הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-29 בנובמבר, 2015 16 תגובות

ציון – במשפט תפדה? ככל הנראה, לא בקרוב. רבים באינטליגנציה במדינת ישראל סבורים כי מערכת הצדק הישראלי סטתה מן הדרך הישרה. כדברי הנביא ישעיהו: "וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח, לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה". מהן הסבות לכך? אבחן את החזקות (פרזומציות) העומדות בבסיס מערכת המשפט הישראלית.

queerlaw

"השופט החכם" – החזקה כי השופט חכם – איננה נכונה. שופטים מתמנים ע"י "הוועדה לבחירת שופטים". איש מן המועמדים לא נדרש לעבור בחינת מנת משכל. משום כך, אפשר להניח בסבירות גבוהה כי התפלגות מנת המשכל בין המתמנים לשפיטה דומה להתפלגות מנת המשכל באוכלוסיית עורכי הדין במדינת ישראל. אשר על כן חלק ניכר מן השופטים הינם בעלי מנת משכל בינונית ומטה.

"השופט המלומד" – החזקה כי השופט מלומד – איננה נכונה. שופטים מתמנים ע"י "הוועדה לבחירת שופטים". דרישות ההשכלה למינוי שופט: בין אם שופט זוטר ובין אם שופט עליון הינם תואר ראשון במשפטים. ותו לא. הדברים נכונים אפילו לגבי נשיא בית המשפט העליון. לדוגמא, מרים נאור נשיאת בית המשפט העליון היא בעלת תואר ראשון במשפטים. האם די בכך? לעניות דעתי- לא. לימודי משפט בישראל וככל הנראה גם בשאר העולם אינם דורשים מאמץ אינטלקטואלי רב, אינם דורשים השכלה רחבה ואינם כרוכים בהבנה של נושאים היסטוריים, כלכליים או מדעיים. יש מדינות שלימודי משפט נעשים רק כתואר שני ורק לאחר שהסטודנט הוכיח בקיאות וידע בתחומי השכלה שונים. לא זה המצב בישראל. כל שנדרש מסטודנט למשפטים הוא שינון ולימוד פסקי דין. כותבי פסקי הדין הללו אינם בדיוק ניוטון, לייבניץ או איינשטיין. אין שום סיבה לשנן את הגיגיהם.

משפטנים מרבים להשתמש במונחים מתחום המתמטיקה למרות שאין להם מושג מה משמעותם. לדוגמא: הסתברות, התפלגות, תוחלת, היקש לוגי, בחינת היפותזות ועוד. בלימודי משפט הסטודנטים אינם נדרשים ללמוד קורסים במתמטיקה או במדעי המחשב. כיום, סטודנטים בכלכלה ובמדעי החברה נדרשים ללמוד קורסים בתחומי ידע אלה ואף קורסים בסיסיים במדעי המחשב. שופטים, אפילו אלה העוסקים ופוסקים בתחומים כלכליים או מדעיים, אינם מבינים דבר בנושאים הללו.יתר-על-כן: לימודי משפט אינם מחייבים לימודים בתחומים כמו: היסטוריה, פילוסופיה, כלכלה, מדעי הטבע, מדעי החברה.

"הועדה לבחירת שופטים בוחרת את הטובים ביותר". החזקה כי "הועדה לבחירת שופטים בוחרת את הטובים ביותר" – איננה נכונה. הוועדה מורכבת משופטי בית המשפט העליון, פוליטיקאים פעילים ועורכי דין. ועדה שכזו איננה יכולה לבחור את הטובים ביותר. אלו הטעמים לכך: בגלל כלל האיכות היורדת (ההגדרה היא של המחבר) – "כאשר קבוצה בוחרת בהסכמה בקונצנזוס חבר נוסף לאותה קבוצה – החבר הנוסף יהיה בהסתברות גבוהה בעל איכות זהה או נמוכה מאיכות החבר הנחות ביותר בקבוצה הבוחרת". הרציונל בבסיס הכלל הוא שקבוצה אליטיסטית לא תבחר חבר נוסף אשר כישוריו עולים על כישורי הבוחרים בכדי שלא יאפיל עליהם. קבוצה בוחרת מי שדומה במובן המכנה המשותף הנמוך.

התוצאה של כלל האיכות היורדת היא כי מובטחת ירידה ברמת השופטים. כמו כן, כאשר שופטים עליונים עוסקים במינויים, אזי מופר עיקרון הפרדת הרשויות. הרשות השופטת איננה רשאית לעסוק במינויים אלא בשפיטה בלבד.

  • אילן שדה הינו פרופסור למדעי המחשב
תגובות
נושאים: מאמרים

16 תגובות

  1. אווה חדד הגיב:

    זה מה שמפריע לך? קרא את ספריו ומאמריו של פרופ מני מאוטנר. מהם תלמד כי מדובר בחונטה שמטרתה לשמש את הפרבילגיות של האליטה האשכנזית. (*את זה כותב משפטן דגול אשכנזי!).
    ההסבר שלו בקצרה כדלקמן: החזרה לשלטון אבודה אם לא לגמרי מחוסלת,למי יודע כמה זמן לאליטה. הסיבות ידועות: המיאוס והתיעוב שחשים רוב המזרחים והעליה של הרוסים שברובם לאומנים…הדרך היחידה שנותרה לפרביליגים (בבחינת מבצר אחרון) היא הגנה עיקשת בדמות התערבות חוזרת ונשנית בהחלטות של הרשות השופטת.
    מדובר במועדון סגור,נוסח המועדונים בבריטניה ובארה"ב שסירבו לקבל בשעתו יהודים.
    מחמישה עשר השופטים בעליון,מזרחי אחד בלבד. וגם זאת אחרי שהתעורר רעש רב. קיבתם של הגזענים התהפכה עד שמינו את אורי שוהם לעליון.
    שופט מזרחי ראשון מונה רק ב- 64! השופט מאני.
    אם זו לא מונטה ומפיה,כיצד אפוא נגדיר חונטה ומפיה?

    • ק.א. הגיב:

      "המיאוס והתיעוב שחשים רוב המזרחים" … למי האמוציה המיאוסית הזו גדולה יותר? לאשכנזים או לערבים?… אני מסכים איתך שישנה חונטה ומאפיה אבל החונטה אינה מייצגת אשכנזיות אלא זוהי תועלתנות מזוקקת נטו. אותם מוחות אינם סומכים על מי שאין לו מנטליות ותפיסה קרימינלית רחבה הדומה לשלהם – וזוהי מנטליות מערבית בעיקרה – להיות חיית-אדם תועלתנית, בלתי ערכית, ללא אלוהים, ובלתי מתפשרת בשום מחיר. כשיותר מזרחים יאמצו את המנטליות הבהמית הזו הם ימצאו את עצמם בחונטה היהודית. כלומר זוהי תועלתנות-גזעית ולא גזענות. יש הבדל. הראשונה היא חישובית לוגית קרה והשניה היא אמוציונלית חמה. מבחינה משפטית יתכן ששתיהן יחשבו לגזענות אבל לפי דעתי ההבדל שנקבתי בו הוא בעל משמעות. כמו שאני מכיר את אווה תיאור זה לא ימצא חן בעיניה (אבל אני מקווה שאתבדה מתישהו) כי הגזענות האשכנזית היא ממש מקודשת בעיניה כשם שהשואה הינה מקודשת בישראל ואסור לגעת במיוחדות שלה. בזה לא אמרתי שאין גזענות אשכנזית אמוציונלית, דהיינו שנאה בלתי רציונלית למזרח או למזרחיות. הרבה פולנים מן השורה לא אוהבים מזרחים. זה בטח הדדי וזה אמוציונלי חמים – אבל זו לא חונטה.

    • עלי הגיב:

      לאווה
      השופטים בבית המשפט העליון נבחרים לכל החיים ומכהנים עד גיל 70 ולכן ברור שזה נראה כמו חונטה או מאפיה..כך זה נהוג בכל העולם …

      • אווה חדד הגיב:

        לעלי. באיזה עוד נימוקים ישתמשו מגיבים אשכנזים,כדי לחמוק מהגזענות נגד המזרחים.מה הקשר לגיל שבעים? משנת 64 פרשו עשרות שופטים אשכנזים,אבל ראה זה פלא,לא נמצאו מזרחים שיכהנו תחתם.
        דומה הדבר לנבזות של מפא'י שהועידה את תפקיד שר המשטרה למזרחי בלבד.
        לפרופ שדה:אפשר שתתפלא,אבל לא ציפתי לתשובה אחרת ממך. ודאי שאיש נאור כמוך אינו מתעניין במוצאם של השופטים,בתנאי…

        • אילן שדה הגיב:

          אוה חדד היקרה
          בכל הכנות, מצדי יכולים לבחור שופטים/שופטות ממוצא מזרחי או אתיופי, ערבים, בני דת בודהיסטית, לסביות או הומוסקסואלים. המבחן היחיד צריך להיות כשרותם השכלית, רמת אינטלגנציה גבוהה, רמה מוסרית, נטולי פניות ובעלי השכלה רחבה.

          • אווה חדד הגיב:

            לשדה. תשובתך בנאלית.הבחירה בשופט אורי שוהם,היתה מלווה בגועל נפש. דווקא הקריפטו פשיסט,גלעד ארדן,עמד על כך שיהיה מזרחי אחד לפחות מבין 15 ! השופטים.
            בכך,מה צר ומה דואב הלב,הימין האשכנזי,יודע לגזור קופונים,בעוד ה"שמאל" האשכנזי מוכיח בעקביות אטימות לב,שלא לא לומר רשעות.
            ה"שמאל" האשכנזי אכן עקבי,כפי שמאן דהוא באתר הזה אוהב להטעים שוב ושוב ביחסו לקייס המזרחי.
            בלעדי המזרחים שובו של שמאל אותנטי אינו אפשרי כידוע.
            עשה אפוא שדה חשבון נפש עם עמדתך.

  2. עלי הגיב:

    לפי המאמר ניתן להסיק שהשיטה של חבר מושבעים היא השיטה המטופשת והמופקרת ביותר…
    שדה מתעלם מההליך המשפטי אשר מאפשר ערעור וערכאה גבוהה יותר ואם קרתה טעות
    ניתן יהיה לתקן את העוול.
    מערכת המשפט מאופינת כמערכת בירוקרטית (בגלל העומס של המשפטים) ולכן המערכת נוטה לסגור עסקאות טעון (80% מהמשפטים)
    "רמפול פרקליט פלילי" הוא ספר המתאר את הנעשה בבתי המשפט באנגליה ויש שם תובנות
    מענינות על מערכת המשפט שהיא יותר הצגה (של ההגנה והתביעה המופיעים בפני השופט)
    מאשר קביעה של הצדק בדיוק מדעי כפי שדורש שדה…

  3. שולי הגיב:

    מעניין מאוד, מה ניתן לעשות בעניין?

  4. לפרופ' ראש דלעת הגיב:

    היות ופסלתם את תגובתי לא אכתוב יותר ב"הגדה השמאלית.

  5. אילן שדה הגיב:

    המאמר קוצץ וצונזר.
    התיחסתי במאמר גם להשפעות פוליטיות, השפעות עורכי דין מקורבי שלטון והשפעות טייקונים ובעלי הון.
    a) במדינות מתוקנות- פולטיקאים פעילים אינם רשאים למנות שופטים. זה פתח לשחיתות.
    b) עורכי דין פעילים אינם רשאים למנות שופטים אשר לפניהם יופיעו. זו שחיתות ברורה. תופעה כזו לא קיימת במדינות מתוקנות.

  6. אילן שדה הגיב:

    לחדד
    ההשתיכות העדתית, לאומית או גזעית של שופטים איננה מעניינת אותי

    • אווה חדד הגיב:

      צדק צריך לא רק להעשות (ראה את זריקתם של העותרים בדבר חוק הזכויות החברתיות מכל המדרגות בידי חונטת השופטים האשכנזים), אלא גם להראות.
      מזרחים צעירים שרואים את ההרכב הגזעני של בית המשפט העליון,מה יחשבו,אם לא על כך שאין הם ראויים לשאוף למשרות האלה…

  7. אילן שדה הגיב:

    לא עסקתי במאמר זה בנושא "שחיתות שיפוטית". הקורא הנבון מוזמן "לגלגל" ולמצוא ברחבי הרשת מאמרים בנושא זה של עו"ד שמחה ניר ואח'.
    גם אנוכי הגשתי שתי עתירות לבג"צ בנושא, שכמובן נדחו.
    זו גילדה שמגוננת על חבריה, רודפת ומאמללת כל מי שיוצא נגדה.
    אני אתחיל לתת אמון במערכת רק לאחר ששופט שסרח יוכנס לבית הסוהר. זה לא קרה. זה לא יקרה בקרוב.

  8. רמי הגיב:

    זה לא שאני מגן על מערכת השפיטה הישראלית, יש לי בטן מלאה על ההטיות שלה (למשל, שופט עליון סולברג שמורה להרוס ביתו של ערבי וקובע שלא צריך להרוס בתי מחבלים יהודים כי הם מורתעים ממילא, שזה טיעון מביש), אבל זה לא אומר על הרמה האינטלקטואלית של השופטים בעליון ובכלל. אינספק שסולברג הוא אדם אינטליגנטי מאוד.

  9. שבתאי לוי הגיב:

    ציון במשפח תיפדה, ויושביה בצעקה
    שבתאי לוי

הגיבו לאווה חדד

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים