בפרשת שמות סובלים מדמוניזציה של הזר בני עמי – ואלו הם העברים. העברים הגיעו למצרים כפליטים, שנסו מהרעב בארץ כנען. דמוניזציה של הזר החי במצרים זורע ממשל מצרי בנאומים פופוליסטיים זולים ואימתניים כלפי הזר, שעלול לתת יד לאויב.

עבדות במצרים העתיקה (מקור)

בפרשת החיים בארצי סובלים מדמוניזציה של הזר אפריקאים, שהגיעו לישראל כפליטים הנסים מרעב ואימה באפריקה. את הדמוניזציה של הזר בישראל זורע ממשל ישראלי בנאומים פופוליסטיים זולים ואימתניים כלפי הזר המוצג כסרטן.

בפרשת שמות מנצח על הדמוניזציה כלפי פליטים מאסיה – פרעה, מלך מצרים. בפרשת חיינו מנצחים על הדמוניזציה כלפי פליטים מאפריקה חברי כנסת מהימין וגם חברי כנסת, שפרשת השבוע מתנגנת על לשונם. למרבה הצער, הטכסטים כלפי הזר בספר שמות דומים להפליא לטכסטים אימתניים כלפי הזר בבוטות ובהתנסחות חברי כנסת מהימין כלפי הזר בארצנו. בשני המקרים אנו רואים זריעת פחד בלתי ראציונאלי הפורט על נימים לאומניים של סכנה קיומית .

בשני המקרים הסממנים האופייניים לזר הם מפלצתיים. בכל מקום הזרים הם בבחינת "שׁוֹרְצִים" ומסכנים את הקיום של ילידי המקום. הנוסח המבהיל של פרעה, שנוסח בספר שמות פרק א' 7 תואמים לדברי ההבל השכיחים כיום – "וּבְנֵי יִשְׁרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאוֹד מְאוֹד וַתִּמַּלֵּא הָאָרֶץ אוֹתָם". אצלנו החליפו "שׁוֹרְצִים" עבריים ב"שׁוֹרְצִים" אפריקנים בדרום תל אביב, ב"שורצים" בדווים בדרום הארץ ב"שורצים" ערבים בארץ כולה.

בפסוק 9 באותו פרק אנו קוראים – "וַיּאמֶר (פרעה) אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם יִשְׁרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ". פרופסור נחמה ליבוביץ בספרה ספר "שמות" מביאה את פירושו של הרמב"ן לפיו פרעה אינו חושש רק מהריבוי הטבעי – מהסכנה הדמוגראפית – של השורצים החיתיים בדמות בני ישראל, אלא חושש במיוחד ממה שהם בני ישראל, שיכולים להצטרף אל האויב – "וְהָיָה כִּי תִּקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא אֶל שׁוֹנֵאנוּ וְנִלְחַם בָּנוּ…". (שם פס' 10) למרות שבני ישראל שוהים במצרים מאות שנים כמיעוט לאומי מחליט ממשל אווילי במצרים להסית נגדם ולהצביע על הסכנה הדמוגרפית – שהזר מסוכן כי "נלחם בנו".

הפופוליזים הזול של פרעה במצרים כלפי מי שהוא רואה בו זר – בני המיעוט העברי – קיבל ממדים מסוכנים בעוינות שלו כלפי בני העם העברי, החי במצרים כבר כמה מאות שנים.

הפופוליזים הזול של הימין בישראל כלפי מי שהוא רואה בו זר – בני המיעוט הערבי – מקבל ממדים מסוכנים בעוינות שלו כלפי בני העם הערבי, החי בישראל כבר מאות בשנים.

פרשת השבוע – פרשת שמות זועקת נגד כל גילוי של גזענות. היא דורשת מאיתנו בל נחטא בחטא הדמוניזציה של הזר ונייחס לו שדים ורוחות רפאים החבויים בראיה החיתית של "שׁוֹרְצִים".

פרשת השבוע היא גם מקום למחשבה לשמאל הציוני. שמאל שמצביע על סכנה דמוגרפית לחיינו ולמפעל הציוני אם לא ניפרד, זה שמאל שמתנכר לא רק לערכי הדמוקרטיה, אלא גם לערכי פרשת השבוע. אינני רואה איום דמוגרפי בילידי הארץ הזו ערבים החיים בחיפה ובנצרת, ביפו ובעכו, בגליל ובנגב.

Share on Facebook