הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-29 במאי, 2015 11 תגובות

ממשלת ישראל מעודדת אנטישמיות

ישראל היא מדינת חוק הצהיר לא מכבר פרקליט המדינה בראיון לידיעות אחרונות וראש הממשלה חוזר כמעט מדי נאום כי ישראל היא מדינה דמוקרטית. לשני האנשים חוש הומור מפותח, אבל כמה פעמים אפשר לצחוק מאותה בדיחה. ישראל היא דמוקרטיה בנסיגה ודיקטטורה בהתהוות. הדוגמה האחרונה של הפרת חוק היא סוגיית הבוררות בין ישראל לאיראן, מי חייב למי וכמה בסחר הנפט בין שתי המדינות בעידן השאח, כאשר התקיימו יחסים הדוקים בין ישראל לאיראן. ישראל חתמה על שטר בוררות בינלאומית עם איראן החדשה, זו של חומייני, ביודעה היטב כי איראן הפכה מידיד אינטימי לאויב מוצהר.

הנחת העבודה של ישראל הייתה צינית מלכתחילה. היא העריכה כי איראן תכבד פסיקה לחובתה ואילו במקרה הפוך, היה ברור לחותמי הבוררות הישראלים כי ישראל לא תשלם אגורה לאיראן בנימוק כי אין מעבירים כספים למדינת אויב. בימים אלו התממשה תחזית זו במלואה: בית משפט בשוויצריה פסק כי על ישראל לשלם לאיראן למעלה ממיליארד דולר וישראל מסרבת. אז למה חתמתם? אינני מופתע שהרי ישראל היא מדינה בריונית שב-47 שנות כיבוש הפרה ודרסה כמעט כל אמנה בינלאומית כמו גם את חוקי מדינת ישראל.

כך מספקת ישראל תחמושת בשפע לאנטישמים המצביעים לעבר ישראל כאל מדינה של רמאים ושקרנים השודדים את רכוש הזולת. כשצריך לשלם הם בורחים למקלט. במחשבה שנייה ושלישית עולה החשד שמא זהו אינטרס ישראלי לספק תחמושת לאנטישמים, שהרי מה יעשו נתניהו וחבריו בלי אנטישמיות? מי ירקוד על הדם? פרופסור דינה פורת האחראית על נושא האנטישמיות באונ' תל אביב, המפרסמת מדי שנה דו"ח על מצב האנטישמיות בעולם, שסופרת באופן אובססיבי את מספר הקברים היהודים שחוללו, מה תעשה המסכנה בלי אנטישמיות? אל דאגה הגברת פורת. בשביל זה יש לנו את בחורינו המצוינים, המכונים "לוחמי המוסד" הפזורים ברחבי העולם עם דרכונים מזויפים, ובאין קברים מנותצים הם ידאגו לנתץ מספר קברים שלמחרת יופיעו תחת הכותרת "קברים יהודיים חוללו על ידי אלמונים, המשטרה חוקרת, טרם נעצרו חשודים". אין כמו האנטישמיות לשרת את מדיניותה האנטישמית של ממשלת ישראל.


קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה

כמדי שנה עם בוא האביב בחודש מאי, מתקבלים במשרדו של עו"ד אביגדור פלדמן שני מכתבים (מצורפים) מפרקליטות צבא הכיבוש בהם נאמר שאלוף הפיקוד "שוקל" את המשך ההגבלות לשנה נוספת. אם יש לו השגות נא להביאן לידיעת הצבא. מאז שסיים ואנונו לרצות את עונשו באפריל 2004, חוזר ומקבל פרקליטו אביגדור פלדמן מכתבים אלו שהפכו לשגרה בירוקרטית; הטקסט זהה רק התאריך משתנה. אלו מסמכים שקריים כי אין לאלוף הפיקוד מה לומר בנדון, לצורך זאת הוא פקיד הוצאה לפועל של השב"כ, שאנשיו אטמו אוזניהם זה מכבר, אין להם שום עניין לשמוע את השגותיו של פלדמן שהרי לא הסכנה לביטחון ישראל קיימת כאן, אלא ניסיון קר ואכזרי לנקום בואנונו על היותו שלם עם מעשהו. מטרת השב"כ ברורה: להוציא את ואנונו מאיזונו הנפשי, שהרי כל מי שיכולתו השכלית לא שובשה מבין כי בחלוף 30 שנים מסיום עבודתו בכור הגרעיני בדימונה, לא נשקפת ממנו סכנה ביטחונית כלשהי. שופטי בית המשפט העליון מתגמדים אל מול השב"כ, משתפים פעולה עם הרשע ומאשרים מדי שנה את ההגבלות.

feldman1 feldman2

מרדכי עשוי מפלדת אל חלד, ולא זו בלבד שאינו נשבר אלא מביט באופטימיות לעתיד. השבוע התקיים טקס הנישואין של מרדכי וחברתו קריסטין, פרופסור לתיאולוגיה באוניברסיטת אוסלו, אשהמופלאה שסיפור אהבתם יהווה השראה לכל מי שמאמין באדם האוניברסאלי, חוצה יבשות ועמים.

מרדכי ואנונו חתונה redeem-016הזוג המאושר

איה המחזאי שיכול היה לדמיין סיפור מהחיים על משפחה שהיגרה לישראל ממרוקו, אבי המשפחה הוא רב ששלח את בנו מרדכי ללמוד בישיבה, חזר בשאלה, הפך לדמות נערצת בעולם, גיבורם של מיליוני הנאבקים נגד נשק גרעיני, חתן פרסי שלום יוקרתיים, מועמד לפרס נובל לשלום, אבל שנוא על בני עמו שמוחם נשטף על ידי תקשורת כנועת שלטון, נחטף מאירופה בפעולת טרור של ממשלת ישראל, ריצה 18 שנות מאסר מהן 11 בבידוד, תוצאה של הליך משפטי מפוקפק, שיעמוד כצוק איתן מאחורי חשיפתו לתקשורת הבינלאומית את תעשיית החימוש הגרעיני שהממשלה מסתירה מהציבור, ועם תום מאסרו לא יביע חרטה, יפגין את סלידתו מגזענותה של הדת היהודית בישראל באמצעות הצטרפותו לכנסיה האנגליקנית, שהאיש היחיד והמיוחד הזה יתחתן עם בתו של כומר נורבגי, בכנסיה בירושלים העתיקה הלוא היא ירושלים הפלסטינית תחת כיבוש ישראלי.

זו הפעם הראשונה בה נוכחתי בטקס חתונה נוצרי מתחילתו עד סופו ואני מודה שהטקס הצנוע, ובו בזמן מרשים, כבש אותי. קודם כל התפאורה, חלל אדיר המשדר הוד קדומים כיאה לכנסיה בת מאות שנים. שנית, צלילי העוגב וקול הזמרה יפים להפליא. דרשת הכומר נעמה לאוזנם של תומכי ואנונו, שבדבריו עמד על הזכות לחירות שנמנעת מואנונו. הכיבוד תאם אף הוא את אווירת הצניעות, נעים לעין, טעים לחיך אבל לא צעקני ולא בזבזני. כל האירוע התנהל באווירה אינטימית, הוא לא דלף לעיתונות וכך נמנעה ההצקה של עיתונות עוינת שמתמחה בהשבתת שמחות.

מכאן שלוחות ברכות חמות למשפחה החדשה, איחולי אושר ובריאות ותקווה להסרת ההגבלות כדי שמרדכי יוכל לעזוב את ישראל ולהתחיל חיים חדשים בארץ בה יהיה חופשי, למשל בנורבגיה.

ומי שרואה כאן סימנים להתקרבות לדת, טועה בפרשנות. הייתי ונשארתי חילוני.


הרב לוינגר

"הרב משה לוינגר (תרצ"ה, 1935 – כ"ז באייר ה'תשע"ה, 16 במאי 2015) היה ממקימי גוש אמונים, ממייסדי מועצת יש"ע וממנהיגיה בעבר. נחשב לאבי היישוב היהודי בחברון ולאחד מאבות ההתיישבות היהודית ביהודה, שומרון וחבל עזה לאחר מלחמת ששת הימים. בעקבות עימותים בינו לבין רשויות אכיפת החוק ופלסטינים באזור מגוריו, הועמד לדין מספר פעמים והורשע, בין השאר בגרימת מוות ברשלנות ובתקיפת שוטרים. זוכה פרס מוסקוביץ' לציונות."

זהו הקטע הפותח את הערך לוינגר בויקיפדיה. הכל נכון. לוינגר, עבריין, גזען, משלב לאומנות קיצונית עם קנאות דתית, מי שהפך את התנ"ך לנסח רישום בטאבו לפיו כל הזכויות ליהודים, נמנה עם תריסר אנשים שבעקבות מלחמת יוני 1967 שינו את פני החברה הישראלית. מדמות מעוררת מחלוקת הפך לוינגר לאיש מופת. קראתי חלק מההספדים שנכתבו לאחר מותו והתמונה העולה מהם מלמדת כי מדובר באיש תם וישר, צדיק בדורו. המהפך במעמדו של לוינגר בא לידי ביטוי בהשתתפותו של נשיא המדינה בהלווייתו ובהספד שנשא. אנשי שמאל ששמו מבטחם ברובי ריבלין ומתענגים על כל הערה של הנשיא המתפרשת כביקורת על נתניהו, ראוי כי יקראו את ההספד שריבלין נשא בהלוויה של לוינגר בחברון, או אז יבינו כי שם מצוי ריבלין האמיתי ולכן לא הייתי בונה עליו כמי שיציל אותנו מממשלת הרשע בני-בנטו.

הרב משה לוינגר (ימין) וגדעון ספירו (משאל) בעת המחאה בחברון, 1983 spiro-levingerהרב משה לוינגר (ימין) וגדעון ספירו (משאל) בעת המחאה בחברון, 1983

למען הגילוי הנאות אני מציין כי בעשרות שנות פעילותי נגד הכיבוש וסוכניו יש גם קטע של עימות ישיר ביני ללוינגר. בקיץ 1983 הקים לוינגר מאהל מחאה מול בנין מפקדת הצבא בחברון. דרישתו הייתה להרחיב את נוהל פתיחה באש ולכלול בו גם ילדים זורקי אבנים. הוועד למען סולידריות עם אונ' ביר זית בשיתוף עם שלום עכשיו העמידו משמרת נגדית מול זו של לוינגר. דרישותנו התמצו בהתנגדות לכיבוש ובדרישה לפנות את לוינגר ושאר המתנחלים חזרה למדינת ישראל, במקום לירות על ילדים. לוינגר התקרב אלינו והמפקד בשטח חשש מהתלקחות בין שני המחנות ושלח חיילים שישמשו כחיץ. הוא הגיע עד סמוך אלינו, שמענו היטב את גערותיו ואנחנו לא טמנו ידינו בצלחת.

כתב הטלביזיה הישראלית שנכח במקום ראה כיצד הרוחות מתלהטות ומיהר לראיין את לוינגר. גזענותו באה לידי ביטוי כשאמר שהערבים לא צריכים לראות את חילוקי הדעות בין יהודים ושלח אותנו לתל אביב. הכתב ראיין אותי כתשובה ללוינגר והגבתי על שתי הנקודות: בניגוד ללוינגר אני סבור שחשוב להביא לידיעת הפלסטינים את קיומם של חילוקי דעות בישראל, שלא כל הישראלים הם פיונים בעגלת ההתנחלויות של לוינגר, ובאשר למקום ההפגנה הדגשתי כי אנו מפגינים במקום בו מתרחש האירוע. אדרבה, יתכבד הרב ויעביר את מאהל המחאה שלו לתל אביב ואנו נעמיד מולו גם שם את אלטרנטיבת השלום וזכויות האדם. בעקבות לוינגר עבר על פנינו בן בריתו עו"ד אליקים העצני וכינה אותנו "בוגדים". עניתי לו "טוב לבגוד בעד ארצנו". העימות הזה לא נכלל בכתבה ששודרה ביומן השבוע של הערוץ הראשון (21.7.1983) שהיה גם הערוץ היחידי.

אין ספק,דרכו של לוינגר ניצחה בשלב זה. מדמות נלעגת ותימהונית, כפי שנתפש על ידי רבים בתחילת דרכו הציבורית, הפך ליקיר האומה, בוודאי ליקיר השלטון. הלווייתו נשאה סימנים של הלוויה ממלכתית. הפשיזם עבר והאפרטהייד חוגג.

על כך ניתן לומר, דרך רשעים צלחה. שאלה שאין לי עליה תשובה, לכמה זמן? מתי יתהפך הגלגל?


מחאת האתיופים

אינני יודע אם ההגירה האתיופית לישראל מורכבת מיהודים או נוצרים או חסרי דת , זה גם לא מעניין אותי. לי ברור כי מרגע שקיבלו אזרחות ישראלית הם זכאים לכל זכויות האזרח ללא הבדל גזע-דת-לאום, כנאמר במגילת העצמאות. איש לא סיפר למהגרים כי הם באים למדינה גזענית שחיים בה שמונים אלף מבקשי מקלט מאפריקה והשלטון מתייחס אליהם כאשפה אנושית שיש להיפטר ממנה. לכן, אתיופים יקרים, אתם צריכים לקחת בחשבון כי תסבלו מאפליה מפני שאת צבע העור לא ניתן לשנות ואי אפשר לדרוש מכל שוטר שידע להבחין בין אתיופי ומי סודני ולכן יקרה לא אחת שמי מכם יקבל מכות רצח משוטרים אלימים שהם זן נפוץ במשטרת ישראל.

מאחר וכאמור הם לא הוזהרו הם היו זקוקים לניסיון החיים בישראל על מנת לגלות כי הם מופלים במשרדי ממשלה, עיריות, משטרה שמכה בהם בברוטליות, בעסקים פרטיים, בצבא ורק במקום אחד הם התקבלו באופן טבעי, בניקיון השירותים. הדור הצעיר שראה כיצד דור ההורים מושפל ומובס צבר כעסים שהולידו הפגנות סוערות שנענו באלימות משטרתית לא שגרתית. המפגינים נשאו את דגלי המדינה וברוב הראיונות לכלי התקשורת, וכאלה היו רבים, הדגישו הצעירים כי הם דורשים שוויון, דרישה צודקת שנלווה אליה ליקוי מוסרי בהשעינם אותה על השירות הצבאי. שוב ושוב נשמע הנימוק: שרתנו בצבא ביחידות קרביות , לקחנו חלק במלחמות עזה ודיכוי ההתקוממות בשטחים. נתנו את חלקנו ואנו דורשים את התמורה. אם נתרגם עמדה זו למציאות בשטח, אומרים הצעירים האתיופים ונציגיהם כי אינם נגד גזענות כהשקפה אוניברסאלית. הם משתפים פעולה עם הגזענות נגד ערבים ומבקשי מקלט, ומצפים שהתמורה תהיה זכויות של לבנים. להערכתי זה לא יעבוד. עצתי לצעירים הזועמים לנהוג לפי כלל א' במאבק נגד גזענות: לא להתגייס לצבא גזעני שמשרת מטרות גזעניות.


אלימות המשטרה

אלימות המשטרה נגד מפגינים היא זה מכבר מכת מדינה. תלונות במח"ש לא זוכות לטיפול הדרוש ובחלקן הגדול הן נדחות בכל מיני נימוקי סרק. הגיעה העת לדפדף בספר החוקים או אז נגלה עולם שלם של אפשרויות תחת הכותרת "הגנה עצמית". נא לעיין בחוק על שמו של החוואי שי דרומי, המתיר לבעל נכס להרוג פורץ. שוטר שמקבל משופט צו חיפוש חייב לציין את מטרתו, ולעולם לא יינתן הכשר להרס רכוש. שוטר אלים שמתחיל להתפרע ולהרוס רכוש מפסיק להיות שוטר והופך לפורץ שדינו נגזר על פי חוק שי דרומי. אם זו ההרשאה באשר לרכוש על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בפריצה לגוף האדם. לשוטר אסור להכות אזרח בין אם הוא מפגין חוקי או לא חוקי. זהו צו קטגורי, כלומר, האיסור הוא מוחלט. היו כבר מקרים ששופטים זיכו אזרחים שהואשמו בהפעלת אלימות נגד שוטרים משום שהשופטים שוכנעו שהאזרחים פעלו במסגרת הגנה עצמית. אינני מציע להרוג שוטרים ולו בגלל שאני נגד עונש מוות כמתחייב מחברותי באמנסטי, אבל בהחלט רצוי לבדוק היטב את הסוגיה האם ניטרול זמני של שוטר שתקף מפגינות ומפגינים שלווים הוא חוקי במסגרת הזכות המוכרת להגנה עצמית.


מצעד הדגלים

החג הקרוי "יום ירושלים" האמור לציין את מה שמכונה בשפה הרשמית "איחודה של העיר" אינו יותר מאשר פרובוקציה יהודית של הקולוניאליזם הישראלי המתגרה בחוק הבינלאומי ובתושביה הפלסטינים. החג המוזר והמופרך אפילו לא משרת את יוזמיו כי יום זה, יותר מאשר בכל יום אחר, משיג בדיוק את ההיפך: פיצולה של העיר מופגן ביתר שאת. ירושלים הפלסטינית היא אזור מוזנח שמזכיר רמת שירותים של עולם שלישי בעוד מערבה היהודי מקבל שירותים נסבלים. מעולם לא היה איחוד.

ירושלים הפלסטינית שהייתה המרכז של חיי התרבות בטרם הכיבוש הישראלי הפכה לכמעט מדבר שממה לאור האיסור הישראלי על אירועי תרבות ואמנות שיש בהם ולו רמז לכיבוש. שכונות בירושלים הפלסטינית מופרדות בחומה נוסח חומת ברלין. במושגים דרום אפריקאיים ירושלים הפלסטינית היא בחלקה הגדול מעין סווטו בעוד ירושלים היהודית היא מעין יוהנסבורג לבנה, בהבדלים המתבקשים.

יום ירושלים, שהוא ביטוי של הוצאת לשון בבחינת אנו מצפצפים על כל העולם, מורכב רובו ככולו מפרובוקציות משנה. הנבזית שבהן, מצעד הדגלים של המתנחלים המתעקשים מדי שנה לעבור ברובע המוסלמי. מצעד זה מזכיר לי מצעדי דגלים בגרמניה ואיטליה של שנות השלושים, וכן, גם את המצעד ב- 1977 של המפלגה הנאצית בארה"ב שהתעקשה לערוך מצעד בעיירה סקוקי, פרוור של שיקגו, בה מתגוררים אלפי ניצולי שואה.

אותו ראש, אותם ערכים, אותן שיטות.

תגובות
נושאים: מאמרים

11 תגובות

  1. מדינת האפרטהייד הדמוקרטי הגיב:

    זו המדינה היהודית שבן גוריון הקים. בן גוריון ניסה למחוק את העובדות — אבל השקרים צפים ועולים לאט ומי שמעוניין לדעת את האמת קורא.
    ביומנו רמז יצחק רבין שבן גוריון פחד ממשפט ההיסטוריה, ולכן נמנע מלהוציא את פקודת גירוש הערבים מלוד ורמלה בכתב, ונתנה לו רק "בהינף יד"… עכשיו התגלה מכתבו של "הזקן" לבנו עמוס, וכך נודעה האמת: בניגוד לדרישת האו"ם, בן גוריון מנע מהפלסטינים המגורשים מחיפה לחזור לבתיהם, וב-1951 העביר בכנסת את "חוק השבות" – למי שמעולם לא היה בארץ. . . וב-1956 ביקש מעמיתיו הליסטים ה"סוציאליסטים" בצרפת שיתירו לו להרחיב את המדינה היהודית עד הליטני-הירדן-ועד תעלת סואץ. רק ההסכם בין אייזנהאואר לכרושצוב (והאולטימטום שהציגו לישראל בו דרשו את פינוי המיידי של צ.ה.ל מסיני, ומהרצועה) מנע אז "הרחבת המדינה". ייהוד השטחים נאלץ להמתין, עד שלינדון ג'ונסון שלח לישראל את ראשוני המטוסים שיכלו לשאת נשק גרעיני (SKYHAWK ובעקבותיהם PHANTOM F-4) וקיבל את עמדת ישראל הכובשת.

  2. כן לאפרטהייד - אבל אל תספרו לגויים הגיב:

    בימין הישראלי נהוג לומר ש"לטובת עם ישראל מותר לשקר". מאז יצחק שמיר, המוטו של ליאו שטראוס, נביא ה-NEOCONS, "הטו את דעת הציבור גם בעזרת שקרים", הפך למוטו של קיצוני השקרנים, מסוגם של דורי גולד (סר החוץ של bb בפועל).

    יש שקרים מסורתיים, ויש מודרנים, חדשים
    השקר התורני העתיק מקובל על יהודים נוצרים, ומוסלמים שמאמינים במיתוס על אברהם ואלוהים. (מתוך ריגשי כבוד ל"ספר הספרים" הם מכבסים את השפה, ומכנים את הסיפור "מיתוס" ולא "שקר").

    בשם הבּוֹבֶּע-מָייְשֶׂע הזה מוכר נתניהו "לעם היהודי" את התביעה ל"זכותנו על הארץ"… אך היות ואת הכזב הזה קשה למכור בעולם למדינאים מפוכחים, הומצאה האקרובטיקה־הלשונית־הציונית, שבה משדר המנהיג הציוני בעודו הולך על חבל־דק שמתוח (בקרקסו) בין אמת לשקר.
    אבל הנשיא ג'ורג' וו בוש, וגם ברק (לשעבר חוסיין) אובמה, קיבלו את השקר כאילו היה אמת לאמיתה.
    בשם השקר (על נשק אב"כ שכביכול היה בידי סאדאם) תקף בוש את עיראק ב-2003, והיום תוקף אובמה את משטרו החילוני של אסד, ובכך עוזר לאל-נוסרא ולדאעש לערער את יציבות האיזור. וזה כמובן משרת את שקרניהו שדוחה שלום ו"דואג לביטחון ישראל".

  3. עלי הגיב:

    ירושלים לא היתה מעולם פלסטינית .
    ירושלים תמיד היתה עיר עם רוב יהודי. בזמן הכיבוש הירדני וסילוק תושביה היהודים של ירושלים העתיקה והשתלטות על בתים ורכוש יהודי על ידי הכובשים נבנתה חומת אפרטהייד בלב העיר ולא ניתנה ליהודים האפשרות להתפלל בכותל המערבי.
    תחת הכיבוש הירדני העיר נהפכה לעיירת ספר כאשר צלפים ערבים יורים מידי פעם לתוך השטח היהודי
    להגיד ששלטון ירדן על ירושלים היה תקופה יפה זה להצדיק את חומת האפרטהייד ואת האפליה הגזענית והדתית כלפי היהודים.
    להגיד שבישראל קיימת פגיעה ב"פליטים" ובשחורים אבל לתת יד לקנוניה ולפשע של אחזקת מליוני פליטים פלסטינים במחנות וללא שיקום במשך 67 שנים הוא פשע כנגד האנושות !
    העיתוי של הבוררות בענין אירן ברור.. המערב רוצה להגיע "להסכם" עם אירן ולהפסיק את העיצומים כנגד האירנים על חשבון קיומה של ישראל.. העורך דין פרידמן הגן על קליינברג המרגל הסוביטי פרידמן טען שהמרגל חולה אנוש ונוטה למות ישראל ריחמה ואפשרה לקליינברג לחיות בפריז ומסתבר שהכל היה שקר וקליינברג בריא כמו שור והוציא ספר אנטי ישראלי.. וענונו אינו ראוי לשום יחס הוגן

  4. שירה הגיב:

    התרגשתי כמעט עד דמעות לקרוא על נישואיו של ואנונו. הבחירה בנצרות גם היא בחירה נבונה של איש בעל חושים מוסריים גבוהים. קשה לי שלא לחשוב מיד על הדמיון בין מרדכי ואנונו הנרדף לישוע עצמו. אני מאוד מקווה שאת ירח הדבש הם כבר יעבירו בשיט בין הפיורדים.
    לגבי ישראל והדרדרותה המתבקשת (שהרי הכל טמון בתכונת הזרע שנזרע ב1948), נזכרתי לפני כמה ימים בקורס "מבוא לתורת המוסר" שלמדתי לפני 20 שנה באוניברסיטה העברית. המרה שאל אותנו אם אנחנו בעד או נגד עינויים ואם בעד שנגיד מה הגבול בסקאלה של בין 1 ל10. כל אחד מאיתנו זרק מספר. ואז הוא אמר: נגיד ש4 זה הגבול שבו אנחנו מאפשרים עינויים- כמה לדעתכם זה יהיה קשה רק להזיז את הגבול ל-5? ומ5 אח"כ ל6? וכך הלאה. זה בעיני הסיפור של ישראל, לא רק כמדינה אלא גם מבחינה תרבותית. מה שנקרא בשפת העם "קומבינה", "עיגול פינות" וכו, זה מעבר מ4 ל-5 ול-6 וכן הלאה. ולכן התנער ישראל מההסכם עם איראן, מהאמנה על הגנת פליטים, מחקיקות בגץ, מחוקי יסוד משפטיים, מחלק גדול מאזרחיה ותושביה, מביקורת בינלאומית וכל פעם ישראל כמדינה ואזרחיה המועדפים חוצים עוד גבול, בדרך אל הגיהנום.

    • עמי הגיב:

      יצא המרצע מן השק.
      לא התנגדותו של ואנונו לנשק אטומי היא שראויה בעינייך להערכה כי אם התנצרותו והתרסתו כנגד היהדות עצמה.
      כאילו שלא ניתן למחות נגד נשק גרעיני כיהודי, שלא לומר ציוני (ע״ע פרופ' ישעיהו ליבוביץ).
      אגב, ליבוביץ המנוח כינה את ואנונו חלאה אנושית משום שהתנצר (בראיון שקיים עם מר ספירו).
      חבל שביקורת לגיטימית הופכת לכפירה בדת, ואני אומר זאת כאדם חילוני.

      • שירה הגיב:

        אם אתה חילוני, במה מתבטאת יהדותך?

        • עמי הגיב:

          יהדות לא צריכה להתבטא באופן מיוחד והיא כמו יתר הדתות.
          לכן, בין אם אתה נוצרי יהודי או מוסלמי, אתה יכול להילחם על ערכים מבלי להמיר את דתך.
          השאלה שלך לא רלוונטית ומתחכמת.

          • ק.א. הגיב:

            לאור התנהלותה של המדינה *היהודית* והמנטליות שבציבור הנוהה אחריה מזה 7 עשורים קשה להאשים אדם בעל רגישות אלמנטרית אם זה התייאש לו מן היהדות – כפי שהיא באה לידי ביטוי מעשי ורשמי – לאורך תקופה לא מבוטלת זו.

            ישעיהו ליבוביץ הבין (עוד בטרם התנצר ואנונו) שהעם היהודי הוא-הוא הבועט הראשי ביהדות. ולכן הוא לא היה בטוח אם בכלל קיים עוד עם יהודי! כלומר, הקולקטיב הזה רשאי לכנות את עצמו בשם "עם יהודי" אך ספק אם יש לראות בו את ההמשך לעם היהודי ההיסטורי (שאולי בעצם אינו קיים כבר)…

            ליבוביץ שנא את הנצרות אך לפי מיטב הבנתי הודה שחוויה אנושית-דתית כנה ואמיתית תיתכן גם בדת אחרת, ואף במסגרת הנצרות.

          • שירה הגיב:

            על אילו ערכים אתה נלחם?

  5. רמי יובל הגיב:

    לקריסטין ומרדכי היקרים, ברכות ואיחולים מקרב לב ליום נישואיכם. מי ייתן ותזכו לאושר ולנחת ולאהבה ולברכת האלהים, והלוואי שכל המגבלות יוסרו מדרכו של מרדכי האמיץ העשוי, כלשונו של גדעון ספירו, פלדת אל חלד. בכבוד רב, רמי יובל, יוני 2015

  6. שירה הגיב:

    לק.א. קצת מפריע לי שמביאים את ליבוביץ בתור פוסק הדור, המשיח של החילונים. זה שהוא אמר ככה ואמר ככה זו לא הוכחה לשום דבר. כשהייתי בת 15 נפגשתי איתו אישית וכמובן שלא יכלתי לדון איתו אלא רק להקשיב אבל שאלתי אותו שאלה אחת מה אתה חושב על יהודים שהתנצרו והוא ענה "חלאת העם היהודי", אבל הוא לא הסביר שום דבר הוא רק אמר. הוא היה אז בן 90 בערך נראה לי ואני היום בת 38 ואני יודעת שזו לא תשובה. למה נוצרי הוא חלאה? מה זו השנאה לנצרות? מאיפה היא מגיעה? אם זו שנאה למעשי הנוצרים לאורך ההיסטוריה- אוקי, הבנתי. אבל למה לדת של שלום, סליחה ואהבה? אם הוא היה קורא את הברית החדשה (בטוחה שהוא לא קרא!) הוא היה מבין איך "נוצרים" חיו במרחקים אסטרונומיים מיסודות הדת של עצמם ודווקא מתנצרים מבינים את הנצרות הרבה יותר טוב ופועלים לפיה.
    לגבי היהדות, היא לא אטרקטיבית כי היא אקסקלוסיבית ובנוסף נותנת לך פטור מחשיבה רציונלית או הומנית (יש הלכה וזהו) וברגע שאתה מוצא את עצמך כל היום מתעסק בשטויות, הדת עצמה לא מצליחה לשווק את עצמה לאנשים עם מבנה חשיבתי רציונלי-הומני. אני לא חושבת שלאף אחד מגיע פטור מחשיבה.

הגיבו לעמי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים