הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-12 ביולי, 2015 תגובה 1

מי שמתמצא בעסקי החשמל מכיר את התופעה מקרוב: הן חברת חשמל הממלכתית והן המתחרות הפרטיות של החברה הגדולה הזו תומכות בהעלאת מחיר החשמל. נניח שאפשר בדוחק להבין מדוע חברת חשמל בעד: היא הרי אמורה להיות לא יעילה. ולרוב היא אף מפסידה. אז העלאת מחיר היא פתרון לא רע למצוקה הפיננסית הזו. אבל איך נסביר את המתחרים, ככל שהם קיימים? איך זה שהם מבקשים לעשות בדיוק את מה שרוצה תאגיד ענק, לא יעיל ובעיקר שנוא?

מחאת בנקיםמחאה נגד הבנקים (צילום: דן בן דב)

מה שקורה במשק החשמל הוא בלוף. אולי, ונראה לאן זה יתגלגל, תהיה תחרות בייצור חשמל. אבל בינינו, ושאף אחד לא ישמע ויראה, לייצר חשמל זה לא ממש מסובך. קונים מנוע, מתחברים לצינור דלק – ויש חשמל. אם תבקרו בבתים של האלפיון תמצאו "תחנת כוח", כלומר גנרטור, במרתף. ואפילו לא צריך להניע. הוא מניע לבד.

אבל בין לייצר חשמל ובין למכור חשמל יש מרחק של מיליוני קילומטרים של חוטים ורבבות שנאים. אף לא אחד מהמתחרים של חברת חשמל מתכוון להשקיע בחוטים לצרכנים "שלו". כל המתחרים לכאורה מתעלקים על החוטים ושאר התשתית של חברת חשמל. זו לא תחרות. זה בלבול מוח.

ולמי שתוהה: כל המומחים מסכימים כי ייצור החשמל בחברת חשמל מתנהל באופן יעיל ביותר. הבעיה מתחילה ונגמרת בהולכת החשמל מהגנרטור לצרכן. ואת הבעיה הזאת אף אחד לא מתכוון לפתור.

הגודל של הבנק

מחקר חדש של הכלכלן טיאנג'י וונג מאוניברסיטת סאסקס באנגליה שממצאיו התפרסמו ב"אקונומיק ג'ורנל" ( Tianxi Wang:COMPETITION AND INCREASING RETURNS TO SCALE: A MODEL OF BANK SIZE) מסתכל על מערכת הבנקאות. ומה הוא רואה שם? בערך מה שאנחנו רואים במערכת החשמל. נתחיל עם כל אחד מאיתנו כמשק בית. האם נפקיד את כספנו בבנק גדול או בבנק קטן? על אף שכמה בנקים קטנים התמוטטו בישראל כל החוסכים הקטנים קיבלו את מלוא כספם. אז מה רע בבנק קטן? אבל העובדה היא שרוצים בנק גדול. והמצב מחמיר: נניח שיש לנו רבבה לחסכון. האם נפקיד את הכסף בבנק לאומי בריבית של אחוז לשנה? או אצל מומחה שמתחייב "לעשות לנו" 10% לשנה. גם כאן התשובה ידועה: תמיד יהיה מיעוט מטומטם שילך ל"מומחה" וייפול. לכן  נמצא גם כי בנק גדול ייתן אשראי בריבית נמוכה יותר מבנק קטן. ובעלי עסקים מבינינו גם יודעים שהבקרה של בנק גדול כאשר הוא נותן אשראי, אף היא שווה כסף. המומחים של הבנקים, שנואים ככל שיהיו, יודעים משהו על החיים העסקיים. וכך נמצא כי בעוד שבפרסומות יש תחרות קשה בין הבנקים – הבנקים הגדולים הולכים וגדלים ומספר הבנקים הכולל הולך ויורד. הגודל, בבנקאות כמו בהולכת חשמל, מאוד קובע.

הוועדה לפיצול האשראי

לא מכבר הקימו שר האוצר ונגידת בנק ישראל ועדה לבדיקת הפרדת הבנקים מחברות כרטיסי האשראי. חברות כרטיסי האשראי קטנות בהרבה מהבנקים הגדולים. ומה על הריבית שהם גובות על אשראי? ריבית משיכת יתר בבנק נראית צנועה בהשוואה לריבית בכרטיסי אשראי.

בסיפור הזה כבר היינו: פעם הקימו ועדה שהמליצה על הפרדת קופות הגמל מהבנקים. וגם עשו את זה עם תוצאה ממש מוצלחת: דמי הניהול עלו בצורה פרועה. אבל יש תחרות, יאמרו קשקשני הכלכלה. אולי כן, ואולי לא.  כך או כך, המחיר עלה.

וזה בדיוק מה שיקרה אם יפרידו את כרטיסי האשראי מהבנקים. אבל למה ללמוד מהניסיון אם אפשר לקשקש בכלכלית?

 

תגובות
נושאים: מאמרים

תגובה אחת

  1. עלי הגיב:

    הבעיה בחשמל בישראל היא בביקוש של הצרכנים. בישראל הביקוש משתווה לרמת היצור ואם הביקוש עולה לפעמים על רמת היצור צריכים לנתק חלק מהצרכנים כדי שהרשת לא תיפול.
    כדי לא לנתק חלק מהצרכנים חברת החשמל מתגמלת צרכנים אשר משתמשים ברשת שלא בשיא
    (מורידה להם את גובה התעריף)
    וכדי לגרום להקטנת הצריכה מעלים את התעריפים.
    יצור החשמל אינו פשוט כמו שנכתב והמערכת מאוד מורכבת ואם לא משגיחים במשך 24 שעות ביממה
    המערכת העובדת בעוצמות גדולות עלולה להפגע …(מספיק שמשאבה תשרף כדי להשבית תחנת כוח)
    בתחנת כוח מניעים את הגנרטור באמצעות קיטור… גנרטור ביתי מיצר חשמל בצורה אחרת.
    מערכת החשמל היא משאב אסטרטגי ופגיעה במערכת הזו פוגעת באוכלוסיה ובתעשיה בצורה קשה ..החיים בלי חשמל קשים מאוד…מכיוון שכל התעשיה תלויה בחברת החשמל חברת החשמל לא יכולה בצורה שרירותית לעלות תעריפים (נדמה לי שהממשלה קובעת תעריפים שונים לתעשיה)
    ..זה לא משחק לילדים כמו שהכותב מנסה להראות

הגיבו לעלי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים