כך דינו…

          • דינו הגיב:

            מדהים… כל מילה שאמרת על גרמניה הנאצית נכונה גם לגבי בריה"מ של סטאלין ולהיפך:
            גם מטרתה של בריה"מ היתה "מרחב מחייה" להנהגה הקומוניסטית העליונה (בקיצור – סטאלין..) כלומר השתלטות על כל השטח הארופי של ברה"מ (אוי האירוניה..), שעבוד אלה שיכולים לעבוד לעבדים למנהיג, ואלה שלא – להשמדה (הרי עשרות מליונים הושמדו. למשל ע"ע השפעת "תוכנית החומש" על אוקראינה).
            שלא לדבר על "השתלטות על קולוניות" (שנספור את המדינות שנכבשו?).
            גם היטלר הביא את גרמניה שהובסה במלחה"ע הראשונה להיות מעצמה המתועשת ביותר בארופה.
            השיטות אותן שיטות והתוצאות בהתאם: התיעוש הקדוש במחיר עשרות מליוני גוויות ורמיסת זכויות אדם שאין לה אח ורע בהסטוריה.
            האם הדמיון הזה הוא צירוף מקרים בלבד? לא ולא.
            אגב, כאשר עשרות מליוני אנשים מעונים ונרצחים – זה פשוט פאטתי לומר "לא גררה כל התנגדות ובודאי לא מלחמת אזרחים"… גם כאן אגב גדול הדמיון לגרמניה הנאצית.
            האירוניה ממשיכה עם הטיעון של "יותר קל לשבת בחיבוק ידיים"…
            אכן, סטאלין לא ישב בחיבוק ידיים והפך לרוצח הגדול בהסטוריה. אולי רק מאו דזה-דונג עולה עליו, ואני משוכנע שגם עליו יש לך רק מלים חמות

          • דינו הגיב:

            עוד דבר:
            נזכרתי באמירה הקפיטליסטית הידועה "אם אתה חייב לבנק כמה עשרות אלפי שקלים אז אתה בבעיה, אך אם אתה חייב לבנק כמה עשרות מליונים אז הבנק בבעיה".
            לשיטתך מנהיג הרוצח עשרות מליונים משול לטייקון החייב לבנק עשרות מליונים: פתאום הוא הופך לדמות נערצת ונשגבת הזוכה לערכאת שיפוט מיוחדת ומקלה במיוחד.
            ככה זה כאשר החוב/הפשע הוא בגודל בלתי נתפס עד כדי כך שאי-אפשר לדעת מהיכן להתחיל, ואז כל שיפוט מוסרי וכל הגיון מתהפכים על ראשם והארכי-פושע הופך למעין אל ("שמש העמים", אם תרצה).

          • יוסי פלס הגיב:

            בושה וחרפה שעוד בימינו אלה יש מי שמסנגר על חלאת אדם כסטאלין. סטאלין, היטלר, מאו, חומייני, פוטין – כל החברה האלה ודומיהם ודומי-דומיהם אינם ראויים אפילו למלה אחת של שבח, גם אם היו למעשיהם הנפשעים, בדרך מקרה, פה ושם, תוצאות חיוביות. רק שמאל דוגמטי, המדקלם סיסמאות שחוקות נגד אימפריאליזם וקולוניאליזם ו״לבנים״ נצלנים, מסוגל להעלות על דל שפתיו אמירה חיובית כלשהי על טינופות-על דוגמת הנזכרים לעיל. וכן, טאוואריש בן-בלי-שם: אין שום הבדל עקרוני ביניהם ודין הרוצח אדם אחד כדין הרוצח שישה מיליון ודין הרוצח ארמני כדין הרוצח יהודי – אין דמו של זה סמוק יותר מדמו של זה.

          • מתחילים להתקדם הגיב:

            נצחת אותי
            הבורות היא ידע והכל אותו דבר שמים על המאזניים גופות שוקלים ויוצא אותו דבר
            סטלין הוא היטלר ובן גוריון הוא חג' אמין אל חוסייני
            זה הלך אצל סטלין ןזה אצל היטלר ושניהם אותו דבר רק מי ביניהם עדיף לו ניצח במלחמה על כך עוד לא הכריע דינו שעל פיו מתנהלת ההיסטוריה.

          • דינו הגיב:

            אתחיל דווקא מההשוואה "המקומית" שערכת בין בן-גוריון לחאג'-אמין, ומשם כבר נגיע להשוואה המקורית בין סטאלין להיטלר:
            לא זכור לי שבן-גוריון תכנן השמדת כל הפלסטינים Cמחנות מוות, הרעלה וכדומה, על אחת כמה וכמה לא סייע (או ביצע בפועל) ההשמדת ערבים איפשהו בעולם. את כל הדברים האלה עשה גם עשה חאג' אמין.
            אני לא יודע מה זה "בן-גוריון הלך אצל סטאלין" אבל אני יודע גם יודע כיצד הלך חאג' אמין אצל היטלר.
            בריה"מ כזכור אסרה פעילות ציונית ורדפה פעילים ציונים, וגם אם "בן-גוריון הלך אצל סטאלין" (שוב, אשמח אם תאיר את עיני בנושא) – צריך גם לזכור שהנאום הסודי של חרושצ'וב (עם דגש על המילה "סודי") התרחש רק ב-1956. עד אז דעותיך לגבי סטאלין היו די נפוצות בקרב חובבי בריה"מ כולל בארץ-ישראל לפני ואחרי היווסדה. לעומת פשעי סטאלין היו פשעי היטלר חשופים וגלויים יותר למרות נסיונות הסתרה רבים. ככה זה כשמפסידים במלחמה.
            עובדתית אין ספק שהלחימה הסובייטית היתה קריטית להפסד של גרמניה, אבל זה לא מוריד כהוא זה מהזוועות הסטאליניסטיות ובוודאי שלא מתרומתו של סטאלין להצלחות ההתחליות של גרמניה במלחמה (ע"ע הסכם ריבנטרופ-מולוטוב)

        • מתחילים להתקדם הגיב:

          בן-גוריון לא תכנן השמדת כל הפלסטינים רק ביצע טיהור אתני ב-750 אלף פלסטינים שהוא פשע מלחמה פחות רק בדרגה אחת מג'נוסייד, זאת בתמיכה מדינית וצבאית של סטלין שהוא לא שונה מהיטלר עפ"י דינו
          http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2497967
          ולא היה צריך להמתין לנאום הסודי של חרושצ'וב. כדי לדעת…

          אלא שבויכוח בשיטת דינו אני מודה שאיני יכול להתמודד: דמגוגיה של גן ילדים, "מה שאתה אומר עלי זה עליך"… ומיד יהיה לזה המשך…

          למי שנכנס לשרשור הזה צריך להזכיר שהויכוח שמתנהל כאן הוא לא על משטר סטלין ולא על פשעיו אלא על חלקו של סטלין בנצחון על גרמניה הנאצית.

          "אין ספק שהלחימה הסובייטית היתה קריטית להפסד של גרמניה", אומר לנו דינו אך מתחמק מלומר אם הפסד זה היה ראוי בכלל לדעתו שהרי סטלין לא שונה מהיטלר. ומה חלקו של סטלין בהתעצמות ברה"מ שבלעדיה אין לתאר כלל את נצחון הלחימה הסובייטית וכן שהסכם ריבנטרוב מולוטוב נתן לברה"מ עוד כמעט שנתיים של התעצמות.

          אז אם לנצחון על הנאצים היה משמעות מפליגה לגבי האנושות כולה אז גם ההתייחסות לגבי פשעיו של סטלין שאין להכחישם ואין להמעיט בחומרתן מקבלת פרופורציה קצת אחרת.

          • דינו הגיב:

            תגובתי לא פורסמה. אנסה שוב:
            אם תרצה, ניכנס לדיון לגבי ארועי 48: כמה גורשו, כמה ברחו וכמה קיבלו המלצה לעזוב זמנית כדי לחזור לפלסטינה נקייה מיהודים.
            בני מוריס מתאר הכל מצויין בספרו "1948". מומלץ.
            בכל מקרה מדובר בתוצאות מלחמת אזרחים שיזמו הערבים. הם אלו שהתנגדו להסדר (החלוקה של האו"ם) ופעלו תחת השפעת הרטוריקה הנאצית של אל-חוסייני ובעידוד מדינות ערב. עכשיו תשווה את גורלם של ערביי ישראל ואת אחריותם, לגורלם ואחריותם של יהודים שחאג'-אמין פעל להשמדתם – ותקבל את תמצית ההבדל בינו לבין בן-גוריון.

            הדיון הזה אכן על חלקו של סטלין בנצחון על גרמניה הנאצית ולכן אני לא מבין מדוע אתה מתווכח באדיקות כזו על עובדת אופיו הרצחני ופשעיו האיומים. ניכר שאתה פשוט לא מכיל את העובדה שפושע אחד מכה פושע אחר והוא עדיין נשאר פושע. אין דרך לטהר או להקל בחומרת מעשיו, ולא בכדי הראיתי לך שכל דבר (ממש כל דבר) שאתה אומר על היטלר נכון גם לגבי סטאלין, ההתנהלות שניהם באמת דומה בצורה יוצאת דופן.
            תאר לך מלחמת עבריינים שאחד מהם במקרה רוצה גם לחסל אותי. למזלי – העבריין השני מנצח. האם זה אומר שאני צריך לייחס לו תכונות חיוביות?

          • מתחילים להתקדם הגיב:

            "כמה גורשו, כמה ברחו וכמה קיבלו המלצה לעזוב זמנית כדי לחזור לפלסטינה נקייה מיהודים"
            האחרון שקר מוחלט, על הנושא אכן תקרא תאור מצויין בספריו של בני מוריס ההיסטוריוו לא של "החוזר בתשובה": "לידתה שך בעיית הפליטים הפלסטינים", "תיקון טעות", "מלחמות הגבול של ישראל 1949-1956".
            אחריותו של בן גוריון לטרנספר היא מלאה, מוכחת סופית בכך שלא איפשר לפליטים לשוב.

            חג' אמין עשה – מה שיהודים מהלח"י עשו (שראשם הפך לראש ממשלה בישראל), ומה שבן גוריון עשה – ביקש תמיכה של מעצמה נגד בריטניה שתמכה בציונים. אחריותו לשואה היא שטויות.

            ההבדל הקובע בין סטלין להיטלר הוא במטרתם השונה: סטלין הוביל את ברה"מ ממעצמה מפגרת שרוב אזרחיה חיו בעוני ובורות בכפרים למעצמה תעשייתית מודרנית שיכלה להתמודד בהצלחה עם גרמניה, מבלי להמעיט באמצעים הנפשעים שנקט, גם עקב התנאים הקשים וההתנגדות שבהם הוא פעל.

            מטרתו של היטלר היתה לשעבד את העולם למעצמה המפותחת התעשייתית והמודרנית ביותר בארופה…

            הנצחון של ברה"מ בהנהגת סטלין היא הצלתה של האנושות כולה לא נצחון של עבריין אחד על השני שבמקרה רצה לחסך את דינו…

          • דינו הגיב:

            ובכן, אני לא מסכים איתך לגבי שום טענה:
            קראתי את "1948" של בני מוריס ושם מתואר הלך רוח ערבי לפיו אחרי שהיהודים "יטופלו" ע"י צבאות ערב יוכלו ערבים שברחו לשוב לבתיהם.
            בנוסף לזה הוא אומר בפירוש שלא היתה הוראה מפורשת מגבוה (מבן-גוריון, למעשה) לגרש את האוכלוסייה הערבית. עובדה היא שחלק ניכר מהערבים נשארו, ובחיפה אף התבקשו הערבים במפורש להישאר.
            באופן כללי הספר מאוד מפורט וכל טענה מגובה במובאה או ציטוט מפורש. צר לי (או יותר נכון – צר לך) שבני מוריס שינה את סגנון טענותיו, אך לעולם לא תוכל להוכיח ש"1948" אינו אמין או אינו נכון.
            אחריותו של בן גוריון לטרנספר אינה מלאה, אינה מוכחת ואינה סופית.

            חג' אמין עשה אלפי מונים יותר מאשר קומץ טרוריסטים מהלח"י עשו, אין בכלל מקום להשוואה (ראש הלח"י, אגב, לא הפך לראש ממשלה).
            ראה:
            "דיטר ויסליצני, עוזרו הקרוב של אדולף אייכמן, הוא התייחס למעורבתו של אל-חוסייני בתהליך השמדת היהודים: "לדעתי מילא המופתי, הנמצא מאז 1941 בברלין, את התפקיד המכריע בהחלטות הממשלה הגרמנית להשמיד את יהודי אירופה".
            האיש גם הקים יחידות אס אס ווורמאכט.
            כמו שאומרים: איפה הוא ואיפה הלח"י?

          • מתחילים להתקדם הגיב:

            השאלה היא לא מה עשה חוסייני. הוא עשה כי הנאצים קבלו אותו ודחו את הלח"י "שלא עשה" לו היו מקבלים את הלח"י, מי יודע…
            ובכל זאת הלח"י הלכו לשם ופעלו נגד הבריטים כאן בזמן המלחמה נגד הנאצים ולא הפכו מוקצים להיפך על שמם נקראים רחובות ומנהיגם נבחר לראש ממשלה ברבות הימים.
            המשותף לחוסייני הלח"י ובן גוריון שכולם הלכו לבקש תמיכה של מעצמה. חוסייני הלך לנאצים נגד הבריטים שתמכו בציונות נגד העם שלו. הלח"י חשב הפוך שהבריטים תומכים בערבים. בן גוריון הלך לסטלין כי ביקש תמיכה פוליטית וצבאית בהקמת המדינה ואם םטלין והיטלר חד הם אז מה ההבדל?

            את 1948 של בני מוריס לא צריך לסתור. הוא בעצמו סותר את מה שכתב לפני כן, הכל מגובה במסמכים,,, ולכל שקר ימצא מסמך…
            אלא שברור המניע של אדם שהפך מהיסטוריון לכהניסט חילוני שחושב שטיהור אתני עכשיו לא ב-48 הוא הפתרון לסכסוך…

          • מי אחראי? הגיב:

            לשאלה הזאת דרושה התייחסות מיוחדת.

            יחסם (החיובי) של ראשי הציונות לרעיון הטרנספר מהרצל ויצמן ואחרים עד בן גוריון אפשר למצוא (מגובה במסמכים) בספרו החשוב ביותר של בני מוריס "תיקון טעות".

            תכנית ד' של ההגנה היא גם מסמך שבו מפורט בפרוש שיש לעקור כפרים ואזרחים ערבים עפ"י החלטת המפקד בשטח. זו הסיבה "שרק" כ-85 אחוז מהערבים בשטח שכבשה ישראל גורשו.

            "אין הוראה מפורשת של בן גוריון"… זה שקר גמור. אין הוראה בכתב (או שלא נמצאה) אבל יש עדות להוראתו בתנועת יד לגרש כ-70,000 תושבי לוד ורמלה וכן עדות להוראה לפעול בהתאם לתכנית ד'.

            בחיפה "התבקשו" הערבים להשאר אלא שבקשה זו לוותה בהפגזה ממרגמות על השכונות הערביות שבעקבותיה התושבים ברחו "בצפיה לחזור לאחר הכיבוש הערבי". זה שקר בפני עצמו שהציונים מספרים לעצמם – ההיפך הוא הנכון.

            ואחרון, הוכחה לסוף מעשה במחשב תחילה – הריסת הכפרים מיד כדי למנוע חזרה ורצח כ- 5000 איש אישה וילד אחרי המלחמה שבקשו לחזור (תמצא בספר "מלחמות הגבול" של ידידנו בני מוריס כולל מסמכים)

            כך, לפשעים של הציונות אין אחראי רק לשואה שלה אחראי חוסייני (לא היטלר חלילה)

          • דינו הגיב:

            לגבי חאג'-אמין אל מול הלח"י:
            קודם כל אני לא מבין מה זה "לו היו מקבלים את הלח"י, מי יודע…".
            "מי יודע".. מה?
            הרי הלח"י לא תכנן את השמדת הערבים כפי שחאג' אמין תכנן את השמדת היהודים. מטרת העל של כל נציגי הלח"י שניסו ליצור קשר עם הנאצים היתה העלאת יהודים לארץ ישראל. איך זה בדיוק מטיל עליך מורא ואיך זה עולה בקנה אחד עם מעשיו ומטרתו של המופתי – איני יודע.
            גם העובדה שכולם הלכו לבקש תמיכה של מעצמה לא שמה אותם על אותו מישור ובאותה דרגת חומרה:
            חאג'-אמין התקבל ע"י הנאצים בזרועות פתוחות, ולא בכדי. הנאצים ראו בו חבר לדרך ומי שיפיץ או אותה דרך בקרב מוסלמים, כפי שגם קרה. לעומתו – אנשי הלח"י לא הגיעו אפילו לדו-שיח עם הנאצים.

            לגבי בני מוריס ומשמעות הסתירות בטענותיו: כנראה שהמציאות יותר מורכבת ממה שאתה חושב. על אפך ועל חמתך תיאלץ לקבל זאת.
            לקרוא לו "כהניסט חילוני"… נו שוין, לטעמי "1948" הוא ספר הוגן, מגובה בעובדות, שלא עושה הנחות לאף צד.

          • דינו הגיב:

            יחסם (החיובי) של ראשי הציונות לערבים וקבלתם כאזרחים שווי זכויות – אף הוא מגובה במסמכים החל מ"אלטנוילנד" של הרצל דרך הסכם ויצמן-פייסל. הכל ידוע, וכבודו מחפש את המטבע מתחת לפנס ומנופף רק במה שנוח לו כאשר יש מספיק חומר שמוכיח אחרת. חבל מאוד.
            בני מוריס אכן "תיקן טעות" בספרו 1948. האיש היה אנטי-ציוני קיצוני והפך למתון ושקול יותר. זה לגיטימי. גם אני הייתי בזמנו ימני בדעותיי ואף הצבעתי פעם לביבי, השם ירחם. התבגרתי ושיניתי את דעותיי. אם לי מותר אז גם לבני מוריס מותר, בלי שתשמיץ אותו.

            תכנית ד' (כפי שאמרת בעצמך) נתנה שיקול דעת למפקדים בשטח, מה שסותר את הטענה שהכל היה מתוכנן מראש.
            הקרבות על הדרך לירושלים למשל הוכיחו שאי-אפשר לשמור על הדרך כאשר כל הכפרים נשארים במקומם. עצוב, אבל ככה זה במלחמה ובמיוחד במלחמת אזרחים. כפי שאמרת: "סוף מעשה במחשב תחילה". אני מצר מאוד על הנכבה ועל הפליטים, אבל מי שנקט אלימות טרם המלחמה ומי שפתח במלחמה – הוא זה ששילם את המחיר.
            במקרה הזה כדאי להרהר במה שהיה קורה לו הערבים ניצחו, או אולי מה מה היה קורה לערבים לו היו מפסידים לאויב אחר. טורקים למשל.

  6. עלי הגיב:

    לא הייתי מתלהב בגלל הסיבות שאינן מוזכרות
    1 ההסכם על חלוקת פולין (ריבנטופ מולוטוב)אפשר לנאצים להכניע את אירופה המערבית.
    2 רוסיה של סטלין הקריבה מיליון חילים כדי להלחם בפינלנד (זה מראה על אופי המשטר הקומוניסטי).
    3 סטלין נתן פקודה לפרק את הבריגדות בספרד ואפשר נצחון לפאשיזים זה גם נתן בטחון לנאצים
    לפתוח במלחמה כוללת.
    4 כדי למצוא חן בעיני הנאצים סטלין שלח למחנות בסיביר כל יהודי אשר ברח מהכיבוש הגרמני
    של פולין בתואנה שהם מרגלים…
    5 סטלין פתח במשפט הרופאים 1953 כדי לפגוע ביהודים בכל רחבי האימפריה הסוביטית
    צריך לזכור
    רומל לחם באפריקה רק עם 3 דביזיות משום שסמך על התקוממות כנגד אנגליה במדינות ערב
    איפה שהיתה התקוממות זה היה בארץ ישראל בין השנים 36-39 תוצר של שיתוף הפעולה בין המופתי להיטלר.
    כאשר הכותב כותב על "סיום הכיבוש" מה בדיוק הפרוגרמה שלו ?
    האם הכותב תומך במדינה פלסטינוחמסית חמושה ועוינת ?
    מי שתומך בכיבוש אוקראינה המזרחית על ידי פוטין משום שיש שם התנחלויות של רוסים
    אינו אמין

  7. אנג'לו איידן הגיב:

    זה טבעי בהחלט שכל בן-או-בת-אדם המחפש-ת בתעמולה השקרית של בעלי ההון את טיעונים המתאימים ביותר למתקפות נגד הדברים הנכונים של החבר שמואל אמיר הוא-או-היא י-ת-תקוף גם את הפלסטינים, את האתיופים, את האנטי-פשיסטים באוקראינה ובישראל, את העמים הסורי והלבנוני ומנהיגיהם בהתנגדות להשתלטות ארה"ב והשרתים הדע"שים למיניהם תחת פקודותיה כפי שזה התרחש ומתרחש בהרבה מקומות מסביב לעולם, כולל קוריאה, תימן, סודן, אוקראינה, פלסטין ועוד (בלי סוף), כמו צ'ילה עד לוב, כמו פנמה עד איראן וכן הלאה.

    בדיוק כך! הרי שהנהנים מזכויות יתר מטעם הבוסים האימפריאליסטיים והציונים, למעשה, נדחפים בהתמדה להתנדנד בין הנהנתנות הבורגנית לבין ההרתעות מפני שעיבודם המשוחד תחת הבוסים שמטעמם הם-ן פועלים-ות. וזה קשה להימלט מההתנדנדות הזאת בלי להשתחרר לגמרי מכל אידאולוגיה זעיר-בורגנית ובלי לאמץ את האידאולוגיה הפרולטרית לפחות בחלקה.

  8. צדוק התקוה הגיב:

    פוטין דיקטטור קטן [לדעתי לא מיצג את העם הרוסי]החולם להיות סטאלין חדש יותר מדי כבוד לפוטין איש קג"ב אפור נדמה לי סרן שעלה לגדולה זה קורה כשהשתן עולה לראש המדכא כל מתנגד לדמוקרטיה של רוסיה עשרות מתנגדי משטר נרצחו כנראה באישורו

  9. אליהו קאופמן הגיב:

    לשמואל אמיר ולכאלה שמשפחותיהם נצלו ע"י ה"צבא האדום" (כמו כותב שורות אלה) : השאלה הבסיסית (שאותיר אותה פתוחה לקוראם…) היא האם הצבא והמדינה ששיחררו אותנו מהנאצים ימ"ש היה צבאה של של בריה"מ הקומוניסטית והמאוחדת או צבאו של העם הרוסי, ללא קשר להשקפה רעיונית כלשהי?…
    רק לאחר קבלת תשובה לשאלתי זו הייתי מחליט מהי עמדתי לגבי שליחת נציג יהודי.

  10. יוסי פלס הגיב:

    העובדה, שבזכות סטאלין ורוסיה המועצתית ניצלו רבבות יהודים ממוות, אינה מכשירה עדיין את השרצים ואת מנהיגם הרצחני. גם המישטרים העריצים בספרד, פורטוגל וטורקיה עשו למען הצלת יהודים בשואת ה-JGHR. אז מה? האם משום כך עלינו להתעלם מפשעיהם הנתעבים? אגואיזם שרדני אינו צריך להשפיע על השיפוט המוסרי האובייקטיבי של ההיסטוריה. וצודק מאוד עלי בדברי התגובה שלו, המגלים את הצד האפל של הירח הסובייטי, שאותו טרח שמואל אמיר להסתיר.

  11. יוסי הגיב:

    צודק הכותב כי בזכות הצבא האדום הוסבה גרמניה ושותפיה. הטקס הוא לציון 70 שנה לנצחון זה שבזכותו ניצלו חיים רבים. נכון שסטאלין חתם על הסכמים והיה דיקטטור עריץ ורוצח המונים. אבל הטקס הוא לכבוד הלוחמים, השורדים/ניצולים הנופלים ומשפחותיהם.
    כדאי לכולם לזכור שברה"מ תמכה בהקמת המדינה , איפשרה לצ'כוסלובקיה לספק נשק למדינה הצעירה ותמכה לפחות בתחילת הדרך.
    ישראל היתה שותפה למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה , למשטר "הליברלי" של השאח באירן, סיפקה נשק לכל מיני משטרים אפלים ועוד.
    מספיק להתיפיף.

    • צדוק התקוה הגיב:

      יוסי במקרה של הנשק אתה לא צודק גם ברה"מ סיפקה נשק לכל ארגוני הטרור בעולם וגם למשטרים אפלים צפון קוריאה לוב עירק סוריה אירן הרשימה ארוכה בנושא נשק אין צדיקים כולם רצים אחרי הדולר

  12. אלכס מסיס הגיב:

    מהיכן יודע "דינו" שפוטין הוא "העשיר בעולם"?
    מ"ישראל היום"? או מידיעות אחרונות ? הCIA ?

    • דינו הגיב:

      לא צריך את "ישראל היום", חיפוש מהיר בגוגל יבהיר לך את העניין.
      כמה עיתונים ואתרים רציניים טוענים כך, והרשימה ארוכה כגודל אושרו של האיש…

      http://www.news.com.au/
      Vladimir Putin could be world’s richest person with stolen $257B fortune, investor claims

      http://www.bloombergview.com/
      Vladimir Putin, the Richest Man on Earth

      http://www.businessinsider.com/
      Vladimir Putin Could Secretly Be The Richest Person In The World

      אני סקרן לגבי ההסתייגות שלך:
      האם יש לך באמת ובתמים ספק שהאיש עשיר כקורח ושהונו בא מגזל וחמדנות שאין לה שובע?
      אתה באמת חושב שמדובר רק בהשמצות מהאגף הציוני-מערבי של המפה?
      האם לדעת רוסיה אינה מדינה בה קפיטליזם דורסני משתולל, ושפוטין לא גוזר קופון מכל רובל שעובר מיד ליד?
      אשמח לשמוע את דעתך על העניין.

      • דינו הגיב:

        תיקון קטן:
        התכוונתי "והרשימה ארוכה כגודל עושרו של האיש", ולא "אושרו של האיש"
        למרות שיש לי תחושה שההון הבלתי נתפס של פוטין יחד עם התמיכה המוזרה לה הוא זוכה מאלכס מסיס (ועוד כאלה שגרים במערב אך ליבם במזרח) – גורמים לו גם אושר ב-א' רבתי.

  13. אלכס מסיס הגיב:

    למה אני זקוק ל"דעה" בענין "עושרו" (בעין ולא באלף כפי שכתבת) של פוטין – מישהוא שהגיב מעלי הציע
    שאסע לנצרת (עילית?) כדי לפגוש "רוסים" שיש בידיהם "הוכחות" לעושרו של נשיא הפדרציה הרוסית.
    הקישורים לעיתונים שפרסמו את הדיסאינפרמציה של ה CIA בדבר עושרו של פוטין – אינם משכנעים
    אותי כעיתונאי לשעבר היודע דבר ויותר מחצי דבר כיצד אפשר להטעות כתבים ועורכיהם אם הם רוצים
    להיות מוטעים – קריסת ברית המועצות ו"הדמוקרטיות העממיות" לא הספיקה לצמאי הנקם ה"מערביים"
    המחדשים את המלחמה הקרה באמצעים המודרנייםם, כאינטרנט, העומדים לרשותם – מספיקה מקלדת
    אחת כדי להציף את העולם ואת ה"דינו"ם וה"דני"ם יחד עם ה"עלי"ם בדיסאינפורמציה שמקורה בהון
    הבינלאומי הרוצה לראות בקריסתה הסופית של רוסיה ובילצין מחודש שיעמוד בראשה.

    • יוסי פלס הגיב:

      ומה כל-כך רע ב״קריסתה הסופית של רוסיה״ (הלוואי, אמן, במהרה בימינו!)? ומה רע כל-כך ב״ילצין מחודש״? גם לעם הרוסי מגיע להנות פעם בהיסטוריה ממשטר ליברלי שוחר חירות, שלום וצדק.

  14. ש.א. הגיב:

    דינו יקירי, אינני מתעניין בכל השטויות שהאמריקאים מפרסמים על פוטין במסגרת מסע התעמולה שלהם נגד רוסיה . מחר תופיע ידיעה שפוטין רצח את הסבתא שלו או שהשליט הצפון קוריאני מתכנן מלחמה גרעינית נגד ארה"ב. המאמין יאמין ובעיקר הרוצה להאמין יאמין. אותי מעניינת שאלה אחת שהיא גם המפתח לשאלה מי מאמין לתעמולה האנטי רוסית ומי לא. השאלה שלי אליך היא האם אתה בעד הפסקת הכיבוש מיד או לא? האם אתה בעד נסיגה מכל השטחים הכבושים או לא – בלי כל האבלים. ואל תבוא לי אם דרישה למו"מ על כך, להחלפת שטחים מוסכמת, לפירוז הגדה המערבית , להכרה במדינה יהודית וכל שאר הדרישות הישראליות שכל מטרתן היא לא להפסיק את הכיבוש ולא לצאת מכל השטחים, את זה כולנו מכירים כבר. תענה רק בכן או לא ! אתה בעד נסיגה מידית או לא? אחרי התשובה שלך על כך הוויכוח על פוטין יהיה מיותר.

    • ק.א. הגיב:

      ש.א. ,
      יפה לקרא שיש אנשים שקולטים את המנטליות היהודית-כוחנית הזו. טול את הפראות הכוחנית הזו מן הדינו(אים) הללו ונעלם התוכן היהודי שלהם כליל. היצר הפראי קולקטיבי הוא יצר (ברברי) חזק מאד.

      הפזמון הבא מסכם את הנושא:
      עם ישראל חי, עם ישראל חי, עם ישראל – עם ישראל חי
      עוד אבינו, עוד אבינו, עוד אבינו, עוד אבינו, עוד אבינו,
      נח נח נח נח נח נח נח נח נח נחמן תחמן – בום טראח
      עם ישראל חי, עם ישראל חי, עם ישראל – עם ישראל חי

      וחוזר חלילה.
      המהדרין מוסיפים, דגלים, משואות, לפידים, ריקודי הורה עם ספרי תורה ושורה של חצציות מקושטות.

    • דינו הגיב:

      ש.א. שלום, ותגובתי זו מיודעת גם לק.א:
      כמובן שאני בעד הפסקת הכיבוש! הרי כל בר-דעת (טוב, כמעט כל בר-דעת) מבין שהכיבוש מוביל את מדינת ישראל אל עברי פי-פחת.
      מדובר בבזבוז כספים משווע כולל עידוד פשיעה בהעברת אותם כספים (ע"ע הגוף התמוה הנקרא "החטיבה להתישבות"), בידוד מדיני, הפעלת חיילי צה"ל ככוחות שיטור ואבטחה במקום שליחתם לאימונים, יצירת מגע יומיומי הרסני ומעורר כעס ואיבה עם הפלסטינים, שלא לדבר על יצירת "צידוק" לשונאי ישראל (איראן,חיזבאללה, חמאס) לקיים מולנו מצב מלחמה מיותר ומסוכן, והכנסתו שוב ושוב ל-"no-win situations" כמו פרשת המרמרה ומבצעים עקובים מדם בעזה.
      כציוני נלהב אני טוען שסיום הסכסוך עם הפלסטינים והקמת מדינה פלסטינית הוא המעשה הציוני האולטימטיבי בעקבותיו תזכה ישראל סוף סוף להכרה, והמפעל הציוני האמיתי והמקורי (ולא זה שנגנב ועוות ע"י קיצונים משיחיים) יגיע לשלמות.
      אחרי שהבהרתי את העניין הזה – אני מקווה שק.א. לא יאשים אותי ב"מנטליות יהודית-פראית-כוחנית" ו"יצר פראי ברברי", וש.א. יסכים איתי שפוטין הוא נבל עשיר כקורח שהעניין הפלסטיני מעניין אותו כקליפת השום.

  15. אלכס מסיס הגיב:

    "המשטר הליברלי" של ילצין ויוסי פלס הביא את העם הרוסי לפת לחם כשהאוליגרכים חביבי-ילצין ותומכיו – בזזו את רכושם של עמי ברית המועצות.
    המשטר הזה וילצין שעמד בראשו ירה בטנק אל תוך הפרלמנט הרוסי ורצח בשם "הליברליות" של פלס-ילצין עשרות מציריו
    רוסיה העומדת עתה על רגלים יציבות הרבה יותר מאלה של השכיר האמריקאי בוריס ילצין – מהווה
    משקל נגד להתפשטות האמריקאית המונעת בידי תעשיות הנשק והנפט.

    • דינו הגיב:

      … הוא שאמרתי לגבי ההבדל בין מי שחייב לבנק כמה עשרות אלפי שקלים לזה החייב כמה עשרות מליונים: ילצין גרם לעשרות הרוגים והדבר גורם לך להשמיץ אותו, עכשיו הבע דעתך בבקשה על סטאלין שרצח כמה עשרות מליונים.
      לגבי אוליגרכים "חביבי-ילצין ותומכיו" ש"בזזו את רכושם של עמי ברית המועצות" –
      הרי העשיר מכולם הוא ולאדימיר פוטין, ואתה לא מוכן אפילו להודות שהדבר נכון…
      אני גם תוהה כיצד ניתן לתמוך בבריה"מ הישנה והטובה ובאותה נשימה להלין כנגד בזיזת רכושם של עמי ברית המועצות. הרי זה מה שבריה"מ עשתה כל השנים, לא?
      לגבי "התפשטות האמריקאית המונעת בידי תעשיות הנשק והנפט" – אנא זכור שרוסיה היא יצרנית ויצואנית הנשק השניה בעולם, ושתי חברות הנפט והגז הרוסיות גזפרום ולוקויל הן בעלות אינטרסים כבירים באירופה והמזרח התיכון.

      רוסיה של היום אינה שונה בדבר מארה"ב, כנ"ל לגבי רוסיה של פעם.

    • יוסי פלס הגיב:

      תשובתו של דינו (שלמען הגילוי הנאות, אינני מכיר אותו) כבר כוללת את עיקרי הדברים, אבל נחוצה עוד הבהרה בעניין ילצין: הלה לא היה צדיק גדול ופשעיו ידועים (על שלושה פשעי ילצין ועל ארבעה לא אשיבנו: על המלחמה בצ׳צ׳נים, על ההפרטות חסרות האחריות ועל הפקרת הכלכלה הרוסית בידי האוליגרכים). ברם, ילצין קנה את עולמו בשעה אחת, כשהצליח להדוף את ניסיון ההפיכה של הבולשביקים באוגוסט 91. גורבצ'ב, אישיות סימפטית הרבה יותר (סוציאל-דמוקרט בהשקפתו) לא היה מסוגל להתמודד עם אויבי הגלאסנוסט והדמוקרטיה; גורבצ׳ב נטה גם שלא לשים קץ לכיבוש הרוסי ברפובליקות השונות. ילצין הוא שהגן באומץ-לב פוליטי בלתי-רגיל על ניצני הדמוקרטיה הרוסית (ניצנים שכמשו בינתיים) והוא שהביא לפירוקה של ברית-המועצות ולחיסולו של האימפריאליזם הסובייטי. (לרוסים נותר לפנות רק את סיביר, שאינה אדמה רוסית; כל מי שצועק אצלנו ״די לכיבוש״ [הישראלי] צריך לצעוק גם "די לכיבוש הרוסי של סיביר״, שלא לדבר על הכיבוש הסיני של טיבט). מדהים לגלות איך האהדה החולנית למאטושקה רוסיה ולבאטושקה סטאלין מביאה אנשים אינטליגנטיים לידי סילוף ההיסטוריה.

  16. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    שלום דינו, האמן לי שמחתי מאוד לקרא את שלילתך את הכיבוש מכל צדדיו ומכל בחינה. כמתנגד מלא לכיבוש לא אכפת לי שאתה מגדיר עצמך כציוני ואפילו נלהב, על ציונות נוכל להתווכח – על כיבוש לא!
    אך כמתנגד נחרץ לכיבוש , אתה ודאי תתייחס למעצמות ולמדינאים בלפי יחסם לכיבוש, לא כן? אם נבחן אם כן את עמדתה של ארה"ב ונשיאה לכיבוש הרי ברור שאלה הם התומכים הגדולים של הכיבוש הישראלי . הם אפילו לא עושים זאת מאהבת ישראל אלא מתוך האינטרס האימפריאלי הגלובאלי שלהם. בלי תמיכה בישראל הכיבוש לא יתקיים אפילו יום אחד. . אל מול העמדה האמריקאית עומדת העמדה הרוסית הרשמית המובעת בכל פורום ובכל מקום השוללות את הכיבוש . האם יש בכלל שאלה אל מי יצטרף שוחר שלום שונא כיבוש? אתה עונה על כך שלפוטין לא אכפת מן הפלסטינים . מניין שאבת ידיעה זאת? מכל מקום קובעת העמדה הרוסית באו"ם ובכל מקום אחר. (אני מפסיק כאן כי עברתי את האורך המותר לתגוב

    • דינו הגיב:

      למשתמש אנונימי:
      לדעתי ממשל אובאמה אינו פועל כפי שאתה מתאר, ועמדתו הרשמית דווקא כן תואמת את זו הרוסית לגבי הפסקת הכיבוש. גם הנשיא וגם שר החוץ התבטאו בנושא אינספור פעמים ועל רקע זה הורעו היחסים (בצורה כמעט חסרת תקדים) בין ממשלת ישראל לממשל האמריקאי.
      אם כך נשאלת באמת השאלה מדוע האצבע האמריקאית תמיד מורמת כדי להטיל וטו על הצעות באו"ם נגד ישראל?
      התשובה:
      בדיוק כמו שרוסיה בולמת יוזמות והצעות נגד איראן וסוריה.
      פלשה לגרוזיה ואוקראינה וניהלה קמפיינים אלימים בצ'צ'ניה.
      פלשה וכבשה בעבר הלא רחוק עשרות מדינות תוך תצוגת האימפריאליגם הנרחב והבוטה ביותר במאה ה-20. היא יצרנית ויצואנית הנשק השניה בעולם. הדמוקרטיה בה דורגה לאחרונה ע"י האקומוניסט הבריטי במקום ה-132 בעולם, והיא תומכת במדינה כמו סוריה הנוקטת רציחות המוניות, עינויים מאסיביים והפרות בוטות של זכויות אדם.
      אני מכבד מאוד את תגובתך, אך מוזר לי מאוד שמישהו באמת ובתמים קונה את "דאגתו הכנה" של פוטין לעם הפלסטיני בהינתן אופיה של רוסיה בעבר והיום תחת משטרו.
      לכן לדעתי "שוחר שלום שונא כיבוש" אמיתי(!!) לא אמור להזדהות או לתמוך ברוסיה בשום צורה, ממש לא.

  17. ש.א. הגיב:

    אני ממשיך את תגובתי למעלה. אי אפשר להתעלם מכך שכל הארצות בעולם המתנגדות לכיבוש (יוצאות דופן ארצות ערביות התלויות בארה"ב ) תומכות ברוסיה כנגד ארה"ב. הן התייצבו לצד פוטין כנגד ארה"ב נגד הרחבת המלחמה בסוריה (גם גדעון לוי כתב מאמר בשם "ספסיבו פוטין") בעולם תמכו גם בוויכוח של פוטין עם אובמה נגד היותה של ארה"ב מדינה "אקסקלוסיבית". ודווקא אתה היחיד יוצא דופן שפגשתי בעניין זה. וזה בכל זאת מעורר תמיהה. אתה מתבסס על עיתונים שממש לא אמינים ובטח לא חשובים בעולם. צריך לחפש די הרבה זמן כדי למצוא אותם באינטרנט. ואני שואל, מי הדריך אותך להגיע אליהם בכלל? לעומת זאת הספרות של אנשי שמאל ידועים בעולם היא נגישה ואמינה הרבה יותר, למה אינך מצטט משם? עוד לא פגשתי מתנגד כיבוש שלא קרא את נועם חומסקי או לא ציטט אות במאמריו. הלא ידוע בעולם שארה"ב מנהלת מסע אנטי רוסי ואנטי סיני . כיצד נקלע מתנגד לכיבוש למחנה ה קולוניאלי בעולם ומצטרף באופן פעיל בהשמצת פוטין .וסין ? זה פשוט לא מובן. אולי תסביר?

  18. דינו הגיב:

    – אני לא בטוח שאני מסכים לקביעה שלך ש"התנגדות לכיבוש = תמיכה ברוסיה". האם נורבגיה (מתנגדת לכיבוש) תומכת ברוסיה יותר מאשר בארה"ב?
    – איך בכלל אפשר לומר מילה טובה על פוטין בהקשר הסורי, כאשר לרוסיה אינטרס כלכלי וצבאי ברור בסוריה הכולל עסקים בסדר גודל של עשרות מיליארדי דולרים, כבין היתר עסקאות נשק המשמש בין היתר לחיסול אזרחים, וכמובן בסיס צבאי רוסי…
    – אני מתבסס על עיתונים "לא אמינים …לא חשובים…וצריך הרבה זמן כדי למצוא אותם"?
    סליחה, אבל חיפוש קל ובסיסי מנפק שלל תוצאות הכוללות CNN, NY Post , The Guardian .
    נסה בעצמך (אגב, ההערה "מי הדריך אותך להגיע אליהם בכלל" היא פשוט לא לעניין).
    – אם כבר אתה מלין על ציטוטים שאני מביא בעניין הונו של פוטין – אז אדרבא! מה יש לספרות של אנשי השמאל לומר על האיש ועל הונו? אלכס מסיס למשל לא הציג מציאות שונה מזו שאני מציג, הוא רק התייחס בזלזול למקורות שאני מצטט, כפי שאתה עושה…

  19. רשע אבל צדיק ביחס לתוקפיו הגיב:

    המשטר של פוטין לא מותקף עקב עושרו הפרטי של פוטין (נימוק אבסורדי ומצחיק שהרי המשטר בארה"ב לא שולל התעשרות והעשירים הגדולים בעולם הם אזרחיה). אפילו הטבח שפוטין ערך בצ'צ'ניה הוא לא הסיבה כמו שרצח המיליונים של סטלין לא היתה סיבת ההתקפה עליו – (שהרי ארה"ב תמכה במשטרים רצחניים לא פחות באינדונזיה ואפילו במשטר "הקומוניסטי" של החמר רוז') – אלא "סכנת הקומוניזם" למשטרים הקפיטליסטים בכלל ובפרט לשליטה האימפריאליסטית שלהם בפריפריה העולמית.

    אחרי נפילת ברה"מ איפשר ילצין שוד בקנה מידה בלתי נתפס, ללא תקדים, של כל מה שזז או עמד בברה"מ לשעבר באמצעות אוליגרכים שניזונו מהון זר שהשתמש בהם להשתלטות על אוצרות האימפריה הגוססת. הגדול מכולם היה חודורקובסקי שהתכוון "למכור" לבורסה בארה"ב כלומר לבעלי הון שם את אוצרות האנרגיה שהיו בשליטתו,

    את "החגיגה" הזו הפסיק ילצין שהעביר את אוצר האוליגרכים לידי מקורביו ושגם הוא לא יצא נפסד.

    מאז ומסיבה זו. חסימת השור – ההון הבינלאומי בדישו, הוא מותקף ומאויים באמצעות המשטרים הסמי פאשיסטים (שמשטרו עצמו דומה להם), המקיפים אותו המשרתים את ארה"ב ונאט"ו וכוונתם להציב טילים סביב רוסיה

    • דינו הגיב:

      מה שמצחיק הוא שבאתר של המפלגה הקומוניסטית מעלה מישהו על נס אדם שהונו נע בין 40 ל-200 מיליארד דולר, ושהמדינה אותה הוא מוביל רחוקה מקומוניזם כרחוק מזרח ממערב, והיא מדורגת במקום ה-132 במדד הדמוקרטיה העולמי.

      עוד דבר מצחיק הוא שאתה מציג את ההתקפות על רוסיה ופוטין כהתקפות שנובעות מאינטרסים מערביים, בעוד שההתקפות של רוסיה על הכיבוש הישראלי מוצגות כ"ענייניות לחלוטין".
      זאת אומרת שרוסיה ופוטין ובכלל כל מי שמשמיץ את ישראל – "פיו וליבו שווים" ו"הוא מונע מחרדה כנה לזכויות אדם", ואילו מי שמשמיץ את רוסיה ופוטין הוא סתם אינטרסנט.
      אם זה לא מוסר כפול אז זה כנראה הומור משובח.

      לגבי ענייני ההפרטה: סיבה קלושה מאוד. שנינו (וכל מי שנמצא כאן) יודעים שהפרטה היא נזק בפני עצמו ואין שום טעם להתפלפל ולדקדק ב"האם האוליגרך התכוון להנפיק או לא".

      רוסיה אוכלת את פרי הבאושים שלה הכולל את ימי המלחמה הקרה המבישים ומעשיה לאחר מכן.
      להלין על "טילים" בהקשר רוסי זה כנראה המשך של אותו הומור שהוזכר כאן קודם.
      להזכירך, רוסיה פלשה לגאורגיה ולאוקראינה. זו מדינה תוקפנית ומסוכנת שכנראה מרוויחה ביושר סוללות הגנתיות סביבה

  20. ש.א. הגיב:

    לדינו
    הצעה אחרונת למועצת הביטחון לאישור מדינה פלסטינית וגמר הכיבוש הוגשה ע"י הנציגים הפלסטינים והובאה להצבעה ב 30 בדצמבר 2014 . לפני זאת שר החוץ האמריקאי קרי פעל בכל כוחו נגד ההצעה הפלסטינית אצל כל חברות מועצת הביטחון. תוצאות ההצבעה היו: שמונה בעד: ירדן, סין. צרפת, רוסיה,לוקסמבורג,צ'אד,צ'ילה,ארגנטינה. נמנעו : בריטניה,ליטא, ניגריה דרום קוריאה,רואנדה. נגד הצביעו ארה"ב ( שגם הודיעה שתטיל ווטו אם ההצעה תתקבל) ואוסטרליה. לאישור ההצעה היו נחוצים 8 קולות ולכן ההצעה נדחתה.הנציגה האמריקאית אמרה שכל הדיון לא היה לעומתי ולא במקום.
    הנציג הישראלי לעג לפלסטינים: לא תכריחו כאן אף אחד. הנציג הרוסי והסיני הביעו צער עמוק על דחיית ההצעה הפלסטינית. ואתה תמשיך שאין הבדל בין העמדות האמריקאיות והרוסיות. לעומת זאת תתרכז בעושר כביכול של פוטין.

    • דינו הגיב:

      חבל שתגובתי לא התפרסמה…
      עיקרי הדברים:

      דעתו של אדם או מדינה לגבי העניין הפלסטיני אינה נייר לקמוס המראה את רמת המוסר שלו או יושרו.

      טוב יעשו הנציג הרוסי והסיני ש"הביעו צער" בעניין הפלסטיני אם יביעו קודם-כל צער על טיבט, אוקראינה וגאורגיה שחלקים מהן נפלשו ונכבשו על-ידן, או על האזרחים הרוסים והסינים החיים ב"דמוקרטיות" המדורגות 132 ו-144 בעולם,
      או על האזרחים האומללים אף יותר החיים (בקושי) במדינות כמו סוריה וצפון-קוריאה בהן הן (רוסיה וסין) תומכות (בכל רמה ובכל מישור) באופן רציף ועקבי,
      או על שחיתות וסאוב שהביאו אדם כמו פוטין להיות העשיר בעולם.

      אבל כנראה שכל אלה לא חשובים כקליפת השום כל עוד יש לך נציג באו"ם הטורח לתמוך בפלסטינים בכל הזדמנות (אך ורק מתוך אינטרס צר אגואיסטי, כמובן)

  21. יוסי שורץ הגיב:

    ההבדל בין סטלין להיטלר אינו באישיות או במעשים הנוראים, אלא שהיטלר עמד בראש מדינה אימפריאליסטית וסטלין עמד בראש שלטון מסואב אך שהגן בדרכים הנוראות שלו על מדינת פועלים מאוד מעוותת. סטלין תיעש את ברית המועצות במחיר מזעזע, אך המערב תיעש את הקפיטליזם במשך תקופה ארוכה מזעזעת שכללה את העבדות של השחורים והשמדת האינדיאנים והאבוריג'נים באוסטרליה. מה שסטלין עשה בתקופה קצרה המערב עשה בתקופה הרבה יותר ארוכה. הצבא האדום הוא זה שניצח את המשטר הנאצי ולא המערב האימפריאליסטי שתמך בהיטלר עד להתקפה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה , המשכה של הראשונה. אך הצבא האדום הוא גם זה שדיכא את מעמד הפועלים וההמונים במזרח אירופה כבר ב1945. אין ספק שהצבא האדום הציל חיי מליוני יהודים, אך צבא זה כבר לא קיים, ופוטין אינו יורשה של ברית המועצות כמדינת פועלים, אלא רוסיה כיום מדינה אימפריאליסטית. המאבק על אוקראינה הוא מאבק בין אימפריאליסטי, אך לרוסים החיים באוקראינה הזכות להגדרה עצמית ולהחליט לבד אם הם רוצים להיות עצמאים או להצטרף לרוסיה או להישאר באוקראינה. ההמשלה האוקראינית בה תומך המערב היא משטר קרוב מאוד לפשיזם. י

  22. ש.א. הגיב:

    דינו היקר, היחס של ישראלי כלפי הכיבוש והדיכוי של הפלסטינים הוא בהחלט ניר לקמוס ליושרו. הציווי המוסרי הפשוט הוא לדאוג ולהיאבק קודם כל ברשע שנעשה בארצך.. אתה, כמו המיינסטרים הישראלי הצבוע, לוחם לצדק בכל העולם מטיבט עד קמצ'טקה, ובכך אתה הולך בתלם הרשמי הישראלי: מה אתם רוצים מאיתנו תדאגו לצדק בעולם ותנו לנו לחיות בשקט.
    מי שהכיבוש איכפת לו מגלה מהר מאוד שאמריקה והמערב ה"נאורים" תומכים בכיבוש ולכן הוא גם לא נרתם, כמוך, למסע ההשמצה נגד רוסיה וסין. לפלסטינים ולאנשי מצפון בכל העולם דווקא איכפת מאוד שאלה מצביעים במוסדות האו"ם למענם והם לא מופתעים מההצבעות החוזרות ונשנות של אמריקה ורוב המערב נגדם.

הגיבו לדינו

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים