הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-15 ביוני, 2015 18 תגובות

"אנטישמים!" זו התגובה היחידה שמסוגלת להפיק ממשלת ישראל הימנית בעקבות החרם הכלכלי והפוליטי המתגלגל. "אנטישמים!" – שבים ומאשימים גורמים באופוזיציה, ביניהם יו"ר המחנה הציוני, ח"כ יצחק הרצוג ויו"ר "יש עתיד", שר האוצר לשעבר ח"כ יאיר לפיד. "אנטישמים" זו גם המנטרה של שני העיתונים בעלי התפוצה הגדולה בישראל שהצטרפו בחדווה לפסטיבל "כל העולם נגדנו". העיתון הנפוץ ביותר, "ישראל היום", אף פרסם את הכותרת "ועידה של פילנתרופים יהודים נגד החרם, שמטרתה: לשלב כוחות במאבק בתנועת החרם" בעמודו הראשון. את הוועידה יזמו בעלי העיתון, שלדון אדלסון ובעליו של עשרות בתי קזינו ברחבי העולם; ובעל ההון האמריקאי חיים סבן שהוא גם בעליו של "פרנטר", חברת התקשורת הישראלית הקשורה בקונצרן אורנג' הצרפתי. סבן משקיע בתקשורת ואדלסון משקיע בבנימין נתניהו.

boycott-codepinkפעולה של code pink בעד חרם על מוצרי אהבה, לוס אנג'לס (מקור)

"חברת אורנג' נכנעת ללחצים של כל מיני גופים אנטישמיים. בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו – אנחנו חזקים ונהיה מאוחדים ונילחם בהם. היה ראוי שממשלת צרפת תקום ותאמר את דבריה ותודיע שהיא לגמרי מתנתקת מדבריו של מנכ"ל אורנג'" אמר סבן במהדורת החדשות של ערוץ 2. אדלסון וסבן, אף הזהירו מפני "צונאמי אנטי-ישראלי" ומפני התחזקות תנועת החרם נגד ישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו אף נפגש ביום שישי האחרון בירושלים עם מנכ"ל אורנג' העולמית סטפן רישאר, שהגיע לישראל כדי להתנצל על דבריו שהתפרשו כתמיכה בחרם על ישראל. רישאר התרפס בפני נתניהו ואמר: "תודה לך, אדוני ראש הממשלה, על ההזמנה. לכבוד הוא לי להיפגש איתך הבוקר וזאת גם הזדמנות בשבילי לתקן את אי ההבנה בעקבות אותן הצהרות. אני מצטער עמוקות על המחלוקת שנוצרה ואני רוצה להבהיר מפורשות שאורנג' כחברה מעולם לא תמכה ולעולם לא תתמוך בחרמות מסוג כלשהו נגד ישראל". עוד אמר מנכ"ל אורנג' "אנחנו עושים עסקים, אנחנו עוסקים בתקשורת, אנחנו כאן כדי לחבר בין אנשים ובוודאי לא כדי להשתתף בחרם מסוג כלשהו. ישראל היא מקום נפלא להיות בו בתעשיית הדיגיטל, ורצוננו הוא להמשיך לחזק ולהשקיע כאן".

את הרמוניית "כל העולם נגדנו" קלקלה בשבוע שעבר לשכת חד"ש שפרסמה גילוי דעת לפיו היא תומכת בחרם בינלאומי על חברות שפועלות בהתנחלויות ורואה בחרם סוג של התנגדות אזרחית לגיטימית. "חד"ש מברכת על כל גילויי הסולידריות עם העם הפלסטיני ועם מאבקו הצודק", נמסר מלשכת חד"ש. כמו כן, חבריה קראו "לכל עמי העולם, להתאחדויות ולאיגודים המקצועיים, להגביר את המאבק למען שלום צודק באזור, המבוסס על כיבוד זכויות העמים והפסקת כל העוולות, הדיכוי והגזענות". עד כה, רק חד"ש (בין כל המפלגות הפועלות בישראל) קראה להטיל חרם על תוצרת ההתנחלויות כאמצעי למאבק בכיבוש ולמען שלום צודק.

לכאורה התמונה היא פשוטה: הטובים בממשלת ישראל וידידיה בעלי ההון בחו"ל נגד החרם וכל יתר העולם נגדנו ("האנטישמים!"). אך זו ממשלה ימנית שמדיניותה הסרבנית עומדת ביסוד החרם ההולך וגובר. אגב, זו אינה הוצאת דיבה שמאלית על הממשלה, אלה דבריו של ראש השב"כ לשעבר וח"כ של יש עתיד בהווה, יעקב פרי שנאמרו בשבתרבות בנתניה בשבת האחרונה: "עד שלא יגיע מצב שבו מדינות המערב או האו"ם יעשו חרם של ממש על ישראל, הפוליטיקאים לא יתעוררו. כדי לפתור את סוגיית החרמות צריך ליזום מהלכים מדיניים, אך ממשלת נתניהו לא עושה דבר".

תמונת "כול העולם נגדנו" מטשטשת עוד יותר כאשר בוחנים את המשך הסגר הישראלי על רצועת עזה והמשך התמיכה הרשמית הישראלית בחרם המתפוגג על קובה. על פי דוברי הממשלה "החרם הכלכלי על בסיס שיקולים מדיניים הוא פסול ביסודו". אך החרם החד-צדדי שהטילה ארה"ב על קובה, שנמשך עשרות שנים (וטרם הוסר!) נתמך על ידי עשרה נשיאים רפובליקאים ודמוקרטיים כאחד וגם על ידי ממשלות ישראל לדורותיהן. אך ישנה בעיה פעוטה: הנשיא האמריקאי דהיום הכריז שהחרם פשוט נכשל. בוועידת נשיאי אמריקה שהערכה באחרונה עלה בבירור שאם יעמדו בפני אותן המדינות הברירות "עם ארה"ב אבל בלי קובה" (כפי שהיה עד עתה) או "עם קובה וללא ארה"ב" הן עשויות לבחור באופציה השנייה. גם המדינה בעלת המשטר הפרו-אמריקאי העקבי ביבשת, קולומביה (המכונה "ישראל של דרום אמריקה"), מקיימת שיחות שלום בין נציגיה לבין מפקדי הגרילה השמאלית בבירת קובה ותומכת בהסרת האמברגו.

במשך השנים חל כרסום שהלך וגבר בתמיכה הבינלאומית במצור, אולם רק ישראל נותרה איתנה בתמיכתה. בספטמבר האחרון, בהצבעה בעצרת האו"ם בעקבות הצעת ההחלטה הקוראת לארצות הברית להפסיק את המצור, הצביעו רק ארה"ב וישראל, יחד עם איי מרשל ופאלאו (שבשליטת ארה"ב), למען המשך המצור האמריקאי על קובה. בתום ההצבעה נרשם מספר שיא של 183 מדינות המצדדות בהצעת ההחלטה. הצעת החלטה המגנה את המצור האמריקאי על קובה הוגשה לראשונה בשנת 1992. אז הצביעו 59 מדינות בעד ההצעה, 71 נמנעו ו-46 מדינות לא השתתפו בהצבעה. כעבור עשור, ב-2002, הצביעו 173 מדינות נגד המצור וארבע נמנעו. רק שתי מדינות הצביעו מאז ועד השנה שעברה בעד המשך המצור: ארה"ב וישראל.

קל להבין מדוע הממשל האמריקאי "הנלחם בקומוניזם" היה מעוניין להמשיך בסנקציות הכלכליות נגד קובה (חרם כלכלי שהממשל שלל מכל וכל כאשר הוא הופנה על ידי מדינות ערב כלפי ישראל). קשה עד מאוד להבין מדוע מדינה קטנה נוספת, ישראל, שאף היא התנגדה נמרצות לחרם הכלכלי של מדינות ערב, הוסיפה לתמוך בחרם האמריקאי על מדינה אחרת. ואגב תמיכה בארה"ב, ממשלת הימין בישראל היא בין הבודדות בעולם שלא בירכו את הנשיא ברק אובמה על הפשרת היחסים עם קובה והכרזתו על הכוונה להפסיק את החרם. אין ספק שבנימין נתניהו מתואם על הימין הרפובליקאי בקונגרס, המתנגד למדיניות אובמה כלפי קובה, ואינו רוצה לתת גיבוי לצעדיו של הנשיא.

הענשת העם הקובני והטלת החרם נכשלו כישלון ברור. ומה עם המצור שישראל הטילה על רצועת עזה? בשבע השנים הראשונות לסגר, רבות מההחלטות שקיבלה מערכת הביטחון לגבי הסגר על עזה ניזונו מתפישת "מדיניות הבידול". מדיניות זו נתונה לפרשנות, בעיקר מכיוון שמעולם לא התפרסמה באופן מסודר, אינה מוסדרת בחוק (כמו המצור האמריקאי על קובה) ואינה תוצאה של דיון שניתן לו פומבי. שינויים קטנים שנערכו במהלך הזמן היו הפיכים, ובוטלו כצעד ענישתי כאשר מצא לנכון משרד הביטחון הישראלי. המהות לא השתנתה, והיא למנוע בין היתר תנועה הדדית בין עזה לגדה.

הסגר על רצועת עזה פוגע בזכויותיהם ובצרכיהם של 1.76 מיליון תושבי עזה הפלסטינים, שלמעלה ממחציתם קטינים. סגר אזרחי זה מפר את החובות המוטלות על מדינת ישראל במסגרת הדין הבינלאומי ואינו תורם לביטחונם של אזרחי ישראל. אם יש לפחות לקח אחד שניתן ללמוד מהחרם האמריקאי הממושך על קובה הוא שמדיניות החרמות לא תמיד עובדת. לכן אין מנוס מהמחשבה שהגיע הזמן שיש להסיר את המצור. כאן ושם. אבל, כל עוד המצור יימשך, כל עוד הכיבוש יימשך, אין להתפלא על כך שתנועת החרם על ישראל ועל התוצרת של המפעלים הישראלים בהתנחלויות הולכת וגוברת ברחבי העולם. ע"ע סוף עידן האפרטהייד בדרום אפריקה.

תגובות
נושאים: מאמרים

18 תגובות

  1. מחרימים את האפרטהייד הציוני הגיב:

    תודה לחד"ש. מסתבר שגם בארה"ב החל השכל הישר לפעול, והיא מתכוננת להסיר את החרם על קובה, ולשלוח להוואנה שגריר. אלא שממשל אובמה עוד ממשיך לתמוך במצור על רצועת עזה, ושולח ל"צבא המוסרי בעולם" עוד ועוד נשק חינם כדי לתמוך בפתיחת מלחמה נוספת נגד עזה.

    הערה לדווידי (שבעברו היה עיתונאי ב"דבר"): אנא תקן את הטעות הקטנה שבה הגדרת את "ידיעות" ו"מעריב" כאילו הם עיתונים. והחינמון של שלדון מלאס-ווגאס… זה בטח לא עיתון. בארץ יש רק עיתון אחד — "הארץ".

  2. אלמקייס הגיב:

    צריך להבדיל בין המצור של אמריקה וישראל על קובה ועזה, שנעשה כחלק מן המדיניות האימפריאליסטית של המדינות, מצור שהצליח לגרום לנזק ממשי לאוכלוסיות הנתונות לו, ובין החרם על ישראל שהוא לא יותר מאשר חרם צרכני בלבוש חגיגי שהשפעתו היתה עד כה אפסית ודינו להיכשל. עוד לפני שהשמפניות הספיקו להתקרר הפכה ה"הצלחה הגדולה" של תנועת החרם לפיאסקו כאשר רישאר הגיע ארצה כדי להתרפס בפני נתניהו.

    מפלגות השמאל צריכות להיאבק במצור על קובה ועל עזה ולהימנע מהתפלשות בבוץ של העיסוק בחרם על ישראל. תנו אמון בחלוקת העבודה הפוליטית והשאירו את העיסוק ברפש הזה ל"אקטיביסטים" וטרוצקיסטים למיניהם.

  3. צדוק התקוה הגיב:

    הסגר על עזה בא בעקבות ירי רקטות הבאות להרוג מעזה לאחר שצה"ל ברח מעזה לפני עשור צה"ל לא נמצא בעזה צה"ל יכול להפסיק את המצור ברגע שהחמאס יפסיק לירות רקטות על ישראל וברגע שיפסיק לאיים על חיסול הישות הציונית

  4. דני הגיב:

    יש איזה בלבול בין חרם על מוצרים מישראל לבין חרם על מוצרים מההתנחלויות, ולא ברור מהכתבה האם הדובר מצדד בחרם מהסוג הראשון או השני? חד״ש תמכו רק בחרם על מוצרים מההתנחלויות, ואני מניח שגם הרבה מתושבי ישראל היהודים (ערבים בטח) היו בשמחה מחרימים מוצרים אלה לו היו מסומנים במרכולים בישראל. מצד שני, אם לא נרצה להיתפס לצביעות, איך נתייחס לדירה חדשה שהפועלים שבנו אותה הם ערבים מנוצלים שחיים תחת כיבוש? האם נחרים גם את הדירה הזאת? מה לגבי מוצרים שמגיעים מסין ממפעלים שלא אמונים על שום ערך של יחסי עבודה סבירים? האם נחרים גם אותם? לי אין תשובה, אבל תמיד שמתחילים לפרום את סבך הניצול, העושק וההרס האנושי, מגלים שהחוט אינסופי, ואיפה שלא תחתוך, המדרון חלקלק לצביעות, הכחשה ורמיה עצמית.

    • דניאל קלטי הגיב:

      מדוייק.

      אכן, רבים מ"אבירי זכויות העובדים" כאן בארץ, אינם רואים, שום בעיה שהיא, לרכוש לעצמם אייפון… אז מה, אם תנאי-הניצול במפעלי "אפל" בסין, מזעזעים לאין-שיעור, ממה שאין פעם נחלם, אפילו, בארץ. לא ישראלים, או פלשתינים, מנוצלים שם… כולה סינים.

      שלא לדבר, כמובן, על "פעילי-שמאל" (בעיני-עצמם בלבד, כמובן), האוכלים גופות!!!!

      • דני הגיב:

        מצד שני האם הפיתרון הוא לשבת בחיבוק ידיים ולחכות שהעולם יתפכח ויהפוך למוסרי יותר? או שמא עלינו לקחת יוזמה, להיות אור לגויים כפי שאנחנו מצווים ולתת דוגמה להתנהגות מוסרית שלא טובלת ושרץ בידה?

  5. ל"אלמקייס" הגיב:

    "העיסוק ברפש הזה" הביא לקריסת משטר האפרטהייד בדרום-אפריקה. זה התחיל כאשר ראש איגוד הסווארים בפינלנד הרחוקה הודיע שאיגודו מטיל חרם על העמסת סחורות יבוא וייצוא למשטר האפרטהייד. מכאן זה התפשט לארצות הצפון, ולמרות התנגדות ארה"ב וצרפת, שהזהב הטמון במכרות שם היה חשוב להם מאשר המוסר וההומניטרי… וכמובן שישראל המשיכה ליצא נשק —למרות האמברגו שהטילה מועצת הביטחון של האו"ם על ייצוא נשק למשטר האפרטהייד. המסמכים התפרסמו, כולל מכתבו של "הסוציאל-ליסט" ממפלגה "העבודה" לשר התעמולה של ממשלת האפרטהייד מר רודי.
    בן היתר כתב פרס במכתב "סודי ביותר" (ב-24 לנובמבר 1974) ששיתוף הפעולה בין ישראל לדרום-אפריקה "אינו מבוסס רק על אינטרסים משותפים, אלא גם על הבסיס, שאינו ניתן לערעור, של שנאתנו המשותפת לאי-הצדק"…
    Israel and the South African apartheid government share a "common hatred of injustice" and urges a "close identity of aspirations and interests".
    theguardian.com/world/2010/may/23/israel-south-africa-nuclear-documents

    • אלמקייס הגיב:

      אני חושש שאתה מתבלבל בין יוזמות של חרם ובין תנועת BDS שהפכה בעיני עסקניה ותומכיה למייצגת של העם הפלסטיני. ובהקשר אליה "רפש" זה כינוי עדין. אין פלא שאנשים כמו נועם חומסקי ונורמן פינקלשטיין התנערו מהתנועה. כמובן שהסיפור על החרם שהפיל את שלטון האפרטהייד הוא קשקוש גמור. ולכן גם אין פלא שכדי לחזק את האמונה בפנטזיה הזו עסקני החרם תמיד מצרפים לה אנקדוטות שוליות. למשל, חצי אמירה של איזה פקיד בכיר או מכתב שלא נועד לפרסום.

      למרות סיפורי הבדים של עסקני החרם, נתוני המקרו של כלכלת דרום אפריקה מראים שלחרם ולסנקציות היתה השפעה מינימלית. המוסדות הפיננסים הבינלאומיים המשיכו לממן את השלטון והיו גם ממשיכים לממנו בתמורה להבטחות רפות בדבר רפורמות עתידיות. מה שהפיל את שלטון האפרטהייד היה מאבקם של השחורים ולא צעקנותם של עסקנים אירופים.

      אגב, האם תנועת החרם כבר יצאה בקריאה למצפונם של סוחרי הנשק להחרים את יצוא הנשק הישראלי?

      • הצטרף ל"הסברה"? הגיב:

        מזכיר לי את הויכוח "מי גירש את הבריטים?"

        אפשר באותה מידה לומר שגם למאבק השחורים היתה "השפעה מינימלית", שהרי לנסיבות הבינלאומיות (התמוטטות ברה"מ) היתה השפעה משמעותית בנפילת משטר האפרטהייד. אבל, ללא החרם שהשתתפו בו רבים כסולידריות עם מאבק השחורים ושחינך רבים להתנגד לגזענות, נפילת המשטר היתה מתקבעת בתודעה כעוד "מזימה בינלאומית" – סידור של "הגדולים"

        החרם מזכיר לרבים שהמאבק נגד באפרטהייד הציוני שווה ערך מוסרי ופוליטי למאבק במשטר האפרטהייד בדרא"פ. מי שמתנגד לחרם מעמיד את עצמו לצד "ההסברה" ו"האנטישמיות"….

        • אלמקייס הגיב:

          אפשר לומר גם שלהסכם אוסלו היתה השפעה. או לפרישתו של מייקל ג'ורדן. מה זה משנה כן היה, לא היה, נכון, לא נכון, אפקטיבי, לא אפקטיבי. העיקר שנמנעה "התקבעות בתודעה" (הצטרפת למומחי הנדסת התודעה של מערכת הביטחון?) ושזה "מזכיר לרבים". אגב, מי הם אותם "רבים" בדיוק? בראיון של רמי יונס עם עומר ברגותי, מביא יונס דוגמא לשוליות של התנועה העלובה הזו, רק 20 איש מתוך 400 פלסטינים אזרחי ישראל שמעו בכלל על תנועת החרם.

          לפחות ירדת מהסיפור שהחרם הפיל את שלטון האפרטהייד. גם זה משהו.

    • עלי הגיב:

      "מטרת הערבים זהה למטרת הנאציונל סוציאליזים אנחנו שותפים לאותם מטרות ולאותם אידיאלים"
      אמר המופתי אמין אל חוסייני בפגישתו עם הצורר הנאצי.
      ומה אמר ערפאת לאחר הסכם אוסלו "מטרתנו העליונה לא השתנתה הסכם השלום באוסלו
      הוא כמו הסכם חייבר אשר כרת הנביא עם היהודים"
      ומה אמר מובארכ המצרי "מטרתנו לצמצם את גבולות ישראל ואחר כך לדחוק את ישראל
      לקיר ולהמשיך ללחוץ "
      ומה אמר פייסל חוסיני כאשר אושפז שעות לפני שמת "לא נוותר לעולם על מטרתנו העליונה והיא פלסטין מהים ועד לנהר"
      החרם אינו אלא חלק מהמערכה שמנהלים הערבים בעזרת השמאל האירופאי ואנטישמים מהימין האירופאי ולכן החרם הוא פעולה מלחמתית אשר מטרתה השמדת עם.

  6. עלי הגיב:

    לא זכיתי לראות הפגנה אחת שיזם השמאל כנגד האנטישמיות.
    אחת התופעות המזויעות של דיכוי אשר מתרחשת במשך אלפי שנות היסטוריה
    נעלמה לחלוטין מתוך הרשימות של השמאל.
    כאשר דרייפוס הואשם בבגידה אנשי השמאל הגדירו את זה כ"בעיה פנימית בתוך העולם הקפיטליסטי".
    כאשר בודקים טענות של אנטישמים וטענות של אנשי שמאל מוצאים שאין הבדל בסוג הטענות.
    ומה אומרים האנטישמים ? אנחנו רק מתגוננים זה היהודים שרוצים להשתלט על העולם …
    יש משבר כלכלי אז זה בגלל אנשי הון יהודים אשר רוצים להרויח…
    נמצא ילד נוצרי מת זה בגלל שהיהודים רצחו אותו מטעמי דת…
    כאשר האנטישמיות הרצחנית גואה בתוך העולם המוסלמי והם מבצעים רצח של ילדים בטולוז בפריז בבריסל צצים אנשי שמאל שאומרים "זה לא אנטישמיות זה בגלל ישראל שמדכאת את הפלסטינים.."
    כאשר מתארגנת הפגנה בפריז אשר האנשים שעומדים בראשה הם אנשי שמאל וההמונים הם מוסלמים שונאי ישראל מה אנחנו רואים ? רואים מגן דויד מושווה לצלב קרס.
    ישנו שיתוף פעולה בין מליוני המהגרים המוסלמים ואנשי השמאל בצרפת אשר גורם לגל אנטישמיות רצחני.."הכה ביהודים והצל את רוסיה" אמרו מחברי הפרוטוקולים אנשי הצאר..

    • צדוק התקוה הגיב:

      יפה כתבתה עד היום אני לא מבין מה לשמאל ולתמיכה בכוחות מוסלמים פונדטליסטים

  7. יסמין הגיב:

    אפשר לדעת למה למפגינות בעד חרם על מוצרי ים המלח """מותר""" להפגין בבגד ים, ולי אסור?
    למה כשהן מפגינות בבגד ים פתאום אנשים זוכרים שהפגנות כאלה התקיימו מאז שנות ה60, וכשאני מפגינה בלי חולצה כולם טוענים שזאת הפעם הראשונה בהיסטוריה?
    למה עליהן לא טוענים שהן פוגעות ברגשות הפלסטינים, ועלי כן (למרות שבשני המקרים לא היה פלסטיני אחד שנכח במקום ההפגנה)
    למה לפוסי ריוט, לפמן, למחאת האוהלים, למצעד השרמוטות, להפגנות נגד תרבות האונס, למפגינות בארה"ב ואוקראינה "מותר" להפגין בלי חולצה ולכתוב על עצמן ולי אסור?
    למה לליעד מותר להתפשט, לכתוב על עצמה "ישראל" ו"פלסטין" ולדחוף גופות של חיות ל*** שלה, מול פלסטינים דתיים וקטינים בקהל?
    למה תקפו אותי מילולית על לבוש "לא צנוע" בהופעות של הלהקה שלי בתל אביב (פוגע ברגשות הפלסטינים), ועל ליעד אומרים שהיא עשתה את המופע הזה בברלין אז לכן לפלסטינים שם אין רגשות, רגשות יש רק בשטחי 67…
    למה אילן שליף מאיים עלי באלימות בגלל מכנסיים קצרים, ולא מאיים עליהן?
    למישהי יש הסבר?!

    • אילן הגיב:

      פורנוגרפיה זה עיניין של גיאוגרפיה. כל אחד ואחת יכולים להגיע **בכוחות עצמם*** להפגנות בבילעין באיזה (אי)לבוש שברצונם. אבל, מי שמעוניין להגיע בהסעה המאורגנת, אמור לכבד את רצונם של המזמינים מהוועדה העממית. אז בנים ובנות המעוניינים להיעזר בהסעה המאורגנת לא אמורים להגיע במיכנסיים קצרים ו/או בגופיה ובנות אמורות להקפיד לא למחשף יותר מהמקובל בכפר.

      • יסמין הגיב:

        לא זכורה לי שום הסעה מאורגנת להופעה של 21 בקמלוט בתל אביב.
        אתה יכול לפרט על איזה הסעה מאורגנת אתה מדבר?
        זאת היתה הופעה של הלהקה שלי, אחת הבודדות שהתקיימה בתשלום. ז"א מי שרצה לראות אותה היה צריך לשלם כסף. פלסטיני שחשב שההופעה תפגע ברגשותו היה חופשי לא לשלם.
        בעצם לא. אפילו היה בלתי אפשרי בשבילו להגיע. כי יש כיבוש וההופעה התקיימה בתל אביב.

        ההפגנה המדוברת בכתבה לא התקיימה בכפר. בדיוק כמו מיצג המחאה שלי נגד הכפיה הדתית שבעקבותיו איימת עלי באלימות (איום שאתה כנראה מאוד שלם איתו ואפילו מתגאה בו). בשני המקרים לא נכח פלסטיני אחד במקום.
        האם אתה מסוגל לספק הסבר מדוע למפגינות בכתבה "מותר" להפגין בבגד ים ולי אסור?

        ועוד דבר. אם אתה לא נגד אלימות באופן אידיאולוגי, אבל אתה בוחר לארגן הפגנות לא-אלימות בבלעין וכל השאר. זה כנראה לא מתוך אידיאולוגיה, אלא מתוך פחדנות.

  8. דניאל קלטי הגיב:

    האיפה ואיפה האמיתית: פרסום תמונת מפגינות בבגדי-ים למען הפלשתינים (ללא שום התחשבות ב"רגשותיהם", עאלק), תוך שכולכםן משתלחותים, עד עצם היום הזה!!, בגבירתנו, מורתנו ורבניתנו, אחותי הגאונה יסמין וגנר שליט"א, על-דבר "מכנסיים קצרים במסחא", לפני למעלה משלוש-עשרה שנה!!

    אני מתכוון – בגדי-ים?!??

    נריה ביאלה בשוק, נריה ביאלה בהלם, נריה ביאלה א-מו-מה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

    https://youtu.be/w1ANpa6Talg

    אני דורש, שתתנצלו *מייד* לפני יסמין!!

  9. דניאל קלטי הגיב:

    כמעט שבועיים – ואפס התייחסות לעניין???

    איה ביאלה?

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים