הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-30 ביוני, 2015 30 תגובות

ביממה האחרונה המשבר ביוון הגיע לנקודת שיא. אבל במקום להקשיב לספינים בתקשורת הישראלית, בואו ננסה להבין מי הם הכוחות הנאבקים, ומה באמת קורה פה.

הפגנה נגד מדיניות הצנע מחוץ לפלמנט היווני, יוני 2011 Greek_parliament_Athens_Greeceהפגנה למען צדק חברתי מחוץ לפלמנט היווני, אתונה, יוני 2011 (מקור)

כל כך, שש הערות:

  1. מפלגת השמאל סיריזה, שנבחרה לפני חמישה חודשים כדי להרכיב את הממשלה, התחילה את הקדנציה בכך שעשתה בדיוק את מה שהבטיחה במהלך הבחירות: העלאת שכר המינימום, הגדילה את הפנסיה, עצרה את ההפרטה. כי כך צריך לנהוג שמאל: לא להזדנב אחרי הימין, אלא להציג מדיניות חלופית; לא לחקות או להתחפש ליריבים הפוליטיים שלנו, אלא לנהוג לפי הערכים שמבדילים אותנו מהם.
  1. אבל המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים החליטו לנסות ולהכניע את יוון בכוח. הם מענישים את העם היווני על הבחירה הדמוקרטית שלו. הם דורשים ממנו לוותר על הפנסיות, לשלם יותר על מזון ומוצרים בסיסיים, לפטר מורים ורופאים, לצמצם עוד יותר את השירותים החברתיים שכבר קוצצו באכזריות – ואת כל זה הם דורשים במקום הצעת ממשלת השמאל להגדיל את המיסים על בעלי ההון ולהילחם בתופעת ההתחמקות ממס של העשירים.
  1. מדיניות הממשלה היוונית נכונה ערכית ומוצדקת גם מבחינה כלכלית. קבוצת כלכלנים מובילים, ביניהם ג'וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה, פרסמה גילוי דעת חריף ב-"פייננשל טיימס", נגד מדיניות הצנע שמנסים לכפות על יוון: "זוהי שגיאה לדרוש מיוון להיות מחויבת לתוכנית ישנה שהוכחה ככושלת, נדחתה על ידי המצביעים ביוון, ושמספר גדול של כלכלנים, ובהם גם אנחנו, מאמין שהייתה מוטעית מלכתחילה". חתן פרס נובל לכלכלה ובעל הטור ב"ניו יורק טיימס", פול קרוגמן, האשים את גרמניה כי ביחס לחוב היווני היא מתנהלת בסחטנות של מאפיונר, והדגיש כי המדיניות של ההון הפיננסי האירופי כלפי יוון לא נובעת מהיגיון כלכלי, אלא מרצון פוליטי להעניש את ממשלת השמאל.
  1. אז מה עושים במצב כזה? נכנעים לתכתיב מבחוץ, ובוגדים באמון הבוחרים, כדי להקל על המצוקה המיידית? או ממשיכים להתקדם בכל הכוח, תוך התעלמות מהחשש הגדול שיש בציבור? זו הבחירה הכוזבת שסיריזה החליטה לא להיכנס אליה. ההכרעה הזו חשובה והיסטורית, דווקא מכיוון שעד עכשיו, במרבית המקרים, שמאל בעולם התעקש לבחור באחת משתי התשובות המוטעות האלה ונכשל: כשל בגדול הניסיון ההיסטורי להתעלם מהעם ולכפות עליו את מה שההנהגה חשבה שנכון; כושלת גם הדרך, שדוגמאות רבות לה אנחנו רואים מסביבנו, להירתע מיד לאחור ולהיכנע מול כל מכשול. סיריזה החליטה לא לכפות ולא להיכנע, אלא להחזיר את ההכרעה לעם. פוליטית זו החלטה קשה. המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים עושים הכל כדי לייצר ביוון משבר חמור וקיצוני, כדי לאלץ אנשים להצביע בעד כניעה. נסו לדמיין באיזה לחץ אתם הייתם נתונים, כשבכספומטים אין כסף. במצב כזה, בהחלט ייתכן שהממשלה תפסיד במשאל. אבל כך צריכה להיראות פוליטיקה שמאלית: הסוציאליזם שלנו הוא הרחבה דרמטית של הדמוקרטיה, ולא ניגוד שלה. צריך לעשות אותו עם העם, ובטח לא נגד רצונו. זו דרך ארוכה יותר, אבל בסוף רק היא יכולה לנצח.
  1. אז מה אפשר ללמוד מכך? יוון ממחישה את הבחירה האמיתית בפניה כולנו עומדים: או קפיטליזם ברברי שמרכז את העושר והכוח בידי מעטים, או דמוקרטיה. ביוון, נמצאת בצד אחד ממשלה שיזמה משאל כי לתפיסתה העם הוא הריבון, והוא זה שצריך לקבל החלטות לגבי עתידו; מהצד השני, ניצבים המוסדות הפיננסיים, דוגמת הבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע הבינלאומית, המבקשים להכתיב לעם היווני את גורלו ולשמר את השליטה ואת העושר.
  1. הניסיון היווני מכיל לקחים עבור כל מי שרוצה להתמודד עם המשבר אליו נקלעה השיטה. כמו חברינו היוונים, גם אנחנו צריכים לשאול עצמנו: איך בונים במציאות שלנו תנועה שיכולה לשנות את החברה? איך זוכים באמון העם? איך בתוך משבר של השיטה, משכנעים את הציבור ללכת שמאלה במקום לפנות לימין הקיצוני? האתגר שבפני השמאל – מסובך וקשה. גם ביוון וגם כאן. ואנחנו נמשיך להתמודד איתו, כי אין דרך אחרת.

  • ד"ר דב חנין, מראשי מק"י, הוא חבר כנסת (חד"ש – הרשימה המשותפת)
תגובות
נושאים: מאמרים

30 תגובות

  1. אלכס מסיס הגיב:

    חשוב להזכיר שאת המשבר יצרה ממשלה ימנית "ניאו ליברלית" שקדמה לממשלת השמאל –
    אלה הן התוצאות של הפרטה,אי-גביית מס מבעלי הון והרכוש, מונופולים ושחיתות של הון ושלטון.

  2. אלמקייס הגיב:

    המפלגה הקומוניסטית היוונית הזהירה מהיום הראשון שסיריזה מוכרת ליוונים לוקשים, והטרויקה לא מעוניינת בשום פשרה או בהסדר שיאפשר ליוון לסיים את משטר הצנע הנורא. כמובן שהמפלגה הקומוניסטית זכתה לגידופים הרגילים בדבר כיתתיות ואולטרה-שמאלנות, גידופים שתמיד מופנים כלפי מי שאינו ממהר לאמץ את הקו האופורטוניסטי האחרון.

    צריך לומר, בניגוד לקריאות השבר של כמה מאוכזבים מקצועיים, טרוצקיסטים שרואים בגידה בכל פינה, סיריקה לא בגדה בבוחריה. בוחריה בלעו את הלוקשים שלה ברצון. בעיקר, הם לא רצו להתנתק מעטיני האימפריאליזם של האיחוד האירופי ונאט"ו. בוז מיוחד שמור לצעד פחדני של סיריזה ללכת למשאל עם. הסקרים מראים שישנו רוב בקרב היוונים לקבלת התנאים של הטרויקה – כך יוכלו סיריזה ותומכיה להמשיך להתפאר בהתנגדות לתכתיבי הטרויקה בו בזמן שהם יטענו שהם רק משרתים את רצון הציבור.

    הלקח הוא, כמו שכתב אמילקר קברל, לא לספר שקרים ולא להתפאר בניצחונות קלים.

    • דניאל קלטי הגיב:

      לשאול את העם, בצורה דמוקרטית = "צעד פחדני"?!

      מה נסגר איתך?

      • אלמקייס הגיב:

        אולי שיערכו רפרנדום כל יומיים או הצבעה יומית בסמ"ס. זה בכלל יהיה חגיגה לדמוקרטיה. כאילו שלא רק לפני פחות מחצי שנה זכתה סיריזה בבחירות הכלליות ביוון.

        סיריזה הבטיחו לבוחריהם הבטחות כזב ועכשיו, כשהמציאות הוכיחה את מה שהמפלגה הקומוניסטית טענה מהיום הראשון, הם מחפשים דרך להתנער מהבטחתם בלי להיאלץ לעזוב את הכיסא. ואין דרך טובה יותר לעשות את זה מאשר לזרוק את תפוח האדמה הלוהט לידיו של העם ואחר כך להסתתר מאחוריו. זה בהחלט עונה להגדרה של פחדנות. בניגוד לקשקושים שנאמרו, המפלגה הקומוניסטית קוראת להצביע "לא" ברפרנדום בדיוק כמו סיריזה. כך שגם לבכיינות הזו מצד תומכי סיריזה אין מקום.

        אבל המסקנה המוזרה שהמפלגה הקומוניסטית צריכה להתייצב ליד סיריזה, להשהות כל דבר ביקורת ולא להזכיר למעמד העובדים היווני שההבטחות שניתנו הם שקרים, היא פשוט הבל מוחלט. סיריזה מתחילה להילחש ולקרוס לא בשל הביקורת של המפלגה הקומוניסטית אלא כי מצע השקרים שלה נסדק על קרקע המציאות.

        • דניאל קלטי הגיב:

          עוד אתה מצווח בהסטריה, נגד "בגידה" מדומה שהזית, והעם היווני הוכיח, שכל המסתמכים על "סקרים", הינם מעופפים גמורים: 61%, הצביעו נגד התכנית והפילוה!!!!

          מסקנה: מספיק כבר להסית, בפראות, נגד אחיך לשמאל, רק כי העזו להיות דמוקרטים, במקום שאתה = תומך בסטאליניזם. נמאס מהסתותיך הפראיות, משולחות-הרסן, נקודה.

  3. דני הגיב:

    אני מסכים עם מה שכתב דב חנין, אבל הצגת התמונה בצורה חלקית היא תמיד נקודת חולשה עבור הכותב. למשל, נקודה חשובה מאד שנעלמה מהאמר היא מדוע הגיע יוון על עברי פי פחת. חסרים סעיפים 0, 1-,2-,3-. למשל סעיף 3- יכול להיות העובדה שיוון לקחת הלוואות תוך מתן מצג שקרי של מצב כלכלתה, ולקיחת הלוואות שמראש ידעה שלא תוכל לעמוד בהן. סעיף 2- יכול להיות העובדה שגיל הפרישה לפנסיה ביוון הוא 60 והשכר במגזר הציבורי הוא גבוה מאד ביחס לשכר הממוצע במשק היווני. האם זה סביר? ישנן הרבה סיבות שהביאו את יוון למשבר ואף לא אחת מהן מפורטת במאמר. לכן הקורא הביקרותי מקבל תמונה חלקית וחש אפוף בעשן סמיך של דמגוגיה וזלזול.

    • דניאל קלטי הגיב:

      כמובן, איזה "פשע" מצד העם היווני, לא לאמץ, לחלוטין, את אידיאולוגיית ה"ארבאייט מאכט פראיי!!!!!" מבית אנג'י מרקל וטומי לפיד…

      • דני הגיב:

        ממש לא פשע … למי שיש כסף שיבזבז אותו – אני בטוח שהכווייתים חיים על הכיף-כיפאק. למי שאין כסף מיותר שלא יבזבבז … ואם כבר מבזבז שלא יהיה בזבוז כספי הלוואות שנועדו להקמת תשתיות. פספסתי משהו?

        • דניאל קלטי הגיב:

          לבני-אדם, מגיע שכר הולם (לא שכר רעב!!) על עבודתם, מספיק על-מנת, שיוכלו ליהנות מחייהםן (כן, ליהנות!!) אחרי עבודה, בת 25 שעות עבודה בשבוע, לא בקושי למשוך, אחרי שבוע בן 45 שעות-עבדות!!

          ואת הפערים, חוֹבָה לצמצם. על הפער, בין שכר-המינימום לשכר-המקסימום, להיות בן לא-יותר, מפי-ארבעה.

          אם אתה, נגד שתי הקביעות הללו, אתה באתר הלא-נכון.

          • דני הגיב:

            אני בעד הדברים האלה. אבל לא על ידי לקיחת הלוואות ממישהו אחר ובזבוזן במשכורות – זה אפילו יותר חזירי מקפטילזם חזירי. זה ילדותי ואינפטנטילי – כמו ריצ׳ ביצ׳ שמבזבזת את הכסף של אבא. זה לא שיטה ברת-קיימא לשגשוג כלכלי. אם אתה חושב שככה אפשר לצמצם משכורות אז אתה חי על הפלנטה הלא נכונה.

  4. זאת ועוד - קצת היסטוריה הגיב:

    1. מעניין הנעשה באיחוד האירופאי. גם המדינות שבהם שולט הלייבור ו/או מפלגה "סוציאליסטית" (כמו בצרפת) ו/או "סוציאל דמוקרטיה" (כמו בשבדיה-בשותפות עם "מפלגת השמאל" והירוקים, ובהולנד) נכנעו לדיקטט של הימין וקרן המטבע העולמית – שמייצג את הבנקים הגדולים!
    זה מוכיח שאין המפלגות האלה שונות מה"עבודה" וה"מחנה הציוני" שלנו…
    2. בראש ה"אינטרנציונל הסוציאליסטי" עומד היווני יורגוס פפנדראו, שמייצג את מפלגת PASOK. פאסוק היתה שותפה היסטורית של מפלגת הימין היווני ("ניאו-דמוקרטיה") בראשות קונסטנטינוס קַרַמָנְלִיס שהשית על יוון את רוב הצרות הכלכליות, והעשיר את בעלי ההון היווני (שהעבירו את הונם לללונדון, והשאירו את החובות לאזרחי יוון).
    3. הוסיפו לכך את מלחמת בריטניה וארה"ב בשמאל הקומוניסטי היווני, מיד לאחר שיחרור יוון מעול הנאצים, ותראו איך נוהג המערב בעם היווני.
    4. עד שנת 2012 תמכו כ-40% מבוחרי יוון במדיניות של השותפות בין הימין לפאסוק. הם קיוו לפתרון הבעיות הכלכליות בידי ממשלת הימין בראשות אנטוניס סאמאראס… כשהיוונים הבינו שגם זה בלוף, הם הצביעו עבור סיריזה השמאלית!

    • דניאל קלטי הגיב:

      "האינטרנציונאל הסוציאליסטי", מייצג כבר מזמן אישים, דוגמת אהוד ברק, פרנסואה אולנד וכיוצא-באלה מריעין-בישין.

      שומר-שמאלניותו ירחק.

  5. עלי הגיב:

    ההסברים המלומדים של חנין נראים לי כמוכתבים על ידי האידיאולוגיה ולא משקפים את המציאות
    1 המשבר ביוון התחיל הרבה לפני שמפלגת השמאל עלתה לשלטון
    2 הכרזה על יוון כחדלת פרעון תביא להתמוטטות בנקים בכל אירופה וזו הסיבה שהיורו נחלש לעומת
    הדולר.
    לא מבין במשבר הזה אבל נראה לי שיש פה קנוניה שהיוונים סרבו לתת לה יד.
    אירופה ובעקר הגרמנים (שהם כנראה הנפגעים העיקריים) מסכימים לתת הלואות לממשלה היוונית בתנאי שזו תעביר את הכסף לתשלום חובות לבנקים גרמנים (זו שיטה קפיטליסטית להעביר כספים
    לאנשי שלומנו בלי לעורר תרעומת ציבורית (בגרמניה).
    היוונים אמרו שאת ההלואות (בחלקן הגדול) הם רוצים להשקיע ברפורמות חברתיות כלכליות בתוך יוון
    הגרמנים אשר חוששים ליציבות הבנקים בגרמניה מציעים ליוונים מדיניות צנע אשר תאפשר ליוונים לכסות את החובות לבנקים בגרמניה (שזה למעשה כסף של הממשלה הגרמנית שעושה סבוב).
    סביר להניח שהיוונים יסרבו למדיניות צנע והחזרת חובות ולכן יוון תוכרז כחדלת פרעון דבר שיאפשר
    לממשלה הגרמנית להזרים כסף ציבורי לבנקים הגרמנים (אשר יוצגו כנפגעים ) יש למצב הזה השלכות על האיחוד האירופאי ועל היורו

  6. דניאל קלטי הגיב:

    מדוייק ונכון בהחלט.

    הבעיה היחידה: בניגוד לעם היווני = שהוכיח (ברובו הגדול) את בגרותו הפוליטית, בהצבעה בוגרת וטובה – מורכב, ציבור הבוחרים בישראל, מגזענים חשוכים ומנשקי-קמעות, נמוכי-מצח נבערים, שונאי-זרים ומשתטחים על קברים; לפיכך, הפתרון הדמוקרטי (המתאים ביוון), לא יתאים פה.

  7. כך לא צריכה להראות הגיב:

    דב חנין מעוות את התמונה כדי שתתאים להשקפתו הסוציאל דמוקרטית כלומר תנועה בשולי הקפיטליזם.

    מפלגת סיריזה קבלה את אמון העם בבחירות כדי לבצע מדיניות של התנגדות לתכתיב של ההון הפיננסי הארופי. היא היתה אמורה לבצע את המדיניות הזאת אלא שבשלב הקריטי קבלה הממשלה רגליים קרות והחזירה את הכדור למגרש שבו שולטים הבנקים, בעלי ההון והאימפריאליזם של האיחוד הארופי "הדמוקרטיה". אלו כבר דואגים שהתוצאות יהיהו בהתאם. זאת תהיה כנראה גם שירת הברבור של סיריזה.

    מאבק בהון הפיננסי אינו טיול שבת ולא קמפיין בחירות. זאת צריכים לזכור מי שעדיים סוציאלסיטים רדיקלים.

  8. אשר פרוליך הגיב:

    המשבר ביוון הוא לא אחר ממלחמת הון-שלטון של ממשלות גוש האירו בעובדים של יוון ובעובדים של המדינות שלהם. לא מדובר במשבר פיננסי. מאחורי עמדות הצדדים מתברר שבזמן שממשלת יוון נלחמת עבור העובדים והעם שלה, נציגי הECB והFMI נלחמים עבור התאגידים האירופיים והבנקים של כלכלות במשבר עמוק המחזיקות מעמד על ידי הקפאת השכר וצבירת חובות.
    גופים אלה רק משרתים ממשלות המפחדות שתופעת יוון מבחינה פוליטית תתפשט בכל אירופה ותביא לשינוי רדיקאלי של הכלכלה והחברה שם.

  9. אשר פרוליך הגיב:

    ל,"כך לא "ולאחרים

    מפלגת סיריזה לא קבלה רגליים קרות. היא החזירה את ההחלטה הגורלית לעם וזה מעשה אמיץ ונדיר ומופת לדמוקרטיה . קל מאוד לכתוב כאן כשהעם היווני והפנסיונרים לא יכולים לקנות תרופות או אוכל בעוד שבוע.
    אין לזלזל בכוח של הECB IFM . הגיע הזמן שנבין שחיים בעולם גלובאלי בו פועלים כוחות עצומים
    ובנוסף מלהיות צודקים צריכים גם להיות חכמים.

    המפלגה הקומוניסטית היוונית טועה שוב בכך שתוקפת את סיריזה בזמן קריטי כזה במקום לחזק אותה,וזאת משיקולים פוליטיים צרים.טעויות כאלה היו ואיך שהיו בעבר ולא רק ביוון,ובמקום להתאחד נגד האויב המשותף,פועלים למעשה,באופן אופורטוניסטי לרווחים משניים.
    זה מסביר (בחלק לא מבוטל) את הכישלון של המפלגות הקומוניסטיות בכל העולם,כולל ברה"מ,סין,איטליה ארגנטינה והרישמה ארוכה,(כולל ישראל).

    • דניאל קלטי הגיב:

      בדיוק.

      זה פשוט חושף, את טבעם האמיתי, של כל המכנים עצמם (ללא שום הצדקה אמיתית שהיא כמובן) "קומוניסטים", או "מרקסיסטים" – בעוד שלמעשה, הם סטאליניסטים, האומרים לעם (ממש כקיצוני-הקפיטליסטים, דוגמת מרקל ואובאמה, אגב), "הצבעת? עכשיו שב ושתוק!!" אנשים שהדמוקרטיה = מהם והלאה.

      אנשי "סיריזה", הינם מרקסיסטים טובים לאין-שיעור, מאשר אלמקייס וחבריו כאן.

  10. שירה הגיב:

    ההצבעה "לא" היא טקטית. האיחוד לא יכול להרשות לעצמו להוציא מדינה החוצה. יותר מדי אינטרסים מעורבים בזה, בנקים יווניים בכל רחבי מזרח אירופה. עכשיו הממשלה היוונית יכולה להגיד : מה אתם רוצים העם אמר לא, וזה יתן ליוון יותר כוח בסיבוב מיקוח הבא. תכלס זה היה מבריק לצאת למשאל עם כי עכשיו את מי גרמניה תאשים, את העם היווני? ילכו מדלת לדלת כדי לנזוף באנשים?

    • דניאל קלטי הגיב:

      אינשאללה כל האיחוד המתועב הזה, יתפרק סופית ולגמרי כבר וחלאס…

      • שירה הגיב:

        אוי ואבוי לך. אני באירופה לא במדינת האזרחות שלי בזכות האיחוד הזה:)

        • דניאל קלטי הגיב:

          ואת חיה באשליות, כאילו האיחוד האירופי, טוב/הגון יותר מישראל???

          • שירה הגיב:

            אני לא מרגישה איפה שאני חיה את "האיחוד האירופאי".
            הישראלים לאומניים וגזעניים מדי (וזה לא ניתן לשינוי בקלות כי זה תוצר של הפחדה קיומית) ואני לא מעוניינת לחיות איתם יותר.

  11. אשר פרוליך הגיב:

    לשירה

    הדברים לא כל כך פשוטים. ממשלות אירופה לא יכולות מצד אחד לאפשר ניצחון של יוון במיקוח ועוד של ממשלת שמאל רדיקאלי.זה יתן חיזוק וקריאה לקרב של העם ומפלגות שמאל במדינות נוספות עם סיכון המערכת המלאכותית של גוש היורו. ומצד שני לא ממש רוצות לסלק את יוון מהגוש כוון שהדבר יחליש עד מאוד את האיחוד הרופף הזה בו פועלים אינטרסים פנימיים מנוגדים.
    עמדתה של גרמניה והמדינות האחרות מול משאל העם ביוון הבהירה לכולם הציניות והשקר שב"דמוקרטיות" המזויפות שלהן בה כוח ההשפעה של ההמונים במדיניות הממשלה אפסית.
    בעידן הדיגיטלי ניתן לקיים דמוקרטיה מסוג אחר כמו שהיה במשאל העם ביוון,ללא כל קושי. אם ממשלות אירופה היו מאפשרות דמוקרטיה אמיתית כזו,כולן היו נופלות תוך יומיים.

    • דניאל קלטי הגיב:

      מילא שרודנים קפיטליסטים חשוכים, דוגמת מרקל ואובאמה ואולנד, מתנגדים למשאלי-עם דמוקרטיים… מהם, איננו מצפים ליותר.

      הבעיה היא, עם כל ה*עאלק*-שמאלנים (דוגמת אלמקייס) = המתנגדים להם, בלהט רב אף-יותר…

    • שירה הגיב:

      טוב נו אתה יודע מה עושים כדי להעביר שינויים בשקט: מלחמה כלכלית זה הגנה על המולדת, פיטורים זה צמצומים, רצח זה ניטרול, חיה טחונה מתה זה המבורגר על שם העיר המבורגר:) אז הם גם ימציאו מילים כדי למכור ליוונים את ההסכם החדש.

  12. ק.א. הגיב:

    קלטי, אתחיל בזה שחוש הצדק הבסיסי מחייב אותי להמצא רעיונית ועקבית בצד השמאלי. אך מה אפשר להגיד כשהעם (אפילו יותר נכון להגיד עמים רבים) דוחה את השמאל ובוחר, לפחות ב 50 השנים האחרונות, פעם אחר פעם בשלטון פושע זה או אחר וכולם-כולם, כמעט ללא יוצא מהכלל, הם מן הימין? אינני מעיר זאת לך כהתרסה, אלא כבעיה מעשית שיש להבין את גודלה… לאמור: גם אם יבחר בבחירות כלליות, מחר או מחרתיים, שלטון שמאלי אפשר שהדבר יהיה לא בגלל שההמון אימץ לו לפתע עקרונות שמאליים אלא אולי סתם בגלל מועמד (או מועמדת) פוטוגני(ת) וכדומה… במילים אחרות הבעיה הציבורית (או הפוליטית) עשויה להיות קצת יותר עמוקה ממה שנהוג לתאר ולחשוב. גם אינני בטוח שזוהי בעיה שאפשר לקטלג אותה כמודרנית בלבד…לכן האם לא יוצא שאנו מדברים הלכה למעשה על לא פחות מאשר שינוי (עמוק ומשמעותי ביותר) של האדם וכל התרבות המערבית-אירופאית, אם לא אפילו מעבר לזה?

    • שירה הגיב:

      מאוד מעניין מה שכתבת. אני לא חושבת שהאדם המערבי היום שונה ממה שהוא היה בעבר. תכונתה המרכזית של המין האנושי היא עדריות. עכשיו העדר זה קפיטליזם, חרדות, עולם של טרור, אינסוף מוצרי שפע, חוסר ביטחון תעסוקתי, אופציות התקשורת אינסופיות והתרבות השלטת היא האמריקאית ולא אירופה הישנה. האוכל, המוזיקה, הטלוויזיה, הקולנוע, הפרסומות- מאיפה הכל מגיע? והמונים צורכים את זה כאילו זה מהדורה מעודכנת של התנ"ך. ובשנות הששים אנשים התעדנו אחרי המלחמה והעדר נער שמאלה: סולידריות חברתית, מדיניות רווחה. רצו לתת הרבה למין האנושי אחרי החורבן שלו. כששכחו, בקלות שכנעו את העדר לפנות שוב ימינה והעדר פנה.

      • ק.א. הגיב:

        שירה, די מסכים איתך אבל אני אינני בטוח לגמרי. יתכן שעדריות אינה "תכונה" של המין האנושי אלא סימפטום של תכונה אחרת (ויותר יסודית). למשל, החוקים הבסיסיים (או התכונות) של קבוצה גדולה של בעלי חיים כגון להקת ציפורים או קן-נמלים הם מאד אלמנטריים. תופעת העדריות המתרחשת שם היא תוצאה של חוקים מאד בסיסיים ופשוטים. האם בזה רציתי לומר שהמרחק בין אדם לנמלה אינו גדול? זו שאלה קשה שאין לי כרגע תשובה טובה עליה. המתמטיקאי הדגול קרל פרידריך גאוס (1777-1855) טען שמקור הרע הוא התמקדות בחשיבה תועלתנית. בציפיה חסרת-סבלנות לרווח חומרי, יצרי, וכדומה – במקום בהתמקדות בעשייה לשמה. מה שהופך אותנו לאורגניזמים מודדי תועלת ללא הפסקה. יש להודות שזה באמת מצב פתטי למדי. לו יכולתי לחזור אל העבר גאוס היה אחת האנשים שהייתי מאד רוצה לפגוש ולשוחח עימו.

הגיבו לכך לא צריכה להראות

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים