הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-25 ביולי, 2015 9 תגובות

הביקורת הזועמת של יאיר לפיד ותאומו יצחק הרצוג הייתה יכולה להיות מאתגרת, אלמלא שברה את כל שיאי הגיחוך. מוזר לחוות את המכניזם החוזר שוב ושוב על עצמו בפוליטיקה הישראלית: כיוון שאין לאופוזיציה שום הצעה חלופית שלא לדבר על פילוסופיה לעומתית כלשהי, מתרכזים תמיד בפרטים הטכניים. אין הרבה הבדל בין זעקתו של מנחם בגין בשנת 1973 ("מדוע לא קירבתם את הכלים?") לבין מחאתם של לפיד והרצוג נגד מדיניותו הכושלת של נתניהו, שדוחף את כל העולם הנאור לעמדות עוינות לישראל. נתניהו ניסה את כל הגימיקים האפשריים והבלתי אפשריים, התחפש אפילו לדובר מתנגדי ברק אובמה בקונגרס האמריקאי, וההסכם עם האיראנים בנושא הגרעין נחתם, על אפו ועל חמתו. העכבר שאג, וראשי הסיעות במרכז הלאומני טוענים בעצם, שהוא היה צריך השתמש במגבירי קול. זוהי הביקורת? הרי ראוי שמצביעי המרכז יחפשו להם כתובת אמינה יותר. מוטב ששני הליצנים מהמרכז יתבוננו שוב במפה, יבחנו את הסטטיסטיקה של הסיוע האמריקאי לישראל ויבינו שכוחה של המדינה בזירה הבינלאומית הוא בכל זאת מוגבל, לעומת המכבשים הגדולים שעומדים לרשותה של ושינגטון.

hertzog-lapidבוז'י הרצוג ויאיר לפיד (תמונות מתוך ויקיפדיה)

טיבן של הטענות במרכז הלאומני נגד נתניהו חושפות את אפסותה הרעיונית של האופוזיציה. הם בעצם חיזקו את טענתו הישנה מאוד של נתניהו, שישראל יכולה להיאבק נגד הבית הלבן ולהביס את נשיא ארצות הברית בקונגרס האמריקאי. לצורך הערכת המדיניות הזו יש לבחון את כל היבטיה החשובים: אם ישראל תצליח בהצבעה בקונגרס היא תביא לבחינה מחדש של כוחה המופרז של המדינה הקטנה והענייה בפוליטיקה של ארצות הברית. אם אובמה בכל זאת ינצח, הוא יבין שאפילו השיקולים האלקטוראליים אינם מצריכים כניעה לנתניהו. מעבר לכך, ברור שגם הרפובליקנים ייבהלו מנצחון הפירוס שלהם. פרשת ג'ונתן פולארד מוכיחה שגם הימין האמריקאי בוחל בבחישה של זרים בענייני ושינגטון.

היבט נוסף חשוב הוא יחסי החוץ של ישראל עם מדינות זרות, לא רק עם ארצות הברית. שנים רבות אנחנו טוענים שמדינות רבות מקיימות יחסים הדוקים עם ישראל כדי להשיג דרכה תמיכה פוליטית וכלכלית בארצות הברית. זה נכון אפילו לגבי מצרים. המיתוס הקצת אנטישמי שלישראל יש כביכול כוח בלתי מוגבל בוושינגטון התנפץ והלך בעקבות הקרע עם אובמה. מדינות אירופה בכלל מתחלחלות מהמדיניות הביטחונית הפרועה של ישראל, והחששות מפני יכולתה הבלעדית באזור להשתמש בנשק גרעיני הופכות לבעייתיות יותר ויותר. ההסכם עם איראן מקובל על רוב בעלות בריתה של ארצות הברית, ושום דמגוגיה צ'רצ'יליאנית לא תשנה זאת. כך מצטייר מאבקה של ישראל נגד איראן ברחבי העולם: נתניהו הוא מנהיג חסר אחריות ואדיש עד עוין לכל הניסיונות להביא לרגיעה במזרח התיכון; מאבקה נגד עצמאות פלסטינית והמגמה להחריף דווקא את דיכוי התושבים בשטחים הכבושים אינן מקובלות גם על ידי ידידי ישראל המתמעטים והולכים בעולם הנאור. מדינה שאינה אהובה בעולם, שנוקטת בשיטות אכזריות כלפי שכניה, שמנסה להתגבר על מתנגדיה בתוך ישראל באמצעים אנטי-דמוקרטיים, שמחבלת בהסכם בינלאומי שנתפס כצעד חיובי לשלום העולם כולו, תשלם במוקדם או במאוחר את מלוא המחיר.

למען האמת, הטעויות של נתניהו מתגמדות לעומת עצם מאמציו המחפירים ליישם מדיניות מרושעת בלתי הגיונית בנושא האיראני. ההגינות והיושר האינטלקטואלי מחייבים אותנו להודות, שלשיטתו (הרת האסון) הוא נחל כמה הצלחות. אובמה הזכיר את ביבי, העכבר ששאג, בכל נאומיו והתבטאויותיו בתקשורת, ונתניהו, שמחשיב את עצמו גם למנהיג אמריקאי דגול, התנפח שוב אל מעבר למימדיו הטבעיים. לפיד והרצוג אינם מערערים כלל ועיקר על התקוממות הצפרדע, אלא רק על אודות תפקודה. הבו לנו צפרדע שמאנפפת בקולו של הרצוג, ונושענו. תרשו לנו להטיל ספק: את נתניהו שונאים בחלק הליברלי של ארצות הברית; אם הרצוג יופיע בקונגרס האמריקאי ויתנבא באותה רוח ביקורתית נגד אובמה הוא ייתקל בגלי צחוק אדירים. אם בכך מסתכמים כל הניגודים לכאורה בזירה הפוליטית שלנו, אבדנו.

הרצוג הוא עכבר אותנטי, שמתבטא כמו יצור קטן שמחציף את פניו כלפי האריה, מלך החיות. נתניהו, לעומתו, מנפח את הוד עכבריותו עד קצה גבול האפשר וההתפוצצות היא בלתי נמנעת. ראש הממשלה אינו יכול לקצץ בסיוע שישראל נותנת לארצות הברית, ואפילו לא להטיל וטו על החלטות מועצת הביטחון של האו"ם. התנהלות ממשלת ישראל דורשת מהאופוזיציה להתנער לחלוטין מהפוזה האנטי-איראנית, להכריז שההסכם הגרעיני שהושג בווינה הוא טוב לשלום העולם. הרצוג יכול לאזכר את תמיכתו של דוד בן-גוריון בהתקרבות בין ישראל לבין המעצמות הלא-ערביות במזרח התיכון כמו טורקיה ואיראן. נכון שאין די בכך, וששלום עם מדינות ערב כרוך גם בהסדר עם הפלסטינים, אבל נתניהו מבודד את ישראל מכולם וסופו שיסמוך רק על אבינו בשמיים ועל סוכניו על פני כדור הארץ, אנשי חב"ד, הכהניסטים והמתנחלים. אם רוצים באמת להתקומם נגד ושינגטון, חושבים ישראלים רבים, אז כבר מוטב שנתניהו, עם האמריקאית הטכנולוגית השגורה על פיו, ינהל את המאבק. הרצוג? יכול לקבל מחר משרה של שר כלכלי בממשלת נתניהו, ולקבור את מפלגת העבודה עמוק באדמה, כפי שעשו קודמיו שמעון פרס ואהוד ברק.

בעבר התקומם חניבעל נגד רומא, הוביל מערכות מזהירות נגד אויביה של מולדתו קרתגה, ושילם בהחרבתה המוחלטת של ארצו (146 לפנה"ס). גורל דומה פקד את יפן במלחמת העולם השנייה. היפנים החליטו ואף תקפו את הבסיס האמריקאי בפרל-הארבור, וזה היה מבצע מזהיר מכל הבחינות (דצמבר 1941). היו ביפן מנהיגים דגולים, כולל אנשים ששירתו את ארצם בשגרירות בוושינגטון לאורך שנות השלושים, שהזהירו את הקיסר הירוהיטו ואת אנשיו מפני הצעד הזה. האזהרות נפלו על אוזניים ערלות. הדרמה האדירה של פרל-הארבור הפכה מאפוס מלחמתי לתבוסה מהדהדת. כוחה התעשייתי של ארצות הברית סייע לה להתגבר על התבוסה הארעית בהוואי. בשנת 1945 יפן מצאה את עצמה חסרת אונים, והקיסר נשאר על כנו רק כתוצאה משיקולים אמריקאיים. שתי ערים חשובות, הירושימה ונגסאקי, הושמדו כמעט.

חניבעל שאג והושמד; יפן שאגה והובסה כליל; גרמניה הופצצה ובכירי השלטון הנאצי נתלו; העיקרון נשאר בעינו: אסור למדינה קטנה להתגרות יתר על המידה במעצמות גדולות וחזקות, בעיקר כאשר אינה צודקת בדרישותיה. איראן היא עתה מדינה בפיקוח, ויכולתה לפתח נשק גרעיני היא מוגבלת. נתניהו יכול להשתולל כרצונו לזמן מוגבל ואת המחיר הוא לא ישלם באורח אישי. אנחנו נישאר עם התוצאות, ובמקום עם עכבר בשלטון נאלץ לחיות עם עכברושים בבתינו החרבים.

תגובות
נושאים: מאמרים

9 תגובות

  1. עלי הגיב:

    עכבר עם נשק אטומי אינו עכבר.
    הסעודים גם הם מתנגדים להסכם עם אירן.
    פקיסטן הבטיחה לסעודיה (כנראה בהסכמת האמריקאים) פצצות אטום מוכנות מהמחסנים שלה.
    טורקיה מראה רצון ליצר פצצות אטום .
    נראה שבעקבות ההסכם עם אירן המזרח התיכון יכנס לעידן אטומי והעולם כולו ישתנה.
    (חומסקי בעד נשק אטומי לאירן "לצורכי הגנה")
    המוח הבורגני שלי מסרב להאמין שאירן לאחר שהשקיעה מאות מליארדי דולרים בקומפלקס העצום של יצור נשק גרעיני פתאום באורח פלא תפסיק את מאמציה ..
    הדוגמא של יפן היא מענינת אבל הבעיה של ברעם שהוא מזהה את ארה"ב עם אירן
    יפן תקפה את ארה"ב וזו היתה טעות במקרה של ישראל התקיפה היא של אירן ולכן הדוגמא של יפן
    מענינת אבל לא מתאימה…
    ברעם בסתר ליבו יודע שאירן תיצר נשק גרעיני אם לא מיד הרי אחרי זמן קצר (10 שנים לכל היותר)
    כאשר האירנים אחרי ההסכם אומרים שארה"ב היא האויבת שלהם ברור ששום דבר לא השתנה אצלם
    אני לא חושב שיש הרבה אנשים אשר מאמינים לאירן.. מכיוון שהשמאל פועל כנגד ישראל ברור שלא איכפת לשמאל שאירן תרכוש נשק גרעיני וברור שאנשי השמאל יטענו שישראל מסכנת את השלום

  2. גיא דיבון הגיב:

    לניתוח המדוייק של חיים ברעם יש להוסיף שתי נקודות. האחת, פרוייקט הגרעין האיראני משמש את נתניהו ופוליטיקאים רבים אחרים (כדוגמת הגמד הפשיסטי לפיד) כדחליל כדי להימנע מתהליך שלום (שכידוע לכל מי שעיניו בראשו, הוא לא יוכתר בהצלחה בלי נסיגה לקווי 67 וחלוקת ירושלים). הנקודה האחרת חשובה הרבה יותר: באיזו חוצפה מרהיבה ישראל עוז להתנגד לתוכנית הגרעין של איראן שעה שלה עצמה יש פרויקט גרעיני עצום זה 50 שנה ויותר?! "לפי מקורות זרים" (וגם לא כל כך זרים, כמו גילויי מרדכי ואנונו שהתפרסמו ב"סאנדיי טיימס" של לונדון לפני יותר מ-30 שנה) יש לישראל כמות תלת-ספרתית של פצצות אטומיות. ובכן, למה לאיראן אסור מה שלישראל מותר? זאת ועוד, כאשר שקרניהו ושופריו טוענים שאי אפשר לסמוך על האיראנים, שהם ירמו, וכו' – הם יודעים על מה הם מדברים: הרי ישראל רימתה, שיקרה, כיזבה ואפילו גנבה לטובת פרוייקט הגרעין שלה משנות ה-50 ועד היום. קראו את ספריו ומאמריו של פרופ' אבנר כהן (אחד מהם, "ישראל והפצצה", תורגם לעברית), ותחכימו.

    • ק.א. הגיב:

      2 הנקודות שמנית (ויש עוד ועוד) רומזות בבירור על הטיב והאופי של "מדינה" זו:
      מחיתוליה היתה משוקעת עד צוואר בכוחניות, בבהמיות ובקרימינליות – ואין אור בקצה המנהרה.
      כשהלכתי, חדור מוטיבציה, לצבא היהודי אף אחד לא אמר לי שבעצם הצטרפתי לארגון מאפיונרי.
      מתי נראה ימים אחרים? אחרי חגיגות כה ארוכות של גסות ואטימות המצב לא נראה מבשר טוב.
      ומה יענו לנו בחזרה "מומחי הבטחון" (כלומר פושעי הבטחון)?
      "אל תתערבו במה שאתם לא מבינים בו"… וככה זה ממשיך לו ב"דמוקרטיה" היחידה במזה"ת.
      איני יודע כיצד יכול אדם הגון (גם אם מאד רוצה) לחוש שייכות או להזדהות עם עיסוקי המדינה היהודית.

    • תמר דניאלי הגיב:

      גיא, את השאלה שלך: "למה לישראל מותר מה שלאיראן אסור?" הציג לפני עשר שנים בערך "פרופסור" אחד מבר אילן (אפרים משהו), שנשא "הרצאה" באוניברסיטת מסויימת באנגליה שהיתה בעצם נאום תעמולה על " הסכנה האיראנית". ובכן, התשובה שלו על "למה לישראל מותר מה שלאיראן אסור?" היתה (ואני מצטטת מלה במלה): Because we [the Israelis] are the good guys (בעברית: כי אנחנו החברה הטובים). לא ייאמן! מה גם שאני מכירה כמה אנשים בעולם שיחלקו על הטענה שהישראלים, כלומר "אנחנו", are the good guys. בסופו של דבר, הגישה הישראלית גורסת בעצם: לנו מותר לעשות הכל, מה שאנחנו רוצים. ולאחרים לא.

    • עלי הגיב:

      למה לישראל יש נשק אטומי ?
      ננסח את זה כך "ישראל היא המדינה היחידה על פני כדור הארץ אשר מאוימת בהשמדה על ידי 56 מדינות איסלמיות" .
      לעומת זאת אירן אינה מאוימת בהשמדה ולכן אינה זקוקה לנשק גרעיני להרתעה.
      הבדל נוסף הוא שישראל לא שיקרה משום שישראל אינה חתומה על הסכם לאי הפצת נשק גרעיני
      לעומת זאת אירן שיקרה משום שאירן חתמה על ההסכם !
      אירן מאיימת בהשמדה על ישראל וזה נאמר הרבה פעמים על ידי ראשי המשטר האירני
      ישראל אינה מאיימת בהשמדה אלא מעונינת רק בהרתעה.
      אירן מחמשת ארגוני טרור מאיימת להשתלט על עירק ועל בחריין ומעורבת במלחמת האזרחים בתימן
      בלבנון ובסוריה.
      ואם אתה דורש איזון אז לערבים יש נשק גרעיני משום שלפקיסטן יש נשק גרעיני
      פקיסטן הבטיחה לסעודיה שאם אירן תעשה ניסוי גרעיני סעודיה תקבל מפקיסטן פצצות אטום.
      ישראל בגלל גודלה ניתנת להשמדה על ידי 2-3 פצצות אטום ולכן ישראל תמנע עד הרגע האחרון משימוש בנשק גרעיני ולכן נשק גרעיני ישראלי הוא למטרת הרתעה בלבד.
      לפי הספר של אהרונסון הנשק הגרעיני ישראלי מונע מלחמות וזו אחת הסיבות שהערבים מפעילים טרור ופועלים באמצעות חרם ובידוד כנגד קיום ישראל

      • תמר דניאלי הגיב:

        הטענה שישראלית מאויימת בהשמדה ע"י 56 מדינות אסלאמיות היא שקר זדוני ומתועב. לא היה ולא נברא. יתר על כן, במרס 2002 החליטו מנהיגי 22 המדינות הערביות פה אחד לאמץ את יוזמת השלום הסעודית המדברת על סיום הסיכסוך, הכרה בישראל, כינון קשרים דיפלומטיים מלאים וקיום יחסים נורמליים. במרס 2007 אישררה פיסגה נוספת של מנהיגי ערב פה אחד את החלטת 2002. ומה בישראל? ובכן, לא ממשלת פושע המלחמה והקרימינל הפלילי אריאל שרון-שיינרמן, לא ממשלת פושע המלחמה, המושחת המורשע והאסיר בקרוב אהוד אולמרט, ולא ממשלת השקרן הפתולוגי והגנב שרה ב. שקרניהו – אפילו לא דנו בהצעת השלום הערבית. "ידנו מושטת לשלום?" איזו בדיחה! ידנו מושטת לכיבוש, לסיפוח, לנישול, לגזל, לשלילת זכויות של לא-יהודים, לאפלייתם, ולהרג חפים מפשע, ובתוך כך לשוננו מושטת להשמעת שקרים כמו הכזב שהעולם האסלאמי קם עלינו לכלותנו.

        • עלי הגיב:

          לתמר
          החמס קיבל רוב בפרלמנט הפלסטיני והם שוללים את קיום ישראל
          הפלסטינים מדברים על שלום צודק ואינם מכירים בזכות היהודים למדינה
          אירן ומנהיגיה מדברים בצורה גלויה על השמדת ישראל
          ראשי ה-DBS מדברים על ישראל כמדינה גזענית במהותה ולכן צריך להשמידה.
          "השלום הסעודי" מדבר על נסיגה לגבולות 67 וקבלת החלטות האו"ם 191
          191 מדברת על החזרת הפליטים לתוך ישראל והפיכת ירושלים לבינלאומית תחת שליטת האו"ם וחזרה לגבולות 67 פירושו פירוק התנחלויות וגירוש מאות אלפי המתנחלים
          שזה בלתי ניתן לביצוע מעשי (גם מההיבט הכלכלי)
          לכן התוכנית הסעודית מטרתה לדחוק את ישראל לפינה ואינה מאפשרת עשיית שלום.
          אחזקת הפליטים במחנות רק מראה שהערבים אינם מעונינים בשלום וסעודיה מממנת
          את ארגוני הטרור ואת הדה לגטימציה כנגד ישראל.
          האיסלם הקיצוני הוא השולט בדעת הקהל ולא המנהיגים אשר נפלו בעירק בסוריה ובמצרים והאסלם הקיצוני הוא נגד תרבות המערב וקורא לג'יהד בכל העולם ונגד ישראל

    • עמי הגיב:

      ישראל לא מאיימת כל מדינות שכנות בהכחשה סתם כך כפי שאיראן נוהגת כלפיה וכלפי מדינות נוספות מהאזור.
      באיראן אין מערכת בקרה דומה לזו שבישראל ובוודאי לא אופוזיציה מסוג כלשהו, לא כל שכן בג״צ.
      אם לא היו מאיימים על ישראל בהשמדה ולא פותחים במלחמות נגדה ייתכן מאוד שהיא לא הייתה צריכה נשק כזה.

  3. דוד עציון הגיב:

    איראן, ולא רק היא, שוללת את זכות קיומה של ישראל, בדיבור ומעשה. זו ההצדקה של ישראל, בנוסף לשואה, וזו גם הסיבה לסובלנות של מדינות המערב כלפינו

הגיבו לעמי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים