הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-14 בינואר, 2016 תגובה 1

כלי התקשורת מדווחים כי ראש הממשלה שוקל להתנות את הסיוע לערבים אזרחי ישראל על פי דרישתם של השרים אלקין ולוין (ליכוד) שמן הסתם מבקשים לתת את הסיוע עליו הוחלט בממשלה כ-10 מיליארד שקל על פני שנים – בהצהרות נאמנות לתנועה הציונית ולזכות העם היהודי על כל חלקי ארץ ישראל. לשכת ראש הממשלה הבהירה כי העברת הכספים מותנית בשתי דרישות מרכזיות – בנייה לגובה ואכיפת חוקי התכנון והבנייה. "הקרקע היא משאב יקר ואנו מדינה קטנה" אמר נתניהו. מהאמירה הזאת אפשר אולי ללמוד כי התניה פוליטית לא תהיה.

כביש ואדי ערה, סמוך לכפר קרע (מקור) ערבים פלסטינים המשולש WADI-Ara_panorama_01כביש ואדי ערה, סמוך לכפר קרע (מקור)

אך מה בדבר ההתניות התכנוניות? לכאורה הן סבירות. מה רע באכיפת חוקי הבניה? ומה רע בבניה לגובה, במיוחד שהקרקע היא משאב יקר ואנחנו מדינה קטנה? הדבר היחיד שרע בהתניות האלה הוא שהן לא שוויוניות בעליל. הן השיטה שבה תשתמש הממשלה כדי לא לבצע את שהחליטה. ואיך אני יודע? כי אין כאלה תנאים לאזרחי ישראל יהודים.

בית כנסת כמשל

קחו את האירוע האחרון שהיה בגבעת זאב. שם נבנה בית כנסת שלא כחוק. הממשלה הוציאה צו הריסה והוא לא בוצע. היו מי שהלכו לבג"צ וזה הבין את העניין, עיכב את ההריסה, קבע מועד אחרון ולבסוף הוסכם כי ייבנה בית כנסת חלופי. בירושלים, לא חלק מה"יישובים הערביים" יש בניה לא חוקית לאלפים. מישהו עצר את התקציב המיוחד שהעירייה מקבלת מהממשלה?

עכשיו נעבור ליישובים הערבים. שם ממדי הבניה הלא חוקית ענקיים. אם תקדים בית הכנסת יופעל תצטרך הממשלה לבנות עשרות אלפי דירות בטרם ייאכף החוק של הריסת מה שאינו חוקי. היא מתכוונת לעשות את זה? תשכחו מזה. בשנה שעברה דווח כי בדלית אל כרמל, יישוב דרוזי (יעני, "לא ערבי" בטרמינולוגיה הישראלית) יש 400 בתים שלא חוברו לחשמל באופן רשמי כי נבנו שלא כחוק. מישהו אכף את החוק והרס אותם? למה מה, השתגענו?

נפלאות הגובה

נעבור לבניה לגובה. הרעיון מעולה. אבל האם המדינה קטנה והקרקע יקרה רק לערבים? מה בדבר הקרקע להרחבות בקיבוצים ומושבים? מה בדבר השכונות החדשות למשרתי קבע בירוחם, דימונה, מצפה רמון ושאר יישובי הנגב? זוכרים את המכרז בעפולה לצמודי קרקע שעורר התנגדות עזה כי, לא עלינו, ערבים זכו בו? איך זה שבעפולה הקרקע לא יקרה ושם בונים צמודי קרקע? מה עם בנייה לגובה שם, בירוחם ובמושבים? לכן עצם ההתניה של תוספת תקציב לחינוך בבניה לגובה בדיר אל אסד היא בושה וחרפה.

אבל מוצדקת עניינית. אלא שלרוב היישובים הערבים אין קרקע לצורכי בניה מכל סוג שהוא. למה אין? למה כובע. רבע מתושבי נצרת עילית הם ערבים. למה? כי הם אוהבים את ראש העירייה הנאור שם? ממש לא. בגלל שבנצרת אין דירות, ואין קרקע. לא לצמודי קרקע ולא למגדלי ענק. למה ערבים בעלי יכולת כלכלית ניגשו למכרז הקרקע בעפולה? כי הם רוצים חינוך עברי לילדיהם?

אין את כל זה כי המדינה לא אפשרה עד כה תכנית בנייה (תב"ע) בממדים סבירים ביישובים ערבים. מה שמביא ערבים לחפש מגורים במקום אחר. בדיוק כפי שמגבלת מחיר על דירה בירושלים הביאה לנהירת יהודים לבית"ר עילית. אלא שליהודי ירושלים יצרו חלופה. לערביי נצרת יצרו קדחת.

ואחרי כל זה גם לא יהיה גרוש לחינוך. מדוע? כי הפערים התקציביים בחינוך מקורם בעיקר ברשויות המקומיות. למה דיר אל אסד ענייה בתקציבי חינוך? שאלה טובה. ולמה רעננה עשירה – התשובה ידועה. התקציב בשטח מבטא את הפער הזה.

  • פורסם בבלוג של גדעון עשת
תגובות
נושאים: מאמרים

תגובה אחת

  1. דוד עציון הגיב:

    תקדים בית הכנסת הוא רע, יוצא מהכלל שמעיד על הכלל.
    לצערי, בישובים הערבים יש בניה ללא אישורים בהיקף גדול בהרבה מהישובים היהודיים. אי אפשר להתעלם מזה. זה נובע הן מהעדר תכנון והן מהעדר אכיפה.
    תכנון יצריך הפקעת קרקעות, וכניסה למאבקים משפחתיים, אבל צריך לעשות את זה, ועדיף שביוזמת התושבים. זו אגב, אחת הסיבות לכך שאין כמעט גני שעשועים ושטחי ציבור. מתישהוא יצטרכו לחלק את הקרקעות אחרת.
    אגב, הבעיה היא גם בכל הקשור לבטיחות: מדרכות מסודרות, מעקות ראויים בבתים, הפרדה בין הולכי רגל לכלי רכב – גם זה צריך להגיע מתוך התושבים, זה יחסוך חיי אדם יקרים ו"תאונות ליד הבית" שקורות לא מעט במגזר הערבי.
    ולגבי בניה לגובה מול צמודת קרקע – אפשר וצריך גם וגם. כרגע, פרט לטייבה ונצרת (אולי יש עוד) – כמעט הכל צמוד קרקע, גדול ובזבזני בשטח ובמשאבים.

הגיבו לדוד עציון

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים