הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-8 במאי, 2015 5 תגובות

ח"כ משה כחלון, מנהיג הישות העלומה הקרויה "כולנו", יהיה איש מפתח חשוב בממשלת בנימין נתניהו. לשר האוצר יש יכולת להשפיע באורח מאסיבי על המשק, ויש להניח שכחלון לא יהיה בובה של נתניהו. כחלון אינו מהפכן גדול, וקשה להאמין שהוא יפגע באמת במעמד הבכורה של אנשי ההון במסדרונות השלטון. הוא ינסה לקדם מגמות יותר פלורליסטיות במשק, ותוכניות הפעולה שהתפרסמו בתחילת השבוע אינן מבשרות גדולות ונצורות לשכבת העניים העיקרית במדינה, האזרחים הערבים. כמו קודמו במשרד באוצר, יאיר לפיד, כחלון מפזר ציפיות ואפילו ניצוצות של כריזמה. אשר למעשיו בממשלת ביבי הריאקציונרית שבאה עלינו לטובה, עוד מוקדם לשפוט. אפשר רק לנסות לנתח את תופעת כחלון, את בעלי הברית הפוליטיים שיבחר לעצמו ובעיקר את דעותיו בנושאים הביטחוניים והמדיניים.

kahlonח"כ משה כחלון

הישראלים, לפחות אלה מהם שאימצו לעצמם תודעה חברתית כלשהי, מקווים שהוא יהיה אנטיתזה ליאיר לפיד. חבר שלי מחד"ש סיפר לי שאחד מהפעילים הבולטים של התנועה בעירנו עבר לרשימת כחלון עוד לפני הבחירות, כי בעיניו שינוי חברתי בהנהגת פוליטיקאי מזרחי הוא הנושא החשוב ביותר. גם הסיכוי שהוא יעבוד במשותף עם ש"ס של אריה דרעי להגשמת יעדים כלכליים-חברתיים המנוגדים לחלוטין למשנתו הניאו-ליברלית של נתניהו, קוסם לאנשי שמאל רבים. אחרי הבגידה הגדולה של לפיד במחנה השלום, כחלון מצטייר כפופוליסט נאור יחסית. למסר החברתי שלו מתלווה גם בשֹורה בנושאים האזרחיים. כחלון הודיע שהוא נחוש לעצור את ניסיונות הימין לפגוע בבית המשפט העליון. פוליטיקאי מזרחי שתומך בשלטון החוק, מתנגד לפשיזם ומצהיר על עמדות רעיוניות כמעט סוציאל-דמוקרטיות, הוא חידוש מרענן בנוף הפוליטי שלנו. אם יקיים את הבטחותיו נשמח כולנו, חרף העובדה שהשותפות עם נתניהו איננה מבטיחה טובות.

כחלון היה שותף טבעי וכמעט אוטומטי של הליכוד, והישגו היחסי בבחירות (10 מנדטים) העצים את כוח המיקוח שלו. ההצלחה הדרמטית שלו במשא ומתן נבעה ישירות מסדר העדיפויות של נתניהו. הוא רצה את כחלון בממשלה כשותף בנושא האיראני ובנושא החזרת השטחים. לכן הפקיד בידו את הכלכלה, עשה ויתורים קוסמטיים בכל הקשור לחקיקה גזענית שגם הוא, כראש ממשלה, חושש ממנה מפחד אומות העולם. כחלון הוא אמנם לאומן אבל חושש מאוד מהתוצאות הכלכליות של הקרע עם הבית הלבן ועם מערב-אירופה. הוא ואנשי האוצר שלו עשויים ליהנות מהתדמית המתונה שהוא משווק. כדאי להבין: במערב משוועים לשובם של הישראלים ההגונים, המדברים בשפה של המאה ה-21 ולא חולמים על פרות אדומות לצורך הריסת המסגדים בהר הבית והקמת בית מקדש חדש. כחלון הסימפטי ונעים ההליכות עשוי לספק את הסחורה אפילו למצביעי ברק אובמה שלא לדבר על מאות אלפי היהודים שתומכים באורח מסורתי בכל מועמד של המפלגה הדמוקרטית לנשיאות.

זו הסיבה שכחלון אימץ לעצמו עמדה דמוקרטית כלפי בית המשפט העליון. בנושא הזה הוא יכול לצבור אשראי רב בוושינגטון מבלי לשלם על כך מחיר בשטחים, היקרים כל כך ללבו של נתניהו ולרוב שותפיו בממשלה החדשה. המאבק בתוך הארץ יהיה "חברתי" ולא חס ושלום "סוציאליסטי". כך ישיג שר האוצר החדש כמה יעדים למען המעמד הבינוני הנמוך, שרובו מזרחי, אולי גם על חשבון העשירון העליון, שרוב הנמנים עליו הם אשכנזים ילידי הארץ. אם "יש עתיד" של לפיד הזכירה למתמחים בתולדות המדינה את הציונים הכלליים של שנות החמישים (והדמיון אכן היה עצום) "כולנו" של כחלון די דומה לרשימת ס"צ (ספרדים ציונים כלליים) של אליהו אלישר וחבריו. אנשי ס"צ היו ברובם בורגנים מהאצולה הישנה של היישוב עם השקפה לאומית, אבל לא לאומנית, ואיבה גלויה להסתדרות ולמפא"י. מרכזי הכוח שלהם היו בערים הגדולות, רבים מהפעילים דיברו צרפתית וספרדית והיו ביניהם גם רופאים ועורכי דין. ס"צ לא הייתה רשימה של מעמד העובדים ולא היה לה שום עניין במלחמת מעמדות. אלישר עצמו היה מתון מאוד בנושאי הסכסוך ובסוף דרכו הצטרף למועצה הישראלית לשלום ישראלי-פלסטיני, בראשות מתי פלד, יעקב ארנון ואורי אבנרי. ב"כולנו" טמונים גם כוחות שעשויים לחבור לשמאל בנסיבות מסוימות, אבל בינתיים מוביל אותה כחלון לממשלה החשוכה ביותר בתולדות המדינה.

כחלון יצטרך להילחם בכמה חזיתות בעת ובעונה אחת: בתוך הממשלה הוא ייאבק נגד הניאו-ליברלים, בראשות נתניהו עצמו; בכנסת ייתקל בעוינות דווקא מצד אנשים שתלו בו תקוות ממניעים חברתיים; ב"הארץ" ישפכו את דמו השטרסלרים למיניהם באמתלה שהוא בוגד במצעו אבל הסיבה האמיתית תהיה מעמדית. בסך הכול הרבה מאוד תלוי במידת המחויבות שלו לסעיפים הסוציאליים במצעו. האם הוא יפנים את הסתירה המשוועת בין היעדים החברתיים שלו לבין האינטרס של המתנחלים? מותר לנו להתייחס לשאלה הזאת בספקנות סובלנית: אם ינסה לבצע שינויים חברתיים מבניים על חשבון בעלי ההון נתמוך בו; אם יזרים את משאבי המדינה למתנחלים נילחם בו. יש להניח שבמישור הממשלתי כחלון יבקש תמיכה מכל שותף פוליטי שיהיה מוכן לכך. השותף הטבעי, גם בנושא העדתי וגם בנושא המעמדי הוא אריה דרעי. סילוק אנשי אלי ישי מעמדות השפעה יכול לתרום לגיבוש חזית נגד חדירת אנשי ההון למוקדי ההכרעה בנושאים כלכליים-חברתיים. אם כחלון רוצה להצליח בתפקידו עליו לסלק מיד בתחילת דרכו את כל הבכירים הניאו-ליברלים ממשרד האוצר.

ההצעות שכחלון מעלה לפי שעה, בעיקר ההשקעה הגדולה בחיילים וביוצאי-צבא, עלולות להעמיק את אפליית האזרחים הערבים הקיימת ממילא. זהו המבחן האמיתי של כחלון: או שיהיה מעין אביגדור ליברמן מזרחי, או שיהיה חלוץ של רפורמות מרחיקות לכת לשיפור השירותים לכל המגזרים. כך יהפוך גם הנושא החברתי למבחן אידיאולוגי ברור בין ימין לבין שמאל: או שנראה באזרחים הערבים שותפים מלאים בהבניית חברה צודקת יותר, או שנפקיר אותם בידיהם של מבקשי נפשם והזוממים לגרשם מארצם. לכחלון יש תפקיד מכריע במאבק הזה וגם אתגר גדול. המאבק על נפשו של כחלון קשור בטבורו עם הכורח שלנו לגייס שותפים מזרחים לברית של השמאל עם האזרחים הערבים ועם 13 חברי הכנסת שמייצגים אותם. כחלון עצמו לעולם לא יצטרף לברית כזאת אבל היחס ההוגן כלפיו (יחד עם ביקורת עניינית) יקרב אלינו אנשים אחרים. ניתן לו צ'אנס, אבל ליבנו לא יתפרק לרסיסים אם יתברר שהוא סתם עוד ליכודניק מן השורה שעטה מסכה של מגן החלשים. ראינו כאלה לפניו ויש להניח שיופיעו כמוהם גם אחריו. אם כחלון ישרטט כמה קווי מתאר חדשים למאבק החברתי בישראל, דיינו.

  • פורסם בכל העיר, 8/5/15
תגובות
נושאים: מאמרים

5 תגובות

  1. מי אמר מה? הגיב:

    אל לנו לשכוח את תפקידי המדינה בעולם הבורגני. המדינה היא מוסד האמון על הגנת הארץ, על שמירת "הסדר"; זהו מנגנון לגביית מסים. המדינה הקפיטליסטית אינה עוסקת כמעט בכלכלה במובן המחמיר של המילה. הכלכלה אינה נמצאת בידי המדינה. להפך, המדינה נמצאת בידי הכלכלה הקפיטליסטית

    בזכות הלחץ מלמטה, מצד ההמונים, לעתים הבורגנים מוכנים לוותר לטובת רפורמות חלקיות מסוימות אך להמשיך ולהתבסס על המערכת הכלכלית־חברתית הקיימת. הם מביאים בחשבון שלעתים ויתורים אלה חיוניים לצורך שימור שלטון המעמד. זוהי מהות הרפורמה. מהפכה, לעומת זאת, משמעה העברת כוח ממעמד אחד למשנהו. לכן בלתי אפשרי לתאר כל רפורמה שהיא כמהפכה.

    • ש.ג. ירושלים הגיב:

      עידו אשרי המאמין.
      רק שכחת דבר והוא הון ושלטון שהולכים ביחד
      והמדיניות של כחלון בינתיים תאוריה בלבד היא ניגוד-אינטרסים
      לבעלי ההון.
      ויהיה לו לכחלון לשנות למען רווחת מעמד-הביניים ומטה.
      מהסיבה שההון שולט בדרג-הפוליטי ולא הפוך!

  2. ק.א. הגיב:

    כחלון = קח מיליון ותן בחזרה בלון

  3. עידו הגיב:

    כחלון איש שמאל אמיתי ידאג לשוויון כלכלי ולרווחתהמעמד הנמוך
    כחלון כשמאל אמיתי מתנגד ללאומנות הערבית, ובאשר לציבור הערבי מקווה שהשויון יגיע גם לשם שרות לאומי, תשלום מיסים כחוק , בניה חוקית
    זה שמאל אמיתי

  4. משה הגיב:

    כחלון דמגוגיה בגרוש – שינוי יכול להתבצע רק:
    מס אמת מכל החברות שאוהבים "לתרום " אך לא לשלם מסים ( שישלמו מסים ושלא יעשו טובות ואת התרומות ישמרו לעצמם )
    העלאת מס החברות ( מדורג ? )
    הפסקת ההפרטה שמרוששת את המדינה מנכסיה.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים