הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-29 ביוני, 2015 3 תגובות

בני משפחה, חברים וידידים רבים ליוו ביום חמישי האחרון, 25 ביוני, את פעיל מק"י הוותיק וחבר מערכת "הגדה השמאלית" דני פתר (פטרזייל) בדרכו האחרונה בבית הקברות של קיבוץ יד חנה. המערכת, לציון שבוע למותו, מפרסמת שוב מאמר שכתב פתר לפני כעשור:

אנחנו האנשים, הננו מעבר לכל דבר אחר, יצורים חיים. מן הבחינה הזאת, אין ולא יכול להיות שוני מהותי בינינו לבין כל האחרים החיים עלי אדמות. גם אנו מכורים לשימור חיינו, משך חיינו ואיכותם. בלשוננו האנושית אנו קוראים לכך אנוכיות שבמידתה הזאת היא טבעית וחיובית לחלוטין.

סולידריות צדק חברתי סוציאליזם איגוד התארגנות עובדים  solidarity 4 ever(מקור)

אולם לנו, לאנשים, ישנה תכונה אחרת האופיינית רק לנו. אנחנו יצורים חברתיים המודעים לחברתיותם, או כפי שלמדנו מרקס: הווייתנו החברתית קובעת את הכרתנו. מן הבחינה הזאת אנו חורגים ממה שהוא רק טבעי, כמו יחס לעצמנו ולבני משפחתנו (כאשר גם כאן יש לא מעט חריגות), ובוחרים לעצמנו מערכת ערכית שאנו מאמינים בה: רכושנית, לאומנית, דתית או אוניברסלית. מערכות ערכיות אלה אינן טבעיות ובוודאי שאין הן טבעיות בעיקרן. אלה הן בחירות רציונליות שרק בני האדם מסוגלים להם. רציונליות זו אינה סותרת את האמוציות המתחברות אליה, ובוודאי שאינה מבטלת את טבענו האנוכי.

אולם אלה מבין האנשים שבחרו להאמין במערכת הערכים האוניברסלית, ולחיות בהתאם לה במידת יכולתם, נמצאים תמיד בקונפליקט, במידות שונות כמובן, עם טבעם, עם אנוכיותם. המערכת הערכית האוניברסלית פשוטה להגדרה וקשה למימוש מאין כמוה: הבוחר אותה לעצמו מאמין בשוויון ערכם של האנשים כולם, ובסולידריות המחויבת תמיד עם המקופחים שביניהם. כמובן שסולידריות זו, מצליחה או כושלת, אפשרית יותר וחיונית יותר, בתחומים הקרובים יותר למי שבחר בה, אם כי עקרונית היא מקיפה את הגלובוס האנושי כולו.

כללית נכון לומר כי השמאל החברתי כולו, במידות שונות של עקביות, בחר במערכת הערכים האוניברסלית בה הוא מאמין ולאורה הוא פועל. כמובן שמידת דבקותו בשוויון ובסולידריות, קובעת את מידת שמאליותו ואת מידת האמת שבהגדרתו כשמאל. סימן ההיכר הזה חל לא פחות כי אם יותר על השמאל הרדיקלי.

שמאל רדיקלי מצטיין בכך שהוא אינו מסתפק ב"להיטיב" את המצב הקיים כי אם חותר לשנותו מן הייסוד. מטרה זאת, הקשה כל-כך להשגה, מחייבת אותו לדבוק בערכים של שוויון וסולידריות בכל מאודו. אולם דווקא כאן, הוא נתון בקונפליקט: גם אנו, האנשים הרדיקליים, הננו אנשים, וככאלה איננו מסוגלים לנתק את עצמנו מתכונתם הטבעית של כל האנשים. הקשישים שבינינו יודעים זאת היטב מניסיונם עם עצמם ועם שותפיהם בכל שנות פעילותם. הניגוד הזה בין "הטבעי" ובין "הרציונלי" מתגלה לא פעם בתוך תוכו של השמאל הרדיקלי. אנחנו, המסבירים תמיד את חשיבותם של הערכים האוניברסליים לאנשים אחרים, הדוגלים בערכים אחרים, כגון לאומנות ואי-שוויון בין אנשים ועמים, איננו עומדים לעיתים בניסיון עם עצמנו ביחסנו עם חברים ושותפים למאבק, כאשר הטבעי שבנו גובר על האוניברסאלי.

אחרי למעלה מחמישים שנות פעילות בשמאל הרדיקלי בגווניו השונים, למדתי כמה דברים שאת תמציתם אני מוצא לנכון לספר. לפני כל עניין אחר, אני מתחיל קודם כל בעצמי, בקונפליקט שבתוכי בין הטבעי לרציונלי, בין האנוכי לאוניברסלי. הקונפליקט הזה קרוב אלי יותר מלכל אדם אחר, ועליו יש לי אחריות עליונה. מן הראוי שאשאל את עצמי תמיד היכן טעיתי; איפה חצו "הטבעיים" שלי את הקו האדום שבינם ל"רציונליים" שבחרתי לעצמי מימים ימימה כמורי דרך? אני יוצא מתוך הנחה שבעולם שבו אני חי שולט עדיין הרוע המתוחכם, המטפטף למוחותינו ללא הרף את ערכיו "כי זהו טבעו של העולם".

מניסיוני למדתי כי הקונפליקט הזה מטפטף בהכרח גם אלי וגם אל החברים בשמאל הרדיקלי. על-כן, עם השנים, אני משתדל בנושאים הנתונים בוויכוח, להקשיב לדעות הרדיקליות השונות, ולקבוע לעצמי מהי בעיני הדרך הנכונה בעניין הנדון. אם אני משנה את דעתי עם הזמן, למדתי לומר כי טעיתי; ולא, אני דבק בדעתי גם אם היא נחלתם של מעטים, גם אם רק אני דבק בה.

למדתי גם לשמור במידת יכולתי על החברות, לאו דווקא האינטימית, החברות במאבק והנאמנות לחברים אחרים בשמאל. השמאל הזה, הרוצה לשנות את המציאות הרעה מיסודה, נתון בדרך כלל במצור, אם כי הוא מצליח לפרוץ אותו מדי פעם ובנושאים חשובים יש לו לא פעם שותפים מעבר לו, בחוגים שמאליים וליברליים באמת, שאינם שותפים לו ברדיקליותו הכוללת. אולם דווקא תוך כדי שיתופי הפעולה המבורכים בין החברים הרדיקליים לאחרים, קורה לא פעם שהמצור עלינו נפרץ בכיוון ההפוך, ורעיונות ומעשים הזרים לנו, פורצים אלינו ולא אנחנו אליהם. מניסיוני למדתי כי פריצות כאלה מסוכנות לנו מאוד וראוי לזכור את פילוגה של מק"י ב-1965, פילוג בו לקחתי חלק לצערי. עתה אני עושה כל מה שביכולתי כדי למנוע את היווצרותה של חזית ביני לשותפים שמחוץ לשמאל הרדיקלי, כנגד חברי.

דבר זה איננו קל כלל משום שבראש סדר העדיפויות עומדת תמיד האמת כפי שאני רואה אותה; יכולה להיות דווקא בשותפות הזאת, ולא ברדיקלים שנגדה. אולם במקרים אלה קבעתי לעצמי כלל שיש ויאמרו שהוא "קשיש" או "דוגמטי": בני שיחי הראשונים בכל בעיה רעיונית או פוליטית הם חברי הרדיקלים ולא שותפינו שבחוץ. בראש מעייניי במקרה כזה היא ההסכמה איתם; ורק אם ההסכמה לא תהייה, והאמת כפי שהיא נראית לי תהייה חשובה יותר מהשותפות הרדיקלית, רק אז אנקוט בעמדתי הנפרדת מזו של חברי. כל מי שפעיל פחות או יותר בשמאל הרדיקלי יודע שלא בדיתי מצבים כאלה מליבי, והם קיימים תמיד, גם כאן ועכשיו.

תגובות
נושאים: מאמרים

3 תגובות

  1. האחים וייס הגיב:

    ממרחק של עשרות שנים אנחנו זוכרים את דני פתר , שמגיע לסניף ברית הנוער הקומוניסטי בפתח תקווה. לפני הצוהריים היה מורה באחד מבתי הספר בתל אביב ובשעות הערב היה מגיע פעם עד פעמיים בשבוע לסניף שלנו.. היו ערבים שהגיע לסניף בכפר סבא או הרצליה.

    החבורה, שהתלכדה בסניף ברחוב שטמפר , זכתה למדריך שהיה זן נדיר בעולמנו החינוכי.. לא פעם הגיעו חניכים מתנועות נוער אחרות לסניף שלנו, ולא היה אחד , שלא הביע את התפעלותו מדני.

    למרות שהתרחקנו מהתנועה, דני נשאר איתנו ומלווה אותנו גם היום.

  2. אנה בלצר הגיב:

    כל אירגוני הסמול הקיצוני כמו גוש שלום,בצלם,שלום עכשיו,שוברים שתיקה,מרץ, מתנהלים על פי משנתו המסודרת של וילי מינצנברג, מי שיסד את הפרופגנדה הסוביטית ואת האידיוטים השימושיים… הנה תקציר: מיהו וילי מינצנברג?
    מינצנברג הוא הספינולוג הגדול הראשון בפוליטיקה המודרנית.
    הוא נולד בשנת 1888 בגרמניה בן למעמד העובדים שלאחר גלגולים רבים הגיע למפלגה הקומוניסטית הגרמנית. . בשנת ב-1910 עבר לציריך. כאן אותר כישרונו של מינצנברג על-ידי ליאון טרוצקי שעתיד להקים את הצבא האדום (ולהרצח על ידי סטאלין),
    וילי מינצנברג ויקיפדיה גרמנית
    לאחר המהפכה הבולשביקית, היה מינצנברג חלוץ מרבית הטכניקות התעמולתיות הננקטות עד ימינו על-ידי הקומוניסטים וצאצאיהם הרוחניים במערב.
    לנין קבע שעם יריב אין להתווכח אלא יש להשמיד אותו. והיריב בעיניו היו המשטרים הסוציאל דמוקרטיים של המערב. המטרה הייתה להרוס משטרים אלה מבפנים ואת הטכניקה להשגת מטרה זו פיתח מינצנברג.
    "האידיוטים השימושיים"
    השיטה הייתה להקים ארגונים אד-הוק למען עניינים שונים ומגוונים שמאחוריהם אינטרסים סמויים. עריכת אירועי תרבות, אמנות וספורט בעלי אוריינטציה פוליטית, הפצת סרטי

הגיבו להאחים וייס

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים