הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-17 באוגוסט, 2015 10 תגובות

במשך השבוע שחלף מרצח התינוק הפלסטיני, עלי דוואבשה, עד למות אביו – סעד, שנשרפו בהצתת ביתם בכפר דומא בידי טרוריסטים יהודים, שטף גל של גינויים את ישראל. הגינויים זרמו מכל קצוות הקשת הפוליטית, הן מצד אלה שרואים בפלסטינים את הקורבן של ההתנחלות הציונית והן מצד אלה הרואים בישראל קורבן תמיד של המאבק הפלסטיני ואף של הקיום הפלסטיני.  לכאורה זועזעו  ממעשה הטרור היהודי החמור ביותר של כנופיות "תג מחיר" ונוער הגבעות כל חלקי האוכלוסייה. אך זה לא יתכן שנמנים ביניהם אותם אלה שמחוקקים את חוקי אפרטהייד, הרואים בערבים איום דמוגרפי, יושבים על אדמות שדודות ומנהלים מלחמה יום יומית נגד הפלסטינים שאדמותיהם נגזלו.

הודא אבו-ראני ליד ביתה שנשרפה על ידי מחבלי "תג מחיר" באבו פלאח, בצפונית לרמאללה, 23 בנובמבר 2014. אף אחד מהמתנחלים ממציתי הבתים והמסגדים לא נתפס ולא הועמד לדין (צילום: אקטיבסטילס) huda-abu-rani

הודא אבו-ראני ליד ביתה שנשרף על ידי מחבלי "תג מחיר" באבו פלאח, צפונית לרמאללה, 23/11/14. (צילום: אקטיבסטילס)

בהצתת ביתם בליל ה- 31.7.2015 בידי "חלוצי פלוגות הסער" של המתנחלים,  נשרפו גם אימו ואחיו של התינוק, שהיום עדיין מפרפרים בין חיים ומוות. האם הגינוי מצד ראש הממשלה שהזהיר ביום הבחירות את נאמניו מפני "הסתערות הערבים על הקלפיות באוטובוסים של השמאל", איננו שיא הצביעות? או שמא השיא שמור לנפתלי בנט  הבלתי מתנצל על שרשרת חוקי העוול  שלו, שהציע להפעיל על טרוריסטים יהודים, אותו עונש מוות שיוטל לדבריו על טרוריסטים ערבים.

מה הביא לאותה מקהלת גינויים צבועה?

הסיבה האמתית לאותה הזדעקות בלתי אמינה הייתה העיתוי. שריפת המשפחה הערבית באה בעיצומה של מערכת גינוי כללית (כמעט) לדקירת ששה יהודים ממשתתפי מצעד הגאווה  בירושלים ע"י בריון חרדי. סמיכות הפרשיות היא שקבעה את גובה הצלילים. באותה אווירה ציבורית של הזדעזעות ממעשי טרוריסט יהודי שפגע ביהודים, לא ניתן היה להתייחס לשריפת תינוק פלסטיני בידי "חלוצי" המתנחלים כאל אירוע מצער שהמשטרה תחקור בשקט. גם הגורמים התומכים בכנופיות הטרור היהודיות, הכוללים לא רק קבוצות משיחיות מבודדות אלא רבנים, אנשי חינוך, מנהיגים רוחניים ואף רכזי בטחון בהתנחלויות הקשורים לחברי כנופיות אלה, גינו ברובם את מעשי הרצח. מצידם, כמו מצד פוליטיקאים הדוגלים בטרנספר ובאפרטהייד זהו ניסיון לזרות חול בעיני העולם וליצור מרחק מלאכותי ומדומה בינם לבין הרוצחים. רק בודדים מבין המתנחלים העיזו לומר בפה מלא את דעתם: דניאלה וייס שאמרה שאין לה על מה להתנצל וזו רק ההתחלה, וראש  כנופיית להב"ה שהצהיר כי איננו מצטער על מות ערבי כלשהו. אנשים כאלה בדיוק הוגדרו על ידי פרופסור ליבוביץ כ"יודונאצים", כינוי ההולם אותם ככפפה ליד.

הצביעות המילולית המסתירה מאחוריה אפס פעילות, ניכרת גם בצמרת השלטון. בישיבת חירום של הקבינט הביטחוני, ביום 2.8.15,  שנועד לכאורה לפעול נגד הרוצחים ושולחיהם, נמנעו ראש הממשלה ושריו להכריז על כנופיות המחבלים היהודים כארגוני טרור. במקום זאת נשמעו הכרזות דקלרטיביות חסרות ערך, שגררו הצגות מתוקשרות היטב של מעצר מינהלי של מספר נערים. לאור כל זאת הסיכוי לתפוס את הרוצחים ולמצות עמם את הדין הוא נמוך ביותר. מזה שנים מסרבת ממשלת ישראל, יועציה המשפטיים וכנסת ישראל, להכריז על הכנופיות היהודיות, המבצעות פשעים אלימים נגד האוכלוסייה הפלסטינית, כארגוני טרור, כך שהמעצר המנהלי ליהודים חסר משמעות. לעומת זאת, סגרה מדינת היהודים בתי ספר, גני ילדים, אגודות צדקה ומרפאות, וגופי סיוע אזרחיים אחרים של האוכלוסייה הפלסטינית, תוך הגדרתם כגופים תומכי טרור, רק משום שעובדיהם נחשדו בקשר כלשהו עם ארגונים פלסטיניים.

כדי להמחיש את טענתי כי מעצר מינהלי של יהודי, ובעיקר של כזה שחבר בהתארגנות שאינה נחשבת לארגון טרור, אינו שווה ערך למעצר שמינהלי של פלסטיני, אביא סיפור מהעבר הלא כל כך רחוק. נועם פדרמן, חניך תנועת "כך" שהואשם בעשרות מקרים של פגיעה בערבים, שריפת מוסד נוצרי וחשדות לרצח פלסטינים, ברוב המקרים זוכה או שלא הוגשו נגדו כתבי אישום. בשנת 1996, הוחלט לעצרו במעצר מינהלי ובערעור על כך הופיע בפני השופט ברק בבית המשפט העליון. בעת דיון במעצרו המינהלי של המתנחל  פדרמן אמר השופט ברק: "יש לי סימפטיה לטענתו של פדרמן שלא צריך להתייחס לעציר מנהלי כאל אסיר. מדוע שלא יהיה בבית מלון?" (מעריב, 26.11.96) –השופט ברק במקרה זה, לא רק מחזק את הערך הקובע שאדם חף מפשע כל עוד לא הורשע כדין, אלא אף נכנע לתכתיביו הסמויים של הקוסנזוס: במדינת היהודים ערך זה נשקל בבית המשפט העליון, כאשר הוא דן בעינינו של עציר מינהלי יהודי ולא בשעת דיון במאות מעצרים מנהליים של פלסטינים.

כיום ברור לכל בר בי רב כי האלמנטים הרצחניים הפועלים בשיטות של הכנופיות הנאציות ברפובליקת ווימאר, אינם "עשבים שוטים"  אלא חורש עבות הפורה ראש ולענה. צמיחתו של זרם זה, שהיה תמיד חלק מהתנועה הציונית, בשל היסוד המשיחי שבה, החלה לצבור תאוצה עם תחילת ההתנחלויות בשטחים לאחר כיבושי מלחמת 67.  לאחר מלחמת אוקטובר 1973, לאחר הקמת גוש אמונים, הפך זרם זה לשיטפון.  הזרם הציוני-משיחי הנ"ל טען שהגאולה כבר החלה ובמעשיו יביא אפילו לביאת המלך המשיח. זרם זה השתלט בהדרגה על חלק ממוסדות המדינה בדיוק כמו שמפא"י השתלטה בשנות השלושים של המאה שעברה על מוסדות המדינה שבדרך.

אך לנו, אלה המתנגדים באופן מוחלט הן לעונש מוות והן לשימוש במעצרים מנהליים ליהודים וערבים כאחד,יש דרך אחרת לחלוטין. השאלה שצריכה לעניין אותנו איננה – איזה זרם של המתיישבים היהודים בפלסטין ההיסטורית ישלוט בקולוניה האחרונה בעולם, אלא מה יהיה גורלה של האומה הראשונית של פלסטין, של עם הילידים. מבחינתה של הציונות ראוי לאומה זו ולשרידיה להעלם מעל פני האדמה כדי לפנות מקום למדינה יהודית אירופית בגדה המזרחית של הים התיכון. לכן אין סיכוי שהטיהור האתני העומד ביסוד  מדינה זו ייעצר או ייפסק. אין סיכוי שהפלסטינים יהיו שווי זכויות בטריטוריית האפרטהייד. לפי מצב העניינים הנוכחי אין גם כול סיכוי שהצבא היהודי יגן על האוכלוסייה הפלסטינית. גם שלטון הדמה של הרשות הפלסטינית המסורסת, הממשיכה לשמור על ביטחון ישראל, אינו מסוגל להגן עליהם, אפילו לא בשטח A, וכמובן שלא באזורים כבושים אחרים.

לאור כל זאת, על כל שוחרי הדמוקרטיה וזכויות האדם בחברה הישראלית, לתמוך באופן פעיל בהקמת גופי הגנה עצמית של אוכלוסייה הפלסטינית עצמה. הניסיון הוכיח שאי אפשר בשום אופן לסמוך על צבא הכיבוש, וכול אדם יסכים שזכות הפלסטינים לחיים, קודמת לכל דבר ואף לפתרון פוליטי כלשהו.  וכך מכיוון שצבא הכיבוש מסרב להגן עליהם וכנופיות המתנחלים מבצעים יום יום פוגרומים באוכלוסייה הילידית, הרי שאין לפלסטינים אלא לארגן משמר אזרחי בעל יכולת וסמכות סיכול בכל ישוב. רק יחידות  משמר אזרחי שתיבחרנה ע"י האוכלוסייה המדוכאת עצמה, יוכלו להגן על הישובים הפלסטינים ועל התינוקות הפלסטינים מהתקפות הטרור היהודי. כמובן  שבמידה שהצבא יפריע לפעולות ההגנה על האזרחים יהיה זה פשע מלחמה נוסף,  פשע של מניעת הגנה מהאוכלוסייה הנכבשת ותמיכה בג'נוסייד  אליו חותרים המתנחלים.

תגובות
נושאים: מאמרים

10 תגובות

  1. אלמקייס הגיב:

    הקריאה לתמיכה בהקמת מיליציות להגנה עצמית – ואוסיף, לשחרור לאומי – על-ידי הפלסטינים היא נכונה. אבל היא אירונית למדי כשהיא מגיעה מתומך נלהב של "פתרון" המדינה האחת. האם כותב המאמר אינו סומך על הצבא הישראלי ומשטרת ישראל שיישמו עקרונות דמוקרטיים של שוויון והגנה על שלום הציבור? כיצד נקים לנו מדינה אחת עם חוסר אמון שכזה?

    עוד מספר שנים אולי יבין כותב המאמר שישראל מפעילה גם טרור כלכלי כלפי הכלכלה הפלסטינית ואולי כדאי לתמוך גם בהגנה עצמית כלכלית – מכסי מגן והשקעה ממשלתית בתעשייה הפלסטינית. בינתיים טוב יעשה הכותב אם יעדכן את קריאת הקרב ל"מדינה אחת לשני צבאות".

  2. קוזאקיהו ניגזליהו הגיב:

    אנשי מצפון ושאר בלתי מזדהים (כגון הפלסטינים) עומדים, לרוע מזלם, מול החונטה הציונית והאימפריאליזם. נדמה כי החונטה הכוחנית והפראית הזו שומרת לעצמה זכות ראשונים (מגלומאנית בהחלט) להונות את כל העולם ולמשך כמה שיותר זמן. לפי 100 השנים האחרונות (בערך) זה מצליח להם לא רע. להגנתה המאפיה הזו תנסה למכור לנו (בדמעות תנין זורמות – "לי זה עולה יותר"…) את הסחורה הבאה: ראשית שאין בעצם שום ברירה אחרת. ושנית, שהם מייצגים את הקידמה והנאורות. ככה זה בעיסקי האימפריאליזם.

  3. דרור מרמת גן הגיב:

    עפ"י מה קבעת כי ההצתה בכפר דומא בוצעה ע"י יהודים?

    האם אבירי שלטון החוק לא אמורים לחכות לממצאי החקירה?

    הטענה שגם ראשי המדינה מהימין אמצו את הקביעה הזו,איננה יכולה להיות תקפה,גם בגלל שאין להם מימצאים שיוכיחו זאת, וגם כי אתם לא ידועים כמי שמקבלים בקלות גרסאות רשמיות של דוברי המדינה.

  4. השיא היה בחברון הגיב:

    דווקא רה"מ ז"ל, יצחק רבין (שבערב ימיו חתם עם יסאר עראפת על הסכמי אוסלו) עשה את השטות הכי גדולה בחברון, שנה לפני שהוא עצמו נרצח בידי יגעל אמיר שודאי הקשיב למסיתיהו-נתניהו…

    בפורים 1994 רצח סרן ברוך גולדשטיין 29 מתפללים במסגד האיברהימי.

    למחרת הבטיח יצחק רבין לסלק את קיצוני "כך" מחברון. אבל הוא שיקשק מתגובת קיצוני הימין, ובמקום לסלקם הוא סגר את הרחוב המרכזי בחברון, רח' שוהדא, לתנועת פלסטינים.

    זה היה רמז למתנחבלים הרצחנים. גם ראש הליכוד נתניהו, הבין שרבין היה "ר"מ חלש" והסית נגדו. כך הפך גם יצחק רבין, איש השלום, לשאהיד, שנרצח בידי בן בליעל.

  5. עמי הגיב:

    מר אמינוב,
    למה אנשי שמאל תמיד מצטטים רק דברים שנוחים להם מפיו של פרופ׳ ליבוביץ?
    האם אתה שותף לדעתו של פרופ׳ ליבוביץ – בראיון שערך עמו מר גדעון ספירו – שמרדכי וענונו הוא בעינו חלאה אנושית משום שהמיר את דתו לנוצרי?
    אני מניח שאם איש ימין היה אומר דבר דומה על יהודי שהתנצר זה היה נתפס כחלק מהשקפת עולמו כאיש ימין, קרי פשיסטי, לאומן וקנאי לדתו.
    ואולם, כאשר פרופ׳ ליבוביץ קבע שדי בהמרת הדת היהודית לנצרות על מנת שיתעב את אותו אדם, הדבר לא הובא מעולם על ידי איש שמאל כלשהו חרף העובדה שזו אמירה קשה לכל הדעות אשר אינה מתיישבת על השקפת עולמו של איש ״שמאל״ אמיתי. הלא כן?
    או שמא גם אתה נגוע בצביעות ומזדהה רק עם דבריו של פרופ׳ ליבוביץ במה שנוח לך ומצטט אמירות בוטות שלו רק כאשר הן מכוונות כלפי הימין?
    אשמח לשמוע את דעתך.

    • אלי אמינוב הגיב:

      למר עמי להלן תגובתי.: בחודש דצמבר 1986, כאשר שימשתי כעורך "מצפן מרכסיסטי" כתבתי על התבטאותו הנ"ל של ישעיהו ליבוביץ' -:תגובתו של ליבוביץ לפרשת וענונו הייתה תמוהה ביותר. כשנשאל על כך ענה: ,הרי וענונו הוא משומד וככזה הרי הוא מוגדר כחלאה". אין אנו יכולים לקבל זאת כפליטת פה אומללה של אדם מזדקן אלא כביטוי לאותה סתירה שעליה הצביע ליבוביץ בעבר. תודעתו המפותחת של האיש חסומה לחלוטין בתפיסתו הדתית, המציגה כל יהודי שהמיר את דתו כתת אדם, לפי עקרונותיה הגזעניים של היהדות. עקרונות אלה המעוותים את תפיסתו האנושית של ליבוביץ מונעים ממנו לראות שמעשהו של וענונו, בלי כל קשר לאישיותו או דתו מאפשרים לקרוע את מסך הסודיות שנגדו נלחם ליבוביץ בעבר, ולהציג בפני הציבור את האמת שכה היתה חביבה עליו בעבר". אם אתה רוצה לבדוק את הדבר תוכל לפנות לארכיון הספריה הלאומית.

      • עמי הגיב:

        מר אמינוב, אין לי צורת לבדוק מאחר ואני מקבל את הסברך שנשמע הגיוני באשר הוא מתייחס לאדם חרדי.
        יחד עם זאת אני יכול לזכור עוד מאות מקרים שבהם אנשי שמאל ״הניחו הצד״ את הערכים הבסיסיים של איש שמאל ומצאו צידוקים ונימוקים בחבירה לאנשים שערכים אלה הם מהם ואילך.
        אני סבור שחלק גדול מאוד מהכישלון של בשמאל הישראלי להעביר מסרים לציבור הרחב נעוץ בעובדה שרבים לא רואים את המוסר הזה מיושם באופן מאוזן ועקבי.
        אני מתנגד לכיבוש ואומר זאת ללא כחל ושרק אך יחד עם זאת לא אכחד ואומר שתמונות של אורי אבנרי מחובק עם ערפאת או של מר ספירו מעוררות בי חשדנות שמא נחצה כאן קו מוסרי לאומי – ללא קשר להתנגדות לגיטימית ועקבית לכיבוש.
        אפשר למחות בקול רם וברור כנגד מדיניות אבל לא ניתן לקבל בשוויון נפש הסברים ״מקלים״ על טרור פלשתיני וחבירה למנהיגיו בנימוק שטחי לפיו ״אין סימטריה בין כובש לנכבש״ ולכן ניתן להבין את פשרו.
        לכל אדם בר דעת ברור שהכיבוש הוא קטליזטור לטרור וחממה לייצור מחבלים אולם התמונה אינה משוואה פשטנית כפי שמנסים לציירה אלא מכלול של סיבות וגורמים לאומיים – פוליטיים – תרבותיים – דתיים.
        חבל שהציבור מתנער מהשמאל.

  6. אחד העם 15 הגיב:

    במדינה שבה הקרב הבא הצפוי בטווח הקרוב יהיה בין פלוגות הסער ל 'פלוגות המגן' מה שהפלסטינאים יכולים לצפות לו בהמשך הוא לילות בדולח.

  7. טרור המדינה עולה על טרור המתנחלים הגיב:

    אלי אמינוב צודק שצריך להקים מיליציה נגד המתנחבלים. אבל הטרור שהמדינה מפעילה נגד ילידי הארץ הפלסטינים עולה בהרבה על זה שמבצעים "נערי הגבעות". המדינה היהודית החליטה "ליישב" את המתנחבלים בחברון, והיא עוצרת ילדים ברחבה שליד מערת המכפלה. המדינה גם משחיתה ומזהמת את כל הארץ. עיתון "הארץ" מקדיש את מאמר המערכת לעניין חשוב זה. אבל הם מחקו את התגובה על הזיהום והשחתת הסביבה במלחמות עזה! באותם המלחמות פיזר "הצבא המוסרי בעולם" Depleted Uranium אורניום מדולדל ביד נדיבה. צ.ה.ל השתמש בפגזים "חודרי שריון" כאלה גם כשהפגיז אזורים מיושבים ברצועה, בהם שוכנו רבים מהפליטים שישראל גירשה ב-1948.

    אבל כל עוד ארה"ב מרשה ושולחת נשק חינם, "המדינה" יכולה להמשיך!
    ראו בקישור he.wikipedia.org/wiki/אורניום_מדולדל#/media/File:M829.jpg

  8. צדוק התקוה הגיב:

    אני מקווה שאותם מליציות פלסטינאיות ימנעו מהאחים לזרוק אבנים ובקבוקי תבערה על רכבים של אזרחים

הגיבו לצדוק התקוה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים