הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-9 ביולי, 2015 8 תגובות

שר האוצר כחלון מתלונן על משקיעים שהם "זוללים" את הדירות לזוגות הצעירים, ורק דואגים לעצמם. כנראה שכח שהוא כבר שר ולא בקמפיין בחירות. כשר הוא העלה את מס הרכישה על דירה שנייה ל-10%-8% כדי להפחית את מצוקת הדיור. יאמר לזכותו שבתכנית המקורית התכוון להעלות את מס הרכישה ל-25%. העלאה כזו, טוענים, הייתה מכניסה למדינה כ-2.2 מיליארד שקל בשנה. כלכלני האוצר מצדם חישבו שהעלאה ל-15% הייתה עדיפה, כי הייתה מגדילה את ההכנסות, משחררת כמות נכבדה של דירות מידי משקיעים, אך לא מפחידה לגמרי את שוק המשקיעים. אך כמו במתווה הגז, קיבלנו "פשרה" שהיא פעולה למראית עין בלבד, שתביא לשינוי מזערי, אם בכלל, במספר הדירות הפנויות ובהכנסות לאוצר.

GREEK_OXI
ניצחון ה"אוקסי" ("לא" – ביוונית) במשאל העם ביוון (צילום: סריזיה)
שוק הנדל"ן הוא בועה כי משכנתאות עולות כמעט כלום. היות שמרבית הדירות, שאינן דירות יוקרה, נרכשות בעזרת משכנתא, הרי שבפועל הבנקים הם בעלי הדירות. להם יש אינטרס ברור שערך הדירות ימשיך לעלות, כדי להגדיל את ערך נכסי החוב שלהם. עד שבעיה זו לא תתוקן אין סיכוי ירוק שמחירי הדיור ירדו. העובדה שהמשכנתאות זולות לא הופכת את הגישה אליהן לשוויונית. יכולים ללוות מהבנק רק מי שהבנק מוכן להלוות לו. וכך האחיזה של הבנקים על שוק הנדל"ן גם מעצימה פערים חברתיים. הבועה מתנפחת עוד יותר בגלל משקיעי האחוזון העליון, אלה שקונים דירות פאר/מקלטי מס במזומן וגרים בהן שבוע בשנה במקרה הטוב. בעלי הדירות הללו, לא משלמים למדינה שום מס: לא הכנסה, לא רכישה, לא מע"מ, ואינם תורמים לכלכלה כהוא זה. וכך, כשנוסעים לאורך מגדלי Yoo או לאורך החוף בתל אביב יפו רוב הקומות במגדלי הפאר חשוכות, כמו עתיד שוק הנדל"ן.
יוון: טוב, אני סמולנית, אז ברור שאני שמחה עם העם היווני שהצביע ברוב של למעלה מ-60%(!) נגד המשך גזרות הצנע שמנחיתה "הצָארוּת" האירופית החדשה. אני שמחה שאולי, אולי הלוקש הישן/חדש שכל כך התרגלנו לבלוע – שכדי להתמודד עם דחק פיסקלי שיצרו בעלי הממון, על חסרי הפרוטה להדק את החגורה – מתחיל להיתקע בגרון. אבל מעבר לפשטנות, יש משהו פואטי בכך שהמרד הזה התחיל היכן שהציביליזציה האירופית בקעה מהביצה. שהעם שהמציא את המושג דמוקרטיה הצביע באופן דמוקרטי לזרוק לפח את הדוֹגמה הכלכלית הניאו-ליברלית ולדמיין מחדש כיצד מביאים תיקון.
אני משערת שהתוצאה לא תהייה גן עדן סוציאל-דמוקרטי, כי גן עדן זה רק אחרי שמתים, אבל אם יוון מבשרת על שינוי תפיסתי – בנוגע לחלוקת העוגה, בנוגע לתובנה שגם בשיטה הקפיטליסטית אי אפשר לשקר ולגזול מכל האנשים כל הזמן, ובנוגע לכך שהעם יכול להשפיע על מקבלי ההחלטות – הרי שזה כבר מרנין את הלב.
מתווה הגז: פייר, לא אכפת לי כמה יעלה הגז, אכפת לי איך הולכים להפיק אותו. אני רוצה לדעת איזה בטחונות יש לכך שהסידוק ההידראולי (Fracking) של פצלי דלק מאובנים במעמקי הים התיכון לא יגרום לנזקים סביבתיים, כדוגמת דליפת הנפט במפרץ מקסיקו ב-2010; או להרעלה של מי הים ומי התהום בגז מתאן; שלא לדבר על רעידות אדמה כמו בכמה מדינות במרכז ארה"ב. אני רוצה לדעת איפה תעבור הצנרת, וכיצד היא ממוגנת מפני דליפות. מצדי שזה יעלה כל כך הרבה שבמשאל עם נבחר ברוב קולות לפתח חלופות ירוקות לדלקים מאובנים (סתאאם, יודעת שאין סיכוי).
זכות ההומואים והלסביות להינשא: קודם כל – מברוק! שנית, מתי בדיוק ישראל נהייתה המדינה ה-51? קדמו לארה"ב 17 ארצות בהן מותר לגאים להינשא, שהאחרונה שבהן היא אירלנד, ובכל זאת המון מחברי הישראלים בפייסבוק עטו את צבעי הקשת לרגל החלטת בית המשפט העליון בארה"ב. שלישית, אני גם לא ממש מבינה למה לסביות והומואים כל כך להוטים להיות הטרו-נורמטיביים. כלומר, אני מבינה ש- if you can't beat them join them , אבל סליחה – ככל שעולה לגיטימיות נישואי הגאים בארה"ב, כך לפחות ופחות נשים יש גישה להפלות, והדיכוי והאלימות נגד טרנסג'נדרים – בעיקר נשים, בעיקר מיעוטים – גואים. סילביה ריברה, טרנסג'נדרית שחורה ממנהיגות מהומות סטאונוול (Stonewall Riots) ב-1969, הזהירה שהתנועה הגאה נעשית מועדון בורגני לבן. אכן, הארווי מילק הונצח בדרמה הוליוודית נהדרת, וטים קוק הוא כמובן היהלום שבכתר. אבל אני עדיין מחכה לסרט על ביארד רסטין שהיה גם יד ימינו של מרטין לותר קינג, או על אודרה לורד המהממת. ואין ספק בכך שהפוליטיקה הגאה, לפחות באופן חלקי, נוכסה לתוך הנרטיב של האימפריאליזם המערבי (קרי, הביקורת על היחס לגאים באיראן [להפציץ, להפציץ…], ובכמה מדינות אפריקאיות). בקיצור, מזל טוב על החתונה, אבל אני מקווה שלא תתגרשו מיתר הקווירים, כי יש עוד הרבה עבודה.
כבוד שרת הלחם והשעשועים: צריך להיזהר עם הגב' רגב, כי הבנתי שהיא נעלבת ותובעת על העלבת עובד ציבור. אז יש לי רק בקשה אחת לשרה: הואיל ואת "עובד" ואני "ציבור", אנא הורידי כבר את הכובע של דוברת צה"ל. מותר להתבטא נגד המדינה, ואפילו נגד נבחריה, ואפילו בגסות, כל עוד שאין זו הסתה. תשאלי את חנין זועבי. פרדריק דאגלס אמר שפטריוט אמיתי מבקר את המדינה שהוא אוהב בעוד שהלאומן חושב שהמדינה שהוא אוהב היא מעל לביקורת (או משהו בסגנון). אני מבטיחה לכבד את זכותך להיות לאומנית, אם את תכבדי את זכותנו להיות פטריוטים.
טרור לבן בדרום קרוליינה: תארו בנפשכם מה היה קורה אם בחור שחור היה פותח באש בכנסייה לבנה, והמשטרה הייתה פוצחת במרדף אחריו. מה הם הסיכויים שהוא היה יוצא חי? אולי בגלל אור הזרקורים סיכוייו היו גדולים יותר, אבל עדיין לא הייתי שמה על זה את כל הקופה. מאז מתקפת הטרור הלבן בכנסייה בצ'רלסטון, דר. קרוליינה (כן, זה טרור – הרוצח הצהיר את כוונותיו הפוליטיות), שבע כנסיות נשרפו ברחבי ארה"ב. שבע זה הרבה, גם אם קיץ, ולגבי שלוש מהשריפות נפתחה חקירה פדרלית. מאז 2001, הטרור הלבן – המופנה בעיקר נגד שחורים אבל גם כלפי קבוצות מיעוט אחרות – אחראי ליותר התקפות על אדמת ארה"ב מאשר התקפות טרור על ידי ארגוני טרור אסלאמי קיצוני. אבל לא ניתן היה לנחש זאת לפי דיווחי התקשורת והתנהלות הפוליטיקאים. וזו הבעיה עם הגזענות: היא כל כך נורמטיבית שרוב הזמן אנו עיוורים לה. דוגמה קלאסית היא דבריו של פרשן/פטפטן, שאת שמו אינני זוכרת, שאמר שהבעיה של אובמה שבגלל הרקע שלו הוא אינו יכול לדבר באופן אובייקטיבי על גזע. מסתבר שללבנים אין גזע, ולכן רק הם יכולים לדבר על הנושא באופן אובייקטיבי. ובכלל – מהי בדיוק "העמדה האובייקטיבית" על גזענות?
המודל המודרני עוטף באצטלה פסיכולוגית את תופעת הגזענות על ידי המשלתה לפחד, מעין הפרעת חרדה שדורשת הבנה, הכלה, וטיפול. אבל כל תלמיד פסיכולוגיה לומד, שפחד – רגש בסיסי אצל בעלי חיים – מוביל להתנהגויות של קפיאה או בריחה. החיה אולי תתקוף כשהיא עם הגב לקיר, וזה אמצעי המיגון האחרון. מאידך, התקרבות אל מטרה מתרחשת רק בהקשר של סקרנות, כעס, או צורך בסיפוק דחפים. ביצוע מאורגן של התנהגויות אלימות מונע אולי מרעב, אולי מרצון להדיר אחרים מהטריטוריה, אבל לא מפחד.
מעניין שאצטלה הפחד מולבשת באופן סלקטיבי על הגזענות של לבנים כלפי אחרים, אבל לא כשמדובר באלימות של אותם אחרים כלפי הלבנים. אז הפרשנות לגילויי אלימות נעה בין "מנטליות של פשע", אצל הימנים ביותר, דרך "קיצוניות דתית" ל"נכשלות" אצל הליברלים יותר. את התשובה המוחצת לשנאה ולגזענות, ואותה יש להעלות על נס, נתנו קרובי המשפחה של הנרצחים כאשר עמדו על במה ואמרו לרוצח שהם סולחים לו.
הלוואי עלינו.

תגובות
נושאים: מאמרים

8 תגובות

  1. אשר פרוליך הגיב:

    מעציב אותי מאוד שמה שמתרחש ביוון ובמאבקה מול ממשלות האיחוד והטרויקה זוכה לכל כך חוסר עניין ודיון בגדה השמאלית,ונדון רק בשוליים וכאילו דרך הגב. מדובר בנושא בחשיבות עליונה לעתיד השמאל ובכלל לעתיד האנושות,הרבה מעל ומעבר לסוגייה של החוב היווני. זה נושא שחייב להיות על סדר היום במעלה ראשונה אצל כל אלה המגדירים עצמם כשמאל רדיקאלי,כמו כן להביע תמיכה וחיזוק לעם היווני והנגהתו האמיצים.

  2. ק.א. הגיב:

    ישנם מצבים מסויימים בהם הדיון הפוליטי (תיאורטי-כללי או מעשי-פרטני) אינו יכול להצביע על מהותה של בעיית שעה – אפילו תהיה קרדינלית ככל שתהיה. כשזה קורה אין נובע הדבר מדיון פוליטי שלא ברמה נאותה, או מעמיקה, אלא שכדי להאיר את הבעיה נדרש אז דיון הכולל מושגים ושפה אשר באים מתחום אחר!
    ואכן התחום, או תחומים, הנדרשים להבנת הבעיה הראשית בישראל הם אינם מהסוג הפוליטי הרגיל: כאן נדרש, מהצד האחד, שימוש בקרימינולגיה ובאנתרופולוגיה של תופעות המגלומאניה והפשע המאורגן. וכן בו-זמנית מן הצד השני הפסיכולוגיה והסוציולוגיה של הערצה עיוורת (של הציבור) לאותם ראשי הפשע המתעטפים להם בסמלים לאומיים ושוטפים לעם את המוח.

    במידה מסויימת אפשר לבוא ולהגיד שזה בעצם תמיד יהיה נכון…ואכן פשע, או מחשבות נפשעות, תמיד יהיו חלק של המציאות. א-ב-ל ישנם מצבים יוצאי דופן, כגון סדום למשל, בהם הטירוף והפשע לובשים קנה מידה מסדר גודל שונה ומפלצתי. ואז אין בכוחו של דיון פוליטי נורמלי בכדי לתאר ולבאר את טיב ה"חגיגה".

  3. אשר פרוליך הגיב:

    לק.א.:

    אפשר להבין שאתה כואס ומעוצבן על מדינת ישראל בצורה מוחלטת ואובססיבית אבל קשה מאוד להבין את העיוורון וצרות ראייה שלך עד כדי פטולוגיה. אתה לא מבקש ניתוח קרימינולוגי מארה"ב
    המפציצה כבר 10 שנים בעירק,לא מסוריה המטילה פצצות כימיות על עריה ושכונותיה,על אירן התולה ומענה מתנגדים פוליטיים,על סין המשטלת על מיכרות באפריקה, אפילו גרמניה הדמוקרטית המנסה להפיל את שלטון השמאל ביוון ולחנוק את העם היווני, והרשימה ממש אין סופית.
    אינשטיין הסביר שהכול יחסי, אבל אצלך,הכול אבסולוטי,המזכיר תקופות ואידאולוגיות חשוכות.

    • איינשטיין הגיב:

      "המרכסיסיט" כמו "הצדיק" התקווה וציונים אחרים קופץ מיד למחוזות רחוקים כדי להלבין את השחור. אבל הדם בעקבות הקולוניאליזם הציוני הוא על הידיים שלנו, "כאן רודוס כאן קפוץ"

    • ק.א. הגיב:

      ואתה… מאוהב (משום מה) בישראל בצורה פתולוגית.
      בחייך א. פרוליך – היכן האימפריה (שישראל היא חלק חשוב בה!) זוכה ממני למחמאות?
      כל אדם שבודק את השיטה וההתנהלות הברברית הזו – מגלה רק הונאה, גזל ופשעי מלחמה.
      אגב, פושעי אמריקה מפציצים להם בנחת בערך מאז מלחמת העולם – ולא רק ב 10 השנים האחרונות…

      בעוד שבחברה המערבית (ברמה הפנימית) ישנן שאריות הולכות ומידלדלות של עקרונות הומאניטריים הרי שישראל החיסולית נוצרה בחסך גמור מהם – והתירוץ הישראלי המוכר הוא… "הווילה שבג'ונגל".

  4. מהיטלר למֶרְקֶל הגיב:

    הקנצלרית מרקל וסר האוצר שלה שׁוֹיבֶּל אינם מבינים גדולים בדמוקרטיה (מילה יוונית עתיקה).

    עכשיו מנסים מלאכי המוות Angela Merkel וולפגאנג שׁוֹיבֶּל להכניע את היוונים החלשים. הם מונעים אפילו אספקת תרופות מצילות חיים מבתי החולים ביוון. אלפים מתים. אבל גם הנסיון לסחוט מהעם היווני דמי-הלא-יחרץ כדי להעבירם לבנקים הגרמנים השׂבֵעִים ייכשל.

    אשר לי: אני מחרים כל תוצרת גרמנית. גרמניה החדשה, שנותנת לחיל-הים של "הצבא המוסרי שבעולם" צוללות נושאות נשק גרעיני בחצי-חינם, אינה שונה בהרבה מזו שקדמה לה!

  5. אשר פרוליך הגיב:

    הקטע הסופי של המגיב האחרון קלקל הכול. חיל הים הישראלי אכן המוסרי בעולם,יותר מחילות הים של האימפריה הבריטית שכבשה חצי עולם,של הולנד,בלגיה,פורטוגל,ספרד וצרפת שכבשו את אפריקה ,אמריקה ועוד,יותר מזו של גרמניה שהטביעה ספינות אזרחיות,של סין המשתלטת על חלקים של אוקיאנוס השקט ועוד ועוד. במירוץ החולני ומטורף של התעצמות מלחמתית, יש לך 2 ברירות: או לתת לאחרים שיחסלו אותך מתי שיוכלו ,או שיבינו שהדבר לא כדאי להם.
    לצערי הרב ,עובדה היא שלשלום צריך 2 צדדים,אבל למלחמה,מספיק רק אחד.
    אם אתה מציע לפרק את צה"ל, עדיף שתקנה לך כרטיס כוון אחד לקוסטה ריקה.

  6. דני הגיב:

    oxi שמוחי … קיבלו את ההסכם כמו גדולים. חסרי אומץ ומוגי לב. במקום לפרוש מהיורו ולשים סוף לקרקס הקפיטלסיטי החזירי הזה, הם מזדחלים חזרה לחיבוק הדוב הגרמני. אין משיח בעיר, ולא בשער. דרמה שהפכה לטרגדיה ונגמרה בקרקס. עדיף היה שלא היו עושים ״שריר״ ומקבלים בהכנעה את ההסכם מאשר לעשות רעש וצלצולים שנגמר בקול ענות חלושה וצרודה.

הגיבו לדני

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים